פחד מפרפרים
סימנים, הגדרות טיפול
מהי חרדה מפרפרים?
פַּחַד מִפַּרְפָּרִים, שמכונה בספרות הפסיכולוגית Lepidopterophobia עולה לפני השטח בימים אלו, בשיא עונת הנדידה של פרפרים שעוברים בנחילים במקומותינו.
בעוד שהפוביות השכיחות ביותר הן פחד מפני חרקים, פחד מעכבישים ופחד מג׳וקים, גם פחד מפרפרים מעורר חששות ואפילו חרדה של ממש בקרב ילדים.
מה שמעורר את החרדה הוא בעיקר תחושת חוסר השליטה והמחשבה שאין דרך להימלט מהסיטואציה, בנוכחות של חרק מעופף.
תופעה זו מתעצמת כאשר מדובר על נחיל פרפרים. ואכן, פרפרים ועשים נוטים להתקיים בנחילים, מה שמתחבר אצלנו אסוציאטיבית לארבה או דבורים. חוויה שלילית או טראומטית עם חרקים אלו בילדותנו עשויה לגרום להתפתחות של פוביה מפרפרים.
למרות שאין לפרפרים יכולת מציאותית לגרום לנו נזק ממשי, האירוע מתחבר אצל הילד לאסוציאציות מאיימות. וחשוב לכבד את זה.
טיפול פסיכולוגי בפחד בפרפרים
מבחינה טיפולית, חשוב להבין כי בדרך כלל הפחד מפני פרפרים חולף באופן טבעי, ספונטני, ללא התערבות טיפולית, אולם קיימים מקרים בהם מומלץ מפגש או כמה מפגשי ייעוץ עם פסיכולוג ילדים, כדי להפיג את החרדה ולנרמל את הפחד.
אחת השיטות המוכחות בטיפול התנהגותי לילדים היא חשיפה רגישה של הילד בפני הפרפר, כך שבאופן הדרגתי (אך מהיר) החשש הולך ופוחת.
הספרות המקצועית מתייחסת לטכניקת חשיפה זו כ- MEE - mere exposure effect - אפקט חשיפה בלבד, כלומר חשיפה לגירוי המחריד בסביבה שנחווית כבטוחה. עשרות מחקרים מלמדים כי חשיפה יזומה לאובייקט המפחיד בסביבה מבוקרת ובטוחה, היא הדרך הטובה ביותר לסייע בנטרול הפוביה אצל ילדים, כמו גם אצל מבוגרים.
עזרה עצמית
ישנן דרכים הוריות אינטאואיטיביות שיעבדו מצוין בהכחדת פחד מפרפרים אצל הילד, אבל יש שני דברים שחשוב לא לעשות:
- לא להיכנע להימנעות - פחד מפרפרים, כמו כל חרדה אחרת, מעורר אצל הילד המנעות מפעילויות שבמהלכן עלול להתרחש מפגש עם פרפרים. בבת אחת, יתכן שתמצאו את עצמכם מנסים להרגיע את הילד החרד בדרכים של שמירה והגנה, למשל באמצעות ויתור על השתתפות בפעילויות חברתיות ומשפחתיות, כמו יציאה לגן משחקים אחר הצהריים או טיול שבת עם בני המשפחה. הנכונות לעזור עלולה לחזק את הפחד ולתרום להתנהגות נמנעת, שמטבע הדברים אינה מתמודדת עם אתגר הפחתת החרדה.
- לא להתכחש או לבטל את הפחד של הילד - כהורים, כולנו יודעים שזו דרך בעייתית, אבל לפעמים הניסיון להרגיע ילדים שמצויים בחרדה (בעיקר על ידי אבות) כרוך במחיקת תחושת הפחד של הילד במקום להקשיב ולהכיר בה. לפונקציה ההורית החשובה הזאת קוראים תיקוף, או ולידציה. תיקוף מתמצה בקבלה של ההורה את החוויה האישית של הילד והתייחסות כלפיה בהבנה ובאמפתיה.
הורים, אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר
לקבלת כיוון טיפולי מתאים ובמידת הצורך,
לקבל הפניה אישית למטפל CBT מומחה לילדים בתל אביב
ובקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ:
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
14 בדצמבר 2023
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר