מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהי חרדת בריאות?
חרדת בריאות, או פחד ממחלות, היא הפרעת חרדה המתבטאת בדאגה אובססיבית ומופרזת לגבי קיומו של מצב רפואי חמור.
ההפרעה נקראת גם חרדת מחלות, ובעבר נקראה היפוכונדריה. הסימן הבולט ביותר של ההפרעה הוא עיסוק דמיוני של המתמודד/ת בתסמינים גופניים של מחלה.
הסובלים מהפוביה מתמודדים עם חשש מתמיד ומאיים מפני מחלות בהן הם עלולים ללקות, על אף שהסימפטומים הגופניים אינם מעידים על התפתחות המחלה.
ההנחה המרכזית של המתמודדים עם חרדה בריאותית היא הפחד שהגרוע ביותר עתיד לקרות. ההרגשה היא של חוסר שליטה קיצוני, שרק מחמיר את הסימפטומים הגופניים.
כדי להירגע, המתמודדים נוטים להתייעץ פעם אחר פעם עם רופאים, לחפש אישור מחברים ובני משפחה לגבי מצבם הבריאותי ובמקרים מסוימים נמנעים מהגעה לבדיקות שתואמו.
האבחנה של חרדת בריאות ניתנת לאחר 6 חודשים לפחות של נוכחות התסמינים ובהיעדרן של הפרעות נפשיות אחרות שמסבירות את הדאגות האינטנסיביות.
ההפרעה נחשבת ארוכת טווח, עם רמות חומרה מגוונות, שמשתנות בהתאם לדרכי ההתמודדות עם ההפרעה וניהול נכון שלה. עזרה מקצועית מדויקת, והצמדות לתוכנית הטיפול עשויות להפחית משמעותית את הסימפטומים ולשפר את התפקוד היומיומי.
מה ההבדל בין חרדת בריאות לבין דאגה נורמלית לבריאות?
חשוב לציין, מה שדי ברור מאליו, שדאגה מאוזנת לגבי המצב הבריאותי, כולל בדיקות דם תקופתיות היא נורמלית לגמרי.
אלא שלפעמים, עבור חלקנו, פחד, חרדה ודאגה לגבי המצב הגופני עלולים לצאת משליטה. במצבים של חרדת בריאות, גם תוצאות תקינות של בדיקה אינן מרגיעות ולא משכנעות את הנבדק.
ההיסוס והספק, אינם מרפים והתודעה עסוקה באופן מופרז במחשבות טורדניות על התמודדות עם מחלה, עד לרמה של הפרעת חרדה סומטית.
מחקרים מראים כי שכיחותה של חרדת בריאות באוכלוסיה הינה כ-5% וכי אין מכנה משותף ספציפי בין המאובחנים בהפרעה.
ההפרעה פורצת לראשונה לרוב בגילאי 20-30 ומאובחנת בשכיחות זהה בקרב גברים ונשים.
בעבר כונו אנשים שדאגו לבריאותם באופן סטיגמטי בשם ״היפוכונדרים״, אך עקב הקונוטציות השליליות והשיפוטיות שמעורר ביטוי זה - הז׳רגון הפסיכולוגי זנח אותו ב-2013 לטובת שמות עדכניים כמו ״הפרעה סומטופורמית״ ו״חרדה ממחלות".
רופאים ופסיכולוגים די חלוקים בדעותיהם באשר לאבחון ההפרעה, שכן הסימפטומים לאבחון כלליים למדי, ועלולים לגרום לאבחנה בלתי מוצדקת של יותר מדי אנשים כסובלים מבעיה נפשית.
עם זאת, כל מטפל מנוסה מכיר את הקשר בין תקופות מלחיצות אצל מטופלים לבין הנטיה של חלקם לפתח דאגות מופרזות שאינן יודעות מנוח.
באופן מרתק, רבים מהסובלים מחרדת מחלות מודעים למצוקתם. כמו בהפרעה טורדנית כפייתית, קיימת הבנה שהמחשבות המטרידות עשויות להיות מוגזמות,
אבל עדיין, מטופל עם חרדת מחלות יעשה כל מאמץ ויפעיל כל קשר לא פורמלי כדי לתאם תור דחוף ל-MRI, CT או קולונוסקפיה, רק כדי לוודא, רק כדי להקל על הספק המקנן.
פוביות וחרדות רפואיות קשורות:
תסמינים של חרדת בריאות
חרדת בריאות מתאפיינת בתסמינים הבאים:
-
עיסוק מתמיד בחקירת מחלות פוטנציאליות בהן האדם חושש שלקה.
-
מתן פרשנות קיצונית לתעוקות פיזיות מקריות (כדוגמת כאבי ראש, בעיות עיכול או שרירים תפוסים) כמעידים על מחלה קשה- "יש לי כאב ראש שמצביע על גידול במוח".
-
נטייה לבקשת בדיקות רפואיות, שאין בהן צורך, על מנת לפסול מחלות פוטנציאליות. הבולטת בהן היא סרטן, והחרדה מפני סרטן, שנקראת קרצינופוביה.
-
החרדה לעיתים מתגברת כאשר שוללים את קיומה של מחלה ממנה חשב האדם שסובל, כיוון ואז אין הסבר לתופעות עליהן מתלונן.
-
קיימת התעקשות ואמונה רבה בכל הנוגע לקיומה של מחלה על אף שהבדיקות הרפואיות הוכיחו ההפך.
-
לעיתים קרובות אנשים עם היפוכונדריה סובלים מחרדות נוספות או מאפיזודות דיכאוניות.
-
במקרים רבים, אנשים עם היפוכונדריה מסרבים לקבל את אבחנת ההפרעה כיוון ובטוחים שאכן סובלים מבעיה רפואית חמורה, והם מחפשים ללא הרף את האישורים לכך שהתסמינים שהם חווים מצביעים על מחלה.
למען הסר ספק, קיומה של הפרעה נפשית זו מקשה מאוד על מהלך חייו התקין של האדם.
המתמודד נמצא כל הזמן תחת חרדה שיש לו מחלה קשה, שאינה ברת ריפוי. הוא בטוח שזמנו קצוב וחי תחת תחושה של שעון מתקתק. סבל מסוג זה אינו משאיר מקום לאופטימיות, להגשמה עצמית, ולכן פעמים רבות הסובלים מהיפוכונדריה מתאפיינים בתקיעות גם בשאר תחומי חייהם (מתקשים להחזיק עבודה, לתחזק זוגיות בריאה). יתרה מכך, כיוון ואדם העוסק בזמנו הקצוב לא רואה טעם להשקיע אנרגיה בדברים אחרים.
יש לציין כי לא כל עיסוק מוגבר במחלות ובמצב הבריאותי מאובחן כחרדת בריאות. המדריך האמריקאי לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, DSM- 5, נותן את האבחנה עבור אדם שקיימים אצלו התסמינים לאורך 6 חודשים רצופים לפחות, במידה כזו שהם פוגעים באיכות חייהם.
בנוסף, בגרסתו החמישית, ניתן לתת אבחון עבור שני מצבים שונים של חרדת בריאות, האחד כולל עיסוק אינטנסיבי בסימפטומים פיזיים ו/או סומאטיים אשר משפיעים לשלילה על חיי היום יום של האדם והשני מתקיים ללא סימפטומים אלו.
האם חרדה לגבי בריאות יכולה לגרום לתסמינים גופניים?
בהחלט כן.
תסמיני חרדה מייצרים תסמינים גופניים אמיתיים ביותר: סחרחורות, כאבי בטן, פעימות לב מהירות, עקצוצים בידיים וברגליים, מתח שרירי, לחץ בחזה ועוד.
מהם הגורמים לחרדת בריאות?
עדיין לא ברור מהם הגורמים הספציפיים לחרדת בריאות, אך כן מזהים קו-מורבידיות (כלומר, מחלות או הפרעות נפשיות אשר מופיעות במקרים רבים יחדיו) גבוהה עם הפרעות נפשיות כמו דיכאון, הפרעות חרדה , OCD והתנהגות אובססיבית.
הטיפול בחרדת בריאות מורכב יחסית לפוביות פשוטות, כיוון שמדובר בחרדה קיומית, השרדותית, פחד מוות שאינו מנותק לחלוטין מהמציאות, להבדיל מחרדות או פוביות אחרות, שניתן להפריכן בפשטות יחסית. ההתעסקות הבלתי פוסקת של המטופל במחלות מפריעה לתפקוד החברתי, המקצועי והמשפחתי, ופוגעת לעיתים קרובות גם ביכולת הכלכלית.
כיום, ידוע באופן חד-משמעי כי חרדת בריאות קשורה בדפוסי חשיבה בעייתיים ופרשנויות מוטעות של המטופל, ולכן, במקרים רבים יתמקד הטיפול סביב דפוסי חשיבה אלה.
אותה פרשנות חשיבתית מביאה לכך שסימפטומים פיזיולוגיים נורמטיביים מעוררים מידה גבוהה של דאגה ופחד מופרז, למרות שמבחינה דיאגנוסטית, התפקודים תקינים (בעיקר דופק, לחץ דם, קצב נשימה, וטונוס שרירים). בנוסף, למתמודדים עם ההפרעה תחושת שליטה נמוכה על גופם ועל הסביבה, כאשר לתחושה זו יש השפעה על הערכת המצב הגופני כ"מסוכן" או "תקין".
מבחינת רגישות ומוכנות ביולוגית וגנטית, ידוע כי המתמודדים עם חרדת בריאות בדרך כלל רגישים ותגובתיים יותר כאשר הם עומדים בפני גורמי סטרס.
בנוסף, מחקר דני שפורסם ב-2021 מלמד כי תסמינים של חרדת בריאות שכיחים כבר בילדות ובגיל ההתבגרות - ואם הילדים אינם מקבלים את העזרה הנכונה, החרדה עלולה להפוך לבעיה פסיכולוגית כרונית בבגרות.
טיפולים פסיכולוגיים יעילים
הטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם חרדת בריאות הוא טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי). מטרת הטיפול היא לשנות את דפוסי החשיבה הלא אדפטיביים של המטופל וכן להקנות לו כלים מתאימים להתמודדות עם דאגותיו. המטפל והמטופל עובדים קשה כדי להפחית את החרדה הגופנית הקשה ממנה סובל המטופל.
יש עדויות גם לכך שניתן להעביר ביעילות טיפול CBT לחרדת בריאות דרך האינטרנט, לדוגמה, מחקר השוואתי מצא שאין הבדל בתוצאות בין טיפול CBT פנים אל פנים לטיפול CBT אונליין, כאשר לטיפול באינטרנט יש גם יתרון בעלותו המופחתת.
יש פחות מחקרים על טיפולים פסיכולוגיים אחרים לחרדת בריאות, אם כי תמיכה מסוימת בשימוש בטיפולים מהגל השלישי כמו טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT) וטיפול בקבלה ומחויבות (ACT). MBCT מטפל בחרדה בריאותית באמצעות שימוש בטכניקות מיינדפולנס כדי להרחיק מחשבות קטסטרופליות, להפחית את העדפת תשומת הלב לתסמינים גופניים ולהתמודד עם תחושות גוף מפחידות במקום להימנע מהן. ACT פועל במטרה להפחית את ההימנעות המנטלית ממחשבות, רגשות ותחושות גוף מטרידות הקשורות למחלה, ומקדם קבלה של מצבים פנימיים אלה תוך בירור ערכים ועידוד פעולות שמובילות לחיים משמעותיים.
מחקר עדכני הראה שטיפול ACT שניתן באינטרנט הפחית באופן משמעותי את החרדה הבריאותית בהשוואה לקבוצת ביקורת. ישנם מעט מחקרים על תרופות לחרדה בריאותית, אך מחקרים מסוימים תומכים בשימוש בפלואוקסטין בשילוב עם CBT או לבד, ומחקר נוסף הראה שהשימוש בפרוקסטין היה יעיל כמו CBT בהיפוכונדריה. עד כה לא נערכו מחקרים על תרופות לאבחנת הפרעת חרדה ממחלה (IAD).
טיפול CBT בחרדת בריאות
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מושתת על ההנחה כי החרדה ממחלות משתמרת ומתחזקת על ידי גורמים קוגנטיביים והתנהגותיים, ובעזרת טכניקות טיפוליות ניתן לטפל בהם ולשנות את הרגש.
בכוחו של טיפול CBT לא רק להפחית את תסמיני החרדה, אלא גם ליצור שינוי משמעותי בחייו של המטופל, להחזירו להתמקדות הבריאה בהגשמה עצמית ובמימוש כישוריו ונטיות ליבו.
המטרה של טיפול CBT היא לאפשר למטופל הסובל מפחד ממחלות, סל של מיומנויות וטכניקות התמודדות, בהן יוכל לעשות שימוש לאורך כל חייו, מגם כאשר הטיפול יסתיים.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדת בריאות יכול להתקיים פנים אל פנים או אונליין, בטיפול פסיכותרפי בוידאו (באמצעות זום למשל), והוא יעיל:
חוקרים מאוניברסיטת ברגן גילו כי 16 מפגשים שעתיים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכולים להשפיע לטובה על הסובלים מחרדת בריאות, גם כאשר השינוי נבחן ב-follow up כעבור 10 שנים ממתן הטיפול.
מחקר שפורסם בכתב העת Jama Psychiatry ביוני 2020, מלמד כי מידת היעילות של טיפול CBT מרחוק בחרדת בריאות אינה נופלת מטיפול CBT פנים אל פנים בהפרעה.
בין המיומנויות והכלים שמציעה שיטת CBT למטופלים עם חרדת בריאות:
-
זיהוי מחשבות אוטומטיות מעוותות ושליליות לגבי מחלות- בחינה ואתגור של המחשבות והנחות היסוד לגבי המחשבות הפסימיות: האם המחשבות על מחלה מעוגנות במציאות? האם ניתן להטיל בהן ספק?
-
הקניית מידע פסיכו-חינוכי - ידע נותן כוח וביטחון. למשל, דיבור על ההסתברויות לפריצת מחלות במציאות, בהשוואה להערכה האישית המחרידה.
-
שינוי אמונות יסוד לגבי הגוף והבריאות - הנה דוגמא - אמונה קודמת: לכל סימפטום יש הסבר רפואי מוחלט. אמונה חדשה: לסימפטומים רבים אין סיבה ברורה, או הסבר מוחלט. זה לא אומר שהם חמורים או מסכני- חיים.
-
התייחסות לאחרים ולעצמך בדרכים חדשות, מרגיעות ומאוזנות יותר.
-
שינוי ההתנהגות ודפוסי הפעולה הקיימים - במקום להגיע פעם נוספת לחדר מיון, או לתאם תור דחוף עם רופא המשפחה, יועלו דרכים אפשריות נוספות ותיבנה עמידות למצוקה.
-
עימות עם מחשבות מפחידות לגבי בריאות וחולי - כמו בכל טיפול בחרדה ופוביה ב-CBT, עובדים עם חשיפה מנטלית הדרגתית, בה חווה המטופל בזמן אמת, ובתנאים רגועים ובטוחים, את מה שמאיים עליו.
-
שימוש בכלים טיפוליים שמגבירים את תחושת השליטה, למשל ביופידבק.
-
זיהוי טריגרים גופניים, קוגנטיביים ורגשיים שמעוררים חרדה ומתן פרשנות מחודשת עבורם - האופן בו אנו מפרשים וחושבים על תחושות גופניות מעצב את מידת המצוקה שהם יוצרים. ככל שנאמין שהסיבה לסימפטומים היא מאיימת, כך נחוש אותם יותר מאוימים.
מטפל CBT יכיר את המטופל היטב וילמד לעומק על הפחדים הרפואיים עמם הוא מתמודד.
הוא יתחקה אחר מקורות התפתחותם ויבחן את הדרך בה משפיעים התסמינים של חרדת הבריאות על חייו.
בהמשך, המטפל יעזור למטופל להבחין בדומיננטיות של ראיית העולם הפסימית, במחשבות אוטומטיות שעולות לגבי מחלות וההסתברות המציאותית לחלות בהן.
כך, המטופל לומד כיצד להטיל ספק במחשבותיו השליליות, לזנוח את דפוסי החשיבה הישנים לפנות מקום תודעתי למחשבות מאוזנות, אדפטיביות ותואמות יותר למציאות.
המטפל נעזר בשלל טכניקות CBT נוספות, ובאמת שיש לשיטה המון אמצעים טיפוליים להציע. למשל, הוא עשוי לכתוב יחד עם המטופל על הפחד הבריאותי הקשה ביותר שלו, ללכת אחורה בזמן וללמוד כיצד ומתי בדיוק הופיעה החרדה ואיך המטופל מתקשה לתפוס אותה לפני שהיא יוצאת מכלל שליטה.
הגיוני בסך הכל. אם אתם מתמודדים עם קפיצות שרירים (Benign fasciculation syndrome) שכיחות, אפשר להבין את התופעה כתוצר של מתח ולנסות להירגע, במקום להיכנס לתסריטי המחלות החמורים ביותר.
בסופו של יום, הדרך היעילה ביותר להתמודד עם שאלות רפואיות מאיימות, היא להבין שחלקן יישארו לא פתורות, גם לרופא הכי מיומן. חשוב להכיר בשאלות אלו ולקבל אותן, להסתכל על הלפיתה הנפשית ועל אחיזתן בחוויה הנוכחית, אך להימנע מלספק את הצורך לענות עליהן.
עם הזמן, תחושת חוסר-הוודאות תהפוך נסבלת יותר, ואיתה תתחזק תחושת המסוגלות להתמודד עם חוסר ודאות.
דרך טובה לעשות זאת היא לאמץ תסריט קצר, אותו ניתן לדקלם בתגובה לשאלה כזאת. בחשיבה על התסריט יש לשים לב שהוא מתייחס לכל הנקודות שהועלו בפסקה זו: הכרה בשאלה המתעוררת, קבלת אי-הוודאות שבעתיד להתרחש, והכרה ביכולת להתמודד עם כל דבר בבוא העת.
כלים לטיפול עצמי בחרדת בריאות
אחד האתגרים של מתמודדים עם חרדת בריאות הוא איפוק והתמודדות בתנאי חוסר הוודאות וספקות תמידיים.
ארגון הפסיכולוגים האמריקאי, ה-APA, מציע לנו לאמץ כמה טיפים בעניין.
רובנו נוטים לסגל לעצמנו הרגלים וסדר יום מוכר, מה שעוזר ליצור תחושת שליטה. כשהחיים מזמנים לנו הפתעות אנו נוטים לחוש חרדים ולחוצים.
אנשים שונים מגיבים בצורה שונה לחוסר ודאות. מי שנוטה ללחץ בעקבות מצבי עמימות עלול גם לסבול מהפרעות מצב רוח (כגון דיכאון) או הפרעות חרדה. את חוסר הוודאות לא ניתן לשנות, אבל הנה מספר עצות שיכולות לעזור בהתמודדות עם מצבים מעין אלה:
-
היה טוב לעצמך- אל תלקה את עצמך אם אתה נלחץ מהמצב, תן דגש לחמלה עצמית במקום לשיפוטיות קח את הזמן הדרוש לך להסתגל ולהירגע.
-
היזכר בהצלחות עבר- ללא ספק עברת כבר בחייך ארועים מלחיצים אחרים, ושרדת אותם. נסה להיזכר איך התמודדת בזמנו ומה עזר לך.
-
למד מיומנויות חדשות- בעיתות של רגיעה יחסית נסה להתמודד עם אתגרים חדשים, בין אם מדובר בפיתוח אסרטיביות בקשר עם גורמי סמכות או בנטילת סיכונים חיוביים אחרים. התמודדויות אלו ותחושת הבטחון שהן מקנות יעמדו לצדך בזמנים קשים יותר.
-
הגבל את מידת החשיפה שלך לחדשות- קשה אמנם להתעלם מהמציאות כאשר אתה לחוץ לגביה, אבל גם עדכון מתמיד באינטרנט או בטלוויזיה לגבי מצב השוק בבורסה או בהתגלגלות של ארועי טרור גלובליים לא ממש עוזרת להירגע.
-
נסה להימנע מדמיונות מיותרים לגבי תסריטים מפחידים. אנשים נוטים לדמיין את הגרוע מכל. נסה לחשוב בכיוונים אחרים ואל תאפשר לעצמך להיסחף ללופ של מחשבות שליליות.
-
נסה להקשיב לעצמך- כאשר אתה מתלבט לגבי משהו, דמיין שאתה חבר קרוב שמבקש להתייעץ איתך. מה היית אומר לו? נסה לשים עצמך מחוץ לסיטואציה ותרגל נקודת ראות שונה ופחות מוטה.
-
דאג לעצמך- אל תיתן לסטרס להפריע לשגרת החיים שלך. עשה מאמצים אמיתיים לאכול מזונות בריאים (או לפחות להימנע מג'אנק) להתעמל, לקרוא ולישון היטב. אנשים רבים מצליחים להירגע דרך תרגול יוגה, מיינדפולנס או מדיטציה.
-
פנה לעזרת הקרובים אליך- אנשים רבים נוטים לבודד עצמם דווקא כשהם הכי מודאגים או לחוצים. אבל תמיכה חברתית היא חשובה ביותר דווקא במצבים האלה. נסה לפגוש חברים או בני משפחה שאתה אוהב, לשתף אותם בדאגותיך ולהתייעץ איתם.
-
שלוט במה שאפשר- התמקד בדברים שנמצאים תחת שליטתך, אפילו אם מדובר בדברים קטנים כמו הכנת הבגדים לעבודה מראש כדי לגרום ליום שלמחרת להיות מעט פחות עמוס. שגרה פשוטה כזו, כמו גם סידור הבית או היומן, יכולה להביא לתחושת רווחה בזמנים של לחץ.
המחירים של חיפוש מידע על מחלות בגוגל
חרדת בריאות היא הפרעה נפוצה ביותר, ועם כמויות המידע הבריאותי המצויות ברשת, מרבית האנשים ישתמשו בגוגל בשלב זה או אחר לאיתור אינפורמציה אודות התסמינים שהם חווים. התנהגות זו אינה בהכרח מזיקה, ולעתים אף מועילה ומוסיפה תחושת שליטה, אבל כשאנחנו מדברים על פחד ממחלות, הבעיה נעוצה בדאגה עצמה ולא במחלה ומתבטאת במחשבות בלתי פוסקות אודות מחלות, גם לאחר חוות דעת מרגיעה מרופא.
לצד זמינות הידע, האינטרנט הוא גם המערכת החזקה ביותר שתוכננה אי פעם להגברת חרדה.
ניסיונות חוזרים לגגל את התסמינים שלך הוא לרוב מעשה שמחמיר את המצב מכיוון שהוא פשוט יגרום לחרדה מיותרת.
כל מחלה שאנחנו מחפשים בגוגל מובילה לרוב לקטבים הקיצוניים, בעוד שיתכן שאנחנו סובלים רק משפעת קלה.
אם בכל זאת החלטתם לחפש, עדיף לעשות זאת באתרים מקצועיים, כמו ויקירפואה, או אתרים שסוקרים מחקרים קליניים באנגלית.
