מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים

(CBT) ברמת השרון

אנשים רבים נתקלים במהלך חייהם בקשיים עליהם מתקשים להתגבר, במכשולים ובתקופות קשות.

בשל כך, בין היתר, קיים הטיפול הרגשי.

עם זאת, רבים נמנעים מלפנות לטיפול מסוג זה מתוך מחשבה שמדובר בתהליך שאינו נגמר, שידרוש נבירה עצמית פנימית וכואבת, אשר עשוי לא לעזור כלל.

כיום קיימות שיטות טיפול יעילות ומעשיות ביותר, אשר מתמקדות בהווה, בהקלה בסבלו של האדם במהרה.

אחת משיטות הטיפול הרווחות ביותר כיום הינה שיטת טיפול CBT Cognitive Behavior Therapy, המוכרת בעברית כטיפול קוגניטיבי התנהגותי .

כפי שניתן להבין מהשם, הטיפול משלב עקרונות מהטיפול הקוגניטיבי, הכרתי, המתמקד בחשיבה ובפרשנות למציאות, וכן עקרונות מהטיפול ההתנהגותי, העוסק בשינוי התנהגותו הנצפית של המטופל. תומכי השיטה מאמינים כי קשייו הרגשיים של האדם קשורים כמעט תמיד באופן בו מפרש את המציאות ואת החוויות שחווה בחייו, ולכן אותה הסיטואציה יכולה להוביל להשלכות שונות בקרב אנשים שונים. לכן, הטיפול מתמקד בשינוי הפרשנות שנותן המטופל לדברים שהביאו אותו להזדקק לטיפול רגשי, כמו חרדות, פוביות, ביטחון עצמי ירוד ודיכאון.

הטיפול, אשר אינו ארוך טווח (טיפול אשר אורך מעל לשנה מוגדר כארוך טווח, טיפול קוגניטיבי התנהגותי אורך לרוב כ-3-6 חודשים), מתמקד בהקניית כלים פרקטיים לאדם, כלים להתמודדות אדפטיבית יותר עם קשייו הרגשיים. המטופל אקטיבי בנעשה בטיפול, פוגש את הקושי עימו מתמודד בתהליך חשיפה הדרגתית (אחד מכלי ה-CBT השמישים והיעילים ביותר), רוכש דפוסי חשיבה אדפטיביים יותר המובילים להתנהגות מותאמת יותר.

מחקרים מראים פעם אחר פעם כי טיפול CBT מביא לתוצאות משמעותיות, אשר נשארות יציבות לאורך זמן. יותר מכך, הכלים שרכש האדם בטיפול נשארים עימו לאורך חייו ומסייעים לו בהתמודדויות ובקשיים נוספים בהם נתקל. בנוסף לכך, הטיפול יעיל במגוון רחב ביותר של בעיות, מתאים לכל מטופל והינו מאוד פרקטי וממוקד, ולכן חסכני במשאבים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 כמה נקודות חשובות על טיפול קוגניטיבי התנהגותי: 

• מה זה CBT?

• מטפל CBT מומלץ

• איך לבחור מטפל CBT?

• טיפול בפוביות

• טיפול בחרדות

• התקף חרדה

• OCD הפרעה טורדנית כפייתית

• טיפול בהתמכרויות

• חרדה חברתית

• חרדת מבחנים

• פחד מנהיגה

• CBT לילדים ובני נוער

• הגל השלישי של CBT

• הפרעות שליטה בדחפים

• בעיות שינה

טיפול זוגי ומשפחתי ברמת השרון <

המלצות על פסיכולוגיות ילדים

בכפר סבא

טיפול פסיכולוגי לילדים בכפר סבא - מי, איך וכיצד?

מכון טמיר מציע טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה בכפר סבא, רעננה והוד השרון, במסגרת פעילות המטפלים העמיתים שלנו בשרון. 

קשיים רגשיים אצל ילדים דומים בהרבה דברים לקשיים של מבוגרים, אך הסימפטומים והסימנים עשויים בכל זאת להשתנות.

למשל,  דיכאון אצל ילדים ובני נוער מתאפיין יותר בחוסר שקט ובעצבנות ופחות בעצבות המאפיינת דיכאון של מבוגרים. 

כהורים, קשה לנו לשמוע, אבל אם ניזכר לרגע בילדות שלנו נוכל להסכים שכל ילד חווה קשיים רגשיים במהלך התפתחותו ובשנות ההתבגרות: 

תקשורתיים, לימודיים וחברתיים.

שירה ברקאי, MSW, מטפלת רגשית לילדים ונוער, מכון טמיר בהוד השרון

לפעמים נכאב את המפגש של ילדינו עם דחייה והדרה (זוכרים את המילה "מקובל"?, בימינו שכיחים יותר מקרים של שיימינג ברשת)  נראה אותו משתנה מול עינינו ומפתח קשיי קשב וריכוז , חרדות,  נטיה לאלימות ולבעיות התנהגות , ביטויי עצבנות ולפעמים התקף זעם של ממש , התבודדות, פחדים, חרדות, פוביות וקשיים רבים נוספים.

הקשיים הללו מפריעים לילדים להתפתח ולחקור את עולמם בבטחה, מסבים להם סבל רב, וכך גם לנו ההורים. אין חוויה יותר כואבת מלראות אך ילדך סובל כאשר אין בידך "להציל" אותו מסבלו. מטבע החיים, אנחנו כהורים כואבים את כאבי ילדינו כאילו היו שלנו, ולפעמים עומדים אובדי עצות מול האתגרים בהם נתקל הילד.

בדיוק ברגעים הללו, יש מקום לייעוץ והדרכת הורים ובמקרים מסוימים, לטיפול רגשי לילדים.

טיפול רגשי בילדים מותאם ספציפית לצרכיהם הייחודיים, כולל הכשרות ספציפיות שעוברים המטפלים. הטיפול מוגש על ידי פסיכולוגים קליניים מנוסים בעבודה טיפולית עם ילדים או עם פסיכותרפיסטים מקצועיים שלמדו לעומק את תחום הטיפול הרגשי לילדים.

טיפול פסיכולוגי בילדים מתנהל לרוב באופן שונה מאוד מזה של המבוגרים, בתלות בגיל הילד ובהתפתחותו.

הטיפול נעשה במקרים רבים באמצעת משחקים משותפים, משחקי תפקידים, חוגים טיפוליים , המצאת סיפורים ועוד דרכים תרפויטיות שעוקפות את השיח הישיר אליו מבוסס טיפול במבוגרים. ילדים רבים עדיין לא רכשו את היכולת להביע את רגשותיהם כהלכה ובבירור. מחקרים מלמדים אותנו שלעיתים היכולת דווקא קיימת, אך הילד עדיין מתקשה לבטא רגש בשיח בין-אישי בשל.

לכן, הטיפול במשחק פותח לעיתים קרובות צוהר לעולמם הפנימי של הילדים, לקשיים שלהם, מבלי להעלותם לשיחה דקלרטיבית. בנוסף, המשחק מהווה מרחב בטוח ומהנה שיאפשר לילד להיפתח ולהיות פשוט הוא עצמו.

דניאל זיסלמן, מטפל בבני נוער והדרכת הורים בכפר סבא, מכון טמיר

איך עובד טיפול פסיכולוגי עם ילדים ונוער?

בנוסף לנהלים הרגילים של טיפול פסיכולוגי אצל בני נוער ומבוגרים, טיפול פסיכולוגי עם ילדים מחייב כמה הבהרות מיוחדות, מעבר ל״כללי המשחק״ של טיפול פסיכולוגי אצל מתבגרים ומבוגרים.

למעשה, מרבית הפסיכולוגים הקליניים יסכימו כי טיפול בילדים הוא תובעני ומאומץ יותר בהשוואה לטיפול בבני נוער:

לכל קבוצת גיל יש את הקושי שלה, אבל כאשר מדובר על פסיכותרפיה לילדים, המטפל הרגשי נדרש להיות נוכח באופן מלא (פשוט, הפסיכולוג משחק עם הילד. דמיינו את האתגר שלכם כהורים, לשחק באותנטיות עם ילדים לאורך כמה שעות ברצף ביום...).

במכון טמיר, ארגון המוכר על ידי משרד הבריאות ומועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן פסיכולוגים קליניים, אנו מקפידים לגוון את המקרים שרואה המטפל/ת, רק חלק מהם יהיו עם ילדים.

בנוסף למאמץ התודעתי, פסיכולוגית הילדים מחויבת להיות בקשר רציף עם ההורים, בני ברית שבלעדיהם לא תושגנה התוצאות. ההורים הם רק ממשק אחד. לעיתים מתקיימים מפגשים עם המורה המחנכת, יועצת בית הספר, הפסיכולוג החינוכי שעשוי להיות מעורב, גורמים סוציאליים מהמחלקה לשירותים חברתיים, חונכים אישיים, מאבחנים ועוד. 

כללים מוכתבים מראש בטיפול פסיכולוגי לילדים

נכון, הורים יקרים, חלק מהסעיפים יישמעו לכם ברורים מאליהם, אבל חשוב להכיר בכל זאת את תנאי המסגרת: 

1. הטיפול מתרחש בחדר ובמהלך השעה הטיפולית נשארים בחדר. לא תמיד פשוט לעמוד בכלל הזמן, כי ילדים נוטים לרצות לצאת החוצה.

2. לילד אסור לפגוע פיזית במטפל.

3. הילד לא יכול לפגוע בעצמו במהלך הפגישה

4. הילד לא יכול לפגוע בחדר בצורה בלתי הפיכה (לשבור, להרוס וכו') -  שינויים הפיכים, כמו בלאגן, יכולים להיות לגיטימיים כמובן.

לעיתים קרובות הילד מבלגן מתוך משאלה שהמטפל יסדר אחריו - האו ״מבקש״ שהמטפל ישרוד את הכאוס כדי להרגיש בטוח יותר בקשר הטיפולי. סוג של מבחן...  גם פה יש הגמשות במידת הצורך. לדוגמא, יתכן מצב בו המטפלת מרגישה שניתן לאפשר לילד, במהלך משחק, לשבור לבובה את הרגל, שכן המהלך ישרת אותו מבחינה טיפולית. מדובר בהבדל מהותי מהעמדה החינוכית, שהילד חווה מדמויות סמכות, במשפחה ובביה״ס.

5. סודיות מול הילד/הנער ומול ההורים – בייחוד עם מתבגרים, קלינאים לילדים מדגישים את שמירת הסודיות תחת מגבלות החוק. למשל, במצב בו הנער/ה נמצאים בסיכון חלה חובת דיווח. 

נועה לאור מצליח, MSW, מטפלת לילדים ולמתבגרים בכפר סבא, מכון טמיר

שפות הטיפול 

ולבסוף, חשוב לדעת, בקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכפר סבא ורעננה ניתן לקבל טיפול לילדים והדרכה הורים בכמה שפות:

• עברית

• אנגלית

• ספרדית

• פורטוגזית

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

פסיכולוגים מומלצים לילדים

ובני נוער בבאר שבע 

אם אתם הורים לילדים בבאר שבע,

ומחפשים פסיכותרפיה / טיפול פסיכולוגי לילדים

הגעתם למקום הנכון ! 

טיפול פסיכולוגי לילדים בבאר שבע

למרות שאנחנו כבר אנשים מבוגרים, הורים לילדים. לפעמים אנחנו רואים מה קורה לנו ומתעלמים, לעיתים אנחנו מכחישים ולא מאפשרים לעובדות לבלבל אותנו.

רבים מאיתנו משוכנעים לגמרי שאפשר להתמודד לבד עם הכל, או ש״אנחנו הפסיכולוגים הכי טובים של עצמנו״.

גם אם אנחנו ׳סופרמנים׳, וגם אם קשה לנו לפנות לטיפול פסיכולוגי, חשוב לדעת שלילדים שלנו הרבה יותר קשה להצביע על בעיות רגשית שהם חווים -  קשה להם לאמוד את השפעתן, לשיים אותן, לתת להן את ההסבר המציאותי (ילדים נוטים, למשל, להשלים לעצמם חלקים חסרים בפאזל, בעיקר באירועים טראומטיים), חסרות להם יכולות בשלות למצוא דרך עצמאית להתמודד ביעילות וקל וחומר שחסרה להם היכולת לבחור לפנות באופן עצמאי לטיפול פסיכולוגי.

אז איך יודעים אם לפנות עם הילד/ה לטיפול? 

מתי לפנות לפסיכולוגית ילדים?

פסיכולוג ילדים טוב ומומחה יאפשר לילד שלך מרחב רגשי בו ממוקד הזרקור אך ורק בו, מרחב נפשי בו הילד אינו צריך לחלוק את תשומת הלב עם אף אחד - אחים, קשיים של הורים, צורך לרצות או להיות ״ילדים טובים״ והם חופשיים מכל תפקיד משפחתי או חברתי אליו הם מחויבים מחוץ לתהליך הטיפולי.

כן, זה יכול להישמע קצת שיפוטי ומכליל, אבל בכל משפחה מעבירים ההורים מסרים מסוימים לילדים. מסרים אלו די עקביים ולילדים שלנו יש אנטנות רגשיות ייחודיות שנועדו לזהות כיצד להתמקם בזווית הנכונה מול ההורים, כדי להרגיש אהובים ובטוחים.

לטיפול רגשי מקצועי ויעיל יכולות להיות השפעות מרפאות עבור חייו הרגשיים של הילד, בהווה ובעתיד. זאת, בנוסף לעדכון שוטף של ההורים במתרחש בטיפול, בשילוב הדרכת הורים וייעוץ, מתוך הבנת חשיבותם של ההורים בחיי ילדם הצעיר.

חשוב לזכור שלילדים יש נפש רכה ולא מגובשת, אשר מתפתחת ומתעצבת כל העת, ולכן חשוב לטפל בהתנהגויות בעייתיות או בקשיים רגשיים מוקדם ככל האפשר, על מנת שלא ישתרשו באישיותו של הילד ויפריעו לו בהמשך חייו. 

אלה כוללים בריונות ברשת, חרם קבוצתי, דיכאון, חרדה, הפרעות התנהגות ואלימות גלויה או סמויה עמה מתמודדים ילדים ובני נוער.

טיפול רגשי באמצעות אמנות

טיפול רגשי באמנות הוא אחד הכלים היעילים ביותר לטיפול נפשי בילדים ומתבגרים.

המטפלת הרגשית מעודדת את הילד לבטא את עצמו באופן חופשי ויצירתי, במרחב בטוח, באמצעות שימוש במגוון כלים אמנותיים.

המטפלת בוחרת, יחד עם הילד את, דרך היצירה המועדפת (למשל, ציור חופשי, פיסול, או משחק בארגז חול) ואז צופה בו יוצר, ללא כל שיפוטיות.

פטריסיה גלייזר, MA, מטפלת CBT לילדים ונוער בבאר שבע, מכון טמיר

איך היצירה עוזרת בטיפול הרגשי?

התוצר המוגמר, מעבר להיותו יצירה שהילד נהנה לחוות את מימושה, מאפשר למטפלת באמנות להבין ולפענח טוב יותר את הניואנסים הרגשיים בעולמו הפנימי של הילד.

הנה כמה דוגמאות לשאלות מקצועיות שהמטפלת שואלת את עצמה, גם בלי אבחון פסיכולוגי מקיף:

• באילו צבעים בחר הילד ליצור?

• מה המרקם?

• כיצד נראות הצורות?

• מה בחר הילד ליצור?   

טיפול באמנות מאפשר מעבר של המטפלת מעבודת יצירה לתרפיה רגשית, לטיפול בשיחה, אך לתהליך היצירה כשלעצמו יש יתרונות רבים, בעיקר עבור ילדים, להעצמת היכולת לפתור בעיות ולפיתוח כישורים בין-אישיים. 

פניה למטפלת רגשית לילדים בבאר שבע

מכון טמיר בבאר שבע והדרום  פרוש עם קליניקות עמיתות בכל הארץ ויודע כיצד לסייע להורים ולילדיהם למקד את הקושי, לבחור את הייעוץ המתאים, ולקיים תהליך טיפולי והדרכתי יעיל, קצר ומוזל ככל האפשר.

הפסיכולוגים ומטפלי המכון מנוסים מאוד בעבודה עם ילדים בדרום, גם בעת אירועים בטחוניים כמו 'צוק איתן' או 'עופרת יצוקה' וגם בימי שגרה.

הפעילות הנרחבת של מטפלי הקליניקות של מכון טמיר בבאר שבע והדרום הולידה שפע של המלצות מצד הורים ואנשי מקצוע (המלצות של יועצות חינוכיות בבתי ספר, מטפלים בהבעה ופסיכולוגים לילדים), אותן אתם ממש מוזמנים לקרוא באתר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

טיפול קצר מועד בחיפה והצפון

אנחנו חיים בתקופה שונה מאוד מהשנים הראשונות בהן התפתחה הפסיכותרפיה: מטופלים שמתחילים טיפול פסיכולוגי מצפים למיקוד, חדות, יעילות מוכחת, תוצאות ועשייה פרקטית.

כולנו חותרים להאצה, שכלול והגעה להישגים רבים יותר בפרק הזמן קצר יותר.

יחד אתנו, נעה גם הפסיכולוגיה הקלינית לעבר טיפולים קצרי מועד, תהליכים תכליתיים וממוקדי משימה. 

ואולם, נדרש פה איזון עדין:

טיפולים נפשיים קצרי מועד אינם יכולים להיות בעת ובעונה אחת זריזים ו'מלטפים'.

לקוחות שבוחרים בטיפול קצר טווח מתבקשים להתאמץ יותר, לתרגל מטלות ולהכין שיעורי בית, להתמקם בעמדה צוותית שמקדמת ועוזרת למטפל לעזור למטופל להשיג יחד את המטרות שהוגדרו בתחילת התהליך, ובעיקר להיות נכונים להימנע מתעיה ושוטטות במרחבי הנפש ובנתיבים הרבים שנפתחים בטיפול פסיכולוגי טוב.

כיום, אחת משיטות הטיפול הרווחות והמבוקשות ביותר, הינה שיטת טיפול קצר מועד.

חגית קון אסף, MSW, מטפלת קצרת מועד בחיפה

איך עובד טיפול פסיכולוגי קצר?

לטיפול זה יש כמה מאפיינים מרכזיים:

• טיפול קצר מועד נמשך פרק זמן שנקבע לרוב מראש, לרוב של כ-12 עד 40 פגישות טיפוליות שבועיות, לעיתים מספיק פחות ולעיתים יש צורך ביותר מכך, בהתאם לקושי שחווה האדם.

• טיפול קצר מועד מושתת על "ברית טיפולית" שמוסכמת בין המטפל למטופל, בה מוגדר הקושי העיקרי בו יתמקד הטיפול, טיב הקשר שבין מטפל המטופל, גבולותיו והמסגרת הטיפולית.

• הטיפול ממוקד סביב מטרה ספציפית, קושי ספציפי עימו מתמודד האדם.

• הטיפול חותר לעשייה פרקטית, להקניית כלים מעשיים להתמודדות וכן לשיפור דימויו העצמי ותחושת המסוגלות של המטופל, תוך פרק זמן קצר ככל הניתן.

• כמו המטפל, המטופל הוא גם שותף אקטיבי ומעורב בקבלת ההחלטות הטיפוליות, בעשייה ובשינוי שעובר.

בנוסף לכך שהטיפול חוסך זמן, משאבים כלכליים ואנרגיות רבות מהאדם, מחקרים מראים כי בכוחותיו לעזור לאדם ביותר מהבעיה הספציפית סביבה הוחלט להתמקד בטיפול.

כלומר, המטופל רוכש במהלך הטיפול קצר המועד כלים אשר מתאימים לקשיים נוספים עימם מתמודד, וכן לקשיים עימם יתמודד במהלך חייו.

עבור אילו בעיות מתאים טיפול קצר מועד?

טיפול קצר מועד מוכר כמועיל ביותר במגוון רחב של קשיים רגשיים, ביניהם אפיזודות דיכאוניות, חרדות, פוביות, התמודדות עם טראומה וקשיים רבים נוספים.

על אף שהטיפול קצר, מחקרים מראים כי השפעותיו הינן משמעותיות ובעיקר- ארוכות טווח ויציבות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

רבים המעוניינים לקבל עזרה נפשית מתחבטים בשאלה האם לפנות לייעוץ ממוקד או לטיפול פסיכולוגי באינטרנט או פנים אל פנים, ומה בכלל ההבדל בין ייעוץ לבין טיפול.

גם כאשר מדובר בהתייעצות פרטנית, ובעיקר כשמדובר בקבלת ייעוץ או טיפול תעסוקתי, זוגי, הורי או משפחתי, מדובר בשאלה רלוונטית מאוד ומשמעותית לפתרון הבעיה.

מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לייעוץ פסיכולוגי?

נתייחס תחילה למה שידוע וברור: 

טיפול פסיכולוגי מורשים לעשות רק פסיכולוגים. 

ייעוץ, פסיכותרפיה, אימון והנחיה מורשה לעשות כל אנשי המקצוע מבריאות הנפש שעברו הכשרה מתאימה בפסיכותרפיה (עובדים סוציאליים קליניים, מטפלים בהבעה ויצירה, יועצות חינוכיות וכמובן פסיכיאטרים). 

שימו לב - זה לא אומר שפסיכולוג עדיף מקצועית על עו"ס קליני פסיכותרפיסט, אלא שהחוק אינו מתייחס כיום להגבלה על עיסוק בפסיכותרפיה, אלא רק בפסיכולוגיה. 

מעניין שבארה"ב מדברים על מטפל כ- "Therapist" בעוד שבארצנו נהוג לומר "פסיכולוג". 

ייעוץ  הוא במרבית המקרים ממוקד יותר מטיפול פסיכולוגי.  מטרתו היא להכווין, להמליץ, להציע דרכי התמודדות וכללים מותאמים אישית להתנהלות נכונה יותר או לשיפור המצב שנמצא על סדר היום. הייעוץ מתאים במיוחד למי שנתקל בקושי ממוקד ונקודתי, צומת של קבלת החלטות, אשר טרם הספיק להשפיע על תחומי חיים נוספים.

בעיה נקודתית או בעוצמה שאינה חמורה, יכולה להיפתר בעזרת הכוונה ואינה בהכרח מצריכה טיפול פסיכולוגי יסודי. לעיתים, קשה לאדם להתמודד עם שינויים בחייו, אך אין הדבר מעיד על בעיה נפשית כלשהי או על כך שהאדם זקוק לטיפול פסיכולוגי ממושך. לעיתים מספיק שיסתייע בהכוונה נקודתית ובהדרכה שיעניק לו הייעוץ הנפשי, אפילו במפגש אחד בודד!

לדוגמא, לעיתים הורים בתחילת דרכם מתקשים לנהל שגרת יום לאחר הולדת ילד ראשון, ולכן מספיקים ייעוץ והכוונה נקודתיים על מנת לסייע לזוג הצעיר לייצר שגרה. גם הורים לפעוטות נתקלים בקשיים מרובים אשר רובם נקודתיים ואם לא יחלפו מעצמם- יחלפו בעזרת ייעוץ ממוקד.

בניגוד לדוגמאות הללו, כאשר מדובר בבעיה ממושכת יותר, נרחבת יותר, אישיותית יותר או כזו שמשפיעה על האדם (או סביבתו -בני הזוג, המשפחה, עמיתים לעבודה) גם בתחומי חיים נוספים, לעיתים אכן יש צורך בטיפול פסיכולוגי כיוון וייעוץ בלבד אינו מצליח לפתור את הבעיה בכללותה ולאורך זמן.

ייעוץ בזמן משבר <

ייעוץ פסיכולוגי למתבגרים <

ייעוץ והדרכה להורים <

ייעוץ פסיכולוגי לחיילים <

ייעוץ תעסוקתי וייעוץ קריירה <

לעיתים, טיפול פסיכולוגי מגיע לאחר הייעוץ, כאשר לאדם כבר ידוע מה צריך לעשות אך אינו מצליח לפתור את מצוקתו על בסיס הידע הזה בלבד. כשיש חסמים שאינם מאפשרים לו להתקדם ולהתמודד עם בעיותיו, יש צורך בהתערבות משמעותית יותר עם פסיכולוגים מומלצים ופסיכותרפיסטים  טובים.

רבים מעדיפים לפנות לייעוץ נפשי כיוון ורוצים הכוונה מיידית, "כאן ועכשיו", ומתקשים להכיר בעומקה של הבעיה ממנה הם סובלים. לעיתים ייעוץ מיידי לא יעזור כלל כשהאדם נמצא בתקיעות מסוימת שלא מאפשרת לו להתקדם מהמצוקה אליה נקלע. במצבים אלו, כמעט ואין מנוס מטיפול פסיכולוגי, שלרוב אמנם אינו מספק פיתרון מיידי, אך בחלוף מספר שבועות יוכל לספק שיפור מורגש ודרכי התמודדות יעילות יותר היוצרות השפעה עמידה וארוכת טווח. 

לעיתים, למרות הבנת ההבדל בין ייעוץ לטיפול, רבים מתלבטים למי מהשניים בדיוק הם זקוקים. לא כל אחד יכול להגדיר לעצמו האם בעייתו גדולה, קטנה, נרחבת ועד כמה היא משפיעה עליו. למקרים אלה, חשוב לדעת כי עדיף לבחור ביועץ שמוסמך גם כפסיכולוג קליני. כלומר, עדיף לבחור באיש מקצוע מתחום בריאות הנפש, אשר במרבית המקרים מוסמך גם לייעוץ וגם למתן טיפול פסיכולוגי  ויוכל לזהות ביעילות יתרה את אופי הבעיה ואת צורת ההתמודדות המיטבית עימה. בכל מקרה, תמיד ניתן להתחיל מייעוץ ובמידה והוא אינו נותן מענה מספק, לפנות לטיפול פסיכולוגי. 

מה ההבדל בין ייעוץ פסיכולוגי לטיפול CBT?

בעוד שמטפלי CBT ומטופליהם עובדים ביחד לשינוי דפוסי ההתנהגות או החשיבה של המטופל, ייעוץ הוא פחות הנחייתי וישיר. במילים אחרות, ייעוץ פסיכולוגי חותר  לעזור למטופל להבין טוב יותר את עצמו ולמצוא את הפתרונות המתאימים לו להתמודדות עם בעיותיו, דרך הקשבה, אמפתיה, עידוד ואתגר.

 ​​

וורקוהוליסט / ית?

הגעת למקום הנכון

מכורים לעבודה -

מתוך כאן מכירים:

קשה להודות בהתמכרות לעבודה.

כי בינינו, זו אחת התכונות שנוח לנו לחיות איתה בשלום ואפילו לייחס לעצמנו כשאנו נשאלים בראיון עבודה על התכונות השליליות שלנו.

היא תורמת לעשייה, יצרנות והתפתחות מקצועית.  

זו הדרך שלנו לרמוז שאנחנו פשוט מושלמים לעבודה הזאת:

בעלי מוסר עבודה גבוה, חרוצים בצורה בלתי רגילה ושתמיד ניתן לסמוך עלינו.

למה בכל זאת מדובר על התמכרות לעבודה?

למה מתייחסים אליה כבעיה?

ומדוע נדרש לעיתים קרובות טיפול מקצועי בהתמכרות לעבודה?

מהי התמכרות לעבודה? 

כדי לענות על השאלה הזו יש להתחיל בהסכמה שמוסר עבודה הוא מאפיין חיובי ורצוי!

אך כאשר הצורך לעבוד הוא כפייתי ונובע מרכיב נפשי שלילי (כמו חרדות, או ריקנות בחיים האישיים), מדובר בהתמכרות שאינה מועילה לאדם, אלא פוגעת בו ובאנשים סביבו באופן משמעותי.

האם אני וורקוהוליסט? 

הנה כמה דגלים אדומים שיוכלו לתת לך כיוון:  

• אתה מוצא את עצמך עובד משך זמן רב יותר מהקולגות שלך.

• אתה חושב על העבודה בכל רגע נתון ו"לוקח אותה הביתה".

• אתה שייך לאחת או יותר מהאוכלוסיות המועדות לפיתוח התמכרות לעבודה: גברים צעירים, משכילים ורווקים.

• אתה חווה תחושה כללית רעה -  הרגשה שהגוף לא במיטבו עקב ויתור על שעות שינה חיוניות, אכילה לא מסודרת (אכילת מזון מהיר או ויתור על ארוחות) ומחסור בפעילות גופנית.

• אתה מזניח (או שומע מבת הזוג שלך שאתה מזניח) את מערכת היחסים הזוגית - קשה לך לסרב לבוס ובאותה המידה קושי להסכים עם ״התובענות״ של האשה שאתך ("לא, אני לא יכול ללכת לסרט כי הבוס ביקש..")עד כדי פגיעה ביחסים ביניכם.

• כאשר תחושת הערך העצמי שלך מותנית כממעט בלעדית בהצלחות או בכשלונות המקצועיים שלך. כאשר מצב הרוח שלך קיצוני לאור משובים וחיזוקים (למשל, כשאתה נוטה לומר לעצמך: "אני תותח! הצלחתי בפרויקט!" או: "עשיתי פאשלה בעבודה, אני כישלון!"). 

• מקננת בך חרדה כלכלית מופרזת, שאינה מצויה בהלימה עם המצב הפיננסי שלך בפועל.

סימנים אפשריים נוספים לכך שאתה מכור לעבודה הם כשאנשים קרובים מבקשים ממך לעבוד פחות ואתה מתקשה לעמוד בכך, כשאתה מעדיף עבודה על כל דבר אחר.

למשל, יציאה לחופש, סקס, בילוי עם אנשים אהובים, ובמיוחד כאשר העבודה גורמת לך לפגיעה ממשית בבריאות - היא לא מאפשרת לך פנאי להפסקות אכילה סדירות, פעילות גופנית ומספר סביר של שעות שינה.

מהן הסיבות להתמכרות לעבודה?

התמכרות לעבודה יכולה לנבוע ממגוון סיבות:

• צורך מוגזם בקבלת חיזוקים ואישורים מהסביבה (הנובע מערך עצמי נמוך).

• צורך מוגזם בשליטה עצמית.

• קושי להאציל סמכויות - הרגשה שאני חייב לעשות הכל כדי שזה יצליח.

• צורך להיפטר ולהתשחרר מרגשות אשמה, חוסר אונים, ואף דיכאון.

מה הקשר בין התמכרות לעבודה לבין בעיות נפשיות?

רבים מאיתנו מוצאים עצמנו עובדים שעות רבות מדי יום, גם בסופי שבוע, לוקחים איתנו את הלפ-טופ הביתה, עוסקים בה גם בשעות הפנאי שלנו, 24/7.

הנטיה הזו אינה מתקיימת בחלל ריק:

מכורים לעבודה משתמשים באינטנסיביות של תפקידם כדי לשרת פונקציה פסיכולוגית הגנתית, כמו הסחת דעת מבעיות ומחשבות מטרידות.

עובדים רבים מדווחים על תשישות גבוהה, בעיות שינה ומתקשים לשמור על תזונה בריאה, פעילויות פנאי וספורט לצד שגרת עבודה עמוסה.

ואכן, לא בכדי הביטוי "נשוי לעבודה" הינו כל כך שגור בפינו ונפוץ.

מחקר אף מלמד על קשר חזק בין התמכרות לעבודה לבין הפרעות קשב וריכוז ודיכאון קליני אצל מבוגרים.

עוד נמצא כי וורקהוליזם אצל אקדמאים קשור לפרפקציוניזם, נרקיסיזם ומוטיבציה לא בריאה לעקוף ביצועים של אחרים, כך לפי מחקר שפורסם ב-2021.

מבחינה פסיכולוגית, אפשר להתחיל לראות ש"התמכרות לעבודה" קשורה להרכב מסוים תכונות אישיות, למשל מאפיינים של טיפוס A.

מי שמשקיע שוקע?

העולם מחזק אותנו לעבוד קשה, להגיע להישגים כפונקציה של מידת ההשקעה.

בכל מערכת שאנחנו חיים בה, החל מהרגע שהמיילדת שקלה אותך, דרך גן הילדים, המבחנים של בית הספר היסודי והחטיבה, הבגרויות, וכמובן צה"ל, שמאלץ אותנו להחליט בין השקעה של כל הכוח לבין עצלות תהומית. ככה חונכנו, ועכשיו אני רואה שוורקוליזם עלול להיות בעיה. קוראים לה וורקוהוליזם, כפראפרזה על אלו השבויים בשימוש בחומרים.

"עבודת יתר", כלומר הנטייה לעבוד יותר מדי ומעבר לשעות העבודה, עלולה לעלות לנו באיכות חיינו, בבריאותנו הגופנית, בקשרי חברות עם אנשים יקרים, ובאושרנו. ולאחרונה, הולכת וגוברת ההבנה שהיא עלולה לפגוע גם בבריאות נפשנו.

ההצלחה תובענית, ודרישותיה אינן ידועות לנו עד שאנחנו שם. היא עשויה, למשל, להותיר אותנו ללא זמן פנוי, לדרוש מאיתנו זמינות גבוהה או להעמידנו בפני חדירה קבועה ולגיטימית לחיינו האישיים.

אם חבר/ה שלנו התקבלו לעבודה באינטל או בגוגל ישראל, למשל, נתייחס לשינוי כצעד מוצלח ומכובד בקריירה, אבל בל נשכח - יחד עם המשרה וכל התנאים המפנקים יגיע גם מחשב ניד ויחד איתו גם אפשרות מפתה שכזו לענות למיילים גם כשהם בבית, עם המשפחה והילדים.

החופש, חברים וחברות, הופך להיות מוגבל ככל שהיעדים שנשיג רחוקים ושאפתניים יותר.

אפילו אם זה לא ייאמר מפורשות, האחריות האישית לא תאפשר לנו להישאר מחוץ לדיון מקצועי מסקרן שמתנהל און ליין מחוץ לשעות העבודה.

טוֹב מְלֹא כַף נָחַת

מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ

קהלת פרק ד פסוק ו

מה הקשר בין וורקוהוליזם ל-ADHD?

מחקר נורווגי דן בקשר בין התמכרות לעבודה (וורקוהוליזם) לבין הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). נסביר: החוקרים טוענים כי וורקוהוליזם היא כמו כל התמכרות, וכן ידוע כי לוורקוהוליזם קשר חזק למגוון רחב של הפרעות פסיכיאטריות, כולל ADHD. המחקר כלל עשרות אלפי מתנדבים, ומה שעלה מתוצאותיו הוא של-32% מעובדים עם וורקוהוליזם יש גם ADHD, וזאת בהשוואה למשתתפים ללא וורקוהוליזם- 12.7%.

החוקרים מסבירים זאת על בסיס מאפייניה ADHD:

• ראשית, אימפולסיביות גורמת לומר תיכף "כן" לכל משימה בעבודה, מה שגורם לריבוי עבודה. 

•  שנית, העבודה עוזרת לארגן את המחשבות וכך עוזרת להיפראקטיביות לשכוך. 

•  שלישית, ההסטה הקשבית גורמת לכך שהאדם אינו ממוקד במשימה וכך לוקח לו יותר זמן לסיימה. 

לבסוף, להפרעת קשב וריכוז יש מאפיין רגשי שמוביל לכך שהאדם מתאמץ יותר כדי שלא יחשבו שאין הוא מסוגל לבצע בהצלחה את אותה משימה כמו עובד אחר ללא ההפרעה.

וזה עובד גם על הפרעות אחרות -

מחקר שנערך לאחרונה, גם הוא בנורבגיה, ופורסם במגזין PLOS One , בדק בקרב מעל ל-16,000 עובדים, את הקשר בין סימפטומים של ההפרעות הנפשיות הבאות לבין משתנים הקשורים בהרגלי העבודה של הנבדקים:

הפרעת קשב (ADHD), הפרעה אובססיבית כפייתית (OCD), חרדה ודיכאון.

המחקר מצא מתאמים חיוביים ומובהקים סטטיסטית בין ציון במדד התמכרות לעבודה לבין ציון גבוה בשאלוני סימפטומים של ההפרעות הנפשיות השונות.

התמכרות לעבודה מתבטאת בהישארות במקום העבודה יותר שעות ממה שצריך וממה שמתוכנן, ובמחשבה על העבודה גם בשעות הפנאי ומחוץ לה.

היא יכולה להתבטא בקושי להניח לעבודה כשצריך להתרכז בדברים חשובים אחרים (כמו בילוי עם אנשים אהובים), באי נוחות ומתח כשלא ניתן לעבוד (למשל, כשיוצאים לחופשה) ובלחץ גם בזמן שעובדים, וגם כשלא.

ניתן להימנע מהתמכרות לעבודה בכך שנשמור על שגרת חיים מאוזנת ובריאה, אשר מציבה גבולות ברורים בין העבודה לשאר תחומי חיינו.

תפקידו של כל אדם לשמור על עצמו, על איזון בחייו, על בריאות גופו ונפשו, ותפקידם של מנהלים לשמור על עובדיהם, על סביבת עבודה רגועה ועל יעדים סבירים, שלא ישתלטו על מכלול חייהם של העובדים.

טיפול פסיכולוגי בהתמכרות לעבודה

הטיפול הפסיכולוגי המומלץ להתמכרות לעבודה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי באינטרנט או פנים אל פנים, ניתנים כלים להתמודד עם החרדה שדוחפת את האדם לצורך הכפייתי לעבוד.

בנוסף, המטופל לומד לשנות את החשיבה המעוותת על ידי קבלת כלים לזיהוי המחשבות שגורמות לו להמשיך לעבוד בצורה כפייתית.

אחת הדרכים בהן הוא לומד לחשוב בצורה כזו היא כאשר המטפל דוחף אותו להתעניין סביב עובדות שקשורות להתמכרות לעבודה.

כך למשל, מיתוס נפוץ הוא ששעות עבודה נוספות מביאות לעבודה יעילה יותר, כאשר לפי מומחים דווקא הפסקות ומנוחה מהעבודה מביאה לאותה יעילות נכספת בזמן מועט יותר.

דוגמה נוספת היא המחשבה כי לרצות להיות בעבודה בזמן שאתה בחופשה מעיד על כך שאתה עובד טוב יותר מהעובדים המפנטזים על החופשה שלהם במהלך העבודה.

על פי מומחים דווקא עובדים המפנטזים על חופשה שצפויה להגיע נוטים להיות רגועים ונרגשים לעבודה, דבר שמביא ליצרנות גבוהה יותר.

זאת לעומת הדאגנים שחוששים מדברים שמפספסים בעבודה שלא מסוגלים להירגע ומוצפים חרדה בכל זמן נתון:

בעבודה הם בחרדה מכמות העבודה שיש להספיק ומחוץ לעבודה הם בחרדה מהמחשבה על כמות העבודה שיכלו להספיק אילו היו עכשיו בעבודה.   

תעשו רגע הפסקה מהמחשב ופנו אלינו טלפונית

לייעוץ לקראת טיפול פסיכולוגי בוורקוהוליזם,

אותו ניתן לקיים כטיפול מרחוק או

במכון טמיר בתל אביב ובכל הארץ.

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

מקורות:

ערך ויקיפדיה: התמכרות לעבודה 

Bakker AB, Demerouti E, Burke R. Workaholism and relationship quality: A spillover-crossover perspective. Journal of Occupational Health Psychology. 2009;14:23–33 

Elif Çimşir & Gamze Ülker Tümlü (2021) The roles of latent perfectionism classes in academicians’ tendencies toward workaholism, useless superiority effort and narcissism, The Journal of General Psychology, DOI: 10.1080/00221309.2021.1922342

Porter G. Organizational impact of workaholism: Suggestions for researching the negative outcomes of excessive work. Journal of Occupational Health Psychology. 1996;1:70–84

Robinson BE, Post P. Risk of addiction to work and family functioning. Psychological Reports. 1997;81:91–95

Russo JA, Waters LE. Workaholic worker type differences in work-family conflict. Career Development International. 2006;11:418–439

Schaufeli WB, Taris TW, Rhenen WV. Workaholism, burnout, and work engagement: Three of a kind or three different kinds of employee well-being? Applied Psychology. 2008;57:173–203

Sussman, S. (2012). Workaholism: A Review. Journal of Addiction Research & Therapy, Suppl 6(1), 4120

Yaniv G. Workaholism and marital estrangement: A rational-choice perspective. Mathematical Social Sciences. 2011;61:104–108

http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0152978

https://www.thecut.com/2016/05/link-between-workaholism-adhd.html

לכאורה, נשמע שככל שנעשה יותר ספורט כך נהיה בריאים יותר, חזקים יותר, יפים יותר.

נראה כאילו אין דבר כזה "יותר מדי ספורט" וכי פעילות גופנית ושמירה על כושר הם בהכרח עיסוק בריא.

עדיף על להיות Couch Potato...

עם זאת, הכל חייב להיות בטעם טוב ובמידה הנכונה.

מהי פעילות גופנית קומפולסיבית?

בשנים האחרונות הולכת וגדלה בישראל המודעות לחשיבות ההקפדה על הכושר הגופני, Fitness, ואנשים רבים יותר ויותר משתדלים להשקיע בריצה, ספינינג, אופניים, משקולות, קירות טיפוס ועוד שלל אפשרויות שמציעים לנו מאמני כושר ומכונים. 

אנשים שסובלים מפעילות גופנית קומפולסיבית מתוארים כבעלי רמות פעילות גופנית אובססיביות ומוגזמות המבוצעות על בסיס קבוע, מתועדפות על פני פעילויות חברתיות ומובילות לחרדה כאשר הנסיבות אינן מאפשרות אימון. 

בואו נראה מה מספרים המתאמנים:  

כמעט כמו בכל דבר- יש אנשים שלוקחים את הפעילות הספורטיבית צעד אחד רחוק מדי:

אנשים שעושים כושר בתדירות קיצונית ובצורה שאינה מתאימה לגופם שמים עצמם בסיכון גופני ונפשי, הופכים לעיתים למכורים לספורט.

הספורט, בדומה למושאי התמכרות אחרים (כמו סמים, אלכוהול, הימורים), מהנה מאוד עבור המכורים אליו, גורם להם לעיתים אף לאופוריה, ולכן מעודד המשך ומקשה על הפחתת ההרגל.

לפעמים זה דורש טיפול פסיכולוגי בהתמכרות , בדרך כלל טיפול CBT .

למה מתמכרים המכורים לספורט?

למעשה, האדם המכור לספורט מתמכר לתחושת האופוריה ולתחושת הגוף בזמן ולאחר האימון, ואינו מסוגל להגיע לתחושה הזו בדרכים אחרות, ולכן הוא עוסק באופן מוגזם, לא בריא ולא אדפטיבי בפעילות גופנית. לעיתים קרובות יתלוו להתמכרות תסמינים אובססיביים וקומפולסיביים, למשל בהשכמה באמצע הלילה כדי לצרוך חטיף חלבון לקראת האימון בבוקר ואפילו בהפרעת אכילה שנקראת אורתורקסיה.

אנדורפין, ההורמון המשתחרר בגוף במהלך פעילות גופנית, ידוע גם כמשכך כאבים ויוצר מצב רוח מרומם. בזמן ספורט, האנדורפינים המשתחררים גורמים לאדם לתחושת אופוריה, שמחה וסיפוק, אשר גורמים לו לחזור על הפעילות שהעניקה לו את כל הטוב הזה.

האישיות המתמכרת לפעילות גופנית

גוף הידע המצטבר לגבי הסיבתיות האישיותית בבסיס ההתמכרות לספורט מעוררת עניין, בין היתר משום שהיא עשויה לחזק את הרלוונטיות של טיפולים דינמיים עבורה.

הנה שתי דוגמאות:

מחקר של צוות חוקרים ישראלי, שפורסם באמצע 2021, מלמד כי למכורים לפעילות גופנית יש מבנה אישיותי נרקיסיסטי, כלומר אנשים שעסוקים מאוד בדימוי העצמי, בצורך בהערצה, בתחושה שאחרים מקנאים בהם ובמקרים רבים משתמשים באחר כאמצעי להזנה רגשית במטרה לשמור על עצמיותם השברירית.

מחקר שפורסם ב-2023, אף הוא ע:י חוקרים ישראלים, מלמד כי התמכרות לפעילות גופנית קשורה אצל גברים עם התקשרות לא בטוחה בשנות הילדות, בעוד אצל נשים המכורות לספורט הבעיה קשורה יותר בהפרעות אכילה ודימוי גוף פגוע.

מדוע התמכרות לספורט יכולה להיות מסוכנת?

בראש ובראשונה, התמכרות בהגדרתה היא פעולה שהאדם מפתח בה תלות מסוימת, אשר פוגעת בו בתחומי חיים אחרים.

אדם המכור לספורט במקרים רבים מזניח תחומי חיים חשובים אחרים כגון עבודה, משפחה וחיי חברה. הספורט, מושא ההתמכרות הספציפי הופך להיות מרכז חייו ודוחק לפינה את כל השאר.

מעבר להיבט הנפשי, פעילות גופנית מרובה עלולה לגרום לאדם לעייפות ולתשישות, לחוסר אנרגיה מתמדת.

יתר על כן, פעילות גופנית לא מותאמת לאורח החיים ולבריאות עלולה להשליך על שחיקת גופו של האדם ונזקים גופניים אחרים, כמו בעיות בברכיים, קרעים בשרירים ועוד.

בעולם האתלטיקה, מוכרת תופעה של אנורקסיה ספורטיבית, המכונה גם היפרגימנזיה.

מדובר בהפרעת אכילה המאופיינת בפעילות גופנית מופרזת וכפייתית. היא מופיעה בדרך כלל אצל נשים, כאשר הסובלת מאנורקסיה ספורטיבית נוטה להגזים בפעילות גופנית בכדי להעניק לעצמה תחושה של שליטה על הגוף.

איך נדע אם אנו, או אדם קרוב אלינו, מכור לספורט?

• לאדם המכור לספורט עשויים להיות שינויי מצב רוח קיצוניים, התלויים באם עשה לאחרונה פעילות גופנית או לא.

• האדם אינו מסוגל שלא להתאמן, בוחר להתאמן גם כשהוא פצוע, גם כשהוא חולה.

• בדומה להתמכרויות נוספות, הספורט הופך להיות הנושא המרכזי המכוון את חייו של האדם, ומשפיע גם על תחומי חיים אחרים. כשאדם מזניח דברים חשובים נוספים בחייו למען הספורט, יש סכנה כי הוא איבד משליטתו בצורך להתאמן.

• המכורים לספורט מחפשים כל חלון זמן אפשרי לעסוק בפעילות גופנית, יותר מהרגיל ובאופן קיצוני ומוגזם. כשנבצר מהם לעשות ספורט, הם מתקשים להירגע עד שמוצאים זמן לכך.

• לעיתים, אדם המכור לספורט מתאפיין גם בעיסוק אובססיבי במראה הגופני. משקיע זמן ומשאבים כלכליים מעט קיצוניים מהרגיל בלבוש ובטיפוח המראה החיצוני.

• במקרים רבים, אדם המכור לספורט מתעסק באובססיביות גם בפיתוח הרגלי אכילה בריאים, או כאלה המנפחים שרירים, ונוספים.

• במקרים קיצוניים יותר, עיסוק אובססיבי בספורט מגיע כתופעת לוואי של הפרעת אכילה.

איך מטפלים בהתמכרות לספורט?

בדומה לכל התמכרות, הצעד הראשון לפתרון הוא מודעות. כשהאדם אינו מודע לכך שהוא סובל מבעיה, אין סיכוי שיוכל לפתור אותה.

הצעד הראשון שעובר המכור לספורט הוא ליווי בגילוי ההתמכרות והתוודעות אליה. ברגע שיש מודעות, קל יותר להבין את שורש הבעיה והצורך עליו עונה העיסוק הכפייתי.  מרבית המטפלים מקנים לאדם כלים להתמודדות אדפטיבית יותר עם הקושי, כלים פרקטיים לניתוב דחפים לא אדפטיביים וחשקים אובססיביים, דרכים להתמודד עם עצמם ועם המציאות. הטיפול עוזר להשיב שליטה בחיים ולשפר את הדימוי העצמי, ואיכות החיים.

חשוב לדעת כי במקרים של התמכרות לספורט, פסיכותרפיה היא התשובה ולא טיפול תרופתי, שאין הוכחות ליעילותו בהפחתת התמכרויות בתחום זה.

השינוי של האדם צריך להיות התנהגותי ורגשי, עליו ללמוד לספק את דחפיו ורצונותיו בדרכים אדפטיביות שאינן פוגעות בתחומי חיים אחרים.

כמובן, שיש חשיבות רבה לתמיכה משפחתית וחברתית, ובמקרים רבים חשיבות רבה גם לטיפול קבוצתי, המפגיש את האדם עם אחרים הסובלים מאותן הבעיות שלו ומאפשר לו להתמודד בתחושת בדידות פחותה.

לקבוצה יש מקום של כבוד בעולם הספורט, לכן סביר שביכולתה להציע מצע לריפוי מנטלי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

צוות המומחים להתמכרויות במכון טמיר

מטפלים מומלצים לטיפול בהתמכרות

 

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

טרבלסי חדד, ת (2023).  מחקר: מכורים לפעילות גופנית? ייתכן שזה קשור לילדות שלכם. מתוך Ynet בריאות.

Morgan W. Negative addiction in runners. Physician Sports Med. 1979;7:56–69.

Zeigler-Hill, V., Besser, A., Gabay, M., & Young, G. (2021). Narcissism and Exercise Addiction: The Mediating Roles of Exercise-Related Motives. International journal of environmental research and public health, 18(8), 4243. https://doi.org/10.3390/ijerph18084243

משבר יציאה לגמלאות:

שינוי, הסתגלות

וכלים נפשיים

מה משמעות העבודה עבור האדם?

כאשר נשאל זיגמונד פרויד מהם לדעתו הקריטריונים לבריאות נפשית, ענה בפשטות: "עבודה ואהבה" (בסדר הזה).  

העבודה היא מקור פרנסה, כמובן, אך גם מקום למפגש חברתי, למימוש עצמי, למסגרת, סדר יום, והינה לרוב חלק משמעותי ביותר בזהותו העצמית של האדם.

בגלל שהעבודה כל כך משמעותית בחיי האדם, אין זה פלא מדוע רבים חווים משבר עם סיום שנות העבודה והיציאה לפנסיה.

מצד שני, בואו ניקח רגע מבט יותר מציאותי: החלום של ילידי המילניום הוא לצאת לפרישה מוקדמת - החלום של צעירים הוא לפרוש, ואתם כבר שם. 

משבר היציאה לגמלאות

לפי נתוני הלמ"ס, למעלה מ-70,000 גברים ונשים בישראל נפרדים מדי שנה מחיי העבודה, ומשנים סטטוס לגמלאים. תקופת חיים זו, של סיום חיי העבודה, נחשבת מורכבת מבחינה פסיכולוגית. היא דורשת תשומת לב להסתגלות לשינוי, תמיכה חברתית והעמקת יחסים אין אישיים (זוגים ו/או משפחתיים) ופיתוח תחומי עניין אלטרנטיביים.

מבחינה סטטיסטית, מבוגרים שנכנסים לגיל השלישי, כלומר מעל גיל 60, משתייכים לקבוצת הסיכון המשמעותית ביותר לבצע אקט אובדני. 

אחת הסיבות לכך היא שאין תפקיד חברתי מוגדר לאוכלוסיית הגיל הזה, ולהפך- תפקידיהם החברתיים הולכים ופוחתים (עם עזיבת הילדים מהבית, עם היציאה לפנסיה). כתוצאה מכך, תחושת חוסר היכולת לתרום פוגעת בתחושת משמעות החיים ובתחושת הערך העצמי, אשר שפגיעה בהן עלולה להוביל בתורה לדיכאון ואפילו למחשבות אובדניות. 

אם יסופקו אלו, כך מעידים רבים וטובים, תוכלו להיכנס לאחת התקופות היפות שיש לחיים להציע.

זוכרים כמה דברים דחיתם לאורך השנים לפנסיה?

שנתחיל להנות מהחיים?

במקום להיות וורקוהוליק, יש לך הזדמנות להתמסר לפעילות מהנה חדשה, רק צריך לבחור מה שאוהבים ולהתמסר לחיים החדשים (אגב, לפי נתונים סטטיסטיים מארה"ב גמלאים רבים בוחרים להמשיך לעבוד...).

פרישה לגמלאות מובילה לירידה ברמות מתח

(אלא אם אתם תפרנים...)

רובנו מדמיינים את הפנסיה כשלב נינוח בחיים, בו נוכל לעצור סוף סוף וליהנות מפירות שנים של עבודה מאומצת ומלחיצה.

ניתן לשער שהפנטזיה הזאת נפוצה במיוחד בקרב העובדים בעבודות פיזיות ומלחיצות במיוחד, המחכים בכיליון עיניים למנוחה הנכספת.

לרוע המזל, מחקר שפורסם לאחרונה ב – Journal of Gerontology מצביע על כך שפרישה משוק העבודה עשויה דווקא להגביר את רמות הלחץ של גמלאים בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך.

בדומה להנחה האינטואיטיבית, השערת החוקרים הייתה שכיוון שחשיפה מוגברת ללחץ אופיינית יותר לתחומי תעסוקה עם סטטוס חברתי נמוך, פרישה תוביל לירידה ברמות הלחץ וצמצום הפערים בין המעמדות.

לצורך המחקר נבדקו רמות הקורטיזול של עובדים שיצאו לגמלאות לאחרונה.

קורטיזול, המכונה "הורמון הדחק", הינו הורמון לחץ המסייע לגוף להתמודד עם מצבי לחץ ע"י ויסות תהליכי מטאבוליזם ואף משפיע על הפעילות המוחית.

במצב רגיעה, רמות הקורטיזול ינועו לפי מחזוריות יומית. הן יגיעו לשיאן כ-30 דקות לאחר ההתעוררות, וירדו בהדרגה עד השינה.

לעומת זאת, במצבי דחק נראה הפרעה במחזור התקין המתבטאות ברמות קורטיזול גבוהות וירידה איטית ברמות ההורמון לאורך היום, כך שהפער בין רמות הקורטיזול לאחר ההתעוררות ולפני השינה קטן יחסית.

במילים אחרות, נצפה לראות עקומת ירידה במצב תקין, ועקומה שטוחה יותר תחת סטרס.

עקומה שטוחה של רמות קורטיזול הינה סמן ביולוגי מרכזי לרמות לחץ גבוהות, ונמצאה קשורה גם לסיכון מוגבר למחלות לב מסכנות חיים. בשל כך, המחקר הנוכחי השווה את עקומות רמת הקורטיזול לאורך היום של עובדים שיצאו לפנסיה לעומת עובדים שבחרו להישאר בשוק העבודה. השערתם הייתה כי בקרב גמלאים תמצא עקומת רמות קורטיזול חדה יותר, המעידה על רמות דחק נמוכות יותר, לעומת נבדקים שבחרו להמשיך במקום עבודתם.

במסגרת המחקר, מדגם רחב של משתתפים בני 60 בממוצע, עברו 5 בדיקות לרמת קורטיזול לאורך היום.

בבדיקה ראשונית החוקרים מצאו כי באופן כללי, פרישה משוק העבודה מקושרת לרמות לחץ נמוכות יותר, כפי שניתן לראות מההשפעה חיובית על השינוי ברמת הקורטיזול לאורך היום.

עם זאת, כאשר הנבדקים חולקו לקבוצות לפי רמות הכנסה, התברר כי בקרב בעלי מעמד או הכנסה נמוכה הפרישה לגמלאות הובילה לאפקט ההפוך. בעוד נבדקים מעוטי הכנסה או מקצוע בעל יוקרה נמוכה לעיתים קרובות סבלו מבריאות לקויה ותגובתיות ביולוגית גבוהה ללחץ בעת הפרישה, בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה הפגינו רמות פחותות של לחץ. לפי החוקרים, פער זה עשוי להיות ביטוי של ההבדלים באורח החיים, כאשר פערים מוקדמים במצב הבריאותי מועצמים עם הגיל.

לפי כותבי המאמר, הסיבה לתוצאות הבלתי צפויות עשויה להיות חשיפה לגורמי לחץ חדשים עם הפרישה לגמלאות ממשרה עם הכנסה נמוכה, דוגמת לחצים כלכליים.

תוצאות המחקר מרמזות לכך שרמות לחץ אינן תוצר בלעדי של נסיבות מידיות, ועשויות להיות מושפעות ממגוון גורמים ארוכי טווח. לדוגמא, הרגלי הבריאות שליוו אותנו כעובדים צפויים להשפיע על איכות חיינו כאשר ההכנסה תצטמצם עם ההגעה לגיל הפנסיה.

לצערנו כי רב, נראה שמנעמי הפרישה לגמלאות שמורים בינתיים למעטים ברי מזל.

איך להתמיד בתחביב חדש?

חוקרים מאגודת מקס פלאנק לקידום המדע בגרמניה דיווחו על ממצאי מחקר, לפיט המשך חיי העבודה לאורך שנים רבות מגיל הפנסיה קשור לשיעור מואט של ​​ירידה קוגניטיבית.

במילים אחרות, עבודה שומרת על המוח חד וממוקד. 

זה אומר שאם פורשים צריכים להיות עסוקים, לומדים, מחפשים. 

מחקר שבחן דפוסי התמודדות של גברים ונשים שיצאו לגמלאות, העלה כי נשים מגלות פתיחות רבה יותר מגברים, להתנסויות חדשות בחינוך פיננסי ובקבלת ייעוץ בעניינים כלכליים (הקניית כלים לניהול פיננסי חיונית ביותר עבור גימלאיות, לאור נטייתן להתרושש במהירות רבה יותר בגיל השלישי, בהשוואה לגברים). 

אתגר ההתחדשות שמתבטא באימוץ הרגלים ועיסוקים חדשים, אינו פשוט עבור מי שחשים שראו כבר הכל.  

איך מתמידים בהרגל חדש?

המחקר העלה כי הקפדה על משבצת זמן קבועה ביום להשקעה בתחביב חיונית ליצירת הרגל קבוע, ורצוי מאד שמשבצת זמן זו תתקיים בשעות הבוקר: החוקרים ביקשו מ-48 סטודנטים להקדיש זמן קבוע למתיחות מדי יום במשך שלושה חודשים. מחציתם התבקשו להקפיד על ביצוע המתיחות בבוקר ומחציתם בשעות הערב.

הממצאים הפתיעו את החוקרים במובהקותם: מסתבר שהסטודנטים שהתבקשו לבצע את המתיחות בבוקר אימצו את התחביב (החלו לבצע את המתיחות באופן "אוטומטי" כחלק משגרת יומם) כמעט חמישים ימים בממוצע מוקדם יותר מעמיתיהם שביצעו את המתיחות בשעות הערב!

אין הסבר חד משמעי לממצאים, אך על פי בחינת רמות ההורמונים ברוק נמצא כי רמת הקורטיזול גבוהה יותר בבוקר. הקורטיזול קשור לתהליך המטבוליזם של הדם ולפיכך גם למידת האנרגיה בגוף, כך שייתכן שגורם זה היה בין האחראים להמרצת המשתתפים לביצוע המתיחות.

מחקרים קודמים כבר הוכיחו שלוקח בממוצע 21 ימים רצופים כדי ליצור הרגל חדש שייכנס באמת לסדר היום ויהפוך "אוטומטי".

לכן, אם אתה מתכנן לאמץ לך הרגל או תחביב חדש כמו יוגה, מדיטציה, כפיפות בטן, קריאה ועוד- תצטרך להתמיד לאורך זמן, ובנוסף תצטרך להשכים על מנת לפנות לכך זמן בשעות מוקדמות, גם אם אתה סובל מקושי להתעורר בבוקר. 

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

תודות:

צוות ייעוץ קריירה במכון טמיר 

מקורות:

יעל ולצר, לסיים את העבודה עם חשש גדול: האתגר של הפורשים. מתוך אתר YNET, אוגוסט 2018

Hale JM, Bijlsma MJ, Lorenti A. Does postponing retirement affect cognitive function? A counterfactual experiment to disentangle life course risk factors. SSM Popul Health. 2021 Jun 26;15:100855. doi: 10.1016/j.ssmph.2021.100855. PMID: 34258375; PMCID: PMC8255239.

John Manganaro (2018). MassMutual Study Scrutinizes Retirement Gender Gap. in: https://www.plansponsor.com/massmutual-study-scrutinizes-retirement-gender-gap/

Mosconi, G., Vigezzi, G. P., Bertuccio, P., Amerio, A., & Odone, A. (2023). Transition to retirement impact on risk of depression and suicidality: results from a longitudinal analysis of the Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe (SHARE). Epidemiology and psychiatric sciences, 32, e34 https://doi.org/10.1017/S2045796023000239

https://in.style.yahoo.com/best-way-habit-stick-says-123706122.html

http://time.com/money/5241566/vicki-robin-financial-independence-retire-early/

מהי שיטת אימגו?

Imago Relationship Therapy, היא שיטת טיפול זוגי שפותחה ע"י ד"ר הארויל הנדריקס בשנות ה-80 ומאז נמצאת בשימוש הולך ומתרחב.

IMAGO היא שיטת טיפול זוגי מוכרת, כשיטה של פסיכותרפיה, טיפול נפשי בגישה אינטגרטיבית, המשלבת בשיטת הטיפול יסודות משיטת ה-CBT , מעולם הפסיכואנליזה, מתיאוריית ההתקשרות, מגישת פסיכולוגיית העצמי ופסיכולוגיית האגו.

טל אמריליו, מטפלת זוגית בגישת אימגו, קיבוץ מגל

איך זה להיות בטיפול אימגו?

את שיטת אימגו פגשתי לראשונה כסטודנט בן 24.

הגעתי עם בת זוגי דאז, שנינו סטודנטים צעירים באוניברסיטה שמחפשים מענה לקשיים הזוגיים שלנו.

הרבה אהבה והרבה בלבול.

נפגשנו בהתחלה לשני מפגשים עם פסיכולוגית קלינית בחיפה, אבל התחושה הייתה שזה לא זה.

איכשהו, דרך הפרקטיקום של הפרטנרית שלי, בלימודי עבודה סוציאלית, שמענו על סדנה לזוגות במרכז למשפחה בהדר, בהנחיית אירית וולשטיין-פלג, ונכנסנו לטיפול אימגו קבוצתי עם 6 זוגות אחרים.

החשש הראשוני לגבי שיתוף אחרים בקשיים זוגיים, בקבוצה של אנשים לא מוכרים, חלף חיש מהר.

החוויה הייתה בלתי נשכחת.

לכולם. 

יהלומית (יהלי) סימיונוביץ׳, מטפלת בגישת אימגו בחיפה והקריות

'אימגו' הוא אוסף חוויות מהיחסים המשמעותיים שחווינו בחיינו, בעיקר בשנות הילדות, כאשר לרוב ההורים הם דמויות מפתח בכך. ההנחה המרכזית עליה מושתת השיטה היא שה'אימגו' של האדם היא שמובילה אותו לבחירת בן זוג ספציפי, באופן שאינו מודע. השיטה מניחה כי אנו בוחרים בני זוג בעלי תכונות אופי משמעותיות עבורינו, שהופיעו או לחילופין חסרו אצל דמויות חשובות מן העבר, במטרה להגיע לתיקון ולצמיחה, הן אישית ונפשית והן של מערכת היחסים. אנו בעצם מחפשים בן זוג מסוים, באופן לא מודע, המזכיר לנו תמונה מוכרת כלשהי.

לפי השיטה, קשיים בזוגיות קשורים במאבקי כוח ובחוסר סיפוק מהזוגיות מצד שני בני הזוג, הקשורים לצרכים שלא מולאו. קשיים אלה מאפיינים במידה כזו או אחרת כל קשר זוגי, אך לעיתים הקשיים מביאים לעלייה ולצמיחה ולעיתים- להרס של הזוגיות. שיטת 'אימגו' מתמקדת בהפיכת מאבקי הכוחות והמשקעים שמקשים על הזוגיות לכאלה שמניעים את הזוגיות לצמיחה חיובית.

מטרת הטיפול בשיטת 'אימגו' היא ללמד את בני הזוג להכיר במאבקי כוחות, בביקורת ובמשקעים שעולים מצד בני הזוג כבקשות לשינוי מצידם, ודרך הקשבה ודיאלוג פתוח להפוך את המכשול למעצים.

איתן טמיר

ראיון עם מטפלת בשיטת אימגו

שיחה עם גלי דבי, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית בפתח תקווה, בקליניקה עמיתה של מכון טמיר. 

מראיינת:

שירלי גבאי

גלי דבי, מטפלת זוגית בגישת אימגו, פתח תקווה 

הי גלי! כמה מילים  על עצמך מבחינה מקצועית?

הי. אני עוסקת כבר 12 שנים בטיפול זוגי ומשפחתי.

לאחר התואר השני בעבודה סוציאלית התחלתי מסלול לימודים של טיפול זוגי ומשפחתי, ובמקביל התמחיתי בעבודה עם משפחות. מאז אני עובדת בטיפול זוגי ומשפחתי. לאורך השנים טיפלתי במספר תחנות לייעוץ זוגי. חשוב לי לעבוד במקביל גם כשכירה כי אני מאמינה שזו המקצועיות.

יש לי ניסיון עם כל סוגי האוכלוסיה, מאסירים משוחררים, בריאות הנפש, מכורים לשעבר ועד דוקטורים ומנהלי חברות. התחיתי ספציפית בשיטת האימאגו במשך שנתיים.

זה בדיוק מה שרציתי לשאול, על שיטת האימאגו. תוכלי לספר לי על השיטה?

אימאגו היא שיטת התקשרות, שיטה טיפולית מאוד ספציפית לשיפור  תקשורת בין אנשים. השיטה מדגישה היבטים ייחודיים, למשל שפת גוף, או ניסוח של מילים ובחירתן. מטפל אימאגו הוא מאוד אקטיבי. מבחינתי, אנינ מצד אחד אקטיבית ומצד שני אני משאירה מקום לעבודה גם לזוג.

הרציונל הטיפולי הוא לבנות ולייעל את היכולת הזוגית לתקשר ולדבר. בעצם, אין טיפול בו אני לא נעזרת באימאגו בצורה זו או אחרת.

התהליך ממש מעניק לזוגות מיומנויות -  קודם כל איך לדבר על תסכול - מקום בו זוגות רבים 'נופלים' -  וגם להחזיר את ההערכה ההדדית ליחסים.

מחקרים מלמדים שכדי שתהיה שביעות רצון בקשר נדרשת הערכה גבוהה יותר מביקורתיות.  

אני עובדת באמצעות השיטה הזו גם עם משפחות, כמו גם בטיפול דיאדי הורה-ילד. אני מאוד מתאימה את אופן העבודה שלי למשפחה, למטופלים, אני לא עובדת עם כולם באותו האופן.

איך בעצם שונה האימאגו מטיפול זוגי או משפחתי קלאסי?

מושיבים את בני הזוג אחד מול השני ועובדים בדרך מאוד מסוימת. יש כל מיני סוגים של משפטים ודיאלוגים באימאגו, בני הזוג מביאים את התכנים של הדיאלוגים ואני מכוונת אותם לאופן בו רצוי להתחיל את המשפט, איך להעמיק ולהתחבר למקום הרגשי ועוד.

זה עובד מאוד חזק.

יש לך דוגמא אופיינית?

קודם כל, זה מתחיל בדבר הכי טריוויאלי -  להזמין את בן הזוג לשיחה, להגיד לו: "הייתי רוצה לדבר איתך על..." ולתת כותרת, נניח, לדוגמא: "הייתי רוצה לדבר איתך על זה שאתה חוזר מאוחר בלילה, האם אתה פנוי עכשיו?"  כך מוזמן בן הזוג לבחור האם הזמן מתאים עבורו או שהוא מרגיש שהדיאלוג טעון מדי עבורו כרגע.

הנחת העבודה היא שכדי שאדם יהיה מסוגל להקשיב נדרשת בדיקה של הטיימינג.

דוגמא נוספת: לפעמים אנחנו נורא מוצפים, זקוקים לאוזן הקשבת של בן הזוג, כי בחוויה האישית הנושא בוער ודחוף. לצערנו בדיוק שם זה מתפוצץ, כיוון שבני אדם אינם פנויים לדבר על כל נושא רגשי בכל רגע נתון.

לעומת זאת, אם הפרטנר יודע שהוא קבע מראש לדבר, נניח מחר בשעה 16:00 קבענו לשבת ולדבר על הקושי לגבי חזרתו הביתה מאוחר בלילה, הוא כבר יגיע מעמדה אחר, הוא כבר פנוי יותר רגשית.

בשיטה הזו יש בעצם את תפקיד המיכל – שהוא זה שמקשיב, שזה התפקיד המאתגר, ויש את השני שהוא בתפקיד השולח – הוא זה שמדבר. המטפלת מדריכה את שניהם ועושה הרבה עבודה עם המיכל, על איך להקשיב ואיך לשקף, כל הזמן צריך לשקף.

בנוסף, אני עוזרת עם התקשורת "מה שהכי קשה לי בזה" , "איך שאני מרגיש לגבי זה".

זה על רגל אחת...

יחסי אימגו בטיפול זוגי – ממצאים מחקריים

במחקר שהשווה בין 200 זוגות שטופלו בשיטת אימגו במהלך סדנה אינטנסיבית לעומת זוגות בקבוצת ביקורת נתמכה יעילות השיטה: מדדים של טיב התקשורת הזוגית שנלקחו מיד בתום הסדנא וכן שלושה חודשים לאחר מכן הצביעו על שיפור ניכר ביכולות התקשורת ובהבעת האמפתיה ההדדית. אימאגו נבחנה גם במקרים בהם מתמודדים בני הזוג עם הפרעות קשב וריכוז, ונמצאה יעילה ומסייעת. 

עבודה נוספת בחנה את יעילות השיטה באמצעות מחקר קליני מבוקר שהשווה בין זוגות שהשתתפו בטיפול אימגו לאורך 12 פגישות לבין זוגות בקבוצת ביקורת. בני הזוג בקבוצת הניסוי דיווחו על שיפור, מובהק סטטיסטית,  בשביעות הרצון בקשר. 

טיפול זוגי בגישת אימגו ברחובות <

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה: 

שייקו ברדווין, פסיכולוג,

שירלי גבאי, MSW,

גלי דבי, MSW, מטפלת בגישת אימאגו

יחד עם מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

3 בינואר 2024   

מקורות:

Nathan C. Gehlert, Christopher D. Schmidt, Victoria Giegerich & Wade Luquet (2017) Randomized Controlled Trial of Imago Relationship Therapy: Exploring Statistical and Clinical Significance, Journal of Couple & Relationship Therapy, 16:3, 188-209

Robbins, C. A. (2005), ADHD couple and family relationships: Enhancing communication and understanding through Imago Relationship Therapy. Journal of. Clinical Psychology, 61: 565-577

https://imagorelationships.org/

תמיכה פסיכולוגית

בתהליך יציאה מהארון

ההחלטה לצאת מהארון הינה החלטה מאוד לא פשוטה עבור כל אחד.

על אף שכיום, הקהילה הלה"טבית זוכה להרבה יותר לגיטימציה חברתית מאי פעם ועל אף שמדובר בקהילה אוניברסלית ענפה ובנושא מוכר לכל נער/ה כבר מגיל צעיר מאוד, היציאה מהארון הינה תהליך סובייקטיבי במידת מורכבותו עבור האדם.

העוצמה הפסיכולוגית שמעורר תהליך היציאה מהארון תלויה בכמה גורמים, ביניהם מבנה האישיות, מקורות התמיכה, מידת הליברליות של המשפחה ושל החברה אליה משתייך (למשל, צעירים בארון המשתייכים לקהילה הדתית סובלים מקשיים נוספים),קשר זוגי בהווה ועוד. 

מחד, היציאה מהארון משחררת לחופשי את הזהות המינית האמיתית ומאפשרת לאהוב בפומבי ובלי להסתיר, להתממש ולחיות, אך מצד שני, היציאה מהארון מלווה לעיתים בחששות רבים וכבדים, הקשורים בהשלכות המהלך ובתוצאותיו. 

יציאה מהארון מייצרת לעיתים קרובות רמת חרדה גבוהה, דאגות ולחצים, אצל היוצא/ת מהארון, שכן עליו להתמודד עם ההשלכות האישיות והחברתיות של החלטתו.

רבים יגיבו בחיבוק ואהדה, אולם חלק מהתגובות עלול לדחוק את האדם לפינה אפלה וכואבת, לעיתים בליווי מצוקה נפשית אפילו במחשבות אובדניות.

אצל רבים ורבות חששות שהאנשים הקרובים לא יקבלו את הזהות האמיתית שחשף האדם לגבי עצמו, ויבחרו לא להכיר בו ולהתנתק ממנו.

רבים חרדים מבדידות רבה לאחר היציאה מהארון, מחוסר קבלה ומהיעלמותם של קרובים.

מעבר לכל אלה, רבים פוחדים מהשינוי המהותי בחיים.

הם מרגישים שכל עוד הם ב״ארון״ הם נראים כלפי חוץ ״רגילים״ וחוששים כיצד ייתפסו בעיניי אחרים לאחר היציאה ממנו.

יש גם תחושה של סופיות ביציאה מהארון, מצב של אל-חזור.

מרגע שיצאו מהארון ויראו את ההשלכות לכך, רבים מפחדים להתחרט ולהיקלע למצב בו אינם יכולים להחזיר את הגלגל לאחור.

הרבה חששות, אבל גם הרבה הקלה, חיבור לאמת, שערכה עבור הנפש חשוב כפי שמזון חיוני לגוף. 

הרחבת הקשת המגדרית

הרחבת הספקטרום של הקשת המגדרית אינה בהכרח מקלה על היוצאים והיוצאות מהארון.

אנחנו בתקופה טובה יותר מאי פעם.

קיימת אפילו ביקורת כלפי המונח ״יציאה החוצה״ (coming out) מהארון והמושג המדויק יותר הוא אולי ״הזמנה פנימה״ (inviting in), התחברות לקהילה מזמינה, מקבלת, מחזקת, תומכת ולא שיפוטית.

א-בינארות מגדרית

בינאריה מגדרית היא מושג חדש וחשוב: 

מגדר לא בינארי מתייחס טווח של זהויות מגדריות שאינן גבריות או נשיות בלבד. תחת הגדרה זו ניתן למצוא טרנסג'נדרים, אנשים אשר חשים אי הלימה בין המגדר שלהם לבין המין הביולוגי בו נולדו, או אנשים שנולדו עם סימני מין זכריים ונקביים כאחד (אינטרסקס).  אך הגדרת הא-בינאריות רחבה יותר וכוללת גם אנשים המזדהים כבעלי שני מגדרים, בעלי מגדר שלישי, חסרי מגדר, כל-מגדריים, בעלי זהות מגדרית פלואידית או כלא מזדהים.  זהות מגדרית איננה קשורה בהכרח לנטייה מינית. בקרב אנשים א-בינאריים ניתן למצוא מגוון נטיות מיניות, בדיוק כמו באוכלוסייה הכללית.

מחד, יש כאן פריצת דרך זהותית, ומאידך, העשרת השונות וחיזוק ההגדרה העצמאית מקשה לעיתים על ההתמקמות האישית.  

כל החששות הללו ואחרים, מסבירים מדוע היציאה מהארון היא תהליך שאורך עבור רבים זמן רב, ורבים אף בוחרים שלא לעבור אותו.

גם ההימצאות בארון וגם תהליך היציאה ממנו, מייצרים עבור האדם קשיים רבים והתמודדויות קשות.

ההימצאות בארון מכריחה את האדם לשקר לקרובים לו ביותר, לחיות חיי סתר, "חיים כפולים", בנוסף לפגיעה האנושה בזהותו הכלואה של האדם.

חשוב לתת יחס מיוחד לנוער בגילאי התיכון והצבא הנמצא בארון, שכן מדובר בגילאים מורכבים יותר מבחינה נפשית, בהם התגובה החברתית חשובה ביותר, אך גם מועדת יותר להיות אכזרית מאוד. בנוסף לכך, מדובר בגילאים בהם הזהות עדיין נמצאת בשלבי התגבשות, ולכן זוהי תקופה כה רגישה לכל צעיר, ובמיוחד לצעירים הנמצאים בלבטים לגבי זהותם ונטייתם המיניות. מקרי האובדנות בקרב צעירים הומוסקסואלים או צעירות לסביות גבוה במיוחד כשמדובר בנוער, ולכן חשוב להיות ערניים מאוד לתופעה.

ליה רינג, MSW,  מטפלת בלהט״ב בפתח תקווה

אאוטינג - הוצאה מהארון ללא בחירה

אאוטינג הוא מצב בו אדם אחר מפרסם את הזהות המינית של אדם אחר, ללא הסכמתו.

אאוטינג אינו מכבד, לא הולם ועלול להיות גם מסוכן.

יציאה מהארון היא תהליך רב עוצמה בשינוי אישי, אבל לעולם אסור לכפות על מישהו חשיפה כזו בניגוד לרצונו.

לאחרונה פרסמנו באתר המכון ראיון מרתק בנושא עם דפנה גרינר, מנהלת השירות הטיפולי במרכז הגאה.

שווה קריאה. 

הדס אורינגר וייס, MA, מטפלת בלהט״בק, מכון טמיר ת״א

3 טיפים חשובים ליוצאים.ות מהארון

אלה עשויים להקל על התהליך, בעיקר כאשר הוא מורכב:

• חשוב לנסות לתכנן את תהליך היציאה מהארון. להחליט למי מספרים ומתי, האם לעשות זאת בהדרגה, בפומבי, או בבת אחת. במידה והוחלט על יציאה הדרגתית, חשוב לספר לאנשים שהאדם סומך על מידת הדיסקרטיות שלהם ועל יכולתם לשמור על פרטיות האדם ולהבין את גודל הצעד שלוקח.

• חשוב להיות ריאליים לגבי התגובות, להבין ולקבל גם את המתקשים לעכל את הבשורה, כמו הורים מסורתיים או חברים ותיקים. חשוב להבין שמדובר בשינוי גדול בזהות האדם כפי שהכירו אותו יקיריו, ולמרות שהוא נותר אותו אדם שהיה, לוקח לפעמים זמן להבין ולהכיר בכך

• חשוב מאוד לנסות ליצור קשרים עם הקהילה הלהט"בית. הקהילה מקבלת בזרועות פתוחות את היוצאים.ות מהארון, תומכת מתוך ניסיון אישי ומפיגהבכך את תחושת הבדידות. מקור התמיכה הזה, של אלה שעברו את התהליך, חשוב מאין כמוהו.

אייל גינזבורג, MSW, פסיכותרפיה ללהט״ב, טמיר תל אביב

טיפול פסיכולוגי בתהליך היציאה 

במקרה של מצוקה נפשית קשה, מחשבות אובדניות, כאב ולבטים עמוקים, התייעצות עם איש מקצוע מתחום הטיפול הנפשי והתחלת טיפול פסיכולוגי עשויים להקל על תהליך היציאה מהארון.

טיפול נפשי מתאים לכל שלב ביציאה מהארון, בין אם עדיין מתלבטים לגביה, בין אם החלה, ובין אם הסתיימה ועתה מתמודדים עם השלכותיה.

הטיפול הנפשי מסייע לעבד מגוון קשיים המאפיינים את התהליך.

מעבר לחלקים הטיפוליים הפרגמטיים, הקשר בין המטפל למטופל והברית הטיפולית הנבנית, מסייעים למטופל להסתגל לזיקה המתחדשת בינו לבין הסביבה, לעצב את זהותו ואת הלגיטימיות שבה, לשקם מערכות יחסים קרובות שהתערערו לאחר היציאה מהארון, לבחור כיצד לצאת מהארון ולהעניק תמיכה רגשית לכל אורך התהליך.

טיפול נפשי טוב מאפשר לאדם לזקק את התשובות מתוך עולמו מעניק תמיכה והשראה לאורך הדרך.

שוב נזכיר, כי בני נוער המתמודדים עם יציאה מהארון נמצאים במצוקה קשה, וההחלטה ללכת לטיפול נפשי לרוב אינה לבחירתם, כי אם בהתייעצות וברשות ההורים.

הורים רבים מודעים לכך שבנם או ביתם נמצאים בהתלבטות לגבי זהותם המינית גם לפני שהילדים התוודו על כך, ולכן חשוב להיות ערניים במיוחד לקושי שעוברים הצעירים ולהאם מצליחים להתמודד עימו. ב

מידה והנער או הנערה מתקשים להתמודד לבדם, וההורים מזהים סימנים של סבל, התבודדות, מצבי רוח ירודים או קושי חברתי, חשוב מאוד להביא את הילד לייעוץ מקצועי, ולאפשר לו לקבל מענה מתאים לקשיים עימם מתמודד.

הנה פרופ׳ נח הררי, מגדולי כותבי ההיסטוריה של התקופה,

מדבר על מה זה בשבילו להיות הומו:

טיפים להורים - איך להתמודד נכון עם יציאת הילד/ה מהארון?

ביל קנאסי, מאתר USA Today, מציע כמה נקודות חשובות להורים שבנם או בתם יוצאים מהארון:

• קודם כל, להקשיב: תנו לילד מקום לספר את סיפורו, בשפה ובקצב שלו.

• שנית, ללמוד: הכירו את המושגים המקובלים בקהילה הלהט"בית, על מנת לתקשר עם הילד/ה בשפתו. 

• תנו תיקוף לזהות: גם אם קשה לכם לתמוך בזהות המינית המתגבשת של הילד, אתם עדיין יכולים להביע תמיכה עדינה, גם אם חלקית, למשל לדבר בצורה מקבלת וחיובית על להט"בים.

• היו מעורבים: השתתפו בתהליך הגילוי עם צוות ביה"ס, תנועת הנוער, מאמן הספורט או כל אדם אחר שחשוב שיתמוך בתהליך. חשוב לעקוב, לשאול את הילד/ה שאלות ולהמשיך להתעניין בתהליך. 

• הכירו בכך שקיים מגוון של רגשות לגיטימיים כתוצאה מהגילוי -  החל משמחה על הגילוי והקלה מפריקת המתח שאולי הצטבר בבית, ועד כעס, אכזבה, אשמה או בלבול. כל הרגשות הם נורמליים וצריך זמן לעכל ולעבד אותם. 

• נסו להיות פתוחים ואפשרו לרגשותיכם להשתנות עם הזמן ועם צמיחתו של הילד.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון: 

18 בדצמבר 2023  

קו הקשב של האגודה למען הלהט"ב

רוצה להתייעץ? משהו יושב על הלב ומרגיש/ה שאין לך עם מי לחלוק? מחפש מידע?

אנחנו כאן בשביל להקשיב לך.

"יש עם מי לדבר" – קו הקשב, המידע והתמיכה של האגודה. אנחנו כאן בכל נושא הקשור לקהילה הגאה. המתנדבים והמתנדבות שלנו יקשיבו, ויהיו כאן בשבילך , בצורה מכבדת, אמפטית ונעימה - גם לדברים שקשה לדבר עליהם.

אז צרו איתנו קשר:

יש עם מי לדבר פועל בימים א-ה בשעות 1930-2230

בטלפון 036205591

במייל

yesh@glbt.org.il

או בצ'אט אנונימי – בהתחברות קלה מאתר האגודה

www.glbt.org.il