נחלת יצחק 32א', תל אביב
פחד מעכבישים, שנקרא גם ארקנופוביה, הוא הפוביה השכיחה ביותר.
לא פחות מ-10% מהאוכלוסיה מדווחים שהם סובלים מפחדים עצומים ולא רציונליים וכרבע מאיתנו חווינו או נחווה פוביה במהלך חיינו.
פוביה מעכבישים מתבטאת בחרדה לא פרופורציונאלית, המנעות, התנהגויות ביטחון וסלידה מעכבישים או כל חרק שמזכיר אותם.
אחד הקריטריונים החשובים ביותר על מנת להבחין בין "חרדה נורמלית" לבין פוביה היא מידת הפגיעה בתפקוד.
למשל- אם אדם סובל מחרדה מטיסות ולא אוהב לטוס אך הוא בכל זאת עושה זאת בשביל העבודה אז זה לא פוביה.
לעומת זאת, אם הוא פונה למנהל ומבקש ממנו שאת החלק הזה של תפקידו יעבירו לעובד אחר, יש כאן כבר לעדות פגיעה בתפקוד שיכולה לבטא פוביה.
אותו רציונל תקף לגבי פחד מג'ו קים ומכל בעל חיים, אובייקט או מצב ספציפי אחר.
הטיפול המומלץ בפוביות הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי.
בטיפול CBT בחרדות, המטופל נחשף בהדרגה, ובליווי המטפל, לאובייקט הפחד או לסיטואציה שמעוררת בו חרדה.
באמצעות טיפול בחשיפה, המטופל לומד שהסבירות שהאסון ממנו הוא חרד באמת יתרחש היא, למעשה, נמוכה מאוד.
כפי שנאפרט בהמשך, כתוצאה מהתנסות זו הפחד פוחת בהדרגה ואף נעלם.
אחד הצעדים החשובים בתכנית הטיפולית של התמודדות עם חרדות, פוביות ופחדים הוא לעמוד מול הפחד, 'להתבונן בהם בלבן של העין', להתעמת עם הפחד פנים אל פנים.
באופן הגיוני למדי, מפגש ישיר עם אובייקט הפחד עלול להיות מציף ואפילו להיחוות בהתחלה כבלתי אפשרי, בעיקר בהתחשב במצבנו הנוכחי.
בהווה, נראה כאילו לעולם לא תוכל להתגבר על הפחד מעכבישים, אבל האמת היא שזה אפשרי, אם תפעל לפי תכנית הדרגתית ובצעדים קטנים.
טכניקה טיפולית זו, טיפול בחשיפה, שייכת למשפחת הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים, היא לרוב יעילה מאוד ומהירה ביותר:
לעיתים נדרשים מפגשים ספורים כדי שהפוביה תיעלם.
הטיפולים היעילים ביותר לפוביות מבוססים על חשיפה (ההפך מהימנעות).
קיימים שני סוגי חשיפה:
חשיפה בדימיון (imaginal)- מבקשים מהאדם להיזכר, לחשוב על הגירוי, להיחשף בדמיון
חשיפה במציאות – ביצוע בפועל (in vivo)- התמודדות בפועל עם מה שמפחיד, למשל- להסתכל על נחש אמיתי, להחזיק נחש.
בסופו של התהליך, כדי להתמודד עם הפחד, תצטרך בסופו של דבר להתייצב מול עכביש אמיתי. אבל, וזה אבל חשוב, אתה לא חייב מהרגע הראשון להתייצב מול עכביש מפחיד ומאיים. בטיפול בחשיפה מתחילים בהתמודדות עם מצב פחות מאיים, כמו לצפות בסרטון טבע על היצורים הקטנים או להביט בחרק קטן ממרחק בטוח.
מחקר חדש ומעניין העלה כי חשיפה ממוחשבת של מטופלים הסובלים מפוביה לפחד הייחודי שלהם - כמו חשיפה לעכבישים בקרב מטופלים המתמודדים עם ארכנופוביה - בדיוק בזמן בו הדופק עף לשמיים, הביאה להפחתה משמעותית בחומרת הפוביה. הכל עיתוי בחיים, לא?...
ברור לכולנו שצעדים קטנים לקראת המטרה יכולים לסייע להשגתה. אנחנו עושים זאת כל הזמן בחיי היום יום שלנו. כשלומדים יכולת חדשה, כמו נהיגה, לא עולים ישר על האוטוסטרדה: לומדים קודם נסיעה בכביש פנוי, אחר כך לומדים לבצע פניות, לאחר מכן להשתלב בנתיב עמוס וכו'. כך גם לגבי למידת כישורים אחרים כמו קראטה או תופים.
לאחר תרגול זהיר שכזה, תוכל לאט לאט להכחיד את הפוביה.
צעדים קטנים, נצחונות גדולים…
סוג נוסף של חשיפה, שתופס תאוצה בשנים האחרונות, הוא חשיפה באמצעות מציאות מדומה .
בטיפול זה משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת ליצור סביבה שמחקה כמה שיותר את המציאות.
למשל, הקרנת תמונות של עכביש במסך תלת מימד, או שימוש במשקפי תלת מימד תוך השמעת קולות מוחשיים. טיפול במציאות מדומה וחשיפה אמיתית נמצא יעיל יותר מאשר חשיפה מדומיינת.
מציאות רבודה (AR) היא קרובת משפחה צעירה יותר של מציאות מדומה VR.
כמו באפליקציית חיפוש הפוקימונים שכבשה את העולם לפני כמה שנים, מציאות רבודה (AR) זמינה בלי אוזניות, פשוט בפתיחת מצלמה בטלפון הניד, לחבר את ארפליקציה ולצפות באובייקטים וירטואליים (עכבישים) לצד אובייקטים מציאותיים בסביבה, שמופיעים על המסך.
יתרון משמעותי הוא שתכנות של התנסויות AR מהירה ומוזלת יותר בהשוואה-ל VR, אבל היתרון המרכזי הוא שמטופלים המתמודדים עם ארכנופוביה יכולים גם לראות את גופם דרך עדשת המצלמה, וכך ליצור מעורבות רבה יותר עם האובייקטים הווירטואליים.
למרות שהיעילות של טיפול בחשיפה מבוססת היטב במחקרים קליניים, כשיטת טיפול להפחתת פחד וחרדה אצל הסובלים מפוביות ספציפיות, לא רבים מגיעים בסופו של דבר לטיפול.
התשובה לאלו שהחשיפה אינה יעילה עבורם היא, במפתיע, מאוד פשוטה: לכו לישון מיד אחרי הפגישה הטיפולית.
חוקרים שוויצרים בדקו את ההצעה הזו לגבי מטופלים הסובלים מאראכנופוביה, פחד מעכבישים.
בשלב הראשון, המטופלים נחשפו לתמונות של עכבישים בטכנולוגיה של מציאות מדומה (virtual reality). לאחר מכן, חולקו המטופלים לשתי קבוצות. המטופלים בקבוצה אחת, התבקשו ללכת לישון למשך 90 דקות ואילו מטופלי הקבוצה השניה, צפו בסרט טבע.
שבוע לאחר מכן, חזרו המטופלים למפגש נוסף, שכלל חשיפה לטרנטולה חיה.
המטופלים שישנו לאחר המפגש הקודם, הגיבו בעוצמת פחד פחותה מאלו שנשארו ערים. הסיבה לכך אינה ברורה, אך נראה שלשינה יש השפעה כפולה על הזיכרון:
הפחתת עוצמת הרגשות הקשורים לזיכרון מסוים (לדוגמא, הפחד שהופיע במהלך מפגשים עם העכבישים) וסיוע בתהליך אחסון זיכרונות חדשים (במקרה זה, החוויה שלמעשה, עכבישים אינם מסוכנים).
לא, לא מדובר על "האמא" בגישה הפסיכודינמית של פרויד וממשיכיו, אלא ב"אמא" של גישת ההעברה הבין-דורית בפסיכולוגיה, שמתייחסת במקרה זה להעברה של פוביות ספציפיות באמצעות למידה ישירה ולמידת חיקוי מההורים שלנו.
ההסבר ההתנהגותי להתפתחות פוביות נקרא העברה בין דורית- למשל, הורה שמגיב בבהלה לילד שעומד קרוב לכביש ("הההייייייייי תיזהר!! "), כנראה יגרום לילד לאמץ את החרדה ולהגיב באופן דומה בהמשך חייו.
בעצם,- הכי פשוט ומובן שיש - ההורים מעבירים לילדים מסרים באמצעות עוררות פיזיולוגית, באמצעות קוגניציות- מחשבות- ובאמצעות התנהגות.
במחקר משנת 2002, למשל, התבקשו אימהות לא-חרדתיות להביע פחד באמצעות הבעות פנים של פחד וגועל, יחד עם התנהגות נמענת כלפי שני גירויים חדשים (עכביש ונחש מגומי) מול ילדיהן, בני 15-20 חודשים.
ההנחיות שקיבלו היו להגיב לגירוי האחד בפרצוף חיובי ולאחר בפרצוף שלילי.
החוקרים מצאו שבטווח הקצר, הפעוטות הפגינו את אותה ההתנהגות (הגיבו בפחד והימנעות לגירוי עליו הגיבה האם בפרצוף שלילי).
לא משנה אם זה עכביש או נחש - הם לא נגעלים יותר מאחד או מהאחר, הם פשוט למדו להגיב לאובייקט בהתאם לתגובת האם. ממצאים אלה היו נכונים הן לבנים והן לבנות, אך אצל בנות האפקט חזק יותר.
טיפול באמצעות תרופות נוגדות חרדה אינו המענה הראשוני שמומלץ עבור מתמודדים עם פוביות בכלל, ופוביה מעכבישים בפרט.
למה?
כי פוביה ספציפית נחשבת להפרעה קלה למדי, שניתן להפחית את התסמינים שלה באמצעות ייעוץ פסיכולוגי ממוקד וקצר.
ובכל זאת, מחקר חדש שבחן יעילות של טיפול בארכנופוביה באמצעות נוגדי חרדה (ובאופן ספציפי באמצעות משפחת תרופות שנקראת חסמי בטא) מלמד כי מתן התרופה מפחית באופן מיידי חרדה מעכבישים (הנבדקים נחשפו לטרנטולות, עכבישים בעלי מוניטין מחריד במיוחד).
כתבה נהדרת ב-MAKO על טיפול CBT בפוביה מדבורים במכון טמיר <
המלצה על ספר ילדים קסום - "אקי העכביש הרגיש":
http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=28529#.Wo2_RxMjvRY
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
14 בדצמבר 2023
על טיפול CBT במכון טמיר
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
12 באוגוסט 2023
ארכנופוביה - מתוך ויקיפדיה
מור צח מוכתר (2018). פחד מחרקים | טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי) בפוביה מג׳וקים. מתוך אתר מכון טמיר: https://www.tipulpsychology.co.il/phobias/entomophobia.html
Landová, E., Rádlová, S., Pidnebesna, A., Tomeček, D., Janovcová, M., Peléšková ,Š., Sedláčková, K., Štolhoferová, I., Polák, J., Hlinka, J., & Frynta, D. (2023). Toward a reliable detection of arachnophobia: subjective, behavioral, and neurophysiological measures of fear response. Frontiers in psychiatry, 14, 1196785. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2023.1196785https://doi.org/10.3389/fpsyt.2023.1196785
Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications.
Gerull , Rapee RM. (2002). Mother knows best: effects of maternal modelling on the acquisition of fear and avoidance behaviour in toddlers. Behaviour Research and Therapy, Mar;40(3):279-87
Kleim, B., Wilhelm, F., Temp, L., Margraf, J., Wiederhold, B., & Rasch, B. (2014). Sleep enhances exposure therapy. Psychological Medicine, 44(7), 1511-1519
Zimmer A, Wang N, Ibach MK, Fehlmann B, Schicktanz NS, Bentz D, Michael T, Papassotiropoulos A, de Quervain DJF. Effectiveness of a smartphone-based, augmented reality exposure app to reduce fear of spiders in real-life: A randomized controlled trial. J Anxiety Disord. 2021 Aug;82:102442. doi: 10.1016/j.janxdis.2021.102442. Epub 2021 Jul 2. PMID: 34246153.
ג׳רמופוביה (שמכונה עם מיזופוביה) היא פוביה מחיידקים, נגיפים, בקטריות, זיהומים והידבקות.
פוביה זו מכונה גם בשם מיזופוביה, פחד מלכלוך ומחוסר ניקיון.
המונח ג׳רמופוביה נטבע ע״י ויליאם המונד, בשנת 1879, כאשר תיאר מקרה קליני של הפרעה אובססיבית-כפייתית (OCD), בו מטופל שלו עסק בכפייתיות בשטיפת ידיים, שוב ושוב.
ואכן, קיים קשר חזק בין פחד מחיידקים להפרעה אובססיבית קומפולסיבית : ג׳רמופוביה מאפיינת אנשים ״חולי ניקיון״ והיא כוללת קומפולסיות (טקסים), התנהגויות חזרתיות של שטיפה וניקיון, וכן הימנעות ממזהמים פוטנציאליים.
כשהמצב מחמיר, קומפולסיות ההיטהרות עלולות להשתלט על חיי המתמודד: ניקיונות מופרזים וממושכים, טקסי רחצה להסרת לכלוך וחיידקים, צחצוח שיניים מוגזם והתמקדות בלתי פוסקת בהערכת האיום של הזיהום- כל אלה פוגעים בצורה משמעותית באיכות חייו של הפרט.
שמות מוכרים נוספים להפרעה הם verminophobia ,bacillophobia ו- bacteriophobia.
צפו בסרטון קצרצר שמדגים את החיים עם מיזופוביה:
המציאות היא שאפילו אם ממש נשתדל, לא נוכל להתמודד עם שלל האיומים הבקטריאליים שמצויים סביבנו. זה פשוט יותר מדי.
מי שמתמודד עם חרדה מחיידקים דומה לאדם שמנסה לעמוד על שפת הים ולנסות לעצור את הגלים במו ידיו...
כולנו חיים בעולם נטול סטיריליות, שאף פעם לא תהיה בו מספיק הגיינה ולפיכך ג׳רמופובים עמוסים בדאגות ובהתנהגויות נמנעות.
דונלד טראמפ, למשל, שיתף בראיון וידאו, כבר ב-1993 שהוא מתמודד עם חרדה קשה מחיידקים ושהוא שוטף ידיים כמה שיותר כל יום. כיום, מדווח כי נשיא ארה״ב אוסר על עובדיו בבית הלבן להשתעל בקרבתו. גם המבקרים נאלצים לשטוף את ידיהם היטב לפני שהם נכנסים לחדר הסגלגל.
ההימנעות, דרך התנהגות שכיחה מאוד בקרב מתמודדים עם חרדות ועם פוביות, עשויה לכלול שימוש מופרז בתכשירי ניקוי וחיטוי אנטי-בקטריאליים (אלקוג'ל), הימנעות מלחיצות ידיים, שימוש בשרוול או בנייר טואלט לפתיחת דלתות, חבישת כפפות, התרחקות מאירועים חברתיים ומהתקהלויות במטרה להימנע ממגע עם אנשים שעלולים להיות חולים, חליצת נעליים בעזרת הרגליים בלבד וללא מגע של הידיים, קניות באינטרנט כדי לא לגעת במטבעות ושטרות כסף והימנעות מביקור בבתי חולים, מרפאות או שירותים ציבוריים, מה שעלול בנקודה זו או אחרת להשפיע לרעה על מצב בריאותו של המתמודד, עבודתו וחיי החברה.
באופן אירוני, דווקא אנשים עם גרמופוביה מוצאים את עצמם חיים בסביבות מוזנחות ומטונפות, בעיקר בגלל ההימנעות. לרוב, מדובר באנשים הסובלים גם מאגרנות כפייתית ו-OCD.
מעניין שהחשיבה על היטהרות פיזית והיטהרות נפשית, צמודות זו לזו מאז ומעולם.
מנהג ה"תשליך" במהלך תשרי מופיע בווראיציות כאלה ואחרות בכל הדתות המוניתאיסטיות.
בסכיזופרניה, מתועדת תופעה של Moral mysophobia - מיזופוביה מוסרית - שקשורים בסימפטומים השליליים של המחלה.
מחקרים מצאו גם כי OCD שמתבטא בחרדת חיידקים קשורה גם להתפתחותה של מחלת נפש מזדחלת.
מחקרים אחרים מצאו שכיחות גבוהה יותר של טקסים של ניקיון ושטיפה בקרב אנשים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (50%-80%), כאשר השכיחות בקרב נשים גבוהה פי 2. בעוד שגרמופוביה הינה פוביה ספציפית מחיידקים וזיהומים, לאנשים רבים עם OCD יש טווח גירויים רחב יותר, כגון פחד מנוזלי גוף (זיעה, דמעות, רוק, דם, שתן), או מאיברים כמו כפות רגליים, חומרים דביקים או שמנוניים, כימיקלים, חומרים רדיואקטיביים (כמו קרינה מטלפונים ניידים - זוכרים את צ'אק? האח הבכור בסדרה "Better Call Saul") שברי זכוכית, אסבסט, נייר עיתון ואפילו מחשבות על טומאה דתית ומוסרית.
לפיכך, שיעורי הגרמופוביה נמוכים יותר משיעורי האובססיות והקומפולסיות הקשורים לזיהום וניקיון בהפרעה הטורדנית כפייתית.
על מנת שמערכת החיסון שלנו תעבוד בצורה יעילה, אנחנו חייבים להיחשף לחיידקים "טובים" ו"רעים".
כלומר, חשוב שנחשף גם לחיידקים "רעים" מגיל מוקדם בכדי שנוכל לפתח מערכת חיסונית חזקה. מכאן, שמערכת החיסון האנושית היא בעלת יכולת התאוששות מהירה.
ישנם מספר צעדים שעלינו לעשות על מנת לשמור על בריאות אישית וציבורית טובה. בעוד שקיימים מצבים מסוימים שבהם חשוב לשמור על היגיינה ועל מניעת הידבקות (למשל הכנה והתעסקות עם מזון, שהייה בבתי חולים או בזמן מגפות ומחלות בעונת החורף), ישנם מצבים שבהם אל לנו לפחד מלכלוך או להפריז בשימוש באמצעי מניעה וניקיון - העניין הוא איזון.
נראה כי בזמנים של התפרצות מחלות כמו איידס, שפעת, אבולה וזיקה, קיימת עלייה בדיווחים על ג׳רמופוביה.
חשוב לציין כי קמפיינים פרסומיים שמעודדים שימוש מופרז במוצרי חיטוי עלולים לגרום לנזקים בריאותיים ליחידים ולקהילה. בניו יורק נמצאים בקבוקי חיטוי למכירה בכל דוכן אפשרי. ויש לזה מחירים - נמצא כי שימוש יתר בתכשירים אנטי-בקטריאליים העלה את השכיחות של אלרגיות ואסטמה.
ההתנהגות החזרתית מתבטאות בצורך לנקות, להתקלח, או לשטוף. הפחד האובססיבי מזיהום הוא המחשבה המחרידה ליצור מגע עם כל דבר שעלול לגרום למחלה.
הנה כמה דוגמאות:
שירותים ציבוריים- הימנעות מלחיצה על כפתור שטיפת המים והימנעות של שעות עד ימים משימוש בשירותים שאינם אישיים - מגביל במיוחד בטיסות ארוכות ובטיולים מחוץ לבית.
מגע עם חומרים לא מוכרים - חרדה מזיהום ופגיעה בעור והנשימה.
המנעות מלחיצת יד כתוצר של חרדה מהידבקות בחיידקים - אגב, לשליש מהמתמודדים עם OCD יש אובססיות הקשורות לניקיון, חיידקים והידבקות במחלות, וכן טקסי היטהרות, למשל שטיפות ידיים קומפולסיביות, קומפולסיות של שטיפה וניקיון והימנעות ממגע עם מזהמים פוטנציאליים.
מגע עם ידיות של דלתות, מזוזות, חלונות, מטבעות ושטרות כסף.
פחד מהידבקות במחלה בחדרי המתנה של בתי חולים, כמו חדר מיון, או תור לצילום וכמובן בתי מרקחת.
כיבוי והדלקה של מתג האור בסלון בדיוק ח"י פעמים (18...)
המנעות מביקור אצל רופא שיניים - כתוצאה מפחד מזיהום דלקתי, ולא מחרדה דנטלית.
המנעות משימוש בתחבורה ציבורית - למשל נסיעה בקרונות רכבת בגלל פחד משפעת, או המנעות מטיסה (שאינה נובעת מחרדת טיסות).
המנעות ממגע עם מעקה של חדר מדרגות או משימוש במעלית (שאינה נוסעת מקלסטרופוביה או מפוביה ממעליות)
המנעות מפעילויות ציבוריות שאינן הכרחיות - כמו התקהלויות, כנסים, הפגנות, הרצאות (שלא מתוך חרדות חברתיות)
הימנעות מאנשים וממקומות בהם עלול להופיע דם - כתוצאה מפוביה מדם
ביגוד- ניעור של הבגד כדי להסיר קשקשים מתוך חשש להידבק בחיידקים
צחצוח שיניים מוגזם לקראת שינה - עד כדי פציעת החניכיים, מתוך דאגה שחיידקים יישארו בחלל הפה במהלך השינה.
מקלחות מרובות במהלך היום - שנובעות מפחד מלכלוך מזהם.
ניקיון יסודי של המטבח והאמבטיה- מתוך חרדה מהפצת חיידקים. חשוב לציין כי שטיפה ממושכת ותמידית עלולה לגרום לנזקים גופניים כמו גירויים בעור, אדמומיות, יובש, סדקים, חוסר נוחות, קמטים ואפילו נגעים הנוטים לדימומים וזיהום. פעולות הניקיון והשטיפה לרוב מבוצעות פעמים רבות ומלוות ברחיצות ידיים או גוף חוזרת עד שהאדם מרגיש שהוא נקי. זאת בניגוד לאדם ללא OCD, או עם OCD מחשבתי בלבד, שירחץ ידיים פעם אחת, מקסימום פעמיים.
קיימות מספר תפיסות תיאורטיות שמנסות להסביר את מקורותיה של פוביה ספציפית זו, למרות שכמו בפוביות אחרות, מדובר בדרך כלל בשילוב בין התניה קלאסית לבין גורמים אבולוציוניים.
ואכן, הכפייתיות הקיצונית לניקיון הינה לרוב התנהגות נלמדת, דרך ההורים או קרובי משפחה אחרים.
המחקר הקליני יודע לומר כי קיים קשר (לא סיבתי) בין פיתוח הפוביה לבין היסטוריה משפחתית של OCD, הפרעות חרדה , בעיות בריאותיות או סביבה המתמקדת בצורה מוגזמת בניקיון וסלידה מחיידקים ומזהמים.
בנוסף, הערכה מוגזמת של סכנה, איום או השלכות הרות אסון של התרחשויות שונות; פרפקציוניזם, קושי לשאת חוסר וודאות, וכן תחושת אחריות אישית מוגזמת למניעת נזק- מגדילים את הסיכוי להתפתחות הפוביה. בנוסף, התמודדות עם אירועי חיים מלחיצים הם גורמים פסיכולוגיים מרכזיים למיזופוביה.
יחד עם זאת, יש לומר, לא ידוע כיום על סיבה אחת מדויקת שגורמת לפוביה מחיידקים.
הסובלים מפוביה משיער מתקשים מאוד לשאת מראה של שיער נושר, הן של בני אדם והן של בעלי חיים. שיער יכול לעורר גועל אצל אנשים רבים, אך שינוי ההגדרה האבחונית לפוביה יתרחש רק אם יימצא כי הסימפטום פוגע באיכות החיים ובתפקוד היומיומי של האדם.
מקור הפחד משיער נמצא ב"תחום אפור" - מחד, מדובר בפחד לא רציונאלי, כך שניתן לטעון שזו פוביה. מאידך, יתכן שהפחד נובע מחרדה עמוקה ויסודית יותר, כמו פחד מחיידקים ומזהמים, בו אנו עוסקים כאן.
רבים טוענים כי הפחד / גועל משיער הוא למעשה סימפטום של OCD. אחת ההופעות של OCD היא פחד מחיידקים ומזהמים, ושיער הוא גירוי שמתפרש בד"כ כמזוהם ומלוכלך. במצב זה החרדה יכולה לנבוע מהחשש ממחלה עקב החשיפה לשיער, ולעיתים אף אין צורך להיות במגע עם השיער - המחשבה על זיהום שלעצמה יכולה לעורר חרדה. יחד עם זאת, פחד מזיהום על ידי שיער הוא בדרך כלל תלוי מצב ומוגבל לסיטואציות מסוימות, וכאשר האדם נמנע או מוציא עצמו מהסיטואציה- הפחד נעלם.
גרמופוביה, בדומה ל-OCD, ניתנת לטיפול באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) .
העיקרון הבסיסי הוא חשיפה הדרגתית לגירויים המפחידים ואסטרטגיות להפחתת החרדה, כמו הרפיה ונשימות.
לאחרונה, גישות פסיכותרפיה קוגניטיביות-התנהגותיות מהגל השלישי, כמו טיפול מבוסס מיינדפולנס, ומחויבות וקבלה (ACT) משולבות בטיפול ה-CBT המסורתי, אף על פי שהבסיס המחקרי שלהן עדיין אינו מפותח דיו. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יכול להיות משולב יחד עם טיפול תרופתי נוגד דיכאון ותרופות נגד חרדה, במיוחד עם תרופות SSRI.
אולם, לרוב, טיפול פסיכולוגי המערער את אמונות היסוד של המטופל אודות החומרה וסבירות ההידבקות והשלכותיה, הוא היעיל ביותר.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
14 בדצמבר 2023
נסיים בחיוך?
צפו באיליין מציעה ״טיפול
טבעי נגד ג׳רמופוביה״:
David Berle and Emily S. Phillips (2006). Disgust and Obsessive–Compulsive Disorder: An Update. Psychiatry: Interpersonal and Biological Processes: Vol. 69, No. 3, pp. 228-238
Cisler, J. M., Brady, R. E., Olatunji, B. O., & Lohr, J. M. (2010). Disgust and Obsessive Beliefs in Contamination-related OCD. Cognitive Therapy and Research, 34(5), 439–448
Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications
Gilbert, J. A., & Neufeld, J. D. (2014). Life in a World without Microbes. PLoS Biology, 12(12), e1002020
Rachman S. A cognitive theory of compulsive checking. Behaviour Research and Therapy. 2002;40:624–639
The Fear of Contamination: Assessment and Treatment (Cognitive Behaviour Therapy: Science and Practice) by Stanley Rachman (Paperback - Jun 22, 2006)
Overcoming your Fear of Germs. (n.d.). Fear of Germs. Retrieved from http://www.fearofgerms.com/
https://uvhero.com/how-to-stop-being-a-germaphobe/
https://www.healthtopia.net/disease/mental-health/phobia/mysophobia-fear-of-germs
https://www.thesun.co.uk/fabulous/2655652/mysophobia-germaphobia-symptoms-cures-treatment/
http://www.onlymyhealth.com/how-to-cure-germophobia-1425899732
Belova NA, Koliutskaia EV. (2012). "Moral mysophobia" phenomenon in schizophrenia- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22983229
Kring, A. M., Johnson, S. L., Davison, G. C., Neale, J. M. (2010). Abnormal psychology. Hoboken, NJ: John Wiley & Sons
https://psychlopaedia.org/health/getting-grips-germaphobia/
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94
הריון ולידה הם אירועים משמעותיים בחיי נשים.
למרות שהתהליך עשוי לספק חווית מימוש, הנאה וחיות, הוא יכול גם להיות מקור למתח וחרדה.
לעתים קרובות, נשים מוטרדות לקראת כאבי הלידה הנורמליים ומהאפשרות שמשהו ישתבש.
אלה דאגות טבעיות, אותן חוות כל הנשים ההרות ברמה זו או אחרת.
אולם החל מרמת חומרה מסוימת, פחד מלידה דורש התערבות רגשית, תמיכתית, חברתית ובאמצעות אסטרטגיות של עזרה עצמית.
בטוקופוביה, הפחד הופך פתולוגי וכל כך חמור, עד למצב בו קבלת ההחלטה לגבי היריון ולידה תתבסס על הימנעות מהחרדה הכרוכה בה.
כאן אנחנו נכנסים לטווח של טוקופוביה.
ההפרעה החלה להיחקר רק בעשור-שניים האחרונים וזכתה בעבר לשמות יצירתיים, כמו Maleusiophobia ,Lockiophobia ,Parturiphobia ו- Tocophobia (עם ״C״).
דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת במשברים בהריון, לידה, אמהות ופיריון
טוקופוביה (Tokophobia) / פחד מלידה (Fear of Childbirth - FOC) היא מצב נפשי המתבטא בפחד חמור מפני לידה, המלווה לעתים קרובות בהימנעות מהיריון או לידה.
ההפרעה חדשה יחסית ואינה מסווגת בנפרד ב-DSM, אך ניתן להתייחס אליה כסוג של פוביה ספציפית בשילוב חלקי של חרדה כללית (GAD), שתיהן קטגוריות של הפרעות חרדה.
טוקופוביה יכולה להתרחש אצל נשים שלא ילדו מעולם וגם אצל נשים שחוו לידה טראומטית.
עדויות הולכות ומצטברות מלמדות כי לטוקופוביה יש השפעות שליליות חמורות הן על האם והן על התינוק, שעלולות להיות ארוכות טווח.
הפחד יכול למנוע מאישה להיכנס להיריון אפילו כאשר היא רוצה ילדים, או לבקש ניתוח קיסרי כדי להימנע מלידה וגינלית (יש חוקרים המשערים על קשר חיובי בין עלייה בשיעור הניתוחים הכירורגיים במדינות המערב, לבין עלייה במודעות לטוקופוביה).
לטוקופוביה מחירים רבים, החל מבושה ובדידות מפאת מצבה של ההריונית וכלה בהפסקת הריון תקין.
איילת בורוכוב, מטפלת בחרדות בהריון ולידה בתל אביב, מכון טמיר
טוקופוביה ראשונית - פחד עצום מפני הלידה, ללא ניסיון בלידות קודמות. הפוביה נוטה להתחיל בהתבגרות, או אפילו אחרי הריון. מופיעה גם אצל נערות ונשים שחוו תקיפה מינית, שכן בדיקות רפואיות במהלך ההיריון והלידה עלולות לעורר פלאשבקים מתוך ההתנסות הטראומטית.
טוקופוביה שניונית - מופיעה על רקע טראומה מלידה קודמת. לעתים קרובות הפוביה היא תוצאה של לידה וצירי לידה טראומטיים מהעבר. יכולה להתרחש גם אצל אישה שחוותה לידות תקינות ולא טראומטיות, כמו גם אצל נשים שחוו הפלה טראומטית, לידה שקטה, סיום היריון לא צפוי או טיפולי פוריות כושלים.
גם גברים יכולים לחוות טוקופוביה:
חוקרים גילו כי גברים המתמודדים עם טוקופוביה חוששים מאוד בנוגע לבריאותם ובטיחותם של בן / בת הזוג והרך הנולד.
למרות שיחסי המין עשויים להיות נורמטיביים, אישה שמתמודדת עם טוקופוביה תיטה לנקוט במניעת הריון.
טוקופובית בהריון עשויה לנקוט דרכים אחרות כדי לא להתמודד עם הלידה, כמו הפלה או בחירה באימוץ.
מומלץ לבדוק אם קיימים סימפטומים של חרדה לפחות פעם אחת בתקופת ההריון, ואם יש צורך – להפנות את המטופלת לטיפול המתאים.
למרות שחרדה כזו נפוצה ותובעת משאבים נפשיים ופיזיים, הטיפול בטוקופוביה אינו מקבל מספיק התייחסות בספרות המקצועית וגם לא בתקשורת ההמונים.
המושג טוקופוביה נכנס לשפה הפסיכולוגית האבחונית החל משנת 2000.
סיוטי לילה.
התקפי חרדה בלילה וביום בהקשר ללידה.
הימנעות אקטיבית מכניסה להיריון.
העדפת ניתוח קיסרי על פני לידה וגינלית מבלי שיש לכך סיבה רפואית (חשוב לקחת בחשבון כי מדובר בבחירה אישית שאינה תלויה רק בפחד או ב׳אומץ׳ - לכל אישה הרה יש זכות לבחור, גם בלי פתולוגיזציה של העניין ).
אין זה נפוץ, אך דיכאון יכול להופיע גם כן ביחד עם טוקופוביה ולהוות אבחנה מרכזית בפני עצמה.
ידוע כי דיכאון אחרי לידה וגם הפרעות חרדה שאינן מקבלות מענה טיפולי קשורות סטטיסטית לתוצאות שליליות עבור האם והתינוק, כולל החמרה בבעיות רפואיות, חוסר בטיפול רפואי, שימוש בחומרים ממכרים, עישון, ניסיונות התאבדות ואפילו, במקרים של דיכאון אחרי לידה, פגיעה של ממש בתינוק.
חרדה במהלך ההריון היא מנבא חזק לOCD אחרי לידה ולדיכאון אחרי לידה.
הפרעות חרדה קשורות לתוצאות שליליות בלידה: לידה מוקדמת, משקל נמוך של התינוק, סיכויים גבוהים יותר לעובר קטן מדי לגיל ההריוני והיקף ראש קטן יותר.
טוקופוביה טומנת בחובה סידרת סיבוכים פונטנציאליים קשים, עבור האשה ועבור התינוק כאחד:
אשמה אימהית - אמונה של האישה שהיא ׳לא בסדר׳, שחסר לה האומץ להתמודד עם כאבי הלידה,כפי שנשים אחרות מתמודדות. אמונה כזו מובילה לעיתים קרובות לדיכאון, לקשיי שינה ולתחושת בדידות, על רקע בושה וקושי לשתף את בן/ת הזוג ובני משפחה ברגשות הללו.
בחירה בניתוח עיקור ,שמקורה בפחד מלידה - האימה שעוררה לידה קודמת או שמעוררת לידה עתידית, עלולה לגרום לבחירה נוקשה בהחלטה לא להביא ילדים לעולם. בחירה כזו לגיטימית ואף שכיחה, אולם בהקשר של טוקופוביה היא עלולה להתקבל מתוך עמדה רגשית קיצונית שאינה משקפת את ראייה ארוכת טווח ושיקול דעת משותף עם בן הזוג.
הכחשת הריון - טוקופוביה יכולה להתבטא במנגנון הגנה המגן מפני חרדה - הכחשה. טוקופוביות עלולות לעשות שימוש-יתר בהכחשה, שגורר דחיית בדיקות חיוניות בהריון והמשך שימוש בחומרים (כמו אלכוהול, קנאביס וניקוטין). עם התפרקות ההכחשה יכולה להתפתח טינה רבת-עוצמה כלפי התינוק ולעיתים אף מחשבות לפגוע בו.
Hyperemesis gravidarum - הקאות-יתר בהריון - סיבוך רפואי עם מקור פסיכולוגי שקשור לטוקופוביה, התופעה מתבטאת גם בתסמינים נוספים, כמו ירידה חדה במשקל, בחילות אינטנסיביות ותחושת עילפון.
דיכאון - טוקופוביה היא גורם סיכון מוכר לדיכאון בהריון, לדיכאון אחרי לידה ואף לאובדנות.
זיוון קורן, מטפלת בטוקופוביה בהוד השרון
ראשית, חשוב להבחין בין ספטקרום נרחב של חששות מפני לידה לבין טוקופוביה.
פחדים ודאגות ברמה נמוכה עד בינונית לגבי היריון ולידה הם נורמליים לחלוטין.
יתכן אפילו שמידה מסוימת של דריכות יכולה להועיל, שכן מעקב אחר המצב הרפואי והנפשי עשוי לעודד את האשה ההרה לחפש טיפול וייעוץ לשם התמודדות עם הדאגות.
בכל אופן, סביב 80% מהנשים ההרות חוות חרדה או דאגה סביב נושאים כמו כאב, בריאות ובטיחות במהלך הלידה.
מרבית הנשים מסוגלות להתמודד עם הדאגות הטבעיות הללו ע״י דרך הכנה ללידה, שיחות עם נשים אחרות בקבוצות ופורומים וייעוץ של אנשי מקצוע רלוונטיים.
שנית, נשים עלולות להיות מאובחנות בטעות כסובלות מטוקופוביה משנית (סוג 2) בעקבות לידה טראומטית, בעוד שהן מתמודדות עם תסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
תסמינים אלו אינם קיימים בטוקופוביה, למשל עוררות פיזיולוגית כרונית, פלאשבקים, דיסוציאציה ועוד.
חשוב להבדיל בין תסמינים הקשורים לטראומה אחרי לידה לבין תסמיני טוקופוביה במטרה לבחור את הטיפול המתאים.
נועה רוזן, MSW, מטפלת בנשים וגברים סביב תהליכי לידה והורות, ת״א
לא ידוע במדויק מהי האפידמיולוגיה של חרדה מלידה:
לפי סקירת הפרעות חרדה אצל נשים, מוצע כי 2-15% חוות את ההפרעה.
לפי מחקר בינלאומי מ-2017, 20-25% מההריוניות חוות תסמינים חמורים ומתישים של פחד מלידה.
מחקר צנוע יותר העריך שרק 0.032% מהנשים חוות טוקופוביה.
סקירה שפורסמה לאחרונה על טוקופוביה מתארת הבדלים ניכרים בשכיחות ההפרעה באיזורים שונים בעולם. למשל, בסקנדינביה דווח כי 20% מהנשים בהריון סובלות מפחד מלידה, כאשר כ5-10% מהן חוו פחד עז. השכיחות באירופה כולה משתנה בין מדינות ומוערכת בטווח נרחב של 1.9-14%. באוסטרליה מדווח השיעור הגבוה ביותר של שכיחות ההפרעה - 30%.
כפי ששאתם מבינים, יש כאן פערים אפידמיולוגיים רציניים.
ניתן להסביר אותם על ידי הבדלים תרבותיים, הגדרות קליניות שונות, או במדדים מגוונים בהם נאספים הנתונים (כמו שאלונים למילוי אישי, בדיקות הורמונליות ועוד).
הגורמים המדויקים אינם ברורים עדיין, אולם חוקרים מציעים כמה השערות להתפתחות טוקופוביה, כמו חשיפה לנשים המשתפות בהתנסותן בלידה טראומטית, פחד מפני קושי להתמודד עם הכאב ומצבים פסיכיאטריים קיימים, כמו חרדה ודיכאון.
יש הרבה גורמים שיכולים לתרום לחרדה בתקופה הפרינטלית, למשל שינויים הורמונליים מהירים, נטיות ביולוגיות ואתגרים פסיכו-סוציאליים שמלווים את המעבר להורות.
גיל צעיר יותר.
נשים ממעמד כלכלי נמוך.
בעלות השכלה חלקית.
נשים הנכנסות לתהליך ההיריון בלי בן/ת זוג בתמונה.
נשים הסובלות מקשיים רגשיים ו/או הפרעות נפשיות שונות, או התעללות מינית בילדות.
כאשר האישה מעוניינת בהקמת משפחה, איך הפחד אינו מאפשר לה להניע את תהליך הכניסה להיריון.
כאשר הפחד מהלידה כה חזק עד שהאישה מתקשה לשמור על שגרת חייה.
כאשר עולות מחשבות לגבי סיום ההיריון בלי סיבה הגיונית, ולעיתים גם כאשר האשה מעוניינת בכל מחיר בניתוח קיסרי.
כאשר האישה סובלת מתסמינים של התקף חרדה: דופק מואץ, הזעה, סיוטים בלילה, תחושת מחנק, חוסר יכולת להתרכז ועוד.
כאשר החרדות בהריון מתבטאות בפחד חזק מפני איבוד שליטה על הגוף בלידה.
כאשר האישה חשה חסרת אונים, מוסחת ופוחדת מכך שלא יהיה מי שיעזור לה בכל תרחיש, שהרופאים והמיילדות לא יידעו מה לעשות, או שהצעדים שיינקטו יחריפו את המצב.
כאשר האישה מדמיינת תרחישים שליליים הקשורים בלידה, מתמקדת בהם ומתקשה לגלות אופטימיות, כל זה במצב שאין סיבה ממשית לחשוש לבריאותה האישית או לבריאות התינוק.
לרוב, הטיפול בחרדת לידה נעשה במספר מישורים, על מנת להקל מבחינה נפשית על האישה ההרה, או זו המתכוונת להרות.
ההנחה היא שרגיעה נפשית תוביל גם לרגיעה פיזיולוגית שתאפשר לשאת את ההיריון עד סופו.
מומלץ מאוד לנשים הסובלות מחרדת לידה לקחת שיעורי הכנה ללידה, המסייעים בהכנה נפשית ופיזית לשעת הלידה ולסיטואציה כולה.
רצוי מאוד לבוא עם בן הזוג או עם מלווה משמעותי אחר. קורס הכנה ללידה נותן תחושת שליטה מסוימת במצב, תחושת מוכנות, המפחיתה את החרדות מהן סובלת האישה.
טיפול נפשי לסוגיו, ובמיוחד טיפול דינמי קצר מועד או טיפול מסוג CBT, הינם לרוב ממוקדים וקצרי מועד, מתאימים מאוד למרבית סוגי החרדות, וביניהן גם לטוקופוביה.
הטיפולים מבררים לעומק את גורמי החרדה ממנה סובלת האישה ועובדים עימה על טכניקות להרגעה עצמית, במקביל למציאת כוחות התמודדות וכוחות להמשיך את ההיריון בצורה המיטבית.
זאת, לצד התכוננות נפשית לאירוע הלידה ולתרחישים אפשריים.
טיפול CBT עשוי להיות בחירה טובה במיוחד, בשל היותו קצר, מבוסס פרוטוקול נתמך מחקר וממוקד בסימפטומים ספציפיים.
מחקר שבדק את היעילות של CBT אונליין בהשוואה לטיפול סטנדרטי מצא שלמרות ששתי הגישות הובילו לירידה בפחד מלידה, הנשים בקבוצת ה-CBT הראו ירידה סימפטומטית חזקה יותר, גם שנה לאחר הלידה.
יחד עם זאת, פחות נשים מקבוצת ה-CBT במחקר השלימו את הטיפול, מה שמצביע אולי על היענות נמוכה יחסית לגישה טיפולית זו (יש בה שיעורי בית, הטיפול מאתגר ונמשך בעצם כל השבוע)..
במקרה הצורך, כאשר החרדה ברמה גבוהה ופוגעת באיכות חייה של האישה ההריונית, יש לשקול טיפול תרופתי פסיכיאטרי שהינו יעיל להפחתת רמות החרדה ובחזרה זריזה יותר לשגרת חיים רגועה.
השילוב של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול דינמי קצר מועד עשוי להוביל להפחתת החרדה מחוויית הלידה באופן האופטימלי.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
9 בפברואר 2024
על טיפול במכון טמיר
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Bhatia, M. S., & Jhanjee, A. (2012). Tokophobia: A dread of pregnancy. Industrial psychiatry journal, 21(2), 158
Calderani E, Giardinelli L, Scannerini S, Arcabasso S, Compagno E, Petraglia F, Ricca V. Tocophobia in the DSM-5 era: Outcomes of a new cut-off analysis of the Wijma delivery expectancy/experience questionnaire based on clinical presentation. J Psychosom Res. 2019 Jan;116:37-43. doi: 10.1016/j.jpsychores.2018.11.012. Epub 2018 Nov 20. PMID: 30654992.
Klabbers, G. A., van Bakel, H. J., van den Heuvel, M., & Vingerhoets, A. J. (2016). Severe fear of childbirth: its features, assesment, prevalence, determinants, consequences and possible treatments. Psychological Topics, 25(1), 107-127.
Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications
O'Connell, M. A., O'Neill, S. M., Dempsey, E., Khashan, A. S., Leahy‐Warren, P., Smyth, R., & Kenny, L. C. (2019). Interventions for fear of childbirth (tocophobia). The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2019(5), CD013321. https://doi.org/10.1002/14651858.CD013321
Nilsson C, Hessman E, Sjöblom H, Dencker A, Jangsten E, Mollberg M, Patel H, Sparud-Lundin C, Wigert H, Begley C. Definitions, measurements and prevalence of fear of childbirth: a systematic review. BMC Pregnancy Childbirth. 2018 Jan 12;18(1):28. doi: 10.1186/s12884-018-1659-7. PMID: 29329526; PMCID: PMC5766978.
Ryding EL, Lukasse M, Parys AS, Wangel AM, Karro H, Kristjansdottir H, Schroll AM, Schei B; Bidens Group. Fear of childbirth and risk of cesarean delivery: a cohort study in six European countries. Birth. 2015 Mar;42(1):48-55. doi: 10.1111/birt.12147. PMID: 25676793.
Scollato, A., & Lampasona, R. (2013). Tokophobia: when fear of childbirth prevails. Mediterranean Journal of Clinical Psychology, 1(1)
NICE Antenatal and Postnatal Mental Health Guidance. https://www.nice.org.uk/guidance/cg192
https://en.wikipedia.org/wiki/Tokophobia
אופיר ברגמן, MA, מאבחנת לקויות למידה
מור צח מוכתר, MA בפסיכולוגיה חינוכית
עדי נבו, MA, פסיכולוגית קלינית
דורון עמרן, MSW
פוביה ספציפית היא פחד או חרדה עזים ביחס לאובייקט או מצב ספציפי, שכמעט תמיד מעורר פחד/חרדה.
עם הזמן המתמודד/ת מנסה להימנע ממצב או אובייקט זה, או סובל את נוכחותו תוך שהוא סובל מחווית פחד/חרדה עזה.
החרדה חסרת פרופורציה ביחס לסכנה האמיתית הטמונה באובייקט או במצב (קיימת התחשבות אבחונית בקונטקסט התרבותי).
המספר הממוצע של אובייקטים או מצבים פוביים אצל כל מתמודד עם פוביה ספציפית הוא 3 ו- 75% מהמאובחנים עם פוביה ספציפית פוחדים מיותר מאובייקט או מצב אחד.
השכיחות הכוללת של פוביות ספציפיות לאורך החיים מוערכת ב- 12.8%, בעוד תתי-הסוגים של פוביות נעות בטווח שכיחות של 0.2% (פחד מהקאות, פוביה מזיהום) עד 5.0% (פוביות מבעלי חיים).
קיים יחס ישר בין כמות האובייקטים למידת המצוקה ופגיעה באיכות החיים.
הפחד/חרדה מתוחמים לאובייקט הפובי. מידת הפחד משתנה בהתאם לסמיכות הגירוי, ויכול להתרחש בין אם הוא נוכח בפועל או שיש ציפייה לנוכחותו.
מידת הפחד נעה בין חרדת ציפייה, התקף חרדה, ועד לעילפון וואזווואגאלי, אבל כמעט בכל מפגש עם הגירוי תתעורר תגובה סימפטטית של Fiight Flight ו/או תגובה רגשית חרדתית ו בעוצמה זו או אחרת.
המתמודד מבין שתגובתו מופרזת וחסרת פרופורציה, אבל מידת הסכנה שהוא מייחס למצב עדיין נוטה להיות מוגזמת וחסרת פרופורציה מציאותית.
לרוב קיימת עוררות פיזיולוגית בנוכחות הגירוי, אבל מצבים וגרויים פוביים שונים מעוררים תגובות פיזיולוגיות שונות.
לעיתים קרובות מתפתחת בעקבות אירוע טראומטי – של המטופל או של אחר שהוא ראה – לרוב מתפתחת לפני גיל 10, הגיל הממוצע הוא 10.
על אף שהרבה פחות נפוצה בקרב מבוגרים (לעומת ילדים), זו עדיין אחת ההפרעות הנפוצות בקרב מבוגרים.
יש המון סוגים של פוביות, חלקן מתוארות ברשימות המתייחסות למקורן, שמותיהן ולמאפיינים שלהן.
הנה כמה סוגי פוביות שכיחות:
קראו על עוד סוגי פוביות שאנחנו פוגשים ויודעים לנצח:
ניתן לראות פחדים ספציפיים שאופייניים לתקופות שונות במעגל החיים, ויש פוביות וחרדות שכיחות יותר אצל ילדים ובני נוער.
בתחילת הדרך, מגיל שנתיים עד 5, תופענה פוביות מבעלי חיים (בייחוד פחד מעכבישים ופחד מכלבים), משדים ומרוחות רפאים, פחד ממחלות, מהחושך ומפציעות פיזיות ופחד מדם.
בגילאים אלו בנים ובנות פוחדים באותה מידה, אבל החל מגיל ההתבגרות בנות מתחילות "להוביל" על הבנים, הבדל שנשאר יציב לאורך החיים.
במרבית המקרים פחדים בתקופת הילדות חולפים ללא התערבות מקצועית, בעיקר לאור התנסויות חוזרות ונשנות עם מושאי הפוביות.
בשנות ההתבגרות עוברים הפחדים להישגים לימודיים, יחסים חברתיים וגם קלסטרופוביה, פחד ממקומות סגורים.
פוביה ספציפית (specific phobia), או פוביה פשוטה, איננה כל כך פשוטה...
יש כמה קריטריונים לאבחון פוביה ספציפית, לפי ה-DSM-5:
התגובה היא עקבית- המתמודדים תמיד מגיבים בפחד וחרדה לאובייקט (לא פעם כן ופעם לא). למשל, הפחד גורם לחרדה ופאניקה בעוצמות גבוהות, הפחד מוגזם ובלתי הגיוני ורגשות האימה נמשכים כ-6 חודשים או יותר.
התגובה הפובית מרגישה כמו התקף חרדה. אבל להבדיל מהתקף חרדה, כאן מתעורר הפחד באופן ספציפי כלפי האוביקט הפובי בלבד.
קיימת הימנעות מהאובייקט או המצב המפחיד. בעקבות הפחד הרב, אנשים נוטים לפתח הימנעות כהתנהגות מגוננת, במטרה לא להתעמת שוב עם המצב / האוביקט הפובי. במידה ולא קיימת ברירה וקיים אילוץ להיחשף למצב מעורר הפוביה, יתעוררו סבל ומצוקה נפשית רבה. למשל-אדם עם פחד מטיסות לא יטוס, אם ממש לא תהיה לו ברירה- הוא יהיה במצוקה רבה לאורך כל הטיסה.
הפחד חייב להיות מוגזם, חסר פרופורציה ביחס לאיום הממשי, כשיש להתייחס להיבט התרבותי. לדוגמא, אדם חרדי שנרתע מאישה שתגע בו ברחוב מגיב באופן שמותאם לתרבות, לא בצורה פובית יש הקשר תרבותי שצריך לקחת בחשבון שמחליטים האם לאבחן או לא. מעניין שהקריטריון הזה השתנה מהמהדורה הקודמת של ה-DSM, בה נדרשה הבנה לגבי היות הפחד מוגזם (למשל, "אני יודע שהג'וק לא יעשה לי כלום, ובכל זאת אני פוחד ממנו"). ב-DSM- 5 מאבחנים פוביה ספציפית גם כאשר האדם לא חייב להראות שיפוט תקין לגבי הפחד המוגזם ביחס לסכנה.
תגובת הפחד יציבה, לפחות חצי שנה.
הסימפטומים גורמים לפגיעה תפקודית. אם אין פגיעה בתפקוד- אפשר שהפוביה תגרום להרבה מצוקה. למשל, אנשים שימנעו ממשרות מסוימות כי הן מחייבות שימוש תדיר במעלית שמפחידה אותם, או נהיגה שמעוררת בהם חרדה קיצונית.
הסימפטומים אינם מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה אחרת. למשל, גועל מנוצה שמקורו בפחד מזיהום חיידקי מסמן כנראה הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) ולא פוביה ספציפית מנוצות.
הימנעות - על מנת להבחין בין "חרדה נורמלית" לבין פוביה חשוב לבחון את מידת ההמנעות שמביאה בתורה לפגיעה בתפקוד: אם אדם סובל מחרדת טיסה ואינו אוהב לטוס אבל בכל זאת טס למטרות עבודה - אין כאן פוביה. לעומת זאת- אם אותו אדם פונה לבוס ודורש שיעביר את נסיעות העבודה המחייבות טיסה לקולגה, יש כבר פגיעה בתפקוד שעשויה לבטא פוביה.
החרדה מתעוררת בעיקר במסגרת סיטואציות או אובייקטים מוגדרים היטב, שאינם מסוכנים באותו הרגע.
כתוצאה מכך, מתעוררת הימנעות, כך שכל מפגש עם הגירוי הפובי מעלה אימה.
חרדה פובית היא בלתי מובחנת מבחינה סובייקטיבית, פיזיולוגית והתנהגותית מסוגי חרדה אחרים ויכולה לנוע מחוסר נוחות ועוד אימה.
העובדה שאחרים אינם מתייחסים לגירוי כמסוכן לא ממש עוזרת.
הגירוי צריך להיות חיצוני לאדם.
הגירוי הפובי מתוחם וברור, אך כל מגע או מחשבה על מגע עימו מעוררת את החרדה.
לרוב מתעוררת הפוביה בילדות או בבגרות מוקדמת ויכולה להימשך לחודשים כאשר אינה מטופלת.
חומרת המגבלה נובעת ממידת המאמץ להימנע מהגירוי הפובי.
הסימפטומים הפסיכולוגיים או הפיזיולוגיים אמורים להיות ביטוי ראשי של החרדה, ולא משניים לסימפטומים מרכזיים אחרים כמו דלוזיה או אובססיה.
למרות שפוביות ספציפיות נראות קלילות ביחס להפרעות נפשיות אחרות, יש הרבה סיבוכים, בעיות וסיכונים שמשפיעים על איכות החיים.
הנה 4 סיבוכים שכיחים:
בידוד חברתי: הימנעות מהתנהגויות וממקומות שעלולים לעורר חרדה נוטה לגרום לבעיות לימודיות, מקצועיות משפחתיות וזוגיות. אצל ילדים יכולים להתבטא מחירי הבידוד בכישורים חברתיים לקויים בהשוואה לבני הגיל.
הפרעות מצב רוח: בקרב מתמודדים עם עם פוביות ספציפיות קיימת תחלואה נלווית גבוהה יחסית של דיכאון, כמו גם הפרעות חרדה אחרות.
שימוש לרעה בחומרים: הסטרס שחווה אדם שנאלץ לחיות לאורך שנים עם פוביה ספציפית קשה עלול להוביל להתמכרות לסמים, קנאביס או אלכוהול.
הִתאַבְּדוּת - אובדנות אינה מאפיין בולט במיוחד של פוביות ספציפיות, אבל במצב חמור וללא טיפול הסיכון קיים.
איך זה שאדם מסוים יפתח פוביה דווקא לאובייקט או מצב ספציפיים ולא לאחרים ובכלל מה גורם לפוביות?
אנחנו יודעים שקיימים הבדלים אינדיווידואליים בלמידת פחד.
אנשים הרי עוברים המון טראומות- מדוע לא כל אדם שננשך מכלב מפתח פוביה מכלבים?
חוויות חיוביות קודמות כגורמי חוסן - אם יהיו לי כלבים כל חיי והרבה חוויות חיוביות, יש פחות סיכוי שאפתח פוביה מכלבים. לדוגמא, במחקר של Mineka ועמיתיה על פעוטות והשפעה של תצפית ישירה על תגובות הוריהם לעכבישים. בניסוי, צפו פעוטות בתגובה הרגשית של אחד ההורים לעכבישים. הממצאים מלמדים שבמידה והילד צפה קודם לכן בהורה רגוע ולאחר מכן את ההורה הפובי מגיב, הוא יפתח חוסן. סדר הלמידה מהווה פקטור חשוב בשאלת ההדבקה בפוביה.
חוויות חיים כגורמי סיכון - כאשר קיימות טראומות מינוריות בעבר, הן עלולות להוות קרקע לפריצת פוביה כאשר יופיע טריגר בהווה. למשל, יתכן שכל החיים התרחקת ונשמרת מכלבים, לאור התקלויות בחוויות לא נעימות, אבל מתונות, שלא הגיעו למסה הקריטית בה מתקבעת פוביה מכלבים (פעם קפץ עליך גור ידידותי, פעם אחרת נבח עליך כלב קנאי... ). עם זאת, ברגע שיתרחש אירוע טראומטי בהווה - למשל תינשך על ידי כלב - הסיכוי שתפתח פוביה גבוה יותר מהנורמה.
התגובות הפוביות אינן מתפתחות עבור כל אוביקט מסוכן. לפוביות יש תכונה מיוחדת - הן מתעוררות מול סכנות נוכחיות שהיו קיימות גם בשחר ההיסטוריה של האנושות. למשל, נחשים, חרקים, חושך, מים, ברקים ורעמים, גבהים. בעל חיים, שהיה קיים גם לפני מליוני שנים, הוא "מועמד טוב" לעורר פוביה. לעומת זאת, כלי נשק, ששייכים לעידן הטכנולוגי, לא יילמדו לרוב כפוביה.
פסיכולוגים אבולוציוניים משערים שפוביות אינן תולדה בלעדית של למידה, יש בהן אלמנט ביולוגי אבולוציוני, שהאדם פיתח מוכנות (פרה-דיספוזיציה) כלפיה. התופעה נקראת מוכנות מולדת ללמידה -PREPARED CLASSICAL CONDITIONING - ישנה מוכנות ללמידה של התניית פחד מסוימת ולא אחרת.
ישנן פוביות שלא ניתן להסביר דרך פרספקטיבה אבולוציונית (למשל פוביה מכפתורים), אך זה נכון שהפוביות הנפוצות הן כאלה. בסופו של דבר, בין אם ניתן להסביר זאת על ידי כך או לא, הטיפול הוא יעיל הן לפוביות אלה והן לפוביות אלה.
חלק מהפוביות הספציפיות אינן מחייבות טיפול, בעיקר אם מדובר בפחד מגירוי שאינך נתקל בו בחיי היומיום (נחשים, נניח). יתירה מכך, לפי נתוני סקר נרחב, רק 30% מהמתמודדים עם פוביה קלינית ייפנו לטיפול פסיכולוגי.
כאשר אדם מקבל החלטה לפנות לעזרה נפשית, מרבית הסיכויים שהפנייה תהיה בעקבות פוביה אחת ולא יותר, וסביר שתחלופנה שנים רבות מאז זיהה את המצוקה הראשונית. כאשר יפגוש פסיכולוג קליני, מכל גישה טיפולית, הוא יופנה ככל הנראה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שנחשב לטיפול קו ראשון עבור פוביות ספציפיות.
הטיפול כולל חשיפה חוזרת לגירויים מעוררי החרדה עד אשר אותם גירויים אינם גורמים עוד לתחושות חרדה ופאניקה. ישנן מספר דרכים לחשיפה כולל חשיפה בדמיון (לדמיין את המצבים מעוררי החרדה) וחשיפה במציאות.
לרוב, משלבים בין שתיהן.
ככלל, טיפול CBT הוא הדרך הנכונה ביותר לטפל בפוביה ספציפית.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי לפוביה כולל את ניתוק התגובה מהמצב או האובייקט ממנו המטופל פוחד.
באופן חלקי, CBT יכול לעשות זאת על ידי זיהוי דפוסי חשיבה בעייתיים ולא רציונליים, וסיוע לבחור בדרכי חשיבה חדשות וסתגלניות יותר לגבי מצבים מאתגרים.
למשל, במקרה של פוביה מחושך (ניקטופוביה), הטיפול יתמקד בהבנה והתנסות בכך ששהייה בחושך אינה מובילה בהכרח להשלכות שליליות.
הרפיה כוללת בין היתר תרגול נשימות עמוקות. היא מסייעת לאנשים להתמודד עם הלחץ ועם הסימפטומים הגופניים המתעוררים בעקבות הפוביות.
טיפול תרופתי נגד חרדה הוא לא תמיד הפתרון היעיל עבור אנשים עם פוביות ספציפיות, מה שנכון יותר עבור מטופלים עם הפרעת חרדה כללית.
קיים בסיס מחקרי מצומצם מאוד בדבר יעילות התרופות לטיפול בפוביות ספציפיות.
טיפול במפגש אחד (One-Session Treatment) הוא פורמט טיפולי של חשיפה מאסיבית לטיפול בפוביה ספציפית.
טיפול OST משלב חשיפה לגירוי המפחיד, הדגמה למשתתף, אתגרים קוגניטיביים וחיזוק המטופל במפגש אחד בלבד שאורכו עד שלוש שעות לכל היותר.
בטיפול, המטופלים מתבקשים לדרג את האירועים המפחידים ואז נחשפים אליהם צעד אחר צעד, תוך שימוש בהתנסויות ההתנהגותיות בהכוונת המטפל.
המחקר תומך באופן כללי ביעילות הטיפול בפגישה אחת, למרות שיש צורך במחקרים שיתקפו את הממצאים על ידי שופטים בלתי תלויים, באמצעות מדגמים של מבוגרים וילדים, תוך שימוש בהשוואות ברורות יותר מול קבוצת פלסיבו או שיטות טיפול אחרות.
באופן כללי, טיפול במפגש אחד ממשיך להיות טיפול די מסקרן עבור פוביות ספציפיות. אולם יש עדיין צורך במחקר רב לצורך זיהוי המנגנונים המעצבים ומתווכים את השינוי.
טיפול במפגש אחד מתקיים גם במסגרת שיטת היפנוזה.
כתבה ב-MAKO על טיפול CBT בפוביה מדבורים במכון טמיר <
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
14 בדצמבר 2023
American Psychiatric Association. Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition (DSM-5), American Psychiatric Association, Arlington 2013.
Becker ES, Rinck M, Türke V, Kause P, Goodwin R, Neumer S, Margraf J. Epidemiology of specific phobia subtypes: findings from the Dresden Mental Health Study. Eur Psychiatry. 2007 Mar;22(2):69-74. doi: 10.1016/j.eurpsy.2006.09.006. Epub 2006 Dec 8. PMID: 17157482.
Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications
Cook, M., & Mineka, S. (1989). Observational conditioning of fear to fear-relevant versus fear-irrelevant stimuli in rhesus monkeys. Journal of Abnormal Psychology, 98(4), 448-459
Choy Y, Fyer AJ, Lipsitz JD. Treatment of specific phobia in adults. Clin Psychol Rev. 2007;27:266–286
Fredrikson, M., Annas, P., Fischer, H., & Wik, G. (1996). Gender and age differences in the prevalence of specific fears and phobia. Behaviour Research and Therapy, 34, 33–39
Fyer AJ.. Current approaches to etiology and pathophysiology of specific phobia. Biol Psychiatry. 1998;44:1295–1304
LeBeau RT, Glenn D, Liao B, et al. Specific phobia: a review of DSM-IV specific phobia and preliminary recommendations for DSM-V. Depress Anxiety. 2010;27:148–167
Magee, W. J., Eaton, W. W., Wittchen, H.-U., McGonagle, K. A., & Kessler, R. C. (1996). Agoraphobia, simple phobia, and social phobia in the National Comorbidity Survey. Archives of General Psychiatry, 53, 159–168
Ollendick, T. H., Raishevich, N., Davis, T. E., Sirbu, C., & Öst, L.-G. (2010). Specific Phobia in Youth: Phenomenology and Psychological Characteristics. Behavior Therapy, 41(1), 133–141
Strauss, C. C., & Last, C. G. (1993). Social and simple phobias in children. Journal of Anxiety Disorders, 7, 141–152
Wolitzky-Taylor KB, Horowitz JD, Powers MB, et al. Psychological approaches in the treatment of specific phobias: a meta-analysis. Clin Psychol Rev. 2008;28:1021–1037
Zlomke, k. (2008). One-Session Treatment of Specific Phobias: A Detailed Description and Review of Treatment Efficacy. Behavior Therapy. Volume 39, Issue 3, September 2008, Pages 207-223
https://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/.premium-1.4103315
https://www.healthline.com/health/nyctophobia
מטפלי מכון טמיר בת"א והמטפלים הזוגיים בזום,
מציעים טיפל זוגי ממוקד על ידי מטפלים זוגיים מנוסים.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
על טיפול במכון טמיר
מערכות יחסים הן עבודה קשה, זאת קלישאה, אבל אמיתית.
הן דורשות מאמץ והשקעה מתמידים, זיהוי ותקשורת הדדית לגבי צרכים, רצונות ומאוויים ובעיקר הקשבה לפרטנר במטרה לקיים משא ומתן יעיל.
כאשר מפסיקים לתחזק מערכות יחסים עלולה להתפתח תחושה שהקשר ״שבור״, אבל זו לא בהכרח המציאות.
מי שחווה קושי במערכת היחסים שלו יכול להיעזר בטיפול זוגי, שהוכח יעיל ביותר.
למעשה מחקר הערכה העלה ש-7 מכל 10 זוגות שנעזרו בטיפול זוגי ראו בו חוויה חיובית.
לאורך החיים, מתמודדים בני זוג, ובעיקר כאלה הנמצאים בזוגיות ארוכת טווח, עם בעיות רבות ומגוונות שמתאתגרות את המסלול התקין של חיי הזוגיות - החל מבעיות של מתח בין משפחה לקריירה, קונפליקטים הוריים, שחיקה, ירידה בחשק המיני, ועד למשברי אמון כמו בגידה.
בני הזוג, המלווים זה את זה לאורך חייהם והופכים לאדם המשמעותי ביותר עבור "החצי השני", הופכים למעין "אחד".
בעיות בזוגיות, מעצם היות בן הזוג חלק בלתי נפרד מהאדם עצמו, פוגעות לעיתים בתחומי חיים נוספים, מפריעות לבני הזוג בהמשך שגרה רגילה וגורמות לסבל רב.
מרבית האנשים זקוקים לזוגיות, לתא אינטימי.
כולנו צריכים מישהו שילווה אותנו במסע חיינו.
טיפול זוגי בתל אביב והמרכז מנוהל ע"י מטפל/ת זוגי/ת מקצועי/ת ומוסמך/ת (ע"י האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי), בו מטופלים שני בני הזוג ביחד.
מטרת הטיפול הזוגי היא לטפל בזוגיות, כפי שמטרת הטיפול הנפשי הפרטני היא לטפל בפרט.
הטיפול עוזר לבני הזוג לברר את המשקעים הקיימים ביניהם ועוזר להם להתמודד עם הקשיים בהם הם נתקלים, בין אם מדובר בקשיים בזוגיות עצמה או בקשיים אחרים במהלך החיים אשר פוגעים פגיעה ישירה או עקיפה גם בזוגיות.
כמו בכל פסיכותרפיה, קיימות גישות שונות ומגוונות, ושיטת טיפול רבות, המדברות על טכניקה טיפולית שונה גם בהקשר של טיפול זוגי.
אנו מתחייבים לחשוב יחד אתכם ולהתאים את הטיפול והמטפל הזוגי הכי מתאים.
כולנו, כבני זוג, נוהגים לעיתים באופנים לא רציונליים בקשר, בעיקר בעיתות מתח ומשבר.
התנהגויות כאלו מייצרות קונפליקטים במערכת היחסים ומחזקות אותם.
הגורמים להתנהגויות כאלה מייצגים לעיתים קרובות התנסויות ילדות בה צפינו בזוגיות במשפחת המקור, ו/או שהם תוצר של הפרעה פסיכולוגית מינורית.
כאשר נוצרת ראייה מעוותת של הקשר והפרטנר הזוגי, קשה מאוד להגיב ביעילות.
מטפל/ת זוגי/ת בגישה פסיכודינמית תתגייס לטובת זיהוי דפוסי התנהגות בעייתים של אחד מבני הזוג או שניהם, ותסייע בפענוח המקורות הפסיכולוגיים שעומדים מאחוריו.
חשוב לציין כי ״לכל טנגו דרושים שניים״ , כך שייעוץ דינמי ממוקד לאדם הסובל מהבעיה יתרום בעקיפין גם לבן/בת הזוג ותעזור למערכת כולה להתקדם לקראת נישואים / מערכת יחסים טובים יותר.
אם אתם זוכרים, בהתחלת הדרך הרומנטית של מערכת היחסים, יכולתם להשלים את המשפטים זה של זו.
ככה, אוטומטית, תודעת האהוב שזורה בחיווט המוחי שלנו.
אלא שהזמן והשחיקה עושים את שלהם והתקשורת הופכת לאחת הסיבות העיקריות להתרחקות בקשר זוגי.
זוגות רבים חיים את היום יום מבלי לבטא בבהירות את הרגשות והצרכים האמיתיים, מתוך חשש שבן הזוג יתנתק או אפילו יכעס.
היעדר תקשורת יכול ליצור מריבות מילוליות שעלולות לרדת נמוך. בנוסף, מחסור בשיח אישי ואיטימי תורם לריחוק רגשי שמוציא את כל המוטיבציה לחיות יחד.
מטפלים זוגיים מתייחסים לתקשורת בין בני הזוג כזירה מרכזית לשינוי.
הם מלמדים את בני הזוג מדוע הבעת רגשות, גם רגשות שליליים, הכרחית ליחסים זוגיים טובים ועובדים עם הזוג על הדרכים לתקשר נכון, כל זה על מנת לחדש את האינטראקציה ולמלא את החלל הרגשי שנוצר.
"חוסר תקשורת יכול להניע פער בין שני אנשים
שהוא רחב יותר מכל מרחק פיזי".
-- מארק בוייר
ההחלטה להיעזר בטיפול זוגי היא צעד גדול ומשמעותי ליחסים, שכרוכה בו הכרה הדדית בכך שהקשר אינו מושלם.
במקרים בהם מדובר במקורות חיכוך כמו מחלוקות פיננסיות או בעיות בחיי המין, מוטב להתחיל בטיפול כמה שיותר מוקדם, כאשר הזמן המתאים ביותר לכך הוא הרבה לפני שחשים כי "הגיעו מים עד נפש": לבעיות יש נטייה להפוך לכדור שלג אם אינן נפתרות, וטיפול זוגי יכול לספק כלים וטכניקות יעילים לפתרון מוצלח של הקונפליקט.
מי שאינו בקיא בתחום הטיפול הזוג עשוי לחוש מבולבל נוכח היצע השיטות השונות והלוגיסטיקה שבמציאת מטפל הולם, בבדיקת זכאות להשתתפות קופת החולים בהוצאות וכן הלאה.
גם אם אחד או שני בני הזוג חיוביים לגבי הצורך בטיפול, לעתים קרובות חששות שונים יעכבו את תחילת התהליך.
במהלך העיכוב, הקושי שנחווה עשוי להוביל את אחד מבני הזוג לפנות לניהול רומן מהצד, שיהפוך לאחר מכן למוקד הטיפול הזוגי, והסיבות שבשורש הבעיה יידחקו לשוליים.
בעוד שזוגות רבים טוענים במהלך הטיפול הזוגי שהיו צריכים להתחיל בו מוקדם יותר, ניתן אפילו שלא לראות בו פתרון למשבר אלא חלק אינטגרלי מחיים בריאים, בדיוק כפי שפוקדים את חדר הכושר על מנת למנוע בעיות בריאותיות.
אם אתם מוצאים את עצמכם באחת מהסיטואציות ברשימה הבאה, נראה שתוכלו להפיק תועלת מטיפול זוגי.
מהסיבות הנפוצות ביותר להגעה לטיפול זוגי, אשר יכולה להתגלם, למשל, בבגידה רומנטית, ברומן רגשי, בסדרת שקרים או בהונאה כספית.
בניית יסודות האמון מחדש עשויה להסתייע על ידי מרחב טיפולי שבו שני הצדדים חשים בנוח להפגין פגיעות בחופשיות.
יש זוגות ששכחו כבר איך מדברים רגיל, בלי האשמות אחד כלפי השני.
אם זה קרה לכם והיומיום הפך לזירה של ויכוחים קטנים או שמציתים לפעמים דרמות גדולות וחזרתיות, פנו לטיפול זוגי.
העלייה בתדירות היא נורת אזהרה שיש לתת לה תשומת לב.
יתכן שאחד מבני הזוג פשוט עובר תהליך אישי קשה, מה שיכול גם להוות אינדיקציה לכך שעליתם על מסלול מסוכן של ויכוחים תמידיים, או חמור מכך - שיש מתחת לפני השטח עניינים לא פתורים.
לפעמים אין קונפליקט גלוי, אבל השתיקה רועמת.
לעיתים אחד מהצדדים בקשר חש לאורך זמן שהצד השני אינו מבין אותו, או מתעלם ממנו, או שתקופה ארוכה לא ברור לו מה קורה בעולמו הרגשי של הפרטנר, עד כדי תחושה של זרות.
לעתים קרובות טיפול זוגי ישפר את התקשורת ואת איכותה באופן משמעותי, כך שתתאפשר שוב הקשבה והבנה טובות הרבה יותר, על בסיס יומיומי.
טיפול זוגי טוב לא רק לפתרון בעיות אלא גם לזיהויין.
לפעמים קשה להניח אבצע מאבחנת על הבעיה עצמה. לעיתים כבר לא חשים נוח ביחד או שקיים כעס מושתק בין בני הזוג, שמקורו אינו נהיר וברור.
במצבים בהם הדינמיקה הזוגית השתנתה אך קשה להגדיר מה השתנה בה, יתכן שזה סימן לכך שמשהו לא בריא מתרחש מתחת לפני השטח.
הקליניקה של המטפל הזוגי יכולה להיות מקום מרענן שניתן לברר את העניין, לשיים אותו ולטפל בו.
הקליניקה בפני עצמה היא מקום המאפשר מרחב להצפת קשיים שלא קל לדבר עליהם במקום אחר.
מטפל זוגי מקצועי, עם נוכחות תומכת, עשוי לאפשר לשניכם להתגבר על הפחד להגיד לבן הזוג את מה שיושב על הלב.
האופן בו בני זוג מתנהלים בקונפליקטים הוא אחד מאמצעי החיזוי לדעת אם הקשר מספק ומזין.
