פחד מעכבישים | איך מנצחים את הפוביה הכי נפוצה (ארכנופוביה)?

 

פחד מעכבישים

 

האם אתה סובל מפוביה מעכבישים?

 

האם עצם המחשבה על קורי עכביש,

 

או אפילו לדמיין עכביש מעלה בך חרדה?

 

  

פחד מעכבישים

פחד מעכבישים, שנקרא גם ארקנופוביה, הוא הפוביה השכיחה ביותר. 

 

לא פחות מ-10% מהאוכלוסיה מדווחים שהם סובלים מפחדים עצומים ולא רציונליים וכרבע מאיתנו חווינו או נחווה פוביה במהלך חיינו.

פוביה מעכבישים מתבטאת בחרדה לא פרופורציונאלית, המנעות, התנהגויות ביטחון וסלידה מעכבישים או כל חרק שמזכיר אותם.

 

אחד הקריטריונים החשובים ביותר על מנת להבחין בין "חרדה נורמלית" לבין פוביה היא מידת הפגיעה בתפקוד.

למשל- אם אדם סובל מחרדה מטיסות ולא אוהב לטוס אך הוא בכל זאת עושה זאת בשביל העבודה אז זה לא פוביה.

לעומת זאת, אם הוא פונה למנהל ומבקש ממנו שאת החלק הזה של תפקידו יעבירו לעובד אחר, יש כאן כבר לעדות פגיעה בתפקוד שיכולה לבטא פוביה.

אותו רציונל תקף לגבי פחד מג'ו קים ומכל בעל חיים, אובייקט או מצב ספציפי אחר.

 

 

טיפול בחרדה מעכבישים

הטיפול המומלץ בפוביות הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי.

 

בטיפול CBT בחרדות, המטופל נחשף בהדרגה, ובליווי המטפל, לאובייקט הפחד או לסיטואציה שמעוררת בו חרדה.

 

באמצעות טיפול בחשיפה, המטופל לומד שהסבירות שהאסון ממנו הוא חרד באמת יתרחש היא, למעשה, נמוכה מאוד.

כפי שנאפרט בהמשך, כתוצאה מהתנסות זו הפחד פוחת בהדרגה ואף נעלם.

אחד הצעדים החשובים בתכנית הטיפולית של התמודדות עם חרדות, פוביות ופחדים הוא לעמוד מול הפחד, 'להתבונן בהם בלבן של העין', להתעמת עם הפחד פנים אל פנים. 

באופן הגיוני למדי, מפגש ישיר עם אובייקט הפחד עלול להיות מציף ואפילו להיחוות בהתחלה כבלתי אפשרי, בעיקר בהתחשב במצבנו הנוכחי.

בהווה, נראה כאילו לעולם לא תוכל להתגבר על הפחד מעכבישים, אבל האמת היא שזה אפשרי, אם תפעל לפי תכנית הדרגתית ובצעדים קטנים. 

 

 

טיפול בחשיפה

טכניקה טיפולית זו, טיפול בחשיפה, שייכת למשפחת הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים, היא לרוב יעילה מאוד ומהירה ביותר:

 

לעיתים נדרשים מפגשים ספורים כדי שהפוביה תיעלם.

 

הטיפולים היעילים ביותר לפוביות מבוססים על חשיפה (ההפך מהימנעות).

  

סוגים של טיפולים בחשיפה

 

קיימים שני סוגי חשיפה:

 

• חשיפה בדימיון (imaginal)- מבקשים מהאדם להיזכר, לחשוב על הגירוי, להיחשף בדמיון

• חשיפה במציאות – ביצוע בפועל (in vivo)- התמודדות בפועל עם מה שמפחיד, למשל- להסתכל על נחש אמיתי, להחזיק נחש.  

 

בסופו של התהליך, כדי להתמודד עם הפחד, תצטרך בסופו של דבר להתייצב מול עכביש אמיתי. אבל, וזה אבל חשוב, אתה לא חייב מהרגע הראשון להתייצב מול עכביש מפחיד ומאיים. בטיפול בחשיפה מתחילים בהתמודדות עם מצב פחות מאיים, כמו לצפות בסרטון טבע על היצורים הקטנים או להביט בחרק קטן ממרחק בטוח. 

 

מחקר חדש ומעניין העלה כי חשיפה ממוחשבת של מטופלים הסובלים מפוביה לפחד הייחודי שלהם - כמו חשיפה לעכבישים בקרב מטופלים המתמודדים עם ארכנופוביה - בדיוק בזמן בו הדופק עף לשמיים, הביאה להפחתה משמעותית בחומרת הפוביה. הכל עיתוי בחיים, לא?... 

 

ברור לכולנו שצעדים קטנים לקראת המטרה יכולים לסייע להשגתה. אנחנו עושים זאת כל הזמן בחיי היום יום שלנו. כשלומדים יכולת חדשה, כמו נהיגה, לא עולים ישר על האוטוסטרדה: לומדים קודם נסיעה בכביש פנוי, אחר כך לומדים לבצע פניות, לאחר מכן להשתלב בנתיב עמוס וכו'. כך גם לגבי למידת כישורים אחרים כמו קראטה או תופים.

 

לאחר תרגול זהיר שכזה, תוכל לאט לאט להכחיד את הפוביה.

 

צעדים קטנים, נצחונות גדולים…

 

 

טיפול בפוביה מעכבישים באמצעות מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (VR)

 

טיפול CBT-VR

סוג נוסף של חשיפה, שתופס תאוצה בשנים האחרונות, הוא חשיפה באמצעות מציאות מדומה .

 

בטיפול זה משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת ליצור סביבה שמחקה כמה שיותר את המציאות.

 

למשל, הקרנת תמונות של עכביש במסך תלת מימד, או שימוש במשקפי תלת מימד תוך השמעת קולות מוחשיים. טיפול במציאות מדומה וחשיפה אמיתית נמצא יעיל יותר מאשר חשיפה מדומיינת.

 

טיפול CBT-AR

מציאות רבודה (AR) היא קרובת משפחה צעירה יותר של מציאות מדומה VR.

 

כמו באפליקציית חיפוש הפוקימונים שכבשה את העולם לפני כמה שנים, מציאות רבודה (AR) זמינה בלי אוזניות, פשוט בפתיחת מצלמה בטלפון הניד, לחבר את ארפליקציה ולצפות באובייקטים וירטואליים (עכבישים) לצד אובייקטים מציאותיים בסביבה, שמופיעים על המסך.

 

יתרון משמעותי הוא שתכנות של התנסויות AR מהירה ומוזלת יותר בהשוואה-ל VR, אבל היתרון המרכזי הוא שמטופלים המתמודדים עם ארכנופוביה יכולים גם לראות את גופם דרך עדשת המצלמה, וכך ליצור מעורבות רבה יותר עם האובייקטים הווירטואליים.

  

שילוב של שינה בטיפול

למרות שהיעילות של טיפול בחשיפה מבוססת היטב במחקרים קליניים, כשיטת טיפול להפחתת פחד וחרדה אצל הסובלים מפוביות ספציפיות, לא רבים מגיעים בסופו של דבר לטיפול.

 

התשובה לאלו שהחשיפה אינה יעילה עבורם היא, במפתיע, מאוד פשוטה: לכו לישון מיד אחרי הפגישה הטיפולית. 

 

חוקרים שוויצרים בדקו את ההצעה הזו לגבי מטופלים הסובלים מאראכנופוביה, פחד מעכבישים.

 

בשלב הראשון, המטופלים נחשפו לתמונות של עכבישים בטכנולוגיה של מציאות מדומה (virtual reality). לאחר מכן, חולקו המטופלים לשתי קבוצות. המטופלים בקבוצה אחת, התבקשו ללכת לישון למשך 90 דקות ואילו מטופלי הקבוצה השניה, צפו בסרט טבע.

 

שבוע לאחר מכן, חזרו המטופלים למפגש נוסף, שכלל חשיפה לטרנטולה חיה.

המטופלים שישנו לאחר המפגש הקודם, הגיבו בעוצמת פחד פחותה מאלו שנשארו ערים. הסיבה לכך אינה ברורה, אך נראה שלשינה יש השפעה כפולה על הזיכרון:

הפחתת עוצמת הרגשות הקשורים לזיכרון מסוים (לדוגמא, הפחד שהופיע במהלך מפגשים עם העכבישים) וסיוע בתהליך אחסון זיכרונות חדשים (במקרה זה, החוויה שלמעשה, עכבישים אינם מסוכנים).

 

 

אמא פוחדת מעכבישים? 

לא, לא מדובר על "האמא" בגישה הפסיכודינמית של פרויד וממשיכיו, אלא ב"אמא" של גישת ההעברה הבין-דורית בפסיכולוגיה, שמתייחסת במקרה זה להעברה של פוביות ספציפיות באמצעות למידה ישירה ולמידת חיקוי מההורים שלנו. 

 

ההסבר ההתנהגותי להתפתחות פוביות נקרא העברה בין דורית- למשל, הורה שמגיב בבהלה לילד שעומד קרוב לכביש ("הההייייייייי תיזהר!! "), כנראה יגרום לילד לאמץ את החרדה ולהגיב באופן דומה בהמשך חייו.

בעצם,- הכי פשוט ומובן שיש - ההורים מעבירים לילדים מסרים באמצעות עוררות פיזיולוגית, באמצעות קוגניציות- מחשבות-  ובאמצעות התנהגות. 

 

במחקר משנת 2002,  למשל, התבקשו אימהות לא-חרדתיות להביע פחד באמצעות הבעות פנים של פחד וגועל, יחד עם התנהגות נמענת כלפי שני גירויים חדשים (עכביש ונחש מגומי) מול ילדיהן,  בני 15-20 חודשים.

ההנחיות שקיבלו היו להגיב לגירוי האחד בפרצוף חיובי ולאחר בפרצוף שלילי.

 

החוקרים מצאו שבטווח הקצר, הפעוטות הפגינו את אותה ההתנהגות (הגיבו בפחד והימנעות לגירוי עליו הגיבה האם בפרצוף שלילי).

לא משנה אם זה עכביש או נחש - הם לא נגעלים יותר מאחד או מהאחר, הם פשוט למדו להגיב לאובייקט בהתאם לתגובת האם. ממצאים אלה היו נכונים הן לבנים והן לבנות, אך אצל בנות האפקט חזק יותר.

 

 

טיפול תרופתי

טיפול באמצעות תרופות נוגדות חרדה אינו המענה הראשוני שמומלץ עבור מתמודדים עם פוביות בכלל, ופוביה מעכבישים בפרט.

 

למה? 

 

כי פוביה ספציפית נחשבת להפרעה קלה למדי, שניתן להפחית את התסמינים שלה באמצעות ייעוץ פסיכולוגי ממוקד וקצר. 

ובכל זאת, מחקר חדש שבחן יעילות של טיפול בארכנופוביה באמצעות נוגדי חרדה (ובאופן ספציפי באמצעות משפחת תרופות שנקראת חסמי בטא) מלמד כי מתן התרופה מפחית באופן מיידי חרדה מעכבישים (הנבדקים נחשפו לטרנטולות, עכבישים בעלי מוניטין מחריד במיוחד). 

 

כתבה נהדרת ב-MAKO על טיפול CBT בפוביה מדבורים במכון טמיר <

 

המלצה על ספר ילדים קסום - "אקי העכביש הרגיש":

http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=28529#.Wo2_RxMjvRY

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

14 בדצמבר 2023

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול CBT במכון טמיר

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

12 באוגוסט 2023

  

 

 

מוזמנים/ות לקרוא על פוביות קשורות:

 

פחד מדם

פחד ממוות 

פוביה חברתית

אגורפוביה

קלסטרופוביה

פחד מאש

פחד גבהים

פחד מברקים ורעמים

פחד מטיסה

פחד מניתוח

פוביה ממעליות

פוביה מרופא שיניים

פחד ממחלות

פחד ממוות

חרדה מחולדות

 

 

מקורות והמלצות קריאה:

  

ארכנופוביה - מתוך ויקיפדיה

 

מור צח מוכתר (2018). פחד מחרקים | טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי) בפוביה מג׳וקים. מתוך אתר מכון טמיר:  https://www.tipulpsychology.co.il/phobias/entomophobia.html

 

Landová, E., Rádlová, S., Pidnebesna, A., Tomeček, D., Janovcová, M., Peléšková ,Š., Sedláčková, K., Štolhoferová, I., Polák, J., Hlinka, J., & Frynta, D. (2023). Toward a reliable detection of arachnophobia: subjective, behavioral, and neurophysiological measures of fear response. Frontiers in psychiatry, 14, 1196785. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2023.1196785https://doi.org/10.3389/fpsyt.2023.1196785

 

Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications.

 

Gerull , Rapee RM. (2002). Mother knows best: effects of maternal modelling on the acquisition of fear and avoidance behaviour in toddlers. Behaviour Research and Therapy, Mar;40(3):279-87

 

Kleim, B., Wilhelm, F., Temp, L., Margraf, J., Wiederhold, B., & Rasch, B. (2014). Sleep enhances exposure therapy. Psychological Medicine, 44(7), 1511-1519

 

Zimmer A, Wang N, Ibach MK, Fehlmann B, Schicktanz NS, Bentz D, Michael T, Papassotiropoulos A, de Quervain DJF. Effectiveness of a smartphone-based, augmented reality exposure app to reduce fear of spiders in real-life: A randomized controlled trial. J Anxiety Disord. 2021 Aug;82:102442. doi: 10.1016/j.janxdis.2021.102442. Epub 2021 Jul 2. PMID: 34246153.