בעוד שכולנו חוששים לעתים לבריאותנו, התדירות, האינטנסיביות וחומרת הדאגה הן שהופכות חשש טבעי לבעיה.
איך להפוך את המידע הזה ליעיל עבורך?
חשוב כיצד כל מחשבה תורמת לסימפטום המעסיק אותך.
האם יש מחשבה שתורמת למצוקה שלך ושאתה מרגיש עכשיו מוכן לאתגר?
בחר אחת מן המחשבות החדשות שלעיל כדי להתחיל להתאמן על התמודדות עם הסימפטום.
היה סבלני כשאתה בוחן אותה מספר פעמים ומחזק את האמונה החדשה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
על טיפול במכון טמיר
כתיבה:
סמדר שטינברג, MA,
ביבליותרפיסטית, זוכת פרס ספיר
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
Antony, M. M., & Watling, M. A. (2006). Overcoming Medical Phobias. Retrieved from https://martinantony.com/wp-content/uploads/Overcoming-Medical-Phobias1.pdf
Arsenakis, S., Chatton, A., Penzenstadler, L., Billieux, J., Berle, D., Starcevic, V., Viswasam, K., & Khazaal, Y. (2021). Unveiling the relationships between cyberchondria and psychopathological symptoms. Journal of Psychiatric Research, 143, 254-261. doi: 10.1016/j.jpsychires.2021.09.014
Axelsson, E., Andersson, E., Ljótsson, B., Björkander, D., Hedman-Lagerlöf, M., & Hedman-Lagerlöf, E. (2020). Effect of Internet vs Face-to-Face Cognitive Behavior Therapy for Health Anxiety: A Randomized Noninferiority Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online May 13, 2020.
Barsky, A. J. (2007). Feeling Better: A 6-Week Mind-Body Program to Ease Your Chronic Symptoms. ISBN-10: 006076614X, ISBN-13: 978-0060766146.
Bailer, J., Kerstner, T., Witthöft, M., Diener, C., Mier, D., & Rist, F. (2016). Health anxiety and hypochondriasis in the light of DSM-5. Anxiety, Stress, & Coping, 29(2), 219-239.
Kikas, K., Werner-Seidler, A., Upton, E., & Newby, J. (2024). Illness Anxiety Disorder: A Review of the Current Research and Future Directions. Current psychiatry reports, 10.1007/s11920-024-01507-2. Advance online publication. https://doi.org/10.1007/s11920-024-01507-2
Olatunji, B. O., et al (2014). Cognitive-behavioral therapy for hypochondriasis/health anxiety: a meta-analysis of treatment outcome and moderators. Behaviour Research and Therapy, 58, 65-74.
Rachman, S. (2012, August 1). Health anxiety disorders: A cognitive construal. Behaviour Research and Therapy. DOI: 10.1016/j.brat.2012.05.001.
Sohn, E. (2018, February 3). For people with severe health anxiety, the Internet can be a terrible place. The Washington Post. Retrieved from https://www.washingtonpost.com/national/health-science/for-people-with-severe-health-anxiety-the-internet-can-be-a-terrible-place/2018/02/02/584bc86a-0512-11e8-b48c-b07fea957bd5_story.html
Taylor, S., & Asmundson, G. J. G. (2004). Treating Health Anxiety: A Cognitive-Behavioral Approach. Guilford Press.
American Psychological Association. (2017, October 24). 10 tips for dealing with the stress of uncertainty. Retrieved August 26, 2023, from https://www.apa.org/topics/stress/uncertainty
Anxiety Australia. Overcoming Health Anxiety/Hypochondriasis. Retrieved August 26, 2023, from https://www.anxietyaustralia.com.au/resources/health-anxiety/
Healthdirect Australia. (2022, February). Hypochondria. Retrieved August 26, 2023, from https://www.healthdirect.gov.au/hypochondria
NHS. (2020, October 14). Health anxiety. Retrieved August 26, 2023, from https://www.nhs.uk/mental-health/conditions/health-anxiety/
