מהי פסיכותרפיה בשיטת AEDP?

טיפול חווייתי דינמי מואץ,  AEDP Accelerated Experiential Dynamic Therapy, הוא מודל טיפולי אינטגרטיבי, ממוקד רגש ומשלב גןף ונפש. 

השיטה פותחה ע"י ד״ר דיאנה פושה, ונמצאה יעילה להתמודדות עם טראומה, אובדן, אירועי חיים קשים, לצד אתגרים רגשיים מגוונים נוספים.

הטיפול מושתת על ההנחה שבעולמו הפנימי של כל אדם פועלים כוחות עוצמתיים ביותר לריפוי ולהתמודדות, אשר בכוחם להפעיל גם ריפוי פיזי.

הטיפול מנסה לחשוף את כוחותיו הפנימיים של האדם, למטב אותם ולצייד בהם את המטופל. 

בדומה למרבית הטיפולים הנפשיים, הטיפול מושתת בחלקו הניכר על מערכת היחסים שנוצרת בין המטפל למטופל, אשר ככל שההתקשרות ביניהם יותר חזקה ומעצימה, היא תצליח להגיע לרובד מעמיק יותר בעולמו הפנימי של האדם, לחשוף מכאובים, פחדים ורגשות אליהם לא הצליח להגיע לפני הטיפול.

בנוסף לכך, ההתקשרות העמוקה מאפשרת לפתור את הקונפליקטים הבלתי פתורים שסוחב עימו האדם מעברו, וכן להתמודד יחד עם הקשיים הפוגעים באיכות חייו.

הטיפול, אשר מניח בנוסף גם שהחוויות שחווה המטופל בחייו, והפרשנות שנותן להן, הן אלה שמעצבות את אישיותו ואת דפוסי ההתנהגות והמחשבה העתידיים שלו, עוסק בניתוח ובמתן פרשנות לחוויות, וכן מעניק חוויית מערכת היחסים טיפולית מעצימה, בונה, מפיגה בדידות ומרפאת.

איך AEDP עובד?

בדומה לטיפולים קצרי מועד, או לטיפולים מואצים, גם AEDP מתמקד בהווה, ב״כאן ועכשיו״.

בכל עת, המטפל המטופל אקטיביים במידה רבה, ועובדים יחד להגשמת המטרות בטיפול. 

הטיפול מוגבל לרוב לפרק זמן של 3 חודשים בקירוב ואחת מהנחותיו היא כי מגבלת הזמן כשלעצמה מניעה את המטופל לעבוד קשה וממוקד. 

הטיפול מנסה להפגיש את האדם עם רגשות מהן נמנע בחיי היומיום שלו, הרגשות הכואבים או מעוררי החרדה מהם הוא נמנע.

במהלך הטיפול, המטופל מזהה ובודק בעדינות את הגנות המטופל ומאיר אותן בפני המטופל בכדי לעבד ואף לתקן אותן.

הטיפול מהווה הזדמנות מחודשת להיכנס למערכת יחסים מעמיקה ומעצימה, וכן לחוש את הרגשות הנמצאים בעולם הנפש, במלוא עוצמתן.

העמקת החוויה הרגשית של המטופל מאפשרת לו לעבד אותה, להעניק לה משמעות ולעיתים לרפא אותה, או להשלים עימה.

דיאנה פושה

דיאנה פושה (Fosha) היא פסיכולוגית קלינית, מפתחת שיטת Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy) AEDP) וראש מכון ה-AEDP בניו יורק. פושה הוכשרה כמטפלת בגישה פסיכודינמית, אך סברה שבגישה הקיימת חסרים היבטים חוויתיים.

הגישה שפיתחה פושה משלבת עקרונות מתיאוריית ההתקשרות עם אספקטים של חקר המוח:

פושה החלה את דרכה המקצועית כמטפלת פסיכודינמית שהתמקדה בפסיכואנליזה.

לדבריה, יחד עם ההבנות החשובות שרכשה בזכות הגישה הקלאסית, כבר אז נמשכה אינטואיטיבית לגישתו של ויניקוט.

בהשוואה לעיסוק המרכזי בפתולוגיה ובקשיים, המאפיין את מרבית הגישות בפסיכותרפיה (פסיכודינמיות וקוגניטיביות כאחד), מצאה פושה בגישתו של ויניקוט השראה מרעננת בשל ההתייחסות המתמדת שלו גם לחוסן הנפשי, לחלקים הבריאים והחיים בנפש האדם, לעצמי האמיתי המבקש לבקוע ולצאת לאור בהינתן התנאים המתאימים.

תחושתה של פושה שיש חשיבות גדולה להתמקדות בחלקים הבריאים והחיים של האדם וכן ליעילות הטיפולית של חוויה רגשית התנסותית של המטופל, הובילה אותה להמשיך לחקור ולהתפתח בכיוונים הללו. לאחר שנחשפה לעבודתו של דבנלו בגישת STDP פנתה לעסוק בפסיכותרפיה דינמית קצרת-מועד לזמן מה. לבסוף התממשה בקולה האישי בפיתוח שיטת הטיפול הייחודית שלה, AEDP, הממוקדת בחוויה התנסותית טובה של המטופל בתוך אוריינטציה טיפולית המוכוונת לריפוי.

בגישה זו, המטופל יכול לעסוק בחלקים פגועים של עצמו וברגשות קשים שהוא חווה, תוך הפניית מתמדת של תשומת לב והכרה חווייתית בכוחותיו, ובחלקים בו המסוגלים או שואפים לריפוי. באופן זה, גם העיסוק באספקטים לא פשוטים בחייו של המטופל עשוי להיחוות כחוויה רגשית טובה של חיבור פנימה, אותנטיות, חיות או ריפוי פנימי.

ביחס לשיטות ממוקדות-חוויה אחרות, כגון טיפול ממוקד רגש (EFT) או שיטת הגשטאלט, בגישת ה-AEDP מושם דגש רב על יצירת או התחברות לרגש חיובי. פושה מגדירה את המילה 'חיובי' לאו דווקא במובן של תחושת שמחה או עליצות, אלא במובן של חיבור אותנטי למה שמרגיש נכון עבור האדם. חיבור שכזה מהווה גורם מחזק ותורם לחוויה של רגש חיובי, ובמצב זה ניתן לגשת גם לקשיים ממקום מחוזק ולייצר שינוי. החיבור הפנימי נוצר בעזרת חקירה משותפת של סמנים רגשיים שמפגין המטופל, כגון מחוות הגוף והבעות הפנים שלו בזמן שהוא מדבר. לצורך זה נעזרים גם בצילום וידאו בזמן הטיפול, כלי המאפשר לעקוב באופן מדוייק אחר המצבים המביאים להיווצרות תגובות רגשיות מסוימות.

פושה מספרת שבתהליך פיתוח השיטה, ניסתה לבחון מה עובד בטיפול, והבינה שהרגעים שנראו לה כמרפאים ביותר אופיינו באופן ברור ברגש חיובי. היא מצאה כי עצם החקירה של סמני הרגש החיובי מחזקת את המטופל ומקדמת אותו מכיוון שהיא מאפשרת גישה מיידית למאגרי האנרגיה שלו ובמקביל מעוררת תהליך של שינוי פנימי מיטיב.

בדומה לרעיון "החיות הספונטנית" עליו מדבר ויניקוט, מתארת פושה כי ניתן לעקוב באופן מפורט בכל רגע בטיפול, מתי המטופל נמצא בכיוון אותנטי ונכון עבורו ומתי לא, בהתאם למידת החיות שהוא מפגין. כאשר המטופל הופך מסוגר ו"כבוי" למשל, הדבר עשוי להצביע על כך שהוא חש צורך להגן על עצמו, כך שאולי קצב ההתקדמות בטיפול גבוה מדי או שהתכנים מאיימים מדי עבורו ברגע זה.

בדומה לרעיונות בודהיסטיים או להמשגתו של קרל רוג'רס, גם פושה מאמינה כי בבסיס מהות האדם קיימת ליבה של חיות חיובית. לעיתים הגישה אליה עלולה להיות חסומה אך היא תמיד שם וניתן להתחבר אליה.

מודל העבודה של AEDP למעשה מציע דרכים חדשות ליצור קשר עם אותה ליבה של חיות, וכאן נכנס המושג מטא-עיבוד תרפויטי – כלומר עיבוד החוויה של מה שהיה תרפויטי בטיפול.

בשונה ממודלים אחרים - ופושה מציעה כי ניתן לאמץ רעיון זה גם בסוגים אחרים של טיפול- לאחר שמתקבלת תחושה של התקדמות או שינוי בנושא מסוים, העבודה הטיפולית לגביו אינה מסתיימת.

שלב זה מהווה למעשה נקודת פתיחה לנושא הבא שיעובד בטיפול – עצם חווית ההתקדמות או השינוי.

כלומר, ניתן דגש תמידי על עיבוד חוויית השינוי ולא רק על יצירת השינוי עצמו.

פושה מדגימה זאת ומספרת על עבודתה עם מטופל שחווה רגשות בושה עזים. לאחר שהגיע באחת הפגישות לתחושת גאווה והרגיש טוב עם עצמו, התקיים מטא-עיבוד רפלקטיבי לגבי החוויה הרגשית שלו במהלך אותו מעבר מתחושת בושה לתחושת גאווה.

עצם עיבוד החוויה החיובית של השינוי עוזר לדחוף את תהליך השינוי קדימה ולבסס אותו באופן עמוק יותר אצל המטופל.

לדברי פושה, הסיבה שמטא-עיבוד תרפויטי עובד טוב כל כך, היא שבתהליך העבודה מתקיימת במקביל בחינה של היבטים שונים של החוויה, לדוגמא: כיצד היא נראית ומורגשת בגוף, אילו מחשבות או זכרונות היא מעוררת, או כיצד נחוותה במישור היחסים הבין-אישיים עם המטפל/ת. ההיבטים השונים מקושרים לאזורי מוח שונים, כך שמספר ערוצים במוח, רגשיים, תחושתיים, קוגניטיביים ובין-אישיים עוברים אינטגרציה. באופן זה, החוויה החיובית הופכת ללכידה, יציבה ומופנמת יותר עבור המטופל.

בהקשר של חקר המוח בגישת ה-AEDP, מספרת פושה על שני מדעני מוח – Antonio Damasio ו- Jaak Panksepp, שהגיעו לאותה מסקנה באורח בלתי תלוי, בדרכים שונות ומתוך רקע מקצועי שונה.

שני החוקרים מצאו, שבמרכז המוח האנושי נמצאים מספר מבנים המקושרים ביניהם עצבית באופן מולד (ולא מתוך התנסות פעילה של האורגניזם במהלך חייו). הפעולה המתואמת של מבנים אלו, מצאו החוקרים, מייצרת את מה שאנו מזהים כתחושת עצמי, זהות, מעין ליבת-עצמי פנימית ועקבית. בנוסף לכך, אותם מבנים הם המקור ליוזמה, למוטיבציה ופעולה, לסקרנות ולחקירה, המאפשרות לאדם לחפש כל הזמן דרכים לקדם את עצמו.

כשנחשפה למחקרים הללו, זיהתה בהם פושה את אותה המסקנה שהגיעה אליה מתוך צפייה במה שעובד בטיפול: קיימות באדם באופן פנימי מובנה מוטיבציה חיובית מוכוונת-התפתחות וחיות פנימית, שממשיכות להתקיים תמיד, ללא תלות באופי החוויות שעבר בחייו. גם אם הן מוסתרות או פגועות, כמו במקרה של התמודדות עם טראומה, ניתן לחזור להתחבר אליהן ולהיעזר בהן בכל עת לצורך ריפוי. זה לא בהכרח קל, אך עצם הידיעה שלצד רגעי המשבר קיים בנו תמיד גם חלק בריא שנותר ללא פגע וניתן להכיר בו ולהיעזר בו, היא מחזקת ומקדמת.

עוד עניין המבחין את גישת ה-AEDP מגישות חווייתיות התנסותיות אחרות, הוא הדגש שלה על היחסים ועל החוויה של היחסים בין המטופל/ת למטפל/ת, הן כאמצעי נוסף לעיבוד החוויה הרגשית של המטופל, והן במובן של יצירת מרחב בטוח עבורו, הפגת הבדידות סביב קשייו ויצירת קשר אנושי מחודש. ככלל, הגישה כולה סובבת סביב החוויה כמוקד המרכזי, הן בהתייחס לעולמו של המטופל, הן במובן של היחסים בינו לבין המטפל, ואף תהליך ההכשרה וההדרכות בגישה זו הם בעלי אופי חווייתי נרחב. זאת מתוך אמונה שברגע שאנו חווים משהו, מתעוררת בנו תגובה רגשית שיוצרת טרנספורמציה.

פושה מספרת שבתקופה זו היא נרגשת לקחת חלק במחקר על יעילות השיטה, כאשר היא מקווה להגיע במהלכו לא רק להוכחת היעילות אלא גם להבנה עמוקה יותר של המנגנונים העומדים בבסיס התוצאות.

לסיום, עצתה למטפל המתחיל עולה בקנה אחד עם גישתה הטיפולית – אל מול שפע הגישות הטיפוליות, היא מציעה לכל מטפל לסמוך על עצמו ועל התחושה של מה שנכון ומתאים עבורו.

יחד עם זאת היא גם מציעה להתנסות בגמישות גם במה שלא בהכרח מרגיש נכון אינטואיטיבית, מתוך ידיעה שניתן לסמוך על יציבותו של גרעין העצמי מספיק על מנת "למתוח" מעט את גבולות הנוחות שלו.

השיטה במבחן המחקר

בדומה לשיטות טיפול אינטגרטיביות מקבילות, כמו טיפול EDT, גם גישת AEDP מחייבת ראיות אמפיריות, תוצאות מחקריות שממחישות את היעילות המעשית ואת עמידות השינוי לאורך זמן. 

מחקר שהתקיים לפני מספר שנים הדגים את יעילות השיטה בשיפור מגוון מדדים של תפקוד פסיכולוגי (Iwakabe et al., 2020).

במחקר המשך הוערכה היעילות ארוכת הטווח של AEDP ותוצאותיו תומכות אמפירית ביעילות ארוכת הטווח של השיטה, כפסיכותרפיה התורמת להקלה בקשיים נפשיים ובשיפור התפקוד החיובי.  

63 מטופלים מבוגרים סיימו טיפול AEDP שארך 16מפגשים, אותו הובילו מטפלים מוסמכים בפרקטיקה פרטית בארה״ב קנדה, יפן, שוודיה וגם אצלנו בישראל. 

החוקרים העריכו את מצבם הנפשי של 40 מהמטופלים בחלוף 6 חודשים - 52 מהם אחרי שנה.

התוצאות מצביעות על כך שהמטופלים שמרו על הרווחים הטיפוליים אחרי סיום הטיפול, גם 6 וגם 12 חודשים לאחר מכן.

הרווחים המתמשכים הללו התבטאו ב-2 דרכים לכל הפחות:

• הפחתת מדדים של פסיכופתולוגיה, כמו דיכאון, מחשבות אוטומטיות שליליות והימנעות חווייתית.

• שיפורים במדדים של בריאות נפשית חיובית, כמו רווחה או חמלה עצמית. 

הדרכות AEDP לאנשי מקצוע

קורס AEDP בהנחיית נטע עופר, יסודות ומעבר- קורס מתחילים - תכנית הגל החדש בפסיכותרפיה בבינתחומי.

הכשרה והסמכת מטפלים/ות ב-AEDP ישראל

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

תת הפרק השני מבוסס על הרצאתה של פרופ' דיאנה פושה: Diana Fosha on Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy (AEDP): Trusting vitality

מתוך ראיון ביוטיוב, בערוץ Psychotherapy Expert Talks, שפורסם ב-14 ביולי 2016:  https://youtu.be/PIZOsE6kM3E

Fosha, D. (2000). The transforming power of affect: A model of accelerated change. New York: Basic Books.

Fosha, D., Siegel, D., & Solomon, M. (2009). The Healing Power of Emotion: Affective Neuroscience, Development & Clinical Practice. New York: W. W. Norton & Company.

Iwakabe S, Edlin J, Fosha D, Gretton H, Joseph AJ, Nunnink SE, Nakamura K, Thoma NC. The effectiveness of accelerated experiential dynamic psychotherapy (AEDP) in private practice settings: A transdiagnostic study conducted within the context of a practice-research network. Psychotherapy (Chic). 2020 Dec;57(4):548-561. doi: 10.1037/pst0000344. Epub 2020 Sep 24. PMID: 32969670.

Iwakabe S, Edlin J, Fosha D, Thoma NC, Gretton H, Joseph AJ, Nakamura K. The long-term outcome of accelerated experiential dynamic psychotherapy: 6- and 12-month follow-up results. Psychotherapy (Chic). 2022 Jun 2. doi: 10.1037/pst0000441. Epub ahead of print. PMID: 35653751.

Eileen Russell (2015). Restoring Resilience: Discovering Your Clients’ Capacity for Healing. New York: W. W. Norton & Company.

https://en.wikipedia.org/wiki/Diana_Fosha

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

במודיעין, מכבים ורעות

מה זה טיפול CBT?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול ממוקד על ה"כאן ועכשיו", מכוון מטרה, קצר מועד ומבוסס מאוד מחקרית.

מי שמעוניין להתמודד עם האתגרים שלו כאדם בוגר, מבלי להתעמק בנבכי העבר ונרתע מתהליך טיפולי יקר שנמשך המון זמן ושלא בהכרח ניתן למצוא בו תוצאות טיפוליות בטווח הקצר, מוזמן לפנות אלינו, להתאמת מטפל CBT מומלץ עם אחד/ת המטפלים העמיתים שלנו במכון טמיר במודיעין, בהן מוגשים גם פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית וטיפול פסיכולוגי לילדים, בני נוער ומבוגרים.

ההיסטוריה של טיפול CBT

טיפול CBT הוכח מדעית, במחקרים שחזרו על עצמם ותוקפו במדינות שונות העולם. 

במקור, שיטת CBT פותחה על ידי אהרון בק, פסיכיאטר אמריקאי, כבר בראשית שנות השבעים.

בק פיתח תרפיה קוגניטיבית מקורית לטיפול בהפרעות רגשיות והביא למהפכה גלובלית בהבנה וביישום של טיפול פסיכולוגי בדיכאון הוא עשה זאת באמצעות התחקות ותיאור היווצרותן והשפעתן של סכימות מוקדמות, שנרכשו בשנות הילדות, שבכוחן להטות את התודעה הבוגרת באמצעות עיוותי חשיבה וקשב סלקטיבי.

כך, מטופלים הנאבקים בדיכאון מציירים לעצמם מציאות פנימית מחמירה בהרבה מזו שקיימת בפועל ו"רואים בעכבר הר". 

לאילו קשיים CBT יעיל?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נמצא יעיל ומוצלח ביותר לטיפול בקשיים נפשיים רבים, בכל גיל ברצף מעגל החיים - ילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים:

בתחילת הדרך הוכחה יעילותו של CBT בטיפול בחרדות ובהפרעות מצב רוח. למשל, דיכאון קליני או דיסטימיה (דיכאון כרוני / קל), הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), חרדה חברתית, התקפי חרדה ופאניקה, חרדה מוכללת (GAD), הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות ודאגנות יתר, הפרעות שינה וגם טיפולים בפוביות  (כלומר, בסוגי פחד ממוקדים, כמו פוביה מכלבים , פוביה ממעליות ומקומות סגורים  ועוד פוביות ספציפיות).

בהמשך פותחו עוד ועוד פרוטוקולים טיפוליים לטיפול בהתמכרויות, הפרעות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז - ADHD, הפרעות אכילה, קשיים וקונפליקטים בזוגיות ובחיי הנישואין ועוד.

במילים אחרות, המנעד שטיפול סיביטי יעיל עבורו מאוד רחב.

מומלץ לטפל באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי גם בקונפליקטים מורכבים ובעיות אישיות עמוקות, אך במקרים מורכבים יותר, כמו בהפרעות אישיות, כדאי שהמוקד יתבסס גם על עקרונות הטיפול הדינמי, שתכליתו שינוי מבני באופי המטופל והוא מתמקד בקונפליקטים כרוניים השוכנים בבסיס האישיות.

הגל השלישי של CBT

בהפרעוות אישיות קיימת חשיבות רבה למערכת היחסים בין המטפל למטופל כמערכת מתקנת למערכות יחסים מוקדמות, שבמקרים מסוימים לא הייתה מיטבית.

עם זאת, הגל החדש בטיפולי CBT מציע שיטות טיפול מבוססות ראיות להפרעות אישיות, כמו הפרעת אישיות גבולית.

השיטות המובילות בגל השלישי של CBT הן טיפול סכמה תרפיה, טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), טיפול באמצעות מנטליזציה (MBT) וטיפול מבוסס מיינדפולנס. 

איך CBT עובד?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי אינו תרופת קסם.

המאמץ הטיפולי בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מוגבר עקב הדרישה לאקטיביות ולעבודת צוות של המטופל והמטפל.

תפקיד המטפל הוא להכווין, להסביר ולעזור למטופל, אבל אפילו אם התהליך יכול להצליח בטיפול קצר, הוא עדיין דורש את השקעה לא מבוטלת של המטופל. 

חלק חשוב מאוד בטיפול ה-CBT הוא הכנת שיעורי בית.

משמעות מטלות הבית היא שהצוות הטיפולי מעלה השערות בתוך הטיפול -  חושבים יחד מה נכון, שוקלים מה הקשיים שעומדים לפנינו, מנסחים ובוחנים את "המציאות הפנימית" מול המציאות בחיים.  המטופל מקבל מהמטפל שיעורי בית כדי שיוכל לבדוק האם ההשערה הקוגניטיבית באמת נכונה. במפגש הבא עוברים יחדיו על התרגילים וההתנסויות העצמיות ומסיקים מסקנות תרפויטיות חשובות. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Dobson D, Dobson KS. Evidence-Based Practice of Cognitive Behavioural Therapy. Guilford Press; 2009

Dobson Keith S. Handbook of cognitive-behavioral therapies. 2nd Edition Guilford Press; New York; London: 2001

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

לילדים בירושלים

מתי רצוי לפנות לטיפול CBT לילדים?

נדיר שילדים פונים ישירות להוריהם ומבקשים טיפול בעקבות מצוקה רגשית. כמובן שבמקרים כאלה כדאי לפנות לטיפול CBT. לרוב, ילדים מתקשים להסביר מה מציק להם או שאינם מודעים לגמרי למקור הבעיה. ההורים יבחינו במצוקה דרך קשיים בתפקוד, או תפקוד שאינו תואם את המצופה בגילו של הילד. המצוקה עלולה לבוא לידי ביטוי בבעיות התנהגות, עצב מתמשך, עצבנות, קשיי שינה, קשיי קשב וריכוז, קשיי אכילה, קשיים חברתיים, דיכאון, קושי בקשר עם ההורים ופחדים מגוונים.

מכיוון שילדים מבלים שעות רבות במסגרת החינוכית ומכיוון שזוהי המסגרת המרכזית אשר בוחנת את תפקודם בהתאם למצופה מגילם, פעמים רבות הצוות בבית הספר יבחין וידווח על המצוקה. חשוב לשים לב לשינויים התנהגותיים בולטים, לרגרסיה לרמת תפקוד מוקדמת יותר (הרטבה, קשיי שינה, קושי להיפרד) ולתפקוד שאינו תואם גיל.

שתי הגישות המרכזיות בהן אני מטפל בקליניקת המכון בירושלים הן טיפול דינמי וטיפול קוגניטיבי- התנהגותי לילדים.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לילדים מתמקד לרוב בסימפטום ספציפי אותו מבקשים הילד והוריו לשנות. הטיפול עוסק בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא יעילים. כלי נוסף בו אני משתמש לאחרונה במסגרת טיפולים בגישה קוגניטיבית- התנהגותית לילדים הוא ביופידבק . כלי זה מאפשר משוב מידי על מידת המתח או הרגיעה הגופנית של הילד ובכך משפר את היכולת ללמוד לווסת רגשות.

בכל גישה טיפולית בילדים נעשה שימוש בכלים לא מילוליים כגון משחק וציור, שהם "השפה" בה ילדים יכולים להביע עצמם יותר בקלות. מעבר לטיפולים הפרטניים בילדים, אני מקיים גם הדרכות הורים. במסגרת זו אני נפגש עם ההורים במטרה לסייע להם לעזור לילד בקשייו. מכיוון שההורים הם הדמויות המשמעותיות והמשפיעות ביותר בחיי הילד, לעבודה עימם חשיבות גדולה בכל יצירת שינוי. ישנם מקרים בהם תתקיים רק הדרכת הורים ללא טיפול פרטני עם הילד.

איך מוצאים פסיכולוג ילדים לטיפול CBT מתאים לילדך בירושלים?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי לילדים עשוי לסייע לילדים ולמתבגרים סביב בעיות רבות. תפקיד מרכזי של הטיפול הוא לספק תמיכה רגשית לצד פיתוח מיומנויות להתמודדות עם חששות, חרדות וקשיים התנהגותיים מגוונים. חשוב לייצר מערכת יחסים מתאימה בין הילד או המתבגר לבין הפסיכולוג. הטיפול יכול לסייע בלמידת דרכים לפתרון קונפליקטים עם אחרים, בהבנת תהליכים רגשיים וברכישת דרכי התמודדות מועילות. מטרות הטיפול יכולות להיות ספציפיות, למשל, שינוי התנהגותי או שיפור מערכות יחסים עם משפחה או עם חברים. המטרות יכולות להיות כלליות, כגון, הפחתת חרדה או העלאת הדימוי העצמי. משך הטיפול קצר ומשתנה בהתאם לסוג הבעיה ולחומרתה.

כאמור, למערכת היחסים שנבנית בין המטפל לבין הילד יש חשיבות רבה להצלחת הטיפול. חשוב שהילד או המתבגר יחוש בנוח עם מטפל ה-CBT, ירגיש בטוח ומובן. תחושת הביטחון הכרחית בכדי לאפשר לילד לשתף ברגשותיו ובמחשבותיו ובכדי שיוכל להשתמש בטיפול ככלי לשינוי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

חניתה לאופר פישר | פסיכותרפיסטית לנוער ומבוגרים במבשרת ציון

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר  

מקורות:

Clinical Practice of Cognitive Therapy with Children and Adolescents: Second Edition: The Nuts and Bolts. Robert D. Friedberg and Jessica M. McClure, 2018. Guilford press

 טיפול קצר מועד

בתל אביב והמרכז

נהדר שאתם פה !

טיפול קצר מועד עם מטפל בתל אביב,

בטיפול פסיכולוגי באינטרנט או פנים אל פנים

במרכז של מכון טמיר ביגאל אלון 157

או בקליניקות העמיתות של מכון טמיר במרכז:

ראשון לציון, רחובות, רמת גן, גבעתיים,

אזור, בת ים וחולון, פתח תקווה, קריית אונו,

יהוד מונוסון, ראש העין, בני ברק,

אור יהודה, גבעת שמואל, רמלה, ולוד ועוד...

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כמה מילים על טיפול פסיכולוגי קצר טווח ופסיכותרפיה קצרת מועד:

כשאומרים טיפול קצר מועד מתכוונים בדרך כלל למקבץ של שיטות טיפול פסיכולוגי מבוססות מחקרים קליניים, שרווחות מאוד כיום להתמודדות פרקטית ופרגמטית עם מגוון רחב של בעיות וקשיים נפשיים.

ייעוץ פסיכולוגי קצר מועד, שמכונה גם טיפול קצר טווח או טיפול מוגבל בזמן - מתייחס בדרך כלל לטיפול מבוסס פתרון עם מטרה מובחנת (למשל, זיהוי ושינוי של דפוסי חשיבה שלילית).

לרוב,  ההתמקדות של מטפל מיומן בטיפול קצר מועד צמוד יותר למטרה, בהשוואה לטיפול ארוך טווח.

משך הטיפול נקבע לעיתים מראש, ואורך כשתיים-עשרה עד שלושים פגישות טיפוליות שבועיות, 50 דקות לכל פגישה (משך הטיפול כולו משתנה כמובן, בהתאם לצרכי המטופל, עומק ומורכבות הבעיה - אבל תמיד ממוקדים בפתרונה).

בדרך כלל הטיפול מתמקד בזיהוי הבעיה המרכזית עימה מתמודד המטופל ועובדים בשיתוף פעולה על מתן מענה פסיכולוגי שעושה שינוי. 

הטיפול ממוקד בהווה ועומד במבחנים ובמחקרים הקליניים של התקופה.

בחלק מהמקרים (כמו אצל מטפלים בגישת CBT) עובדים ממש על הקניית טכניקות וכלים מוכחים להתמודדות עם הבעיה, מה שבדרך כלל מאפשר תוך פרק זמן קצר ביותר לייצר שינוי משמעותי ויציב לאורך זמן.

במקרים אחרים התהליך יותר מעמיק ומתייחס להיבטים של הלא מודע בחיי הנפש (כמו אצל מטפלים בגישה דינמית).

אפשר לומר שטיפול קצר מועד נמצא באמצע הדרך - בין התערבות בזמן משבר לבין טיפול דינמי מתמשך. 

בטיפולים קצרי מועד ממוקדי-רגש חופרים קצת פנימה, אבל תמיד משאירים עיניים על הכביש כדי לוודא שהתהליך יהיה קצר ויעמוד בציפיות. 

סוגים של טיפול קצר מועד

טיפולים קצרי מועד, באמצע 2023, כוללים כמה משפחות של שיטות פסיכותרפיה מבוססות מחקר:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי מהדור השני. אלה כוללים טיפולים בחרדות ובפוביות, טיפול ב-OCD וטיפול בדיכאון.

• טיפולי CBT מהגל השלישי -  כמו CFT - טיפול ממוקד חמלה, MBCT - טיפול מבוסס מיינדפולנס,  סכמה-תרפיה, ACT - טיפול בקבלה ומחויבות, MBT - טיפול באמצעות מנטליזציה, DBT - טיפול דיאלקטי-התנהגותי ואחרים. 

• טיפול דינמי קצר מועד בשיטות מגוונות, כמו TFP,  ISTDP, EDT, AEDP, EFT ויש עוד המון. 

• טיפול פסיכולוגי ממוקד קריירה - החל מייעוץ בבחירת מקצוע וכלה בטיפול תעסוקתי ממוקד ומעמיק. 

מקורות:

Stuart MR, Mackey KJ. Defining the differences between crisis intervention and short-term therapy. Hosp Community Psychiatry. 1977 Jul;28(7):527-9. doi: 10.1176/ps.28.7.527. PMID: 885497.

איך מכינים את הילד

לכיתה א'?

המעבר לכיתה א', עבור הילדים הרכים שזה עתה יצאו מהמסגרת המרופדת של הגן, הינו תהליך לא פשוט. המעבר, המלווה בהכנה רבה ובהתרגשות עצומה, ידרוש מהילד יכולת הולכת וגוברת של קשב, שליטה עצמית, מאמץ קוגניטיבי ומאמץ חברתי.

מרבית הילדים אשר סיימו גן חובה הינם מוכנים, חלקם יותר וחלקם פחות, להתמודדות עם המסגרת הבית ספרית, הגנים מכינים אותם לכך טוב מאוד. עם זאת, מדובר במעבר מסגרת ראשון שהילדים מסוגלים לזכור (הרי את הכניסה לגן, מרבית הילדים אינם זוכרים) ולכן, במקרים רבים, הם מרגישים חסרי כלים להתמודדות. כמובן שאת רוב הכלים כבר יש לילדים, אשר נמצאים כל העת מרגע לידתם בתהליך למידה מתמשך, אשר למדו כישורים חברתיים וכישורים קוגניטיביים ראשוניים כבר בגן ובבית. עם זאת, לעיתים זה לא מספיק, ויש צורך בתמיכה הורית בהכנה לקראת הכניסה לכיתה א'.

ההכנה הראשונית והבסיסית ביותר הינה הכנה אינסטרומנטלית:

• חשוב לדאוג, במידת האפשר, שהילד ישובץ עם חבר או שניים עימם היה בגן בכיתה החדשה, על מנת שימצא פנים מוכרות בעולם הזר שנכנס לתוכו, ולא יתמודד לבד עם ההתרגשות.

• חשוב מאוד לקנות ביחד עם הילד את הציוד הלימודי ואת ספרי הלימוד, על מנת לתת לו היכרות ראשונית עם "כלי העבודה שלו". כלי העבודה הם אינם עוד קוביות וחול, עתה הם עפרונות, מחברות וספרים. חלק חשוב מההכנה הוא הבחירה המשותפת של הרכישות החדשות, הילד שמגיע לכיתה א' כשמתחשק לו כבר לפתוח את היומן שבחר, ולכתוב במחברת שבחר, יעבור במקרים רבים חוויה רכה ונעימה הרבה יותר.

• חשוב לבקר בבית הספר לפחות פעם אחת לפני הכניסה לכיתה א'. לתת לילד להכיר את הנוף החדש, במידת האפשר לבקר בכיתות, במגרש המשחקים, להראות לילד איפה יעביר שעות רבות וחשובות מיומו בשנים הקרובות.

לאחר ההכנה האינסטרומנטלית, חשוב לסייע לילד גם עם הכנה נפשית, אשר אינה דורשת כלים מורכבים:

• חשוב לברר את רגשותיו של הילד לגבי סיום הגן והמעבר לכיתה א'. יש ילדים אשר גיבשו דימוי עצמי גבוה יותר, ויתרגשו לקראת המעבר יותר מאשר יחששו לקראתו, יחכו להגיע לבית הספר. לעומתם, יש ילדים שיכנסו ללחץ שעשוי להתבטא בבכי, רגזנות, הקאות, כאבי בטן, וכן תסמינים נוספים המאפיינים מתח נפשי.

• חשוב לדבר עם הילד על הדברים הטובים שבכניסה לכיתה א'. על הדברים החדשים והמרגשים שילמד, שידע לכתוב ולקרוא לבדו, על החברים החדשים שיכיר, על המורה החדשה. הכניסה לכיתה א' צריכה להיות מלווה בעידוד ובמילים חיוביות, הילד צריך לספוג מהוריו תחושה של שמחה לגבי ההתחלה החדשה, תחושה של ילד גדול ובוגר שמסוגל להתחיל ללמוד.

• במידה ויש אחים גדולים, בני דודים או חברי משפחה אשר עברו לאחרונה את המעבר, חשוב להפגיש אותם עם הילדים. הפגישה של הילד עם ילדים מעט גדולים ממנו אשר זה עתה עברו את תהליך הכניסה לכיתה א' בעצמם, והצפייה בחוויה חיובית של אחר, הינה מעודדת מאוד עבור הילד.

במקרים רבים, ההורים הם אלה שחרדים מהכניסה של הילד לכיתה א', וכלל לא הילד עצמו. הם לא יודעים אם הוא ברמה המתאימה, יצליח לשבת בכיתה, לרכוש חברויות וכיוצא באלה. שוב נזכיר כי מרבית הילדים שמסיימים גן חובה אכן מסוגלים לעמוד בדרישות שמציב בית הספר בשנת הלימודים הראשונה, ושבכוחם של הילדים לרכוש כלים חדשים להתמודדות מהר מאוד. בנוסף, הורים רבים לחוצים להקנות לילדיהם ידע נוסף, שלכאורה אמור להקל עליהם על ההתמודדות עם כיתה א'. למשל, הם מלמדים את הילדים קרוא וכתוב, פעולות חשבון בסיסיות. גם בזה חשוב מאוד שלא להגזים, במיוחד כדי לא להלחיץ את הילד וגם כדי שלא יחווה תחושת כישלון במקרים שאינו מצליח. בכיתה א' הלימוד הינו הדרגתי מאוד, איטי ונעשה באמצעות שיטות למידה מותאמות שנמצאו כמתאימות לילדים הצעירים, לכן אפשר להיות רגועים ולהשאיר לבית הספר לעשות את תפקידו. 

קראו על אבחון לקראת כיתה א' >

יש חשיבות להרגלת הילד לשגרת יום מסודרת, על מנת להקל על הכניסה לשנת הלימודים. חשוב שיהיו שעות שינה ושעות קימה משינה מסודרות ומאורגנות, שעות אכילה מסודרות. כשסדר היום הפוך, מה שנפוץ מאוד בחופש הגדול, התמודדות משמעותית נוספת היא החזרה לשגרת יום מסודרת. אם ניתן לחסוך זאת לילד, שעומדות לפניו מספיק התמודדויות מרגשות, עדיף.

כשהילדים מפחדים וחוששים מאוד מהכניסה לכיתה א', ברמה כזו שהופכת אותם לעצבניים, בוכיים, חסרי חשק לשחק או טרודים, יש מקום לפנות לייעוץ מקצועי. יעוץ מקצועי, ע"י פסיכותרפיסט מומחה ומקצועי, יכול להגיע לשורש הפחדים של הילדים ולנסות לפתור אותם ע"י הקניית כלים חדשים לילד, שיחות איתו, משחק וכיוצא באלה. בנוסף, בגילאים האלה, הטיפולים הרגשיים כמעט תמיד משלבים במידה מסוימת את ההורים, אשר מקבלים גם הם כלים להפחתת החרדה, העצמת האמון בילד שלהם וביכולת ההתמודדות שלו. לרוב, תוך תקופת טיפול קצרה יחסית, ולעיתים תוך ייעוץ של מספר פגישות בלבד, ניתן ליצור שינוי משמעותי ביותר בגישה של הילד באשר להתחלה החדשה, ולהופכה לקלה ולחלקה יותר. חשוב להיות ערים למצוקות של הילד, לחששות שלו ולמידתיותן. לא כל חשש הינו נורמטיבי, לא על כך פחד ניתן להתגבר לבד, במיוחד לא כשהפחד פוגם בשגרת החיים הרגילה.

על אף שמרבית הילדים, כאמור, אכן צולחים את כיתה א', רוכשים חברויות ומגיעים להישגים לימודיים נורמטיביים, יש כאלה שמתקשים במיוחד. ייעוץ מקצועי או פסיכותרפיה קצרת מועד לילדים עשויים להקל מאוד על כניסת הילד לכיתה א', על ההתמודדויות שעומדות לפניו וכן לחזק את אמונו בעצמו.

בהצלחה !  

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

התמודדות פסיכולוגית

עם פיטורים

או חופשה

ללא תשלום מהעבודה 

הפסיכולוגיה של הפיטורים

פיטורין ממקום העבודה הוא אירוע של משבר פסיכולוגי שבכוחו ליצור רעידת אדמה בעולמו של האדם, ולהציף חרדה ולחץ, דיכאון ודימוי עצמי נמוך.

ישנן סיבות רבות לפיטורים, לעיתים הן קשורות לשיקולים מערכתיים יותר מאשר לאיכותו המקצועית של האדם שפוטר.

בימים אלו, כולנו עדים להתפרקות חסרת תקדים של המבנה התעסוקתי המוכר, בתקופה של מגיפה גלובלית. כל אחד ואחת סובל מכך. 

לעתים, מרות שסיבות רבות בגינן אדם פוטר או יצא לחל"ת כלל אינן קשורות בו, רובנו נוטים להתייחס לפיטורים באופן אישי, להיפגע עמוקות מכך ולהתמודד עם מחירים נפשיים של כרסום ופגיעה בביטחון העצמי בתפיסת הכישורים האישיים.

"עודד פשוט התקשר והגיע. הוא חיפש בגוגל בטלפון הניד את המונח ״פסיכולוג לידי״, מצא את פרטי המכון והרים טלפון לתאם פגישה דחופה. הוא התיישב באנחה כבדה על הכורסה, ראשו שמוט בין ידיו:

״פוטרתי בדיוק לפני 40 דקות...״, אמר בדמעות,

״אני מתבייש להתקשר לבת הזוג שלי, להורים ולחברים, ובעיקר, בעיקר אני פוחד שאני לא אצא מזה אף פעם. אני מרגיש בתוך סרט...״. 

מחירים פסיכולוגיים של תהליכי פיטורים

מצבי פיטורים מהעבודה מייצרים מגוון רגשות שליליים מגוונים, חששות וחרדות. ביניהם:

• כעס, עלבון ומחשבות מובנות של ספקות עצמיים:  "למה פיטרו דווקא אותי?", "האם יכולתי להיות טוב יותר?".

• תחושת בושה, פחד וכלימה,  ממה יחשבו בני המשפחה, החברים, העמיתים לעבודה.

• פגיעה, לעיתים קשה מאוד, בדימוי העצמי, תחושה של "אני לא מספיק טוב, לא אצליח למצוא עבודה חדשה, אני לא מספיק טוב בדבר בו השקעתי את כל חיי הבוגרים".

• חרדה לגבי העתיד, לעיתים קרובות אנחנו לכודים בתוך אשליה  - במקרה הטוב בכלוב של זהב ובמקרים פחות טובים באמונה שאין אלטרנטיבה למצוא עבודה הולמת בגילי / במעמדי- ומסתכלים מתחת לפנס. הראייה העכשווית והחרדה בציפייה לבאות יוצרות תחושה של אובדן אולטימיטיבי - "לעולם לא אמצא עבודה״, כיצד אצליח למצוא מקום כזה שוב?".

• חרדה מקשיים כלכליים, היא חרדה קיומית ומלחיצה ביותר. האדם המבוגר עוסק ביצרנות ובדאגה לפרנסה עבורו ועבור משפחתו. הוא מחויב לתכניות כלכליות לעתיד (שהשכיחה בהן היא משכנתא) ומסתמך על עבודתו כתנאי הכרחי להמשך שגרת חייו ושגרת חייהם של ילדיו.

לאור כל הפחדים המוצדקים הללו, והרגשות הקשים, לא פלא שמפוטרים רבים חווים אפיזודות דיכאוניות, נפילות מצב-רוח ונוטים לרגזנות יתרה.

מפוטרים רבים נוטים להתעסק במשך זמן רב בתהליך האבל על העבודה שאיננה, בבושה ובכעס על הפיטורין, בתחושת הכישלון הקשה. 

עודד תיאר בפני הפסיכולוגית את פרטי הפרטים של שיחת השימוע שעבר לפני שעה קלה עם מנהלת הצוות בסטארטאפ שעבד בו. כמו טראומה הוא תיאר אותה, מתעכב על חלקים, פוסח על אחרים, מתנתק לרגע ואז חוזר.  ״תמיד הלך לי קשה. אני יודע שאני לא טוב בכלום...״

התקווה האפשרית בפיטורים

על אף כל אלה, מפוטרים רבים מעידים, לאחר תקופה משמעותית מרגע הפיטורין, כי עזיבת העבודה הייתה לטובה. הם מצאו עבודה טובה יותר, שינו כיוון, הבינו לאיזה כיוון עליהם ללכת. לכן, לעיתים, מה שנראה בהתחלה כמשבר כה נוראי, מתברר לבסוף כצעד חשוב עבור האדם, למרות שלא בחר בו לעצמו.

הפיטורין, על אף היותם כואבים ומסוכנים כלכלית, טומנים בחובם גם הזדמנויות רבות עבור האדם. כשהאדם עסוק כל כולו בחוויית הפיטורין, הוא עלול לפספס הזדמנויות חיוביות רבות. הפיטורין מאפשרים לאדם פסק זמן, פרק זמן לחשיבה ובחינה עצמית, הזדמנות לשינוי, להתחלות חדשות. לעיתים, גם ההחלטה לאיזה כיוון ללכת, גם עשיית השינוי, היא עשייה קשה מאוד עבור האדם. 

טיפול פסיכולוגי למתמודדים עם פיטורים

רבים מתקשים להתמודד בגפם עם כל הקשיים האלה, הלבטים, התחושות הקשות, הדאגות המוצדקות.

במקרים בהם האדם מרגיש שאיבד שליטה, תפקודו נפגש והוא מתקשה לשקם את חייו ולהסתכל קדימה באופטימיות, יש מקום לפנות לטיפול נפשי.

הרבה פעמים, פסיכותרפיה קצרת מועד, שמועברת אונליין או אפנים אל פנים, שהיא מוגבלת בזמן שנקבע מראש, לרוב של כ-12-30פגישות טיפוליות, יכולה לעזור לאדם לצאת מהמרה השחורה אליה נכנס, ליצור שינוי יציב ומשמעותי תוך זמן קצר.

הפסיכותרפיה מאפשרת לאדם לנצל את פסק הזמן שנכפה עליו, לחקור ולהגיע לרצונותיו הכנים, לקבל החלטות הכרחיות של הסתגלות לשינוי ולהשיב סדר בכאוס הזמני ששורר בחייו.

פסיכותרפיה מעניקה סיוע, ממקום מקבל ולא שיפוטי, ומאפשרת למטופל להתארגן מחדש ולייצב את הביטחון העצמי ואת אמונתו בעצמו ובכוחותיו.

הטיפול עוזר למפוטר להניח בצד את המחשבות הקשות, החששות המשתקים והחרדות ולהתמקד בהווה, בבחינת האפשרויות שניצבות למולו ובבחירה ביניהן.

מרבית המפוטרים חוזרים ליציבות תוך פרק זמן קצר יחסית, יציבות אשר נשמרת לאורך זמן, וכן מקבלים כוחות מחודשים להתחלה חדשה ולהתמודדות אדפטיבית בתוכה.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

24 בדצמבר 2023 

מקורות:

גולן חזני (2019). רעידת אדמה בסלקום: תפטר 600-500 עובדים, יוצאת לגיוס הון ענק. מתוך אתר כלכליסט

Jin RL, Shah CP, Svovoda TJ. The impact of unemployment on health: A review of evidence. Journal of Public Health Policy. 1997;18:275–401

http://www.writechangegrow.com/2013/05/how-to-deal-with-the-emotions-of-being-fired/

מהי גישת EFT (טיפול ממוקד רגשות)?

שיטת הטיפול EFT Emotion Focused Therapy (טיפול ממוקד רגשות) פותחה ע"י פרופסור לסלי גרינברג, בשנות ה-80-90 באוניברסיטת יורק, קנדה.

מדובר בטיפול קצר מועד, אינטגרטיבי, חוויתי והתנסותי המיועד ליחידים, משפחות וזוגות.

הגישה מתבססת על מספר תיאוריות טיפוליות, אך הנחת היסוד בה היא כי רגש הוא המפתח לזהות עצמית, לקבלת החלטות ולבחירות בחיים. 

מטרת השיטה לסייע למטופלים להתחבר לרגשות, לפתח את האינטליגנציה הרגשית ולתקשר ביעילות. 

מוזמנים לפנות אלינו להתאמת המלצה על מטפל/ת זוגי/ת בתל אביב, ברחובות, אזור ירושלים, רמת השרון, פתח תקווה, באר שבע, מודיעין, רמת גן, גבעתיים, בזכרון ובנימינה, בחיפה והקריות, הצפון, נתניה, חדרה ופרדס חנה ובקיצור - בכל הארץ.

קראו כאן המלצות. 

טיפול ממוקד רגש (EFT) התפתח במהלך השנים האחרונות משיטת טיפול נישתית והפך לגישת טיפול משפיעה בפסיכותרפיה.

ניתן לומר שהשיטה משויכת לגישות הפסיכולוגיה ההומניסטית (ספציפית לגישתו הטיפולית של קרל רוג'רס), סלבדור מינושין (אבי השיטה המערכתית) וגישת ההתקשרות (ג'ון בולבי),  רק שהיא מקפידה על תיקוף בסטנדרטים מחקריים מבוקרים לכל אורך הדרך, לצד תיאוריה מעוגנת וכיוון טיפולי מעשי. 

איך טיפול EFT זוגי עובד?

השיטה מתמקדת בהווה, ב"כאן ועכשיו" התהליכי של המפגש, כאשר המטפל מזמין את המטופל/ים להתמקד בחוויה ולהתייחס אליה באופן שונה.

בגדול, הטיפול כולל תשעה צעדים, שמתחלקים לשלושה שלבים:

השלב הראשון - הערכה והפחתת הסלמה

המטפל יוצר עם הזוג אקלים עם ביטחון רגשי, או ברית טיפולית, תנאי הכרחי (אך לא מספיק) לשינוי.

המטפל מתקף בקביעות את רגשות המטופל, מתעכב בצמתי תקשורת מרכזיים שדורשים התבוננות רגשית ושואף לפרק תקיעויות בסיסיות בתהליך התקשורתי, תוך הצעת אלטרנטיבות. 

צעד 1: זיהוי הקונפליקט

צעד 2: זיהוי המעגל החזרתי בו הקונפליקט משתחזר

צעד 3: זיהוי והתמקדות ברגשות הלא מוכרים של כל אחד מבני הזוג

צעד4: ריפריימינג - המשגה מחדש 

השלב השני - התרחשות השינוי

בשלב זה, המטפל מעמיק את הרגש וחותר לעבר חוויה רגשית מתקנת בתוך מערכת היחסים. 

צעד 5: קידום ההזדהות עם רגשות עליהם לא נלקחה בעלות. 

צעד 6: קידום יכולת הקבלה של הפרטנר הזוגי. 

צעד 7: עידוד בני הזוג לבטא צרכים, מאוויים ורצונות.

השלב השלישי - הטמעת השינוי

בשלב השלישי המטפל מחזק ומהדק את דפוס התקשורת החדש ועובד על בעיות ישנות עם מענים יעילים שנרכשו בתהליך הטיפולי: 

צעד 8:  עבודה עם פתרונות חדשים. 

צעד 9: גיבוש השינוי.

מהי היעילות של טיפול ממוקד-רגשות?

השיטה שומרת בקפדנות על קיום מחקרי הערכה אמפיריים שבוחנים את יעילותה הקלינית.

למעשה, אין כיום טיפול זוגי שיש לו תמיכה מחקרית כמו טיפול ממוקד רגשי (EFT):

סקירת מחקרים שיטתית העלתה כי EFT הוא טיפול יעיל מאוד להגברת הסיפוק בזוגיות. הממצאים מתוכה מלמדים כי 90% מהזוגות שעוברים EFT חווים שיפור משמעותי ביחסים ו-70-75% מהזוגות שטופלו כבר אינם מגדירים את עצמם כסובלים מקשיים זוגיים. 

זאת ועוד, השינוי החיובי שנרכש בתהליך הטיפולי עמיד ומתמשך לאורך זמן, עם מעט ראיות להישנות של הקשיים ביחסים. 

טיפול ממוקד רגש בטראומה מורכבת (EFTT)

טראומה מורכבת היא הפרעה שמקבלת יותר ויותר הכרה בשני העשורים האחרונים.

טיפול ממוקד רגש בטראומה (EFTT) נחשב לטיפול מבוסס הראיות המוביל בהפרעה.

EFTT מזהה שלבים בתהליך פתרון בעיות התייחסותיות אצל המתמודדים/ות, תוך חקירה (אקספלורציה) של רגשות כואבים, במטרה לשנות רגשות שפוגעים באיכות החיים.

ב-EFT פרטני, ההתמקדות היא בחוויה הפנימית של המטופל וברגשות הקשורים לטראומה. המטפל עוזר לשורד להבין ולנהל את רגשותיו, וכן להשיב תחושת ביטחון ושליטה.

ב-EFT זוגי, ההתמקדות היא ביחסים בין ניצול הטראומה לבן הזוג. המטפל בוחן יחד עם בני הזוג כיצד הטראומה השפיעה עליהם.  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

מרכוס - רימארצ'וק, נ. (2006). שילוב טכניקת הֹ- EFT Emotional Freedom Technique בתהליך הפסיכותרפיה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 19/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1062  

שחר, ב. , אלון, א. (2013). טיפול ממוקד-רגשות (Emotion-Focused Therapy): הצגה כללית של המודל הטיפולי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 19/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3031  

Beasley CC, Ager R. Emotionally focused couples therapy: a systematic review of its effectiveness over the past 19 years. J Evid Based Soc Work. 2019;3:1-16. doi: 10.1080/23761407.2018.1563013

Greenberg, L. S., & Johnson, S. M. (1988). Emotionally focused therapy for couples. Guilford Press.

Greenberg L, Warwar S, Malcolm W. Emotion-focused couples therapy and the facilitation of forgiveness. J Marital Fam Ther. 2010 Jan;36(1):28-42. doi: 10.1111/j.1752-0606.2009.00185.x. PMID: 20074122.

http://www.iseft.org/What-is-EFT

http://www.emotionfocusedclinic.org/whatis.htm

התמכרות למסחר יומי בבורסה

מוצאים את עצמכם עסוקים מדי בסחר במניות?

לאחרונה, מדובר יותר ויותר על התופעה העולמית, הזולגת גם לישראל, של התמכרות למסחר יומי בבורסה.

רבים מתעסקים באופן יומיומי בסחר במניות, בסחורות ובמטבע חוץ, חלקם באופן עצמאי וחלקם דרך חברות המתעסקות במסחר במניות.

האנשים שעושים זאת, כמובן עושים זאת מתוך ניסיון להרוויח כסף, במסגרת שמרגישה חוקית ובטוחה.

חוקית זה אכן המצב, אבל זה יותר מורכב מזה - 

 יותר ויותר ישראלים נקלעים לחובות כלכליים בעקבות העיסוק במסחר בבורסה, במניות, ניירות ערך או מטבעות קריפטו.

הקשיים הכלכליים, באופן טבעי ואנושי, יוצרים אצל העוסקים בסחר בבורסה לחץ נפשי עצום, פוגעים באופן ישיר בשגרת החיים, יוצרים דאגות רבות ונזק נפשי של ממש. בדומה לסוגים נוספים של הימורים, גם קרוביהם של המהמרים בבורסה סובלים מאוד מהמפלה הכלכלית.

הדבר עשוי ליצור משבר משפחתי, פגיעה באמון, שלא לדבר על נזק כלכלי שפוגע בכלל המשפחה ובילדים.

קשה מאוד לאמוד את היקף התופעה, אך ברור כי היא נמצאת במגמת עלייה. יותר ויותר אנשים מגלים את הנוחות שבמסחר בבורסה (אפילו אין צורך לקום מהכיסא), וכך יותר ויותר אנשים הופכים למכורים אליו. בדומה לכל משחק מזל, אפילו אם יש אנשים שמצליחים במשך תקופה מסוימת במסחר, "מהמרים נכון" ומרוויחים כסף, כמובן שהרוב הגדול מפסיד, ולעיתים מפסיד קשות.

התמכרות מוכרת לנו לרוב בהקשרים הרסניים כמו התמכרות לסמים, לאלכוהול או התמכרות להימורים. 

כאן, מדובר בהתמכרות חוקית, ולכן היא קשה מאוד לזיהוי ומעלה "נורה אדומה" לעיתים רק לאחר שנעשה נזק כלכלי או נפשי לאדם. בכל התמכרות, בעיקר לאדם אך גם לקרוביו קשה מאוד להגדיר מתי ההרגל לסחור יצא משליטה. האדם המכור נוטה להרגיש הרבה יותר בשליטה מזו שיש לו בפועל. ובכל זאת, כמה סימנים שצריכים לעורר "נורה אדומה" בהקשר זה של התמכרות לסחר בבורסה:

• כשהאדם מהמר על יותר כסף מזה שברשותו, או על יותר כסף מזה שהקציב לעצמו או תכנן מראש.

• כאשר האדם לוקח סיכונים הולכים וגדלים, מהמר על סכומים הולכים וגדולים.

• כשהעיסוק בסחר בבורסה פוגע בשגרת החיים התקינה, בחיי המשפחה, חיי החברה וכמובן חיי העבודה. כשהאדם מזניח תחומי חיים חשובים, יש מקום לשים לב להרגליו.

• כאשר האדם עושה ניסיונות להפסיק, מעוניין להפסיק, אך לא מצליח להחזיק בכך הרבה זמן.

• כשהעיסוק במסחר בבורסה הופך עיקרי ביותר, כשהאדם תולה בו תקוות כפתרון לכל צרותיו.

מחקר קנדי שפורסם לאחרונה מלמד על הפרופיל של סוחרים יומיים (Leslie et al, 2024):

רובם גברים, רבים מהם מגיעים ממיעוטים אתניים או עדתיים, והם בעלי השכלה והכנסה גבוהות מהממוצע.

במקביל, נחשף כאן פרדוקס פשוט אך מפתיע:

סוחרים יומיים נראים, על פניו, כפרופיל של אנשים רציונליים לחלוטין. הם בעלי השכלה גבוהה, הכנסה מעל הממוצע, ופועלים בזירה שבה ניתוח נתונים, חישובים מדויקים, וקבלת החלטות מושכלת הם לכאורה כלים מרכזיים.

אבל דווקא אותם סוחרים – אלה שמשוכנעים שיש להם שליטה מלאה במצבם – נוטים יותר להתנהגות בעייתית, המזכירה הימורים בקזינו. הם משתתפים במגוון רחב יותר של פעילויות הימורים, נופלים לאשליות לגבי סיכויי ההצלחה שלהם, ונכנסים לסיכונים כלכליים ורגשיים. במקום לשמור על זהירות וקור רוח, הם נסחפים אחר תחושת "ריגוש ושליטה" מדומה, עד כדי כך שהם עלולים להמר לא רק על כספם, אלא גם על היציבות הכלכלית והנפשית שלהם. במילים אחרות, במקום לנהל את הסיכונים, הם נותנים לסיכונים לנהל אותם.

מה שמוסיף עוד עומק לתמונה הזו הוא הקשר בין דפוס ההתנהגות הזה לבין מצבם הכלכלי והפסיכולוגי. בעוד שסוחרים יומיים רבים נהנים מהכנסה גבוהה, דווקא אלה המועדים יותר לבעיות הימורים נוטים להגיע מרקע של הכנסה נמוכה. כאן מתגלה אשליה כלכלית מעניינת: הרצון "להחזיר את מה שהפסדת" – בין אם מדובר בכספים שאבדו בהימור כושל בקזינו או בהשקעה שקרסה – דוחף אותם לסיכון הולך וגובר.

הפער הזה, בין התדמית הרציונלית לבין ההתנהגות שמושפעת מריגוש ואשליות, הוא שמעמיד את הסוחרים היומיים על הגבול הדק בין מסחר מחושב להימור מסוכן.

אשליית שליטה

אשליית שליטה קיצונית נמצאה אצל מהמרים כפייתיים וסוחרים בבורסה.

פרס הנובל שקיבלו כהנמן וטברסקי בנויים על רעיון זה:

כאשר בודקים ביצועים עסקיים של מנהלי תיקים בשוק ההון לאורך זמן, מוצאים שאין שום עקביות ביכולת שלהם לנהל תיק - בשנה אחת הם ישיגו אחוז ושנה אחרת ישיגו חמישים אחוז. ממש אקראיות.

מה שמדהים הוא כשכאשר שואלים את המנהלים שלהם, מסתבר שהם עדיין מתגמלים אותם עבור ההישגים האקראיים. 

טיפול

חשוב להגיד שבמרבית מקרי ההתמכרויות, באשר הן, האדם אינו מסוגל לעצור את ההתמכרות בעצמו, אינו מסוגל לחדול מהרגליו, וזקוק לעזרה.

לכן, ברגע שהאדם מזהה דפוס הרגלים הרסני שכזה, שאינו מצליח להפסיק בעצמו, או ברגע שקרוביו מזהים נזק שנגרם לו או שעומד להיגרם, חשוב לפנות לייעוץ, ובמידת הצורך גם לטיפול נפשי.

על אף שהתמכרות היא דחף הרסני שקיים באדם, מעין מחלה, שלעיתים מקבלת צורה שונה בתקופות חיים שונות, ושלעיתים גם אדם שנגמל מההרגל הרע חוזר אליו לאחר משבר חיים למשל, ניתן לשלוט בהתמכרות במידה רבה, להתמודד עימה ולפתור אותה למשך פרק זמן ארוך.

כיום קיימות שיטות שונות להתמודד עם התמכרות לסוגיה השונים. בחירת השיטה המתאימה ביותר לאדם תלויה במשאבים הכלכליים ובמשאבי הזמן שברשותו, בחומרת הבעיה ממנה סובל (בעיה שרק התחילה תוכל להיפתר לרוב באמצעות טיפול קצר מועד , או טיפול התנהגותי קוגניטיבי , בעוד בעיה שנמשכת שנים תצטרך טיפול מעמיק וארוך טווח יותר), בהעדפותיו האישיות ובדעתו המקצועית של המטפל.

התמכרות הינה לרוב בעיה שהולכת ומתעצמת, וכאמור, אינה עוברת מעצמה. לכן, ולאור העובדה שכיום יש כלים רבים ומגוונים להתמודד עימה, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי ונפשי ברגע שמתעורר חדש להתמכרות, להרגל הרסני שהאדם אינו מסוגל להשתלט עליו.

הגיע הזמן להיגמל מהתמכרות למסחר יומי.

זה רע לך וזה רע לסובבים אותך!

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Brown RI. Some contributions of the study of gambling to the study of other addictions. Gambling behavior and problem gambling. Reno, NV: University of Nevada; 1993

Guglielmo, R., Ioime, L., & Janiri, L. (2016). Is Pathological Trading an Overlooked Form of Addiction? Addiction & Health, 8(3), 207–209

Grall-Bronnec M, Sauvaget A, Boutin C, Bulteau S, Jimenez-Murcia S, Fernandez-Aranda F, et al. Excessive trading, a gambling disorder in its own right? A case study on a French disordered gamblers cohort. Addict Behav. 2015

Leslie, R. D., Shaw, C. A., & McGrath, D. S. (2024). Correlates of gambling behaviours among day traders: Evidence from a national study. Journal of Gambling Studies. https://doi.org/10.1007/s10899-024-10314-6

Turner NE. The addictiveness of online brokerage services: A first person account. J Gambl Issues. 2011;(25):113–29.

איך מעלים ביטחון עצמי?

סימפטומים, גורמים וטיפול

כדי להעלות את תחושת הביטחון?

מהו ביטחון עצמי נמוך?

ביטחון עצמי נמוך הינו מצב מוכר מאוד שרבים פוגשים במהלך חייהם. לעיתים, האדם סובל מביטחון עצמי נמוך רק בתחום ספציפי (למשל, בתחומי הזוגיות, ההשכלה, במצבים חברתיים ובכל הקשור לדימוי גופני, או תפיסה מגדרית) ומסיבות שונות כדוגמת כישלון, חשיפה לביקורת או לעלבון.

מחקרים מראים כי אנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה נוטים לגלות דימוי עצמי גבוה במרבית המדדים, וגם כאשר מדד אחד נמוך יותר, הוא אינו משפיע יותר מדי על מצב רוחו של האדם, התנהלותו ועל ההערכה העצמית הכללית.

לעומת זאת, כאשר אדם נוטה באופן קבוע לביטחון עצמי נמוך, אזי גם כאשר מדובר בתחום בודד, הוא נוטה להכללה והופך להיות עולם ומלואו עבור המתמודד, מה שעלול לתרום להתפתחות מצוקה נפשית,  תחושת נחיתות וחוסר סיפוק.

פגיעה בביטחון העצמי מתחילה בתחושה הלא נוחה שהסביבה שופטת אותנו. מסתבר שהעיסוק שלנו בשיפוטיות מצד אחרים מתחיל, לא תאמינו, בגיל שנה וחודשיים, כך לפי מחקר חדש שבחן סקרנות וחקרנות של תינוקות כאשר הוריהם מתבוננים בהם או כאשר הם עסוקים בענייניהם. 

תסמינים של ביטחון עצמי נמוך

ביטחון עצמי נמוך, או דימוי עצמי נמוך, מתבטאים באופנים שונים, ביניהם:

• התעסקות מרובה במה אחרים חושבים עלי, כיצד אני נתפס בעיניהם, כיצד למצוא חן, אפילו במחיר של הנאמנות לרצון האמיתי.

• קושי לקבל החלטות, מהחלטות קטנות ועד גדולות;  נטיה להחליט תחת השפעה של אחרים ולפקפק בהחלטות שהתקבלו.

• נטיה לביקורת והלקאה עצמית ואימוץ עיוותי חשיבה פוגעניים, למשל חשיבה סלקטיבית, עיוות קוגניטיבי המתבטא בחיפוש סלקטיבי אחר חסרונות שיאשרו את הסיבה לביטחון העצמי הנמוך.

• במקרים מסוימים, נטייה ל"התאיינות", כלומר מצבים בהם האדם שם את טובת האחר לפני טובתו, אך לא מדובר במקרים של טוב לב אלא במקרים של ויתור מתוך מחשבה לא אדפטיבית וכנועה כדוגמת "לא מגיע לי", "עדיף לי לוותר כי אחר יהיה יותר טוב בזה", מה שעלול להוביל בחיי העבודה ל"סינדרום המתחזה".

• פגיעות רבה מדי לביקורת של אחרים. אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך נוטים "לקחת ללב" כשחשופים לביקורת או לעלבון. אנשים עם ביטחון עצמי יציב וגבוה יותר פחות פגיעים, הדימוי העצמי שלהם פחות שברירי, הם נוטים פחות להיפגע ודרכם לביטחון הבסיסי קלה ומהירה יותר. 

• נטייה ל"נבואות זעם" הגורמות לאדם להימנעויות שונות, ואפילו לתרום למצב בו נבואה מגשימה את עצמה. כלומר, האדם בוחר להימנע ממצבים אשר מנבא מראש שיכשל בהם, גם אם אין סיבה לחשוב כך (למשל, "אין לי מה לצאת לדייטים, גם ככה אף אחת לא תאהב אותי", "אין לי מה ללכת לקניות, שום דבר לא יפה עליי").

מה גורם לביטחון עצמי נמוך?

לאחר שתינוק נולד, הוא מתחיל לקבל גירויים חיצוניים ממגוון סוגים. חלק מהם הינם אהבה, דאגה, תמיכה ועידוד. אולם, קיימים גירויים נוספים שעשויים לפגוע באדם, כמו עלבונות, ספקנות, חשדנות וחוסר עידוד. הכל תלוי במינונים - מה הילד מקבל וכמה.

כאשר קיימת חשיפה אינטנסיבית וקבועה לגירויים שליליים, גוברים הסיכויים שהילד יפתח גישה שלילית לחיים וביטחון עצמי נמוך בבגרותו. ועם זאת, כאשר נקרית הזדמנות בדרכנו בה אנחנו קולטים שהגיע הזמן לשינוי, 

ניתן לעבוד על שיפור הביטחון העצמי באמצעות טיפול נפשי או עזרה עצמית ולראות תוצאות יפות ומספקות שהשפעתן עשויה לחולל שינוי מערכתי ומקיף בחיים. 

הצורך בהכרה

למידה היא אחד הגורמים המרכזיים לביטחון עצמי נמוך. למידה כזו אינה מתרחשת רק בגן או בבית ספר. היא מתייחסת לצורך האנושי לקבל הכרה ותיקוף על ידי האחר (למול התעלמות). כאשר מכירים בך ובקיומך, אינך חש נחות.

גורמים סביבתיים

ההשפעה הגדולה ביותר על ילד הם הוריו. על כן, באם להורים יש ביטחון עצמי גבוה, הם ככל הנראה יעבירו אותו לילדיהם, ולהיפך. לפיכך, חשוב ביותר עבור הורים להראות לילדיהם גישה חיובית לחיים, לעודד אותם, לאהוב ולתמוך. עליהם להמנע מביקורת וממילים קשות. אם הזרעים של ביטחון עצמי גבוה נטמעים בילדות, אזי לעשבי ביטחון העצמי הנמוך לא יהיה סיכוי לצמוח.

השוואות לאחרים

בכל תקופה בחיים, ילד, מתבגר או מבוגר עסוקים במידה זו אחרת בהשוואה חברתית. מעבר לרמה מסוימת עיסוק זה עלול להיות הרסני: אם ילד שקשה לו בלימודים מקבל ציון נמוך והוא משווה את עצמו לחברו שקיבל ציון גבוה, זה יכול מאד לפגוע ולהרוס, כי באותו רגע הילד שוכח זמנית את מעלותיו שלו. לכל הילדים מגיע לקבל הרבה עידוד על מעלותיהם ומעט ביקורת על החולשות.

גורמים קוגניטיביים

כיום, אנשי מקצוע יוצאים מנקודת הנחה שביטחון עצמי נמוך מקורו במתן פרשנות שלילית לאירועים אשר אנשים בעלי דימוי עצמי גבוה או נורמטיבי יפרשו אחרת.

מאמר עדכני מדגיש את הקשר בין ההערכה העצמית לתפיסת ערך האדם בעיני אחרים (Rimes, Smith & Bridge).

על פי המודל המוצע, אמונות הליבה האופייניות להערכה עצמית נמוכה מתייחסות לערכו של האדם עצמו ו/או לקשר חברתי.

בכל אחד מהתחומים הללו, האמונות מתייחסות הן לגבי ״העצמי״ (למשל 'אני כישלון', 'אני לא אהוב') והן לגבי אחרים (למשל 'אחרים מסתכלים עליי', 'לאחרים לא אכפת ממני').

המודל מציע שכולם עוקבים אחר הערך שלהם אבל אצל אנשים עם ביטחון עצמי נמוך מתרחשות הטיות קוגניטיביות הקשורות לאמונות הבסיסיות.

דיבור עצמי שלילי

אם הילד מקבל ביקורת רבה וקבועה, הוא עלול לפתח דפוס מחשבות שלילי. הוא עשוי לומר לעצמו, בדיבור עצמי שמתבצע באופן אוטומטי, שהוא לא מספיק טוב מספיק עם בנות, או שאינו מסוגל להתמודד עם מתמטיקה כי הוא טיפש.

גישה לא נכונה לחיים

לעיתים אנשים מפתחים ביטחון עצמי נמוך משום שיש להם גישה לא נכונה לחיים. אדם מרקע סוציו-אקונומי נמוך יכול לחוש נחות מול אדם מרקע סוציו-אקונומי גבוה, למרות שהוא עשוי להיות ראוי לא פחות או בעל חברים רבים יותר.

מתוך הבנה שתפישת המציאות של האדם היא זו שיוצרת את הביטחון העצמי הנמוך שלו וכן את דימויו העצמי הרעוע, כיום ברור לאנשי מקצוע רבים שהטיפול הנכון בדימוי עצמי נמוך כולל בתוכו שינוי מהותי בתפישת המציאות והפרשנות שניתנת לה ע"י האדם.

מהו ביטחון עצמי מופרז?

פיתוח תחושה של ביטחון עצמי בריא חשוב להצלחה. ביטחון כזה מאפשר לנו להאמין ביכולותינו להתמודד עם מגוון אתגרים משתנים ולהתגבר על מכשולים. חשוב מאוד לשאוף להגיע לאיזון הנכון עם

.ביטחון עצמי הוא משהו שרובנו מייחלים לשפר, אבל לעיתים קורה שביטחון גבוה מדי יוצר בעיה.

כשמתפתח היבריס, ביטחון עצמי הופך ליהירות, ניכור, התנשאות, שחצנות וגאוותנות.

היבריס, בטרגדיה היוונית, היא גאווה שגורמת להרס הגיבור, מה שמקשה עליו להצליח בכל דרכיו. 

תחושה יציבה של ביטחון עצמי היא חשובה מאוד, רק בלי אגו מנופח שיוצא משליטה. 

אל תדאגו יותר מדי אם הפגנתם ביטחון-יתר ונכשלתם, לפחות בכל מה שקשור לשינון של חומר לימודי״

אנחנו מבינים שביטחון-יתר אינו יעיל, כי הוא מוביל אותנו להתאמץ פחות בלמידה ולעשות יותר טעויות.

אם קרה שיצאתם מבחינה בתחושה של שליטה בחומר, ואז התברר שקיבלתם ציון נמוך, יתכן שהביטחון העצמי העודף פגע ואחראי לפחות באופן חלקי לכישלון.

אבל, יש ראיות רבות לכך שככל שאתם יותר בטוחים בתשובה שהתבררה כשגויה, כך תזכרו טוב יותר בעתיד את התשובה הנכונה ותעשו בה שימוש.

זו אחת המסקנות ממחקר מעניין שפרסמה פסיכולוגית מאוניברסיטת קולומביה ב-2017 לגבי למידה מטעויות.

איך טיפול פסיכולוגי משפר ביטחון עצמי?

גישות טיפוליות אשר מתמקדות בדיוק בחיזוק היבטים אלה היא שיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) , אותה ניתן להגיש אונליין או פנים אל פנים. 

שיטות אלה מדגישות את הקוגניציה כמקור לסבל הנפשי שחווה האדם, וכן סבורות כי מרבית הקשיים הרגשיים נובעים מפרשנות מוטעית של המציאות. טיפול לפי גישות אלה, פועל באופן מעשי לשינוי הפרשנות שנותן המטופל לאירועים שונים וכן לעצמו, מנסה להביא לניפוץ תפישותיו המוטעות באשר לעולם ולעצמו וכן מקנה דפוסי חשיבה אפדטיביים יותר.

תוך תקופת זמן לא ארוכה במסגרת טיפול פסיכותרפי מסוגים אלה, מצליח האדם לרכוש דפוסי חשיבה מותאמי מציאות יותר, מחזק את תחושת המסוגלות שלו וכן את דימויו העצמי. בכוחו של הטיפול להחזיר את האדם לפרופורציות נכונות, וכך, אפילו אם הוא באמת חלש בתחום מסוים, הוא לומד שלא בהכרח צריכה להיות לתחום זה השפעה על שאר תחומי החיים, לומד להפריד בין התחום הבעייתי לבין היבטים אחרים בחייו. הטיפול מלמד את האדם לחיות לצד חסרונותיו ולקבלם בהבנה, עוזר לו להפסיק עם ההלקאה העצמית ולהתמקד בהיבטים בהם האדם מרגיש עצמו מוצלח יותר וכן הופך אותו לפחות "שביר" למול כישלונות או ביקורת. בנוסף, פעם אחר פעם נמצא כי כשהאדם מצליח להניח למוקד היוצר אצלו דימוי עצמי נמוך, גם תפישתו באשר למוקד הזה משתנה לטובה.

לעיתים, מספיקה גם פסיכותרפיה קצרת מועד , שיטת טיפול נוספת של כשתיים עשרה עד 30 פגישות טיפוליות אשר עוסקת גם היא בהקניית כלים פרקטיים תוך התמקדות אקטואלית בהווה, על מנת ליצור אצל האדם הסובל מביטחון עצמי נמוך שינוי פנימי עמוק אשר יישאר יציב לאורך זמן.

חשוב לדעת שביטחון עצמי נמוך ממש אינו "גזירה משמים", יש דרכים רבות לשנות אותו, לייצב אותו ולסייע לאדם במציאת חיי סיפוק ואושר. לכן, חשוב שלא להיכנע לדימוי העצמי הנמוך אשר מפיל את האדם לתהומות, ובמידה ומתעוררת תחושת צורך לכך, חשוב לפנות לטיפול מקצועי אשר בכוחו ליצור שינוי מהותי בדימוי העצמי וכן בחייו של האדם.

כלים עצמיים להגברת הביטחון העצמי 

• הרחיקו מעליכם אנשים מרעילים "שמורידים" אתכם. יש סביבנו כל מיני ערדפים שזקוקים לחיזוקים נרקיסיסטיים בלי לתת שום דבר. לנרקיסיסט פשוט אין מה לתת. זה הזמן ליזום 'שריפת גשרים'

• פתחו את החשיבה - כל יום גרו את המוח במידע חדש. קחו עליכם משימות משחקיות שדורשות יצירתיות

• מיינדפולנס - היו קשובים ושימו לב לאותן אמונות לגבי עצמכם,  לפיהן אתם מוגבלים או לא יכולים לעשות משהו מסוים. שימו לב כי כמעט בכל רגע נתון יש לכם את יכולת להסתכל על הדברים מנקודת מבט שונה ולפעול אחרת.

• תנו משובים חיוביים ופרגנו לאחרים - ממש, בכל הזדמנות. כל זמן שאתם אותנטיים ומתכוונים לזה ושזה לא חוצה את גבולות האחר

• עזרו לאנשים - ככה, בלי שום תמריץ או תגמול, תנו לאחרים מהשפע שלכם. התחושה שיש לכם יכולת לסייע לאחרים מחזקת ומרוממת עד מאד, בעיקר כאשר הם פותחים בפניכם צוהר נפשי לקבלת עזרה

סמנו מטרות, הגדירו יעדים, שימו את ההתנסויות המכאיבות מהעבר, הן אינן מנבאות שום דבר בלתי ניתן לשינוי לגבי העתיד.

אם אתם רוצים ייעוץ פסיכולוגי ממוקד צרו עמנו קשר ונעזור לכם להתחבר לחלק הזה שמאמין בעצמכם. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נסיים בחיוך, עם אליהוד מלאכי,

שמשכנע את העו"סית של הכלא שהיא בעצם סובלת

מ״חוסר ביטחון עצמי קלאסי״.

בסוף היא מסכימה איתו: 

כתיבה:

אופיר ברגמן, MA,

מאבחנת לקויות למידה,

לשעבר מנהלת קהילת העמיתים,

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Bailey, J. A. (2003). The foundation of self-esteem. Journal of the National Medical Association, 95(5), 388–393

Jeffers, S. (2018). Feel the Fear and Do It Anyway. Dynamic techniques for turning Fear, Indecision and Anger into Power, Action and Love

Perry, P. (2011), Concept Analysis: Confidence/Self‐confidence. Nursing Forum, 46: 218-230

Rimes, K., Smith, P., & Bridge, L. (2023). Low self-esteem: A refined cognitive behavioural model. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 1-16. doi:10.1017/S1352465823000048

https://hbr.org/2011/04/how-to-build-confidence