איך מתמודדים

עם לב שבור?

שברון לב בסיומו של קשר רומנטי מבטא צער ואובדן שלעיתים קרובות מביא עמו תסמינים נפשיים וגופניים שנוטים לדעוך ספונטנית  - נדודי שינה, אובססיביות, שינויים בתיאבון, דיכאון, חרדה ואפילו מחשבות על התאבדות והתנהגות הרסנית.

במידה ואת או אתה מרגישים צורך בעזרה מקצועית, אנא פנו אלינו לשיחת הכוונה טלפונית, בה תוכלו לקבל המלצה על פסיכולוג/ית מנוסה בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בבאר שבע, בכפר סבא, בטיפול פסיכולוגי באינטרנט או בקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ. 

הפסיכולוגיה של הלב השבור

פרידה היא סיטואציה כואבת בה נתקל כל אדם ואדם במהלך חייו, ויותר מפעם אחת.

ישנם סוגים שונים של פרידה וסיבות שונות הגורמות לה, כשלכל פרידה השפעה שונה על רגשותיו ומהלך חייו של האדם, כתלות בטיב הקשר שהיה לאדם עם האחר ממנו נפרד.

מידת הכאב שמסבה הפרידה לאדם וכן מידת השפעתה על מהלך חייו תלויה במשתנים רבים, ביניהם אורך הקשר והאינטנסיביות בה נשמר, אילו צרכים סיפקו שני הצדדים בקשר האחד לשני (למשל, הצורך באהבה, בקבלה, בייעוץ, בהקשבה ובחברה), מה הייתה מידת התלות שלהם אחד בשני, האם ההחלטה להיפרד הייתה מכורח נסיבות, החלטה הדדית או שמא החלטה שהייתה בניגוד לרצונו של אחד הצדדים, וכיוצא באלה.

הנה, קרן אן נפרדת

אבל לא הולכת לשום מקום:   

אנשים שונים מתמודדים עם פרידות בדרכים שונות. יש שיחפשו מיד "תחליף" לאדם שאיבדו מבלי לעצור ולכאוב על הקשר שאבד, לעומתם אחרים לא יצליחו לצאת ממעגל ההתעסקות באבידה וימנעו מלצאת ולחפש מה יכול למלא את החלל שנפער בליבם.

איך מתקנים לב שבור אחרי פרידה?

הטעות הגדולה ביותר שאנחנו נוטים לעשות, לעיתים גם בעצת הסביבה, היא להפעיל "טייס אוטומטי" ולהאמין הכנות שזו הפעולה היחידה שניתן לעשות כדי להתאושש. זה נכון שהזמן מרפא ושתמיכה חברתית נותנת סיוע, אולם מחקרים חדשים בפסיכולוגיה מציעים צעדים נוספים שמומלץ לנקוט כדי להרגיע את הכאב הרגשי ולזרז את ההחלמה שלנו והחזרה לחיים אחרי האובדן. 

קשה לייעץ לאדם מבלי היכרות מעמיקה עימו כיצד להתמודד עם הפרידה אשר חווה. עם זאת, עצות מסוימות נמצאו כנכונות עבור מרבית האנשים:

• בראש ובראשונה, חשוב לתת לכאב ולעצב מקום, לא להמעיט בערך הקשר שהסתיים ובחשיבותו עבור האדם. במקרים רבים נמצא כי כשלא כואבים את הפרידה ומתעסקים בהסחות דעת שונות- הכאב ישקע פנימה ויחכה לרגע בו יוכל להתפרץ, אך לא יעלם.

• מעבר לכך, חשוב לזכור שבכוחו של הזמן שעובר להחזיר לפרופורציות, מה שנראה כ'סוף העולם' היום אולי יראה מעט פחות שחור מחר. לא בכדי מוכר הזמן כמשכך כאבים יעיל ביותר.

• לאחר שעבר מעט זמן מטראומת הפרידה הראשונית, חשוב ללכת כנגד הדחף להתבודד ולשקוע בכאב, ובמקומו לצאת לבלות עם חברים, לא לוותר על ימי עבודה או על ימי לימודים, ארוחות משפחתיות וכיוצא באלה. חשוב לעשות מאמצים לחזור לשגרה, שגרה נתפשת בעיני רבים כהסחת הדעת הבריאה ביותר. 

• מחקר חשוב שפורסם ב-2018 ומתבסס על הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מציע כי כדי להתאושש משברון לב רומנטי עלינו להפחית למינימום את רגשות האהבה שלנו כלפי האקס או האקסית. זה נשמע ברור מאליו, אלא שהחוקרים מדגישים כי הנטיה של רבים מאיתנו היא דווקא לנהוג בדרכים הפוכות: לעקוב אחר הפוסטים של האקס במדיה חברתית, ליצור אידאליזציה נוסטלגית על הפרטנר, לאבסס על הרגעים הטובים ביותר שהיו לנו יחד ולכאוב עם תמונות וסרטונים שצולמו בימים של פריחת היחסים. לאחר פרידה כואבת, הנפש מייצרת תפיסות לא מאוזנות ולא מדויקות של בן/בת הזוג כאלה שמוטות דרמטית לחיוב. לכן, דרכים לוויסות רגשי נבון ויזום לגבי הפרידה עשויים לכלול הערכה שלילית מחודשת של בן הזוג (״זוכרים למה נפרדתם?״), לאמץ אסטרטגיות של הסחה מגרויים שמעוררים כאב נפשי וגעגועים (למשל, שירים רומנטיים של אובדן, שקופצים פתאום ברדיו) ולהדגיש, אפילו בכתיבה, את התסכולים הרגשיים שעוררו בנו היחסים.

לעיתים, כשאדם חווה פרידה כואבת במיוחד מאחר שהיה משמעותי מאוד בחייו, קשה לו להמשיך במהלך חייו התקינים.

להתמודדות עם פרידה צורות רבות, החל מבכי, דכדוך והסתגרות, ועד לשתיית אלכוהול מופרזת, אובדן תיאבון (או לחילופין, "אכילה רגשית", כלומר אכילת יתר שלא לצורך, המספקת צורך רגשי כלשהו) ורבים נוספים.

כשהפרידה הופכת לקשה מנשוא, האדם נמצא במצב מצוקה ועומס נפשי קשים, מרגיש בדידות, חוסר תקווה ומתקשה לנהל את חייו כהרגלו- יש מקום לפנות לתמיכה טיפולית.

״מי מעז היום לדבר על כאב הלב הגדול שגרמה לו האהבה? עדיף לומר, כדי להפחית מעוצמת המכה, "אהבת אכזב", או – אצל אלו החושבים שהמילים של הפסיכואנליזה עמוקות יותר- "חרדת פרידה", "עבודת אבל", "אובדן אובייקט".

אבל כן, בעצם שמעתי אותו פעם אחת, את הביטוי "כאב לב גדול", מפיו של גבר שזה עתה הושלך ללא רחמים על ידי בת זוגו. גבר קשיש. אולי בשל כך לא חש בושה להשתמש בביטוח הילדותי הזה. כששאלתי אותו מה הביא אותו אלי, תשובתו היתה: "כאב הלב בגדול שאני חש, הצער  שבתוכו  אני שרוי".

לא שכחתי את  הבתוכו  הזה: בתוך בית האסורים, כשרק כאב הלב הגדול שלו משמש לו כחברה, כאב הלב הגדול של הילד הנטוש- שלא נצפה ממנו שיתייפח!- כאב הלב הגדול של הגבר הקשיש החושש לראות את חייו מצטמקים כעור היחמור, החושש פן ימות לבדו בעולם.

כאב לב גדול / חלונות / פונטאליס

טיפול פסיכולוגי למי שלבם נשבר

שיטת טיפול פסיכולוגי שנמצאה יעילה במיוחד בסיוע להתמודדות עם פרידה היא שיטת הטיפול קצר המועד.

טיפול מסוג זה הוא לרוב מוגבל בזמן של כשתיים עשרה עד 40 פגישות שבועיות, אשר חוסך משאבים כלכליים וזמן, ולכן הפך לכה מבוקש כיום.

במסגרת הטיפול, מתמקדים סביב מטרה עיקרית אליה שואפים להגיע בפרק הזמן שהוקצב. כשמדובר בטיפול שמטרתו לסייע בהתמודדות עם פרידה, יש חשיבות עליונה להעלאת נסיבות הפרידה, בירור טיב מערכת היחסים כפי שהייתה עבור כל אחד מהצדדים ומנקודת ראותו של המטופל, הבנת הצרכים שהאחר סיפק למטופל ושהפכו לכה חסרי תחליף, וכן חיפוש הגורמים המעכבים את האדם בחזרה לחייו התקינים.

המטפל בטיפול קצר המועד מתמקד בהשבת הכוחות למטופל, מסייע לו לשחרר את ליבו מכאב הפרידה שאינו מרפה וכן מסייע לו בחזרתו לאורח חיים תקין. המטפל משתמש בכלים מגוונים על מנת לעשות זאת, כאשר כלי מקובל במיוחד הוא מתן משימות הדרגתיות למטופל, כדוגמת: לצאת לבלות על אף שאין חשק, לספר לאחרים על הפרדה, לכתוב מכתב לצד השני המתאר את הפגיעה ממנו, לנסות להכיר אנשים חדשים, וכן משימות רבות ומגוונות נוספות.

המטפל מלווה את המטופל בהתמודדותו ההדרגתית עם המשימות אשר מקבל וכך מקנה לו כלים להתמודדות, כוחות מחודשים, משתדל להפיח אופטימיות בליבו בכל הקשור למערכות יחסים עתידיות וכן מסייע לו לחזור לאורח החיים אליו רגיל.

אוֹ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי אוֹ שֶׁלֹּא

זֶה לֹא כָּזֶה מְסֻבָּךְ

אַתָּה יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָה אֲנִי שָׁוָה

רוֹצֶה – תַּעֲזֹב

רוֹצֶה - תִּקַּח

לָקַח לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה לֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי

עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲפִלּוּ יוֹתֵר

אֵין לִי אֶת הַזְּמַן הַזֶּה כְּדֵי לְנָסוֹת לְשַׁכְנֵעַ

עַכְשָׁו גַּם מִישֶׁהוּ אַחֵר

-- ברק פלדמן 

לב שבור אחרי פרידה - מה אומר המחקר?

כאב לב הוא לא רק דימוי ובשנים האחרונות מסתבר שהוא לא רק פסיכולוגי: במחקר שפורסם לאחרונה סוכמו ממצאי מחקרים העוסקים במערכת העצבית המשותפת לכאב פיזי וכאב נפשי. מחקרים רבים הוכיחו את הקשרים ואת הסיבות האבולוציוניות המסבירות את ההיגיון שמאחורי ההשוואה בין כאב חברתי לכאב פיזי ובאופן טבעי עלה הצורך לענות באופן חד משמעי – האם כאב חברתי דומה לכאב פיזי?

הרי כולנו הרגשנו בשלב מסוים בחיינו את התחושה הידועה של "שברון לב" – בין אם זו פרידה קשה, אובדן של אדם אהוב או נידוי מקבוצה חברתית , התיאורים שלנו לחוויות הללו לרוב מושאלים מאוצר המילים המתאר כאב פיזי: "הוא ריסק לי את הלב", "המילים שלו הרגישו כמו סטירה בפנים". אנו לא סתם משתמשים בתיאורים כה מוחשיים, כולנו הרגשנו את הכאב החד הנלווה לאובדן רגשי קשה וכולנו יכולים להעיד שהכאב הזה הוא ממשי ואמיתי.

אנחנו יודעים שסמים אופיאטים (כמו כדורים לשיכוך כאבים) מחלישים את התחושות השליליות המעורבות באובדן אדם קרוב. לכן נחקרה המערכת האופיואידית האנדוגנית ונמצא שהיא אכן משחקת חלק משמעותי בוויסות של כאב פיזי ושל כאב חברתי. ממצא זה מראה שהמערכת האופיואידית-אנדוגנית (המערכת האחראית על ויסות כאב פיזי)  מתווכת גם קשרים חברתיים.

המשמעות היא שכנראה פרידה חברתית גורמת למצב אופיאדי נמוך וכואב שמעלה את המוטיבציה החברתית לחפש ולחדש קשרים חברתיים.

ממצא זה ורבים אחרים מלמדים שכאב חברתי / בין-אישי (תחושת המועקה הקשה שנלווית לפגיעה או סיום של מערכת יחסים קרובה) מופעלת על ידי אותה פעילות עצבית המעורבת בכאב פיזי.

ההסבר האבולוציוני למנגנון הפיזיולוגי שבבסיס הפעילות העצבית המשותפת הזו הוא הצורך הקדום של אבותינו בקשרים בין-אישיים ככלי הישרדותי. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים שמישהו כמו "הכניס סכין בגבכם" – כנראה שיש לכם סיבה להרגיש כך. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

19 בדצמבר 2023 

לקריאה נוספת: 

מיומנויות התמודדות עם פרידה רומנטית קשה <

 סרטון יפה של כאן,

שמתאר פרידה כתהליך גמילה:

מקורות:

ז'אן-ברטראן פונטאליס. חלונות. הוצאת תולעת ספרים

http://scitechconnect.elsevier.com/brain-feels-heartbreak/

מהי פסיכותרפיה אינטגרטיבית?

פסיכותרפיה אינטגרטיבית היא מסגרת טיפולית המשלבת מושגים קליניים מפרדיגמות טיפוליות שונות, ולעיתים מנוגדות.

המטרה של טיפול אינטגרטיבי היא להקנות למטופל את מיטב הכלים להתמודד עם הקשיים שהוא חווה.

זאת מתוך ההבנה שלעיתים כל גישה כשלעצמה אינה מספקת בתרומתה למטופל בהתמודדות מול הקשיים עימם הוא פונה לטיפול ולכן קיים צורך בשילוב גישות טיפוליות שונות.

עדי גודלמן, MSW, מטפלת בגישה אינטגרטיבית, מכון טמיר תל אביב

ניתן לזהות בטיפולים האינטגרטיביים יסודות מתחומי טיפול מגוונים, אשר העיקריים בהם:

• גישת הטיפול הפסיכודינמי המדגישה את הדינמיקה בין החלקים המרכיבים את נפש האדם, טיפול כזה מתמקד בתולדות חייו של המטופל והינו לרוב טיפול ממושך (קראו על טיפול דינמי ).

• גישת הטיפול הקוגניטיבי- ההתנהגותי, אשר מוכר כטיפול CBT. טיפול מסוג זה הינו לרוב קצר מועד ומדגיש את הפן המחשבתי וההתנהגותי בחייו של האדם. טיפול כזה לא נובר בעברו של המטופל, כי אם מתמקד בהווה והופך את המטופל לאקטיבי בטיפול בקשייו (קראו עוד על טיפול CBT).

מעבר לכך, הטיפול האינטגרטיבי משלב יסודות מהטיפול האקזיסטנציאליסטי,  הטיפול ההתייחסותי וממודלים תיאורטיים נוספים.

מטפל אינטגרטיבי עושה אינטגרציה בין קשת רחבה של כלים טיפוליים באופן המותאם למטופל, כך שאף טיפול אינו זהה לקודמו.

הוא מתאים את כלי הטיפול המגוונים שברשותו לאישיותו של המטופל, לקשיים עימם מתמודד, וכן להעדפותיו מן הטיפול, ציפיותיו ובקשותיו לגבי המטפל.

החליפה הטיפולית נתפרת באופן ייחודי עבור כל מטופל, ממקסמת את הסיכויים שהטיפול יעניק למטופל כלים מגוונים להתמודדות עם קשייו וכן יעלה את הדימוי העצמי שלו.

חגית קון אסף, MSW, מטפלת אינטגרטיבית, מכון טמיר בחיפה

בנוסף לכך, טיפול אינטגרטיבי יכול להתמקד בכמה מימדים בו זמנית, "לתקוף את הבעיה מכמה זוויות". כשמטופל מגיע עם חרדה חברתית למשל, מטפל אינטגרטיבי יוכל לטפל בו בכלים קוגניטיביים-התנהגותיים הכוללים חשיפה הדרגתית למצבים מעוררי החרדה. בו בזמן, ישתמש המטפל בכלים פסיכו דינמיים היורדים לשורש הבעיה ומנסים לזהות מה במהלך חייו של המטופל יצר בקרבו את החרדה במצבים חברתיים, וכיצד ניתן לסייע לו בכך.

היתרון שבמטפל אינטגרטיבי ניסיון וידע, במרבית המקרים, במגוון רחב של שיטות טיפוליות, וכן הידע התיאורטי הנרחב שברשותו. אלה העניקו לו את ההכשרה והיכולת לשלב בין מודלים טיפוליים שונים בתוך הטיפול.

מטפל קצר מועד ואינטגרטיבי כזה יידע לזהות טוב יותר איזה שילוב ספציפי של שיטות טיפוליות יסייעו למטופל באופן המיטבי, וכן ידע לקדם במהלך הטיפול את התהליכים השונים שהחל המטופל לעבור.

כמה זמן אורך הטיפול?

משך הזמן של תהליך פסיכותרפיה אינטגרטיבית אינו בהכרח קצר יותר בהשוואה לטיפולים אחרים, אם כי מטבעו הוא ממוקד יותר. הזמן הנדרש משתנה בהתאם לצרכים ולמטרות הספציפיות של הפרט.  יש מטופלים הזקוקים למספר פגישות בלבד, בעוד אחרים עשויים להזדקק לטיפול מתמשך במשך מספר חודשים ואף שנים.

קראו על שיטות עדכניות נוספות של טיפול פסיכולוגי

מהו טיפול אינטגרטיבי לילדים?

טיפול אינטגרטיבי בילדים משמש מטפלים כדי לסייע לילדים ולצעירים שעשויים להיאבק במתח או קשיים התנהגותיים.

המטפלים יעשו זאת על ידי בניית מערכת יחסים חזקה ובוטחת עם הילד ולאחר מכן ישתמשו במגוון אמצעים טיפוליים, כמו CBT, אמנות, משחק וכלים נוספים. 

 חן זיו בן עמי, MA, מטפלת אינטגרטיבית, מכון טמיר בהרצליה

ביקורת על פסיכותרפיה אינטגרטיבית

מהן המגבלות האפשריות של טיפול אינטגרטיבי?

כמו לכל גישה טיפולית צומחת בפסיכולוגיה, גם לטיפול אינטגרטיבי יש מבקרים המציעים נימוקים לחסרונות והמגבלות של השיטה.

טיפול אינטגרטיבי עלול לייצג עמדה טיפולית שיש בה ״הכל מהכל״, מצב שיכול לייצג בורות ולאו דווקא מקצוענות פסיכותרפית. 

כל הביקורות מתייחסות לסיכון של מצב.בו ״תפסת מרובה לא תפסת״.

הנה שלוש הביקורות המרכזיות כלפי הגישה:

• ראשית, נטען כי הפסיכותרפיה האינטגרטיבית אינה מסתכנת בפיתוח גישה מסוימת לעומק וברמה התיאורטית הנדרשת. המשמעות יכולה להיות במקרים בהם בעיות מסוימות עשויות לדרוש עבודה שגישות אחרות מספקות במפורש, מטפלים שהוכשרו אך ורק בגישות כאלה עשויים להוכיח שהם מתאימים יותר לספק את צרכי הלקוח.

• שנית, נשמעים קולות המתארים את הניסיון לספק מענה לכל מטופל ולכל בעיה כמצמצם את מורכבותה של הנפש, תוך פגיעה בתקפות האבחון ובמהימנותו. 

• לבסוף, לאור ההיקף העצום של גישות פסיכותרפויטיות, קשה לקבוע איזו רמת אינטגרציה נדרשת עבור מטופל ספציפי ואילו גישות יהיה נכון לשלב בתכנית הטיפולית שלו. התמונה מסתבכת אף יותר כאשר מדובר בקונפליקט וניגוד פרדימנטי בין הגישות, באשר לאופן בו נכון להעריך ולהתייחס לצרכי מטופל, מה שמאלץ על פסיכותרפיסטים אינטגרטיביים לפתח הטיה מסוימת כלפי גישות מסוימות, כמו טיפול דינמי או CBT.

מטפלת אינטגרטיבית מספרת על הגישה

סלימה מסאלחה, MSW, מטפלת אינטגרטיבית, מכון טמיר בצפון

סלימה מסאלחה, עמיתת מכון טמיר בנוף הגליל שיתפה את צליל עמוס סגל, בנקודות חשובות על פסיכותרפיה אינטגרטיבית:

מהי שיטת הטיפול האינטגרטיבית ולמי היא מתאימה?

טיפול אינטגרטיבי היא שם כולל לפסיכותרפיה המשלבת בין גישות טיפוליות שונות שעונות על צרכי המטופל ומותאמות עבורו אישית.

המטפל האינטגרטיבי הוא בעל ידע, ניסיון וראייה רחבה אשר למד שיטות טיפוליות שונות לעומק, ומצליח לבנות תוכנית טיפולית המותאמת עבור כל מטופל אשר שונה ממטופל אחר עם סימפטומים דומים.

בניית התכנית הטיפולית דורשת תהליך הערכה ראשוני עמוק ומיומנויות מקצועיות לצורך הבנת עולמו הפנימי של המטופל, יצירת אמון בסיסי וקבלת הסכמה מהמטופל על התחלת התהליך הטיפולי על פי התוכנית הטיפולית שנבנתה.

כיצד נבנית התוכנית הטיפולית עבור כל פונה בהתאם לגישת הטיפול האינטגרטיבית? מה היא כוללת? אנא תני דוגמא מהקליניקה

התכנית הטיפולית נבנית יחד עם המטופל לאחר תהליך של הערכה ראשונית מעמיק ובחינת צרכיו ומצוקותיו של המטופל, הסימפטומים הגופניים, הרגשיים והמחשבתיים, הסיבות שהביאו אותו לטיפול, תולדות חייו של המטופל והתוצאות הרצויות.

הבנה מעמיקה וראייה רחבה יחד עם ידע מקצועי המשלב כלים ומיומנויות מגישות טיפוליות שונות מסייע בבניית תכנית טיפולית מדויקת עבור המטופל ועוזרת למטופל להצטרף לטיפול בקלות ולבנות אימון בסיסי שיעזור למטופל בשיתוף בסוגיות לפעם הראשונה בחייו מה שיביא להשגת התוצאות הרצויות.

ילדים ובני נוער התכנית הטיפולית נבנית במשותף עם ההורים ועם הילד או הנער, במקרים שאין הסכמה לתכנית הטיפולית עובדים על השגת הסכמה מכל הצדדים בשפה המותאמת עבור כל מטופל.

באילו שיטות וטכניקות את משתמשת במסגרת הטיפול? תני דוגמאות אם אפשר

הטיפול שלי מתמקד בשילוב גישות טיפוליות שהוכשרתי לטפל בהן:

טיפול דינמי ממוקד (פסיכואנליטי), טיפול התנהגותי קוגניטיבי, טיפול בגישת EMDR, ביופידבק, ACT, DBT, סכמה תרפיה וטכניקות טיפוליות אחרות ברוח הגל השלישי של CBT,  כמו מיינדפולנס.

הבסיס בהבנת עולמו של המטופל יושב על המשגה תאורטית ועקרונות הגישה הפסיכואנליטית, תוך שימוש בהקשבה אמפתית המשולבת עם טכניקות וכלים מגישות טיפוליות אחרות שמסייעות בהשגת תוצאות מדידות, בנוסף לטיפול דינמי ממוקד שמטפל בשורש הבעיה ומותאם למה שהמטופל זקוק לו.

מהם היתרונות ומהם האתגרים בטיפול מסוג זה?

היתרונות של הטיפול האינטגרטיבי מתבטאים בעיקר בהיותו ממוקד ויחסית קצר, בנוסף להיותו טיפול עם מימד יצירתי שמניב תוצאות ומביא לשינויים חיוביים בחיי המטופל.

במקביל הוא נחשב לטיפול מאתגר שדורש הרבה מיומנויות מקצועיות, ידע וניסיון רבים, גמישות מקצועית ויכולת הערכה ותכנון גבוהות, שנועדו להתאים את התכנית הטיפולית בשלבים שונים בטיפול ולפעמים לערוך שינויים בתכנית הטיפולית שנבנתה קודם.

המטפל מנווט בהתאם לצרכים המשתנים, כמו רגישות תרבותית, תנועה בין עולמו הפנימי והחיצוני של המטופל, יצירתיות ויכולות קוגניטיביות ורגשיות. כל זה לצורך קבלת הבנה מעמיקה לבניית טיפול נפשי אפקטיבי וחיבור בין רעיונות וטכניקות מגישות טיפוליות שונות.

כיצד גישת הטיפול האינטגרטיבית באה לידי ביטוי בהדרכות הורים?

הדרכת הורים היא כלי חשוב בטיפול רגשי עם ילדים ובני נוער, כאשר טיפול בילדים שכולל בתוכו הדרכות הורית דורשת מהמטפל דרכי חשיבה יצירתיות, גמישות מחשבתית והתאמת הטיפול עבור הילד או המתבגר וגם עם הוריו.

הטיפול האינטגרטיבי בהדרכות הורית דורש מיומנויות מיוחדות להבנת התהליכים והדינמיקה המשפחתית והתערבויות משפחתיות המתמקדת במתן הדרכה הורית העונה לצרכי התא המשפחתי בכל מרכביו ומה שמסייע לי היא הסתכלות מראייה רחבה ומערכתית וחשיבה אינטגרטיבית.

בהיותי מטפלת זוגית ומשפחתית ומטפלת בילדים, ועם הכשרות שונות בתחום הילדים ועולם האמנותי והמשחקי של הילדים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

איריס עצמון, MA, מטפלת אינטגרטיבית ברחובות, מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

דר׳ נירית שלמון ביטון, מטפלת אינטגרטיבית בירושלים

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת אינטגרטיבית, מכון טמיר חיפה

מקורות:

American Psychological Association (2006). Evidence-based practice in psychology. Am. Psychol. 61, 271–28

Hunot, V., Moore, T. H., Caldwell, D., Davies, P., Jones, H., Lewis, G., & Churchill, R. (2010). Interpersonal, cognitive analytic and other integrative therapies versus other psychological therapies for depression. The Cochrane Database of Systematic Reviews, (9), CD008702. Advance online publication

Stricker G., Gold J. R. (2001). An introduction to psychotherapy integration. Psychiatr. Times 28. Available online at: https://www.psychiatrictimes.com/view/introduction-psychotherapy-integration

Wachtel, P. L. (1997). Psychoanalysis, behavior therapy, and the relational world. Washington, DC: A

Wampold B. E., Imel Z. E. (2015). The Great Psychotherapy Debate: The Evidence for What Makes Psychotherapy Work. London: Routle

Zarbo, C., Tasca, G. A., Cattafi, F., & Compare, A. (2015). Integrative Psychotherapy Works. Frontiers in Psychology, 6, 2021

מהי התערבות בזמן משבר?

טיפול נפשי במצבי משבר

מה ההגדרה של משבר נפשי?

במונחים של בריאות הנפש, משבר נפשי מתייחס לתגובה של אדם לאירוע שמאתדר את גבולות יכולותיו, לא בהכרח במצבי קיצון טראומטיים:  עבור אדם אחד יכול אירוע לעורר השפעה מטלטלת ועמוקה ואילו עבור אדם אחר זה יעבור ללא תגובות יוצאות דופן.  

התערבות משבר היא תגובת חירום מיידית וקצרה למצוקה נפשית, רגשית, פיזית ו/או התנהגותית. התערבויות במשבר עוזרות להחזיר את שיווי המשקל הביו-פסיכו-סוציאלי של המתמודד, להחזיר תפקוד ולמזער את הפוטנציאל לטראומה או מצוקה ארוכת טווח.

ואכן, בעולם בריאות הנפש, עובדים סוציאליים היו הראשונים להבחין בין הפרעה נפשית לבין משבר נפשי ולהוביל לחקיקה ב-1963 בארה״ב, שאיפשרה הקמה של מרכזי משבר קהילתיים. 

איילת כהן-תדהר, MSW, מטפלת במצבי משבר, מכון טמיר בהרצליה 

יחד עם זאת, קשה להגדיר במדויק מהו משב, ותיאורטיקנים שונים נותנים לו פרשנות שונה.

לינדמן, למשל, מגדיר משבר כאבל חריף המתבטא במצוקה גופנית, אשמה, עוינות, שיבוש בתפקוד התקין ועיסוק מתמיד באבל.

קפלן, לעומת זאת, הגדיר משבר כמצב של יציאה משיווי המשקל עליו שומר האדם לאורך החיים.

לפיו, משבר הוא מצב שהאדם אינו יודע לפתור. תיאורטיקנים אחרים מגדירים משבר כמצב הנתפס כמאיים מאוד או כמצב שנמצא מעבר ליכולת ההתמודדות של האדם.

פאראד (עובד סוציאלי משנות ה-60), איחד הגדרות רבות למשבר, והגדיר משבר כיציאה משיווי משקל המתאפיינת במקור לחץ ספציפי הנתפס כמאיים.  

קיימים מודלים שונים להבנת משבר, למשל מודל שיווי המשקל (Equilibrium Model) רואה התמודדות עם משבר כהימצאות במצב של חוסר שיווי-משקל פסיכולוגי או רגשי, בו האסטרטגיות והשיטות לפתרון בעיות שברשות האדם אינם מספקים כדי לתת מענה מתאים. ההיבט הטיפולי של המודל חותר לעזור למתמודדים עם משבר להיות מודעים יותר ולשנות את דעותיהם ואמונותיהם לגבי האירוע המשברי.

רותם לבא בן קיקי, MSW, מטפלת במצבי משבר, מכון טמיר צפון ת״א

סוגים של משברים

• משברים התפתחותיים -  מתרחשים כחלק מתהליך ההתפתחות ומופיעים בנקודות זמן ספציפיות בתקופות חיים שונות. למשל, משבר גיל ההתבגרות , משבר השחרור מצה"ל ומשבר היציאה לפנסיה .

• משברים מצביים - כאן מדובר על אירועים פתאומיים ובלתי צפויים, כמו תאונת דרכים קשה וטראומטית , גירושים , פיגוע או פיטורים .  

• משברים אקזיסטנציאליים - שאלות קיומיות על תכלית ומשמעות החיים, בהיבט פסיכולוגי ורוחני. משבר אמצע החיים הוא דוגמא טובה לחוייה של משבר קיומי. 

דר׳ נאווה צביאלי, מטפלת במצבי משבר, נאות אפקה, ת״א

התערבות במשבר

לפי פתגם סיני עתיק, "משבר הוא הזדמנות", מה שמתאים יופי לרוח המאמר ובכלל לראייה הפסיכולוגית של עזרה נפשית לאדם המתמודד עם אירוע משברי. 

מטרת ההתערבות הטיפולית בשעת משבר היא סיוע לאדם הנמצא תחת לחץ פנימי או חיצוני, אקוטי. התערבות במשבר היא בעצם מתן "עזרה ראשונה" לאחר אירוע שיצר שבר בחיי האדם. לעומת שיטה זו, טיפול פסיכו דינמי קצר מועד מטרתו לפתור את הבעיה עימה מגיע המטופל, לסייע לו לסגל דרכי התמודדות אדפטיביות יותר, וכן לספק לו הקלה מיידית אך ארוכת טווח הכרוכה בפתרון הבעיה.

״ובעומדי על שפת לועך

התהום לא תפרם מלב רקמת התום

ובהשמע קול נפץ של חלום

אמרנו לך לנשר עוד נרום״

שמעון פרס ז"ל,

 תפילה בדרך

לעיתים, לאו דווקא גורם הלחץ הוא הגורם למשבר, כי אם גורמי לחץ קטנים יותר ה"שוברים את גב הגמל".

לאחר חוויית המצב המאיים, האדם פגיע יותר למצבים מלחיצים או מאיימים אחרים וכך פגיע יותר לחוות משבר בעקבותיהם, אפילו שלכאורה "שרד" את המצב המאיים הראשוני. אנשים שונים חווים אירועים חיים זהים ועם זאת, עבור חלקם אותו האירוע הופך למשבר ועבור אחרים לא.

משתנים פסיכולוגיים רבים משפיעים על תגובת האדם לאירועי החיים השונים, ביניהם עברו בהתמודדות עם מצבי איום ולחץ, החוסן הנפשי, מוקדי התמיכה הנמצאים ברשותו, פרשנותו לאירוע המאיים ותפיסתו את יכולתו להתמודד עם המצב.

מהי התערבות במשבר?

התערבות במשבר הינה שיטת טיפול קצר (תיאורטיקנים שונים סבורים כי לעיתים מספיקה פגישה אחת, אחרים מדברים על 7-12 פגישות טיפוליות) שמטרתה לשנות את פרשנות האדם למצב המאיים או את יכולתו להתמודד עם המצב. ככל שהטיפול ארוך יותר (אך עדיין, קצר מועד), הוא מקנה למטופל כלים נוספים להתמודדות.

הטיפול במשבר של נטע - תיאור מקרה

נטע היא סטודנטית בת 22, שלומדת במכללת תל אביב יפו. היא סובלת ממחשבות אובדניות והגיעה לחדר המיון באמבולנס של מד"א, שהגיע לביתה בפלורנטין בתל אביב, בשעה 20:15 בערב. 

הפרמדיק דיווח שנטע סיפרה כי שוחחה בטלפון במהלך הערב עם אמה ושיתפה אותה בכך שהחליטה שהיא רוצה למות.

האם, שחיה בפרק ב' במנהטן בניו יורק, יצרה קשר טלפוני עם מד"א ודיווחה על המצב הדחוף של בתה. 

בהגעתה לחדר המיון נטע בכתה והייתה מתוחה מאוד. הבדיקות הגופניות הראשוניות שנערכו לה יצאו תקינות.

עינת סוקול, MSW, מומחית להתערבות במשבר, מכון טמיר ברחובות 

היא דיווחה על מחשבות אובדניות שנמשכות כשבוע, אותן ייחסה לציונים נמוכים בסיום סמסטר א' בשנה הראושנה ללימודים, לקונפליקט משפחתי עם אביה (שחי בארץ) ולהתחייבויות כספיות מופרזות בכרטיס האשראי, שנחסם על ידי הבנק.

היא ביטלה מספר פגישות ברצף עם המטפלת שלה, פסיכולוגית קלינית דרך קופת החולים, עמה הספיקה להיפגש פעמיים בלבד, והרגישה ש"היא לא מתחברת אליה". לאחרונה נגמרה לה גם אספקת התרופה סרנדה, אותה היא נוטלת בשנתיים האחרונות. 

נטע סירבה למסור את מספר הטלפון של אמה ותיארה היסטוריה של התעללות בגיל צעיר. היא סיפרה גם על אשפוז פסיכיאטרי במחלקת נוער במרכז לברה"ן גהה, לאחר שצעדה אל כביש סואן בניסיון אובדני בגיל 15. אפיזודות אחרות של פגיעה עצמית החלו בגיל 10 והיו לא-אובדניות בטבען. לנטע היה קשר מורכב ואמביוולנטי עם אביה הביולוגי. מבחינת פסיכופתולוגיה במשפחה, סבתה של נטע ניצולת שואה שאובחנה כסכיזופרנית.

ריטה רוזמרין, MSW, התערבות במשבר בתל אביב, מכון טמיר

התערבות במשבר בפגישה אחת

עקב קיומם של מספר גורמי סיכון להתאבדות, החל ד"ר עוז, פסיכיאטר חדר המיון, בפסיכותרפיה מובנית בת מפגש אחד, כאשר הוא ונטע החלו משרטוט ציר זמן של האירועים על גבי לוח מחיק. בכך נטע סיפקה מידע חשוב נוסף על ההיסטוריה הרלוונטית למקרה שלה. התברר שבחודשים שקדמו להגעתה לחדר המיון היא נאלצה לעזוב את דירתה בגלל עימות שהתגלע עם השותף והשותפה שלה, שניהם גם סטודנטים. כאשר החלה בלימודיה במכללת תל אביב יפו, הייתה מודאגת מתשלומי שכר הלימוד ומצאה שתי עבודות במקביל כדי לממנם. 

למרות מספר ניסיונות לשנות את מועדי הפגישות שלה עם המטפלת בעקבות לו״ז העבודות החדש, איש לא חזר אליה כדי לתאם. 

המטופלת חשפה גם שאביה החורג התומך חי בקרבתה. בבוקר היום בו הגיעה למיון, קיבלה התראה נוספת באי-מייל לגבי תשלום שכר הלימוד. היא דיברה על כך עם שותפתה לדירה אך הרגישה שאינה מבינה ואמפטית עם הקושי, מה שהביא אותה להתקשר לאמה. נטע והפסיכיאטר במיון הסכימו כי מאורעות כאלה יהיו מלחיצים עבור כל אדם. בתגובה לכך נטע חדלה לבכות ונראתה שלווה יותר. 

בדיאלוג עם הפסיכיאטר, נטע זיהתה כמה מטרות מיידיות: 

• למצוא מטפלת חדשה

• לדבר עם משרד הדקאנט במכללה על אפשרות של מלגה דרך היחידה למעורבות חברתית

• לבלות זמן רב יותר בפעילויות חיוביות צהן היא מפיקה הנאה וסיפוק.

 שירה לבנת בן זאב, MSW, מטפלת במצבי משבר, מכון טמיר בגבעתיים

לאחר מכן הסכימה שד"ר עוז ייצור קשר עם אמה, כדי שתסייע לה בהשלמת המשימות.

האם אימתה את ההיסטוריה של נטע ואף התברר שכבר שוחחה בעצמה עם המכללה לגבי סיוע בשכר הלימוד וכן החלה לחפש עבורה מטפלת אחרת. 

על מנת להשלים את השחרור מחדר המיון, האחות סיכמה עם נטע שתתאם עם מטפלת חדשה. בנוסף, נטע השלימה תכנית ביטחון כתובה והוצע לה גם מעקב טלפוני. נטע ובני המשפחה קיבלט מידע עדכני אודות מרכזי סיוע שנועדו לסייע במצבי משבר, כמו ער"ן והמיון הפסיכיאטרי בתל השומר, שעובד 24/7. 

תוך שעה וקצת חש ד"ר עוז שהסיכון האקוטי של נטע הוקל משמעותית באמצעות בניית תכנית ביטחון, גיוס של תמיכה פסיכו-סוציאלית, קשר לטיפול פסיכולוגי חדש ודה-אסקלציה שמצדיקה את השחרור. 

לאחר 6 חודשים, נטע התמידה בהפניית אנרגיה למאמץ להתמודד עם החשיבה האובדנית, מבלי שנקטה בהתנהגויות של פגיעה עצמית או אשפוז.

היא החלה והתמידה בטיפול בגישת DBT, שסייע לה היטב להתמודד עם קשיי ויסות רגשי. 

פרטי המקרה טושטשו היטב. 

מה ההבדל בין התערבות במשבר לטיפול פסיכולוגי?

התערבות במשבר וטיפול פסיכודינמי קצר מועד הן שתי שיטות טיפוליות שונות.

זאת על אף נקודות דמיון חשובות המשותפות לשתיהן, כגון אקטיביות המטפל והמטופל, הגבלת זמן הטיפול וההתמקדות סביב בעיה ספציפית.

ימית טלה, MSW, מטפלת במצבי משבר, מכון טמיר ברחובות

שתי השיטות שונות בכמה מוקדים חשובים:

• בהתערבות במשבר מתמקדים במצב הלחץ או האיום אליו נקלע המטופל, בעוד שבטיפול פסיכודינמי קצר מועד מתמקדים בקונפליקט אליו נקלע המטופל ובהשפעותיו על מהלך ואיכות חייו. 

• בהתערבות במשבר, הטיפול מסתיים עם סיום המשבר (בתום תקופת אשפוז בבית חולים למשל) ואילו בטיפול דינמי קצר מועד הטיפול מסתיים בתום תקופת זמן שהוגדרה מראש ב'חוזה הטיפולי'.

• התערבות במשבר מדגישה את התמיכה הרגשית הניתנת למטופל ע"י המטפל, ואילו טיפול פסיכודינמי קצר מועד מתמקד בשינוי הפרשנות של המטופל ובמתן סיוע באימוץ דפוסי התנהגות אדפטיביים.

• התערבות במשבר מתמקדת בסיטואציה קיצונית אך קצרת טווח במרבית המקרים, ואילו טיפול פסיכודינמי קצר מועד מתמקד גם בבעיות אשר מלוות את המטופל מזה זמן רב.

על אף שמדובר בשתי שיטות טיפול שונות, הזיקה ביניהן רבה.

לכן, קיימת שיטת טיפול של התערבות קצרת מועד במשבר, אשר משלבת את שתי השיטות ומושתתת על עקרונותיהן הבסיסיים: 

התערבות קצרת מועד במשבר הינה שיטת טיפול המוגבלת בזמן אשר במרבית המקרים נקבע מראש. לרוב, אורך הטיפול עד שתיים עשרה פגישות טיפוליות. 

התערבות קצרת מועד במשבר מתמקדת במקור המשבר שחווה המטופל ובאירוע המלחיץ או המאיים עימו מתמודד. השיטה מספקת למטופל תמיכה ואמפתיה בשילוב עם הפרכת תפיסותיו השגויות, שינוי הפרשנות לאירועי החיים עימם הוא מתמודד והקניית כלים וטכניקות יישומיים להתמודדות הדרגתית בדרך לחזרה לתפקוד מלא.

התערבות קצרת מועד במשבר נועדה לספק למטופל הקלה מיידית בחוויות הקשות עימן הוא מתמודד, אשר אמורה להיתרגם לשינוי ולהישאר יציבה ועמידה לאורך זמן.

מטרת הטיפול היא להקנות למטופל יציבות נפשית, רגשית, קוגניטיבית ותעסוקתית, להחזיר את שיווי המשקל שהתערער, לסייע לו לגבש חוסן ומסוגלות להתמודדות עתידית עם מצבי משבר, באמצעות רכישה של כלי התמודדות וחיזוק הערך העצמי, לקראת ביסוס כוחות אדפטיביים ומותאמים יותר.

מוזמנים לקרוא על ההבדלים בין טיפול קצר מועד לבין ייעוץ תעסוקתי <

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול במצבי משבר, מכון טמיר תל אביב  

התערבות במשבר במסגרת השירות הציבורי 

כפי שנראה בהמשך, נעשים מאמצים רבים ויצירתיים לשפר את התמונה, הנתונים בישראל לגבי טיפול נפשי במשבר במסגרת הקהילה הציבורית מצביעים על מצב מדאיג. 

כך נכתב בדו״ח תת-הוועדה להערכת הרפורמה לבריאות הנפש, שמונתה ע״י  משרד הבריאות, ופורסם ביולי 2019:

״כיום המענה המרכזי, וכמעט היחיד, לטיפול במצבי משבר פסיכיאטריים אקוטיים בישראל הוא חדר המיון ומחלקות בבית החולים הפסיכיאטרי.

כתוצאה, אנשים רבים נמנעים מלהגיע לטיפול, יש עומס מיותר על חדרי המיון והמחלקות הפסיכיאטריות, וסיכון להתדרדרות שתחייב בסופו של דבר אשפוז ושימוש מוגבר באמצעי כפיה״

מרכזים להתערבות במשבר - חלופות אשפוז

בישראל קיימים ארגונים פרטיים וציבוריים שמציעים טיפול פסיכו-סוציאלי מקיפה, לצד ליווי פסיכיאטרי. 

למשל, עמותת סוטריה מהווה חלופה אשפוזית,  מרכז פרטי בירושלים שמציע טיפול פסיכולוגי ושיקומי רב-מימדי, שמותאם אישית לטווח קצר למטופלים במשבר ועל סף פסיכוזה, עם אשפוז לחודש-חודשיים.  

במרכז סוטריה יש צוות רב-מקצועי איכותי ומחזיק. בקרוב יהיה גם ליווי המשך - טיפול פרטני לטווח מתמשך יותר. 

אחת הבעיות היא העלות הגבוהה של חלופת האשפוז - מעל 20,000 ש"ח לחודש - אך חשוב לציין כי הרמה המקצועית מאוד גבוהה ומשקיעים את המיטב כדי ליצור סביבה טבעית בדרך להחלמה.  

בסטוריה מטופלים בעיקר בוגרים צעירים (18-30), למרות שיש גם פניות מגוונות מגילאים אחרים, לעיתים סובלים מפוסט-טראומה.  המטופלים, בדרך כלל, הם בעלי מודעות גבוהה ויכולות ורבליות מפותחות. 

האם היסטוריה של משבר נפשי משפיעה על הצו הראשון? <

טיפול אונליין במשבר - מילה ממכון טמיר

בתקופת הקורונה שעברנו, טיפול פסיכולוגי אונליין הפך לערוץ טיפולי חיוני ביותר.

בעצם, אונליין הפך למדיום התקשורתי השכיח ביותר בימי המגיפה.

למרות שמדובר בדרך חדשה, לא הייתה כל כך אפשרות אחרת וטיפול אונליין הצליח לענות גם על הצרכים הייחודיים של התערבות במשבר.

טיפול אונליין הוא מונח נרחב המתייחס לקבלת שירותי רפואת הנפש מחוץ למסגרת המסורתית של קליניקת המטפל, טיפול אשר יכול לכלול שיחות וידאו באמצעות פלטפורמה מאובטחת (כמו זום), שיחות טלפון, מיילים, הודעות טקסט ואפליקציות סלולריות כאלה ואחרות.

קשה, מתיש, לפעמים קצת מייאש,

אבל הכי חשוב לא לעזוב ידיים 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

מקורות:

דו"ח מסכם: תת הוועדה בנושא הפערים בשירותים הקהילתיים ברפורמה לבריאות הנפש, יולי 2019, משרד הבריאות: https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/mental/Documents/22072019.pdf

אובדן, שכול ואבל

התמודדות, תסמינים וטיפול

התמודדות עם אובדן הינה מנת חלקם של כל בני האדם, היא חלק בלתי נפרד מהחיים וכמעט תמיד תפלוש לחייו של אדם בשלב כלשהו, לעיתים באופן בלתי צפוי.

נדון כאן במאפיינים של האובדן, דרכי ההתמודדות ושיטות טיפול נפשי רלוונטיות. 

תחושת האובדן הקשה ביותר להתמודדות הינה לרוב בעקבות מותו של אדם קרוב במיוחד, אשר ליווה את האדם במשך תקופה ממושכת, דוגמת משפחה גרעינית (הורים, אחים, בעל או אישה, ילדים, הריון), אובדן של הורה, התמודדות עם התאלמנות ואובדן בן זוג ,לידה שקטה,  פרידה רומנטית קשה  או מוות של חבר קרוב.

כשמדובר באדם כזה, קשה עד בלתי אפשרי לראות כיצד ימשיכו החיים להתנהל כסדרם בהיעדרו, וכיצד יצליח האדם להמשיך לחיות בלי יקירו.

כשמאבדים אדם יקר, מעבר לכאב הגדול, אופפת את האדם תחושת בדידות גדולה וכן "התנפצות פנטזיות" אשר נגעו לזמן שעוד נותר בלוויית האדם ולחלומות המשותפים שנחלקו עימו.

בעקבות אובדן, מגיעה התמודדות קשה וכואבת, הלוקחת זמן רב ומתבטאת באופנים רבים:

• כאבים ותעוקות פיזיות, המתרחשות בעיקר בזמן הראשון לאחר גילוי האובדן. יכולים להתבטא בתחושת מחנק, כאבי ראש, בעיות עיכול שונות, תחושת חולשה וצורך להיאנח.

• התמקדות אינטנסיבית באדם שאבד, נטייה לעשות לו אידיאליזציה, קושי בראיית המשך החיים התקינים בלעדיו.

• הכחשה - שמופיעה לרוב בתחילת התהליך. רגעים שקולטים שזה אמיתי ורגעי תקווה, כאילו האהוב אמור לשוב. 

• כעס - רגשות כעס עולים כלפי מגוון אוביקטים ואנשים- האדם שנפטר, מי שהיה אחראי לפטירה, כוח עליון או אלוהים וגם כעס של האבל כלפי עצמו, המתבטא כרגשות אשם. יש בכעס מעבר לעמדה אקטיבית, שמצמצמת חוסר אונים, אבל חשוב לראות שהוא מווסת ומנוהל ברמות יעילות ולא הרסניות.

אביבית בנגוס כהן, MSW, מטפלת במצבי שכול, ניל״י, מכון טמיר

• לעיתים, מלוות את ההתמודדות תחושות אשמה כבדות, האדם חש שלא עשה מספיק לעזור ליקירו שכבר איננו, שלא הביע את אהבתו הרבה כלפיו כשעוד היה ניתן, ועוד.נטייה להתנהגות דיכאונית בתקופה הראשונה לאחר האובדן, המתבטאת במצב רוח ירוד, הסתגרות, חוסר הנאה, חוסר חשק וקושי לחזור למהלך חיים תקינים.

• לעיתים, גם כשעבר זמן רב מרגע האובדן, האדם עדיין חוזר אל הכאב שבאבידה בעקבות "טריגרים" שונים, כדוגמת תמונות, שירים ומקומות המזכירים לו את היקר שיצא מחייו והותיר חלל עצום בליבו.

 חן זיו בן עמי, MA, מטפלת במצבי אבל ואובדן, מכון טמיר בהרצליה

קשה להגיד מתי האבל, אשר תיאורטיקנים שונים מגדירים לו חמישה שלבי אבל, מסתיים. יש הטוענים כי האבל מסתיים כשהאדם מבין את העובדה שהאובדן שחווה הינו בלתי הפיך, יש האומרים שסיום תהליך ההתמודדות עם האובדן מתרחשת כשהאדם מסוגל לחזור לחייו התקינים גם מבלי יקירו שאבד, או מסוגל לחוות תחושות הנאה וסיפוק מחייו. לעומתם, יש האומרים שההתמודדות עם אובדן אדם קרוב במיוחד לא מסתיימת לעולם עבור אנשים מסוימים, אך עוצמתה משתנה בתקופות חיים שונות, וכך גם יכולתו של האדם לחיות בצל האובדן.

תהליך האבל כולל רגשות שונים, בהם עצב, כעס, אשמה וחרטה, וליווי של איש מקצוע יכול לעזור לעבור את השלבים הללו. 

במקרים שונים, כאב האובדן עולה על גדותיו ומפריע לאדם לחזור למהלך חייו התקינים.

מצב זה, המכונה אבל פתולוגי , מצריך במקרים רבים התערבות טיפולית.

עם זאת, גם במקרים שהאבל לא יצא מתחום הנורמה (הקשה מאוד להגדרה בכל הקשור לנושאים רגישים וכאובים אלו, המקשים על התמודדותו של כל אדם באשר הוא), לעיתים האדם זקוק לתמיכה טיפולית, עזרה בהתמודדות עם הכאב ובירור הרגשות הקשים.

ואכן, תהליך האבל יכול להיות תקופה מבלבלת וטיפול טוב וממוקד יכול לעזור להתמודד ולהכניס סדר, היגיון, נקודות ציון בזמן, תיקוף וליווי רגשי בתהליך שקשה מאוד לעקוף בלי כאב. 

טיפול פסיכולוגי להתמודדות עם אבל ואובדן

טיפול פסיכולוגי באבל, מתייחס לנישה של פסיכותרפיה המיועדת למי שחווה אובדן של אדם קרוב ועובר תהליך של אבל. 

מטפל באבל יכול לסייע להסתגל לחיים ללא האדם האהוב, להתמודד עם אשמה בנוגע לדברים שהוא היה רוצה שיקרו אחרת ולשתף רגשות שאולי אין לו עם מי לחלוק.

במהלך טיפול נפשי קצר מועד בהתמודדות עם אובדן, מעלה המטפל את חוויית האובדן והפרידה עימה מתמודד המטופל, מסייע לו לעבד את רגשותיו ומכאוביו ולתעל אותם למקומות פחות הרסניים כמו תחושת חוסר תכלית, חוסר אונים וקושי לחזור למהלך חיים תקינים. במהלך הטיפול יהיה עיסוק ממושך בנסיבות מות האדם היקר, הלוויה ותהליך הפרידה שנעשה ממנו, זיכרונות המטופל מיקירו וניתוח מערכת היחסים שהייתה ביניהם כפי שפירש אותה המטופל.

קיים מגוון שיטות טיפול יעילות הממוקדות באבל ושכול.

נתייחס לאחת מהן:

טיפול ACT, או טיפול בקבלה ומחויבות, היא גישה טיפולית מהדור השלישי של CBT, המקדמת אסטרטגיות לקבלה ולשינוי התנהגותי, במטרה לעזור למטופלים לפתח גמישות נפשית ולקבל את המחשבות, הרגשות והחוויות שלהם. הגישה מאפשרת למטופלים להתמודד עם אובדן דרך קבלת המציאות הכואבת, התמודדות עם הרגשות הקשים שמלווים את האובדן, ופיתוח גמישות בהתמודדות עם מצבים רגשיים מורכבים.

מחקרים מראים כי טיפול ACT עשוי להקל על המצוקה הנפשית הקשורה לתהליכי אבל וצער. הגישה משלבת עבודה מעשית עם תובנות מעמיקות. היא מלמדת את האבל  כיצד להישאר מחובר לחוויה הפנימית, גם כשהיא כואבת. במקום להיאבק ברגשות הקשים או לנסות להימנע מהם, ACT מעודדת פיתוח יחס של קבלה וחמלה כלפי הקושי, תוך התקדמות לעבר מה שחשוב למטופל בחייו, בהתאם לערכיו.

 שירה לבנת בן זאב, MSW, מטפלת בשכול ואובדן, מכון טמיר בגבעתיים

מטרת הטיפול קצר המועד היא לשפר את יכולת ההתמודדות של המטופל עם האובדן שחווה, תוך תקופת זמן קצרה יחסית של כשתיים עשרה פגישות שבועיות (משך הטיפול תלוי במגוון משתנים, כגון הזמן והמשאבים העומדים לרשות המטופל ושיטת הטיפול שנבחרה). מחקרים מעידים כי בכוחו של טיפול קצר מועד, המתמקד בתמיכה, בניתוח מערכת היחסים עם היקר שנפטר ובעיבוד רגשות המטופל כלפיו, לסייע לאדם בהתמודדות לא אדפטיבית עם האבל (כדוגמת מצבי אבל פתולוגי).

רותם לבא בן קיקי, MSW, מטפלת במצבי אובדן, מכון טמיר צפון ת״א

בנוסף, נמצא כי ביכולתו של טיפול מסוג זה למנוע מהאדם להיכנס למצב של אבל פתולוגי או התמודדות לא אדפטיבית אחרת בעקבות האובדן שחווה. בנוסף, הטיפול נמצא כמסייע לחזור למהלך חיים תקין למרות הצל הכבד שהטיל האובדן, ומסייע בהחזרת תחושת המסוגלות של האדם להתמודד ולהמשיך את חייו גם בהיעדר יקירו.

על מה עובדים עם פסיכולוג בתהליך עיבוד אבל?

בניגוד להרבה מצוקות והפרעות נפשיות, אבל ושכול אינם מצויים בספקטרום של פסיכופתולוגיה.

לאבד אנשים יקרים זה חלק מהחיים הכי נורמליים שיש.

זה חלק מהדרך.

תפקיד המטפל בתהליך של אבל רגיל, כזה שאינו כולל אובדן טראומטי, כולל הרבה אמפתיה, הקשבה והכלה, לצד הכרה בצער והעצב ומתן לגיטימציה לכאב נפשי המאפיין כל אובדן הכרחי. 

ימית טלה, MSW, מטפלת במצבי אבל ואובדן, מכון טמיר ברחובות

מגע עם הרגשות

מטפל באבל יכול לעזור להתחבר לרגשות ולבטא אותם במרחב בטוח. הוא יכול לעזור במיוחד לאנשים שאין להם עם מי לדבר או שאינם חשים בנוח לבטא רגשות מול חברים ומשפחה. מטפל יכול להקשיב מבלי לתת עצה ויכול להעניק אישור לרגשות המטופל ולתקף אותם. 

קבלה או השלמה עם האובדן

למי שחש מנותק או אדיש, טיפול באבל יכול לעזור להתמודד עם קבלת מציאות האובדן. התהליך יכול להיות חשוב במיוחד לאנשים שנוטים לכבות את הרגשות או להתמודד עם המצב ע״י כך שלא יחשבו עליו בכלל. 

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול במצבי אובדן, מכון טמיר תל אביב  

התמודדות עם טראומה

למי שחזה במות אדם אהוב או שיש היבט טראומטי אחר לאובדן, ייעוץ האבל יכול לסייע לעבד את הטראומה. במהלך הטיפול,

המטופל יתאר את מה שהיה עד לו, יסביר איך הדבר גרם לו להרגיש וילמד איך להתקדם, בתמיכת המטפל. עיבוד הטראומה בנוכחות מטפל שיכול להציע אמפתיה ותמיכה יכול להועיל למטופל.

התמודדות עם אשמה

אשמה היא רגש שכיח לאחר מוות של אדם אהוב והיא יכולה להופיע כהאשמה עצמית וחרטה, מה שהופך את ההתמודדות עם האובדן למסובכת יותר.

למי שחש אשמה על דברים שהיה צריך לעשות או מתוך מחשבה שהדברים יכלו להתפתח אחרת, מטפל באבל יכול לעזור להתמודד עם הרגשות הללו. מטפל עשוי לעזור למטופל לראות שחשוב יותר לחיות את החיים הכי טובים שהוא יכול מאשר להיאחז בדברים שאין בכוחו לשנות. 

חזרה הדרגתית לחיי היומיום

אם חיי היומיום עוברים תהפוכות בשל אובדן של אדם שעמו המטופל היה בכל יום, מטפל באבל יכול לעזור לארגן מחדש את החיים ולמצוא דרכים חדשות לתפקד, שיתנו מענה לקשיים שצצו. למשל, אובדן של בן זוג שהיה אחראי על התקציב או על כל הבישולים והניקיונות ידרוש מציאת דרכים אחרות לעשות את הדברים הללו. מטפל יכול לעזור לתכנן זאת. 

בניית רשת תמיכה

מטפל באבל יכול לעזור למטופל לבנות רשת תמיכה ע״י חיבורו למשאבים קהילתיים רלוונטיים או קבוצת תמיכה. בניית מערכת תמיכה חשובה במיוחד למי שאינו יודע לאן הוא יכול לפנות לעזרה ואילו שירותים זמינים לו. 

סידורי לוויה, שבעה, אזכרה ועוד

אם האובדן טרי, המטפל עשוי לסייע לחשוב לעומק על תהליך סידורי הלוויה. תמיכה בתהליך הזה יכולה לעזור להבטיח את זיכרון האדם האהוב בצורה שתהיה נכונה למטופל, בזמנים שבהם הוא עשוי שלא לחשוב באופן בהיר או לקחת החלטות בקלות. אם האובדן ממשמש ובא, אפשר אולי להתחיל בטיפול לפני שהמוות מתרחש.

ניטור דיכאון תגובתי

אבל יכול להיות טריגר להתפרצות דיכאון, ומטפל באבל ישאל שאלות ע״מ לקבוע אם המטופל חי עם תסמיני הפרעת דיכאון שניתן לטפל בהם. לפעמים דיכאון יכול גם להיות סימפטום של אבל מורכב, מצב שמתרחש אצל כ-10% מהאבלים. 

ניהול יומן ותרגילי כתיבה

המטפל יכול לתת למטופל כלים שיישארו איתו הרבה אחרי שהטיפול יסתיים, כמו ניהול יומן של הרגשות והמאבקים היומיים, כתיבת זיכרונות והתמודדות עם בעיות באמצעות כתיבה. המטפל יכול גם להדריך את המטופל דרך תרגילים כמו כתיבת מכתב לנפטר בו המטופל כותב כיצד הוא מרגיש ביחס לאובדנו או איך נראים החיים בלעדיו. מחקר שבחן את השפעתו של טיפול בכתיבה על אבל טראומטי הציע שכתיבה היא התערבות אפקטיבית לילדים ונערים באבל. 

המלצות קריאה

המטפל יכול גם להמליץ על ספרים שעוסקים בתהליך האבל שמהם ניתן ללמוד למה לצפות, לקבל אישור ולתקף את העובדה שהרגשות שהמטופל חש הם טבעיים. 

טיפול ביצירה והבעה

יש מטפלים באבל המתמחים בטיפול אקספרסיבי, או שהם מאמצים טכניקות אמנותיות למטרות של מגע וביטוי רגשי עוקף הגנות.

במקרה של אבל, טיפול כזה יכול לכלול יצירת ספר זיכרון, פרויקט אמנותי או יצירות אחרות לזכר הנפטר.

מחקר מ-2018 מצא שהשימוש באסטרטגיות טיפול שכללו אמנות ויזואלית נקשר לשינויים חיוביים אצל מבוגרים אבלים.

טיפול באמנות נקשר לסיוע לאנשים להרגיש קשר חזק יותר לנפטר ולמצוא משמעות בחוויה. טיפול באמנות היא גם דרך לתרגל רגיעה עצמית, שיכולה לעזור במקרים של חרדה לאחר האובדן. 

התרת סוגיות סבוכות עם המת

אם אדם חש שיש לו עניינים לא פתורים הקשורים לנפטר, למשל אם השניים היו באמצע ויכוח לפני שהאדם נפטר, טיפול באבל יכול להעניק הזדמנות לפתור את הנושא באמצעות תרגילים כמו טכניקת הכיסא הריק ותסריטים אחרים של משחקי תפקידים. 

זיכרון והנצחה

המטפל יכול לעזור לארגן טקסי זיכרון כדרך להוקיר את הנפטר ולסייע למטופל לתכנן פעילות מסוימת, למשל פרויקט תרפיה באמנות, או להקדיש זמן בכל חודש או שנה לפעילות זיכרון. טוב יותר לעשות זאת מאשר לדחוק הצידה זיכרונות כשהם צפים מתוך פחד להיות מוצף בהם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Arlin Cuncic (2021). What Is Bereavement Therapy? In verywellmind: https://www.verywellmind.com/what-is-bereavement-therapy-5115073

Jones, K., Methley, A., Boyle, G., Garcia, R., Vseteckova, J. (2022). A systematic review of the effectiveness of acceptance and commitment therapy for managing grief experienced by bereaved spouses or partners of adults who had received palliative care. Illness, Crisis & Loss, 30(4), 596-613. Retrieved from https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/10541373211000175

Weiskittle RE, Gramling SE. The therapeutic effectiveness of using visual art modalities with the bereaved: A systematic review. Psychol Res Behav Manag. 2018;11:9-24. doi:10.2147/PRBM.S131993

מהו טיפול פרדוקסלי?

הטיפול הפרדוקסלי פותח לראשונה בשנות ה-20 ע"י אלפרד אדלר, פסיכותרפיסט ורופא, וצמח בין היתר בזכות הפסיכיאטר היהודי, ניצול השואה, ויקטור פרנקל.

הטיפול פועל נגד כל האינסטינקטים של בני אדם במצבי לחץ, בהם הנטייה הטבעית היא לעשות כל מה שניתן כדי לצאת מהם.

למשל, מי שסובל מפחד קהל יימנע מאור הזרקורים ואדם הסובל מפוביה מכלבים לא ימהר לעבוד כשליח בוולט.

בשיטה קאונטר-פובית זו המטפל יעודד את המטופל להמשיך בהתנהגות הלא רצויה ואף יחזק אותה, זאת במטרה ללמד את המטופל כי ההתנהגות מצויה בעצם בטווח שליטתו, או לפחות השפעתו. 

הצורך האינסטינקטיבי להיחלץ מהמצב המלחיץ הוא צורך הישרדותי. על מנת לשרוד בטבע, ובדומה לכל בעלי החיים, על האדם לעשות כל שביכולתו במטרה להישמר מפני סכנות המאיימות על שלום גופו.

כשאדם תופש מצבים מסוימים כמעוררי לחץ או חרדה, גופו מפרש אותם כמצבי סיכון ומפעיל מנגנונים בהתאם (עלייה בלחץ הדם והזעה, למשל), וכך גם הגוף וגם הנפש- מעודדים את האדם להימנע ממצבי חירום אלה.

מהם מקורות הטיפול הפרדוקסלי?

טיפול פרדוקסלי, שנקרא גם התערבות פרדוקסלית, משלב עקרונות מתוך הטיפול ההתנהגותי, הקוגניטיבי, הפסיכודינמי והאקזיסטנציאליסטי.

ויקטור פרנקל וממשיכיו הגו את הטיפול מתוך הבנה שחיי האדם הם פרדוקסליים - מחד הוא מוגבל ע״י המציאות ומאידך הוא חי את חייו באמונה שיש לו רצון חופשי.

בעוד האינסטינקטים ההישרדותיים יובילו אותו להתרחק, לברוח, או להימנע מהתכנים המאיימים, הטיפול ינחה את המטופל לחפש אותם.

למשל, אדם הסובל מקושי להירדם יתבקש ע״י המטפל לצאת ביוזמתו מהמיטה במקום להמתין להירדמות (בטכניקה פרדוקסלית של הגבלת שינה).

במהלך הטיפול, האדם מקבל משימות שמטרתן לעורר את הבעיה ו"לתרגל" אותה. למשל, מטפל בשיטה הפרדוקסלית ישלח מטופל הסובל מחרדת בחינות להיבחן בכל מבחן אפשרי, וכן ישלח מטופל הנמנע מלאכול בפומבי לעשות בדיוק את זה- וכמה שיותר.

מהן מטרות הטיפול?

מטרת הטיפול היא שהמטופל, בכוחות עצמו, יצור באופן אקטיבי את המצב שגורם לו לחרדה, ולא יקלע אליו. האפשרות לייצר את הפחד מבנה אצל המטופל תחושת שליטה בחוויה המלחיצה. היכולת לזמן את הפחד או המועקה נותנים תחושה שבאותה המידה- ניתן גם לסלקם מהתודעה ולכן, הפחד מפני הופעתם פוחת.

מעבר לתחושת השליטה, כשאדם עובר חוויה פעם אחר פעם, בשלב מסוים הוא מסתגל אליה. באותו האופן, הטיפול הפרדוקסלי עוזר למטופל להסתגל לחוויה ממנה כה חושש. המטופל מתרגל לחוויה המפחידה ובמרבית המקרים- מגלה שהיא כלל לא מפחידה כפי שחשש, ושיש ביכולתו להתמודד עימה.

הטיפול הפרדוקסלי נמצא כיעיל עבור מגוון רחב של קשיים רגשיים, ביניהם חרדה, פוביות, לחצים ונדודי שינה. עם זאת, חשוב להדגיש כי טיפול פרדוקסלי, סוג ייחודי של טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד, אינו מתאים לכל אדם ולכן, אינו מומלץ מבלי ליווי מקצועי.

אלמנטים של טיפול פרדוקסלי אפקטיבי

מתוך הכרה שישנן דרכים רבות ומגוונות להתערב באופן פרדוקסאלי, כתבו חוקרים את הפרק Ericksonian Styles of Paradoxical Treatment, מתוך הספר Promoting Change Through Paradoxical Therapy. 

ֿהפרק ממקד 5 מרכיבים של הפרדוקס כהנחיות גמישות בהן יוכלו מטפלים להשתמש לצורך ניסוח והעברת התערבויות פרדוקסליות, כמו גם לבחון מדוע התערבות פרדוקסלית ספציפית לא נמצאה יעילה.

מובן שלא כל חמשת האלמנטים הללו חייבים להיות ניכרים בכל התערבות פרדוקסלית יעילה, אבל חשוב לקחת בחשבון ולהתייחס לכל אחד מהם בדרך כלשהי, אם כי לא בהכרח בסדר בו הם נידונים כאן.

פעילות אמפתית ויצירת רפורט

יצירת קרבה היא יעד בסיס ברוב הטיפולים.

זה קריטי במיוחד בטיפול בו לא מעודדים או מצפים מהמטופלים להבין מראש את מכניזם הפעולה של התהליך.

נהפוך הוא, מצופה מהמטופלים לחוות מידה רבה של בלבול, שמעורר לעיתים כעס כלפי המטפל. אפשר להבין. 

אימוני הקשבה רפלקטיבית הכינו את מרבית המטפלים ״לפרמט״ באופן אוטומטי את הרגשות המובעים או המשתמעים של המטופל.

הכשרה זו מאפשרת למטפל להגיב בנחרצות לקושי המתבטא אצל המטופל בעוד ברמה אחרת מאפשרת לו או לה להתחיל לנסח התערבויות פרדוקסאליות שבסופו של דבר יסייעו למטופל לרענן מחדש את הקושי ולהביא לפיכך להמחשת פתרונות חדשים.

רכיב 1: מתן סיבה ממוסגרת חיובית להדרכה פרדוקסלית

מכיוון שמטופלים מציגים בדרך כלל בעיות שנראות להם כלא פרט לבעיות, התערבות פרדוקסלית המציעה להמשיך בבעיה עשויה לקבל תגובה טיפולית יותר אם מוצגת איזו "סיבה" הגיונית לכאורה, אם כי מוצגת.

מתן סיבה ממוסגרת כל כך חיובית להמשך ואף להגברת התנהגות בעייתית משיג כמה דברים.

ברמה החברתית זה מעודד את המטופל ללכת יחד עם המטפל בעשיית משהו בלתי צפוי ולא מובן מייד.

ברמה הפסיכולוגית, המטופל נעזר לקבל את הבעיה עצמה כמשרתת מטרה מועילה כלשהי, להכיר בה כבעלת ברית שעשויה להפוך למעשה לאמצעי בלתי צפוי להשגת הרבה יותר מאשר הסרת סימפטומים.

ברגע שהמטופל מקבל את התפיסה שיכול להיות תועלת כלשהי בלהיות ו / או להמשיך את הבעיה, נוצרת אווירה בה המטופל עובר על ידי העברת מסגרת ההפניה הקודמת.

כשאנחנו מציעים סיבות ממוסגרות חיוביות למעקב אחר המרשמים הפרדוקסלים, אנו עושים זאת בכנות תוך התחשבות בעיקרון האריקסוניאני שמטופלים, בכל זמן נתון, תמיד עושים את הבחירה הטובה ביותר עבור עצמם שהם למדו עד כה לעשות. כל התנהגות, אפילו התנהגות בעייתית, נלמדה מסיבה טובה וממשיכה בהיעדר בחירה טובה יותר במצב מסוים.

כמובן שה"סיבה "העומדת בבסיס הבעיה שמציב המטפל עשויה לא תמיד להיות מדויקת, אך לפחות תעודד את המטופל לשקול שקיימת סיבה חיובית כלשהי לקיומו של התנהגות הבעיה ולכן היא ממשיכה להשיג מטרה טיפולית כלשהי.

רכיב 2: שינוי ההתנהגות הסימפטומטית

כאשר המטופל הסכים בוחר להמשיך ולהנציח התנהגות בעייתית, השגרה הקודמת, שבה הורגשה הבעיה כלא נשלטת ושלילית לחלוטין, כבר נפגעה:

המטופל לא יוכל לעסוק בבעיה באותה בדרך ברגע שנצפים בחיוב ונעשים ברצינות.

אך כדי לעבור מספר צעדים מעבר להפרעה טבעית זו בשגרת הבעיה, רצוי לעיתים קרובות לשנות את ההתנהגות הסימפטומטית בכיוון טיפולי על ידי פיצול חווית המטופל בבעיה, מטרה ראשונית אחת של שינוי כזה היא לספק למטופל תחושה חדשה של תקווה ושליטה.

רכיב 3: המחשה ושליפה של חוויות דרושות בעזרת מטאפורה

לאחר שהתבלבל בין מסגרת ההתייחסות המקובלת של המטופל, זו שנוגעת לבעיה בהנחיה הפרדוקסלית וביצע חיפוש פנימי אחר דרכים ספציפיות לשיתוף פעולה עם השינויים המוצעים, המטפל נמצא במצב שביכולתו לעודד את המטופל להתחבר למשאבים נחוצים וליצור מפה חדשה.

בהקשר זה מטפלים מוצאים כי מטאפורה או סדרה של מטאפורות מכוונות באופן הגיוני בעקבות ההנחיה הפרדוקסלית והצעות שינויים.

דיבור מטפורי מעורר בעקיפין את החשיבה של המטופל על חוויות משאבים נדרשות ועשוי להדגים מפה אפשרית עבור המטופל, בכדי לפרש, לשנות, להטמיע חלק או שלם, או לדחות כאשר אינו רלוונטי עבורו.

זה לא מספיק פשוט לשבש את שגרת המטופל ביחס לבעיה ולשקול את הטיפול כמושלם. קבענו רק את הדרך להתחלת העבודה האמיתית של הטיפול, לעזור למטופל לפתח מפת התנהגות רלוונטית ומספקת באופן אישי, בה יש משאבים רצויים ונקשרים לגירויים ברשת החברתית והבעייתית שלו.

סגנונות אריקסוניאיים של טיפול פרדוקסלי

מסירת פרדוקס בסוף רצף טיפולי רצויה כדרך לפנות מחדש את המטופל ולהסיח את דעתו המודעת מניתוח מוגזם של העבודה הקודמת.

יחד עם זאת, הפרדוקס מאפשר למוח המודע לנתח ולמסגר רטרואקטיבית את סדרת המטפורות בצורה משכנעת.

המטופל מנסה להבין את המטאפורות על בסיס הפרדוקס המסכם ובו בזמן מנסה לפענח את אפשרויות והשלכותיו של הפרדוקס.

סוג זה של פרדוקס מסכם מאפשר סגירה, תחושת משמעות מוגברת לגבי מה שקרה על סמך אופיו המשכנע של הפרדוקס הסופי.

טיפול פרדוקסלי כטכניקה לחזרה לשינה

"כוונה פרדוקסלית" היא טכניקה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי שרלוונטית במיוחד עבור מי שמתעורר בלילה ומתקשה לחזור לישון.

הרעיון הוא ׳לעשות דווקא׳ ולהישאר ערניים, במקום לנקוט במאמץ פעיל כדי לחזור לשינה. 

חשש-יתר וחרדה לגבי קשיי שינה לא עוזרים בדבר.

להיפך.

להיות ער ונינוח יכול לעזור באופן פרדוקסלי לסייע בחזרה לשינה. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

22 באוקטובר 2022   

מהי אובססיה? 

אובססיה היא מחשבה טורדנית שחודרת ללא רצון לתודעה, תוך שהיא מעוררת חרדה, לחץ נפשי או תסכול.

לעתים קרובות היא קשורה להפרעה נפשית רחבה יותר, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD). 

ה-DSM מגדיר אובססיות כ״מחשבות, דחפים או מראות חוזרים ונשנים ומתמשכים, בזמן כלשהו במהלכה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, שנחוות כחודרניות ולא רצויות, שאצל רוב האנשים גורמות לחרדה או למצוקה ניכרת״.

קיימים סוגים רבים של אובססיות, החל מהיזכרות בטראומות ואירועי עבר כואבים, חרדות לגבי אירועים או מצבים מעוררי חשש, דאגות מעגליות שאינן מתקדמות לעבר התרה ועד למחשבות מטרידות יומיומיות שפוגעות באיכות החיים (כגון, "אני לא זוכר אם נעלתי את הבית, אם כיביתי את הגז").

מתי מחשבה הופכת לאובססיה?

מחשבות אובססיביות הן דבר שכיח ונפוץ  -

מחקר אורך שפורסם לאחרונה בדק 5,650 משתתפים לאורך עשור ומצא כי רבע מהם דיווחו על מחשבות אובססיביות שונות (Hogstedt et al, 2023). מחקר אחר, שנערך על ילדים, מצא כי מתוך כלל המשתתפים במדגם כ-71% דיווחו כי חוו לפחות מחשבה חודרנית ואובססיבית אחת (García-Soriano et al, 2023).

מחשבות שליליות הופכות לאובססיות כאשר מתעורר קושי לשלוט בהן, להניח ולהשתחרר מהן. בשונה ממחשבות ומאסוציאציות שנוצרות בראש כל העת, אובססיות פוקדות את התודעה שוב ושוב, הן בעלות תמות ותכנים דומים ולמרבה התסכול הן מופיעות גם כאשר העיתוי אינו מותאם (למשל, באמצע פגישת עבודה, במהלך הרצאה בלימודים, או בזמן איכות הורי ויקר עם הילדים).

לעיתים קרובות מקשה האובססיה על האדם החושב "להרגיש נוכח ברגע", הוא חווה נפקדות מנטלית מההווה בו הוא מנסה להשתתף ולקחת חלק.

מעצם קיומן, אובססיות אינן אדפטיביות, הן אינן מובילות למטרה מוגדרת והן מתאפיינות בחזרתיות מתסכלת שנעה סביב עצמה בחוסר תכליתיות. הקצב והאינטנסיביות של האובססיות אינו פרופורציונלי. האדם המתמודד יודע, או לפחות משער, שבהשתלטות של האובססיה יש מידה של חוסר היגיון, גם אצל אנשים מאוד רציונליים, שמצליחים בדרך כלל לשלוט ולווסת היטב דחפים, רגשות סוערים וסיפוקים.

מי שניסח וחקר את ההבדלים בין אובססיות לבין מחשבות טורדניות נורמטיביות היה הפסיכולוג סטנלי רחמן. 

סטנלי רחמן (rachman) הוא פסיכולוג קנדי ידוע, שהקדיש את חייו המקצועיים לחקר הגורמים להפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ולהבנת המכניזם של תהליכים אובססיביים, קומפולסיביים וחרדתיים.

רחמן הציע ב-1997 תיאוריה קוגניטיבית סביב התפתחות והבנה של אובססיות, אשר פותחה על בסיס התיאוריה הקוגניטיבית של OCD של פול סלקובסקיס.

בתיאוריה שלו, הציע רחמן כי אובססיות נגרמות על ידי מתן פירושים שליליים, שגויים והרסניים ומתן חשיבות מופרזת למחשבות החודרניות הללו.

סלקובקיס טען כבר לפני רחמן, שמרביתנו (כאנשים בריאים) חווים מחשבות חודרניות ברמות כאלה ואחרות, אבל רחמן זיהה כמה הבדלים מהותיים בין מחשבות חודרניות טיפוסיות לבין מחשבות אובססיביות בעייתיות:

• אובססיות נמשכות זמן רב יותר בהשוואה למחשבות רגילות

• אובססיות הן יותר אינטנסיביות ויותר מתמידות

• אובססיות מובילות למצוקה גבוהה יותר ולכן מותירות השפעה פסיכולוגית רבה יותר על הפרט

בנוסף, רחמן זיהה את האלמנט המרכזי שמבחין בין אובססיות טיפוסיות ואובססיות בעייתיות:

המשמעות שמוענקת למחשבה. המשמעות שהאדם מייחס למחשבה החודרנית היא האלמנט המרכזי המבדיל.

אם הוא מפרש את המחשבות כהרות גורל, משמעותיות, מאירות, מאיימות או קטסטרופליות, הדבר יכול לשנות את אופן החוויה הכללית שלו ולהביא לאובססיה בלתי נמנעת.

אובססיות ו-OCD

אובססיות מהווות רכיב בסיסי ומרכזי באבחון הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

כאשר האדם המאבסס מתקשה לדחוק ולהרחיק את האובססיות, לטובת דפוסי חשיבה אדפטיביים ומותאמים יותר, הן הופכות למציקות ומעיקות ועלולות לעורר מצוקה רגשית גדולה.

באופן פרדוקסלי, דווקא המאמץ להרחיק את האובססיות ולהפסיקן משרת לעיתים כחיזוק חיובי שתורם להנצחת הרעש התמידי שמייצרת האובססיביות בתודעה. 

טיפולית, הרעיון הוא לא על מה לחשוב, אלא איך לחשוב.

אובססיות אובדניות שקשורות ל-OCD

אובססיות יכולות להיות קשורות ל-OCD עם מחשבות אלימות או ל-OCD אובדני.

במקרים כאלה, אדם שאינו רוצה למות סובל ממחשבות חודרניות ו/או דימויים של מוות או פגיעה עצמית.

בניגוד לאנשים אובדניים, מרבית האנשים עם OCD אובדני פוחדים למות או להתאבד ורבים מהם אף מתנגדים מוסרית ואתית להתאבדות. 

איך לשחרר אובססיות בעצמך?

• מיינדפולנס בעזרה עצמית: כל מה שצריך זה להזכיר לעצמכם היכן אתם בכאן ועכשיו. אמרו  בראש או בקול רם: ״אני שוטף עכשיו כלים״, ״אני מתקלח וחש את המים החמים על גופי״, ״אני מטייל עם הכלב״, ככה, בפשטות, תקרקעו את עצמכם למציאות ולהווה. מקדו את תשומת הלב ברגע הנוכחי, ובכך תחסכו אנרגיה מנטלית ורגשית מרובה, במקום שהתודעה שלכם תעסוק ללא הרף בעבר ובעתיד.

• מתוך יוזמה שלכם קחו הפסקות במהלך היום, במטרה לעשות משהו מרגיע. ההתנהגות הזו תפחית את הסיכוי שמתח וחרדה יתגברו ויצמצם את האפשרות להיסחף לחשיבת יתר.

• למדו משהו חדש. שפה חדשה, תרגיל יוגה מתוך סרטון ביוטיוב, צאו להליכה בשכונה לא מוכרת או הרכיבו פאזל לאורך תקופה ממושכת. שרטטו מסלול למימוש אתגר, כדי שהאנרגיה המנטלית תתועל לכיוון מעניין ויצירתי.

מהי חשיבה ״נכונה״?

חשיבה נכונה היא היכולת לקבל החלטות בריאות בהתבסס הן על רגשותייך והן על מחשבותיך הרציונליות (Linehan, 1993).

הרבה אנשים שמתמודדים עם רגשות שמציפים אותם מבססים את החלטותיהם על איך שהם מרגישים- בלי להתחשב בעובדות באותה הסיטואציה- משום שהרגשות שלהם חזקים ולכן חייבים להיות "אמיתיים".

התנהגות שכזו מכונה שימוש בחשיבה רגשית. לדוגמא: "אני מרגיש בודד ומדוכא, מה שאומר שאני בן אדם נוראי ואהיה לבד למשך כל חיי. אני צריכה להפרד מחבר שלי משום שזה יקרה בקרוב בכל מקרה".

בהשוואה, אנשים אחרים מקבלים החלטות אך ורק על בסיס העובדות והחשיבה הרציונלית, בלי להתחשב ברגשותיהם.

חשיבה זו נקראת חשיבה הגיונית. לדוגמא: "אני לא יודעת איך אני מרגישה כלפי מנשה, אבל אנחנו יוצאים כבר כמעט שנה ואנו חולקים נושאי עניין משותפים, אז אני מניחה שאנחנו צריכים להתחתן". כך, הדרך הנכונה ביותר לקבל החלטות בריאות היא להתחשב הן באיך שאתה מרגיש ובעובדות בשטח; זו נקראת חשיבה נכונה.

על מנת להשתמש בחשיבה נכונה באופן אפקטיבי, הדבר הכי טוב זה להרגע ולהתרכז. מאחר וחשיבה נכונה משווית לשימוש באינטואיציה או קבלת החלטות "על פי תחושות הבטן", הרבה פעמים עוזר להתרכז במרכז הבטן, המקום בו נדמה כי מתקבלות ההחלטות. התרגול הבא יעזור לך לעשות כך.

תרגול

• קרא את ההוראות לפני שאתה מתחיל את האימון על מנת שהתהליך יהיה לך מוכר יותר.

• הקלט את ההוראות אם יהיה לך קל יותר להקשיב להן בעוד שאתה מתאמן.

• כוון שעון לחמש דקות ותרגל חשיבה נכונה עד שיגמר הזמן.

• לבסוף, זכור ששימוש בחשיבה נכונה דורש אימון. אם התשובות לא מגיעות מיד, נסה שוב.

התמודדות פסיכולוגית עם אובססיות

קיימים ידע עשיר ודרכים מגוונות ויעילות להתמודד עם אובססיות, חלקן ניתנות ליישום באופן עצמאי וחלקן באמצעות טיפול פסיכולוגי מקצועי (טיפול הקו הראשון הוא CBT). 

במקרים חריפים יותר עולה צורך בטיפול תרופתי  זמני הניתן במרשם רופא, זאת במקביל לטיפול פסיכותרפי. 

את החומר על מחשבות מעגליות ריכזנו

במאמר המשך על אובססיות - 

אנא המשיכו בקריאה: 

https://www.tipulpsychology.co.il/articles/obsessive_thoughs.html

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Clark, D. A, & Claybourn, M. (1997). Process characteristics of worry and obsessive intrusive thoughts. Behaviour Research and Therapy 35, 12, 1139-1141

García-Soriano G, Carrasco Á, Emerson LM. Obsessional intrusive thoughts in children: An interview based study. Psychol Psychother. 2023 Mar;96(1):249-262. doi: 10.1111/papt.12437. Epub 2022 Nov 9. PMID: 36351751; PMCID: PMC10099857.

Hogstedt C, Forsell Y, Hayes JF, Torgén M, Svartengren M, Lundin A. Long-term stability in obsessive thoughts and compulsive behavior in the general population: a longitudinal study in Sweden. Nord J Psychiatry. 2023 Apr 8:1-7. doi: 10.1080/08039488.2023.2191991. Epub ahead of print. PMID: 37029685.

Handbook on Obsessive-Compulsive and Related Disorders. Edited by K. A. Phillips and D. J. Stein, American Psychiatric Association Publishing, 2015 , pb, 312 pp

Silva, Padmal De; Rachman, Stanley (2004-01-01). Obsessive-compulsive Disorder: The Facts. Oxford University Press

http://beyondocd.org/information-for-individuals/symptoms/sexuality-doubt

http://www.steveseay.com/anger-and-ocd-getting-mad 

גישות טיפול ממוקדות פיתרון -

Solution-focused Brief Therapy

מהו טיפול ממוקד פיתרון (SFBT)?

טיפול ממוקד פיתרון מתמקד באופן מובהק בהווה ובעתיד, במקום בעבר.

המטרה המרכזית של הטיפול היא למצוא פתרון לבעיה במקום להתמקד במקורותיה.

טיפול קצר מועד ממוקד פתרון עשוי להיות קצרצר ונמשך לעיתים לאורך מספר מצומצם של פגישות, כאשר משך הזמן תלוי בצרכי המטופל.

מטפלים ממוקדי פתרון עובדים עם מטופלים על שיפור החיים הנפשיים באמצעות חקר ובחינה של קשיים ומחסומים וזיהוי פתרונות יעילים להתגבר עליהם לאורך הדרך. בתחילת התהליך הטיפולי, מכווין המטפל את המטופל לעבר זיהוי מטרות מדויקות ושניהם שוקלים יחדיו כיצד להשיגן ביעילות ובמהירות.

טיפול קצר מועד ממוקד בפתרון הינו שילוב של שתי טכניקות טיפוליות-

טיפול קצר מועד וטיפול אסטרטגי שמתמקד בפתרון בעיה ספציפית.

הרעיון שבשילוב שיטות טיפוליות, הוא תפירת חליפה אישית למטופל, המותאמת ספציפית לבעיות עימן מתמודד ולאישיותו הייחודית.

שילוב טכניקות טיפוליות שונות מאפשר למטפל להשתמש במגוון כלים ואסטרטגיות להתמודד עם הבעיות.

שלבים של טיפול ממוקד פתרון  

בשלב הראשון של הטיפול, 'שלב ההערכה', מגדירים את הבעיה סביבה יתמקד הטיפול וכן הפיתרון שימצא כמתאים. כמו כן, נקבעים יעדי הטיפול ותכנון ראשוני שלו.

השלב השני, 'שלב הטיפול', עוסק בבעיה שבה מתמקד הטיפול, בשלבים שונים בדרך לפתרונה תוך שימוש באסטרטגיות טיפוליות מגוונות.

חשוב מאוד להגדיר נכונה מהי הבעיה ממנה סובל המטופל. זאת, כיוון שלעיתים, הוא מגיע עם אוסף סימפטומים או קשיים אך הבעיה היא כללית יותר ולכן מתמקדים בה.

לעיתים האתגר עובד הפוך - באמצעות פתרון בעיה ממוקדת מצליח המטופל להתמודד עם קשיים נוספים בחייו.

בנוסף לכך, הגדרת בעיה התחלתית ויעדים לטיפול, מאפשרים בסוף הטיפול לבדוק עד כמה הוא הצליח.

בגישת טיפול ממוקדת פיתרון, מתרכזים המטפל והמטופל בהיבטים המעשיים של הבעיה, במקום בחקירה פנימית שלה.

הטיפול מתמקד בהווה, וזכה לתמיכה מחקרית בה נמצא כיעיל במקרים רבים ולטיפול בבעיות מגוונות.

במקרים רבים, המטפל משתמש בכלים השייכים לטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), כגון חשיפה הדרגתית, שינוי דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות, וכן הקניית כלים להתמודדות אדפטיבית יותר.

כמה זמן נמשך הטיפול?

טיפול קצר ממועד פתרון אורך תקופת זמן משתנה. לעיתים מדובר ב'טיפול חירום', או 'טיפול בזק', האורך כפגישה אחת-שתיים, ובמקרים מסוימים הטיפול אורך גם 36 פגישות טיפוליות.

טיפול קצר מועד לפי גישת מאן אורך 12 פגישות טיפוליות . אורך הטיפול נקבע לפי משתנים שונים, ביניהם טיב הבעיה, מורכבותה, משאבי הזמן והכסף העומדים לרשות המטופל והמטפל שבחר.

הברית הטיפולית

במסגרת טיפול זה, קיימת חשיבות עליונה לברית הטיפולית הנקבעת כבר בתחילת הטיפול, בדומה למרבית הטיפולים המוגבלים בזמן.

הברית הטיפולית היא מעין הסכם, "חוזה" שנקבע בין המטפל למטופל, המגדיר את טיב הקשר ביניהם, מטרותיו, גבולותיו וכולל גם את הקשר ואיכותו, משתנה שאין להקל בו בראש בניבוי ההצלחה.

הברית הטיפולית מהווה את היסודות עליהן יתפתח הטיפול וכן את התשתית לקשר האמפתי, המכבד והמעצים שבין המטפל למטופל.

היתרונות והייחודיות של טיפול ממוקד פיתרון

יש לטיפול ממוקד פיתרון מספר מאפיינים ספציפיים שהופכים אותו ליעיל עבור מגוון כה רחב של בעיות נפשיות:

• העובדה שהוא מושתת על שילוב תיאורטי של כמה אסטרטגיות של טיפול נפשי.

• העובדה שמסגרת הטיפול גמישה יחסית אך נקבעת מראש במרבית המקרים, מאפשרת את העבודה היעילה ביותר מצד המטפל והמטופל, ואף מעודדת יעילות, פרקטיות וניצול חכם של הזמן שהוגדר.

• הטיפול ייחודי באקטיביות של המטפל והמטופל, המטופל שותף מרכזי בקביעת יעדי הטיפול, הגדרת הבעיה המרכזית, החלטה על אסטרטגיית פתרון הבעיה המתאימה ביותר ועוד.

• הטיפול מוצלח במיוחד כאשר ניתן להתמקד בו סביב בעיה ספציפית שניתנת להגדרה ברורה.

• לבסוף, ייחודו המרכזי של הטיפול קצר המועד הממוקד בפתרון, הוא החליפה המותאמת אישית למטופל: בניגוד לשיטות טיפול פסיכולוגי רבות, לא מלבישים על המטופל טכניקה קיימת באופן שרירותי, אלא בונים עבורו טיפול מותאם אישית להעדפותיו ולקשייו, מה שמעניק לו כלים ספציפיים להתמודדות הנכונה ביותר עבורו.

לטיפול יש גם מגבלות, למשל מצבים בהם מטופל מעוניין להתמקד בבעיה שלדעת המטפל היא משנית.

לדוגמה, המטופל עשוי להתמקד בבעיית מערכת יחסים נוכחית ולא בבעיית ההערכה העצמית הבסיסית שגורמת לקושי שחוזר על עצמו במערכות היחסים בחייו.

עקרונות טיפוליים

קיימים 8 עקרונות המנחים את המטפלים בטיפול ממוקד פתרון (סלונים נבו ורד, 2013):

• אם זה לא שבור, אל תתקן.

• אם זה עובד, עשה עוד מאותו דבר.

• אם זה לא עובד, עשה משהו שונה.

• צעדים קטנים יכולים להוביל לשינויים גדולים.

• הפתרון לא קשור בהכרח ישירות לבעיה.

• השפה הנחוצה כדי למצוא פתרון הנה שונה מהשפה הנחוצה כדי לתאר בעיה – המטופל יכול להתחיל לדבר בשפה אחרת, בשפה המשדרת ערך עצמי והכרת היכולות שבו, תהיה שונה מהשפה שבה הוא נהג עד כה לפעול.

• אין בעיות המתרחשות כל הזמן – תמיד יש יוצאים מן הכלל אשר ניתן להשתמש בהם – בחינת מצבי חיים של המטופל בהם הביע עמדתו בניגוד למצבים בהם נמנע מכך וחיזוק ההצלחות.

• העתיד נוצר גם על-ידינו וגם נתון למשא ומתן – שינוי קטן עשוי להשפיע על מהלך חייו וניתן לשאת ולתת לגבי האופן שבו יערוך את השינוי.

קיימות גישות טיפוליות קרובות ל-SFBT, שלשלוש מהן נתייחס בקצרה: 

טיפול מערכתי קצר בגישת MRI

MRI זה לא רק מכשיר לסריקה רפואית. 

הרבה שנים לפני פיתוח הבדיקה הגופנית, פותח טיפול פסיכולוגי מערכתי לזוגות ולמשפחות, מתוך כוונה להציע טיפול קצרצר ותוצאתי.

מטפלים מערכתיים ב-MRI ממשיגים את הבעיה של המטופל בתוך רשת רחבה יותר של משפחה ומערכות חברתיות אחרות, תוך שמירה על עמדה לא שיפוטית ולא פתולוגית.

גישת ה-MRI מבוסס על תיאוריית המערכות כלליות ותיאוריות המערכות הקיברנטיות, המציעות כי מערכת משפחתית מאופיינת בהומאוסטזיס, הנטייה לשמור על מגוון מסוים של התנהגויות ונורמות, ותיקון עצמי, היכולת לזהות מתי המערכת סטתה רחוק מדי מהנורמה ההומיאוסטטית שלה ואז לתקן כדי להשיב את האיזון.

היפנוזה אריקסוניאנית

מילטון אריקסון ויחסו אל התת-מודע

מילטון אריקסון האמין כי פתרונות לבעיות נפשיות מצויים בתוך האדם, וכי מטרתה של פסיכותרפיה היא לסייע למטופל ללמוד ולהכיר את הכוחות שלו עצמו.

אריקסון האמין כי באינטראקציה בין אישית ישנם שני ערוצי תקשורת: מודע ותת-מודע.

שימוש בטכניקות היפנוטיות

אריקסון נחשב לאבי ההיפנותרפיה, אותה פיתח לאורך שנים.

באמצעות השאה והיפנוזה, הוא סבר כי המטפל יכול לרתום את כוחו המרפא של התת-מודע של המטופל.

תפקידו של המטפל הוא להשתמש בתת-מודע של המטופל כדי לספק עבורו חוויה בינאישית חדשה שתוביל לשינוי.

הוא עבד בעיקר באמצעות היפנוזה עקיפה (ולא ישירה) תוך שהוא נעזר בסיפורים, מטאפורות וטכניקות היפנוטיות אחרות כדי לשפר את תוצאות התהליך הטיפולי.

בחדר הטיפולים, המטפל מתייחס לתקשורת המודעת המילולית של המטופל, אך גם מודע לתנועות גופו, לטון הדיבור, ולאינטונציה שלו, מה שנקרא כיום "שפת גוף".

למעשה, בטיפול, נפתח ערוץ תקשורת נוסף בו התת-מודע של המטופל "מדבר" עם זה של המטפל.

אריקסון פיתח שפה ייחודית, השפה האריקסוניאנית, אותה העביר למטופליו ולמטפלים שלמדו אצלו.

למשל, הוא עבד באמצעות "זריעת רעיונות" - העברת חומרים השאתיים לתוך התת-מודע באמצעות מטאפורות וסיפורים.

אריקסון האמין שהידע התת-מודע עשיר מאין כמוהו וערכו הטיפולי אינו פחות מהרבדים המודעים של הנפש. הוא נחשב למטפל אמיץ, כן, יצירתי ופורץ דרך.

טיפול מציאות

טיפול מציאות הינו טיפול המבוסס על הקונספט של תיאוריית הבחירה (Choice Theory) שפיתח הפסיכיאטר ויליאם גלזר. 

טיפול זה הפך לנפוץ בארצות הברית ובמדינות נוספות בעולם, ומיושם בצורה רחבה גם במערכות החינוך.

טיפול מציאות מהווה גישה ייחודית בפסיכותרפיה ובייעוץ.

על פי גלזר, אנשים שמתנהגים בצורה בלתי הולמת אינם זקוקים לעזרה ב"הגנה" על התנהגותם אלא בהכרה בבעייתיות ובלמידת דפוסי התנהגות רציונאליים ויעילים יותר. הוא מכנה את שבעת הדפוסים הללו ההרגלים העוזרים, כאשר לעומתם קיימים ההרגלים הרעים, או ההרגלים הממיתים.

גלזר מעלה ביקורת חדה וחריפה כלפי מערכת הסיווג הפסיכיאטרית הקיימת (ה-DSM) והמודל הרפואי שבבסיסו.

הוא מאמין בהדרכת ילדים, בני נוער ומבוגרים כיצד לנהל את משק הבית הנפשי שלהם בצורה בריאה. 

טיפול מציאות מסייע למטופלים לעשות בחירות לגבי חייהם ולשלוט בעולמם ביעילות רבה יותר. הוא מבוסס על גישת פתרון בעיות, מערב תפיסה פסיכולוגית הומניסטית ומתמקד ב"כאן ועכשיו" ובדרכים ליצירת עתיד טוב יותר (במקום בחקירה ובניתוח העבר) בדגש על תהליך קבלת החלטות, אקטיביות והשבת שליטה, בעלות ואחריות של הפרט על חייו.

במסגרת טיפול מציאות, המטופלים עובדים על גילוי רצונותיהם האמיתיים ובוחנים האם הפעולות והמעשים שלהם בהווה, והאופן בו הם בוחרים להתנהג, מקרבים או מרחיקים אותם להגשמת מטרותיהם.

טיפול מציאות נחשב לחלק מגישת הטיפול הקוגניטיבית ההתנהגותית היות והוא מגביר את המודעות של הפרט למחשבותיו ולמעשיו ומסייע לו לשנות אותם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כתיבה:

מאיה בלום, MA, עו"ס קלינית

עם מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

מקורות:

סלונים נבו ורד (2013). טיפול קצר מועד: גישה אסטרטגית, ממוקדת פתרונות, ומוטיבציונית. הוצאת רמות, רעננה.

Karimyar Jahromi, M., & Mosallanejad, L. (2014). The impact of reality therapy on metacognition, stress and hope in addicts. Global journal of health science, 6(6), 281–287. https://doi.org/10.5539/gjhs.v6n6p281 

Wedge, M. (2011, December 17). Reflections on Milton Erickson. Psychology Today. Retrieved from https://www.psychologytoday.com/intl/blog/suffer-the-children/201112/reflections-milton-erickson

מהו טיפול קצר מועד בגישת מאן?

פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים מתחומים שונים הציגו במהלך ההיסטוריה מודלים ייחודיים לטיפול בקשיים הצפים בקרב מטופלים.

על אף שקיימת אחידות מסוימת בין מודלים של טיפול פסיכולוגי, לגבי חשיבות הקשר שבין המטפל למטופל, המודלים הרבים מגדירים שלבי טיפול שונים, מטרות טיפול שונות, ומשתנים שונים באשר למשך הטיפול המציעים והתשתית עליה מבססים את הטיפול. 

אחד המודלים הטיפוליים המרתקים ביותר הוא המודל של ג'יימס מאן לטיפול דינמי מוגבל בזמן, שהתפרסם בשנות ה-70, פתח צוהר לטיפול קצר מועד בשילוב שינוי ארוך טווח. 

ג'יימס מאן , פסיכואנליטיקאי מבוסטון, עסק בתהליכי פרידה בטיפול ובמשמעותו של הזמן עבור עולמו הרגשי של האדם.

במהלך עבודתו כפסיכואנליטיקאי, נתקל מאן בבעיה קשה במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש (בעיקר במרכזים ובתחנות לבריאות הנפש, אבל גם בשירותים הקליניים של ייעוץ פסיכולוגי לסטודנטים, המוגשים מטעם יחידות הדקאנט באוניברסיטאות ובמכללות בישראל) 

טיפולים ממושכים וארוכי טווח שיוצרים רשימות המתנה ארוכות לטיפול, ובנוסף המטופל נאלץ להחליף מטפל בכל פרק זמן מסוים מפאת משך הטיפול.

מאן זיהה שמטופלים מצליחים להגיע להישגים ולשיפור במצבם הקליני אך חווים נסיגה שוב ושוב עם הפרידה מהמטפל.

אפשר להבין את זה - זו תחושה שצריך 'להתחיל מההתחלה' עם מטפל/ת שלא מכירים את המטופל לעומק. 

כך, מאן זיהה את הבעייתיות של 'שני צעדים קדימה ואחד אחורה' - המטופלים איבדו חלק מההישגים אותם רכשו בעמל רב.

מאן הבין שיש צורך בשינוי השיטה הטיפולית לצורך ייעול המערכת ומיצוי אפשרויות העזרה למטופל.

הוא החל לנסות בעצמו טיפולים ממוקדים, שנמשכו שתיים-עשרה פגישות בלבד וזיהה כי התכנים המשמעותיים ביותר בעולמו הנפשי של המטופל צפים לקראת סיום התהליך הטיפולי.

מאן שיער שהדבר נובע מהעוררות הרגשית שחווה המטופל לקראת הפרידה, המוכתבת מראש, מהמטפל ומהמסגרת הטיפולית.

תובנות אלו הובילו את מאן למסקנה שבכדי לייעל את המנגנון הטיפולי, מוטב יהיה להציע למטופלים תהליך פסיכותרפיה שתחילתו בנקודת זמן קרובה לפרידה.

הוא הבין כי מגבלת הזמן מהווה מקפצה טיפולית שעשויה להועיל לא רק במקרי עומס מערכתיים וארגוניים של לחץ של זמן:

עצם ההגדרה של טיפול פסיכולוגי כמוגבל בזמן מאיץ מאוד תהליכים נפשיים סמויים וחשובים מאין כמותם.

מאן הדגיש את חשיבות האמפתיה של המטפל ואת חוויית הפרידה כזרזים המרכזיים לפתרון הקונפליקטים ולהקלה במכאוביו הרגשיים של האדם. 

מכאן התפתחה שיטת טיפול ייחודית, אינטנסיבית ורבת עצמה, שמהדהדת בכל טיפול דינמי בימינו. 

טיפול מוגבל בזמן נמצא יעיל במקרים רבים בהתמודדות עם קשיים מגוונים, ויתרונותיו עבור המטופל הם רבים, ביניהם מתן כלים משמעותיים להתמודדות בתקופת זמן קצרה, כמו גם חיסכון במשאבים יקרים מאוד- זמן וכסף.

אלא שטיפול בתריסר מפגשים אינו מתאים לכל אחד ובכל מצב.

על מנת לדעת את מי להפנות לטיפול קצר מועד יש צורך בפגישות הערכה, בה נבחנים קריטריונים לתועלת האפשרית שיפיק המטופל מתהליך כזה, אם בכלל.

למי הטיפול של מאן לא מתאים?

גישת הטיפול הפסיכולוגי הממוקד של מאן שואפת רחוק:

מצד אחד היא מגבילה את משך המפגשים לתריסר, אך מאידך היא נשענת על עבודה פסיכולוגית עמוקה ומאתגרת.

המחקרים והכישלונות בשדה עזרו לנסח כמה קונטרה-אינדיקציות, תנאים טיפוליים בהם לא מומלץ הטיפול בגישה זו: 

• מטופלים שמתקשים בגמישות פסיכולוגית:  טיפול TLP מחייב יכולת מהירה לביסוס קשר ויכולת נפשית לשאת פרידה. מכיוון שהטיפול אורך רק 12 מפגשים, מטופלים התאימים חייבים להיות בעלי יכולת להתחיל קשר ולסיים אותו תוך פרק זמן קצר.  

• מטופלים עם כוחות אגו נמוכים: מאן מציע טיפול פסיכולוגי קצר ומטלטל, שעלול לערער מנגנוני הגנה קיימים. מטעמים אלו מתקיימת הערכה של עצמת כוחות האגו במהלך ראיון מקדים. ההערכה זו סוקרת את ההצלחה היחסית של המטופל בהיסטוריית חייו, בעיקר ביחס לקריירה ולניהול קשרים עם אחרים.

• מטופלים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית (בורדרליין): ההמלצה כיום היא להפנות מטופלים הסובלים מ-BPD לשיטות טיפול אחרות, בעיקר טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT). 

• מטופלים הסובלים מהפרעות נרקיסיסטיות:  נרקיסיסטים ייטו לראות בטיפול של מאן מגבלה שכרוכה בזמן הקצר מדי המוקצב לטיפול בבעיותיהם, וייטו לסרב לטיפול. עם זאת, מטופלים עם הגנות נרקיסיסטיות, כלומר לא הפרעה של ממש, יוכלו לקבל 'בוסט' של התפתחות אישית בגישה טיפולית זו, דווקא בגלל משכו הקצר, שאינו דורש מחויבות והחזקה פנימית של קשר עמוק ותהליכי. 

• מטופלים המתמודדים עם הפרעות נפשיות כרוניות קשות: כמו סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית והפרעה דו-קוטבית.

• מטופלים הסובלים מדיכאון קליני: שיטת הטיפול הקצרה מתאימה פחות למטופלים שסובלים מדיכאון. עבורם מומלצות כיום שיטות פסיכותרפיה ממוקדות בדיכאון, כמו CBT או IPT. 

•  מטופלים עם הגנות אופי נוקשות: בעיקר הגנות אובססיביות או סכיזואידיות. 

מוקד הטיפול

מאן זיהה ארבעה מצבי קונפליקטים המשותפים לכלל בני האדם:

• קונפליקט בין תחושת עצמאות לתלות.

• קונפליקט בין אקטיביות לפסיביות.

• קונפליקט בין הערכה עצמית תקינה ללקויה.

• קונפליקט הקשור באבל וצער שאינם פתורים.

על המטפל לזהות לאיזה קונפליקט מרכזי קשורים מכאוביו הנפשיים של המטופל ובהם להתמקד בטיפול.

האתגר של ניסוח המוקד הטיפולי הוא מיומנות קלינית קריטית בשיטת מאן, שכן משך הטיפול הקצר, מאלץ את המטפל להתביית על מוקד זה, ורק עליו. 

רגשות בסיסיים

מאן זיהה חמישה רגשות בסיסיים המרכיבים את הנפש האנושית ומהם נגזר כל רגש אנושי אחר:

• עצב

• כעס

• שמחה

• בהלה

• אשמה

חשוב להדגיש כי על אף שהמודל נראה פשוט יחסית, אין הוא ממעיט כלל במורכבות נפש האדם.

להיפך, מאן מעמיק למחוזות אקזיסטנציאליסטיים מאוד מורכבים, בעיקר סביב סוגיות של יצירת קשר ופרידה - בהקבלה מתבקשת לחיים ולסיומם. 

הסוגיה המרכזית

לפי מאן, המשתנים המגדירים את ה'סוגיה המרכזית' עימה מתמודד האדם הם שלושה: 

• פרק הזמן בו התחושות מלוות את המטופל

• הרגש שהוא מרגיש

• הדימוי העצמי

הגדרת ה'סוגיה המרכזית' היא למעשה ניסיון לתת שם לכאב הכרוני שחווה המטופל אך מתקשה להגדירו במילים.

מאן מצא כי כאשר מגדירים עבור המטופל במדויק את הסוגיה המרכזית, או את הכאב הכרוני,  הוא חווה התעוררות רגשית חזקה, קל לו יותר כשמבינים אותו, וכאן מונחת התשתית להשגת המטרות בתהליך הטיפולי.

לאחר שהוגדרה הבעיה, השלב הבא הוא החלטה על חוזה טיפולי מוסכם בין המטפל למטופל.

החוזה מגדיר שתיים עשרה שעות טיפוליות שבועיות בזמן ומקום קבועים, כשיש חשיבות להתייחסות חוזרת לגבי מועד סיום הטיפול.

שלבי הטיפול של מאן

ירח הדבש

השלב הראשון נקרא 'ירח הדבש', נמשך בארבע הפגישות הראשונות של הטיפול. בשלב זה, המטופל אופטימי לגבי הצלחתו לפתור את מכאוביו בעזרת המטפל.

אמביוולנטיות

השלב השני, 'השלב האמביוולנטי', נמשך בפגישות החמישית ועד לתשיעית של הטיפול.

בשלב זה המטופל מבין ש'ירח הדבש' לא ימשך לתמיד, ובמקביל, מתעוררים אצל המטופל ספקות לגבי יכולתו להניע שינוי משמעותי, כאשר הזמן האוזל אינו מקל על דאגותיו.

בשלב זה המטפל עובד על הגברת תחושת המסוגלות של המטופל ועל אמונתו ביכולת להתמודד עם קשיים. 

פרידה

בשלב השלישי, 'שלב הפרידה', שנמשך עד לסיום הפגישה השתיים-עשרה לטיפול, המטופל, בסיוע המטפל, נזכר בפרידות משמעותיות מעברו, והמטפל משתתף אמפטית בכאבו של המטופל לקראת הפרידה המתקרבת.

בשלב זה, המטפל מנסה להקנות למטופל תחושת יציבות באשר ליכולותיו וכוחותיו, אותם יקח עימו הלאה כצידה לדרך, מחוץ למסגרת הטיפולית המסתיימת.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון: 

18 בדצמבר 2023 

מקורות:

Hans H Strupp; Jeffrey L Binder. Psychotherapy In A New Key: A Guide To Time-limited Dynamic Psychotherapy New York : Basic Books, 1984

Shefler G. Time-limited psychotherapy with adolescents. Journal of Psychotherapy Practice Research. 2000 Spring;9(2):88-99 

https://www.israpsych.org/books/wp-content/uploads/2016/01/time_limited_psychotherapy.pdf

http://www.hup.harvard.edu/catalog.php?isbn=9780674891913 

חששות לגבי

זהות מינית ומגדרית

מהי זהות מינית?

זהות מינית כוללת בתוכה את כל תפיסות האדם לגבי עצמו באשר לנטייתו המינית ולזהותו המגדרית. זהות מינית מצויה בלב ליבה של האישיות, של ההגדרה העצמית, מה שנמצא בבסיס של ההיכרות שלנו עם עצמנו. גם אם החששות מאוד קשים ומעוררים דאגות וחרדות, אי אפשר 'לדלג' על דילמות לגבי זהות מינית ולהמשיך כרגיל בחיים.

אותו קול פנימי ספקני קורא לנו שוב ושוב לאורך החיים, במפגשים עם גברים ונשים, שככל שמערכות היחסים עמם מעמיקות יותר, כך הן "דורשות" מאיתנו את האמת במטרה לקיים יחסי אהבה אותנטיים. 

אוריינטציה מינית מתייחסת לעניין של אדם באנשים מאותו מין, מהמין הנגדי, משני המינים או מאף אחד מהם.

נטיה מינית עונה לשאלות -

למי נמשך האדם מינית?

האם המשיכה גבוהה יותר כלפי גברים או כלפי נשים?

האם כלפי שניהם גם יחד? 

מהי זהות מגדרית ( Gender Identity)?

זהותו המגדרית של אדם היא התחושה הפנימית של עצמו כגבר, כאישה או כבעל מגדר אלטרנטיבי.

סיסג׳נדר הוא אדם בעל זהות מגדרית זהה למין שהוקצה להם בלידתם, בעוד שמנגד ,טרנסג׳נדר הוא מונח שמוגדר לפי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) בתור "הספקטרום המלא של אנשים שזהותם המינית אינה תואמת למה שלרוב מקושר למין שהוקצה להם בלידתם״.

זהות מגדרית שונה מתפקיד מגדרי או ביטוי מגדרי. בעוד שזהות מגדרית היא פנימית ונטועה עמוק בתחושת העצמי, ביטוי מגדרי הוא האופן בו אדם מבטא את זהותו המגדרית.

ביטוי מגדרי הוא האופן בו אדם מציג עצמו, דבר שיכול להתאים או לא להתאים לזהות המגדרית שלו.

תפקיד מגדרי הוא אוסף ההתנהגויות, הגישות והתכונות האישיותיות שהחברה מקשרת למגדר מסוים, בחברה ובזמן נתונים. אל התפיסה לפיה גברים ונשים שונים ביסודם וצריכים להתנהג באופנים ספציפיים מתייחסים לעתים כ״מהותיות מגדרית״.

מגדר שונה גם ממין ומאוריינטציה מינית: 

בעוד שמין מתייחס לביולוגיה של האדם מבחינה כרומוזומלית, הורמונלית ואנטומית, מגדר הוא מונח המובנה חברתית, תרבותית וסביבתית.

אנשים מכל מין יכולים להיות בעלי כל זהות מגדרית ואוריינטציה מינית, שכן אלה שני מושגים עצמאיים.

לאחרונה התווספה אות לראשי התיבות להט"ב:

להטב"ק (ק' מציינת קוויר) ו-להטב"א (א' מציינת אינטרסקס או א-מיניות). לעיתים מתווספות שתי אותיות, בשילוב שיוצר המונח להטבא"ק.

ד״ר ליה רינג, MSW,  מטפלת בלהט״ב בפתח תקווה

בלבול בזהות המינית

הזהות המינית מתייחסת לסטטוס פנימי שנרכש לאורך החיים. האם אדם מרגיש עצמו גבר, אישה או ביניהם?

הזהות המינית מתפתחת החל מהשנים הראשונות לחיים, מתחזקת על ידי ההורים והסביבה הקרובה (באמצעות חיזוק התנהגויות תואמות מין), ולעיתים מקבלת תפניות במהלך גיל ההתבגרות. הזהות המינית מתייצבת ומתגבשת עם הכניסה לבגרות המוקדמת.

בלבול בזהות המינית מתרחש כאשר האדם לא בטוח לאן הוא שייך, עם מי הוא מזדהה, למי הוא נמשך וכיצד הוא רוצה להתנהג ולהיראות. ישנם אנשים הנתקלים בזהות מינית מבולבלת כבר בגילאי ילדות צעירה יחסית, למשל בגיל 9-10, כשהילד מזהה עצמו כשונה מאחרים, וישנם כאלה שמבינים שאינם שלמים עם עצמם רק בשנות ה-20-30 לחייהם.

כאשר האדם לא בטוח באשר לזהותו המינית, או לחילופין במקרים בהם הוא בטוח בה אך אינו שבע רצון ממנה, או מרוצה ממנה אך פוחד מתגובת הסביבה אליה, נוצר חשש הקשור לזהותו. החשש הזה עשוי להיות קשור בקבלה של המשפחה והסביבה את הזהות המינית השונה, או בשינוי המהותי והאמיץ שיצטרך לעשות האדם בחייו. לא קל לאדם לקבל את היותו שונה מאחרים, במקרים רבים האדם נלחם בזהותו האמיתית כיוון והוא רוצה להיות דומה לסביבתו. לעיתים עלול הבלבול להגיע לרמה של פיתוח תת-סוג של OCD, המתבטא במחשבות טורדניות ואובססיות, המכונות HOCD .

מה זה HOCD?

הקושי המרכזי של מתמודדים עם HOCD היא הצורך "לדעת" עובדות על החיים במאה אחוז ודאות.

HOCD, סוג של OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) , מבטאת את הצורך לדעת בלי כל ספק מה הנטיה המינית, למרות שלפי מה שאנחנו יודעים היום, אנשים נמצאים על רצף של אוריינטציה מינית, והצורך בידיעה ודאית עלול להסב המון סבל. הידיעה היכן אתה נמצא חשובה מאוד, אך עם כניסתם העדכנית של מושגים כמו "פלואידיות מגדרית" חשיבותה של ההגדרה המוחלטת הולכת ופוחתת (נזילות מגדרית מתייחסת לזהות מינית שאיננה סטאטית, אלא נוטה להשתנות במהלך החיים, או לשלב בין זהויות שונות).    

החשש הקשור בזהות המינית מעלה אצל האדם מצוקה מהותית וכואבת. לעיתים הוא נמצא במלחמה פנימית עם עצמו, לעיתים המלחמה היא עם הסביבה, אך בוודאות, החשש לא מאפשר לאדם סיפוק, מימוש עצמי וחיי שלווה ויציבות.

אז אני גיי או סטרייט? 

אחת העצות המקובלות הניתנות לאלה המבולבלים או החוששים בכל הקשור לזהותם המינית, היא פשוט לנסות.

אבל זה לא כזה פשוט...

פסיכולוגים ומטפלים בטיפול רגיש מגדרית, נוטים לתקף ולעודד גבר שמצוי בבלבול בזהות המגדרית להתנסות בחוויה נחשקת, כמו ללבוש בגדי נשים (קרוסדרסינג), או לאשה שמתלבטת אם היא לסבית ואולי נמשכת לנשים, לצאת עם בחורה ולא עם בחור. אולם האתגר הסובייקטיבי דורש התמודדות עם פחדים, בושה ובעיקר לחץ חברתי שעמוס עדיין בדעות קדומות ובסטיגמה. 

דרך ההתנסות, האדם לומד איפה מרגיש נוח, היכן הוא מתנהל בטבעיות, עם מי הוא מעוניין להיות ולאן הוא מעוניין להשתייך. בתיאוריה זה נשמע יופי, אבל כל מי שגדל בחברה המערבית (ובעיקר הישראלית), מודע לתפיסת הגבריות, לצד החיזוקים והסנקציות שננקטות כלפי מי שמפר את תפקידי המין המסורתיים.

יציאה מהארון

התהליך של יציאה מהארון, אם הוא באמת מתרחש, מעורר לא אחת תחושות בושה (תהיתם מדוע הומוסקסואלים אימצו את המונח "גאווה"? זה בדיוק ההיפך מבושה), חרדה ואשמה שמביאות להמנעות ואפילו להכחשה. מהצד השני נוכל לראות תגובה הפוכה לתחושות הללו, באמצעות יציאה קיצונית ומופגנת מהארון.

שתי הדרכים אינן קלות כלל. הן מחייבות אומץ, תמיכה חברתית ומשפחתית ומומלץ לעבור אותן עם ליווי מקצועי. 

טיפולי המרה

דרך שלישית, הבעייתית מכולן, היא לנסות לפתור את ההתלבטות באמצעות טיפולי המרה, שם כללי למגוון "תרפיות" שתכליתן לשנות אוריינטציה / נטייה מינית של אדם ומרכז פעילותה בקהילה המציעה Ex-Gay Therapy בעיקר באמצעות משמעת וכח רצון.

אנא- אל תפנו לדרך הזו - חשוב להדגיש שוב ושוב כי טיפולי המרה אינם יעילים, ובעולם הפסיכולוגי הם נחשבים לא אתיים.

ֿלמעשה, מחקרים על מבוגרים שעברו טיפול המרה בגיל ההתבגרות זיהו אצלם מגוון של סיכונים בריאותיים ופסיכולוגיים. למשל, מחקר שפורסם בשנת 2018 השווה בין צעירים להט״בים שהשתתפו, בעידוד ההורים, בטיפול המרה, לעומת צעירים להט״בים שלא. במחקר נמצא כי בני נוער שהוריהם או המטפלים שלהם עודדו טיפול המרה בהומוסקסואליות, או דיווחו כי הופנו לטיפולי המרה אצל מטפלים דתיים, היו בעלי סיכוי גבוה הרבה יותר לדיכאון, למחשבות אובדניות, לניסיונות אובדניים, לפחות השכלה אקדמית ולפחות הכנסה כלכלית, בהשוואה לבני ובנות נוער להט״ב שלא נחשפו לטיפולי המרה.

גם בישראל, נשמע קולן הברור של הסתדרות הפסיכולוגים (הפ״י) ושל הסתדרות הרופאים (הר״י).

כדי להמחיש את העניין, פרסמו מועצת הפסיכולוגים והסתדרות הפסיכולוגים נייר עמדה המציין כי יש להזהיר את הציבור מפני הסכנות הצפויות מצד "מטפלים" כאלה ומדגישים שמדובר בטיפולים שאינם ראויים אתית ומקצועית.

זו אמירה אמיצה וכנה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שאינם יודעים כיצד 'לתקן' נטיה מינית, וגם יותר מכך - סביר שאין בכך צורך. 

הפסיכולוגיה עשתה צעדי ענק בפיתוח כלים יישומיים שיעזרו ללהט"בים לחיות חיים שראוי לחיותם - באמצעות מודעות, מחויבות, התבוננות, קבלה והשתייכות.

בישראל יש עדיין, למרבה הצער, מטפלים שמבטיחים למטופליהם סיכוי לשנות את נטייתם המינית ויוצרים אשליה שמובילה לכיוון הפוך מקבלה עצמית. 

מבינאריות מגדרית לעבר א-בינאריות

בינאריות מגדרית היא תפיסה מסורתית לפיה קיימים רק שני מגדרים וכל אדם הוא או זכר או נקבה.

יש שיטענו שקיימים רק שני מינים ולכן צריכים להיות רק שני מגדרים, אך טיעון זה פגום, הרבה מעבר למחויבות של פוליטיקלי קורקט ברוח העשור השני למאה החדשה.

למרות שמרבית התינוקות מסווגים לזכר ונקבה, המגוון רחב יותר הן במונחים של מין והן במונחים של מגדר.

הביולוגיה של המין מורכבת: מרבית האנשים הם XX או XY מבחינה כרומוזומלית, אך ישנם כאלה שהם XXY או XO.

נוסף על כך, הכרומוזומים אינם קובעים באופן מוחלט את האנטומיה המינית. יש נשים עם XY ואחרים הם בעלי גוף שהוא בין גבר לאישה מבחינה כרומוזומלית, אנטומית או הורמונלית. לכן, בהינתן המגוון הרחב של מיניות ביולוגית, אין זה מפתיע שיכול להיות גם מנעד רחב של זהויות מגדריות.

תרבויות ברחבי העולם זיהו לאורך ההיסטוריה מגדרים שונים מזכר או נקבה, אך רק בעשורים האחרונים מתפתח אוצר מילים בעברית, וגם באנגלית, המתאר את הספקטרום הנראה של זהויות מגדריות.

א-בינאריות היא גם זהות מגדרית וגם מונח חובק כל לתיאור זהויות מגדריות השונות מה״זכר ונקבה״ הקשיחים. בעוד שיש סוגים רבים של מגדרים א-בינאריים, חלקם נפוצים יותר בשיח, ביניהם א-מגדריות (כאשר אין זהות מינית ספציפית או שהזהות המינית נייטרלית), ביג׳נדר (כאשר ישנן במקביל, בזמנים שונים או במצבים שונים שתי זהויות או ביטויים מגדריים נבדלים), ג׳נדרפלואיד (מעבר בין לפחות שתי זהויות או ביטויים מגדרים), ג׳נדרקוויר (מונח כולל לאנשים עם זהויות מגדריות א-בינאריות), א-בינארי (מונח גג המכסה את כל הזהויות והביטויים המגדריים שאינם בינאריים) ומגדר שלישי (כאשר יש זהות או ביטוי מגדריים שאינם מוגדרים במונחים של אופציות בינאריות [זכר/נקבה, גברי/נשי]).

האם שמתם לב לכך ששיחה אודות אוריינטציה מינית חושפת את הזהות המגדרית?

מילים שקשורות לאוריינטציה מינית משמשות לרוב להשוואה בין זהות מגדרית של אדם לבין המגדר של אנשים אליהם הוא נמשך.

למשל, אם אדם נמשך לגברים ומזדהה כהטרוסקסואל, המגדר שלו הוא כמעט בוודאות נקבה.

ואולם, עבור מי שאינם רוצים לחשוף את זהותם המגדרית, אין מילים אחרות להשתמש בהן כדי לדבר על אוריינטציה מינית ולהתמקד באנשים שאותם הדובר מוצא מושכים, באופן שישאיר את המגדר שלו מחוץ לדיון.

שיח כזה יכול היה להיות יעיל במיוחד עבור אנשים א-בינאריים או ג'נדרפלואיד שרוצים לדבר על האנשים שאליהם הם נמשכים.

על מנת לעקוף את המגבלות של מילים כמו הטרוסקסואל, הומוסקסואל וביסקסואל, יש כאלה שיתארו את האוריינטציה המינית שלהם כגיינוסקסואל (נמשך לנשים), אנדרוסקסואל (נמשך לגברים) או שניהם.

מבחינת כינויי גוף, השפה האנגלית מאפשרת ללא-בינאריים להשתמש במונח נייטרלי-מגדרית כמו "they" סינגולרי. בעברית זה עובד פחות טוב, בשל ההבחנה בין "הם" ל"הן", וגם באנגלית מדובר בכינוי גוף שיש להתרגל אליו בהקשר של אדם בודד.

עם זאת, הדבר שווה את המאמץ:

הוא מראה על נימוס וכבוד לאדם המרגיש שהזהות המגדרית שלו אינה ניתנת לתיאור מוצלח באמצעות שפה המתייחסת לזכר או לנקבה. בעברית אפשר פשוט להיות קשובים לשפה שבה אדם מדבר על עצמו או על אחר עם זהות מגדרית מסוימת, ולהיצמד לשפה שבה הוא בוחר.

פעילויות למען אוכלוסיית הלהט״בק

מדינות רבות, למשל, מלטה, אוסרות טיפולי המרה לפי החוק, וגם ביפן החלו ב-2019 במאבק לחקיקה למען זוגות חד מיניים, שמטרתו להיאבק בסטיגמה ובדיעות קדומות בציבור היפני.

גם בישראל מתחילים להישמע קולות למען זכויות להט״ב במגזרים יותר מסורתיים, כמו בארגון חברותא ואפילו בקהילה החרדית.

יש עוד כל כך הרבה לקרוא בנושא:

באמת היא שלהתקדמות הקהילתית שעשתה הקהילה הגאה בעולם אין אח ורע בעשורים האחרונים.

הקהילה מציעה מקור להשתייכות, לגיטימציה ומרחב פסיכולוגי לביסוס זהות מינית, כזו שאינה מותקפת על ידי סנקציות תרבותיות וחברתיות.

קראו ראיון מרתק שקיימנו בנושא עם דפנה גרינר, מנהלת השירות הטיפולי במרכז הגאה בתל אביב.

מצוקה נפשית עקב לבטים בזהות המינית

במקרים רבים, החששות מפני הזהות המינית האמיתית של האדם מפריעות לו רבות בחייו. לעיתים הן גורמות מצבי רוח משתנים לאורך זמן ואף לאפיזודות דיכאוניות. 'דחיינים', המצויים "על הגדר", או בארון, לאורך זמן, אינם פטורים מהמחירים הנפשיים הכבדים שכופים הספקות.

רבים יסכימו שמחירי ההכחשה וההמנעות מחיפוש אחר האמת (אמת המתבטאת בפיתרון בהתבלטויות של נטיה מינית, או לפחות באיתור מענה שטוב לחיות איתו, להרגיש בחיים) גבוהים הרבה יותר מהתמודדות אמיצה עם הסוגיה. ההמנעות מהתמודדות כזו, אפילו אם אין בסופה "אמת" חד משמעית, מקלה על האנרגיות הנפשיות העצומות שמושקעות בשאלה מהותית מאוד בקיום שלנו, שהיעדר התשובה מעורר הפרעות חרדה ופחדים, דיכאון סמוי ובדידות כבדה.

להט״ב דתייים

נתונים מהשירות הפסיכולוגי לקהילה באוניברסיטת בר אילן, המעודכנים לפברואר 2019, מלמדים כי חלה עליה משמעותית בשיעור הפניות של סטודנטים להטב״ים דתיים ומסורתיים לייעוץ וטיפול פסיכולוגי. הסטודנטים מופנים בעיקר לטיפולים דינמיים או לטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים. 

לדברי הפסיכולוגים הקליניים בתחנה, יתכן כי העליה החדה בחיפוש עזרה נפשית בקרב סטודנטים וסטודנטיות, סביב סוגיות של זהות מינית, קשורה לקמפיינים המביישים והמשמיצים של ארגונים פוליטיים, כמו זה של מפלגת אלי ישי (״כדי שלא יהיה ילד עם אבא ואבא...״).

כמי שחיים בחברה מסורתית ודתית, מתמודדים הלהטב״ים הדתיים עם לחץ נפשי אינטנסיבי, חברתי, משפחתי ותרבותי, סביב האוריינטציה המינית.

אין ספק כי הסביבה הלא מתקפת תורמת להגברת המצוקה הנפשית במגזר הדתי. 

שימוש בחומרים

מחקר מעלה ממצאים מדאיגים לגבי שימוש בחומרים ממכרים בקרב בני נוער להט"ב.

לפי החוקרים, 15 מתוך 16 בני ובנות נוער להט"בים דיווחו על שימוש במרבית הסמים שנסקרו: 

אלכוהול, סיגריות, קוקאין, אקסטזי, סיגריות אלקטרוניות (vaping), סמי הזיות, הרואין, מריחואנה, מתאמפטמין, תרופות מרשם ללא הכוונת רופא, סטרואידים ומריחואנה סינתטית.

בני הנוער הלהט"בים משתמשים במספר רב יותר של חומרים בהשוואה לבני גילם, הם מתנסים בסמים קשים יותר ומצויים בסיכון גבוה יותר לשימוש מתמשך. 

טיפול פסיכולוגי וזהות מינית

אחד המיתוסים השכיחים ביותר בקרב המתמודדים עם ספקות לגבי נטייתם המינית, הוא כי פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מגיעים עם אג'נדה מוכנה מראש לגבי מטרות הטיפול ותוצאותיו.

המציאות שונה ומגוונת הרבה יותר: 

איך יודעים שהטיפול מתאים?

מטפלים מנוסים ומומחים בתחום מודעים היטב לכבוד האנושי ולקצב האישי הנדרשים בטיפול פסיכולוגי ממוקד בנטייה מינית ובשונות מגדרית, כמו גם למוגבלות גוף הידע הפסיכולוגי שקיים בידי המקצוע לגבי מקורותיה של הומוסקסואליות (כמו הטרוסקסואליות).

עמדה טיפולית פסיכולוגית מקצועית תתבטא אפוא בצניעות ובזהירות, לצד תיקוף והכרה בקשיים ובאתגרים הנפשיים שכופים הספקות על רווחתו הפסיכולוגית של המטופל. 

אפילו בשיטות הטיפול הקצרות והממוקדות ביותר, קל וחומר בשיטות פסיכודינמיות ארוכות טווח, המטפל נוקט גישה טנטטיבית ומגששת, לצד עידוד של המטופל לאזור אומץ ולהתעמת עם השאלות התוקעות אותו באותו צומת פנימי.

אייל גינזבורג, MSW, פסיכותרפיה ללהט״ב, מכון טמיר תל אביב

איך יודעים שהטיפול לא מתאים?

אם אתרע מזלך ופגשת מטפל/ת שנמצאים באחד הקטבים של הסקאלה, כאלו המשוכנעים שהאמת מצויה בידם (למשל מטפל שטוען שהוא יודע לשנות נטיה מינית, או כזה שדוחק במטופליו "ללכת עד הסוף" כדי לפתור מיידית את הספק), היפרד מהם, ויפה שעה אחת קודם.

האתגר הטיפולי הוא ללוות את המטופל הסובל מחששות לגבי נטייתו המינית במסע אישי שבסופו יוכל לחיות בשלום עם מי שהוא, להשתחרר מחרדות מאיימות ולהנות מחיי מין מספקים והדדיים. 

לגבי HOCD:

במחשבות חוזרות וטורדניות הכוללות ברובן ספקות לגבי הנטיה מינית, ניתן לטפל ביעילות באמצעות טיפול קוגינטיבי-התנהגותי.

שיטת CBT, פנים אל פנים בקליניקה או בטיפול פסיכולוגי און ליין, מציעה טכניקות וכלים רבים, אך כאשר מדובר על הקלה באובססיות לא רצוניות, הטכניקה היעילה ביותר היא ERP - חשיפה ומניעת תגובה.

החלק הקוגניטיבי בטיפול עוסק בבדיקת המחשבות החוזרות, פרשנותן ושינוי ההתייחסות אליהן.

החלק ההתנהגותי עוסק בשינוי ההתנהגויות הכפייתיות, שכוללות בין השאר הימנעות (למשל המנעות ממפגש עם מי שאינו סטרייט).

השתייכות לקהילה הלהט"בית?

כאשר אדם מצליח לפתור את הבלבול לגבי זהותו המינית, או כאשר הוא נמצא במסע החיפוש אחר תשובה, חשובה ההיכרות עם קהילת הלהט"ב (להט"ב- לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים). לא במקרה נקרא האירוע השנתי של אוכלוסיה הגאה "מצעד הגאווה" - גאווה היא ההיפך מבושה.

היא מתייחסת למחאה על הפתולוגיזציה של ההומוסקסואוליות, שהתייחסה לכל העדפה מינית שאינה הטרוסקסואלית כהפרעה נפשית. יתירה מכך, שנים מספר טרם הוצאה האוריינטציה המינית מספר האבחנות הפסיכיאטריות (ה-DSM), פעילות הומוסקסואלית נאסרה בחוק, בישראל ובמדינות רבות בעולם המערבי. 

חשיבות עליונה יש במקרים אלה גם לשייכות לקהילה הלהט"בית הקהילה, שהשיגה הישגים עצומים בעשרות השנים האחרונות בכל העולם, מאפשרת מקור להזדהות, ייעוץ, אוזן קשבת, תמיכה.

האדם פוגש אנשים במצבים דומים לשלו, אחרים שמתלבטים על גבי הספקטרום של הגדרה סובייקטיבית המורכבת מהמון משתנים. מפגש כזה מציע שיח עם אנשים מנוסים יותר שאשר כבר עברו על בשרם את החששות, הטשטוש והלבטים, ויכולים להבין ולייעץ, אולי טוב יותר מכל אחד אחר.

בנוסף, הקהילה מאפשרת לאדם שייכות במקרים בהם מרגיש בודד וחריג בסביבתו.

למי שמרגיש ספקות לגבי עצם הפנייה וההתעניינות, חשוב לציין כי זהות מינית אינה משתנה לאור מפגש ייעוצי או חברתי עם הומוסקסואלים. נכון, זה נשמע ברור מאליו, אבל בעולם חברתי עמוס בביטויי הומופוביה, עם תירוצים עמוסי רציונליזציה, אנו רואים חשיבות בציון עובדה זו. 

השייכות לקהילה מרככת את הקשיים שבשינוי הקשור בזהות המינית, או את הקשיים שבקבלת החלטות כבדות מסוג זה בחייו של האדם. כיום, קיימים תאים של הקהילה הגאה בכל רחבי הארץ, הקהילה נמצאת במרחק נגיעה מכל אדם שזקוק לה וחפץ בה, זמינה ומחפשת להתרחב.

ההישגים של הקהילה באים לידי ביטוי גם ביצירת קשת (ספקטרום) של זהויות מיניות ומצבי מגדר, כמו פלואידיות מגדרית, Gender fluid, Genderqueer, פאן סקסואליות, קוויר, אנדרוגינוס, ביסקסואל, טריסקסואל ועוד היד נטויה.

זה מצוין וטוב שיתפתח עוד ועוד.

המשמעות היא שיש התייחסות והכרה במורכבות של העדפה מינית, במחקר ובטיפול, מה שמאפשר לכל אחד הגדרה עצמית הרבה יותר רגישה. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

12 בפברואר 2024

מקורות:

עלייה במספר הלהט"בים הדתיים הפונים לטיפול פסיכולוגי באוניברסיטת בר-אילן. מערכת מאקו גאווה. 25.2.2019.

Bjarnadottir, R. I., Bockting, W., & Dowding, D. W. (2017). Patient perspectives on answering questions about sexual orientation and gender identity: an integrative review. Journal of Clinical Nursing, 26, 1814-1833.

Boskey, E. (n.d.). What Does It Mean to Be Non-Binary or Have Non-Binary Gender? Verywell Mind. Retrieved from link.

Fredriksen-Goldsen, K. I., & Muraco, A. (2010). Aging and sexual orientation: A 25-year review of the literature. Research on Aging, 32(3), 372–413.

Handbook of Affirmative Psychotherapy with Lesbians and Gay Men. Ritter, K. Y., & Terndrup, A. I. (Eds.). (2002). Guilford Press.

Ley, D. J. (2017, March 2). HOCD: A clinical disorder vs. pseudoscience. Women Who Stray. https://www.psychologytoday.com/intl/blog/women-who-stray/201703/hocd-clinical-disorder-vs-pseudoscience

Lurye, L. E., Zosuls, K. M., & Ruble, D. N. (2008). Gender identity and adjustment: Understanding the impact of individual and normative differences in sex typing. New Directions for Child and Adolescent Development, (120), 31–46.

Moleiro, C., & Pinto, N. (2015). Sexual orientation and gender identity: Review of concepts, controversies and their relation to psychopathology classification systems. Frontiers in Psychology, 6, 1511.

Reed, G. M., et al. (2016). Disorders related to sexuality and gender identity in the ICD‐11: Revising the ICD‐10 classification based on current scientific evidence, best clinical practices, and human rights considerations. World Psychiatry, 15(3), 205–221.

Ryan, E. (2024, January 3). HOCD: What it is, how to cope, and get help from chartered psychologist Dr. Elaine Ryan. MoodSmith. https://moodsmith.com/ocd-types/hocd/

Paediatrics & Child Health. (2008). Your teen's sexual orientation: What parents should know, 13(7), 624–625. https://doi.org/10.1093/pch/13.7.624

כאב נפשי

מה זה כאב נפשי? 

התשובה לשאלה מהו כאב נפשי  מעט מורכבת, כיוון ומדובר במצב סובייקטיבי ונתון לפרשנות.

כאב נפשי מייצג שינוי בעולמו הפנימי של האדם, המלווה ברגשות קשים, כואבים, שליליים, אשר לאדם אין שליטה על הופעתם ולעיתים אינו יודע להסביר את הגורם לבואם.

כאב נפשי, ולא משנה מה מקורו, מתאפיין בפסימיות מצד האדם לגבי סיכוייו להבריא את מכאוביו, מתאפיין גם בתחושת אובדן שליטה במתרחש בחייו, בקושי בחשיבה ובריכוז, בנטיה להתבודדות, בהתרופפות קשרים חברתיים ובתחושת ריקנות. לעיתים, כאב נפשי או מצוקה נפשית מתבטאים גם בכאבים חיצוניים שלא נמצאה להם סיבה רפואית.

אנשים הסובלים מכאב נפשי כרוני מתלוננים לעיתים על קשיים גופניים פסיכוסומטיים, כמו מיגרנות, כאבי בטן חוזרים, כאבי שרירים, שרירים תפוסים. כל אלה, נובעים מהעומס והתשישות הנפשית הכבדים שסוחב עימו האדם, הלחץ בו נמצא וכיוצא באלה.

גם קשיי שינה מצויים בקשר חזק עם אובדנות: למעלה מ-30 מחקרים שבחנו מקרים קליניים של ילדים, בני נוער ומבוגרים זיהו כי הפרעות שינה קשורות לחשיבה אובדנית ואף ביצועה.

בין כאב נפשי לדיכאון 

על אף שהתסמינים של כאב נפשי מזכירים מאוד תסמיני של אפיזודה דיכאונית, המופיעה בדיכאון קליני, הם אינם זהים וההבדלים ביניהם משמעותיים.

מחקרים מראים כי כאב נפשי עלול להוביל ליותר ניסיונות אובדניים בהשוואה לדיכאון, כיוון שדיכאון מאופיין בחוסר אנרגיה וב"התאיינות", לאדם המדוכא אין כוח לקום ולהוציא אל הפועל פעולה אובדנית, זאת בעוד שלאדם הסובל מכאב נפשי זמינים המשאבים והאנרגיות להיות אקטיבי ופוטנטי דיו כדי לפעול באגרסיביות למען הפסקת מכאוביו, מה שמתבטא לעיתים קרובות בניסיון אובדני של ממש. 

הבדל נוסף בין כאב נפשי לדיכאון, הוא שהסובלים מדיכאון כמעט תמיד מראים תסמינים אופייניים, ואילו הסובלים מכאב נפשי במקרים רבים שומרים הכל בפנים, לא מראים תסמינים ברורים לעין (עם זאת, במבט לאחור לרוב אפשר לראות שהיו סימנים מחשידים בהתנהגות האדם). זהו מאפיין מסוכן נוסף של הכאב הנפשי, שסביבתו של האדם מתקשה לזהות ולכן מתקשה לסייע לאדם הסובל, עד שהכאב הנפשי מתפרץ ולעיתים מתבטא בניסיון אובדני אשר לא היה לו כל סימן מקדים.

כאב עד כלות

פרופסור ישראל אור-בך ז"ל , פסיכולוג קליני ישראלי מוכר ומוערך אשר התמחה וכתב רבות על התאבדות, מניעת התאבדות ותפיסת המוות של ילדים, עסק רבות גם בכאב נפשי.

פרופ' אור-בך חקר רבות מה מאפיין כאב נפשי וכן הבדלים בינאישיים ביכולת לשאת אותו, מצא כי מידת היכולת לשאת את הכאב הנפשי היא הסממן העיקרי לניסיונות אובדניים, יותר מגורמים חשובים אחרים כמו עוצמת הכאב שחש האדם.

לפי פרופ' אור-בך, התאבדות היא תמיד תולדה של כאב נפשי שעלה על גדותיו, כאב נפשי שהמטופל לא הצליח לשאת. בנוסף, פרופ' אור-בך סבר כי הדרך ללמוד לשאת את הכאב היא להיחשף אליו במהלך תהליך מטיפולי, לספוג את מלוא האיום שמעורר הכאב במסגרת המרופדת של הטיפול, לחקור את האיום ולהתמודד עימו. ספרו הידוע ביותר בתחום נקרא "כאב עד כלות".

חדשות טובות:

במאי 2019 נפתח המרכז הישראלי לחקר האובדנות והכאב הנפשי, במכללת רופין, לזכרו של ליאור צפתי ז״ל.

המרכז החדש מציע סיוע נפשי לציבור הרחב, לצד קיום מחקרים על טיפול, התערבות ומניעה של אובדנות וכאב הנפשי.

פעילות המרכז מתקיימת במכללת רופין עצמה ובשלוחת מכמורת.

בהצלחה!

במקרים בהם האדם מזהה סבל נפשי מסוג זה, או שקרוביו מזהים סימנים מעוררי חשש, למשל במהלך משבר שקשור לשיימינג ברשת, חשוב מאוד לפנות לייעוץ מקצועי ובמרבית המקרים, טיפול נפשי עשוי לתרום מאוד לפתרון המצב.

גם אם האדם ממשיך לתפקד כהרגלו, אין זה מצביע על כך שהוא אינו במצוקה, או שמצוקתו תיפתר מעצמה, ולכן, חשוב לא להתעלם סימנים מחשידים, שלעיתים קשה להבחין בקיומם.

לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), יותר ממחצית (54%) מהאנשים שמתו בהתאבדות במהלך השנים 1999 ל-2016 לא קיבלו לפני כן אבחנה של הפרעה נפשית.

טיפול בכאב נפשי

פסיכותרפיות מסוגים שונים מתאימות לטיפול בכאב נפשי, כאשר בחירת שיטת הטיפול המתאימה תלויה במצבו של האדם, במשאבים הכלכליים ובזמן שברשותו, בהעדפותיו וכמובן, בדעתו הקלינית של איש המקצוע.

טיפול קצר טווח

במקרים של כאב נפשי שרק התעורר, שהאדם עוד מרגיש יחסית בשליטה, שהכאב תוקף אותו רק במקרים מסוימים, גם טיפול פסיכודינמי קצר מועד עשוי להספיק.

מדובר בטיפול שאורכו בין 12 ל-60 פגישות טיפוליות. הטיפול מתמקד בהווה, בהקניית כלים מעשיים לשיכוך הכאב ולהתמודדות עימו. 

הטיפולים היעילים ביותר שנבחנו במחקרים קליניים מבוקרים הם DBT ו-CBT, שניתן לקיים במפגשים אישיים ו/או קבוצתיים. 

DBT, טיפול דיאלקטי התנהגותי, משלב CBT לצד למידה ותרגול מיומנויות וטכניקות שמסייעות בוויסות רגשות, יעילות במערכות יחסים ויכולת עמידות בפני מצוקה. 

טיפול פסיכולוגי מתמשך

לעומת זאת, כשהכאב מלווה את האדם זמן רב, או במקרים בהם האדם נקלע למצוקה גדולה ותמידית, סובל מאוד, יש צורך בטיפול מעמיק יותר, טיפול "מהשורש".

טיפול מסוג זה הינו טיפול דינמי ארוך טווח, הפסיכותרפיה ה"מסורתית" והמוכרת, אשר עוזרת לאדם לברר את מקור הכאב, לחקור את עולמו הפנימי, את הקונפליקטים עימם מתמודד ואת הדרכים לפתרונם.

כאשר אנו מתייחסים לטיפול פסיכולוגי בתופעת האובדנות, חשוב לציין את המחיר הכפול שמשלמות המשפחות שאיבדו חבר בהן עקב אובדנות: מחקר חדש, שפרסם הפסיכולוג הקליני ד״ר יוסי לוי בלז,  מלמד כי כמחצית מבני המשפחה שהתמודדו עם מוות של אהוב כתוצאה מהתאבדות, חווים סטיגמה חברתית קשה.

האצבע המאשימה מופנית אליהם, גם על ידי אנשים אינטיליגנטיים. 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

כאשר שמצבו של האדם מעט התייצב, או כאשר האדם מעוניין בטיפול מעשי יותר, שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) יכולה להעניק לאדם הסובל את הכלים להתמודדות יציבה לאורך החיים עם הקושי והכאב המייסרים אותו.

הטיפול פועל לזיהוי דפוסי החשיבה ודפוסי ההתנהגות הבעייתיים של המטופל, הנובעים מפרשנות מוטעית של המציאות והחוויות שעובר האדם, ועוסק בהחלפתם בפרשנות, דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות אדפטיביים יותר. הטיפול מסייע לאדם לרכוש כלים להרגיע עצמו, לפרש בפרופורציות נכונות יותר את עולמו, מגביר את תחושת המסוגלות של האדם להתמודד עם מכאוביו ואקטיבי בשינוי ושיכוך הכאב והסבל שחווה.

כאב נפשי, על אף היותו עמום ובמקרים רבים נסתר מהעין, הינו בעיה חמורה, אשר באחוז לא מבוטל של המקרים נגמרת בניסיונות אובדניים. לכן, כאשר האדם מזהה בעצמו סימנים מחשידים, חש סבל, ובמיוחד כאשר קרוביו מזהים שינויים מחשידים בהתנהגותו ובשגרת יומו, יש חשיבות עליונה לפנייה לעזרה מקצועית, אשר ביכולתה, לעיתים תוך פרק זמן קצר, לייצר הקלה משמעותית בסערה המתחוללת בעולמו הפנימי של האדם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

19 בדצמבר 2023 

מקורות:

אור-בך, י. (2000). כאב עד כלות. הוצאת שוקן

יובל בנגו (2019). מחקר חדש: הסטיגמה החברתית על משפחות המתאבדים מסכנת חיים. אתר מעריב: https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-679374

Brief Cognitive-Behavioral Therapy for Suicide Prevention. Craig J. Bryan and M. David Rudd, 2018. Guilford press

Ramchand, R., Schuler, M. S., Schoenbaum, M., Colpe, L., & Ayer, L. (2021). Suicidality among sexual minority adults: Gender, age, and race/ethnicity differences. American Journal of Preventive Medicine. https://doi.org/10.1016/j.amepre.2021.07.012 

Simon GE, Shortreed SM, Rossom RC, et al. Effect of Offering Care Management or Online Dialectical Behavior Therapy Skills Training vs Usual Care on Self-harm Among Adult Outpatients With Suicidal Ideation: A Randomized Clinical Trial. JAMA. 2022;327(7):630–638. doi:10.1001/jama.2022.0423