מהו טיפול בהפעלה התנהגותית (Behavioral activation)?  

אקטיבציה התנהגותית, או הפעלה התנהגותית (Behavioral activation) היא טכניקה תרפויטית בארגז הכלים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).  

המטרה של אקטיבציה התנהגותית היא לסייע למטופלים הסובלים מדיכאון לאמץ ולעסוק בתדירות גבוהה יותר בפעילויות חיוביות ומהנות ולפתח או לשפר מיומנויות לפתרון בעיות.

החשיבות של טיפולים חדשים בדיכאון

דיכאון הוא אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר, שהביטוי המרכזי שלה הוא תפקוד לקוי במרבית תחומי החיים. 

בארה״ב לבדה, כ-16 מיליון איש בשנה חווים תקופת דיכאון משמעותית, בעוד שהתרופות הקונבנציונליות מקלות על תסמיני ההפרעה ב-50% מהמקרים בלבד, וזאת לצד תופעות לוואי הכרוכות בנטילתן.

בעוד שדיכאון נקשר בתהליכים פתולוגיים רבים, כמו דלקות במערכת החיסונית הפריפריאלית, נוגדי הדיכאון הקיימים בשוק מכוונים בעיקר למערכת המווסתת סרוטונין, דופמין, נוראפינפרין ומעבירים בין-עצביים אחרים.

ידוע לנו כיום כי טיפול תרופתי, בשילוב עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הם היעילים ביותר לטיפול בדיכאון.

אבל יש בעיה:

מתמודדים רבים שסובלים מדיכאון אינם נוטים לפנות לטיפול.

אקטיבציה התנהגותית, בזכות פשטותה וההגיון הבסיסי שקיים בה, נותנת מענה יעיל כטיפול עיקרי בדיכאון קליני, עם או בלי ליווי של מטפל CBT.

תהליך ההתפחחות של הפעלה התנהגותית

לפי התיאוריה ההתנהגותית להבנת דיכאון שפיתח פיטר לוינסון בשנות ה-70, ניתן להסביר את ההפרעה באמצעות היעדר של העצמה חיובית תלוית-תגובה בחיי המטופל. 

כלומר, המטופל מקבל מעט מדי חיזוקים מהסביבה, בעיקר שכאלה שמושגים לאור התנהגותו.לפי ליוינסון, זו הסיבה שהדיכאוני נסוג ומתבודד לעתים קרובות ומדווח על תחושת חוסר אונים.

החל להתפחח הרעיון של הפעלה התנהגותית יזמוה כאסטרטגיה התנהגותית שעוזרת למטופלים לפעול מחדש בחייהם ע״י ביצוע פעילויות שמאפשרות להם לטפל בעצמם: לתרום למשפחה, למקצוע שלהם ולחברה, ולהביא לעצמם תחושת הישג וסיפוק.

לוינסון וגראף (1973) פיתחו טיפול התנהגותי לדיכאון שמבוסס על העקרונות הללו, ואהרון בק, מפתח הטיפול הקוגניטיבי בשנות ה-70, כלל שינוי התנהגותי בתוך הפרוטוקול של טיפול ה-CBT שלו בדיכאון.

אולם השימוש במונח ״אקטיבציה התנהגותית״ החל רק בסוף שנות ה-90, כאשר ניל ג׳ייקובסון ועמיתיו העריכו את הרכיב ההתנהגותי של CBT עבור דיכאון (כלומר, אקטיבציה התנהגותית) עם הבניה קוגניטיבית של מחשבות אוטומטיות כחלק מתכנית CBT מקיפה, המורכבת מאקטיבציה התנהגותית, הבניה קוגניטיבית של מחשבות אוטומטיות והבניה קוגניטיבית של אמונות ליבה.

בשנים האחרונות מוצעות מסגרות טיפול נוחות ונגישות יותר של הפעלה התנהגותית, למשל תכנית VR-BA, שיטת טיפול שפותחה באוניברסיטת סטנפורד ומציעה הפעלה התנהגותית באמצעות מכשור מציאות מדומה.

איך אקטיבציה התנהגותית עובדת?

אקטיבציה התנהגותית מבוססת על בניית שגרה חיובית שוטפת בחייהם של מתמודדים ומתמודדות עם דיכאון.

הפעילות החיובית מחוזקת באמצעות הנאה ותגמולים פנימיים וחיצוניים, שבכוחם לשפר את מצב הרוח השלילי שאופייני לדיכאון.  

לדוגמא, פעילות גופנית, או מחויבות להתחיל ללמוד שפה חדשה, יכולות לייצר חוויה חיובית ובכך לחזק ולעודד המשך עשייה.

כחלק משיטת הטיפול, המטופלים עצמם עוקבים, מנטרים ומפקחים על פעילויותיהם בחיי היומיום, מציבים מטרות ברות השגה ומזינים באופן מכוון ללוח הזמנים שלהם פעילויות בעלות ערך חיובי שמקדם את היעדים הקליניים.

מיכל שני, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר כפר סבא 

מה ההבדל בין אקטיבציה התנהגותית לטיפול דינמי?

הרציונל התיאורטי של אקטיבציה התנהגותית שונה מטיפולים פסיכולוגיים מסורתיים:

במקום שהמטופל ימתין עד שירגיש מוכן לשינוי, באקטיבציה התנהגותית הוא מקבל הנחיה לפעול מבחוץ על הפנים, כלומר, לנהוג בהתאם לתכנית מוגדרת מראש.

הרעיון הוא שניתן לשנות לחיוב את מצב הרוח על ידי התנהגות, שלאחריה מופיע הרגש החיובי המיוחל.

ההתחלה קשה, אולם לאורך הזמן מטופלים לומדים כיצד התנהגותם יכולה להשפיע על רגשותיהם והחיזוק המצטבר מעורר מוטיבציה. 

כוחה של השיטה בפשטותה:

המטופלים מקבלים חיזוקים חיוביים על תיעוד ומעקב אחר בניית השגרה האישית, וממש עוקבים אחר ההרגשה שעולה אצלם אחרי ביצוע הפעילויות הספציפיות. 

מחויבות כזו מצליחה לתעל את המכשולים בהם נתקלים המטופלים בחיי היומיום לעבר עשייה יצירתית ופעלתנות.

האקטיבציה ההתנהגותית מכוונת את הזרקור לפעילויות חיוביות בעלות משמעות למטופל ולא עבור כל פעילות מהנה (צפייה בסדרות בנטפליקס, למשל).

לכן, כחלק מהתהליך הראשוני, על המטופל והמטפל ההתנהגותי להבין ולהגדיר מהן אותן פעילויות עבור המטופל, אשר מפתחות כישורים ומספקות תחושת הצלחה.

לאחר מכן, המטופל מתחייב לעשות כל שביכולתו כדי להתמיד בהן. 

האם אקטיבציה התנהגותית יעילה כטיפול קו ראשון בדיכאון? 

ישנן עדויות מחקריות ליעילותה של האקטיבציה ההתנהגותית ככלי בלעדי או משני לטיפול בדיכאון קליני:

למשל, בטיפול במבוגרים, היא נמצאה יעילה יותר לטיפול בדיכאון, במעקב סימפטומטי כעבור שנתיים, בהשוואה לטיפול פסיכולוגי רגיל.

גם במחקרים שבחנו את יעילות השיטה עם בני נוער עלו ממצאים חיוביים.

היישומיות התפעולית של השיטה מביאה לפיתוח אפליקציות לטיפול עצמי בהפעלה התנהגותית, והן מראות תוצאות מעוררות תקווה.

נרחיב על הידע המחקרי שנצבר לגבי יעילות השיטה: 

אקטיבציה התנהגותית לטיפול בדיכאון אצל מבוגרים  

מחקר שפורסם לאחרונה עקב אחרי שתי קבוצות נבדקים שהראו סימפטומים דיכאוניים למשך שנתיים.

הקבוצה הראשונה קיבלה טיפול באמצעות אקטיבציה התנהגותית, בעוד השניה קיבלה טיפול פסיכולוגי מסורתי.

במהלך השנתיים, בהן קיימו החוקרים מעקב אחר מצבם הנפשי של הנבדקים במחקר, קבוצת האקטיבציה ההתנהגותית הראתה ירידה בסימפטומים ושיפור משמעותי יותר ביכולת התפקודית, זאת בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי.

מחקר הולנדי מציע כי שימוש באקטיבציה התנהגותית בטיפול אישי אחד על אחד יעיל כטיפול בדיכאון (Cuijpers et al, 2023).

החוקרים חיפשו מחקרים רלוונטיים וניתחו את הנתונים באמצעות מטה-אנליזה. הם כללו 22 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם השתתפו 819 נבדקים המתמודדים/ות עם דיכאון קליני.

הניסויים השוו בין אקטיבציה התנהגותית המועברת אינדיבידואלית לבין תנאים קליניים אחרים, למשל רשימת המתנה או טיפול פסיכולוגי מסורתי.

למרות שהייתה שונות בין המחקרים, החוקרים מצאו השפעה חיובית משמעותית של אקטיבציה התנהגותית פרטנית על תוצאות הטיפול.

אקטיבציה התנהגותית לטיפול בדיכאון אצל בני נוער

דיכאון אצל בני נוער נחשב לאחת ההפרעות הקשות ביותר, שקשורה גם בחשיבה והתנהגות אובדנית ומצויה בעליה מתמדת בחברה המערבית כולה.

מחקר חדש בחן את יעילותו של טיפול קצר מועד באקטיבציה התנהגותית עבור בני נוער הסובלים מדיכאון.

הטיפול נמשך בסך הכל  5 שבועות, ונערך על מדגם של בני נוער עם סימפטומים דיכאוניים התנהגותיים.

במהלך מעקב שנערך שנה לאחר הטיפול המקוצר, בני הנוער שהשתתפו בקבוצת האקטיביציה ההתנהגותית הראו ירידה משמעותית מובהקת בסימפטומים הדיכאוניים בהשוואה לקבוצת הביקורת.

חשוב לציין כי במקרה של דיכאון, אקטיבציה התנהגותית יכולה להתקיים לבד או במקביל לטיפולים נוספים.

יישומים דיגיטליים של אקטיבציה התנהגותית

ברוח התקופה ולאור היתרונות של הפעלה התנהגותית כשיטה בהירה, נהירה ויישומית מאוד, קיימים ניסיונות קליניים לבחון יעילות טיפולית של אפליקציות אונליין לעזרה עצמית, שמאפשרות למטופלים ללמוד ולקבל הדרכה על אקטיבציה התנהגותית, בשילוב גישות טיפול פונקציונליות נוספות. 

למשל, מחקר של Huguet ועמיתיו (2018) הראה כי אקטיבציה התנהגותית אינטרנטית (iBA) עשויה להיות יעילה כמו טיפולים מקוונים אחרים.

עם זאת, תוצאות מעורבות במחקרים אחרים הובילו להמלצה על iBA כטיפול קו שני בלבד, בתמיכת מטפל מקצועי.

בתחום היישומונים, יש התפתחויות מעניינות. אחת המובילות בהן היא אפליקציית Moodivate, בה המשתמשים מתבקשים להשלים הדרכה אינטראקטיבית, בגישה פסיכו-חינוכית, אשר ממחישה את הקשר בין מחשבות, רגשות, והתנהגות.

רכיבים נוספים של האפליקציה כוללים עזרה בפיתוח ערכים אישיים חיוביים ומקדמי מטרות, פיתוח כל ערך להמשגה של פעילויות עקביות, תזמון ומעקב אחר השלמת הפעילויות שהוגדרו, גיוס תמיכה חברתית ומשפחתית בסביבת המטופל כדי כאשר נדרש סיוע בהשלמת פעילויות קשות יותר, ניהול יומן מעקב דיגיטלי לניטור יומי של מצב הרוח וחיזוקים חיוביים על התקדמות במפת הדרכים של האפליקציה.

מחקר הערכת יעילות על היישומון Moodivate העלה כי יש לו פוטנציאל  גבוה ומבטיח ככלי פסיכותרפי פופולרי ומבוסס ראיות לטיפול בדיכאון.

האפליקציה מוסיפה למגוון הטכניקות הטיפוליות שמוצע  למטופלים עם תסמיני דיכאון, על ידי רופאי משפחה ופסיכולוגים קליניים.

היא מתאימה היטב לקווים המנחים הטיפוליים הנוכחיים, אשר ממליצים על הערכה יסודית, טיפול ומעקב אחר דיכאון.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

19 ביולי 2024

מטפלים בדיכאון ליד הבית

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

חיפה

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

מודיעין מכבים רעות

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

מקורות:

Dahne, J., Lejuez, C. W., Kustanowitz, J., Felton, J. W., Diaz, V. A., Player, M. S., & Carpenter, M. J. (2017). Moodivate: A self-help behavioral activation mobile app for utilization in primary care-Development and clinical considerations. International journal of psychiatry in medicine, 52(2), 160-175

Ekers, D., Webster, L., Van Straten, A., Cuijpers, P., Richards, D., & Gilbody, S. (2014). Behavioural activation for depression; an update of meta-analysis of effectiveness and sub group analysis. PloS one, 9(6)

Huguet, A., Miller, A., Kisely, S., Rao, S., Saadat, N., & McGrath, P. J. (2018). A systematic review and meta-analysis on the efficacy of Internet-delivered behavioral activation. Journal of affective disorders, 235, 27–38. https://doi.org/10.1016/j.jad.2018.02.073

Jacobson, N.S., Martell, C.R. and Dimidjian, S. (2001), Behavioral Activation Treatment for Depression: Returning to Contextual Roots. Clinical Psychology: Science and Practice, 8: 255-270. https://doi.org/10.1093/clipsy.8.3.255

Martell, C. R., Dimidjian, S., & Herman-Dunn, R. (2010). Behavioral activation for depression: A clinician's guide. New York: Guilford Press

ניתוח חדש של התערבויות הנעשות בתחום המשפט הפלילי האמריקאי, קובע כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי להפחית פשיעה עתידית, לעזור לקורבנות ולמנוע הישנות של פשעים.

מאז שהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי החל את דרכו במחצית השנייה של המאה ה-20, כשמטופלים רבים עם הפרעה נפשית שוחררו מאשפוז בתי החולים הפסיכיאטרים לשיקום בקהילה, הוא תפס מקום נרחב  כמעט בכל תחום טיפול, בין היתר במערכת המשפט הפלילי. למעוניינים, מוזמנים לפנות אלינו לגבי המלצה על מטפל קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בתל אביב ובכל הארץ. 

יעילות CBT לטיפול בעבריינים

במסגרת זו הוא לעתים מחליף תכניות והתערבויות אחרות שהיו נהוגות בעבר. מטפלים משתמשים כיום ב-CBT  למניעת הישנות פשעים בקרב בוגרים וכטיפול פסיכולוגי בנוער עבריין, לסייע לקורבנות להתמודד עם ההשפעות הפסיכולוגיות של הטראומות שעברו, ולהתמודד עם התמכרות לאלכוהול וסמים, דכאון, אלימות והתנהגויות מסוכנות אחרות.

מחלקת המשפטים האמריקאית בדקה לאחרונה את היעילות של התערבויות קוגניטיביות- התנהגותיות שונות בתחום המשפט הפלילי, המשפט הפלילי לנוער והסיוע לקורבנות. בהתאם לתוצאות היא תייגה את ההתערבויות השונות תחת הכותרת "יעיל", "מבטיח" (כלומר, עם פוטנציאל להיות יעיל) או "אין השפעה". חלק מהתכניות גם סווגו כ"אין מספיק ראיות", באם המחקר לא הוכיח את יעילות השיטה או חוסר יעילותה.

במסגרת זו נבדקו 50 תכניות ייחודיות המשלבות CBT כמרכיב מרכזי, ו-8 התערבויות כלליות בתחום ה-CBT. התכניות וההתערבויות שנבדקו נוגעות באוכלוסיות מגוונות, אך המסקנה הכללית היא ברורה ועקבית:

תכניות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שעברו הערכה קפדנית, נמצאו כמועילות להתרעה מפני פשיעה, לסיוע לקורבנות ולמניעת הישנות פשיעה.

טיפול CBT יעיל יותר לעבריינים צעירים

בין היתר נמצא כי תכניות שקהל היעד שלהן הם צעירים, או צעירים וגם בוגרים, נמצאו כיעילות יותר בהשוואה לתכניות שיועדו לבוגרים בלבד. מבחינת מגדר דווקא לא נמצא הבדל בין מידת יעילות התכניות לגברים לעומת התכניות לנשים.

מבחינת הנושאים בהם עסקו התכניות, נרשמה הצלחה במיוחד במניעת פשע, עבודה עם הקרבנות ומניעת הישנות.

קיימות תכניות מעטות המתמודדות עם פושעי מין, אך בין התכניות שנבדקו בתחום, אף אחת לא סווגה כ"יעילה" (לכל היותר כ"מבטיחה").

מבחינת המרכזיות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, כשה-CBT היה המרכיב המרכזי בתכנית, יותר תכניות היו יעילות לעומת תכניות בהן ה-CBT היה מרכיב משני (למשל כשעיקר התכנית עסק בהתמודדות עם צריכת סמים, תכניות להקניית כישורי חיים וכו').

לסיכום, מתוך ההערכה המקיפה הזו עולה כי CBT בתחום המשפט הפלילי עובד טוב יותר עם נוער לעומת עם מבוגרים. זה הגיוני משום שאצל מבוגרים קיימים דפוסי חשיבה בעייתיים באופן עמוק ומושרש יותר לעומת הנוער, ולכן יותר קשה ליצור שינוי בקרב מבוגרים. ה-CBT  גם נמצא באופן עקבי כעוזר לקרבנות פשע בהתמודדות עם הטראומה. ולבסוף, בתוך המסגרת של בתי הכלא, נראה גם כי ה-CBT סייע להפחתת חזרתיות בפשיעה.

לעומת זאת לא עלו תוצאות חד משמעיות לגבי הטיפול בעברייני מין, ולגבי מניעת אלימות במשפחה. מתוך 50 תכניות שנבדקו, 6 נמצאו כתכניות שלא הביאו להשפעה משמעותית, ולגבי 7 נוספות לא נמצאו מספיק ראיות להשפעה חיובית.

טיפול CBT קבוצתי לעברייני נוער

לצד טיפול פרטני בגישת CBT ניתן גם לקיים טיפול קבוצתי שמשתמש בעקרונות הקוגניטיביים התנהגותיים.

מחקר מ-2023 בחן את יעילותו של טיפול קבוצתי לניהול כעסים אצל נוער עברייני, באחד מבית הסוהר לנוער בטורקיה.

תוכנית הטיפול כללה שמונה מפגשים הכוללים הרפיה, הדרכה עצמית, הבנייה קוגניטיבית מחדש וטכניקות אימון לאסרטיביות.

תוצאות המחקר הראו כי בקבוצת הטיפול הייתה ירידה בציוני הכעס וביטוי הכעס וכן עלייה בממד השליטה בכעס.  

טיפול CBT בשילוב תרופות

מחקרים הראו ששילוב טיפול CBT יחד עם תרופות פסיכוטרופיות, עשוי להיות יעיל בטיפול בתסמיני חרדה או דיכאון אצל ילדים ומתבגרים.

הצוות המטפל בילד, יוכל להתאים עבורו את התרופה הנכונה, אך הדבר יעשה רק במקרים בהם יש אמונה שהטיפול התרופתי הכרחי בתהליך הטיפולי של הילד.

איילת כהן-תדהר, MSW, טיפול במבוגרים, מכון טמיר הרצליה 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

18 ביוני 2023

מקורות:

Thomas Feucht and Tammy Holt (2018). Does Cognitive Behavioral Therapy Work in Criminal Justice? A New Analysis From CrimeSolutions.gov. https://nij.gov/journals/277/Pages/crimesolutions-cbt.aspx 

Théberge D, Gamache D. An Appraisal of Narcissistic Rage Through Path Modeling. J Interpers Violence. 2023 Jan;38(1-2):NP796-NP818. doi: 10.1177/08862605221084746. Epub 2022 Mar 25. PMID: 35334202; PMCID: PMC9709537.

איך לעזור לילדים

לנהל ולשלוט בכעסים?

כעס אצל ילדים ובני נוער

כעס בקרב ילדים, ממש כמו אצל מבוגרים, הוא דבר טבעי שאף מהווה חלק בלתי נפרד מההתפתחות הרגשית הבריאה.

כל ילד מגיע לשלב בו עליו להתמודד בהדרגה עם רמות שונות של תסכול, כאשר רבים מהתסכולים נובעים מהפער בין השאיפה של הילדים לעצמאות לבין התלות הגדולה שלהם בפועל, או בין הצורך לקבל סיפוקים מידיים לבין המגבלות שמביאה איתה המציאות.

אך הורים רבים שואלים את עצמם אל מול ילדם הזועם – האם מדובר בכעס נורמלי?

האם לילד שלי יש פתיל קצר?

או שמא ישנה פה בעיה המעידה על קושי רגשי או קושי בוויסות עצמי?

ומה ההורים יכולים לעשות מול ילד הכועס באופן חריג?

"לך תרביץ לשק האגרוף"' עצה נפוצה שנשמעת הגיונית, שהורים שומעים לגבי התמודדות של ילדים עם כעסים לא נשלטים. 

המחשבה מאחורי עצה זו היא כי וונטילציה של הכעס, אוורור רגשי זמני, תווסת אותו.

אולם מחקרים מראים שזה לא נכון.

ונטילציה של הכעס עלולה גם להעצים אותו.

כעס הוא לא רגש שצריך רק להיפטר ממנו.

הוא מקור מידע חשוב לגבי עצמנו ולגבי הסביבה שלנו.

נמשיך תיכף. בינתיים, הורים יקרים - אם אתם רוצים לתאם מפגש ייעוץ עם פסיכולוגית קלינית מומלצת לילדים בתל אביב, ברחובות, באשקלון, בנתניה ובאזורים אחרים בארץ, פנו אלינו לשיחת הכוונה אישית. 

סדנה לניהול כעסים אצל מבוגרים <

ילדים חייבים ללמוד לחשוב על רגשותיהם ולווסת אותם, דרך התייחסות והבנה של  הסיטואציה, מחשבותיהם ותגובותיהם הפנימיות, והתנהגותם החיצונית והאופן בה היא משפיעה על אחרים ועל הסביבה.

אם ילדכם אינו יודע איך לשלוט בכעסים ולווסת אותם,  תסכול, זעם וכעס עלולים להפוך אצלו בקלות להתנהגויות מתנגדות ולא מכבדות,  לתוקפנות, ולהתקפי זעם.

פסיכולוגים יודעים לומר כיום, כי התעלמות מתוקפנות בשנות הילדות, כמו במקרים של מריבות והצקות, קשורה מחקרית לבעיות לימודיות, לדחיה חברתית ולפגיעה בבריאות הנפשית בבגרות. 

לקשיי וויסות רגשי יש השלכות משמעותיות על הסתגלות ועל איכות חיים נפשית, אבל הבשורה החיובית היא שניתן ללמד, לטפל ולתקן.

הנטיה להימנע ממצב רגשי אינה מאפשרת פיתוח יכולת התמודדות עמו, לכן קיימת חשיבות רבה להבנה הרגשית – היכולת לזהות, להבין את הדינמיקה הרגשית האישי, כמו גם לפיתוח מגוון דרכי התמודדות, המתאימות למגוון מצבים ורגשות.

האינטראקציה בין האני לסביבה בהקשר הוויסותי צריכה אף היא להבחן על מנת למצוא את האיזון הנכון ביותר לילד, לשלב ההתפתחותי ולסיטואציה.

נועה רוזן, MSW, מטפלת בכעסים, אצל ילדים ונוער, תל אביב

כלים לניהול כעסים אצל ילדים

אם לילד שלך יש קושי לשלוט בכעסיו, 5 האסטרטגיות הבאות יכולות ללמד אותו כישורי ויסות כעס:

הבחנה בין רגשות והתנהגות - זיהוי ושיום רגשות

כעס הוא רגש נורמלי ובריא.

אך ילדים רבים מתקשים להבין את ההבדל בין רגשות כעס לבין התנהגות תוקפנית.

למדו את ילדכם לשיים את רגשותיו, כך שיוכל לבטא באופן מילולי רגשות של כעס תסכול ואכזבה. לדוגמה, אפשר לומר לו " זה בסדר להרגיש כעס אבל זה לא בסדר להכות".

עזרו לו לראות שהוא בשליטה במעשיו כשהוא חש כעס.

לעתים, התנהגות תוקפנית נובעת ממגוון רגשות לא נעימים כמו עצב או מבוכה.

דברו על רגשות לעתים קרובות ולאורך זמן, כך ילדכם ילמד טוב יותר לזהות את רגשותיו.

עדי גודלמן, MSW, מטפלת בשליטה בכעסים עם בני נוער, מכון טמיר תל אביב

היו מודל טוב לכישורי ויסות של כעס

הדרך הטובה ביותר ללמד את ילדכם כיצד להתמודד עם כעסיו היא להראות לו כיצד אתם מתמודדים עם הרגשות שלכם כאשר אתם כועסים. אם ילדכם רואה אתכם מאבדים שליטה, סביר להניח שינהג כך בעצמו. אולם, אם הוא רואה אתכם מתמודדים עם רגשותיכם באופן מווסת יותר, הוא ילמד זאת מכם גם כן.

על אף שחשוב להגן על ילדכם מפני רבות מבעיות המבוגרים, זה בריא להראות לו כיצד אתם מתמודדים עם רגשות כעס. ציינו בפני ילדכם פעמים בהם אתם חשים תסכול על מנת שהוא יבין שגם מבוגרים כועסים.

קחו אחריות על ההתנהגות שלכם כאשר אתם מאבדים את קור הרוח לעיני ילדכם. התנצלו ודונו בדרך בה הייתם אמורים לנהוג (אחרת). לדוגמה אמרו "במקום לצעוק כשכעסתי, הייתי צריכה לצאת להליכה כדי להירגע".

בססו כללי כעס

לרוב המשפחות יש כללים לא רשמיים לגבי מהי התנהגות מקובלת ומהי התנהגות  לא מקובלת בנוגע לכעס.

בחלק מהמשפחות הרמת קול וטריקת דלתות היא מקובלת, בעוד באחרות יש פחות סובלנות להתנהגויות כאלו. צרו כללים כתובים שיבהירו את ציפיותיכם.

התייחסו לתוקפנות פיזית, כינויי גנאי, קללות, הרס רכוש כך שילדכם יבין שהוא לא יכול להשליך חפצים, לשבור דברים ולפגוע מילולית או פיזית כשהוא כועס.  

תעדפו בטיחות לפני הכל. ילדים שיצאו משליטה זקוקים להתערבות עדינה אך ברורה של הוריהם על מנת שלא יפגעו באחרים או ישברו חפצים.

למדו את הילד כישורי התמודדות בריאים

ילדים צריכים להכיר דרכים מתאימות להתמודד עם הכעס שלהם.

שוחחו עמם על מה שקרה כאשר הם רגועים.

תנו להם לספר לכם מה קרה.

מחקר עדכני מראה (ווינריב ועמיתיו, 2018) שעצם ביטוי הנרטיב של אירוע שכלל כעס עשוי להפחית את רגשות הכעס של ילדים ובני נוער באופן מידי ושבוע אחר כך.

הסברת רצף האירועים מאט את הילד ומערב את החלק החושב של המוח. בטאו אמפתיה כך שילדכם ירגיש ששמעו אותו. בהמשך תוכלו לשאול שאלות עלמנת לעזור לילד להבין את הפרספקטיבה של האחרים ולהשתמש בתקשורת בריאה או בפתרון בעיות.

ניתן לשאול למשל "מה יכולת לומר לו?" "איך היא עשויה להגיב אם תעשי זאת?" "מה ניתן לעשות כדי למנוע מזה לקרות שוב?" "מה תוכל לעשות כדי לשפר קצת את המצב?"

במקום לומר להם "אל תרביץ לאחיך".

הסבירו מה הילד יכול לעשות כשהוא חש תסכול. אפשר לומר לו "בפעם הבאה השתמש במלים" או "התרחק ממנו כאשר אתה חש כעס".

ניתן להכין ערכת הירגעות שהוא יכול להשתמש בה כשהוא מצוברח.

מלאו קופסא בפריטים שיוכלו לעזור להירגע, כמו חוברת צביעה וטושים, קרם שמריח טוב, או מוזיקה מרגיעה. עירוב החושים יכול לעזור להרגיע את הנפש ואת הגוף.

השתמשו בפסק זמן ככלי שיעזור לילדכם להירגע. למדו אותו שהוא יכול לצאת לפסק זמן בעצמו לפני שהוא מסתבך עם אחרים. התרחקות מהסיטואציה ולקיחת כמה רגעים לעצמו עשויים לעזור להירגע.

למדו כישורי פתרון בעיות כך שילדכם יוכל לזהות שהוא יכול לפתור בעיות מבלי לפנות לתוקפנות. שוחחו על דרכים לפתור סכסוכים באופן שקט.  

מערכת חיזוק

כאשר מגיבים לכעס של ילדים בעדינות ובחמלה זה עוזר להם להתמודד עם רגשות עוצמתיים ולחשוב על הדברים לעומק. לעומת זאת, תגובות כועסות או מענישות מוסיפות לסטרס של הילד בזמן שהוא מרגיש מוצף.

כאשר ילדך נוהג לפי הכללים שהוגדרו חזק אותו. תוכל לחזק את ילדך באמצעות טבלת פרסים, על מנת להגביר את המוטיבציה שלו להשתמש בכישורי ויסות הכעס כשהוא מצוברח.

זה טבעי שילדים יתקשו לשלוט בכעס שלהם לפעמים. 

בעולם אידיאלי, היינו מלמדים ילדים ומתבגרים ניהול כעסים כחלק מתכנית הלימודים כבר בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון.

המציאות היא שבני נוער רבים מתחילים את תקופת הבגרות הצעירה בלי שיש להם היכרות עם אלטרטיבות יעילות לשחרור כעס.

תיעול כעסים לכיוונים חיוביים הוא חינוכי ותרפויטי, ותוצאותיו החיוביות עשויות להדהד בחברה כולה, עם פחות התקפי זעם בכבישים ופחות תופעות של אלימות במשפחה. 

עד אז, נדרשת ההדרכה שלכם כהורים. יש ביכולתה להביא את כישורי ניהול הכעס של ילדיכם לרמה טובה מאוד. 

אם אתם מוצאים כי בעיות הכעס של הילד מחמירות, פנו לעזרה מקצועית.    

מיומנויות DBT להפחתת כעסים

שיטת הטיפול הדיאלקטית התנהגותית (DBT) מציעה כמה טכניקות יעילות ביותר להפחתה מיידית של רגשות עוצמתיים, כמו כעס וזעם.

הנה 3 מהמיומנויות הללו, מתוך היחידה שנקראת ״עמידות במצוקה״:

נשימה בריבוע

תרגילי נשימה קצרים וממוקדים מסייעים להפחית את רמות המתח.

תרגיל ״לנשום ריבוע״:

לשאוף אוויר בנשימה עד 4, לעצור את הנשימה בספירה עד ארבע, תוך מעקב אחר ארבע צלעות הריבוע ואז לנשוף תוך מעקב  בדימיון אחר 4 צלעות הריבוע. חזור על פי הצורך. 

מאמץ גופני אינטנסיבי

פשוט לרוץ או לקפוץ במקום כמה פעמים. פעולה פיזית אינטנסיבית גורמת לעלייה מיידית בזרימת החמצן, מפחיתה את רמות הלחץ, מה שגורם להתשה ונשימה כבדה. קשה להחזיק ככה כעס... 

שינוי טמפרטורה

שינוי מהיר בטמפרטורת הגוף שלך משנה מייד את מצב הרוח ומונע מילדים ובני נוער במצבי כעס להתנהג באימפולסיביות, שהם עלולים להתחרט עליה מאוחר יותר. אחת הדרכים היא לטבול את הפנים במים קרים, או להפעיל מזגן מזגן בשיא הקור ולהצמיד את הפנים לחצי דקה.

זה עובד. 

איך מטפלים בבעיות של כעס אצל ילדים ונוער?

בנוסף למה שציינו עד כה, היא 3 גישות פסיכותרפויטיות רלוונטיות, מוכחות ומומלצות:

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לילדים – חותר לעזור למטופל לזהות מחשבות שליליות וליישם אסטרטגיות התמודדות.

פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) – שיטה פחות שכיחה בישראל. היא עשויה לעזור למתבגרים כעוסים לשפר את האופן בו הם מתחברים לאחרים, תוך מתן דגש על יחסים בין-אישיים ותקשורת יעילה.

טיפול רגשי לילדים ונוער - בדרך כלל בגישה הפסיכודינמית. הטיפול מסייע בהבנת דפוסים התנהגותיים ורגשיים שליליים של שמקורם בחוויות עבר. להתמודדות עם כעס מטפלים נוטים להמליץ בעיקר על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לילדים, אך לא בוצעו מספיק מחקר לקביעת יעילות הטיפולים השונים על כעס. 

מתי מומלץ לפנות לפסיכולוגית ילדים לטיפול והדרכה הורית בכעסים?

להורים שמתמודדים באופן יומיומי עם סיטואציות מורכבות הנוגעות לכעס של ילדיהם, קשה יותר להבחין עצמאית במקור ובחומרת הבעיה.

לעיתים, התקפי זעם קצרים ותקופתיים הנחשבים ל"נורמליים" נראים בעיניהם כמו סוגיה הדורשת פתרון דחוף, ולעיתים להיפך-  הם עשויים לפספס בעיה שורשית יותר בהתנהלות שלהם או בהתפתחות הילד מתוך מחשבה ש"בסוף זה יעבור".

הפיתרון הפשוט ביותר במקרים כאלה הוא פנייה למומחה על מנת להתייעץ, ובמקרה הצורך להחליט אם יש צורך בטיפול, ואם כן – האם מספיקה הדרכה הורית או טיפול פרטני בילד.   

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

17 בספטמבר 2023   

מקורות:

אפל, נ. (2012). "ואז הגיע האגרוף" על תוקפנות אצל ילדים. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 19/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2897

Dealing with child anger. NHS: https://www.nhs.uk/conditions/stress-anxiety-depression/dealing-with-angry-child/

מה זה טיפול ממוקד חמלה (CFT)?

טיפול מבוסס חמלה (CFT) הוא שיטת פסיכותרפיה מהגל השלישי של CBT,  אשר פותחה על ידי הפסיכולוג פרופ׳ פול גילברט.

שיטת CFT משלבת טכניקות וכלים יישומיים מתוך הטיפול ההתנהגותי הקוגניטיבי, לצד מושגים תיאורטיים ומחקרים מגישת הפסיכולוגיה האבולוציונית, הפסיכולוגיה החברתית, הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הפסיכולוגיה הבודהיסטית ומדעי המוח.

טיפול CFT יעיל בניהול מחשבות מטרידות, התנהגויות דחפיות, ותחושות פיזיולוגיות שונות, אך מועיל במיוחד למתמודדים עם רגשות הקשורים למתקפות עצמיות שמקשות מאוד על החיים. 

מאמר זה ידון בהגדרה של CFT, במקורותיו, ברציונל, במרכיבי השיטה, בטכניקות היישומיות, ביתרונות ובחסרונות של טיפול CFT.

מוזמנים לשיחה טלפונית אישית להתאמת מפגש עם מטפל/ת CBT מומלצת בתל אביב.

גילברט פיתח את הטיפול ממוקד החמלה בעיקר עבור מטופלים המתמודדים בעלי קושי משמעותי לחוות חמלה כלפי עצמם וכלפי אחרים בסביבתם הקרובה.

״חמלה היא רגישות לסבל של עצמי ושל אחרים,

עם מחויבות להשתדל להקל עליה...״

--- הדלאי למה

גילברט סבור כי חמלה היא תגובה רגשית חיונית ביותר לחיים נפשיים, המתאפיינים ברווחה אישית, ולהיפך - היעדר חמלה עלול להיות מקושר לבעיות פסיכולוגיות מגוונות, בעיקר הפרעות נפשיות שנובעות מנטיית המטופל להחמיר, לשפוט ולבקר את עצמו יתר על המידה (פרפקציוניסטים אלופים בזה...). 

חמלה עצמית

היופי ב-CFT הוא שממש לא חייבים להיות ׳רוחנים׳ וניו-אייג׳ים כדי להרוויח מרוחניות.

רוחניות יכולה להיות ממש פרגמטית.

למשל, אדם שסובל מקשיים בניהול כעסים ייעזר מאוד אם יפתח חמלה עצמית כלפי הבהלה והחרדה שהוא פוגש בתוכו, בשבריר השניה שבין הופעת הטריגר לבין פריצת הכעס.

בנוסף, יש מחקרים המלמדים כי חמלה עצמית עשויה להועיל מנקודת מבט רגשית. היא שומרת עלינו מבחינה פסיכולוגית כשאנחנו כותבים על כאב רגשי, מפחיתה שעמום, מפחיתה בעיות שינה וגם עוזרת למי שסובל מכאבים כרוניים לנהל חיים מאושרים ופעילים יותר.

כל זמן שהבהלה מתפרשת, נניח, כחולשה ילדותית בלתי-נסבלת, הוא ״מדלג״ מעליה, היא מורחקת מהתודעה והאדם חווה שוב ושוב זעם אוטומטי ובלתי נשלט.

בעולם הפסיכולוגי של המאה הנוכחית.

ורוניקה עובדיה, MSW, מטפלת בגישות הגל השלישי ב-CBT, שוהם

מהם הרכיבים של חמלה עצמית?

חמלה עצמית מוגדרת כמורכבת משלושה רכיבים:

• נדיבות עצמית (self-kindness) שמתבטאת בהיותנו נדיבים ומפרגנים כלפי עצמנו (ולא רק כלפי אחרים).

• קשיבות (מיינדפולנס), הכרוכה בשמירה על איזון רגשי.

• אנושיות משותפת (common humanity) שכרוכה בהכרה בכך שכולם חווים אתגרים בחיים. 

חמלה עצמית היא דרך זמינה לכל אדם, פשוט היו נדיבים עם עצמכם.

חמלה כזו תגרור יחס נדיב ופחות שיפוטי שלכם כלפי עצמכם, ודאי נוכח קושי או כישלון.

אחת החוקרות הידועות בתחום החמלה העצמית היא קריסטין נף מאוניברסיטת טקסס. 

ב-2005 פרסמה נף מחקר בו העלתה כי סטודנטים שגילו חמלה כלפי עצמם אחרי כישלון במבחן, למדו למבחנים בצורה רצינית יותר לאחר מכן.

מחקרים עכשוויים מצאו שחמלה עצמית נוכח כישלון, כמו גם ההכרה בכך שכל אחד חווים רגעים כאלה, קשורה לבריאות נפשית ופיזית טובה יותר.

מהו הרציונל של טיפול מבוסס חמלה?

בבסיס טיפול CFT קיימת ההנחה האבולוציונית, לפיה המין האנושי פיתח עם סט חיוני של תגובות אוטומטיות - רגשיות, התנהגותיות וקוגנטיביות - לאורך מליוני שנים, שהיה חיוני כדי להימנע או להתגבר על איומים סביבתיים,כדי  לחפש משאבים טבעיים וכדי להשתייך לקהילה חברתית.

שיטת CFT חותרת ושואפת לתקן חוסר איזון בוויסות פנימי, בעיקר עבור בני אדם שמתקשים להפעיל בעצמם תהליכי רגיעה בתגובה לאיומים שונים.

פסיכולוגים ומטפלים העובדים בגישת CFT סבורים כי מערכות אלו עדיין פעילות, אפילו פעילות מדי. הן משפיעות באופן אוטומטי על הרגשות, ההתנהגויות והאמונות האנושיות גם בימינו, למרות שהצורך בהן פחת מאוד מאז ימי קדם, כך שלעיתים הן עלולות לחבל בתפקוד אדפטיבי אצל בני אדם בעידן המודרני. 

צפו בראיון מצוין של 10 דקות עם פרופ׳ פול גילברט, שפיתח את הגישה: 

איך טיפול CFT עובד?

הטכניקה הטיפולית העיקרית בטיפול CFT נקראת אימון תודעתי בחמלה - (Compassionate Mind Training (CMT.

באמצעות טכניקה טיפולית זו לומד  ומתרגל המטופל ב-CFT אסטרטגיות מקדמות חמלה, המסייעות לפתח מוטיבציה לחמול על העצמי ועל אחרים, תוך התבססות על פרגון, רגישות ועמידות במצוקה.

המטופל לומד את הכלים של CMT דרך אימון ספציפי (מבוסס פרוטוקול) יחד עם מיינפולנס (קשיבות), תרגול חמלה בדימיון ותרגילים מודרכים אחרים שעוזרים להפחית את השיפוטיות המופרזת ואת הנטיה לגינוי עצמי.

יעילות של טיפול CFT

טיפול באמצעות חמלה הולך ומתפתח, בעולם המערבי ובישראל.

הוא נמצא יעיל ושימושי לטיפול עבור קשיים נפשיים רבים, שרכיב מפתח בהם הוא חרדה, בושה, פרפקציוניזם, ביקורת ושיפוטיות עצמית גבוהה, דיכאון, הפרעות אכילה, ניהול ושליטה בכעס, פגיעה עצמית ואפילו פסיכוזה. 

ממחקר שניתח 14 מחקרים קודמים, כולל שלושה מחקרים מבוקרים עם הקצאה רנדומלית לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, העלו התוצאות כי CFT יעיל במיוחד עבור מטופלים בעלי ציונים גבוהים במדדים של ביקורת עצמית.

דוגמא מעניינת נוספת לפיתוח יישומי של חמלה היא טיפול בנרקיסיזם: 

חוקרים מאוניברסיטת מאסטריכט בחנו את ההשלכות של תרגול שני סוגי חמלה - חמלה עצמית וחמלה כלפי אחרים. הממצאים מצביעים על כך שהתערבויות ממוקדות המעוררות רגשות חמלה עשויות לעבוד עבור מתמודדים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הן גרנדיוזית והן מופנמת (Freund et al,2022).

מגבלות של טיפול CFT

למרות ש-CFT מראה יעילות קלינית מרשימה במחקרים מבוקרים, עבור מטופלים מסוימים מתעוררים חששות כבדים מדי לגבי חמלה, ואחרים מרגישים שהם פשוט אינם ראויים לה.

זה די עצוב. 

למטופלים שמחמירים במיוחד עם עצמם, עולה לפעמים קושי ממשי להבין את חשיבותה של החמלה עצמה.  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

נוימן, א. , אלמוג, ר. (2015). רגע של חמלה לעצמי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 17/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3354

Freund VL, Peeters F, Meesters C, Geschwind N, Lemmens LHJM, Bernstein DP, Lobbestael J. Narcissistic traits and compassion: Embracing oneself while devoiding others. Front Psychol. 2022 Oct 11;13:914270. doi: 10.3389/fpsyg.2022.914270. PMID: 36304848; PMCID: PMC9592718.

Gilbert, P. (2010). Compassion Focused Therapy. Distinctive Features. London: Routledge

Leaviss, J., & Uttley, L. (2014). Psychotherapeutic benefits of compassion-focused therapy: an early systematic review. Psychological medicine, 45(5), 927-45

Itamar Shatz. Itamar is a PhD candidate at Cambridge University. Self-Compassion Can Protect You From Feeling Like A Burden When You Mess Things Up For Your Group. in BPS: https://www.sydneyclinicalpsychology.com.au/2020/07/10/self-compassion-and-the-group/

O'Deaal et al (2022). Self-compassion predicts less boredom: The role of meaning in life. Personality and Individual Differences, Volume 186, Part B, February 2022, 111360.

Tolonen, I., Saarinen, A., Puttonen, S., Kähönen, M., & Hintsanen, M. (2023). High compassion predicts fewer sleep difficulties: A general population study with an 11-year follow-up. Brain and Behavior, 13, e3165. https://doi.org/10.1002/brb3.3165

שמחה לאיד

מהי שמחה לאיד?

שִׂמְחָה לְאֵיד היא רגש אנושי, בו אנו חווים שמחה נוכח כשלונו של אדם אחר.

שמחה לאיד יכולה להיות ביטוי של קנאה וצרות עין (envy), על רקע תחרותי, תוקפני או בין-קבוצתי.

רבים מאיתנו מגנים אותה ומקשרים אותה עם רוע.

הגנות מול שמחה לאיד

לכולנו קשה כנראה לקחת בעלות ולהכיר בשמחתנו האישית לאידו של האחר, למרות שהרגש מוכר, במידה זו או אחרת, לכל אדם שמודע לעצמו. 

לאורך השנים אימצנו כמה מנגנוני הגנה במטרה לנהל את רגשות האשם שמתעוררים בנו כשאנחנו פוגשים את העינוג הפנימי בנפול האחר.

הנה שניים מהם: 

הומור

קל לנו יותר, וגם לגיטימי, להגחיך אחרים כשאנחנו צופים בסרטוני פספוסים. 

פשוט לנו יותר לשתף פוסט מלבין פנים שמציג פדיחות של ידוענים. 

אנחנו מחווטים מראש לצקצק נוכח עליבותו של הומר סימפסון, שמפטיר בעונה ה-900 נחירת בוז כלפי נד פלנדרס, שכנו, שמנסה להצליח ומועד שוב ושוב. 

מוסריות ומוסרנות

אנחנו שומרים על נפשנו מהלקאה עצמית על שמחה לאיד בעזרת הגנה פסיכולוגית מוסרית (שנקראת מורליזציה): 

למשל, כמעט אף פעם לא נחווה שמחה לאיד בעקבות אירועים שקשורים לאובדנים, טראומות, התאבדויות וטרגדיות אנושיות אחרות.

במצבים דרמטיים וכואבים כאלו מתעורר הסופר-אגו, אותו קול מצפוני פנימי שמזכיר לנו היכן נחצה הגבול בין רשעות אנושית לבין טאבו מוסרי.  

חשוב להבחין בין שמחה לאיד לבין סאדיזם: 

בניגוד לאכזריות הסאדיסטית, שכרוכה בהסבת כאב לאדם אחר, באופן אקטיבי ומכוון, השמח לאיד פסיבי כמעט לגמרי, והנאתו נובעת מכישלון הזולת מבלי שתהיה לו השפעה על השתלשלות האירועים שהובילו לכשלון. 

קינאה וצרות עין לפי מלאני קליין

מלאני קליין, פסיכואנליטיקאית מרכזית שתרמה חלק מאבני היסוד של הטיפול הפסיכואנליטי, מתייחסת לשלושה סוגים של קינאה, בהם ניתן לזהות גם את השמחה לאיד:

• צרות עין (ENVY) -   רצון להרוס את האחר, בעיקר את הטוב שיש לו. החרדות העיקריות שחווה צר העין מתמקדות בחרדת כיליון, רגשות נקם וחרדת איון. צרות עין מפעילה מנגנוני הגנה פרימיטיביים, של פיצול, דיסוציאציה והזדהות השלכתית. כאן מצויה השמחה לאיד. 

• חמדנות (GREED) -  זללנות שאינה יודעת שובע, צורך לבלוע, אידאליזציה מטורפת, התאהבות. אנשים חמדנים, לפי קליין, "בולעים וזוללים את הקשר הטיפולי". בחמדנות קיים גרעין של אמונה שניתן לקבל משהו מהאחר. במונחים הקליניים של קליין, המטרה היא "לרוקן את השד". החרדות הדומיננטיות הן מפני הבלעות וענישה על ידי האחר. ההגנות המרכזיות כאן הן השלכה והכחשה, מה שמעיד על הימצאות בעמדה הסכיזו-פרנואידית.

• קנאה (JELOUSY)  - קינאה זו שייכת כבר לעמדה הדפרסיבית של קליין. היא מתבטאת בהכרה הכואבת בכך ש"יש לאחר משהו שאין לי". בקינאה זו בולטים יצרי חיים ואין רצון להרוס למישהו אחר. קיימת הבנה שגם לי יכול להיות טוב. החרדות המרכזיות שקיימות ב-JELOUSY הן מפני אובדן האובייקט הטוב ואהבתו. הפחד הוא לאבד את האהבה שקיימת עבורי במסגרת מערכת היחסים ולא 'לאבד את העצמי'. מנגנוני ההגנה ב-JELOUSY הן גבוהות יותר: רציונליזציה, אינטלקטואליזציה והתקה.

שמחה לאיד ופסיכולוגיה בין-תרבותית

ניטשה כתב ש"אדם נהנה לראות אחרים סובלים. זהו משפט קשה, אבל עיקרון אנושי, אנושי מדי".

למרות שאנחנו ממש רוצים לראות את עצמנו כבני אדם טובים ומפרגנים, קשה לנו להימנע לפעמים מהעונג הרגעי שמתרפק על מפלת האחרים, בעיקר אם הם מספיק רחוקים, אבל עדיין מוכרים. למשל, מפורסמים, פוליטיקאים, משתתפי תכניות ריאליטי.

הפילוסוף היווני הידוע, אריסטו, גינה את השמחה לאיד ומיתג אותה כ"רגש זדוני".

ליפנים יש משפט עממי אכזרי במיוחד: "לאסון של אחרים יש טעם של דבש".

לצרפתים יש את ה- joie maligne  - שמשמעו, תענוג שטני מסבלם של אחרים. הסאטריקן הצרפתי פרנסואה דה לה רושפוקו הוסיף בחן ש"לכולנו יש די כוח לשאת את צרותיהם של אחרים". 

באנגלית, שפה עשירה ודינמית עד מאוד, בחרו דווקא לאמץ את המונח המקורי מהשפה הגרמנית, Schadenfreude, במקום להמציא מילה חדשה. 

יכול להיות שגם ללשונאים האנגלים לא היה נוח להסתבך עם הרגש הידוע לשמצה?  (נסו לבטא Schadenfreude - גם באנגלית זה לא בא טוב). 

בסך הכל, בכל תרבות, נוכל להסכים ששמחה לאיד אינה נוחה לעיכול. 

קשה לחשוב על עצמנו חוככים ומחממים כפיים נוכח שריפת בית השכן.

שמחה לאיד והטריאדה האפילה

הטריאדה האפילה, שכונתה בגירסה קודמת שלישיית מקדונלד (The MacDonald Triad) מתארת אישיות המורכבת משלוש תכונות לא משהו:

• נרקיסיזם.

• פסיכופתיות.

• מקיאווליזם (וגם קצת סדיזם).

מחקרים קודמים מצאו שהטריאדה האפילה קשורה סטטיסטית בכמה הפרעות ילדות, שהופעתן יחדיו עלולה לנבא התפתחות של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית בבגרות:

• התאכזרות כלפי בעלי חיים

• פירומניה - קושי לשלוט בדחף להצית אש ושריפות

• הפרעת הרטבה (רק כאשר  היא מופיעה מעל גיל  5).

לפי מחקר חדש, אנשים שמקבלים ציון גבוה יחסית במדדים של "השלישייה האפלה", נוטים לשמוח לאיד יותר מאחרים. 

החוקרים, שעלו על הממצא המעניין הזה, טוענים כי שלושת יסודות האישיות הללו חולקים ראיית עולם משותפת שמתאפיינת בדה-הומאניזציה: 

תפיסת אחרים, או קבוצות שלמות, כחסרים בתכונות הכרחיות שמגדירות אותנו כבני אנוש.

מחקר מ-2021, שהתחקה אחר הליבה האישיותיות של המשולש האפל, מלמד כי נכונות לפגוע באחרים במטרה להתקדם היא התכונה הדומיננטית המאפיינת בני אדם בעלי רמות גבוהות של תכונות הטריאדה האפלה.

כידוע, לרוב בכל רע יש גם טוב, אז מחקר שפורסם לאחרונה מציע מציע כי אנשים עם נרקיסיזם ופסיכופתיה גבוהים קשורים עם הערכה עצמית גבוהה יותר ופחות פחד בהקשרים מיניים.

סוגים של שמחה לאיד

החוקרים מחלקים את את השמחה לאיד לשלושה תתי סוגים:

שמחה לאיד תוקפנית

מקורה של שמחה לאיד מהסוג האגרסיבי בתחושת הזהות החברתית, אשר מתפתחת בשנות הינקות.

היא מתאפיינת בדינמיקה של "אנחנו והם", חלוקה פרימיטיבית בין קבוצת פנים לקבוצת חוץ, שלפי מחקרים כרוכה בהשלכה של התוקפנות, ורגשות קשים אחרים, כלפי "קבוצת האחרים".

שמחה לאיד תחרותית

מחקר גרמני מתחכם ויצירתי, מצא כי אוהדי כדורגל נטו לחייך במהירות רבה יותר ובחיוך רחב יותר כאשר שחקן הקבוצה היריבה הבקיע גול עצמי, בהשוואה לשער שהבקיע שחקן הקבוצה שהם אוהדים.

פשוט ככה-  אנחנו מתענגים על קריסת האחר ורק מסופקים מהצלחתנו שלנו.

השמחה לאיד התחרותית מושרשת ביצר התחרות האישית - מוטיבציה עמוקה להצליח יותר מהסובבים אותנו.

תחרותיות קשורה לצרות עין, שתי תכונות שמתבססות באישיות סביב גיל 7.

אלא שהפסיכולוגיה ההתפתחותית הולכת הרבה לאחור:

תחרותיות ושמחה לאיד מופיעות במשחק של פעוטות כבר בגיל שנתיים וחצי, כך לפי מחקר שנערך בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.

שמחה לאיד צדקנית

צדקנות היא חוש הצדק החדש. היא מושרשת בערכיות של הגינות, שמתפתחת כבר בשנות הילדות. 

פרופ' אהרון בן-זאב, חוקר רגש, כותב כי "מאפיין מרכזי של שמחה לאיד הוא האמונה שהזולת ראוי לצרה שבאה עליו".

הביטוי המושלם של שילוב בין צדקנות לשמחה לאיד מקבל תנופה עצומה בימי הדיגיטל, עם לייק ועם Share, בעיקר כאשר מדובר במפח נפש של אדם בפרופיל גבוה שנתפס בעדשת עיתונאי - בין מדובר בתחקיר רציני ובין אם ב"פייק ניוז" אופייני.

אבל חשוב לציין - הצדקנים השמחים לאידם של אחרים נמנעים ככל הניתן מאקטיביות, הם יסתפקו בטוקבק אנונימי.

על כותבי הטוקבקים הפוגעניים נכתב בתורה: ״אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר״ (דברים, כז כד).

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

22 ביוני 2022   

מקורות:

רנן נצר (2017). תולדות השמחה לאיד: למה אנשים נהנים לראות אחרים נופלים?. מתוך אתר גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001197813

Dinić, B.M., Wertag, A., Sokolovska, V. et al. The good, the bad, and the ugly: Revisiting the Dark Core. Curr Psychol (2021). https://doi.org/10.1007/s12144-021-01829-x

Steininger, B and Pietschnig, J. (2022). Evidence for the superordinate predictive ability of trait psychopathy: The Dark Triad and quality of sexual life. Personality and Individual Differences
Volume 193, July 2022, 111620. https://doi.org/10.1016/j.paid.2022.111620

 Tiffany Watt Smith (2018). The secret joys of schadenfreude. The Guardian:  https://www.theguardian.com/global/2018/oct/14/the-secret-joys-of-schadenfreude-why-it-shouldnt-be-a-guilty-pleasure

Wang, S, et al. (2018) Schadenfreude deconstructed and reconstructed: A tripartite motivational model. New Ideas in Psychology. Volume 52, January 2019, Pages 1-11.  https://doi.org/10.1016/j.newideapsych.2018.09.002

חרדה סביבתית 

פסיכולוגים סביבתיים, קליניים ופסיכיאטרים מנסים להעריך בשנים האחרונות את ההשפעות הנפשיות של ההתחממות הגלובלית על תחושות החרדה של תושבי כדור הארץ.

אבל אז, כמו כדי להמחיש את דחיפות הסוגיה, פרץ אירוע קטקליזמי, מצב חירום גלובלי, אסון רב-שנתי מתגלגל שכרוך במחירים אנושיים, כלכליים וחברתיים - הקורונה.

כאשר נדמה שהמגיפה קצת נרגעה פורץ גל חום קשה בצפון אמריקה, בגרמניה, בבלגיה ובישראל התחלנו לראשונה להצמיד שמות לסופות. 

הכדור, כך נדמה, מנסה לומר לנו משהו...

כנס COP26, מפגש בין מנהיגי עולם שהתקיים בנובמבר 2021 בגלזגו, סקוטלנד, סוקר בהרחבה.

המשתתפים התמקדו בתכנון יעדים להפחתה של פליטת גזי חממה, במאמץ גלובלי לווסת את התדרדרות משבר האקלים.

אבל דיבורים כמו חול ומתחמם כאן בגדול...

זה כבר לא סיפור של אל גור, אקטיביסטים בעמותות וחובבי קומפוסט בחצר.

זה כאן ועכשיו. 

גם בלי היסטריה המונית, בלי לשקוע יחד עם דיוויד וואלאס־וולס או להיות דומרים (doomers),  ברור שההשפעות של שינויי האקלים משליכות כבר היום על חיי הנפש ויוסיפו להתבטא בעצמה רבה יותר, כבר בעתיד הנראה לעין.

סקר עדכני של איגוד הפסיכאטריה האמריקאי מעלה כי יותר ממחצית מהנסקרים דיווחו כי חוו חרדה מהשפעות שינויי האקלים על כדור הארץ, כאשר שיעור גבוה יותר של ׳מבוגרים צעירים׳ מביעים דאגות לגבי כדור הארץ בהשוואה למבוגרים.

לפי דו"ח שפרסמה ועדת האו"ם לשינויי אקלים (IPCC) צפויה האוכלוסיה האנושית כולה להתמודד עם מצב חירום סביבתי כבר בשנת 2040.

מצב אקוטי זה יבוא לידי ביטוי ברעב גלובלי, בצורות מתמשכות שוניות אלמוגים גוססות, שריפות, ותנאי אסון מגוונים נוספים.

המזרח התיכון, אגב, הוא מהחלקים הפגיעים ביותר בעולם במשבר האקלים.

הסלמה זו מציבה אתגרים חדשים, שמשליכים ישירות על בריאות הנפש: 

אסונות טבע תכופים יותר, הגירה המונית מוגברת בין מדינות, אובדן תחושת שייכות תרבותית וחברתית לאיזור גאוגרפי יחיד, יגון סביבתי אצל מדענים וחוקרי אקלים, השפעות שליליות על תפקוד קוגניטיבי מחשיפה לזיהום אוויר ועוד.

הניו יורק טיימס לקח את נושא חרדת האקלים כפרויקט והוא מנתח ביסודיות את ההשפעות המטרידות שלו על חיינו - האישיים, הזוגיים, המשפחתיים וההוריים.

הנה דוגמא,

,34 מעלות צלזיוס בלפלנד.

דווח כי נילס הולגרסן בדיכאון:

מהי חרדת אקלים (Climate Anxiety)?

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) הגדיר בשנת 2017 את המושג חרדה אקולוגית (Eco Anxiety), כ״פחד כרוני מאובדן סביבתי״.

חרדת אקלים, למרות שאינה הפרעה נפשית, נחשבת לחלק מהתופעה הנרחבת שנקראת ״חרדה אקולוגית״.

במקרים מסוימים, חרדת האקלים עלולה להתגבר ולהסתבך עד להפרעת הסתגלות ואפילו הפרעת חרדה, מצב בו היא מגיעה לרמות קליניות.

אנשים רבים, בעיקר צעירים, חווים סבל אמיתי בגלל חרדת אקלים וזקוקים לתיקוף ותמיכה.

בשנת 2022,  המצב רק הסלים: 

עם פריצתן של מחאות אקלים בכל העולם המערבי, גלי חום המוניים ועליה דרמטית בשיעור אסונות הטבע, לצד פעילויות אקטיביזם מגוונות (שהמוכרת בהן היא מחאתה של הנערה השוודית גְּרֵטָה ארנמן טוּנְבַּרִי), עלתה סוגיית  האקלים לסדר היום החדשותי באופן חסר תקדים. 

חרדה אקולוגית הפכה לתופעה קלינית שכיחה ברחבי העולם המערבי ולאחרונה גם במדינות מתפתחות.

בדצמבר 2019 חתמו ראשי האיגודים הפסיכולוגיים ביותר מ 40 מדינות על נייר עמדה חשוב,במפגש בכנס לפסיכולוגיה ובריאות עולמית בפורטוגל, תוך התחייבות להשתמש במומחיות הקלינית כדי "לנקוט פעולה דחופה לקידום המאבק בשינויי אקלים והשפעותיו״.

בישראל מתחיל עיסוק בהשלכות שינויי האקלים על בריאות הנפש, כך לפחות לפי  תקציר המנהלים שפרסמה הכנסת, בנושא היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית (מצורף למאמר כקובץ).

במקביל, הולך ומתפתח ענף חדש בפסיכולוגיה, אקופסיכולוגיה, גישה שמיישמת תיאוריות אקולוגיות ופסיכולוגיות יחד עם מתודולוגיה מחקרית במטרה לחקור את היחסים בין אנשים לבין עולם הטבע, עם דגש על רווחה אנושית (Palmer, 2015).

האם קיימים גם יתרונות בחרדה סביבתית?

חשוב לזכור שרמות מתונות של חרדה אקולוגית הן תגובה נורמלית לחלוטין למשבר הנוכחי ולעיתים עשויות להועיל לעורר פעולה: 

חרדה אקלים היא תגובה רציונלית ומותאמת בהתחשב במצב הסביבה, אבל עדיין קשה לדעת האם היא רק מזיקה או שיתכן ותהיה יעילה בהנעת תהליכים אנושיים פרו-סביבתיים. 

מעבר לבעייתיות בה אנו מתמקדים כאן, עבור רבים עשויה להתעורר דווקא תגובה בונה בקורלציה עם גורמים המקדמים אכפתיות ומודעות כלפי סביבת המחייה שלנו.

חרדת אקלים גבוהה יותר אצל צעירים/ות - ״?How dare you״

לפי סקר איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, שפורסם בתחילת מאי 2021, מידת החומרה הנתפסת של חרדת האקלים היא תלוית גיל.

בניגוד להרבה תחומים בבריאות הנפש, בהם הצעירים אדישים והמבוגרים מוטרדים, כאן התמונה הפוכה - הצעירים בחרדה ואנחנו, הבומרים, הרבה פחות. 

אם תגדילו טיפה את המסך, תוכלו לראות את המגמה שמסומנת באליפסה האדומה:

 ככל שהגיל נמוך יותר, כך עולה שיעור הדיווח על חרדה גבוהה לגבי משבר האקלים ומצב כדור הארץ: 

סיכום הסקר כולו מצורף כקובץ PDF בסוף המאמר

לא רק מבוגרים מתמודדים עם חששות כאלה. גם ילדינו, שאוזניהם כרויות היטב, מפתחים חרדות ייחודיות סביב נזקי האקלים, וקיימים דיווחים על ילדים ומתבגרים שמפתחים חרדה של ממש משיעורי גיאוגרפיה.   

מחקר שפורסם בנובמבר 2021 בחן את ההשפעות של משבר האקלים על בריאות הנפש של אנשים צעירים. 

המדגם כלל 10,000 משתתפים/ות, בטווח הגילים 16-25, מ-10 מדינות שונות.

המשתתפים דיווחו על מגוון רחב של רגשות שליליים:

• 77% דיווחו שהעתיד מפחיד אותם.

• למעלה מ-50% הרגישו פחד, עצב, חרדה, כעס, חוסר אונים ו/או אשמה בנוגע לשינויי האקלים.

• שיעור נמוך מאוד מהמשתתפים דיווח על אופטימיות ואדישות. 

• בשיחות שהם מקיימים עם אחרים לגבי שינויי אקלים, כמעט 50% מהמשתתפים סיפרו על התעלמות או דחייה כלפי דאגותיהם. 

• למעלה מ-60% מהמשיבים לא הסכימו עם כל הצהרה חיובית על פעולת האקלים של הממשלה במדינה בהם הם חיים. רבים מהם תיארו חוויה של בגידה מצד הממשל.  

כך כתב סטיבן מיטשל, פסיכולוג וכותב משפיע בגישת הטיפול ההתייחסותית, על ההתפקחות של הפסיכולוגיה לגבי שינויי האקלים: 

״פרויד יכול היה לדבר באופטימיות מוצדקת לחלוטין על "שליטתה ההולכת וגדלה של האנושות בכוחות הטבע"  (1933, עמ' 177).

בעבור אלה מאתנו החיים כיום, עם הידלדלות שכבת האוזון, אפקט החממה ומאפיינים אחרים של המשבר האקולוגי, מצטייר הטבע כמפחיד יותר וכנוע פחות, יריב בעל יכולת נקמה. שאיפותינו לשלוט בכוחות הטבע מצטיירות כעת יותר כהיבריס הרה אסון מאשר כגילוי של אופטימיות. בעיית הניהיליזם שבה והופיעה״.

-- תקווה ופחד בפסיכואנליזה, עמ' 40, תולעת ספרים, 2003

השפעת משבר האקלים על בריאות הנפש של ילדים ובני נוער

סקר מקיף שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת המדעי Nature מספר על הנרטיב של ילידי שנות ה-2000 ומעלה. 

בסוף, הם אלה שייאלצו לחיות עם תנאי אקלים קשים ביותר וההשלכות על בריאותם הנפשית ניכרות כבר לעין. 

סקר מקיף זה נערך בקרב בני 16-25 וכלל 10,000 צעירים ב-10 מדינות.

ניתוח הנתונים מלמד כי השינוי האקלימי גורם למצוקה, לכעס ולרגשות שליליים אחרים בקרב ילדים ומתבגרים ברחבי העולם.

לדברי החוקרים, לחרדה אקלימית יש השפעה שלילית על חיי היומיום של הלוקים בה, דבר שבחלקו נגרם מהתחושה שממשלות לא עושות מספיק ע״מ להימנע מקטסטרופה אקלימית.

תוצאות המחקר מצביעות על כך ששינוי האקלים הוא ממד ממשי שיש לקחתו בחשבון כשמדובר בבריאות הנפש של צעירים.

ע״פ הסקר, מרבית המגיבים הביעו דאגה משינוי האקלים, כאשר 60% טענו שהם ״מודאגים מאוד״ או ״מודאגים בצורה קיצונית״ ביחס אליו.

רבים ייחסו רגשות שליליים לשינוי האקלים, הנפוצים שבהם הם ״עצב״, ״פחד״, ״חרדה״, ״כעס״ ו״חוסר אונים״.

בסה״כ, 45% מהנשאלים אמרו שרגשותיהם לגבי שינוי האקלים השפיעו על חייהם היומיומיים.

המדינות בעלות אחוז המשיבים הגדול ביותר שציינו שהם מודאגים מאוד או מודאגים בצורה קיצונית משינוי האקלים היו הפיליפינים (84%), הודו (68%) וברזיל (67%), כולן מדינות שנפגעו קשות משינוי האקלים.

פורטוגל, בה שריפות הופכות חמורות יותר ויותר, הייתה בעלת השיור הגדול ביותר של הצעירים שהשיבו ״מודאג מאוד״ ו״מודאג בצורה קיצונית״ מבין המדינות בעלות ההכנה הגבוהה שהשתתפו בסקר, אשר כללו גם את צרפת, פינלנד, אוסטרליה וארה״ב.

מבין המשיבים שטענו כי דיברו עם אחרים על שינוי האקלים (81%), כמחצית טענו שהשומעים התעלמו מהם או התייחסו לדבר בביטול.

ישנה נטייה בחברה להדיר קולות של ילדים המאיימים על הנרטיב השולט של הקבוצות החזקות ביותר בחברה, אך עד כה היה מעט מאוד מחקר על ההשפעות הפסיכולוגיות של שינוי האקלים על ילדים.

לשאלה בנוגע לאופן בו ממשלות מגיבות לשינוי האקלים, 65% מהמשיבים הסכימו עם האמירה לפיה ממשלות מכשילות את הצעירים, 64% הסכימו שממשלות איענן מדווחות אמת בנוגע להשפעת הפעולות הננקטות ו-60% הסכימו שהן מבטלות את מצוקת האנשים סביב הנושא.

36% הסכימו שממשלות פועלות בהתאם למדע, ואכן צעירים חשים רגועים כשממשלות פועלות.

תוצאות של סקר מסוג זה יכולות לשחק תפקיד בתביעות משפטיות הנוגעות לשינוי האקלים, משום שהן עשויות לספק ראיות לפגיעה מוסרית תחת חוקי זכויות אדם.

כאשר מצטברים מחקרים מקצועיים, ניתן להפנות אצבע כלפי ממשלות ולצפות מהן לאחריות על ההשלכות.

שינוי כזה יעניק קול אדבוקטיבי לילדים הפגיעים ביותר, וחרדה אקלימית עשויה להפוך לתופעה קלינית מסווגת, שאינה נתפסת עוד כמצב מוסרני חריג, כפי שהיא נתפס כיום בביטול ובזלזול. 

עוד מילה על תרגום חרדה לכעס:

מחקר של פסיכולוגים אוסטרליים מצא הבדלים באופן בו תגובות רגשיות לשינויי האקלים מניעה לפעולה או לחוסר מעש.

מסקנות המחקר מלמדות כי מי שחוו כעס אקולוגי היו בעלי סיכוי גבוה יותר לבריאות נפשית תקינה יותר, את בהשוואה למי שחוו דיכאון אקולוגי או חרדה אקולוגית. 

נראה שכעס אקולוגי קשור באופן ייחודי למעורבות רבה יותר בהתנהגויות פרו-אקלימיות אישיות וקולקטיביות,

איך לדבר עם ילדים ומתבגרים על חרדת אקלים?

תיקוף רגשות של בני ובנות דור ה-Z לגבי חרדת אקלים חיוני ביותר. 

בתור בומרים (כמוני) יש לנו נטיה (מובנת) להניח שהדור הצעיר מוציא דברים מפרופורציות, אבל חשוב להיות מודעים לעניין הזה. 

קחו את הזמן, הקשיבו לצעירים, תנו תוקף ושיקוף לחששות.

תכלס הם אלה שנשארים פה עם איי הפלסטיק באוקיינוסים.

גם אם זה לא נראה כמו פעולה מחוללת שינוי, חשוב להכיר בכך שזה בסדר, זה תקין ונורמלי, להרגיש עצבות לגבי אובדנים במערכות אקולוגיות ולחוות חרדות לגבי עתיד האנושות.

נסו גם להעצים אותם לנקוט פעולה כדי להתמודד עם הרגשות דרך תרומה לשינוי. 

מהי סולסטלגיה (Solastalgia) / אבל סביבתי?

איך משפיעה ההתחממות על הפסיכולוגיה של האדם?

בז׳רגון המקצועי מכנים את סל התופעות הנפשיות שנובעות משינויי האקלים אבל סביבתי, או solastalgia.  

המונח סולסטגיה נטבע ע״י החוקר והפילוסוף הסביבתי האוסטרלי גלן א. ​​אלברכט, שמורכב מהמילים נחמה (ביוונית, זו שמעניקה נחמה) ואלגוס (ביוונית, כאב).

לטענת אלברכט, אם אנו מייחלים לנחמה במקום אהוב שאנחנו משחיתים, התוצר הנפשי הוא ממצוקה. עזובה קשורה לתחושת הרס, קיפוח או נטישה (אלברכט, 2019, עמ׳ 37). 

סולסטגיה היא געגוע הביתה, למרות שאתה בעצם בבית.

הלכה למעשה, פסיכולוגים ומומחים בבריאות הנפש מעריכים כיום כי אין מנוס מההנחה המאיימת שכל אלה יובילו להשפעות עולמיות על בריאות הנפש:

• העצמת חרדות ודאגות 

• חוסר ישע וחוסר תקווה

• מצבי חירום אסוניים שיגרמו טראומות המוניות

• עליה ניכרת בשיעורי התוקפנות והאלימות לאור הצטמצמות המשאבים והתחרות להשיגם

• הגירה במספרים בלתי נתפסים לאור הצורך לעבור לאיזורי מחייה פחות חמים

איך משפיעה התחממות כדור הארץ על הרווחה הנפשית?

״חם בטבריה, חם...״

-- הגשש החיוור 

חוקרים מודעים מזה שנים רבות לשיעור ההתאבדות הגובר במהלך החודשים החמים בשנה.

בהקשר של איכות הסביבה ושינויי האקלים, מחקר אמריקאי שבחן את השפעות שינויי האקלים בריאות הנפש מתאר כבר תופעה מתגברת של דיכאון וחרדה שפוגעת במי שמוטרד מאוד לגבי גורל האנושות בכדור הארץ המתחמם.

התחממות כדור בארץ אינה מתקדמת בקצב זהה בכל העולם, וישנן מדינות פגיעות יותר. בקנדה, למשל, שיעור ההתחממות גבוה פי 1.5 בהשוואה לממוצע העולמי.

אחת ההערכות המחקריות מציגה המחשה סטטיסטית מאיימת באשר למציאות האקלימית החדשה במרכז וצפון אמריקה בשלושים השנים הקרובות:

לפי הערכה זו, שינוי האקלים יובילו  לעליה של 9,000 עד 40,000 התאבדויות בארצות הברית ובמקסיקו עד שנת 2050.

אולם העדויות על השפעת שינויי האקלים על הנפש אינן מתמצות רק באובדנות.

למשל, מחקר אמריקאי שהתבסס על מדגם ובו שני מיליון איש העלה כי בימים של עומס חום קיצוני קיים שיעור גבוה יותר של פניות למיון פסייכאטרי (Nori-Sarma et al, 2022).  המצבים הנפשיים שנקשרו בימי החמסין היו למשל דיכאון, חרדה, שימוש בסמים ופגיעה עצמית.

זאת ועוד, לפי סקירה עדכנית ההשלכות רלוונטיות להחרפת הפרעות נוירולוגיות כמו מחלת אלצהיימר, דמנציה, טרשת נפוצה, פרקינסון, מיגרנות, אפילפסיה ושבץ מוחי (Amiri et al, 2021).

מה הקשר בין טראומות לאסונות טבע?

אסונות טבע מביאים עמם קטסטרופות המוניות. מעבר לנפגעים בגוף, נרשמים בכל אירוע אסוני כזה מאות ואלפים שנפגעו בנפשם כתוצאה מחשיפה ישירה ועקיפה לחוויות מסכנות חיים.

מחקרים רבים מעידים על המחירים הפסיכולוגיים של סופות, גלי צונאמי והצפות. למשל, בקרב תושבים שהתגוררו באזור האסון ובקרבתו במהלך התרחשותה של הוריקן קתרינה, נמצא שיעור כפול של אובדנות וכוונות התאבדות; אחד משישה תושבים עמד בקריטריונים האבחוניים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ו -49% מהם פיתחו הפרעת חרדה או הפרעת מצב רוח, בעיקר דיכאון.

לחץ נפשי גואה

אסונות טבע גורמים ישירות לעליה קיצונית במידת הלחץ הנפשי.

די אם נעקוב אחר הדריכות בתקשורת האמריקאית ונלמד על שיעורי הצפייה המדהימים לקראת הגיעה של סופה זו או אחרת, כדי להבין כמה עומס רגשי נכפה על תושבי האיזור הצפוי להיפגע.

התרחישים המחרידים מעלים את החרדה בציפייה לאירוע, ומחקרים כבר מלמדים על המחירים ההתנהגותיים של חוסר שקט כזה על הבריאות הנפשית והגופנית. לחשיפה כזאת יש השפעה שלילית על בריאות המתמודדים, למשל שימוש בחומרים פסיכואקטיביים (בעיקר אלכוהול) הגברת עישון, התנהגויות מסכנות והרגעה רגשית באמצעות הרגלי אכילה לא בריאים.

יחסים בין-אישיים

סקירת מחקרים לגבי השפעות של אסונות טבע אבחנה עליה ברורה בבעיות משפחתיות, ביחסים זוגיים, הוריים ובינאישיים, כמו גם פריצה של הפרעות חברתיות והתנהגותיות, לצד דאגות וחרדות לגבי שלום הקהילה במעגלים רחוקים יותר ותחושות מחויבות עמוקות לתמוך באחרים ולהתגייס לעזרתם.

יותר חום, יותר תוקפנות

בישראל אנחנו מכירים את זה היטב, בעיקר בחודשי הקיץ הלוהטים בכבישים: עלייה קיצונית בטמפרטורות עושה אותנו אימפולסיביים, כעוסים ותוקפניים יותר.

הקשר בין מזג אוויר חם במיוחד לבין אלימות נובע כנראה מעוררות פיזיולוגית גבוהה.  עוררות זו גורמת להפחתה בתשומת הלב ובסובלנות לאחרים, להפחתה ביכולות המנטליזציה שלנו, בשליטה העצמית, בעיכוב התנהגויות זועמות ובוויסות הרגשי, כל אלה לצד הגברת הזמינות של מחשבות שליליות ועוינות ופגיעה בפונקציות קוגניטיביות חשובות שמסייעות בעמידות במצוקה ובפיתרון יעיל של מצבי קונפליקט עם אחרים.

המחשבה על תוקפנות מתייחסת כיום לאירועים נקודתיים, אבל לא מן הנמנע שבתהליך מתמשך של הקצנה פרוגרסיבית בהתחממות כדור הארץ, ישתנו לחלוטין נורמות ההתנהגות האנושיות, באופן תמידי ובקנה מידה גלובלי.

או אז, עולה חשש מפני תוקפנות כמענה לגיטימי כרוני ומקובל להבדלים ואי-הסכמות עם אחרים - בין אנשים, קבוצות ומדינות. 

מה הקשר בין זיהום אוויר לבין הפרעות נפשיות?

מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open העלה כי חשיפה לזיהום אוויר בתקופת הילדות וההתבגרות היא גורם סיכון להתפתחות בעיות נפשיות, בעיקר אצל בוגרים צעירים.

המחקר האנגלי מציע כי חשיפה לחנקן דו-חמצני (ניטרוס אוקסיד - NOx), גז רעיל שנפלט מכלי רכב וממפעלי תעשייה, מגבירה את הסיכון לפיתוח תסמינים של הפרעות פסיכיאטריות.

שיעור הנזק מוערך כדומה לנזק הנפשי שנקשר בחשיפה לעופרת בילדות.

פסיכולוגיה סביבתית

עם התפתחות המודעות הגלובלית לאתגרים האקולוגיים של המאה ה-21, התחום של פסיכולוגיה סביבתית הולך וצומח.

החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, פסיכולוגים סביבתיים בוחנים, מתארים וחוקרים את מערכות היחסים בין האדם לבין סביבתו – בין אם זו סביבה טבעית ובין אם מלאכותית (אורבנית למשל).

הפסיכולוג הסביבתי מעורב בפרויקטים אקולוגיים של שימור, בהגנה על בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה, בחקירת דרכים לעצירת ההתחממות הגלובלית ובמחקר אודות האופן בו התנהגות האדם משפיעה על הסביבה.

בעולם, וגם בישראל, ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית, אך קיים מרחק מסוים בין העיסוק במחקר לבין העבודה היישומית. למשל ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית במסגרת החוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, אולם התחום אינו מאפשר לרכוש מקצוע ייחודי שנקרא פסיכולוג סביבתי, שאינו מוכר פורמלית על ידי משרד הבריאות. 

PTSD כתוצאה מאסונות טבע

מדי כמה שבועות או חודשים אנחנו שומעים בתקשורת על פינוי תושבים לקראת סופת הוריקן מתקרבת.

אחד הגורמים השכיחים לפריצת PTSD הוא חשיפה ישירה לאסון טבע:

הצפות, רעידות אדמה, גלי צונאמי, סופות הרסניות שגורמות לאלפי אנשים להישאר ללא קורת גג ותופעות טבע נוספות, שנובעות ישירות ובעקיפין מתהליך התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים בעולם והשפעותיה הפסיכולוגיות.

למעשה, לפי נתוני האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה (APA), לא פחות ממחצית מתושבי ארה"ב, מבוגרים, בני נוער וילדים, שנחשפים לאסון טבע, מתמודדים עם דיכאון.

בנוסף, מחקר אחרון שפורסם בכתב העת Nature, מתייחס לקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין עליה בשיעור האובדנות בארה"ב ובמקסיקו.

נתונים אלה מדאיגים מאוד את מומחי הטראומה בעולם כולו. 

כמו במרבית המקרים של חשיפה לאירועים טראומטיים, גם באסונות טבע חשוב לקיים התערבות פסיכו-סוציאלית קרוב לחשיפה לטראומה: 

מחקר אורך שפורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Medicine ובחן התמודדות פסיכולוגית של בני נוער עם טראומה אקולוגית (רעידת אדמה), מלמד כי תסמינים של PTSD ותופעות דיכאוניות בקרב מתבגרים שניצלו מאסון טבע קטסטרופלי עלולים להימשך לאורך עשרות שנים, אך מי מהם שקיבלו פסיכותרפיה ממוקדת, זמן קצר לאחר האסון, חוו יתרונות משמעותיים בתהליך ההחלמה.  

איך מגייסים בני אדם לפעול למען האקלים?

לפסיכולוגיה יש תשובה מעניינת:

לא דרך גירוי של רגשות אשם, אלא באמצעות תחושת גאווה ומשמעות.

במחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, נבחנו ההשלכות של רגשות חיוביים ושליליים שמכוונים פנימה על אקו-אתיקה:

המשתתפים בקבוצה אחת של הניסוי התבקשו להתחבר לרגשות אשמה בגלל התנהגות מזיקה לסביבה, בעוד המשתתפים מהקבוצה השניה התבקשו להתחבר לתחושת גאווה מכך שפועלים באופן ששומר עליה. 

בשלב הבא הם נשאלו כמה שאלות לגבי סדר-יום סביבתי, למשל:

• האם תסכים לשלם שכר דירה יותר גבוה בתמורה לשימוש במכשירים חסכוניים יותר באנרגיה?

• מה הסיכוי שתיקח אוטובוס או רכבת במקום רכב פרטי?

• האם תהיה מוכן להשתמש בשקיות לשימוש חוזר בסופר?

ובכן, משתתפים שהרגישו גאים בעצמם בחרו לקבל מספר רב יותר של מכשירים חוסכי באנרגיה בהשוואה למשתתפים שהונעו על ידי רגשות אשמה.

יתר על כן, המשתתפים בקבוצה רבת-הגאווה הביעו נכונות רבה יותר לאמץ ׳התנהגויות ירוקות׳ בהשוואה למשתתפים בקבוצת האשמה.

הממצאים (המעניינים) מלמדים שרגשות חיוביים כנראה מגייסים אותנו יותר משליליים, באימוץ אג׳נדה של שמירה על הכדור ובהתנהגות פרוסוציאלית במעגלים רחבים יותר. 

מלכודת הסלאקטיביזם

סלאקטיביזם (Slacktivism) מתאר את הנטיה שלנו לפעול למען מטרה סביבתית או חברתית באמצעים כמו מעורבות בפייסבוק או עצומה באינטרנט, שמאופיינים במאמץ שולי ובמחויבות מועטה מאוד.

סלאקטיביזם מייצר בעיקר תמיכה בהרגעת האגו של הפעילים - סימנת לייק? תרמת את שלך...

לפעולה סלאקטיביסטית יש השפעה מזערית על הבעיה, אבל היא גורמת לאדם שמבצע אותה להרגיש מרוצה מכך שעזר למאמץ הכולל. 

ההנחה הבסיסית ממנו מזהיר המונח היא שמאמצים סימליים כאלה באים על חשבון פעולות מהותיות יותר במקום להשלים אותן.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

קריאה מומלצת:

סקירת ספרות על טיפולים בחרדת אקלים <

מקורות:

מיטשל, א. (2003). למה זקוק המטופל? תקווה ופחד בפסיכואנליזה. ישראל: תולעת ספרים. עמ' 40

צער העולם - חרדה ודיכאון בנוגע למשבר האקלים. מתוך שפיות זמנית, אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=4260  

רינת, צ. (2019). יגון סביבתי: מדענים בריטים חושפים את הכאב שחורבן הטבע גורם לחוקרים. מתוך אתר הארץ, מדור סביבה ובעלי חיים - https://www.haaretz.co.il/nature/zafrir/.premium-1.8019644

Albrecht, G. A. (2019) Earth Emotions. New Words for a New World. Cornell University Press.

Amiri M, Peinkhofer C, Othman MH, De Vecchi T, Nersesjan V, Kondziella D. Global warming and neurological practice: systematic review. PeerJ. 2021 Aug 4;9:e11941. doi: 10.7717/peerj.11941. PMID: 34430087; PMCID: PMC8349167.

MENTAL HEALTH AND OUR CHANGING CLIMATE: IMPACTS, IMPLICATIONS, AND GUIDANCE: https://www.apa.org/news/press/releases/2017/03/mental-health-climate.pdf

How Extreme Weather Events Affect Mental Health (2021).  American Psychiatric Association (APA) : https://www.psychiatry.org/patients-families/climate-change-and-mental-health-connections/affects-on-mental-health

Nori-Sarma A, Sun S, Sun Y, et al. Association Between Ambient Heat and Risk of Emergency Department Visits for Mental Health Among US Adults, 2010 to 2019. JAMA Psychiatry. Published online February 23, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.4369

Palmer, S. (2015). Can ecopsychology research inform coaching and positive psychology practice? Coaching Psychology International, 8, 1, 11-15. 

Reuben A, Arseneault L, Beddows A, et al. Association of Air Pollution Exposure in Childhood and Adolescence With Psychopathology at the Transition to Adulthood. JAMA Netw Open. 2021;4(4):e217508. doi:10.1001/jamanetworkopen.2021.7508

Rothschild J, Haase E. Women's mental health and climate change Part II: Socioeconomic stresses of climate change and eco-anxiety for women and their children. Int J Gynaecol Obstet. 2023 Feb;160(2):414-420. doi: 10.1002/ijgo.14514. Epub 2022 Oct 31. PMID: 36254375.

Stanley, S. K., Hogg, T. L., Leviston, Z. & Walker, I. (2021). From anger to action: Differential impact of eco-anxiety, eco-depression, and eco-anger on climate action and well-being. The Journal of Climate Change and Health, https://doi.org/10.1016/j.joclim.2021.100003 (Link)