כאשר אחד הצדדים ״נסגר״ במהלך ויכוח או הופך נקמן, או מתנהג באופן פאסיבי-אגרסיבי, למשל, הדבר אינו תורם לניהול הקונפליקט, אלא רק מחריף את הבעיה.
לאחר חוויות חיים קשות מאוד, כמו, חלילה, אובדן ילד, לידה שקטה, יציאה לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, או אבטלה ארוכה, משבר בריאותי או אפילו סערה זמנית במשפחת המוצא של אחד מבני הזוג, עלול להיווצר נתק ביחסים.
טיפול זוגי עשוי לסייע לחיזוק הקשר ולהתמודדות בכלל בזמנים כאלה.
מספר דפוסי ההתנהגות שזוגות מפתחים בחייהם היומיומיים הוא עצום, מהרגלי אכילה ועד לשינה. דפוס לקוי יכול להיות אפילו דבר מה פשוט כמו מקרה שבו אחד מבני הזוג משמש אוזן קשבת לשני בתלונותיו על מקום העבודה, אך נכשל מלהוות אוזן קשבת בעצמו. מדפוסים לקויים כדאי להיפטר בהקדם האפשרי, פן ישתרשו.
זו כמעט קלישאה שבני זוג מרגישים שהניצוץ נעלם לאחר יותר מעשור ביחד. לפעמים זו השחיקה של חיי היומיום שמאפילה על אפשרויות החיבור ולעתים רק עניין של סדרי עדיפויות. ואולם, ישנם מקרים שבהם מדובר במשהו עמוק יותר, כאשר שני בני הזוג פשוט מתרחקים לאחר שהשתנו והלכו בדרכים מנוגדות, או למדו לספק את צרכיהם במקומות אחרים.
בעיות מיניות יכולות להיות גם סימפטום וגם גורם לבעיות במערכת היחסים, מה שעשוי לשים אותן במוקד התלונות היומיומיות של בני הזוג.
לעתים השינוי דרסטי, מאינטימיות פיזית בתדירות גבוהה להפסקה כמעט מוחלטת, במקרים אחרים מדובר במשהו הדרגתי יותר.
לפעמים הקונפליקט גלוי יותר, כשאחד הצדדים חש דחוי או מתוסכל או שהמין הופך לכלי מיקוח. כך או כך, מטפל מתאים יכול לסייע לפתור זאת.
מצאתם את עצמכם מזוהים עם אחד או יותר מהסימנים הללו והחלטתם לפנות לטיפול?
צעד נבון, שמטבע הדברים מעלה שאלות חדשות...
אז הנה כמה שאלות ותשובות אפשריות:
למרות שכל מטפל שונה מרעהו, בפגישה הראשונה המטפל יערוך היכרות עמכם ועם הסיטואציה שעל הפרק ויציב יעדים ומטרות.
יש מטפלים שאף נותנים שיעורי בית לפגישה הבאה ויש מי שיבקש לפגוש כל אחד מכם בנפרד, בעיקר במצבי קונפליקט גבוה.
תסריט נפוץ למדי, הוא שבן הזוג מסרב להצטרף לטיפול הזוגי.
ניתן לטפל במצב הזה באמצעות הסבר בהיר ואמיתי, אין צורך באולטימטום שהופך את המאבק למרכז העניין.
שתפו את בן הזוג בתחושות, המחשבות והדאגות שדוחפות אתכם לטיפול, במקום סתם ״להנחית״ עליו את העניין ולהתעקש.
אם בן הזוג עדיין מתעקש, תוכלו לגשת אל הטיפול לבד.
לעתים בן הזוג יתרשם מהשינוי לטובה שתעברו ויחליט להצטרף בכל זאת, או שניתן יהיה להציע לו לפגוש את המטפל הזוגי לבדו.
חשוב לדעת שהמסגרת הקלינית של טיפול זוגי גמישה דיה כדי להתנהל בין קשיים כאלה בהצלחה.
תלוי בבני הזוג ובחומרת הבעיות שמצויות על הפרק.
ישנם זוגות שעבורם מספר זעום של מפגשים יחזירו את מערכת היחסים למסלול תקין, אחרים ימשיכו בטיפול לתקופה ממושכת יותר.
מהניסיון שלנו, מרבית הזוגות שעברו טיפול מוצלח נפרדים ומנצלים את ההזמנה לפנות שוב למטפל הזוגי (שכבר עברו איתו דרך מוצלחת) למפגשי ייעוץ נקודתיים בהמשך.
מכל מקום, כדאי להתמיד במפגשים עד שהיעדים יושגו ונבנית תחושה בטוחה דיה שנרכשו הכישורים הנחוצים לנווט את היחסים נכונה.
ניתן כמובן לבצע ״סקר שוק״ לפני הפנייה למטפל, אבל האמת היא שלא תדעו את התשובה עד שתשבו מולו ותחושו את החיבור בפועל.
פנייה אלינו, לשיחה טלפונית מכון טמיר, יכולה להועיל:
לקחנו על עצמנו בכל הרצינות את האתגר של פענוח חידת החיבור בין מטפלים למטופלים, סוגיה שלא הושקע בה מספיק עד היום במחקרים על פסיכולוגיה טיפולית.
שלכם.ן באכפתיות,
המטפלות והמטפלים הזוגיים במכון טמיר בצפון תל אביב
(צהלה, הצפון הישן, רמת אביב ועוד).
מטרת מדיניות זו להסביר מהם נוהגי החברה ביחס לפרטיות המשתמשים באתרים, וכיצד אנו משתמשים במידע שנמסר לנו על-ידי הגולשים והגולשות באתר.
למעט אם צוין במפורש אחרת למונחים מוגדרים תהא המשמעות שניתנה למונחים אלו בהסכם תנאי השימוש.
פרטייך האישיים ו/או מידע אישי ו/או פרטי הזיהוי שאנו מקבלים ממך בעת פנייה אלינו, מתועדות אך ורק בתכנת טיפולוג, שעומדת בתו התקן של משרד הבריאות לחיסיון מטופלים ובהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, התשל"א - 1981,
אנו עושים כל מאמץ כדי לשמור על אבטחת המידע מפני גישה של צד ג׳. איסוף המידע ושמירתו בסודיות נעשים בשילוב טכנולוגיות אבטחה מתקדמות, לרבות הגנה על האתר באמצעות טכנולוגיות הצפנה SSL, נהלי אבטחה ואמצעים ארגוניים אחרים בכדי להגן על המידע מפני גישה, ו/או שימוש ו/או גילוי לבלתי מורשים בחברה ו/או צדדים שלישיים מכח ההסכם ו/או הדין.
חלק מן השימושים באתר ו/או השירותים הניתנים באתר מצריכים הרשמה אשר במסגרתה תידרש למסור פרטים אישיים, כגון שמך המלא, מספר טלפון וכתובת הדואר האלקטרוני. על כן, הינך מצהיר בזאת כי הפרטים אישיים אשר נמסרים לחברה במהלך ההרשמה נעשים מרצונך החופשי ובהסכמתך.
באתר קיימים קישורים חיצוניים שמפנים לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם בתחום הידע של טיפול פסיכולוגי. אנחנו משתדלים לקשר רק לאתרי אינטרנט שלמיטב ידיעתנו לא פוגעים בפרטיות הגולשים. יחד עם זאת, אנחנו לא אחראים לתנאי השימוש ו/או למדיניות הגנת הפרטיות באתרי אינטרנט אליהם אנו מפנים. שימושך בקישורים לאתרי אינטרנט אחרים ו/או השימוש באתרים אחרים, הינם על אחריותך הבלעדית.
מכון טמיר רשאי לשנות מעת לעת את הוראות מדיניות הפרטיות. אם יבוצעו במדיניות זו שינויים מהותיים, בהוראות שעניינן השימוש במידע שמסרת, תפורסם על-כך הודעה באתר.
הנך מאשר כי בעלי ומנהלי האתר ומי מטעמם אינם אחראים לכל נזק שייגרם למשתמש, נפשי, כספי או אחר, ישיר או עקיף, שעשוי לנבוע משימוש באתר. מוסכם מראש כי השימוש באתר באחריותך הבלעדית.
מכון טמיר הוקם בשנת 2012 בתל אביב, עם חזון חברתי עמוק ואמיתי:
מקצועיות קלינית ללא פשרה, לצד עלויות שמנגישות טיפול נפשי, פרטני וזוגי, עבור כל אדם, טיפול פסיכולוגי מקוון או בקליניקה, פנים אל פנים.
החל מ-2018, תוך 5 שנים, מכון טמיר קיבל את ההכרה של מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות כמוסד שמכשיר ובוחן פסיכולוגים קליניים בהתמחות, עדות לרמה מקצועית גבוהה ומכובדת.
בזכרון יעקב אנו מצויים בקשר אמיץ עם מטפלות ומטפלים עמיתים, פסיכותרפיסטים מהשורה הראשונה, שבחרנו בקפידה על בסיס מקצועיותם, אנושיותם ונכונותם לתת את המיטב בעבודה עם מטופלי המכון.
אנו מתחייבים בפניכם להשקיע לאורך כל הדרך:
החל משיחה טלפונית אישית, בה תוכלו לקבל הכוונה מדויקת לכתובת המתאימה - אצלנו או אצל קלינאים פרטיים או ציבוריים - בזכרון והאזור
מחיר נוח יחסית שמשקף מתח מתמיד: מחד, אנחנו אמונים על בחירת הפסיכותרפיסטים והפסיכולוגים הקליניים הטובים ביותר. מאידך, אנחנו מצליחים להציע טיפול נפשי במחיר של נוח. נכון, זה עדיין הרבה כסף, אבל ביחס למחירי הטיפול המקובלים, אנחנו מקפידים שיהיה אפשרי.
CBT הוא לרוב טיפול לטווח קצר, ובמקרים רבים נמשך 6- 16 מפגשים. הטיפול מתחיל בהתמקדות בבעיות של כאן ועכשיו. סביר להניח שתעבוד עם המטפל על מחשבות, תחושות או התנהגות לא רצויות, כדי לחקור מה גורם להם להתרחש, מה מחזק אותן וכיצד ניתן לשנותן. לדוגמא, אם אתה מתמודד עם פוביה, עם או בלי התקף חרדה, יתכן שתתבקש לשקול את הראיות בעד ונגד אמונה אוטומטית מסוימת שאתה מחזיק בה, או לעבוד בהדרגה כדי לעבור חשיפה למצב שמעורר חשש.
שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית מתבססת על ההנחה שבעיות רבות בחיים של כולנו נובעות ממחשבות קצת מעוותות שגורמות להתנהגויות לא מסתגלות ולעיתים גם להפרעות נפשיות, כמו פוסט טראומה, דיכאון, חרדה, OCD וקשיים רגשיים.
מטפלי CBT עובדים יחד עם המטופל על שינוי המחשבות הללו, תוך בניית תשתית קוגניטיבית יעילה ומבוססת מחקר שבכוחה לשנות את איכות החיים.
מעשית, שיטת CBT מורכבת מזיהוי המחשבות וההתנהגויות הבעייתיות והחלפתן בתגובות בריאות יותר.
למשל, אם אדם שסובל מחרדה חברתית הפסיק להגיע למפגשים ומתבודד בביתו, מטפל בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית יסביר לו על תגובת החשש והפחד, שמתפתחת ממקום לא רציונאלי, ילמד אותו כיצד לשנות את המחשבות, איך להרגיע את התסמינים הגופניים של לחץ ואיך לפתח תכנית פעולה ואקטיבית שתלמד אותו להירגע במצבים חברתיים.
עם השנים התפתחה CBT, וכיום מוצעים שלל טיפולים פסיכולוגיים מבוססי מחקר, מהגל השלישי, עבור כל בעיה נפשית כמעט:
בזכרון יעקב, למשל, מטפלת ד״ר מיכל לב בטראומה, PTSD, באמצעות שיטה טיפולית מוכחת שנקראת חשיפה ממושכת (PE), פרוטוקול טיפולי שפותח ונחקר על ידי פסיכולוגית קלינית מחיפה, פרופ׳ עדנה פואה, ששמה הולך לפניה בחקר הטראומה בעולם כולו.
טיפול פסיכודינמי, או פסיכותרפיה פסיכואנליטית, מתאים למרבית האתגרים והבעיות פסיכולוגיות, במיוחד עבור מי שמבקשים לבחון סוגיות של מערכות יחסים, שימור קשרים, זהויות ודפוסים תוך-אישיים ובין-אישיים שנוטים להופיע כדפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם.
