האם כשאתם רואים דם אתם

חווים ירידה בלחץ הדם,

סחרחורות או בחילות?

האם אתם מתעלפים, או מרגישים

שאתם עומדים להתעלף?

האם אתם מתקשים

להמשיך לתפקד

כשאתם נחשפים לדם, גם כשאינו שלכם?

אם התשובות לשאלות אלה, או לחלקן, חיובית-

ייתכן שאתם סובלים מפוביה מדם

מהי פוביה מדם (המופוביה)?

פחד מדם, או בשמו הפסיכולוגי, המופוביה / המטופוביה, היא פוביה שכיחה שמופיעה ב-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי.

מדובר בפחד קיצוני ובלתי פרופורציונלי ממראה דם, שגורם לעיתים קרובות לירידה פתאומית בלחץ הדם ובקצב הלב ובמקרים קיצוניים להתעלפות, אובדן הכרה זמנית כתוצאה מהתגובה הגופנית החזקה לחרדה. 

מה התסמינים של פחד מדם?

הסובלים מפוביה מדם נרתעים מעצם המחשבה על דם, מחשיפה ממשית לדם בתמונות, בסרטים וכמובן במציאות, ומתקשים מאוד לתפקד כשהם נחשפים לדם.

בבדיקת דם, למשל, הם נוטים לאבד עשתונות, תוך שהם מפגינים חרדה קשה, לא רציונלית, או מוגזמת, לצד רצון חזק להימנעות ממצבים ספציפיים שעלולים לעורר את הפחד. 

ההפרעה עלולה להיות מסוכנת, לאור העובדה שהמתמודדים עמה מפתחים הימנעות גורפת מכל בדיקה רפואית שעלולה להיות כרוכה בחשיפה לדם, קל וחומר בדיקות פולשניות או ניתוחים. 

קשה להגזים בתיאור המגבלות הרבות עמן מתמודדים אנשים עם חרדה מדם: 

למשל, לטיפול פסיכולוגי מגיעים גברים שממש רוצים להיות נוכחים בלידה אך נבהלים אפילו לחשוב על הסיטואציה. 

לצדם, פונות לטיפול אמהות שמתקשות לשים פלסטר או תחבושת לילדם שנפצע קלות, אנשים מבוגרים שנמנעים בקביעות מטיולים בטבע או פעילויות ספורטיביות מתוך החשש מפציעה, מתנדבים שרוצים לתרום דם וכמובן הורים טריים, שחווים חרדה עצומה לקראת ברית מילה לרך הנולד.

איך מאבחנים פוביה מדם?

כמה מילים על תחלואה נלווית ואבחנה מבדלת:

פוביה מדם קשורה מבחינה אבחונית לפוביות אחרות שקשורות אליה אינטואיטיבית, כמו פחד מזריקות וממחטים (טריפנופוביה), פחד מטיפולי שיניים (חרדה דנטלית), חרדה מפני ניתוחים ופחד מרופאים. 

מבחינת האבחון, ניתן לזהות חפיפה בין פחד מדם לבין תסמינים של היפוכודריה וחרדת בריאות. 

פחד מדם והתעלפות

העילפון כתוצאה מחשיפה לדם נגרמת כתוצאה מתהליך פיזיולוגי שנקרא סינקופה ואזו-ואגאלית - מדובר בפעילות אוטונומית, אוטומטית, "כיבוי השאלטר" שמתרחש בעקבות ירידה חדה ופתאומית בדופק ובלחץ הדם.

אלה גורמים לאיבוד הכרה רגעי ומיידי שלאחריו התאוששות מהירה.

סינקופה היא תופעה שכיחה למדי בהקשרים פסיכולוגיים ורפואיים אחרים והיא נחשבת לאחת הסיבות הנפוצות לפנייה לחדר מיון. 

מחקרים שמתחקים אחר המהלך הפיזיולוגי שחווים מטופלים הסובלים מפחד מדם מלמדים שתהליך העילפון מורכב משני שלבים:

• תחילה נצפית עליה דרמטית בקצב הלב ובלחץ הדם 

• לאחר מכן מופיעה ירידה תלולה בשני המשתנים

נכון להיום לא ידוע על טיפול תרופתי שיכול למנוע עילפון. 

מה הגורמים לפוביה מדם?

למרבית היונקים, לא רק לנו ההולכים על שניים, יש רתיעה מדם. כמונו, גם הם נבהלים למראה בן-מינם שותת דם.

לחוקרים ולפסיכולוגים שחוקרים את ההפרעה יש השערה לגבי התהליך הפיזיולוגי המשותף לכל היונקים במצבים מפתיעים בהם הם נחשפים לנוזל האדום: ירידה קיצונית בלחץ הדם.

בנוסף, קיים גם קשר משפחתי, שמקורותיו עשויים להעיד על קשר גנטי: לרוב המתמודדים עם פוביה מדם יש בני משפחה מקרבה ראשונה שמתמודדים אף הם עם פוביה דומה, בשיעור גבוה בהרבה בהשוואה לסוגים אחרים של פוביות ספציפיות. 

מהי טכניקת הטיפול Applied Tension?

טיפול הבחירה (כלומר, הטיפול המועדף, הנחקר והמותאם ביותר להפרעה) בפוביות מדם הוא CBT, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

באופן ספציפי, מטפלי CBT משתמשים בטכניקה התנהגותית וגופנית פשוטה לביצוע שנקראת Applied Tension - טכניקה ייעודית שפותחה במיוחד במטרה לסייע נקודתית למטופלים המתמודדים עם פוביה מדם.

רכישת הטכניקה ממוקדת וקצרה להפליא - 5 מפגשים - שבמהלכם תלמד ותתרגל מיומנות התמודדות מוכחת ויישומית שמשפיעה מיידית על הירידה בלחץ הדם ומניעת התעלפות. 

שיטת Applied Tension יעילה במיוחד: היא מפחיתה סימפטומים באופן משמעותי ו-90% מהמטופלים שלומדים אותה מצליחים להפחית את התסמינים של חרדה מדם. 

איך זה עובד?

טכניקת Applied Tension מאוד דומה לטיפולי CBT בפוביות, רק שהיא עובדת הפוך:

במקום להרפות את שרירי הגוף כדי להירגע, מותחים את השרירים כדי למנוע התעלפות. 

הרציונל מתבסס על אימון בתגובה מתחרה, אם אנחנו מרגישים שאנחנו עוד רגע מתעלפים, נלמד לעשות מייד את הפעולה הגופנית המנוגדת - נגביר את המתח השרירי ונעכב בתהליך הדו-שלבי את אובדן ההכרה (הרפיה גופנית, דרך מצוינת לטיפול בחרדות, תקדם את ההתעלפות). התרגול מלמד את המטופל לשמור על מתח שרירי לא אפסי (כדי לא להגיע לצניחה במתח שריר). כלומר, טיפונת לכווץ את השרירים כאשר נחשפים לדם. 

 המטופל לומד לתרגל את הטכניקה הפשוטה כאשר הוא נחשף בטיפול ובבית לגירוי המאיים. בדיוק כמו ברציונל היישומי של טיפול CBT בחשיפה, התהליך התרפויטי מתנהל בקצב אישי, צעד אחר צעד, כאשר המטפל מכוונן את המשימות. ככל שפוחת הפחד כך מתקדמים לגרויים מאיימים יותר בהיררכיית החשיפה ומאפשר למטופל להתמודד היטב בסיטואציות מחרידות. 

תרגול מתיחת שרירים

• שב/י בנוחות על כיסא

• מתח את שרירי הידיים והרגליים במשך כ-15 שניות.

• החזק את המתח עד שתרגיש תחושה חמימה בראש.

• שחרר קצת את הגוף למשך חצי דקה (אל תרפה לגמרי, פשוט חזור למצב הרגיל).

• תרגל שוב ב-4 סטים. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון: 

14 בדצמבר 2023

קראו המלצות 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Aydin, M. A., Salukhe, T. V., Wilke, I., & Willems, S. (2010). Management and therapy of vasovagal syncope: A review. World Journal of Cardiology, 2(10), 308–315

Hood HK, Antony MM. Davis TEI, Ollendick TH, Öst L-G, editors. Evidence-based assessment and treatment of specific phobias in adults. Intensive One-Session Treatment of Specific Phobias. New York, NY: Springer; 2012:19–42

Lars-Göran et al (1984). Physiological responses in blood phobics. Behaviour Research and Therapy. Volume 22, Issue 2, 1984, Pages 109-117

Lillecreutz C., Josefsson A., Sydsjö G. An open trial with cognitive behavioral therapy for blood and injection phobia in pregnant women – A group intervention program. Archives of Women’s Mental Health. 2010;13:259–265

Marks, I. M. (1987). Fears, phobias, and rituals. New York: Oxford University Press

Marks I. Blood-injury phobia: a review. Am J Psychiatry. 1988;145:1213

Neale MC, Walters EE, Eaves LJ, et al. Genetics of blood-injury fears and phobias: a population-based twin study. Am J Med Genet. 1994;54:326–334

Öst, L.-G., & Sterner, U. (1987). Applied tension: A specific behavioral method for treatment of blood phobia. Behaviour Research and Therapy, 25(1), 25-29

Pitkin, M. R., & Malouff, J. M. (2014). Self-arranged exposure for overcoming blood-injection-injury Phobia: a case study. Health Psychology and Behavioral Medicine, 2(1), 665–669

Thyer BA, Himle J, Curtis GC. Blood-injury-illness phobia: a review. J Clin Psych. 1985;41:451–459

Willemsen H, Chowdhury U, Briscall L. Needle phobia in children: a discussion of aetiology and treatment options. Clin Child Psychol Psychiatry. 2002;7:609–619

Vogele C, Coles J, Wardle J, Steptoe A. Psychophysiologic effects of applied tension on the emotional fainting response to blood and injury. Behav Res Ther. 2003;41:139–155

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94

https://www.anxietybc.com/sites/default/files/AppliedTension.pdf

https://martinantony.com/wp-content/uploads/Overcoming-Medical-Phobias1.pdf

https://en.wikipedia.org/wiki/Blood_phobia

טיפול פסיכולוגי

וטיפול CBT בהרצליה 

טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה מתמקדים בנפש האדם ובעולמו הפנימי, מתוך רציונל שבאמצעות עבוודה מקצועית בשיחות, טיפול בדיבור, ניתן לייצר שינוי אמיתי ועמיד בחייו של האדם.

פסיכותרפיה מושתתת על אמונה באדם, ועל כך שבעזרת ההכוונה המתאימה והייעוץ ההולם- יש ביכולתו של המטופל למצוא את הכוחות הפנימיים לשנות דפוסים מוטעים בחשיבה, בהתנהגות, להתגבר על קשיים ולהגיע לאיכות חיים טובה יותר.

ואכן, תסמינים שלשל הפרעות נפשיות עשויים להשפיע באופן דרמטי על איכות החיים ועל היכולת לתפקד.

בשביל זה אנחנו פה. 

הכוונה לפסיכולוג מומלץ בהרצליה

מציאת הטיפול והמטפל המתאים ביותר עבורך חשובה עד מאוד, בעיקר מכיוון שיש כל כך הרבה סוגים של דרכים טיפוליות.

במקום לבחור בדרך של ניסוי ותעייה, צרו עמנו קשר כדי למצוא את איש/ת המקצוע שיכולים ברמה הגבוהה ביותר של ודאות לעזור לך.

חשוב לדעת מה על סדר היום שלנו במכון טמיר:

אם אנו סבורים כי אין ביכולתנו להפנות

למענה הטיפולי היעיל ביותר עבור מי שפונה אלינו,

נעשה כמיטב יכולתנו ונפנה לשירות הפסיכולוגי

המתאים לך ביותר בקהילת הקולגות המקצועית בהרצליה והשרון

כשירות פסיכולוגי פרטי מקצועי, אנו בקיאים ומתעדכנים כל הזמן בפעילות קלינית של שירותים פסיכולוגיים ציבוריים ופרטיים.

אנחנו רואים אתגר אמיתי בהפניה מדויקת של כל אדם שמגיע אלינו לכתובת המקצועית המתאימה לו ביותר.

שיטות פסיכותרפיה וטיפול פסיכולוגי - לילדים, בני נוער ומבוגרים - חותרות לשיפור התמודדותם של מטופלים עם מכאובים נפשיים.

כיום, שיטות הטיפול הרבות והגישות השונות הקיימות לטיפולים נפשיים, מציעות מגוון עשיר של טיפולים, למטרות שונות, החל מהתערבות במשבר וניהול מעברים בחיים וכלה בטיפול פסיכודינמי מעמיק ומשנה חיים.

חשוב שכל אדם יוכל למצוא את השיטה המתאימה לו ביותר, לאישיותו ולהגשמת המטרות אליהן הוא חותר בהווה.

מכון טמיר מציע פסיכותרפיה וטיפול פסיכולוגי בעלות הגיונית עם מטפלים מומחים ומומלצים בקליניקות העמיתות שלנו בהרצליה

פסיכותרפיה בהרצליה

איש/ת הטיפול הנפשי, פסיכולוג, עו"ס קליני או מטפל בהבעה ויצירה, הוא איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, שלמד והתנסה שנים רבות על מנת לקבל הסמכה לטפל בנפשו של האדם, מתוך הבנת המורכבות הרבה שבכך.  

מטפלי מכון טמיר מיומנים ומנוסים וביכולתם ליצור התקשרות משמעותית עם מרבית המטופלים שפונים אלינו, תוך הקפדה על קבלה חסרת שיפוטיות, אתיקה, כבוד, אמפתיה והבנה.

המשותף לכל הגישות הטיפוליות המוצעות במכון, הוא המקום הנכבד המוענק לקשר שבין המטפל למטופל ולחשיבותו המכרעת להצלחה בטיפול.

בשונה מכל טיפול אחר, הטיפול הנפשי אינו יכול לעבוד מבלי התקשרות חזקה, ברית טיפולית אמינה ואמון מלא בין המטפל למטופל.

מעניין שפעם אחר פעם, מחקרים מוצאים כי הקשר הזה, המקום הייחודי שמוענק לאדם בטיפול הנפשי, המתמקד בו ללא ציפיות ושיפוטיות, מהווה קרקע פורייה לשינוי מהותי ועמיד בחיים, התנסות ולמידה עצמית שיכולה לפלס דרך למימוש עצמי, זוגי, מקצועי ומשפחתי.  

טיפול פסיכודינמי

טיפול דינמי, או פסיכותרפיה פסיכודינמית, הוא סוג מסורתי של טיפול פסיכולוגי רגשי, שמתמקד בשיחות עומק המכוונות לעולמו הפנימי של המטופל, בשילוב עבודה על ״הכאן ועכשיו״ בחייו, כולל מערכת היחסים עם המטפל.

טיפול דינמי מתאים לילדים, בני נוער ומבוגרים כאחד.

הוא נמצא יעיל למתמודדים עם התמכרויות, הפרעות אישיות, קשיים במערכות יחסים, הפרעות אכילה ועוד.

בטיפול דינמי המטפל יעודד את המטופל לדבר על כל אסוציאציה שעולה בתודעתו, אך המטרה המרכזית היא להביא להפוגה בתסמינים המפריעים ולהגביר את ההערכה והמסוגלות העצמית של המטופל.

טיפול דינמי מתאים לאנשים בעלי מודעות גבוהה יחסית לקשיים שלהם ומחפשים את הדרך לפתור אותם בתהליך פסיכולוגי יסודי שמקנה שינוי עמיד. 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

אם אתם מחפשים מטפל/ת CBT מנוסה ומומחה בהרצליה, מכון טמיר זה המקום: 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) היא גישה טיפולית אקטיבית ומוכוונת פתרון שמעודדת את המטופל לשנות את התנהגותו, דפוסיו ותפיסתו את עצמו באמצעות מעקב, ניטור ושינוי מחשבתי.

היא מתאימה לכל הגילאים: ילדים, מתבגרים ומבוגרים ולמרבית סוגי הקשיים וההפרעות הנפשיות: דיכאון, חרדות, טראומה, פוביות,  התקף חרדה חמור, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות ועוד. 

שיטת CBT מציעה פתרון מהיר וחד, יחסית לטיפול דינמי, באמצעות השגת מטרות ויעדים ברורים שמוגדרים על ידי המטופל והמטפל בתחילת הדרך.

CBT נחשבת לשיטת פסיכותרפיה מוצלחת מאוד, אך כמובן שגם היא לא מהווה פתרון קסם.

יש בה עבודה מאומצת לאורך כל השבוע, גם בין הפגישות, שמתבטאת בתרגול, רישום והכנת שיעורי בית שמייצאים את המיומנויות הנלמדות "לעולם האמיתי״. 

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מתמקד בשינוי מחשבות אוטומטיות, אותן מחשבות אישיות על עצמנו, על העולם ועל אחרים, שקופצוצת משום מקום ומייצגות את אמונות הליבה שלנו על עצמנו. הן מפריעות ודורשות טיפול בעיקר כאשר הן מתקבעות על פגם מסוים, ביקורת או חרדה משתקת.

הטיפול נתפר עבור כל מטופל, צרכיו האישיים והבעיה הנפשית ממנה הוא סובל.

איילת כהן תדהר, פסיכותרפיסטית במכון טמיר בהרצליה, מתייחסת השאלה "מה קשה בפנייה לטיפול?" ומחברת אותה להתגברות על חששות ולבטים:

מה בין פנייה לטיפול רגשי ואומץ? 

הפנייה לטיפול נפשי הייתה בעבר מעשה בלתי מקובל ששמור ל״חולים״, ל״בעייתיים״ ולאלה שברור לכל ש״משהו לא כשורה איתם״, שהסביבה מתקשה להכילם, שהם מתקשים לתפקד כמו כולם. 

פנייה לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי לוותה עד לא מזמן בתחושת פגימות, בושה, וגררה לעיתים קרובות צורך להסתיר, מחשש לתיוג. 

בעולם של היום התיוג והסטיגמה פחתו:  

ניתן למצוא שפע של מטפלים ואיתם גם מגוון גישות טיפול שונות, הרבה יותר אנשים בוחרים להיעזר באפיק זה.

ובכל זאת, הפנייה לטיפול רגשי עדיין מלווה בלא מעט חששות, פחדים והתלבטויות. 

למה בעצם? 

הצעד הראשון בפנייה לטיפול נפשי דומה במהותו לצעד הראשון מתוך "12 הצעדים" מעולם המכורים: 

"הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה, וכי אבדה לנו השליטה על חיינו". 

הפנייה לטיפול כרוכה באמירה עצמית שמשהו לא עובד לנו כמו שהיינו רוצים, שאנחנו לא בשליטה מלאה על חיינו, שהלכנו לאיבוד בדרך, שכשלנו באיזשהו אופן, שיש משהו גדול מאיתנו שמנהל אותנו, ואנחנו קטנים וחסרי אונים מולו. 

זה צעד שמשמעותו שלצידו ההכרה - אני לא מצליח יותר לבד. 

זה מקום קשה ומתסכל להיות בו, עמדה שדורשת ויתור על הצורך בשליטה עצמית, צורך שכולנו נאחזים בו חזק וממאנים להרפות ממנו בקלות.  

אתגר האמון באחר

בשלב הזה, לצורך פנייה לטיפול, נדרשת יכולת להאמין שאדם אחר באמת יכול לסייע לי. שיש לו הכלים, הידע, הניסיון, שתהיה כימיה בינינו, ושאני אוכל לתת בו אמון מלא, כי בכל זאת, אני אמור לשתף אותו בסודותיי ובמכאוביי. 

חלקנו, חווינו בחיינו פגיעות מאנשים קרובים לנו, שהותירו בנו צלקות קשות וגרמו לכך שחווית האמון הבסיסית באחרים נסדקה, ונדרש לעיתים תהליך טיפולי ארוך על מנת לשקמה. לכן, הפנייה בפועל למטפל, דורשת גם יכולת לסמוך ולתת אמון באחר, כשהנטייה לחשדנות, קיימת באופן טבעי, אצל כולנו.

אתגר המגע עם כאב

היבט נוסף שמנהל אותנו בתהליך הפנייה לטיפול הוא הפחד לגעת בפצעים ולגלות עד כמה הם שורפים. 

מאחר ותהליך טיפולי מזמין חשיפה של ארועים וחוויות לא פשוטים מחיינו, יש המדמים אותו לניתוח לב פתוח ללא הרדמה, ויש שיעדיפו לחבוש את הפצעים, לא לראותם מול עיניהם ולא לחטאם. 

והשאלה, מה מחיר החבישה, והאם כך הפצע לא יזדהם יותר? אכן, פעמים רבות, מתעורר כאב נפשי במהלך הטיפול. 

זה לא תהליך קל ולא קורה הוקוס פוקוס ופתאום הכל מסתדר במקומו בשלום. 

הפחד ממגע עם הכאב, הוא הרבה פעמים פחד משתק, בגינו נעדיף להימנע מפנייה לטיפול ונמצא פתרונות מהירים שישתיקו את הקשיים והסימפטומים של הבעיה בטווח המיידי, לעיתים באמצעות תרופות או שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים אחרים או באמצעות קבלת החלטות מהירות ופזיזות, כמו פרידה ממערכת יחסים למשל. 

אתגר ההשתהות

נקודה נוספת קשורה לכך שרבים מאתנו מעדיפים להיות ב- Doing (המתייחס לעשייה ולתפקוד החיצוני) על פני ה- Being (המדגיש את חוויית ה"להיות").

קיימת נטייה לחשוב ששינוי חיצוני במקום העבודה, במקום המגורים, בקשר הזוגי, במראה ובמשקל שלנו, יחולל שינוי פנימי בתחושות שלנו ובמערכות יחסינו עם הקרובים לנו.

אמירות כגון: "האהבה תגיע אם רק ארד במשקל", "הכל יהיה אחרת כשנעבור לגור בבית משלנו". מכירים? לא אכחיש, זה אכן לפעמים עובד, אבל לא על ה-Doing  בלבד יעמוד השינוי על איתנו, הוא זקוק לחיזוק באמצעות שלוחות אל הרגש, אל ההוויה והתפיסה העצמית שלנו.

אני מאמינה, שכל עוד נהייה שבויים בקונספט של ה- Doing בלבד, לא בטוח שנצליח להישאר קרובים מספיק לעצמנו, להווויתנו, למה שנכון ומדויק לנו, והרבה פעמים גם לא נספיק לנשום. 

טיפול מזמין לעיתים יציאה מאיזורי הנוחות שלנו.

הוא הרבה פעמים יבחן באופן ביקורתי את הטייס האוטומטי שלנו, את התפיסות והדפוסים שהשתרשו אצלנו ויציע לבחון מחדש את הפרשנות שלנו למציאות ולארועי חיינו.

מאחר ויציאה כזו היא בדר"כ קשה, וההתבוננות בראי היא פעמים רבות לא מחמיאה, נעדיף פעמים רבות לתת להגנות שלנו לנצח, נבחר להמשיך ולהשליך את עיקר בעיותינו על בן/ת הזוג, הגרוש/ה, הילד, על הורינו או על הממונה עלינו בעבודה.

ואז, הכי קל שיש אחראי אחר. אני פטור משינוי ולכן אני גם פטור מלבדוק את עצמי במסגרת טיפול. פתרון פשוט והגיוני.   

פנייה לטיפול פסיכולוגי דורשת אומץ

מכל האמור לעיל די ברור אם כך, שפנייה לטיפול דורשת אומץ. אומץ לשתף, להתבונן, להרגיש, לחוות, להיות בקשר עם אחר משמעותי, ועם עצמנו. אומץ להסתכן בכאב נפשי. 

קצת בדומה לסיפור חייו של הסרטן, שנדרש עם גדילתו להסיר את שיריונו לתקופה מסוימת עד שיימצא מספיק מקורות לסידן מהסביבה על מנת לבסס שריון נוקשה המאפשר הגנה מהסביבה ומסייע באכילה. באותם ימים שהוא ערום ונטול הגנות, הוא מצוי במצב הכי פגיע, ונתון לחסדי הים. אולם, אם צלח הוא את האתגר, יהפוך לגדול ולחזק יותר. כך בדיוק גם בטיפול פסיכותרפי. האומץ להתפשט בהדרגה מהגנותינו ומהדפוסים המוכרים לנו, עשויה להוביל לגדילה ולהתחזקות בסופו של יום.      

אם כך, הרווחים מהשתלבות בהליך טיפולי רגשי עשויים להיות משמעותיים מאוד. 

ראשית, הכאב הופך נסבל יותר כשיש עם מי לחלוק בו. איוורור הכעסים, התסכולים, וחוויות הילדות הלא פשוטות, מאפשר עיבוד ושחרור של מטען כבד שהולך איתנו שנים רבות לצד פינוי מקום לאנרגיה חדשה. 

במהלך הטיפול חופש הבחירה שלנו מתרחב, למשל הבחירה איך לפרש את הסיטואציה או את הקונפליקט האישי או הבינ-אישי, איך לנהל ולהתנהל בתוכם.  

פעמים רבות ניתן לקבל כלים מעשיים לקידום תקשורת פתוחה ומקרבת, גם דרך שימוש בשיח עצמו עם המטפל/ת. 

תקופת הטיפול מאפשרת לנו פעמים רבות לשים את עצמנו במרכז, לבחון את המקום אליו הגענו בחיים, את מערכות היחסים המשמעותיות שאנחנו מקיימים, לסמן את הקשיים, הקונפליקטים, חוסר האיזונים בחיינו, לחקור אותם ולחתור לדיוק עצמי ולכינון אורח חיים מלא, משמעותי וטוב יותר. 

המסגרת הטיפולית נטולת שיפוטיות, יש בה הרבה קבלה, הבנה ולגיטימציה להיות מי שאנחנו. 

ובסופו של דבר, טיפול רגשי עוזר לנו לצמוח, דרך זיהוי הכוחות והמשאלות שלנו, ולהפוך לגרסה טובה יותר של עצמנו.  

טיפול פסיכולוגי לילדים והדרכת הורים בהרצליה

מכון טמיר מציע לכם גם טיפול פסיכולוגי לילדים והדרכת הורים בהרצליה עם נבחרת נהדרת של מטפלות רגשיות ומטפלות CBT לילדים. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

ייעוץ וטיפול פסיכולוגי לסטודנטים עם צרכים מיוחדים

עבור סטודנטים רבים בישראל, האתגרים הקיומיים ב״להיות סטודנט״ חורגים הרבה מעבר לחרדת מבחנים, קשיים בין-אישיים, בניית זוגיות ועוד. יותר ויותר רגישות אקדמית מתפתחת בישראל ובעולם כלפי סטודנטים המתמודדים עם לקויות, מגבלות ומוגבלויות מגוונות.

הנה כמה דוגמאות למשימות טיפוליות שמאפיינות סטודנטים בעלי מוגבלויות: 

• קושי עם זהות לגבי המגבלה

• תחושות של פגימות שמחייבות תיקוף והכרה

• תפיסת עצמי נמוכה - הערך העצמי של סטודטים רבים עם מוגבלויות מושפע מהמגבלה והשלכותיה. 

• המנעות

• הסתרה

במרבית האוניברסיטאות והמכללות מופעל בדקאנט הסטודנטים מרכז תמיכה לסטודנטים עם מוגבלויות. האתגר הטיפולי הוא הכרה במקום הכחשה בהתמודדות עם המגבלה, בין אם היא מולדת, התפתחותית או נרכשת, חושית או פיזית. נדרשים פיתוח אישי והעצמה.

לעבודה הפסיכו-סוציאלית חפיפה עם פסיכולוגיה שיקומית.

סוגים של מוגבלויות אצל סטודנטים

• לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז - מחקר מ-2021 מלמד כי סטודנטים/ות בארה״ב, שמתמודדים עם ADHD, אינם מקבלים מענה וסיוע אקדמי מספק.

• סטודנטים עם קשיי ראייה

• אובדן מיומנויות עקב מחלה פרוגרסיבית, אשר מחייבת תהליך אבל והסתגלות עקב יכולות שמתדרדרות, חלקים מוכרים שהולכים ונעלמים 

• סטודנטים כבדי שמיעה וחירשים, כאשר התקשורת מתקיימת, באופן חלקי, בשפת סימנים

• התמודדות עם מחלות כרוניות - למשל, סכרת, קרוהן, קוליטיס.

• מגבלות נרכשות - תאונות דרכים, פיגועים ועוד

איזה טיפול מתאים לסטודנטים עם מוגבלות?

אנחנו רואים את התועלות והעוצמות של טיפול בגישה אנליטית, או שנקרא גם טיפול דינמי פסיכודינמי, אולם לפעמים נדרשת מעורבות יותר קונקרטית של המטפל בהתמודדויות של סטודנטים עם מוגבלות. 

לפעמים טיפול פסיכולוגי דינמי, או רגשי ותמיכתי, עלול לפספס את המטרות הממוקדות והספציפיות של הסטודנט/ית.

מה שנדרש בפועל זה למידה של כישורים חברתיים והתמודדות עם המורכבות של המגבלה בחיים.

במקרים רבים, לא נכון יהיה לשים בצד היבט כל כך חשוב ותפקודי, תמורת התקדמות נפשית תהליכית. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

המלצות על פסיכולוגים

ומטפלים רגשיים

בראש העין

אנחנו שמחים להודיע כי מכון טמיר מגיע גם לראש העין! 

בקצרה: 

מטפלי/ות הקליניקות העמיתות של מכון טמיר בראש העין מציעות מענה למחירים הגבוהים מדי של טיפול נפשי פרטי:

בעקבות המחאה החברתית בתחילת העשור, הקמנו מכון ארצי שמנגיש פסיכותרפיה וטיפול פסיכולוגי איכותי, לכל מי שרוצה, במחיר נוח יותר מהמחירים המקובלים בתחום.

מכון טמיר מציע שיחת הכוונה טלפונית מושקעת ומדויקת, שתוביל אתכם למענה הפסיכולוגי הכי מתאים, אישית, לא רק אצלנו, אלא ברשת בריאות הנפש הציבורית והפרטית שאנחנו בונים בהדרגה בראש העין והאיזור (כולל חשיבה משותפת על התאמת פסיכולוגים במכבי, כללית, מאוחדת ולאומית והתחנות לבריאות הנפש בעיר). 

אנחנו חותרים למצוינות, לא כסיסמא, אלא כעבודה יומיומית:

• מכון טמיר מוכר על ידי מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר פסיכולוגים לילדים, בני נוער ומבוגרים, במסגרת התמחות קלינית. כמו כן, אנו מקיימים בחינות התמחות עבור פסיכולוגים לקראת סיום הכשרתם. הכרה מכובדת זו יכולה להעיד על מקצועיות המכון, אותה אנו משקיעים בפונים אלינו.

• אנחנו עובדים עם 150 עמיתים מומחים בכל הארץ, בנוסף ל-30 פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בתל אביב

• אנחנו מערכת לומדת שמביאה אליך ניסיון שנבנה על שנים רבות, מחויבים לטיפול הנפשי הטוב ביותר, במהירות הרבה ביותר. 

המלצות על קלינאים ופסיכולוגים בראש העין והאיזור

גברים ונשים רבים, חלקם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, ביקשו לאורך השנים לכתוב כמה מילים, גם כדי לשתף ולהוקיר וגם כדי לאפשר צוהר לעבודה שלנו. 

אנא קחו כמה דקות וקראו למעלה מ-30 המלצות וחוות דעת על פעילותנו הטיפולית:  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

אז איך מוצאים פסיכולוג טוב וקרוב?

תהליך החיפוש אחר מטפל/ת רגשי יכול להיות לא פשוט, ארוך ומתסכל. המטפל/ת צריכים להתאים למטרות הטיפוליות שלנו והכי חשוב, אנו אמורים לחוש בנוח במחיצתו ולהרגיש שקיימת ביננו 'כימיה',  אותו חיבור בין-אישי בין בני אדם והיא הכרחית על מנת לבנות את הברית הטיפולית בין מטפל/ת למטופל/ת.

למרות שניתן לבצע בדיקת התאמה על פי תמונה ברשימת מטפלים, אינדקס, או המלצה ממכר, זה עדיין לא יכול להבטיח כי שיטת הטיפול הספציפית הזו ו/או המטפל/ת הספציפים הללו הם בהכרח המתאימים ביותר עבורכם.

מתוך כך החלטנו במכון טמיר כי קיים צורך גדול בשיחת התאמה אשר תבוצע על ידי הצוות המקצועי ותנסה להבין מהו הצורך הטיפולי של הפונה, ולאחר מכן להמליץ על השיטה המתאימה ביותר והמטפל/ת המתאימים בראש העין מבחינת הכשרה וניסיון.

קיים כיום מגוון רחב מאוד של שיטות טיפול כאשר החלוקה העיקרית היא בין הגישה הפסיכודינמית לבין שיטת ה-CBT. טיפול באמצעות הגישה הפסיכודינמית הוא טיפול רגשי המתייחס להיבטים לא מודעים בחיינו, מתן חשיבות לאסוציאציות, חלומות והתנהגויות בחיי היומיום. תפקיד המטפל בין אם בטיפול לילדים ובין אם למבוגרים, הוא ללוות את המטופל במסע גילוי העצמי תוך הבעת אמפתיה, כבוד וללא שיפוטיות.

טיפול באמצעות שיטת ה-CBT הוא טיפול מבוסס מחקר, בו עובדים המטפל והמטופל יחד על שינוי דפוסים באמצעות פרוטוקול טיפולי. CBT הינו קצר וממוקד יותר, הוא כולל שיעורי בית ומטרותיו מנוסחות יחדיו בתחילת הדרך. לשיטת ה-CBT סוגים שונים של טיפולים שהתפתחו מתוכו כמו לדוגמה טיפול ה-DBT אשר מתאים במיוחד לקשיים בויסות הרגשי.

בשלב זה, המכון מציע טיפול פסיכולוגי לבני נוער ומבוגרים בראש העין, ובהמשך השנה נייסד קליניקות נוספות שתתמקדנה בטיפול פסיכולוגי לילדים, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול זוגי.

מעדיפים לפגוש פסיכולוג קרוב מחוץ לראש העין? 

ניתן לתאם אצלנו גם עם מטפלים בקריית אונו, בשוהם, אלעד, לוד או בפתח תקווה

cbt קבוצתי לילדים ברמת גן: 

הפרעות קשב ו-CBT 

הקבוצה אינה מתקיימת בהווה.

תיבחו הקמה מחדש אחרי סיום חרבות ברזל

אנו שמחים להודיע על פתיחת קבוצות טיפול cbt לילדים ברמת גן, שנועדו עבור ילדים בטווח הכיתות ב׳ עד ו׳. 

בקבוצות מיומנויות חברתיות לילדים, ובכלל בהתערבויות פסיכולוגיות לילדים, ההורים הם שותפים פעילים בתהליך הטיפולי. 

חרדה חברתית אצל ילדים

ילד עם חרדה חברתית לומד בטיפול cbt כיצד לזהות מחשבות אוטומטיות ולהתמודד עם עיוותי חשיבה, ללמוד מיומנויות ויסות רגשי, כישורים חברתיים, ניהול של קשיי קשב וריכוז, שליטה עצמית, פתרון בעיות, תקשורת חברתית (טון דיבור, הקשבה, אמפתיה, הצבת גבולות לאחרים ולעצמם), דימוי גוף, שיעורי בית שהילדים מיישמים במהלך השבוע שבין המפגשים.

איך עובדים בקבוצה? 

הילדים יעבדו בקבוצה באמצעים קליניים מגוונים, למשל עם ״|סולם אומץ״: כל ילד מקבל תמונה של סולם. הוא בוחרים פעילויות מעוררות חרדה לפי היררכיה, מהקל אל הכבד. 

ברוח הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, לעיתים יש שיעורי בית של מפגשים בין הילדים בזוגות, כך שהילדים מתנסים ביצירת קשרים במרחב ספונטני. 

מיומנויות פשוטות ומיומנויות מורכבות, איך לגשת ולהצטרף לזוג ילדים שמדברים?

איך מתמודדים עם הצקות של ילדים אחרים?  

למידה על אסרטיביות - רבים סבורים שמדובר בתוקפנות ולא בכך מדובר... 

קבוצת וואטסאפ לילדים, לתקשורת במהלך השבוע.  

לעיתים נדרש אבחון אצל פסיכיאטרית ילדים, שנועד לזהות קשיים ממוקדים יותר שמחייבים במקרים מסוימים טיפול תרופתי. 

מבנה הקבוצה ברמת גן

כל מפגש נמשך שעה ורבע, בהנחיית סמדר טל ואילנית וול, שתיהן מטפלות CBT לילדים.

הקבוצה תתקיים בימי חמישי, בשעות אחה״צ ערב, ברמת גן, רח׳ בית לזרוס מיאמי ביץ׳, במרחב נעים עם גינה חיצונית. 

לפני הקבוצה יתקיים מפגש עם ההורים וראיון עם הילד. 

סה״כ יתקיימו 18 מפגשים קבוצתיים ועוד 3 להורים. 

קבוצות גיל

• ב׳-ג׳ 

• ג׳-ד׳ 

• ד׳-ה׳

• ו׳

בכל קבוצה ישתתפו 10-12 ילדים בכל קבוצה

עלויות ההשתתפות 

220 ש״ח למפגש קבוצתי - 3,960 ש״ח 

התשלום מראש, אפשרי בתשלומים - 

420 ש״ח למפגשים האישיים עם ההורים. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

טיפול פסיכולוגי

ופסיכותרפיה

במכון טמיר כפר סבא

למה טיפול במכון טמיר כפר סבא?

אנו מציעים טיפול וייעוץ נפשי אינטגרטיבי ומותאם אישית, לילדים, בני נוער, זוגות ומבוגרים, לסטודנטים מהמכללה האקדמית בית ברל והאוניברסיטה הפתוחה, לקהילת הגיל השלישי, לדוברי עברית, רוסית ואנגלית ועוד.

לפני כן נקיים אתכם שיחת הכוונה טלפונית, עם מתאמת טיפול, בה נחשוב יחדיו על המענה המתאים והמדויק ביותר עבורכם, אצלנו במכון או במקורות מקצועיים אחרים. 

מה אפשר לקבל בטיפול פסיכולוגי טוב?

העולם הפנימי משפיע לאין שיעור בכל הקשור לגורל שלנו - האישי, הזוגי, ההורי, המשפחתי והמקצועי.

לא מפתיע שתחום הטיפול הנפשי, שניתן להתייחס אליו תחת הגג של פסיכותרפיה, מקבל יותר ויותר בעשורים האחרונים.

גם הלגיטימציה להיעזר בטיפול מתרחבת, בעולם המערבי ובישראל. 

טיפול פסיכולוגי טוב עשוי לחולל מהפך אמיתי בחייו של אדם בוגר. 

אבל לא רק מבוגרים יכולים להרוויח- אם קיימים קשיים מוטב לפגוש מטפל ילדים כבר בילדות או בהתבגרות. 

טיפול דינמי

טיפול פסיכודינמי, או פסיכותרפיה דינמית, מצוי בבסיס מה שאנו מכירים כטיפול פסיכולוגי. 

בעצם, משם התחיל הכל, בעבודתו המבריקה של פרויד והפסיכולוגים שהיו לממשיכיו.

למרות שלאורך השנים נצררו שלל עקיצות סביב הגישה הפסיכואאנליטית, היא מתעוררת בשנים האחרונות לתחייה, בעיקר עקב האכזבה מגישות הפסיכותרפיה נתמכות הראיות (ממשפחת הטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים) וצמיחתן המקבילה של שיטות טיפול פסיכודינמיות קצרות מועד.

טיפולים קצרי מועד עומדים באתגרי התקופה:

הם קצרים יותר, בהירים, חדים, ממוקדי מטרה ומצליחים לכנס לתוכם את התבונה והעושר של הגישה הפסיכואנליטית.

מרבית הפסיכולוגים הקליניים כיום, ובהם המטפלים שלנו בכפר סבא, מכירים בחשיבותן של החזקה, הכלה ועבודה טיפולית שמתבססת במידה רבה על הקשר בין המטפל לבין המטופל ולא רק על התוכן שעובר ביניהם.

הגישה העדכנית ביותר בטיפולים פסיכולוגיים דינמיים היא העמדה ההתייחסותית, בה מטפל ומטופל עובדים יחדיו, בתוך מרחב של השפעות הדדיות, מודעות ולא מודעות, שמשקפות ותורמות להבנת עולמו הפנימי של המטופל ומתוות את הדרך לשינוי בר קיימא. 

הגישה הדינמית יעילה לטיפול במגוון רחב של בעיות, החל מהתמכרויות וכלה בהפרעות אישיות. 

טיפול בהפרעות אכילה בכפר סבא

עמיתי מכון טמיר באזור כפר סבא מנוסים בטיפול בהפרעות אכילה אצל מתבגרות ומבוגרות צעירות:

אנורקסיה, בולימיה, הפרעת זלילה כפייתית (BED) והפרעת גוף דיסמורפית (BDD). 

טיפול פרטי בהפרעות אכילה דורש מומחיות פסיכולוגית ייחודית, לצד ניסיון אבחוני ופסיכותרפי שחייב להתבסס על שנות עבודה בצוותים רב-מקצועיים, בדרך כלל במרפאות ציבוריות ו/או בבתי חולים. 

במקרה כזה נפנה אתכם לאבחון וטיפול במרכז להפרעות אכילה הדרים בכפר סבא, הפועל תחת הגג של שלוותא. 

טיפול בטראומה באמצעות EMDR

ניתן לפגוש גם פסיכותרפיסטים מומחים בטיפול EMDR, אחת השיטות הטיפוליות החדשניות, היעילות והמוכחות לטיפול ב-PTSD, בדיכאון, בחרדה, ובהפרעות נפשיות נוספות. 

הפרקטיקה של הגישה מבוססת על תנועה קצבית, בדרך כלל של תנועות עיניים, תוך תהליך עיבוד מילולי של אירועים והתנסויות בטראומות. 

פסיכולוגים קליניים לילדים וטיפול רגשי לילדים ונוער בכפר סבא

אחת מגישות הטיפול המוכרות ביותר כיום היא CBT.

CBT, או הגישה הקוגניטיבית התנהגותית  רווחת לאור תוצאותיה ושיטות טיפול רבות נוספות, כמו DBT. 

המשותף לכל השיטות השונות הוא מטרת הטיפול - שיפור העולם הפנימי של האדם כדי להיטיב עם גורמים המעכבים אותך בדרך לאושר ולמימוש עצמי.

הטיפול מושתת על קשר קרוב, אמפתי, מכבד ומעצים בין המטפל/ת למטופל/ת.

טיפול פסיכולוגי לילדים במגזר הציבורי

במידת הצורך אנו מפנים לשירותים קליניים בקהילה, כמו השירות הפסיכולוגי בעיריית כפר סבא, אגף החינוך למתבגרים, התחנה לבריאות הנפש, או אחת מקופות החולים בעיר - כללית, מכבי, לאומית, או מאוחדת.

מכון טמיר כפר סבא מציע טיפול פסיכולוגי גם ביישובים באזור, פרט לכפר סבא, בהן פרוסים המטפלים העמיתים שלנו:

איזור דרום השרון, הוד השרון, רעננה, הרצליה, מגדיאל, גליל ים, גאולים, רמת השרון, רשפון, כפר מל״ל, כפר שמריהו, חגור ועוד.  

לסיכום, אנו שואפים להציע שירותים פסיכולוגיים רגישים, מותאמים אישית, חסויים לחלוטין ומקצועיים ביותר, שבמידת הצורך, משולבים עם תחומים מקצועיים מקבילים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

טיפול זוגי בפתח תקווה

איך מוצאים מטפל/ת זוגית מומחה בפתח תקווה?

טיפול זוגי קצר מועד מתאים לזוגות שנתקלים בקונפליקטים מסוימים ובקשיי התמודדות, ורוצים סיוע זוגי מקצועי ממוקד, ולא ארוך טווח.

לרוב, מדובר במשבר זמני כואב שהזוג מתקשה לפתור בכוחות עצמו ולכן פונה לעזרה. דוגמאות אחרות יכולות להיות פתרון קשיים במערכת יחסים עם גיס או גיסה, קונפליקטים לגבי עקרונות הוריים, או רצון של אחד הצדדים לבחון מחדש היבטים מסוימים ביחסים.

במרבית המקרים לא מדובר בזוגיות על סף פרידה, שם נדרשים טיפולים מעמיקים יותר ולרוב ארוכי טווח.

המטפל הזוגי עובד עם בני הזוג על מנת לזהות את הבעיה המרכזית בזוגיות, הגדרתה המדויקת וחקירתה.

לא מדובר במכלול הבעיות מהן סובל הזוג, אלא במציאת הבעיה האחת המכבידה יותר מכל, מתוך מחשבה שפתירתה או הקניית דרכים להתמודדות עימה תוביל להקלה גם בבעיות אחרות בחיי הזוגיות 

הטיפול הזוגי קצר המועד עוזר לבני הזוג להבין האחד את השני באשר לקונפליקט המרכזי עימו מתמודדים, נותן מקום להצפת רגשותיהם של שני בני הזוג מתוך רצון פנימי לקבלה והבנה.

תוך תקופת זמן קצרה ביותר, הזוג לומד להימנע ממריבות מיותרות, או לריב ״באופן יעיל״, להבין הרבה יותר את נקודת מבטו של האחר, להתמודד באופן מותאם, סבלני ומעצים יותר עם הקשיים שמציבה הזוגיות, לצד הקשיים הנרחבים יותר שמציבים החיים.

האם הבעיה שלכם קשה מדי לטיפול זוגי?

לצמרות החוויה הייחודית של הקשר הזוגי שלך, רוב הזוגות מתמודדים עם טווח בעיות דומה ונוטים לקרוס לדפוסים שמטפל זוגי מנוסה ומיומן מזהה בקלות.

כל זוג הוא ייחודי אך לא סביר שהמטפל ייבהל בגלל משהו שתספרו לו.

גם אם תצליחו להפתיע המטפלים הזוגיים שלנו (ולא רק שלנו) הם מבינים, מקבלים ולא שיפוטיים.

גם אם קיימת סתירה, הם פתוחים דיים כדי להבין את זוג המטופלים מבלי להביא אל הבמה את השקפותיהם האישיות.

בכל בעיה ניתן לטפל, בהנחה שיש נכונות לשינוי.

גם במצבים בהם מקבלים החלטה משותפת וכואבת לפרידה, יש דרכים לעשות את הסיום נכון, וניתן גם ״להיפרד בצורה מוצלחת״. 

איך טיפול זוגי קצר מועד עוזר?

כל מערכת יחסים, ובעיקר מערכת יחסים זוגית, מחייבת תחזוקה מתמדת והשקעה רצופה.

משקעים נוטים לגדול עם השנים במידה ולא פותרים אותם, ובאותו האופן גם קונפליקטים נוטים לצוף מעל פני השטח במידה ולא נפתרים. לכן, חשוב להיות עם היד על הדופק, ובמידה שחיי הזוגיות עולים על שרטון, אפילו זמני, חשוב לפנות לייעוץ פסיכולוגי קצר מועד.

תוך תקופת זמן קצרה ביותר, חיי הזוגיות יכולים לחזור לפרוח, בני הזוג יכולים לחזור להרגיש טוב ובנוח האחד עם השני, לעיתים יש תחושה של "לחזור הביתה" ולפגוש מחדש את בן או בת הזוג שאנחנו אוהבים.

הרגיעה שמביא עימו הטיפול הזוגי משמעותית מאוד עבור שני בני הזוג, שזוכים במקרים רבים לפרק חדש ויציב יותר בחייהם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של לקוחות ועמיתים

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Stanley, S. M., & Markman, H. J. (2020). Helping Couples in the Shadow of COVID-19. Family process, 59(3), 937–955

ראיון עם דפנה גרינר

מנהלת היחידה לייעוץ

ולטיפול של המרכז הגאה

דפנה גרינר היא עובדת סוציאלית קלינית,

פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות מוסמכת

מראיין:

אלון נירגד גיא,

מתמחה בפסיכולוגיה קלינית,

סיים התמחות מרפאתית במכון טמיר

ספרי לי על היחידה. מה מאפיין אותה?

הקליניקה שלנו מתקיימת במתח שבין עבודה טיפולית קלאסית, עם כל מה  שפסיכותרפיה דורשת מבחינת אינטימיות ופרטיות, ובין הקשר קהילתי חברתי מעצם זה שאנחנו יושבים בתוך המרכז הגאה,  שנותן מענה מאד רחב מבחינה חברתית, תמיכתית ותרבותית לאוכלוסייה הלהט"בית. חלק מהזהות שלנו זה שאנחנו חלק מהקהילה, חלק מהשירותים שניתנים לקהילה, וחלק מהקונטקסט הרחב של מרכז קהילתי.

הקהילה הגאה היא לרב קהילה מדומיינת, קהילה שאין קשר ממשי בין חבריה, ושהיא בעיקר מתארגנת כקהילה סביב אירועים דרמטיים אשר יוצרים התלכדות, כגון הרצח בבר הנוער.

המרכז הגאה בא ואומר - אנחנו רוצים לייצר קהילה ממשית, שעושה פרקטיקות קהילתיות ביחד, שחווה חוויות קהילתיות לא במצבי חרום, אלא בשגרה, ביום יום, שנותנת מעטפת של יצירה, תרבות וחברה.

הרבה מפעילות המרכז נעשית באמצעות קבוצות, המחולקות ל3- תחומים:

קבוצות פעילות (חוגים), קבוצות חברתיות, וקבוצות תמיכה וטיפול.

כך למשל, יש קבוצה דינמית לגברים, קבוצת הורים לתאומים, קבוצה של תהל"ה – המספקת תמיכה להורים ולבני משפחות של להט"בית, קבוצת NA (מכורים אנונימיים) ייעודית ללהט"בים ועוד.

כיצד הוקמה יחידה לייעוץ ולטיפול של המרכז הגאה?

המרכז הגאה הוקם ב-2008, מרכז ראשון מסוגו בעולם - שהוקם במימון עירוני, ממסדי.  די מהר זוהה כמקום שאמון על רווחתה של הקהילה הלהט״בית בתל אביב והסביבה. למרכז גויס עובד סוציאלי שנתן מענה פסיכוסיאלי לפונים, בהתחלה ללא כל עלות. באוגוסט 2009, לאחר הרצח בבר-נוער, הייתה קפיצה משמעותית בפניות לעזרה. אנשים פשוט הגיעו לפה וחיפשו מישהו לדבר איתו והיתה תורנות של עשרות אנשי טיפול שהתנדבו לתת מענה מיידי.

כיום היחידה מונה 6 מטפלים: עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.

זאת היתה בשבילי הפעם הראשונה שזכיתי לעבוד באופן מקצועי עם הקהילה שלי, וזה היה מיוחד עבורי.

אילו גופים נוספים בארץ מספקים תמיכה וטיפול לקהילה הגאה?

לאגודה למען הלהט״ב יש שירות פסיכוסוציאלי ארצי הפעיל בערים שונות, ובפרט בתל אביב, בבאר שבע ובחיפה.

בירושלים יש את הבית הפתוח המספק שירות ייעוצי וטיפולי. יש את ארגון מעברים הפועל למען הקשת הטרנסג׳נדרית, ואת איג״י – ארגון נוער גאה.

יש ארגונים נוספים כמו עמותת אותות שמפעילה דירות מעבר לצעירים וצעירות טרנסג׳נדרים.ות ללא עורף משפחתי.

אנחנו בקשר עם אנשי הטיפול בארגונים השונים, לצורך למידה משותפת והתייעצות.

מהו היקף הפעילות של היחידה?

כשאנחנו מלאים יש לנו קליניקה שפועלת מ-08:00 ועד 21:00, אשר מכילה כ-50 מטופלים.

כמו כן, אני מדריכה סטודנטים לעבודה סוציאלית בתואר שני, אשר מגיעים לכאן לשנת הכשרה מעשית.

מהי עלות הטיפול בקליניקה?

טיפול פרטני בעלות 250 ₪ וטיפול זוגי 300 ₪.

הקליניקה לא מתוקצבת וכך אין באפשרותנו לתת טיפול ללא עלות, למעט מספר מוגבל של טיפולים המוצעים על ידי סטודנטים בהכשרה.

עם זאת, ישנן אפשרויות לקבלת הנחה באזור ה-20%, לתקופה של כחצי שנה (על מנת לאפשר ליותר מטופלים להסתייע בכך) ולשם כך נדרש להגיש בקשה כתובה בצירוף מסמכים.

מהיכן בארץ מגיעים המטופלים?

באופן טבעי המטופלים מגיעים בעיקר מתל אביב והמרכז, אך היו מקרים שאנשים שהגיעו גם מחיפה, כרמיאל, אשדוד ואשקלון. לעיתים אנחנו מפנים לשלוחות של האגודה למען הלהט״ב באזורים הקרובים למקום מגוריו של הפונה, ואף למטפלים פרטיים.

האם יש אוריינטציה טיפולית כלשהי שמאפיינת את היחידה?

מטפלי היחידה עובדים בגישות דינמיות, ובפרט גישות יותר עכשוויות – פסיכולוגיית העצמי של קוהוט, תאוריית יחסי אובייקט בעיקר בגישתו של ויניקוט, ויש מטפלים ביחידה שיגדירו עצמם כהתייחסותיים או אינטר-סובייקטיביים, שנשענים על התיאוריות של מיטשל, ברומברג, אוגדן, בנג׳מין ואחרים. 

עם זאת, לכולם יש הכשרות נוספות, כגון CBT, ACT או טכניקות לעבודה עם טראומה. בתוך הפסיכותרפיה הדינמית אנחנו משלבים גם טכניקות נוספות אם יש צורך.

לפי אוגדן, חלק מהמהות של מטפל זה לעשות פעולה מיטיבה בעולם, וזה מצריך לעיתים לצאת מהעמדה המתבוננת והפרשנית של הפסיכואנליזה הקלאסית. זה מאד רלוונטי למה שאנחנו עושים פה. כך למשל לפעמים טרנסג'נדרים מבקשים מהמטפל מכתב לצורך טיפול הורמונלי , או ניתוח.

העמדה הפסיכואנליטית הקלאסית תגיד שפעולה מחליפה דיבור, שאקט מחליף שיח, אז למה לתמוך בדבר כזה?

לעומת זאת, אנחנו במקרים כאלו עושים מעשה קהילתי כמטפלים, לטובת המטופל, ולטובת האוכלוסייה הכי מוחלשת באותיות הלהט״ב.

אפשר לומר שזה האקטיביזם הקליני שלנו. ברור שתהיה בדיקה שהאדם אינו פסיכוטי, ותמיד נזמין אותו לשיחת ייעוץ, אבל אצלנו המטופל גם יקבל את המכתב המיוחל. כלומר, לעיתים אנחנו עושים פעולה, כי המציאות מבקשת את זה. זה לא סותר את זה שבטיפול בטרנסג'נדרים תהיה הזמנה להתבונן ולברר מהן המשמעותיות של  התהליך הזה, ומה המשמעויות של הביטויים הקונקרטיים עבור המטופל, , ולצד זה יש משהו טרנספובי בלהגיד "למה את צריכה לעשות ניתוח". בחברה כשמישהו אומר שהוא הומו לא נשאל אותו "אתה בטוח?", וטרנסג'נדר כן עלולים לשאול. במיוחד כלפי האוכלוסייה הטרנסית יש לנו עמדה אקטיביסטית. כשאוכלוסייה כל כך מופלת, מה שהיא צריכה לפעמים זה מענה לצורך ולאו דווקא פירוש שלו..

האם יש סיבות פנייה נפוצות ליחידה?

רבים מגיעים סביב קשיים בזוגיות ובמציאת זוגיות וסביב בדידות.

אפשר לחלק את הפונים לשני סוגים, סוג ראשון כולל אנשים שמתמודדים בנקודה כלשהי במעגל החיים הלהטב״י ובפרט בשאלות הקשורות לזהות מינית/מגדרית.

זה יכול להיות סביב יציאה מארון: מול עצמי, המשפחה או העבודה. אחרים פונים סביב קשיים הקשורים להקמת משפחה, או הורות להט״בית.

סוג שני של אנשים הפונים אלינו, הם מטופלים הפונים סביב דיכאון וחרדה, או סוגיות שלא קשורות באופן ישיר לזהות הלהט״בית ולכן הם לא רוצים שהמטפל יסמן את הזהות הלהט״בית כבעיה ויתעקש להתעכב עליה.

בעולם שעדיין רווחות בו דיעות שזהות להט"בית היא פתולוגית, מטפלים עלולים להתעסק בה מהמקום שלהם ולא כי זה הצורך של המטופל.

מי שמגיע אלינו לטיפול יודע שאצלנו תהיה לו חוויה אחרת.

יש משהו במקום של הקבלה וההכרה שמאפשר לא להתעכב על מה שהמטופל לא עסוק בו.

אם מטופל מתייחס להומואיות שלו כמו שסטרייט מתייחס לסטרייטיות שלו, זה באמת בסדר.

האם יש מצוקות נלוות המאפיינות מטופלים מהאוכלוסיה הגאה? 

נראה שבדידות היא משהו שחוזר על עצמו, וגם דיכאון ואובדנות.

כל אלה הם תוצר של גדילה בחברה הטרונורמטיבית שמכתיבה מגיל מאד צעיר מה נכון ומה לא נכון, מי מתקבל אליה ומי נותר חריג, ושל ההפנמה של התפיסות האלה.

יש הרבה להט״פוביה מופנמת בקהילה שלנו.

יש גם מאפיינים ספציפיים לחלקים שונים בקהילה.

אם נתייחס ספציפית למטופלים מהקהילה ה״הומואית״, הרבה פעמים יש הסתרה של הכאב הנפשי, ונוצר פער בין הפנים והחוץ.

יש עיסוק רב בלהראות שהכל סבבה ושהחיים יפים - חדר כושר מסיבות וסקס, אבל זה לא באמת ככה.

נפערת תהום בין הצורך להראות כלפי חוץ שהכל מושלם, לבין ריקנות ובדידות שנמצאות בפנים.

דוגמא נוספת למאפיין ספציפי, הוא העיסוק בזנות אצל חלק מהמטופלות הטרנסיות.  

אילו היבטים ייחודיים בטיפול הנפשי יש בעת טיפול במטופלים מהקהילה?

היבט משמעותי ראשון הוא הכרות של המטפל עם השפה.

ברגע שמטופל צריך לתווך ולהסביר את השפה שלו למטפל זה כבר יוצר מחסום.

לדוגמא זוג הומואים הגיעו פעם למטפלת זוגית, ואחד מהם סיפר לה בכעס שבן הזוג שלו נכנס לאטרף (אתר הכרויות).

המטפלת, שלא הכירה את האתר ולא הבינה במה העניין אמרה לו  - ״נו, ועכשיו אתה באטרף״.

יש משהו שמתאפשר כשהמטפל מכיר את השפה של המטופל, את המונחים הייחודיים שמוכרים למי שבקהילה הגאה.

היבט משמעותי נוסף הוא הכרות עם מעגל החיים הלהטב״י, להבין מה זה לגדול בתחושת שונות הרבה לפני שיש לה שם.

מה זה לגדול בתוך משפחה, ובתוך סביבה שלא מכירה ולא מאששת את הזהות.

היבט נוסף הוא שבטיפול לפעמים צריך להיות לא ניטרלי, קצת בדומה לטיפול בפגיעה מינית.

האמירה היא ברורה ולפעמים התפקיד של המטפל זה להגיד – זו הייתה פגיעה.

יש עמדה חשובה של המטפל מול גילויי אפליה, אלימות ולהטופוביה.

מהי משמעות השתייכותו של המטפל לקהילה הגאה? ובפרט לגבי חשיפה עצמית של פרט זה בטיפול? 

ביחידה, באופן טבעי, רוב המטפלים הם מתוך הקהילה, יש גם כאלו שלא.

לדעתי זה לא הכרחי.

מה שחשוב זה שתהיה זיקה, פתיחות, שהנושא לא יהיה זר.

לגבי חשיפה עצמית, מטופלים שואלים הרבה פעמים את המטפל לגבי הזהות המינית שלו.

יש ביננו מטפלים בעלי גישה קלאסית, שחושבים שיש להשאיר מקום להשלכות של המטופל.

הייתה לי מטופלת שאמרה לי שאם היא תחשוב שאני לסבית זה יהיה לה נורא מביך ויכניס מתח לחדר, ומצד שני אם אני סטרייטית אולי אעלב מהאופן שהיא מדברת על סטרייטיות.

הדיבור על כך היה יותר משמעותי מאשר לבוא ולהגיד לה שאני לסבית.

אם מטופלת שואלת אותי באופן ישיר אני עשויה להגיד ״מה היית רוצה שאני אענה? מה היית רוצה לדעת?״ או ״נניח שאני לסבית איך תרגישי? ואם אני סטרייטית?״ ובסוף אני גם יכולה לענות.

תפיסות פמיניסטיות/התייחסותיות טוענות שזה חשוב שהמטופל ידע, וזו גם עמדה פוליטית.

חשוב מאיזה מקום החשיפה העצמית מתבצעת. לעיתים חשיפה מצד המטפל בהקשר הזה עולה מתוך צורך של המטפל, איזשהו קושי לשאת את החוויה של הסתרה, או החזקה של עמימות, או קושי לשאת השלכות.

לצד זאת, מטפל לא יכול להיות בארון וצריך להיות מוכן לחשוף את זהותו המינית כשזה יתאים, הוא חייב לקחת בחשבון שהמטופל יידע לגביו, ולא יכול לחיות בהסתרה.

האם קיים מתח בין התמקדות בנפשו של המטופל כאינדיבידואל,  לבין התייחסות חברתית, ובפרט, התייחסות לצורך בשינוי המציאות החברתית? 

כן, למשל האם ללכת להפגנה על פונדקאות?

אתה יודע שהמטופלים שלך יהיו שם.

האם זה שאני מטפלת פה אומר בהכרח שמצופה ממני לקחת עמדה פוליטית?

אקטיביסטית?

המצוקה אצל להט״בים היא הרבה פעמים גם חברתית וגם נפשית.

למשל הומופוביה מופנמת, היא דוגמא מצוינת למתח שבין חוויה נפשית לחוויה בתוך החברה.

כשגדלים בחברה שבאופן גלוי או סמוי מדכאת את הזהות המינית, מזלזלת בה, עושה לה דה-לגיטימציה ומתעלמת ממנה, ברור שיווצר קונפליקט מול החברה.

המצוקה התחילה ממקום חברתי, אבל זה מופנם - אז תמיד זה נמצא בשני המישורים.

אפשר לחשוב על אדם שמרגיש מדוכא, ומנסה לפצות על כך ולהראות ״גבר גבר״  שיהיה לו גוף ״מושלם״ ושהרבה אנשים יתחילו איתו.

מצד אחד יש דיכאון, ריקנות פנימית, רצון לפצות מבחוץ על תחושה ש״אני לא שווה״.

אבל הדבר הזה התעורר בקונטקסט חברתי, של דה-לגיטימציה, ואף ממשיך להתקיים בקונטקסט פנים-קהילתי.

אם החברה ההטורנורמטיבית אומרת – צריך להיות הטרוסקסואל, החברה ההומואית יכולה לבוא ולהגיד- צריך להיות הומו גברי, וההדרה נמשכת.

אנחנו צריכים להתייחס תמיד לשני הצירים האישי והחברתי  ולקשר ביניהם.

בתוך הקליניקה אנחנו בסופו של דבר לא עסוקים בלשנות את העולם החיצוני. ולכן בנוסף לטיפולים בקליניקה, אנחנו יוצאים עם הידע שלנו לקהל הרחב ולקהילת אנשי המקצוע.

כל שנה יש לנו כנס ״נפש בריאה בגוף בריא״, שעוסק בסוגיות שמעסיקות את הנפש הלהטב״ית.

הכנס התקיים השנה בפעם הרביעית ברציפות .

כמו כן, אנחנו שותפים בהשתלמויות ובכנסים, למשל של איגוד העובדים הסוציאלית, של חוש״ן ובמגוון פורומים מקצועיים.

דוגמא לפעילות אקטיביסטית נוכחית שאני שותפה בה היא כתיבת מסמך מדיניות למשרד הרווחה לגבי נוהל טיפול בפרידות של זוגות חד מיניים כשאחד מבני הזוג לא רשום כהורה.

דוגמא נוספת היא פורום של אנשי מקצוע ואמהות לטרנס* שיחד מנסחים מסמך הנחיות למשרד החינוך  - כיצד להתנהל עם ילדיםות ונוערטרנס במסגרות החינוכיות.

האם יש מתח בין גישות מקובלות בנוגע לבריאות הנפש, לבין זווית הראיה של תתי-קהילות מסוימות בקהילה הגאה?

כן למשל קהילת א-מיניים.

לאחרונה א-מיניות מקבלת יותר מקום, סביב ההבנה שאפשר להיות ביחסים אינטימיים ורומנטיים ושתשוקה ורומנטיקה לא חייבות ללכת ביחד.

עם זאת מטפלים פחות מכירים את האוכלוסיה הזאת וחלקם עדיין רואים בה, לצערי, פתולוגיה.

גם הרצף הטרנסי לא מספיק מוכר – מטפלים לא מכירים קטגוריות בתוך הרצף: מה זה למשל אומר להיות ג'נדרקוויר או א-בינארי.

מטפלים שרוצים ללמוד על הנושא צריכים לקרוא, להגיע לימי עיון. אלה נושאים שלרב כלל לא נלמדים במסגרות ההכשרה הפורמליות. חשובה מאד פתיחות מצד המטפל.

להסכים לא לדעת זו תחילת הדרך לקראת ידיעה.

אני בעבר לא הכרתי חלק מהמושגים שהיום, אחרי שש שנים בקליניקה הגאה, אני מכירה ואפילו יכולה להרצות עליהם.

צריך להסכים לדעת, לרצות ללמוד, לבוא פתוח, לקחת הדרכה ולקרוא חומר רלוונטי.

מהי המשמעות של קבלה של הזהות או הנטיה המינית מצד משפחת המוצא?

יש לכך משמעות קריטית.

כך למשל, 41% מהטרנסג׳דרים עושים לפחות ניסיון אובדני אחד.

כשיש תמיכה משמעותית מצד ההורים זה יורד ל-4%.

זה נכון באופן כללי לאוכלוסיית הגאה.

את המילה ״קבלה״ אני פחות אוהבת, היא כאילו היררכית.

במילה ״הכרה״ יש משהו יותר שוויוני, או ״הליכה יד ביד״.

הסתרה היא נוראית, ילד שלא צריך להסתיר ומקבל לגיטימציה ואהבה, מצליח לייצר הרבה פעמים אינטימיות שלא הייתה קודם.

כשההורה נמצא שם עבורו כזולת עצמי משמעותי ויכול לתמוך, כשהוא מגיע לאירועים של הקהילה, מגיע להפגנות, זה אחד הדברים הכי משמעותיים ברווחה נפשית של להט״בים ולא רק אצל בני נוער.

תודה רבה!

טיפול פסיכולוגי באשקלון

טיפול רגשי וטיפול CBT לילדים,

בני נוער ומבוגרים

יש רגעים בזמן, נקודות, בהם אנחנו מחליטים לפנות לעזרה נפשית.

אפשר להתייחס לרגע הזה כנקודת שפל - אין ספק שהצטברו בו כאבים - אלא שמבחינתנו זה גם רגע של כוח ותקווה. 

זה רגע בו אנחנו מחליטים שאנחנו מספיק חזקים כדי להיות ״חלשים״. 

מכון טמיר בתל אביב הוא מרכז קליני ארצי שקיים 10 שנים.

 אנחנו ממוקמים בקליניקה נרחבת בתל אביב, ובמקביל, מקיימים מזה מספר שנים שיתוף פעולה עם מטפלים ופסיכולוגים מומחים ומומלצים בקליניקות עמיתות באשקלון, בהן ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי לילדים,  בני נוער ומבוגרים, טיפול דינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול EMDR, טיפול זוגי, אבחונים פסיכולוגיים, ייעוץ תעסוקתי, טיפול פסיכולוגי מרחוק, טיפול מבוסס קשיבות (מיינדפולנס) ועוד.

אנו מאמינים שטיפול פסיכולוגי הוא תהליך יחיד ומיוחד, לכן אנו מסננים, ממיינים ובוחרים כל מטפל רגשי או פסיכולוג קליני, כדי שיענה לצרכי מכון טמיר, אותם צרכים שעשו אותנו למכון פסיכותרפיה מוביל, בלתי אמצעי, תוצאתי וכנראה הגדול ביותר בישראל. 

הקלינאים שלנו באשקלון פעילים ומעורבים בכל מפגש.

הם שם בשבילכם.

הטיפול מותאם לכל  פונה, ומתקיים בסביבה בטוחה ולא שיפוטית.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של לקוחות ועמיתים

מטפלי CBT באשקלון

במכון טמיר עובדים הרבה עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), גם בתל אביב וגם בקליניקות באשקלון.

שיטת CBT פותחה במקור על ידי הפסיכיאטר האמריקאי אהרון בק ומאז נבחנה לעומק על ידי חוקרים רבים בכל העולם, עבור גילאים שונים:

CBT לילדים, בני נוער ומבוגרים. 

מה שמאפיין CBT הוא היותו טיפול פסיכולוג מוגבל בזמן, מובנה, מבוסס ראיות ומכוון למטרות שמגדירים המטפל והמטופל יחד, מתחילת הדרך.

משך טיפול CBT ממוצע אורך משהו כמו 8 עד 24 מפגשים שבועיים.

בהתחלה פותח CBT כטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה, אולם השנים וההתנסויות החיוביות בגישה אפשרו להרחיב את יישומה גם לטיפול בנדודי שינה, טיפול רגשי בכאבים כרוניים, טיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ואפילו בהפרעות אישיות מאתגרות ועקשניות.

הרעיון העיקרי שמכתיב את המהלך של טיפול CBT הוא שאמונות ומחשבות אוטומטיות שליליות תורמות להתנהגויות, תחושות ורגשות שמסלימות קשיים נפשיים. 

המטפל מזהה ומאתגר את הקוגניציות (המחשבות) השליליות הללו, ויחד עם המטופל מתמיר אותן למחשבות חיוביות ומציאותיות יותר.

טיפול דינמי באשקלון

ובכן, טיפול דינמי מתייחס למטריה של שיטות טיפול רגשיות, שרואות חשיבות רבה בפענוח הלא מודע בדרך לחיים בריאים יותר. 

הגישה מתמקדת בחקר היבטים התייחסותיים מעברו, שמשפיעים על מערכות יחסים ודינמיקה תוך-אישית בהווה.

טיפול פסיכודינמי אורך בדרך יותר זמן מ-CBT, אולם אין לו תחליף כאשר המטרה הטיפולית היא שינוי מעמיק ואורך טווח, בעיקר במצב של דפוסים בין-אישיים שחוזרים על עצמם.

פסיכולוגים ומטפלים לילדים באשקלון 

פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים לילדים ומתבגרים לומדים, מודרכים ומוכשרים בהבנה עמוקה של החיים הרגשיים המורכבים של פעוטות בגיל הרך, ילדים, בני נוער, הדרכת הורים, דינמיקה של משפחות ולעיתים גם גורמי תמיכה חינוכיים, כמו מורים ויועצות חינוכיות.

כמה עולה טיפול פסיכולוגי לילדים? 

המציאות היא שאין קנה מידה סטנדרטי או מחיר אחיד עבור שעת טיפול פסיכולוגי לילדים ובני נוער. 

מטפלים בוחרים את תעריף השעות הקליניות שלהם על בסיס ניסיונם, הכשרתם, ראיית העולם החברתית שלהם וזמינותם, מה שנכון לכל מקצוע רפואי או פרא-רפואי אחר.

הקלינאים העמיתים של המכון באשקלון כולל פסיכותרפיסטים/ות מומחים/ות בטיפול רגשי לילדים, CBT לילדים, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם קשיים ספציפיים (כמו פחדים אצל ילדים, הפרעות התנהגות, פוביה מבית הספר, התקף חרדה או קושי עם הרטבה), בהתערבויות במשברים אצל ילדים, על רקע של גירושים, טראומה, אובדן בן משפחה, או חרדות ביטחוניות עקב המצב המשתנה ברצועת עזה והחרדה המתמדת מ׳צבע אדום׳, אותה מכירים כל ילד וילדה שגרים באשקלון, בעוטף עזה וביישובים סמוכים. 

טיפול זוגי 

כן, גם עם מטפלים זוגיים מומחים אנחנו עובדים באשקלון.

טיפול יכול לסייע למטופלים פרטניים אבל גם לזוגות.

המטרה היא לפתור בעיות שונות במערכת היחסים ע״י הבנה וזיהוי של האופן בו המחשבות או ההתנהגויות משפיעות על מערכת היחסים.

הטיפול גם מעריך ומגדיר מחדש את האתגרים שקשה לפעמים להשיג בקשר, שלאורם בני הזוג שופטים את מערכות היחסים שלהם.

בגדול, טיפול זוגי נועד לסייע ולשפר את מערכת היחסים ולצור תקשורת טובה, בריאה ונכונה בין בני הזוג.

מומלץ לפנות לטיפול זוגי בכל שלב במערכת היחסים, בייחוד במקרים בהם חשים בני הזוג צורך לשינוי ולשיפור הדינמיקה ביחסים, אבל טיפול זוגי יכול להיות בכל הכיוונים, גם אצל הורים חדשים וגם אצל זוגות ותיקים. 

טיפול בטראומה

בכפר ורבורג, לא רחוק מאשקלון, מטפלת ליהי הימן גלט, עמיתה שלנו, מומחית ומנוסה בטיפול EMDR, טכניקה פסיכותרפית יעילה במיוחד להתמודדות עם מתחים פסיכולוגיים, טראומה, חרדה ודיכאון.

זהו טיפול יעיל במיוחד להפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) והפרעות קרובות.

המציאות באיזור הדרום לא פשוטה בהקשר זה:

ד"ר גבי קאשי-רוזנבאום, מרצה בכירה במכללה האקדמית אשקלון, מזהירה כי הפסקת הטיפול הנפשי בניצולי מסיבת הנובה עלולה להוביל להחמרה במצבם הנפשי של הנפגעים. לדבריה, הטראומה המתמשכת מחייבת טיפול רציף כדי למנוע הידרדרות לאחור ואפילו סכנה לפיתוח תסמיני פוסט-טראומה מורכבת. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש קוראים להמשך ומתן טיפול ארוך טווח לניצולים, כדי להבטיח שיקום מיטבי.

המלצת הורים על אביטל, מטפלת עמיתה של מכון טמיר באשקלון

פניתי למכון שלכם בעקבות משבר רציני שהתחולל בחייה של בתי הבכורה בת ה- 16.

אבקש לציין את העובדה כי הגב' המקסימה מור צח, שנמצאת בחזית המכון, ניחנה ביחסי אנוש מעולים, מקצועיות רבה ביכולת לתת מענה בזמן אמת ובכך כיוונה אותי אחרי לא מעט התלבטויות לאביטל רותם הנפלאה ועל כך יישר כוח ותודה ענקית.

באוקטובר 2015, התחלתי טיפול אצל הגב' אביטל רותם ע"מ לסייע לי לצלוח את אחת התקופות הקשות בחייה של בתי הבכורה.

פגשתי את אביטל כשהייתי בנקודת השפל הנמוכה בחיי ובחיי בתי. המשבר שהתחולל בחיי בתי גרם לי לתסכול עמוק והרגשתי תקועה מכל בחינה אפשרית. הרגשתי נגררת ונשאבת למקום הזוי, שהיה זר לי. לא באמת ידעתי כיצד לפעול וכמובן כיצד לנהוג במשבר רציני כל כך. בשלב זה היה לי ברור שאיני יכולה להמשיך להתנהל באופן בו התנהלתי עד כה. המפגש השבועי המשותף הפך להיות נקודת האור שלי. קיבלתי פרספקטיבה חדשה על סיטואציות שהיו קשות לי, כיצד לפעול ואיך אני פועלת לפיהן ובכך היא הצליחה כבמטה קסם לגרום לי לראות את הדברים בצורה שונה ונכונה יותר.

לפעמים אנו עומדים בפני קשיים לא צפויים, אך דבר אחד הוא ודאי: השפעתה של אביטל נותרת לכל החיים ומי מאיתנו המחפש תשובות בנבכי נשמתם ימצא אותו אצל אביטל. בזכות הטיפול וההדרכה הנפלאים הצליחה אביטל תוך זמן קצר כבמטה "קסם" לסייע לי ולחולל בנפשי פלאים ובעיקר שקט נפשי. אביטל הינה מלאך בדמות אישה, אין מילים לתאר כמה נפלאה, מיוחדת ומקצועית שמביאה לתוצאות. בהחלט ניתן לסמוך עליה ואף לצאת מחוזקת. אביטל מסוג האנשים שמחזרים את האמון במין האנושי מקווה שתטיב ותדע לשמר ולהטיב עם הון אנושי ומקצועי זה של אביטל.

מומלצת בחום!!!

ברגשי כבוד, ג. א.