חרדת בריאות | תסמינים, אבחון, גורמים וטיפול CBT

 

חרדת בריאות:

ההפרעה, המאפיינים, האבחון והטיפול  

 

 

מהי חרדת בריאות?    

 

חרדת בריאות, הידועה גם כפחד ממחלות או היפוכונדריה, היא הפרעת חרדה המאופיינת בדאגה אובססיבית ומופרזת לגבי קיומו של מצב רפואי חמור.

 

על אף שהמונח "היפוכונדריה" נזנח בשל הקונוטציה השלילית שדבקה בו, ההפרעה המתוארת נותרה מצב נפשי שכיח ובעל השפעה משמעותית על חיי הסובלים ממנה.

 

 

 

 מאפיינים מרכזיים של חרדת בריאות    

 

 

• עיסוק מוגזם בתסמינים גופניים: הסובלים מחרדת בריאות נוטים לפרש תחושות גופניות רגילות או בלתי מזיקות כסימנים למחלות חמורות, למרות שאין לכך ביסוס רפואי. תחושות כמו כאב ראש חולף, דופק מהיר או עייפות טבעית עשויות להיתפס בעיניהם כהתפתחות של מצב רפואי חמור, מה שמוביל לדאגה מתמשכת ולעיתים למצוקה משמעותית.

 

• דריכות מתמדת ותחושת איום: בליבה של חרדת בריאות עומדת תחושת מורא שאינה מרפה. כמו אזעקה קופצנית ולא מכוילת, הגוף והנפש מצויים בדריכות מתמדת - סורקים אחר סימנים למחלה או ׳תהליך תופס מקום׳. גם כאשר המציאות מצביעה על בריאות תקינה, הבדיקות ללא ממצאים, והרופאים מרגיעים שוב ושוב, העובדות לא נותנות לתחושה הפנימית להפריע. יש כאן פרדוקס כואב: ככל שמצטברות יותר ראיות לכך שהכל תקין, כך גוברת התחושה ש״הרופאים בטח פספסו משהו״.

 

• מעגל מכושף של חוסר שליטה וחרדה: כשאדם חי ככה, בצל פחד מתמיד ממחלה, מתפתחת תחושה עמוקה של חוסר שליטה בגוף ובחיים. זו חוויה מורכבת: ככל שהוא מנסה יותר לשלוט - בבדיקת כל תחושה, בחיפוש אחר כל מידע רפואי אפשרי - כך גוברת דווקא תחושת חוסר האונים. המאמץ המתמיד להשיג ודאות מוחלטת לגבי הבריאות יוצר מתח גופני מוגבר, שבתורו מעורר תסמינים חדשים כמו דופק מואץ, כאבי ראש או קוצר נשימה. תסמינים אלה מפורשים כסימנים נוספים לסכנה, וכך נסגר מעגל קסמים אכזרי של חרדה המזינה את עצמה.

 

• התנהגויות המכוונות להרגעת החרדה: כדי להפחית את תחושת החרדה, הסובלים מחרדת בריאות נוטים להתייעץ באופן חוזר ונשנה עם רופאים, לחפש אישור ותמיכה מחברים ובני משפחה, ולעיתים אף להימנע מבדיקות רפואיות מחשש לגלות ממצאים חמורים. התנהגויות אלו אינן מפחיתות את הדאגה בטווח הארוך ולעיתים אף מחמירות את הלופ החרדתי. 

 

חשיבות האבחון והטיפול

 

אבחון מדויק לצד טיפול מקצועי ומותאם אישית, הכולל תוכנית טיפול מותאמת, יכול להפחית משמעותית את הסימפטומים ולשפר את איכות החיים.

כפי שנרחיב בהמשך, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב לשיטה היעילה ביותר להתמודדות עם חרדת בריאות, שכן הוא מסייע בזיהוי עיוותי חשיבה, בחינתם ושינוי של דרכי התגובה.  

 

 

עבור המתמודדים.ות עם חרדת בריאות, חשוב להדגיש:

 

אתם לא לבד -

 

פנייה לעזרה מקצועית יכולה לשנות את חייכם לטובה.

 

 

 

 

אבחון, תסמינים ואבחנה מבדלת 

 

האבחנה ניתנת כאשר התסמינים נמשכים שישה חודשים לפחות, ובהיעדר הפרעות נפשיות אחרות שיכולות להסביר את הדאגה. מדובר בהפרעה ארוכת טווח, עם דרגות חומרה משתנות, התלויות בניהול נכון של ההפרעה ובדרכי ההתמודדות עמה. 

 

 

בגרסה החמישית של ה-DSM הוגדרו שני תתי-סוגים של חרדת בריאות:

 

• חרדת בריאות עם תסמינים פיזיים: עיסוק אינטנסיבי בסימפטומים פיזיים ו/או סומטיים, המשפיעים לשלילה על התפקוד היומיומי.

• חרדת בריאות ללא תסמינים פיזיים: דאגה עמוקה לבריאות, המתקיימת גם ללא תסמינים גופניים נלווים.

 

 

האבחון מתבצע על ידי מומחי בריאות הנפש בתהליך מקיף הכולל ראיון קליני, הערכה מעמיקה של דפוסי החשיבה, הרגש וההתנהגות, ושימוש בכלי אבחון מתוקפים.

 

אחד הכלים המרכזיים הוא שאלון SHAI-14, המעריך 14 היבטים שונים של חרדת בריאות.

השאלות בו מתייחסות לדפוסי חשיבה, רגש והתנהגות בהקשר של תפיסת בריאות. למשל:

 

•  "עד כמה אתה מוצא את עצמך חושב על בריאותך?"

•  "האם אתה מרגיש שאתה בסיכון גבוה יותר לפתח מחלה קשה בהשוואה לאחרים בגילך?"

•  "כשאתה חש תחושה גופנית לא מוכרת, עד כמה קשה לך להתמקד בדברים אחרים?". 

 

המענה על כל שאלה נע על סולם של 0-3, כאשר ציון גבוה יותר משקף רמת חרדת בריאות גבוהה יותר.

 כך, השאלון מסווג את חומרת ההפרעה לשלוש רמות: קלה (ציון 0-27), בינונית (28-32), וחמורה (33-42).

 

הערכה ראשונית זו, המבוצעת גם בכלים דומים (כמו HAQ) מאפשרת תמונה מדויקת של מצב המטופל ובניית תכנית טיפול מותאמת אישית.

 

 

 

"עם הופעת הסימפטום הקל ביותר, שפתיים יבשות נניח,

אני מיד קופץ למסקנה שהיובש מצביע על גידול במוח.

או אולי סרטן ריאות.

במקרה אחד חשבתי שזו מחלת הפרה המשוגעת." 

 

-- וודי אלן, NYT, 2013

 

 

 

תסמינים של חרדת בריאות

 

 

חרדת בריאות מתאפיינת בתסמינים הבאים:

 

• עיסוק מתמיד בחקירת מחלות פוטנציאליות בהן האדם חושש שלקה.

• מתן פרשנות קיצונית לתעוקות פיזיות מקריות (כדוגמת כאבי ראש, בעיות עיכול או שרירים תפוסים) כמעידים על מחלה קשה- "יש לי כאב ראש שמצביע על גידול במוח".

• נטייה לבקשת בדיקות רפואיות, שאין בהן צורך, על מנת לפסול מחלות פוטנציאליות. הבולטת בהן היא סרטן, והחרדה מפני סרטן, שנקראת קרצינופוביה.

• החרדה לעיתים  מתגברת כאשר שוללים את קיומה של מחלה ממנה חשב האדם שסובל, כיוון ואז אין הסבר לתופעות עליהן מתלונן.

• קיימת התעקשות ואמונה רבה בכל הנוגע לקיומה של מחלה על אף שהבדיקות הרפואיות הוכיחו ההפך.

• לעיתים קרובות אנשים עם היפוכונדריה סובלים מחרדות נוספות או מאפיזודות דיכאוניות.

• במקרים רבים, אנשים עם היפוכונדריה מסרבים לקבל את אבחנת ההפרעה כיוון ובטוחים שאכן סובלים מבעיה רפואית חמורה, והם מחפשים ללא הרף את האישורים לכך שהתסמינים שהם חווים מצביעים על מחלה.

• חרדת בריאות יכולה לגרום לתסמינים גופניים ולהתבטא בתסמינים סומטיים מוחשיים ואמיתיים, כמו סחרחורות, כאבי בטן, פעימות לב מהירות, עקצוצים בידיים וברגליים, מתח שרירי ולחץ בחזה. תסמינים אלו הם תוצאה של תגובת הגוף לחרדה, ולעיתים קרובות מחזקים את מעגל הדאגה והפחד ממחלה.   

  

האדם חי בתחושה קיומית של איום מתמיד: חרדה מתמשכת מפני מחלה קשה ובלתי ניתנת לריפוי. תחושת הזמן המוגבל, כמו שעון מתקתק, יוצרת סבל עמוק שמותיר מעט מקום לאופטימיות או להגשמה עצמית. רבים מהסובלים מההפרעה חווים "תקיעות" בתחומים חשובים בחיים, כמו עבודה או מערכות יחסים, שכן העיסוק המתמיד בבריאות שואב מהם אנרגיה ואינו מאפשר להם להשקיע בפיתוח אישי ובבניית עתיד.

 

 

מתי דאגה לבריאות הופכת לחרדת בריאות?

 

לכולנו חשוב להיות ערניים לבריאות. ביקורים אצל רופא המשפחה, בדיקות דם תקופתיות שיננית וקשב לשינויים בגוף - כל אלה חלק טבעי ובריא מהדאגה לעצמנו.

אבל לפעמים הגבול הדק בין דאגה בריאה לחרדה מטשטש.

מחקר מ- 2025 מאיר נקודה חשובה: בעוד שרובנו מסוגלים לפרש כאב ראש כסימן לעייפות או מתח, אדם עם חרדת בריאות "קופץ למסקנות" ומגיע מייד אל התרחיש החמור ביותר. יתרה מכך - גם כשהבדיקות תקינות, קשה לו לקבל הסבר מרגיע ופשוט לתסמינים.

חשוב להבין:  בדומה להפרעה טורדנית כפייתית, רוב המתמודדים עם חרדת בריאות מודעים לבעיה. יש להם תובנה גבוהה, כלומר ברור לאדם שהמחשבות המטרידות מוגזמות והפחד לא רציונלי, אבל עדיין עולה צורך עז לוודא שוב ושוב שהכל בסדר - אם זה דרך בדיקות חוזרות, ביקורים תכופים אצל רופאים, או חיפוש בלתי פוסק של מידע רפואי מאושש או מאשר. 

 

 

מה ההבדל בין חרדה כללית לחרדת בריאות?

 

בניגוד לחרדה כללית (GAD) חרדת בריאות אינה פוחתת גם אחרי שמגיעות בדיקות רפואיות שאמורות להרגיע.

אנשים הסובלים ממנה נוטים לחפש שוב ושוב אישור רפואי, לבצע בדיקות חוזרות ולהגיע למיון או לרופא דחוף בתדירות גבוהה. ההרגל הזה מחזק תלות באישורים רפואיים כדרך להפחתת החרדה, אך יוצר מעגל אכזרי:

מיחוש גופני מעורר דאגה, חיפוש מידע באינטרנט שמוביל לתרחישים קיצוניים, בדיקות אובססיביות של הגוף, החרפה בתחושת הלחץ – ולבסוף ביקור אצל הרופא לצורך הרגעה. ההקלה שמגיעה בעקבות תשובת הרופא זמנית בלבד, וכשהתסמין הבא מופיע – הכול מתחיל מחדש.

 

חשוב לציין שלא כל מי שסובל מחרדת בריאות מחפש אישור רפואי – ישנם גם כאלה שמעדיפים להימנע לחלוטין מרופאים. החשש מלגלות מחלה מסוכנת, הצורך בבדיקות רפואיות או אפילו משפט אקראי שהרופא עשוי לומר – כל אלה עלולים להציף חרדה קשה. עבורם, עדיף לא לדעת ולא להתמודד עם האפשרות שמשהו אכן לא בסדר.

 

 

"אפילו כשתוצאות הבדיקה השנתית שלי

 מעידות על בריאות מושלמת, 

איך אני יכול להירגע כשאני יודע 

שברגע שאני יוצא ממשרד הרופא 

משהו עלול להתחיל לגדול בי?"

 

-- וודי אלן, NYT, 2013

 

 

 

מה ההבדל בין חרדת בריאות להפרעת סימפטום סומטי (Somatic symptom disorder)?

 

בשתי ההפרעות, התסמינים והדאגות אמיתיים לחלוטין ודורשים התייחסות וטיפול מקצועי.

ההבדל המרכזי בין השתיים הוא שבחרדת בריאות המוקד הוא הפחד ממחלות חמורות, גם ללא תסמינים גופניים משמעותיים, בעוד שבהפרעת סימפטום סומטי קיימים תסמינים גופניים אמיתיים, והדאגה מתמקדת בעיקר בתחושת המצוקה שהם מעוררים ובתסמינים עצמם.

 

 

 

 

 

מה גורם לחרדת בריאות?

 

חרדת בריאות היא תופעה מורכבת שנובעת משילוב של גורמים שונים. כמו פאזל רגשי שמורכב מכמה חלקים:

 

 

דפוסי חשיבה, התנהגות והתייחסות לגוף

 

הדרך בה אנחנו מפרשים תחושות גופניות משחקת תפקיד מרכזי. מי שמתמודד עם חרדת בריאות נוטה לפרש תחושות רגילות כמו דופק מואץ או כאב ראש כסימן למשהו מסוכן.

זוהי מעין "זכוכית מגדלת" דרכה כל תחושה גופנית נראית מאיימת יותר.

 

 

היא מומחשת כאן מצוין באמצעות מודל ה- Three B’s:

 

 

 

רגישות גבוהה לתחושות גופניות

 

מחקרים מראים שאנשים המתמודדים עם חרדת בריאות מאופיינים ברגישות גבוהה במיוחד לתחושות פנימיות בגוף - תופעה הנקראת "רגישות אינטרוספטיבית". הם חשים ביתר עוצמה כל שינוי קטן בדופק, בנשימה או במתח בשרירים. מערכת ההתראה שלהם רגישה מדי: בעוד שאצל רוב האנשים שינויים קטנים בגוף עוברים מתחת לרדאר, אצלם כל תחושה קלה מעוררת באופן מיידי הסטת קשב ודאגה.

שרגישות כזו היא סוג של "חרב פיפיות", כי מצד אחד היא מאפשרת מודעות גבוהה לסיגנלים גופניים, אבל מצד שני היא מגבירה את הנטייה לפרש תחושות תמימות כמסוכנות.

ואכן, תהליך חשיפה מרכזי בטיפול בחרדת בריאות מיועד לעזור למטופל להתיידד עם תחושות גופניות במקום לראות בהן איום פוטנציאלי ואקוטי.

 

 

רגישות גבוהה למתח

 

אנשים עם חרדת בריאות מגיבים בעוצמה רבה יותר למצבי לחץ.

הגוף שלהם רגיש ודרוך יותר, והם חווים ביתר שאת תחושות גופניות בזמני דחק - מה שמעצים את מעגל החרדה.

 

 

שורשים מוקדמים

 

מחקרים מראים שהנטייה לחרדת בריאות מתחילה להתפתח כבר בילדות ובגיל ההתבגרות.

בלי התערבות מתאימה, דפוסים אלה עלולים להתקבע ולהפוך למצוקה כרונית בבגרות.

 

 

 

קשר להפרעות נוספות

 

חרדת בריאות מופיעה לעתים קרובות לצד מצבים נפשיים אחרים כמו דיכאון, הפרעות חרדה או OCD.

זה לא מפתיע - שכן בבסיסה עומד פחד קיומי עמוק מפני מוות או מחלה קשה, פחד אנושי ואמיתי, גם אם עוצמתו במקרה זה חזקה מדי.

 

 

הבנת הגורמים האלה חשובה במיוחד לטיפול, כי היא מאפשרת לנו לגעת בשורש הבעיה ולא רק בתסמינים.

 

  

 

 

טיפולים פסיכולוגיים יעילים

 

הטיפול בחרדת בריאות מתמקד בשינוי הדרך בה אנשים חושבים, מרגישים ומגיבים לתחושות גופניות ולמחשבות על בריאותם.

 

הגישה המובילה היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), המסייע לאדם לפתח הבנה מאוזנת יותר של תסמינים וסימנים גופניים ולרכוש כלים מעשיים להתמודדות עם חרדה.

בגישה זו, המטפל והמטופל עובדים יחד כדי לזהות דפוסי חשיבה מעוררי חרדה ולפתח דרכים בריאות יותר להתמודד עם דאגות בריאותיות.

 

 

 

"כל כאב או מיחוש קטן שולח אותי למשרד הרופא 

עם צורך להירגע שהאלרגיה האחרונה שלי לא תדרוש השתלת לב."

 

-- וודי אלן, NYT, 2013

  

 

 

טיפול CBT בחרדת בריאות

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מושתת על ההנחה כי החרדה ממחלות משתמרת ומתחזקת על ידי גורמים קוגנטיביים והתנהגותיים, ובעזרת טכניקות טיפוליות ניתן לטפל בהם ולשנות את הרגש.

בכוחו של טיפול CBT לא רק להפחית את תסמיני החרדה, אלא גם ליצור שינוי משמעותי בחייו של המטופל, להחזירו להתמקדות הבריאה בהגשמה עצמית ובמימוש כישוריו ונטיות ליבו.

המטרה של טיפול CBT היא לאפשר למטופל הסובל מפחד ממחלות, סל של מיומנויות וטכניקות התמודדות, בהן יוכל לעשות שימוש לאורך כל חייו, מגם כאשר הטיפול יסתיים.

 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדת בריאות יכול להתקיים פנים אל פנים או אונליין, בטיפול פסיכותרפי בוידאו (באמצעות זום למשל), והוא יעיל:

 

חוקרים מאוניברסיטת ברגן גילו כי 16 מפגשים שעתיים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכולים להשפיע לטובה על הסובלים מחרדת בריאות, גם כאשר השינוי נבחן ב-follow up כעבור 10 שנים ממתן הטיפול.

מחקר שפורסם בכתב העת Jama Psychiatry ביוני 2020, מלמד כי מידת היעילות של טיפול CBT מרחוק בחרדת בריאות אינה נופלת מטיפול CBT פנים אל פנים בהפרעה. 

 

 

בין המיומנויות והכלים שמציעה שיטת CBT למטופלים עם חרדת בריאות:

 

• זיהוי מחשבות אוטומטיות מעוותות ושליליות לגבי מחלות-  בחינה ואתגור של המחשבות והנחות היסוד לגבי המחשבות הפסימיות: האם המחשבות על מחלה מעוגנות במציאות? האם ניתן להטיל בהן ספק?

• הקניית מידע פסיכו-חינוכי  - ידע נותן כוח וביטחון. למשל, דיבור על ההסתברויות לפריצת מחלות במציאות, בהשוואה להערכה האישית המחרידה.

• שינוי אמונות יסוד לגבי הגוף והבריאות -  הנה דוגמא -   אמונה קודמת: לכל סימפטום יש הסבר רפואי מוחלט. אמונה חדשה: לסימפטומים רבים אין סיבה ברורה, או הסבר מוחלט. זה לא אומר שהם חמורים או מסכני- חיים. 

• התייחסות לאחרים ולעצמך בדרכים חדשות, מרגיעות ומאוזנות יותר.

• שינוי ההתנהגות ודפוסי הפעולה הקיימים - במקום להגיע פעם נוספת לחדר מיון, או לתאם תור דחוף עם רופא המשפחה, יועלו דרכים אפשריות נוספות ותיבנה עמידות למצוקה.

• עימות עם מחשבות מפחידות לגבי בריאות וחולי - כמו בכל טיפול בחרדה ופוביה ב-CBT, עובדים עם חשיפה מנטלית הדרגתית, בה חווה המטופל בזמן אמת, ובתנאים רגועים ובטוחים, את מה שמאיים עליו. 

• שימוש בכלים טיפוליים שמגבירים את תחושת השליטה, למשל ביופידבק. 

• זיהוי טריגרים גופניים, קוגנטיביים ורגשיים שמעוררים חרדה ומתן פרשנות מחודשת עבורם - האופן בו אנו מפרשים וחושבים על תחושות גופניות מעצב את מידת המצוקה שהם יוצרים. ככל שנאמין שהסיבה לסימפטומים היא מאיימת, כך נחוש אותם יותר מאוימים. 

   

 

מטפל CBT יכיר את המטופל היטב וילמד לעומק על הפחדים הרפואיים עמם הוא מתמודד.

הוא יתחקה אחר מקורות התפתחותם ויבחן את הדרך בה משפיעים התסמינים של חרדת הבריאות על חייו.

בהמשך, המטפל יעזור למטופל להבחין בדומיננטיות של ראיית העולם הפסימית, במחשבות אוטומטיות שעולות לגבי מחלות וההסתברות המציאותית לחלות בהן. 

כך, המטופל לומד כיצד להטיל ספק במחשבותיו השליליות, לזנוח את דפוסי החשיבה הישנים לפנות מקום תודעתי למחשבות מאוזנות, אדפטיביות ותואמות יותר למציאות. 

 

המטפל נעזר בשלל טכניקות CBT נוספות, ובאמת שיש לשיטה המון אמצעים טיפוליים להציע. למשל, הוא עשוי לכתוב יחד עם המטופל על הפחד הבריאותי הקשה ביותר שלו, ללכת אחורה בזמן וללמוד כיצד ומתי בדיוק הופיעה החרדה ואיך המטופל מתקשה לתפוס אותה לפני שהיא יוצאת מכלל שליטה.

הגיוני בסך הכל. אם אתם מתמודדים עם קפיצות שרירים (Benign fasciculation syndrome) שכיחות, אפשר להבין את התופעה כתוצר של מתח ולנסות להירגע, במקום להיכנס לתסריטי המחלות החמורים ביותר.

בסופו של יום, הדרך היעילה ביותר להתמודד עם שאלות רפואיות מאיימות, היא להבין שחלקן יישארו לא פתורות, גם לרופא הכי מיומן. חשוב להכיר בשאלות אלו ולקבל אותן, להסתכל על הלפיתה הנפשית ועל אחיזתן בחוויה הנוכחית, אך להימנע מלספק את הצורך לענות עליהן.

עם הזמן, תחושת חוסר-הוודאות תהפוך נסבלת יותר, ואיתה תתחזק תחושת המסוגלות להתמודד עם חוסר ודאות.

דרך טובה לעשות זאת היא לאמץ תסריט קצר, אותו ניתן לדקלם בתגובה לשאלה כזאת. בחשיבה על התסריט יש לשים לב שהוא מתייחס לכל הנקודות שהועלו בפסקה זו: הכרה בשאלה המתעוררת, קבלת אי-הוודאות שבעתיד להתרחש, והכרה ביכולת להתמודד עם כל דבר בבוא העת.

 

 

טיפולים חדשים

 

בשנים האחרונות התפתחו גישות טיפוליות נוספות המציעות כלים משלימים ברוח הגל השלישי של CBT: 

 

• טיפול מבוסס מיינדפולנס (MBCT) מלמד את המטופל להתבונן במחשבות ובתחושות גופניות מנקודת מבט מאוזנת יותר, מבלי להיסחף לפרשנויות אימתניות.

• טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) מדגיש את היכולת לחיות חיים משמעותיים גם בנוכחות מחשבות ותחושות מטרידות, תוך פיתוח גמישות פסיכולוגית וחיבור לערכים אישיים.

 

 

 

טיפול תרופתי

 

במקרים מסוימים, ניתן לשלב טיפול תרופתי, בעיקר תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה-SSRI כמו פלואוקסטין או פרוקסטין.

עם זאת, המחקר בתחום התרופתי עדיין מוגבל, והגישה המועדפת היא שילוב של טיפול פסיכולוגי עם תמיכה תרופתית במידת הצורך.

 

 

 

התמודדות יומיומית עם חרדת בריאות

 

לצד הטיפול המקצועי, יש דרכים להקל על ההתמודדות היומיומית עם חרדת בריאות. 

בעוד שהטיפול המקצועי מספק את המסגרת והכלים הבסיסיים, היישום היומיומי של אסטרטגיות התמודדות הוא שמאפשר שינוי משמעותי לאורך זמן, אבל דורש סבלנות, משמעת והרבה תרגול. 

אפשר לומר שהאסטרטגיות הללו מתמקדות בארבעה תחומים שנפרט תיכף בטבלה:

ניהול המידע הרפואי שאנו צורכים, פיתוח יכולות הרגעה עצמית, בניית מערכת תמיכה וזיהוי דפוסים אישיים. 

כל אחד מהתחומים האלה מציע כלים מעשיים שניתן ליישם בחיי היומיום, תוך התאמה אישית לצרכים ולנסיבות של כל אחד:

 

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

  

 

 

 

 

 

כתיבה:

 

סמדר שטינברג,  MA,

ביבליותרפיסטית, זוכת פרס ספיר  

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם  מומחי מכון טמיר

 

 

 

עריכה אחרונה:

 

13 בינואר 2025

 

 

 

מקורות:

 

Allen, W. (2013, January 12). Hypochondria: An inside look. The New York Times. https://www.nytimes.com/2013/01/13/opinion/sunday/hypochondria-an-inside-look.html

 

Antony, M. M., & Watling, M. A. (2006). Overcoming Medical Phobias. Retrieved from https://martinantony.com/wp-content/uploads/Overcoming-Medical-Phobias1.pdf

 

Arsenakis, S., Chatton, A., Penzenstadler, L., Billieux, J., Berle, D., Starcevic, V., Viswasam, K., & Khazaal, Y. (2021). Unveiling the relationships between cyberchondria and psychopathological symptoms. Journal of Psychiatric Research, 143, 254-261. doi: 10.1016/j.jpsychires.2021.09.014

 

Axelsson, E., Andersson, E., Ljótsson, B., Björkander, D., Hedman-Lagerlöf, M., & Hedman-Lagerlöf, E. (2020). Effect of Internet vs Face-to-Face Cognitive Behavior Therapy for Health Anxiety: A Randomized Noninferiority Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online May 13, 2020.

 

Barsky, A. J. (2007). Feeling Better: A 6-Week Mind-Body Program to Ease Your Chronic Symptoms. ISBN-10: 006076614X, ISBN-13: 978-0060766146.

 

Bailer, J., Kerstner, T., Witthöft, M., Diener, C., Mier, D., & Rist, F. (2016). Health anxiety and hypochondriasis in the light of DSM-5. Anxiety, Stress, & Coping, 29(2), 219-239.

 

Cotterell, N. (2019, January 3). Health anxiety and interoceptive exposure. Beck Institute for Cognitive Behavior Therapy. https://beckinstitute.org/blog/health-anxiety-and-interoceptive-exposure/

  

Holden, M. L., Gooi, C. H., Antognelli, S., Joubert, A., Sabel, I., Stavropoulos, L., & Newby, J. M. (2025). Symptom Attributions in Illness Anxiety Disorder. Journal of clinical psychology, 10.1002/jclp.23765. Advance online publication. https://doi.org/10.1002/jclp.23765

 

Kikas, K., Werner-Seidler, A., Upton, E., & Newby, J. (2024). Illness Anxiety Disorder: A Review of the Current Research and Future Directions. Current psychiatry reports, 10.1007/s11920-024-01507-2. Advance online publication. https://doi.org/10.1007/s11920-024-01507-2

 

Lucock, M. P., & Morley, S. (1996). The Health Anxiety Questionnaire. British Journal of Health Psychology, 1(2), 137–150.

 

Olatunji, B. O., et al (2014). Cognitive-behavioral therapy for hypochondriasis/health anxiety: a meta-analysis of treatment outcome and moderators. Behaviour Research and Therapy, 58, 65-74.

 

Österman, S., Axelsson, E., Lindefors, N., Hedman-Lagerlöf, E., Hedman-Lagerlöf, M., Kern, D., Svanborg, C., & Ivanov, V. Z. (2022). The 14-item short health anxiety inventory (SHAI-14) used as a screening tool: appropriate interpretation and diagnostic accuracy of the Swedish version. BMC psychiatry, 22(1), 701. https://doi.org/10.1186/s12888-022-04367-3

 

Rachman, S. (2012, August 1). Health anxiety disorders: A cognitive construal. Behaviour Research and Therapy. DOI: 10.1016/j.brat.2012.05.001.

 

Shiloh, S., Drori, E., Orr-Urtreger, A., & Friedman, E. (2009). Being "at-risk" for developing cancer: Cognitive representations and psychological outcomes. Journal of Behavioral Medicine, 32(2), 197–208.

 

Sohn, E. (2018, February 3). For people with severe health anxiety, the Internet can be a terrible place. The Washington Post. Retrieved from https://www.washingtonpost.com/national/health-science/for-people-with-severe-health-anxiety-the-internet-can-be-a-terrible-place/2018/02/02/584bc86a-0512-11e8-b48c-b07fea957bd5_story.html

 

Taylor, S., & Asmundson, G. J. G. (2004). Treating Health Anxiety: A Cognitive-Behavioral Approach. Guilford Press.

 

American Psychological Association. (2017, October 24). 10 tips for dealing with the stress of uncertainty. Retrieved August 26, 2023, from https://www.apa.org/topics/stress/uncertainty

 

Anxiety Australia. Overcoming Health Anxiety/Hypochondriasis. Retrieved August 26, 2023, from https://www.anxietyaustralia.com.au/resources/health-anxiety/

 

Healthdirect Australia. (2022, February). Hypochondria. Retrieved August 26, 2023, from https://www.healthdirect.gov.au/hypochondria

 

NHS. (2020, October 14). Health anxiety. Retrieved August 26, 2023, from https://www.nhs.uk/mental-health/conditions/health-anxiety/