הטיפול מתמקד בתהליכים לא מודעים כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגות הנוכחית של המטופל, בחיים, בעבודה, בזוגיות, בהורות ובקשרים נוספים.
הטיפול הפסיכו-דינמי מסייע לאנשים להבין כיצד מושפעים התנהגותם ומצב הרוח שלהם מבעיות לא פתורות ורגשות לא מודעים.
מטרות הטיפול הפסיכודינמי הן לקדם את איכות חייו של המטופל דרך שיפור מודעות עצמית והבנת השפעת העבר על התנהגויות בהווה. הוא כול לפרשנות של תהליכים נפשיים ורגשיים ובניגוד לטיפול CBT, אינו מתמקד בהתנהגות.
מטפלים פסיכודינמיים עוזרים לטופלים לזהות ולשנות דפוסים ברגשות, מחשבות ואמונות, דרך רכישת תובנה מעמיקה לגבי העצמיות הנוכחית.
המטפל הדינמי חותר (ברגישות) להפוך אלמנטים לא מודעים בחיי המטופל לחלק אינטגרלי מהחוויה העכשווית.
נישואים הם קשר מורכב, שבמהלכו יפגוש כל זוג במהמורות רבות.
בעוד שישנם זוגות שיתגברו עליהן בכוחות עצמם, אחרים יזדקקו למעט עזרה מבחוץ, לעתים כזו של מטפלת זוגית.
מטפלים זוגיים מומחים בזיהוי בעיות ביחסים, ויש ביכולתם לעזור לזוגות להתמודד ביעילות עם המכשול שבעטיו התעוררו בעיות בזוגיות.
ואולם תיאור זה הינו פישוט יתר של התהליך, שכן אם הדבר היה קל כל כך, שום מערכת יחסים לא היתה מסתיימת לעולם...
כאשר זוג נחוש לתקן סדק ביחסים ומבקש עזרה, ראשית עליו למצוא שיטת יעוץ שתתאים לו. השלב הבא יהיה לאתר יועץ טוב שמשתמש בטכניקה שנבחרה. שיטת יעוץ שגויה או יועץ שאינו מתאים עשויים רק להחריף את הבעיה, עד כדי הפיכת הקליניקה לשדה קרב, וגרוע מכך - פרידה. מהן שיטות יעוץ הנישואים העומדות בפני הזוגות שיחסיהם עלו על שרטון?
הבחירה לפנות לטיפול זוגי היא צעד אמיץ שדורש נשימה עמוקה והרבה נכונות.
טיפול זוגי, או ייעוץ זוגי, הוא סוג של שיטת פסיכותרפיה ייחודית, בה מטפל בעל ניסיון קליני בעבודה טיפולית עם זוגות, מסייע לשני אנשים המעורבים במערכת יחסים רומנטית לשפר את הקשר, לפתור נכון קונפליקטים בין-אישיים ולשפר את שביעות הרצון ההדדית ביחסים תוך שימוש במגוון נרחב של התערבויות טיפוליות.
אנו מברכים אתכם על ההחלטה הזו:
אפילו אם אחד מבני הזוג לוחץ יותר להתחיל טיפול זוגי, הרי ששני הצדדים נדרשים להכיר בכך שמערכת היחסים לא מושלמת, עד כדי כך שנפלה החלטה להביא את התובנה הזו לייעוץ זוגי מקצועי.
הציפיות לקראת טיפול זוגי עשויות להרגיש מבלבלות ולעורר חששות, שלא לדבר על כך שהוא עשוי להיות כרוך במאמצים רבים - מציאת מטפלת זוגית מתאימה, להתארגן על המחויבות הפנימית ואפילו לתאם לוח זמנים שיתאים לכל המשתתפים.
אבל עם רצון ומוטיבציה, טיפול זוגי יכול להוביל לתוצאות מרשימות ביותר, גם כשאר הזוגיות מצויה במשבר, גם לפני וגם אחרי נישואים, ואפילו אם קיימת כבר החלטה על פרידה או גירושים.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שנקרא גם CBT, או (Cognitive behavioral therapy (CBT, מתייחס בעצם למשפחה שלמה של 'טיפולים באמצעות שיחות', המבוססים על מחקרים קליניים מדעיים.
מטרתו המרכזית של טיפול CBT היא לזהות ולתקן את מעגל המחשבות השליליות של המטופל, מעגל הרסני אוטומטי שנוטה לחזק את עצמו, למשל בחרדה ובהמנעות שמתעצמות מאירוע לאירוע, דיכאון שמתדרדר לאורך החיים או הגברה של אובססיות וקומפולסיות ב-OCD.
שיטת CBT מתמקדת בהווה. בניגוד לשיטות טיפול מסורתיות יותר, היא אינה מתאמצת לחשוף גורמים וסיבות לנוירוזות וקונפליקטים עמוקים, אלא מתמקדת בהשגת יעדים ומטרות, בדרך כלל דרך זיהו ושינוי של דפוסי חשיבה והתנהגות מזיקים או לא יעילים, ולהחליף אותם במחשבות והתנהגויות תפקודיות יותר, כאלה המשקפות את המציאות בצורה נכונה ומדויקת יותר. למשל, טיפול CBT בדיכאון מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה או דפוסי ההתנהגות השליליים, בהם מחזיק המטופל, אשר גרמו לדיכאון ו/או משמרים אותו לאורך שנים רבות.
טיפול CBT עוזר למטופל להתמקד בבעיות העכשוויות שלו ולפתור אותן, ולרוב כולל למידת ידע ותרגול מיומנויות חדשות ב"עולם האמיתי".
מה היתרונות של CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) על פני שיטות טיפול אחרות?<
נורית אלנהורן, מטפלת CBT בבאר שבע ובמזכרת בתיה, מכון טמיר
נכון להיום, טיפול CBT נמצא יעיל למגוון רחב מאוד של הפרעות נפשיות.
בתחילת הדרך, בחלוף מחצית המאה הקודמת, הוכחה יעילותו הקלינית של טיפול CBT ופורסמה בציבור האפקטיביות המוצעת בו, בעיקר להתמודדות קלינית עם דיכאון והפרעות חרדה.
בחלוף השנים התרחבה והוכללה ראיית העולם הקוגניטיבית-התנהגותית, כלים טיפוליים חדשים פותחו ועמדו במבחן המחקר והגישה כולה זכתה להכרה של העולם הרפואי (רופאים קצת פקפקו קודם כן ביעילותם של טיפולים פסיכולוגיים מהגישה הפסיכודינמית; בימינו הם כבר ממש נהנים ליישם טכניקות טיפוליות ורבים מהם אף לומדים בתכניות הכשרה וקורסים של CBT).
נכון להיום, שיטת CBT מציעה מכלול מגוון של מענים פסיכותרפיים מרשימים ומוכחים לטיפול פסיכולוגי לילדים, בני נוער ומבוגרים, בהרבה בעיות וקשיים נפשיים:
טראומה, הפרעות התנהגות, הפרעות אישיות (כמו טיפול DBT בהפרעת אישיות גבולית) , טיפול בהתקף חרדה קשה, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), פגיעה ותקיפה מינית, הפרעות אכילה ואפילו פסיכוזה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מותאם לכל גיל ובהקשר זה, CBT לילדים מתמקד בהקניית כלים ומיומנויות לילדים ולהוריהם
כאמור, גישת CBT שונה משיטות טיפול אחרות; הטיפול מתמקד בדרכים שבהן המחשבות, הרגשות וההתנהגויות של האדם מחוברים זה לזה ומשפיעים האחד על השני.
משום שהמחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו קשורים אלו באלו, גישת ה-CBT מאפשרת למטפל להתערב בנקודות שונות לאורך הדרך.
פטריסיה גלייזר, MA, מטפלת CBT לילדים ונוער בבאר שבע, מכון טמיר
ישנם כמה מאפיינים יחודיים של טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים לילדים ומתבגרים:
המטפל, יחד עם הילד או המתבגר, בונים מטרות לטיפול. לעיתים קרובות הדבר נעשה בשיתוף פעולה עם ההורים. בהמשך, מבצעים מעקב אחר השגת המטרות לאורך התהליך.
המטפל והמטופל עובדים יחד תוך הבנה משותפת לפיה למטפל יש מומחיות בטכניקות ובתיאוריה, אך המטופל הוא המומחה הכי טוב לעצמו.
המטפל מנסה לעזור למטופל לגלות שהוא בעל כוחות ויכולות לבחור במחשבות והתנהגויות חיוביות.
הטיפול הוא לרוב קצר טווח. המטופל מהווה שותף פעיל בתהליך - הן בזמן הפגישה והן מחוצה לה; הטיפול כולל גם שיעורי בית, זאת משום שהמיומנויות שנלמדות דורשות אימון גם מחוץ לשעה הטיפולית.
הטיפול מכוון מטרות, ותפקידו לפתור בעיות שמתעוררות בהווה. העבודה מתבצעת צעד אחר צעד, בכדי לפעול להשגת המטרות הטיפוליות שהוגדרו.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מתמקד בהתמודדות עם מחשבות אוטומטיות שליליות, סכמות פנימיות ואמונות ליבה שגויות שעומדות בבסיס כל הקשיים נפשיים.
הדבר הראשון שנדרש לעשות הוא להפר בהדרגתיות את מערכת החוקים והאמונות שנבנתה, לפעמים במנותק מהמציאות, סביב מצוקה מסוימת (כמו פוביה מכלבים וההמנעות שנוצרה בעקבותיה), ולחוות מקורות אלטרנטיביים להפגתה.
המטפל/ת משלב כלים, שאלונים, תרגילים, טכניקות ודפי עבודה שונים, כאשר הם דבקים לרוב בפרוטוקול טיפולי ספציפי שתוקף במחקרים.
התערבויות CBT שכיחות כוללות, למשל, פסיכואדוקציה - חינוך פסיכולוגי - פשוט כי ידע זה כוח. המטפל חושף את המטופל למידע מקצועי מעשי, נהיר ועדכני, שבכוחו להעשיר את החשיבה ולהגביר את תחושת השליטה הנחוצה כל כך למטופל, תוך זיהוי ועמידה על הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגות.
כלי חשוב נוסף, שנחשב יעיל במיוחד לטיפול בחרדות, פוביות, פוסט טראומה ודיכאון, הוא טיפול EMDR, אותו אנו מציעים בשיתוף עם קלינאים שלנו בדרום הארץ.
דוגמא לטכניקה אחרת היא ניטור מצב הרוח, תרגול במסגרת שיעורי בית, באמצעות כתיבה שוטפת ביומן מחשבות, שמאפשר למטופל מעקב יומיומי אחר ההתרחשויות בעולמו הפנימי. ביומן המחשבות יש עמודות, המתייחסות לכל אירוע חשוב, כאשר המטופל מתבקש לשיים (to name) רגש שעלה בעקבותיו או מחשבה אוטומטית שקפצה לה לתודעה. את החומרים הללו בוחנים המטפל והמטופל במפגש הטיפולי הבא. ככה לומדים הכי טוב!
על ידי עבודה טיפולית קצרה, מוכחת, שיתופית, שקופה, ממוקדת ואינטנסיבית, יחד עם מוטיבציה לשינוי ונכונות גבוהה של המטופל, הולך ונסדק מעגל הקסמים הבעייתי ומערכת אמונות חדשה ובריאה יותר פורחת לתוך החיים, תוך שהיא מאפשרת התמודדות בריאה ויעילה עם דיכאון, חרדה , פוביות , הפרעות אישיות , הפרעות אכילה , קשיי ויסות רגשי והמון קשיים אחרים.
מטפלי ה-CBT בקליניקות העמיתות בבאר שבע מקיימים טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשפות עברית, אנגלית ורוסית.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
אלוהים העניק לנו את הרגש
כדי שנתפוס מרחק מהשכל.
-- לב טולסטוי
מנקודת מבט היסטורית, המושג "טיפול רגשי" קשור בהתפתחות הפסיכולוגיה המודרנית. בלועזית, טיפול רגשי נקרא "פסיכותרפיה", מילה ביוונית שפירושה…
עמידות במצוקה היא מודולה מרכזית בטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT). התכלית שלה היא לפתח התמודדות יעילה עם מצבי משבר…
אנשים שחיים עם הפרעת קשב (ADHD) חווים את העולם אחרת - הרבה יצירתיות אבל גם חוויה של כאוס שמחייבת…
איך טיפול CBT עוזר למהמרים פתולוגיים? אחד הכלים החזקים ביותר במאבק בהתמכרויות התנהגותיות - מהתמכרות להימורים, לקניות,…
דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר