חרדת טיסה | תסמינים, אבחון וטיפול פסיכולוגי בחרדות מטיסה

 

מהי חרדת טיסה?

פחד מטיסות, אוויופוביה, הוא פחד להיות על מטוס, או על כל כלי תחבורה מעופף אחר, כמו מסוק, בזמן טיסתו.

פוביה מטיסות מכונה גם חרדת טיסה, או אירופוביה.

 

בואו נודה, לא טבעי לבני אדם לטייל בין העננים... יותר מזה, בני אדם אינטילגנטים חוששים להיכנס בשיוויון נפש לתוך צינור חלול ולהמריא אל על.

בראייה של הפסיכולוגיה האבולוציונית, ילדים, בני נוער ומבוגרים אינם אמורים למצוא את עצמם חסרי אונים, בתוך גליל מתכת, בגובה 30,000 רגל.

 

אך טבעי הוא שבתודעה יעברו מחשבות על התרחישים המחרידים ביותר:

מערבולות וכיסי אוויר שיכולים להופיע, אירוע בטחוני משום מקום, ובכלל, הגובה הבלתי נתפס בין ארץ לשמיים, הים העמוק שנמצא מתחת למטוס והסבירות המתעתעת שתצנח לתוכו.

ואלה רק כמה דוגמאות.

אם גם אתם מתרגשים לצפות ב"תעופה בחקירה", תוך כדי כסיסת ציפורניים, או שאתם נמנעים ממנה לחלוטין, יתכן שאתם סובלים מאוויופוביה - פחד מטיסות.

 

בגלל השימוש הגובר בטיסות בחברה המתועשת בה אנו חיים, הן לצרכי טיול ונופש והן לצרכי עבודה, אנשים רבים פונים לטיפול להפחתת חרדת טיסות.

אם אתם מעוניינים בשיחת הכוונה מהירה, צרו עמנו קשר והיפגשו בקרוב עם מטפל CBT מומלץ בתל אביב ובאיזורים אחרים בארץ.

 

צפו בכתבה מצוינת מתוך ״כאן חדשות״,

על חרדת טיסה וההתמודדות עמה:

 

 

 

תסמינים של חרדת טיסה

כל אדם מגיב בצורה שונה לפחד מפני טיסות.

 

כמו בכל הפרעת חרדה , מדובר בפחד מופרז, לא רציונלי וקיצוני אשר משפיע על האדם גם בנוכחות הגורם המאיים (בזמן הטיסה) וגם בזמנים אחרים (לפני הטיסה).

לרוב, למקור הפחד יש קשר מועט לסיכונים הכרוכים בטיסה, ולסיכויים המציאותיים שאסון באמת להתרחש.

 

אלא שמי שחרד מטיסה אינו נרגע מהנתונים שמפרסם הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO), לפיהם טיסה היא אמצעי התחבורה הבטוח ביותר שקיים. 

זו טבעה של כל חרדה - אמת קטנה שמנכיחה חרדה גדולה.

 

״המטוס ממריא ואני מנסה להכניס להגיון שהכל בסדר, וזו טיסה קצרה. סה״כ שעה. אבל כל דקה מרגישה נצח. יש לי מחשבות בלתי הגיוניות שאני רוצה לרדת מיד, אני לא אשרוד את הטיסה הזאת. אין עוד מחשבות בראש חוץ מזה ששעה מרגישה כמו נצח ושאני רוצה שזה ייגמר. דפיקות לב מהירות וחזקות, עם דמעות בעיניים. המטוס מרגיש קטן מדי ואין לי אוויר. אין לי מחשבות על קריסה, המחשבות האלו היו לפני שעליתי על המטוס, לילה לפני (שאת הלילה לפני אני בדרך כלל מעבירה בבכי). יש רק את המחשבה ששעה לא תיגמר לעולם ושאני חייבת לרדת עכשיו מהמטוס....״

 

תגובה רווחת לפחד מטיסות היא הימנעות מוחלטת מטיסה, מה שעלול לפגוע מהותית בקריירה של אנשים עם עבודה המשלבת מעבר בטיסות ממדינה למדינה.

מי שבכל זאת לא יכול להרשות לעצמו להימנע לחלוטין מטיסות, מוצא את עצמו נאלץ להתמודד עם תסמינים גופניים לא נעימים של חרדה כמו הזעת-יתר, דפיקות לב מואצות, סחרחורת, נשימה לא סדירה ובחילה.

יש הסובלים ממגוון חששות נלווים, שקשורים בפחד מבחילה והקאה , פחד ממקומות סגורים, וחרדה מפיגועי טרור.

אצל אחרים מתגברת חרדת הטיסה בעקבות טראומה שעברו, כמו תאונת דרכים מסכנת חיים.

 

 

שכיחות של חרדת טיסה 

חרדת טיסה היא אחת הפוביות הכי שכיחות כיום, הרבה יותר מפוביות אחרות, הן בגלל החשש הביטחוני שאופף את מדינתנו הקטנה (ודאי לאחר פיגועי הטרור של 11/9 בניו יורק) והן לאור העלייה העצומה בשיעור התעבורה האווירית בישראל ובכל העולם.

 

מעניין שפסיכולוגים ופסיכיאטרים שחוקרים את התופעה מצויים קצת מאחור:

מאמר שסקר את היקף המחקרים הקליניים של טיפול באוויופוביה, העלה כי פחדים מטיסות נחקרו הרבה פחות בהשוואה למצבי חרדה אחרים, כמו חרדה חברתית, או PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית).

 

יחד עם זאת, סקרים אחרונים מלמדים על היקף התופעה והשפעותיה על איכות החיים:

• לפי סקר אנגלי של YouGov , למעלה מ-40% מהגברים והנשים שסובלים מחרדת טיסה, מדווחים כי ההימנעות מעליה למטוס כל כך חמורה עבורם, עד כדי כך שהם מוותרים על טיולים וחופשות ביעדים אקזוטיים, אשר דורשים טיסות ארוכות טווח.

• סקר שנעשה בחברת התעופה וירג'יןן אטלנטיק העלה כי למעלה ממחצית מהמשיבים (55%) דיווחו על רגישות מוגברת בעת הטיסה, ויותר מכך: 41% מהגברים בסקר שיתפו בגילוי לב שהם מעדיפים למצוא להם מקום מתחת לשמיכה כדי להסתיר את הדמעות הזולגות...

• למרות הכל, לפי מחקר של travelmath.com, אתר אמין שבחן את מידת האמון בצוות הטיסה, העלה כי 95% מהנוסעים בוטחים בדיילות, 92% סומכים על הטייסים ו-65% סומכים על נוסעים אחרים.

 

 

מה גורם לחרדה מטיסה?

• חוויה שלילית מהעבר: כפי שהזכרנו למעלה, חוויה טראומטית שאדם חווה או שמע דרך אנשים קרובים לו יכולה להשפיע על חרדת הטיסה ממנה הוא סובל. גם מצבים בהם האירועים שקרו לא היו קשורים לטיסות יכולים להוביל לפחד מפני טיסות. כך למשל, אדם שנלכד במעלית יכול לפתח קלסטרופוביה, חרדה ממקומות סגורים, פחד אשר יצוף כאשר יאלץ להתמודד עם שהות במטוס סגור במשך כמה שעות, בלי אפשרות לברוח.

 

• חרדת טיסה כמנגנון הישרדותי: כפי שכתבנו קודם, אין שום דבר טבעי בכך שנשב חגורים לכסא בגובה של 30,000 רגל... סביר כי תגובת החרדה מטיסה היא ״התנהגות״ אבולוציונית שמטרתה להזהיר אותנו מפני איום צפוי, אולי בגלל פחדים רבים אחרים שקישרנו במחשבותינו לטיסה ואולי בגלל הצורה הלא טבעית בה אנו נמצאים קילומטרים מעל הקרקע, מה שהאדם הקדמון כמובן לא נאלץ להתמודד איתו (כלומר, אנו מפרשים את הטיסה כמצב מסוכן בגלל התחושה הלא מוכרת שהיא מביאה איתה).

 

• מבחינה פיזיולוגית: כתגובה להימצאות במצב לא מוכר, המערכת הסימפטטית בגופנו, זו שאחראית על תגובות החירום, גורמת לפריצה מיידית של תסמינים גופניים שהוזכרו (דפיקות לב מואצות, זיעה, דופק מהיר). כאשר אנו נלחצים מהתסמינים הללו ומפרשים אותם כסכנה, מתרחש תהליך קוגניטיבי שתורם להחרפת התסמינים הפיזיים, עד להתקף חרדה של ממש.

 

 

חשוב לדעת:

שתיית אלכוהול במהלך טיסה לא בהכרח מפתיחה מתח וחרדה.

להיפך - לעיתים קרובות השילוב בין שינויי הלחצים לבין השפעת האלכוהול

עלולים ליצור אפקט מצטבר של רגישות חזקה יותר. 

  

 

טיפול פסיכולוגי בחרדת טיסה

 

פחד מטיסה מופיע ברמות שונות של חרדה, החל מאי נוחות ותחושה קלה של חרדה בזמן הטיסה ועד להימנעות מוחלטת מטיסות בכלל. ישנן דרכים רבות להגיע למצב של טיסה ללא פחד - למשל, שיטות הרגעות, מיינדפולנס EMDR , Fly and be Calm, או לקחת כדור (בעיקר כדורים כמו קלמנרבין או תרופות הרגעה נגד חרדות ) ועוד.

 

שיטת CBT, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, נחשבת לאחת מהשיטות היעילות מחקרית.

ב-CBT קיים ארגז כלים וטכניקות להתמודדות יעילה ומהירה עם פוביות, ובכללן גם חרדת טיסה.

 

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) מטפל בחרדות מטיסה בשלושה מישורים:

• המישור הראשון הוא המישור הקוגניטיבי - מחשבות הקשורות לחרדה, זיהוי עיוותי החשיבה, שימוש בדמיון מודרך ועוד.

• במישור השני, המישור ההתנהגותי - בהתמודדות מעשית וחזרתית עם ההתנהגות המאיימת. באופן כללי ניתן לכנות מישור זה טיפול בחשיפה.

• המישור השלישי מתמקד בהשגת שליטה גופנית, שבלעדיה יתקשה המתמודד לדעת בביטחון שהמציאות אינה כה מאיימת. אחת השיטות היעילות להפחחת התסמינים הגופניים של חרדה היא טיפול ביו-פידבק.

 

 

תהליך החשיפה בטיפול CBT בחרדה מטיסה

 

החשיפות, דרך התמודדות במישור ההתנהגותי, הן הכלי המרכזי בטיפול CBT בפוביות והן מאוד יעילות כאשר הן ממוקדות בחרדה הספציפית ממנה חושש המטופל.

מטפלי CBT מתעכבים על כל אחד מהרגעים הקטנים, אותם טריגרים שמעוררים את חרדת הטיסה:

החל מהזמנת הכרטיסים אצל סוכן הנסיעות או באינטרנט, דרך הנסיעה לנמל התעופה, הליך הבידוק הביטחוני, השהייה בטרמינל (כולל ההפוגה בדיוטי פרי) העליה למטוס, רגעי ההמראה, הטיסה עצמה, מערבולות האוויר שפוגשים בטיסה, הנחיתה וההודעה של הקברניט לגביה ואפילו איתור המזוודות בנמל התעופה החדש.  

דיוק בבעיה הספציפית ממנה חרד המטופל מעלה את האפקטיביות של תהליך החשיפה.

 

הנה מספר דוגמאות שכיחות, שמטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים שמים לב אליהן כטריגרים אפשריים לחרדה מטיסות:

 

• שבר באחת הכנפיים או בגוף המטוס

• נפילה פתאומית בלחץ האוויר בתא הנוסעים

• כשל באחד המנועים, או התנתקות של מנוע מגוף המטוס

• פחדים במהלך ההמראה (״המטוס לא מצליח לטפס״)

• חרדה שנובעת מהבושה החברתית להראות חרד

• פחד מכיסי אוויר שהמטוס "נופל" לתוכם

• חשש שהמטוס יפספס את מסלול הנחיתה, או שהגלגלים לא ייפתחו

• פחד שהטייסים יאבדו שליטה על המטוס

• פחד גבהים

• פחד מרעשים מגוונים שנשמעים במטוס - למשל, חריקות, סימנים קוליים שמאותתים לדיילות, קול השחרור של הגלגלים בנחיתה.

• פחד מזיהום

 

אז כמו שאמר ד"ר סוס, "אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים", כל מה שנשאר לעשות הוא להתמודד עם החרדה ולראות עולם.

 

 

איזה טיפול פסיכולוגי הכי מומלץ לפחד מטיסה?

 

הטיפול הפסיכולוגי המומלץ שנחשב כיום לטיפול קו ראשון באוויופוביה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בו מקבל המטופל כלים יישומיים, לומד טכניקות ומתרגל אותן כדי להתמודד ביעילות עם הפחד מפני טיסות.

 

הנה כמה אמצעים קליניים שנלמדים במהלך טיפול סיביטי בחרדת טיסות:

טכניקות נשימה שעוזרות להפחית תסמיני חירום פיזיים, למשל נשימה דרך הסרעפת, במקום נשימת בטן.

ניתן דגש על שינוי המחשבות השליליות האוטומטיות למחשבות מועילות ומציאותיות.

ניהול חרדה דרך הצגת מידע פסיכוחינוכי מדויק לגבי מטוסים וטיסות.

טכניקות חשיפה - במקרים מסוימים יתנסה המטופל בחשיפה לסימולטור טיסה או למטוס אמיתי, כחלק מתהליך של הקהיה שיטתית לצד למידה של טכניקות הרגעה.

 

בשלב מתקדם של התהליך המטופל מתבקש להכין מדרג (היררכיה) של הפחדים.

לאחר מכן, המטפל והמטופל עוברים יחדיו תהליך בו המטופל נחשף לפחדים שלו בשלבים עד שהוא מסוגל להתמודד עם כולם (ובמקרה הזה, מסוגל לטוס).

 

החלק האחרון של הטיפול נקרא שלב התחזוקה, שכן הוא מתמקד בשמירה על השינויים שהושגו במהלך הטיפול ובמניעת הישנות של הפוביה.

 

מחקר שנערך לאחרונה ניסה להשוות בין יעילות שיטות טיפוליות שונות בתחום ה-CBT לטיפול בחרדת טיסות.

חשוב לציין כי בעוד שמחקרים קליניים מבוקרים הוכיחו את יעילותו של טיפול CBT לחרדת טיסות, פורסמו מעט מאוד מחקרים שהשוו בין סוגי טיפולים שונים.

 

 

בכל זאת נסקור כמה מהאלטרנטיבות: 

 

 

טיפול EMDR

טיפול EMDR מבוסס על התאוריה כי חוויות מטרידות מאוחסנות במוח בעוד הרגשות השליליים לכודים בגוף ומונעים מהאדם לעבד אותם.

השימוש בתנועות עיניים מהירות עוזר לשחרר את המחשבות ולעבד אותן ללא החוויה השלילית שמקושרת אליהם באופן רגיל, ולכן מפחית את החרדה.

מידת היעילות של ה-EMDR  לטיפול בפוביות עדיין לא הוכחה דיה במחקרים קליניים מבוקרים, אולם הכיוון חיובי בהחלט.

במכון טמיר מוצע טיפול EMDR ברחובות ובשפלה, כמו גם באזורים נוספים בארץ. 

 

 

טיפול באמצעות מציאות מדומה (VR)

טיפול באמצעות חשיפה למציאות מדומה מספק אווירה מבוקרת לגירוי שמדמה את האובייקט מעורר הפחד, במקרה זה חשיפה למצב של טיסה.

מרכזים טיפוליים לחקר פוביה מטיסה באמצעות מציאות מדומה (VRCBT), פועלים כיום בישראל, למשל, בבית חולים תל השומר ובמעבדה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי באוניברסיטת חיפה, בניהול ד״ר הלין וולך, פסיכולוגית קלינית בכירה.

במרכז הרפואי תל השומר מוצע טיפול בחרדת טיסה באמצעות סימולטור משוכלל שמדמה המראה במטוס. הטיפול מתקיים בליווי של פסיכולוג קליני, והחוויה זהה לחוויה אמיתית, לפחות מבחינה מוחית. המטופל מאותגר יותר ויותר - תקלה במטוס, כיס אוויר ועוד. מומלץ.

התוצאות יפות גם אצל מי שמתמודד עשרות שנים עם חרדה מטיסה. 

חשוב לציין כי במהלך טיפול באמצעות מציאות מדומה בחרדת טיסה, ניתן לתרגל גם טכניקות הרפיה ונשימה, שאינן מפריעות לתוצאת הטיפול ואף עשויות להגביר את השפעת הטיפול.

 

מחקרים על VRCBT לחרדת טיסה

מחקרים קליניים קודמים הראו יעילות בשימוש במציאות מדומה לטיפול בפוביות שונות, כולל חרדת טיסות.

המחקר הנוכחי נועד להשוות בין היעילות של שלוש המתודות הללו בהתערבות בת 10 מפגשים חד שבועיים, כל מפגש בן שעתיים.

הטיפול ניתן ע"י פסיכותרפיסט ושני פסיכולוגים.

שלושת המפגשים הראשונים התנהלו בקבוצות קטנות והיו זהים לכל הקבוצות.

מפגשים אלה כללו קבלת מידע על חרדה ועל דרכים להפחתת חרדה, שימוש בטכניקות קוגנטיביות והתנהגותיות (כגון תרגול דרכים לשינוי מחשבות לא מועילות או דמיון מודרך), טכניקות הרפיה וקבלת מידע לגבי טיסות, בטיחות בטיסות, סיכונים אובייקטיבים ותאונות.

שלושת המפגשים הבאים היו שונים לכל קבוצה לפי שיטת הטיפול המרכזית. ארבעת המפגשים האחרונים היו זהים לכל המשתתפים וכללו כניסה לסימולטור טיסה, מפגש עם טייס ועם איש בקרת טיסה, המראה מדומה במטוס אמיתי ולבסוף- טיסה אמיתית.

מידת החרדה נבדקה לפני הטיפול, שבוע לאחר סיומו וכן שנה לאחר מכן, כדי לבדוק את עמידות הטיפול.

המחקר הוכיח יעילות משמעותית של שלושת הטיפולים הללו בהפחתת הפחד מטיסות בהשוואה בין מידת החרדה לפני הטיפול ולאחריו.

בכל הקבוצות פחתה מידת החרדה לפי שאלוני דיווח עצמי. בנוסף,

ממצא מרשים הוא שמעל 90% מהמשתתפים בניסוי בכל סוגי הטיפולים היו מסוגלים להמריא בטיסה אמיתית לאחר הטיפול, ובטיפול בשילוב עם מציאות מדומה שיעור הטסים הגיע אף למאה אחוזים מהמשתתפים.

ממצא משמעותי נוסף הוא שהשיפור במידת החרדה- בכל שלושת הטיפולים- נותר על כנו במעקב שנעשה שנה לאחר סיום הטיפול.

 

 

הפוגה קומית של חצי דקה? 

הנה ג׳רי סיינפלד, שמבהיר למה חרדה מטיסה אצל בני אדם מקבילה לפחד מנהיגה אצל דגים...   

 

 

 

טיפול באינטרנט לחרדת טיסות 

למרות שטיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות חשיפה הוא טיפול הבחירה, יש מקרים בהם קשה להגיע עם המטופל לסביבת החשיפה, שמטרתה לפגוש את הטריגר המאיים ולפתח דרכים להתמודד איתו.

אחרי הכל, לכמה מטפלים יש סימולטור בקליניקה? 

כמו בטיפול פסיכולוגי בהפרעות נפשיות רבות אחרות, האינטרנט מספק מענים טיפוליים יצירתיים גם לטיפול בפוביה מטיסה:

לטיפולים נתמכי מחשב יש יתרונות מרשימים בטיפול בהפרעה.

כיוון שטיפולים אלו מועברים אונליין, יש להם יתרון חשוב בהנגשת הטכניקות הטיפוליות עבור מי שסובל ממגבלה שיקומית או למי מתגורר באיזורים מרוחקים.

מחקרי הערכה ראשונים מתחילים להתפרסם ולהעיד על היעילות של פרוטוקולים אינטרנטיים לטיפול בחרדת טיסה, אחד מהם נקרא NO-FEAR Airlines, שיטה מפורטת שמציעה טיפול בחרדת טיסות, בליווו מטפל אונליין או בלעדיו.

 

השיטה מציעה טיםפול מרחוק שמבוסס על 3 רכיבים: 

• פסיכואדוקציה -פסיכואדיוקציה היא  למידה עיונית על החרדה, על נתונים מציאותיים לגבי סיכויים של תאונות (האם טיסה היא בטוחה ועד כמה?) על תגובות גופניות אנושיות נורמליות למצבים לא נורמליים ועוד. 

• חשיפה - כמו בכל טכניקה קוגניטיבית התנהגותית להכחדת פוביה, מטרת החשיפה היא לעזור למטופל להתמודד בהדרגה עם אתגרים מאיימים יותר בהיררכיית החשיפה. 

• לְמִידַת יֶתֶר (overlearning) - שכלול מיומנויות קיימות כדי להתמודד ביעילות מיטבית. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

  

כתיבה:

 

מור צח מוכתר,

MA בפסיכולוגיה חינוכית

 

סמדר שטינברג, MA, ביבליותרפיסטית,

זוכת פרס ספיר

עם צוות המטפלים ב-CBT במכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

19 בדצמבר 2023 

 

 

 

 

  

 

מקורות:

  

Flying without Fear - Effective Strategies to Get You Where You Need to Go. Second Edition. By: Duane Brown, 2009. New Harbinger Publications

 

Campos, D.,et al (2016). An Internet-based treatment for flying phobia (NO-FEAR Airlines): study protocol for a randomized controlled trial. BMC Psychiatry, 16, 296

 

Clark, G. I., & Rock, A. J. (2016). Processes Contributing to the Maintenance of Flying Phobia: A Narrative Review. Frontiers in Psychology, 7, 754 

 

Davis, T. E., Ollendick, T. H., & Öst, L.-G. (2009). Intensive Treatment of Specific Phobias in Children and Adolescents. Cognitive and Behavioral Practice, 16(3), 294–303

 

Kim, S., Palin, F., Anderson, P., Edwards, S., & Lindner, G. (2008). Use of skills learned in CBT for fear of flying: Managing flying anxiety after September 11th. Journal of Anxiety Disorders, 22(2), 301–309

 

O’Regan, J. B. (1975). Short Term Treatment Of Phobias. Canadian Family Physician, 21(10), 64–67

 

Pachana, N. A., Woodward, R. M., & Byrne, G. J. (2007). Treatment of specific phobia in older adults. Clinical Interventions in Aging, 2(3), 469–476

 

Roberts RJ. Passenger fear of flying: Behavioural treatment with extensive in-vivo exposure and group support. Aviat Space Environ Med. 1989;60(4):342–348

 

Rothbaum B, Hodges L, Smith S, Lee J, Price L. A controlled study of virtual reality exposure therapy for the fear of flying. J Consult Clin Psychol. 2000;68(6):1020–1026

 

Schindler, B. , Vriends, N. , Margraf, J. and Stieglitz, R. (2016), WAYS OF ACQUIRING FLYING PHOBIA. Depress Anxiety, 33: 136-142 

 

Triscari, M. T., Faraci, P., D'Angelo, V., Urso, V., & Catalisano, D. (2011). Two treatments for fear of flying compared: Cognitive behavioral therapy combined with systematic desensitization or eye movement desensitization and reprocessing (EMDR). Aviation Psychology and Applied Human Factors, 1(1), 9-14

 

Wilhelm, F. H., & Roth, W. T. (1997). Clinical characteristics of flight phobia. Journal of Anxiety Disorders, 11(3), 241-261

 

Van Gerwen L, Diekstra R, Arondeus J, Wolfger R. Fear of flying treatment programs for passengers: an international update. Travel Med Infect Dis. 2004;2(1):27–35  

 

 

קראו על פוביות נוספות: 

 

פוביה מחרקים וגוקים

אגורפוביה

פחד מאש

פחד מגובה

פחד מברקים ורעמים

פחד מפני ניתוח

חרדה ממעליות

פחדים של ילדים מרופא שיניים

פחד ממחלות (חרדת בריאות)

פחד מהמוות

חרדה ממכרסמים וחולדות

פחד מעכבישים