מהו טיפול פרדוקסלי? מהם עקרונותיו וכיצד הוא עובד בשטח?

מהו טיפול פרדוקסלי?

הטיפול הפרדוקסלי פותח לראשונה בשנות ה-20 ע"י אלפרד אדלר, פסיכותרפיסט ורופא, וצמח בין היתר בזכות הפסיכיאטר היהודי, ניצול השואה, ויקטור פרנקל.

הטיפול פועל נגד כל האינסטינקטים של בני אדם במצבי לחץ, בהם הנטייה הטבעית היא לעשות כל מה שניתן כדי לצאת מהם.

למשל, מי שסובל מפחד קהל יימנע מאור הזרקורים ואדם הסובל מפוביה מכלבים לא ימהר לעבוד כשליח בוולט.

בשיטה קאונטר-פובית זו המטפל יעודד את המטופל להמשיך בהתנהגות הלא רצויה ואף יחזק אותה, זאת במטרה ללמד את המטופל כי ההתנהגות מצויה בעצם בטווח שליטתו, או לפחות השפעתו. 

הצורך האינסטינקטיבי להיחלץ מהמצב המלחיץ הוא צורך הישרדותי. על מנת לשרוד בטבע, ובדומה לכל בעלי החיים, על האדם לעשות כל שביכולתו במטרה להישמר מפני סכנות המאיימות על שלום גופו.

כשאדם תופש מצבים מסוימים כמעוררי לחץ או חרדה, גופו מפרש אותם כמצבי סיכון ומפעיל מנגנונים בהתאם (עלייה בלחץ הדם והזעה, למשל), וכך גם הגוף וגם הנפש- מעודדים את האדם להימנע ממצבי חירום אלה.

מהם מקורות הטיפול הפרדוקסלי?

טיפול פרדוקסלי, שנקרא גם התערבות פרדוקסלית, משלב עקרונות מתוך הטיפול ההתנהגותי, הקוגניטיבי, הפסיכודינמי והאקזיסטנציאליסטי.

ויקטור פרנקל וממשיכיו הגו את הטיפול מתוך הבנה שחיי האדם הם פרדוקסליים - מחד הוא מוגבל ע״י המציאות ומאידך הוא חי את חייו באמונה שיש לו רצון חופשי.

בעוד האינסטינקטים ההישרדותיים יובילו אותו להתרחק, לברוח, או להימנע מהתכנים המאיימים, הטיפול ינחה את המטופל לחפש אותם.

למשל, אדם הסובל מקושי להירדם יתבקש ע״י המטפל לצאת ביוזמתו מהמיטה במקום להמתין להירדמות (בטכניקה פרדוקסלית של הגבלת שינה).

במהלך הטיפול, האדם מקבל משימות שמטרתן לעורר את הבעיה ו"לתרגל" אותה. למשל, מטפל בשיטה הפרדוקסלית ישלח מטופל הסובל מחרדת בחינות להיבחן בכל מבחן אפשרי, וכן ישלח מטופל הנמנע מלאכול בפומבי לעשות בדיוק את זה- וכמה שיותר.

מהן מטרות הטיפול?

מטרת הטיפול היא שהמטופל, בכוחות עצמו, יצור באופן אקטיבי את המצב שגורם לו לחרדה, ולא יקלע אליו. האפשרות לייצר את הפחד מבנה אצל המטופל תחושת שליטה בחוויה המלחיצה. היכולת לזמן את הפחד או המועקה נותנים תחושה שבאותה המידה- ניתן גם לסלקם מהתודעה ולכן, הפחד מפני הופעתם פוחת.

מעבר לתחושת השליטה, כשאדם עובר חוויה פעם אחר פעם, בשלב מסוים הוא מסתגל אליה. באותו האופן, הטיפול הפרדוקסלי עוזר למטופל להסתגל לחוויה ממנה כה חושש. המטופל מתרגל לחוויה המפחידה ובמרבית המקרים- מגלה שהיא כלל לא מפחידה כפי שחשש, ושיש ביכולתו להתמודד עימה.

הטיפול הפרדוקסלי נמצא כיעיל עבור מגוון רחב של קשיים רגשיים, ביניהם חרדה, פוביות, לחצים ונדודי שינה. עם זאת, חשוב להדגיש כי טיפול פרדוקסלי, סוג ייחודי של טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד, אינו מתאים לכל אדם ולכן, אינו מומלץ מבלי ליווי מקצועי.

אלמנטים של טיפול פרדוקסלי אפקטיבי

מתוך הכרה שישנן דרכים רבות ומגוונות להתערב באופן פרדוקסאלי, כתבו חוקרים את הפרק Ericksonian Styles of Paradoxical Treatment, מתוך הספר Promoting Change Through Paradoxical Therapy. 

ֿהפרק ממקד 5 מרכיבים של הפרדוקס כהנחיות גמישות בהן יוכלו מטפלים להשתמש לצורך ניסוח והעברת התערבויות פרדוקסליות, כמו גם לבחון מדוע התערבות פרדוקסלית ספציפית לא נמצאה יעילה.

מובן שלא כל חמשת האלמנטים הללו חייבים להיות ניכרים בכל התערבות פרדוקסלית יעילה, אבל חשוב לקחת בחשבון ולהתייחס לכל אחד מהם בדרך כלשהי, אם כי לא בהכרח בסדר בו הם נידונים כאן.

פעילות אמפתית ויצירת רפורט

יצירת קרבה היא יעד בסיס ברוב הטיפולים.

זה קריטי במיוחד בטיפול בו לא מעודדים או מצפים מהמטופלים להבין מראש את מכניזם הפעולה של התהליך.

נהפוך הוא, מצופה מהמטופלים לחוות מידה רבה של בלבול, שמעורר לעיתים כעס כלפי המטפל. אפשר להבין. 

אימוני הקשבה רפלקטיבית הכינו את מרבית המטפלים ״לפרמט״ באופן אוטומטי את הרגשות המובעים או המשתמעים של המטופל.

הכשרה זו מאפשרת למטפל להגיב בנחרצות לקושי המתבטא אצל המטופל בעוד ברמה אחרת מאפשרת לו או לה להתחיל לנסח התערבויות פרדוקסאליות שבסופו של דבר יסייעו למטופל לרענן מחדש את הקושי ולהביא לפיכך להמחשת פתרונות חדשים.

רכיב 1: מתן סיבה ממוסגרת חיובית להדרכה פרדוקסלית

מכיוון שמטופלים מציגים בדרך כלל בעיות שנראות להם כלא פרט לבעיות, התערבות פרדוקסלית המציעה להמשיך בבעיה עשויה לקבל תגובה טיפולית יותר אם מוצגת איזו "סיבה" הגיונית לכאורה, אם כי מוצגת.

מתן סיבה ממוסגרת כל כך חיובית להמשך ואף להגברת התנהגות בעייתית משיג כמה דברים.

ברמה החברתית זה מעודד את המטופל ללכת יחד עם המטפל בעשיית משהו בלתי צפוי ולא מובן מייד.

ברמה הפסיכולוגית, המטופל נעזר לקבל את הבעיה עצמה כמשרתת מטרה מועילה כלשהי, להכיר בה כבעלת ברית שעשויה להפוך למעשה לאמצעי בלתי צפוי להשגת הרבה יותר מאשר הסרת סימפטומים.

ברגע שהמטופל מקבל את התפיסה שיכול להיות תועלת כלשהי בלהיות ו / או להמשיך את הבעיה, נוצרת אווירה בה המטופל עובר על ידי העברת מסגרת ההפניה הקודמת.

כשאנחנו מציעים סיבות ממוסגרות חיוביות למעקב אחר המרשמים הפרדוקסלים, אנו עושים זאת בכנות תוך התחשבות בעיקרון האריקסוניאני שמטופלים, בכל זמן נתון, תמיד עושים את הבחירה הטובה ביותר עבור עצמם שהם למדו עד כה לעשות. כל התנהגות, אפילו התנהגות בעייתית, נלמדה מסיבה טובה וממשיכה בהיעדר בחירה טובה יותר במצב מסוים.

כמובן שה"סיבה "העומדת בבסיס הבעיה שמציב המטפל עשויה לא תמיד להיות מדויקת, אך לפחות תעודד את המטופל לשקול שקיימת סיבה חיובית כלשהי לקיומו של התנהגות הבעיה ולכן היא ממשיכה להשיג מטרה טיפולית כלשהי.

רכיב 2: שינוי ההתנהגות הסימפטומטית

כאשר המטופל הסכים בוחר להמשיך ולהנציח התנהגות בעייתית, השגרה הקודמת, שבה הורגשה הבעיה כלא נשלטת ושלילית לחלוטין, כבר נפגעה:

המטופל לא יוכל לעסוק בבעיה באותה בדרך ברגע שנצפים בחיוב ונעשים ברצינות.

אך כדי לעבור מספר צעדים מעבר להפרעה טבעית זו בשגרת הבעיה, רצוי לעיתים קרובות לשנות את ההתנהגות הסימפטומטית בכיוון טיפולי על ידי פיצול חווית המטופל בבעיה, מטרה ראשונית אחת של שינוי כזה היא לספק למטופל תחושה חדשה של תקווה ושליטה.

רכיב 3: המחשה ושליפה של חוויות דרושות בעזרת מטאפורה

לאחר שהתבלבל בין מסגרת ההתייחסות המקובלת של המטופל, זו שנוגעת לבעיה בהנחיה הפרדוקסלית וביצע חיפוש פנימי אחר דרכים ספציפיות לשיתוף פעולה עם השינויים המוצעים, המטפל נמצא במצב שביכולתו לעודד את המטופל להתחבר למשאבים נחוצים וליצור מפה חדשה.

בהקשר זה מטפלים מוצאים כי מטאפורה או סדרה של מטאפורות מכוונות באופן הגיוני בעקבות ההנחיה הפרדוקסלית והצעות שינויים.

דיבור מטפורי מעורר בעקיפין את החשיבה של המטופל על חוויות משאבים נדרשות ועשוי להדגים מפה אפשרית עבור המטופל, בכדי לפרש, לשנות, להטמיע חלק או שלם, או לדחות כאשר אינו רלוונטי עבורו.

זה לא מספיק פשוט לשבש את שגרת המטופל ביחס לבעיה ולשקול את הטיפול כמושלם. קבענו רק את הדרך להתחלת העבודה האמיתית של הטיפול, לעזור למטופל לפתח מפת התנהגות רלוונטית ומספקת באופן אישי, בה יש משאבים רצויים ונקשרים לגירויים ברשת החברתית והבעייתית שלו.

סגנונות אריקסוניאיים של טיפול פרדוקסלי

מסירת פרדוקס בסוף רצף טיפולי רצויה כדרך לפנות מחדש את המטופל ולהסיח את דעתו המודעת מניתוח מוגזם של העבודה הקודמת.

יחד עם זאת, הפרדוקס מאפשר למוח המודע לנתח ולמסגר רטרואקטיבית את סדרת המטפורות בצורה משכנעת.

המטופל מנסה להבין את המטאפורות על בסיס הפרדוקס המסכם ובו בזמן מנסה לפענח את אפשרויות והשלכותיו של הפרדוקס.

סוג זה של פרדוקס מסכם מאפשר סגירה, תחושת משמעות מוגברת לגבי מה שקרה על סמך אופיו המשכנע של הפרדוקס הסופי.

טיפול פרדוקסלי כטכניקה לחזרה לשינה

"כוונה פרדוקסלית" היא טכניקה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי שרלוונטית במיוחד עבור מי שמתעורר בלילה ומתקשה לחזור לישון.

הרעיון הוא ׳לעשות דווקא׳ ולהישאר ערניים, במקום לנקוט במאמץ פעיל כדי לחזור לשינה. 

חשש-יתר וחרדה לגבי קשיי שינה לא עוזרים בדבר.

להיפך.

להיות ער ונינוח יכול לעזור באופן פרדוקסלי לסייע בחזרה לשינה. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

22 באוקטובר 2022