פרידה
התמודדות עם פרידה זוגית -
טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה
להתמודדות עם פרידה רומנטית
פרידה היא חלק בלתי נמנע מהחיים, המביאה עמה אובדן משמעותי. היא מסמלת סוף ליחסים, לחוויות משותפות, ולתקופות שלא יחזרו.
כפי שנאמר, "הדבר הקבוע היחיד הוא השינוי עצמו" - ושינוי הוא באמת חלק מהיומיום שלנו.
כל אחד מאיתנו צריך למצוא את הדרך שלו להתמודד עם שינויים תמידיים, אך אובדן של אדם קרוב - בין אם בגירושין או במוות - הוא אולי האתגר הקשה ביותר.
פרידה היא חוויה מטלטלת, ללא קשר למי יזם אותה. גם כשהיא הדרגתית ומגיעה אחרי ניסיונות רבים לתקשורת ופתרונות, היא עדיין כרוכה בקושי רב ורגשות מעורבים.
תקופת ההסתגלות אחרי פרידה יכולה להיות קשה מאוד.
למעשה, מחקר מצביע על כך שפרידות רומנטיות יכולות להיות ממש טראומטיות עבור בוגרים צעירים. המחקר מצא כי סטודנטים שעברו פרידה הראו רמות דומות של תסמינים פוסט טראומטיים למי שחוו תקיפה פיזית או מינית.
הגעגועים עזים, והמוח מגיב לפרידה כמו לכאב פיזי. כשמתווספים לכך שינויים נוספים כמו קשיים כלכליים או שינויים בסידורי המגורים והמשפחה, ההתמודדות נעשית מורכבת עוד יותר.
האתגר העומד בפנינו הוא לקבל את העבר כפי שהיה ולמצוא את הכוח להמשיך הלאה. נסיים להתאבל ואז, אם נחליט וכשיבשיל, נרקום קשר חדש.
שיחה עם ורדה רזיאל ז׳קונט,
שעת שיחה אישית ומקצועית על התמכרות לקשר.
מה גורם לקשר להיות חד צדדי? מתי אנחנו מתמכרים ליחסים?
כיצד משתחררים מקשר זוגי?
האזינו:
אדם נפרד כפי שהוא חי?
ידוע כי למתמודדים עם פרידה טראומטית (כמו בגידה או מוות פתאומי) יהיה קשה יותר בהשוואה לבני זוג שנפרדים בהחלטה הדדית, בה שני הצדדים מסכימים שמערכת היחסים מיצתה את עצמה.
אבל מעבר למשתנים מצביים, גם גורמים אישיותיים משחקים תפקיד באופן ובעוצמה בהם אנו מגיבים רגשית לפרידות.
יש לפחות שלושה מצבים אישיותיים אינדיבידואליים, של אחד מבני הזוג, שמנבאים פרידה קשה במיוחד במערכת יחסים זוגית:
חנק האהבה
פרידה תוך כדי זוגיות: יש בני אדם שמתקשים מאוד ולכן נמנעים מלבטא רגשות לא נעימים במערכות יחסים, כמו כעס, תסכול ואכזבה. יכולות להיות כמה סיבות להימנעות כזו: או שהם חוששים לפגוע בצד השני, או שאין להם מיומנויות תקשורת אסרטיביות מפותחות או שהם חווים בדמיונם כעס כרגש הרסני שעלול למוטט (בדמיונם) את המערכת היחסים כמו מגדל קלפים. עבורם, עשוי להתקיים תהליך בו מערכת היחסים ממשיכה להתקיים באופן מציאותי, אך הרגשות כלפי הפרטנר הולכים ודועכים בהדרגה. כפשרה, הם בוחרים ברע במיעוטו, להישאר בקשר ולקוות שמשהו ישתנה מעצמו. אפשרות זו מחרידה פחות עבורם כאלטנרטיבה דחיינית שמחליפה תקשורת אותנטית. אלא שיום אחד הם מתעוררים עם הבנה שנגמר להם, אין בלבם עוד אהבה כלפי בן הזוג. במקרים אחרים, הם מוצאים את עצמם מהרהרים בכמיהה כלפי בן זוג פוטנציאלי אחר, או אפילו בתוך רומן שלא רצו (וודאי שלא תכננו).
בניית האקס המיתולוגי
המשך הקשר לאחר הפרידה: יש מי שהפרידה קשה מנשוא עבורו. למרות שהפרידה מתבצעת בפועל, והוא מקבל את העובדה המציאותית שהזוגיות הסתיימה, הוא נוטה להמשיך ולשמר קשר עמוק עם האוביקט האבוד. ברמה הפסיכולוגית תהליך עיבוד האבל דורש ממנו כוחות רבים מדי ולכן הוא מותיר 'זוגיות דימיונית' שמצליחה להישאר בחיים בצורות שונות: בחלימה בלילה, בהשוואת פרטנרים חדשים בדייטים לפרטנר האבוד, בחיפוש אחר האהוב האבוד בפייסבוק או בחשש לראותו בקניון. כך נוצרת פיקסציה על "האקס המיתולוגי", תקיעות נפשית שאינה מאפשרת להתקדם הלאה למערכת היחסים הבאה או להיאבק על זו שהסתיימה. בניית הדמות של האקס המיתולוגי מחייבת שימוש במנגנוני הגנה כמו הכחשה, הדחקה ואידיאליזציה נוסטלגית, מה שמשאיר בצד את שלל הקשיים בעטיים הסתיים הקשר.
יצר הנקמה
פרידה קשה לכולנו, אבל יש גברים ונשים שמתמודדים עם הפרידה כפגיעה נרקיסיסטית קשה במיוחד שגוררת זעם נרקיסיסטי. הפרידה נחווית על ידי הנרקיסיסט כפגיעה אנושה בשורשי העצמיות, לא משהו שאפשר למחול עליו במהירה. במקום להתאבל על הקשר ולהמשיך בחיים, מפנה הנרקיסיסט הנקמן את כל האנרגיה לפגיעה בבן/ת הזוג ממנו נפרדו, או שנפרד מהם. הוא "לא יכול להישאר חייב" ומגיב בלי רחמים לפגיעה שחווה בפרידה. והאמת היא שרגשות השינאה החזקים ביותר, לצערנו, נוכחים בין אהובים לשעבר. התפרצויות זעם כלפי בת הזוג, ביוש פומבי, הטרדות ומעקבים, הטחת האשמות חסרות שחר, הפצת שמועות זדוניות, פגיעה ברכוש, איומים ובמקרים קיצוניים אפילו פגיעה גופנית. אלו רק חלק מההתנהגויות של מי שמרגיש תחושת זכאות עמוקה למרות שיש לו בדיוק 50% מתוצאות מערכת היחסים.
שמוליק קראוס כתב:
"לפעמים נשבר הלב, וכמו רעם בהיר, החיים מכים אותך כואב, ואין לך איך להחזיר..."
אנו עומדים מול המציאות, חסרי אונים, הלומי כאב ומחפשים את הדרך להמשיך נכון.
הבשורה הטובה היא שפצעים נפשיים של פרידה מגלידים. השאלה היא תוך כמה זמן ועד כמה קיימת בך הנכונות לשאת את הכאב שכרוך בפרידה מבלי לתרגם אותו לסבל. יש הבדל גדול בין כאב לבין סבל:
כאב מתייחס לתהליך עיבוד ה"אין", התמודדות עם מה שאבד לנו ולא ישוב. מדובר בתהליך פסיכולוגי בריא, שבסופו של יום ניתן גם ללמוד ממנו לא מעט. תנו לעצמכם זמן להתאבל ותוך כדי היעזרו ותנו לאנשים שאוהבים אתכם לתמוך בכם. הם מבינים מה עובר עליכם, אפילו שהם לא אתם.
סבל, לעומת זאת, מתייחס להתנהגויות שאנו נוטים אליהן כדרך להירגע מהכאב הנפשי שכרוך בפרידה. התנהגויות לא-יעילות כאלה כוללות שתיה מופרזת, נטיה לפתח אהבה אובססיבית (ROCD) וכניסה למעגל של פרידה, חזרה ופרידה. סבל מרחיק אתכם מהפרידה ומרגיע לכמה שעות, אבל הוא מעצים את הכאב הלא מעובד והופך את הפרידה לבלתי נסבלת. אם אתם מתמודדים עם מחשבות שקשה להפסיקן, נסו להסיח את הדעת, עשו משהו אחר, פנו לטיפול או קראו על טיפול עצמי במחשבות טורדניות.
מה אחוז הזוגות שחוזרים אחרי פרידה?
על פי מחקר מ-2013, כמעט מחצית ממערכות היחסים הזוגיות מתפרקות, ולאחר מכן בני הזוג חוזרים ומתאחדים. המחקר בחן זוגות בטווח הגילאים 17-24, מתבגרים ובוגרים צעירים.
בנוסף, נמצא כי 53% מהנפרדים והנפרדות קיימו יחסי מין עם האקס (Sex With the Ex) בתקופה של שנתיים לאחר הפרידה.
פרידה ממערכת יחסים הרסנית
למערכת יחסים הרסנית יש את היכולת להרוס או לקלקל לחלוטין את איכות היחסים או היבטים בעצמיות שלך – קודם כל להזיק לנפש, להביא חלילה סיכון לגוף, לערער את ההערכה העצמית, האינטימיות או את תחושת היושרה, את האושר או שלוות הנפש, את האכפתיות שלך כלפי בן הזוג וכמובן להשאיר שריטות לקראת יצירת קשרים עתידיים, שעלולים להיות ספוגים בחששות, פחדים וחרדות מאינטימיות עד כדי הימנעות מוחלטת מיחסי אהבה זוגיים. יחסים כאלה עלולים לכלול אלימות סמויה, ניצול על ידי בן הזוג והתעללות נפשית של ממש.
לפי גישת DBT, טיפול דיאלקטי התנהגותי, מערכת יחסים הרסנית היא כזו שחוסמת או מערימה קשיים על השגת המטרות שחשובות לך; על היכולת ליהנות מהחיים ומדברים שאהבת לעשות; על מערכות היחסים שלך עם אחרים; או על הרווחה של אנשים אחרים שאתה אוהב.
החליטי לסיים מערכת יחסים מתוך תודעה נבונה.
ב-DBT זה נקרא Wise Mind
לעולם לא נפרדים מתוך תודעה רגשית.
תודעה רגשית היא הכינוי, בשיטת DBT, למצב נפשי בו אנחנו
מונעים יותר מתוך עמדה דחפית,
פגיעה ולעיתים קרובות גם אימופלסיבית.
גם תודעה הגיונית אינה המענה המתאים.
מה שנדרש זו "תודעה נבונה",
אזור מנטלי שיש בו גם רגשות וגם הגיון.
לכל אחד יש תודעה נבונה,
אפשר לקרוא לה אינטואיציה, או תחושת בטן.
היא כוללת את הידע העצום
שצברנו מתוך ההתנסויות
ממערכות יחסים קודמות,
מטעויות שעשינו ומלקחים שהפקנו.
אם מערכת היחסים היא חשובה ולא הרסנית,
ויש סיבה לקוות שהיא עשויה להשתפר,
חשוב לנסות פתרון בעיות
כדי לתקן מערכות יחסים קשות. אם מערכת היחסים הרסנית,
חשוב להתאמן לקראת פרידה רומנטית קשה
וסיום מערכת היחסים
בטיחות מעל הכל
לפני שאת עוזבת מערכת יחסים מתעללת או מסכנת חיים,
התקשרי לקו-חם לטיפול באלימות במשפחה
כדי לקבל עזרה בתכנון זהיר של הפעולות שלך
ועל מנת לקבל ייעוץ מאיש מקצוע:
קו חירום לטיפול באלימות במשפחה 1-800-220-000
התמודדות פסיכולוגית עם קשר מתעלל <
דפוסי תקשורת של זוגות נפרדים - מתוך 'ישראל היום' <
סיבות בלתי צפויות לפרידות
אנו נוטים לנמק לעצמנו פרידות וגירושים בעזרת מספר מועט של סיבות שכיחות: עימותים בנושאים כלכליים, עימותים בנושאים הוריים ובגידה. עם זאת, לעיתים הסיבות שהובילו לפרידה נסתרות מן העין, אנשים נוטים להתעלם מהן ולפנות לנימוקים המוכרים, על אף שלא היו מודעים לסיבות הנכונות- ייתכן שהיו יכולים לפתור את הקשיים.
אדם אחד עשוי לטעון כי מערכת היחסים לא הייתה איכותית מספיק עבורו ולא סיפקה לו את מה שהיה זקוק לו- אינטימיות מצד אחד ואוטונומיה מצד שני. אדם שני יכול לטעון כי הוא רוצה לנסות מערכות יחסים חדשות ואילו השלישי יכול להסביר את הפרידה בקושי ופחד להיות אבא , בייחוד עם האדם ממנו נפרד.
בתהליך בריא של פרידה, או לחילופין בטיפול, אנו מנסים להבין את הסיבה האמיתית לפרידה ולהשלים עימה על מנת להתמודד בצורה אדפטיבית ולהתגבר. להמשיך בחיים.
הקלישאה המוכרת אך גם המדויקת מכולן אומרת שהזמן מרפא הכל. היא אולי הדבר הכי קרוב לבטוח בכל הקשור לעניינים שבלב. גם אכזבה מאהבה ארוכת שנים, גם תקופה ארוכה של ניסיונות כושלים להשתחרר מאהבה, מסתיימים בסופו של דבר. האדם זוכה להזדמנות רומנטית חדשה, לפתיחת פרק חדש בחייו, מצויד בלקחים רביערך ומפנה את ליבו לאחר שיעזור לו בדרכו להיות מאושר.
אם נשבר לכם הלב, אם אכפת לכם מאדם יקר שמתמודד עם אהבה שהסתיימה,
אם אתם עדים לסבל של אדם שנפרד, דעו שניתן לעזור בפרק זמן קצר יחסית,
באמצעות פסיכותרפיה / טיפול פסיכולוגי ממוקד באינטרנט, ולהתקדם הלאה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
מקורות:
DBT Skills Training Handouts and Worksheets, Second Edition, by Marsha M. Linehan
Mearns, J. (1991). Coping with a breakup: negative mood regulation expectancies and depression following the end of a romantic relationship. Journal of personality and social psychology, 60(2), 327
Perilloux, C., & Buss, D. M. (2008). Breaking up romantic relationships: Costs experienced and coping strategies deployed. Evolutionary Psychology, 6(1)
Field, T., Diego, M., Pelaez, M., Deeds, O., & Delgado, J. (2010). Breakup distress and loss of intimacy in university students. Psychology, 1(3), 173-177
van der Watt, A. S. J. (2024, June 17). Romantic breakups can spark severe trauma in young people – new study. The Conversation. https://theconversation.com/romantic-breakups-can-spark-severe-trauma-in-young-people-new-study-209876
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון