יעוץ וטיפול פסיכולוגי במהלך ואחרי גירושים | ילדים, נוער והורים

 

התמודדות פסיכולוגית

עם גירושים

  

 איך לעזור לכם ולילדים

לעבור את הגירושים בשלום?

 

 

הפסיכולוגיה של הגירושים 

 

פרידה, סיום הקשר הזוגי, ובייחוד גירושים, היא אחת ההתמודדויות הפסיכולוגיות הקשות ביותר עמם מתמודד האדם בעידן המודרני - הן עבור בני זוג ללא ילדים, הן עבור הילדים וכמובן עבור בני הזוג שמפרקים את הנישואים.

 

קשה לקלוט את העוצמות של פירוק הנישואים, זה בסך הכל טקס תרבותי, אבל המשמעות של הפרידה מהדהדת לאורך שנים רבות, בזוגיות שנייה, בניתוק והחיבור כל פעם מחדש מהילדים, מהחיים שוב לבד, לטוב ולרע, ואפילו מבחירת השלט לדלת הבית.

 

גירושים זה קשה. 

 

גם אם אתם בצד שהחליט לעזוב, גם אם אתם הצד ה"נעזב" ואפילו אם ההחלטה משותפת ובהסכמה מלאה, מתלוות להחלטה להתגרש ,ולהוצאתה לפועל, רגשות עזים וכואבים כמו חרדה, דכאון, תחושת כישלון, כאב, זעם, כעס, בדידות ורגשות אשם. גם כאשר עולה תחושת הקלה לאחר הפרידה, השינוי כל כך גדול, שאין דרך להתעלם ממנו ולהמשיך כאילו הכל כרגיל. 

 

 

"כמו מעגלים במים" 

 

התהליך המורכב של התפרקות המשפחה נמשך לעיתים לאורך שנים, בבתי משפט לענייני משפחה, בגישור, בתיאום הורי ובדרך חתחתים אשר מסתיימת, במרבית המקרים, בפתרונות ומענים שניתן היה להסכים עליהם מייד לאחר הפרידה. 

תהליך הגירושים, עם או בלי ילדים, אינו "עובר חלק" באף משפחה ההמלצה החמה היא לעבד את הרגשות בטיפול זוגי טוב . 

כאשר מעורבים ילדים בפרידה, ההחלטה קשה אף יותר וההתלבטויות סביב הסדרי הראייה והמשך התפקוד ההורי, מוסיפים לחץ נפשי רב לסיטואציה הקשה ממילא.

אף על פי כן, בדרך נבונה ומושכלת, ניתן לראות את הגירושין גם כהזדמנות להתחזק, לצמוח וללמוד.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

ייעוץ זוגי במהלך גירושים

 

הייעוץ לקראת הגירושין וגם אחריהם מועבר בדרך כלל באופן אישי או זוגי. 

בטיפול זוגי, כאשר מצויה מערכת היחסים במשבר, המטפל מתחיל בתהליך הערכה, בו נבחנת בכנות האפשרות של פרידה. 

במידה ושני בני הזוג בוחרים להיפרד, יתמקד המטפל הזוגי בדרכים להתנהלות נכונה במהלך הפרידה. 

המטפל הזוגי יעזור לשני המתגרשים להבין את הסיבות שהביאו להחלטה, להתמודד, לקבל, להשלים ולנטרל את רגשות שעלולים להסלים את התנהגותם בתקופת הפרידה.

 

 

הצורך בעיבוד פסיכולוגי כזה הוא לרוב קריטי:

 

פעם אמר פסיכולוג קליני בחיפה, שהתגרש בעצמו, שבמהלך שלב הפרידה "הבנזין כבר נשפך על הארץ. כל מה שנדרש כדי להצית אש גדולה, הוא להחליק עם הנעל וליצור ניצוץ רגעי שיגרום לבעירה חסרת שליטה..." 

הוא יודע על מה הוא מדבר - 

זוגות רבים מדי נשאבים בגירושים לתוך מאבק אכזרי ו"צודק" במקום לסיים את הנישואים בהדדיות, להתאבל על האובדן ולהמשיך הלאה בחיים. מתגרשים מוציאים הון תועפות על שכר טרחה של עורכי דין, שוכרים חוקרים פרטיים שיתמכו בהאשמות נגד הגרוש/ה ומגישים תלונות חוזרות ונשנות במשטרה לגבי התנהלות לקויה של ההורה השני עם הילדים. למלחמות כאלה אין סוף. האתגר הפסיכולוגי שלך הוא לעשות הכל כדי למנוע אותן, למרות הכאב והכעס כלפי הצד השני.  יתירה מכך, גירושים מנבאים דיכאון, בעיקר בקרב נשים, לרוב בגלל קשיים כלכליים מוגברים לאורך זמן.

 

המטפל הזוגי מסייע לבני הזוג הנפרדים לעבור את תהליך הפרידה באופן בריא, עם ניהול העעס ורגשות קשים אחרים שמלווים פרידה באופן טבעי. המטפל מסייע לבני הזוג "לפרק מוקשים" ולקבל אחד את השני באופן מלא, תוך כדי עבודה עצמית של כל אחד.

אתגר נוסף הוא לדון בהתמודדויות עם שינויים מעשיים בקשר, בעיקר שינויים שרלוונטיים מאוד להורות לילדים המשותפים, לניהול שני משקי בית נפרדים וב"החזקת ההורה השני" כדמות טובה עבור הילדים. 

 

 

שלבי עיבוד האבל 

 

עיבוד האבל בגירושים הינו תהליך אישי שמתרחש לאורך זמן.

 

הוא כולל מספר שלבים שמוכרים מתחום האבל בכלל, במודל הידוע של אליזבת קובלר-רוס.

 

 

היא פירטה חמישה שלבים של אבל, שכל אחד חווה קצת אחרת:

 

 

השלב הראשון - הכחשה

 

בשלב זה המגורש מתקשה לעכל שהגירושים אכן מתרחשים.

 

 

השלב השני - כעס

 

בשלב זה האדם מרגיש כעס על הפרטנר/ית, על עצמם, או אף על אנשים אחרים שהיו קשורים לגירושים.

 

 

השלב השלישי - מיקוח

 

בשלב זה האדם מנסה להתדיין בינו לבינו וגם עם אחרים לגבי הגירושים, בתקווה למנוע את הגירושים או להקל על ההשלכות.

 

 

השלב הרביעי - דיכאון

 

בשלב זה האדם מרגיש עצב, ייאוש ואובדן. 

הוא מתחיל להפנים את ההיבטים המכאיבים והקשים של הגירושים.

 

 

השלב החמישי - קבלה

 

האדם מתחיל להתמודד עם הגירושים בצורה יותר רגועה, משלימה ומקבלת, תוך שהוא מתחיל להתאקלם לחיים החדשים שלו.

 

 

חשוב להסביר ולהדגיש:

 

כפי שמערכת יחסים זוגית טובה מצריכה עבודה קשה והשקעה רבה, כך נדרשת אנרגיה ורגישות  כדי לתפקד נכון בהורות נפרדת. 

התהליך יעזור לכם להתאים את עצמכם לשינויים הנובעים מן הפרידה, להתמודד עם חרדה כלכלית, עם שינוי מקום המגורים, עם אובדן החברים המשותפים.

זהו תהליך אמיץ שמחייב השקעת זמן, אנרגיה וגם מידה רבה של מנטליזציה - היכולת לראות מה קורה בתודעת הגרוש/ה מבלי לכפות את הנראטיב האישי שלך.

 

 

המלצות על מטפלים זוגיים לזוגות מתגרשים

 

טיפול זוגי בתהליך גירושים יכול להיות קצר וקל, אבל ברוב המקרים הוא דורש יותר ממה שנראה על פני השטח. 

מטפל זוגי טוב יוכל לתת נקודת מבט מדויקת ונכונה יותר לתפישת המצב ולנווט את המטופל/ים לכיוונים טובים יותר שיביאו להתפתחות אישית.

במכון טמיר תל אביב ובקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ, ניתן להתחיל  טיפול זוגי, כזה אשר יאפשר עבודה משותפת בין בני הזוג בדרך לפרידה. החלטות משותפות יאפשרו ביסוס של קשר בריא בכל הנוגע להורות, להסדרים כספיים ולקבלת החלטות אחראיות, עם מינימום כעס הדדי, ויסות של האשמות מיותרות, עוינות לא יעילה והסבת מינימום נזק רגשי.

   

 

התמודדות של ילדים ובני נוער עם גירושים של ההורים

הורים רבים מודאגים מההתמודדות הפסיכולוגית של הילדים עם הגירושים ומההסתגלות לחיים החדשים אחריהם. 

 

במשבר גירושים חשוב מאוד להתייחס ולא להתעלם מרגשות הילדים. 

 

המטפל הזוגי ינחה את ההורים המתגרשים כיצד לטפל ברגשות הילדים , מבלי לחזק את הנטיה לפצל בין אבא ואמא,  עם הרגעת חרדות הנטישה שמאפיינות את התהליך, עם עיבוד רגשות האובדן של המסגרת המשפחתית המוכרת, עם כעס שנובע מהזדהות עם אחד ההורים, עם דאגות של הילדים כלפי הורה שנחווה פגיע יותר, עם דילמות נאמנות שדורשות הבהרה וגם עם רגשות אשם של הילד, שעלול לקחת על עצמו אחריות ואשמה לגבי תרומתו להתפרקות המסגרת המשפחתית. 

  

חשוב לדעת שלטוב ולרע, גירושין משפיעים לטווח הארוך על חייהם הבוגרים של ילדים להורים גרושים. משפט זה שנכון לכל משפחה שעוברת את התהליך, משפחות להורים להטב"ים, למשל. 

 

הרבה תלוי בנו, ההורים, בשאלה מה הילדים ייקחו איתם מהתפרקות המשפחה: היא עשויה להשאיר חותם עמוק ואף צלקת בנפשו של האדם, שתשפיע על כל מהלך חייו. לעומת זאת, רגישות הורית ודריכות לגבי מעורבותם המיותרת בקונפליקטים אפשריים, יכולה לשנות לגמרי את התמונה.

 

לכן חשוב כל כך להתייעץ, או לכל הפחות לעשות עבודה מקדימה יסודית, משותפת ושקולה. במידה והילד מופנה לטיפול פסיכולוגי, חשוב מאוד שיתוף הפעולה של ההורים, ובכל מקרה נדרש טופס הסכמה לטיפול של הילד, בחתימה של האבא והאמא. 

 

צפו בחוויה האישית

של ילדים להורים גרושים,

מתוך כאן - סליחה על השאלה: 

 

 

 

איך מספרים לילדים שמתגרשים?

 

המטפל הזוגי ידון עם ההורים גם על ההודעה לילדים לגבי הפרידה.

 

סביר להניח שאת שיחה הבשורה שתקיימו עם הילדים, לגבי ההחלטה להתגרש, הם יזכרו עד סוף חייהם.

 

אין דרך אידיאלית לבשר על הגירושים, והכאב קשה מנשוא כהורים, אבל אין אדם אחר שיעשה זאת טוב מכם.

 

הנה כמה הנחיות והמלצות להורים: 

• חשוב להפגין חזית הורית משותפת ולקיים את השיחה באופן מסודר. זכרו - השיחה נועדה לרווחת הילד, לא עבורכם. זה לא הזמן להדגים את הקונפליקט והקושי הזוגי, ובוודאי לא לעסוק בהאשמות הדדיות. העבירו את המסר החשוב ש"גם אמא וגם אבא הכי אוהבים אותך בעולם, למרות שהזוגיות הסתיימה". 

• יש לקיים שיחה משפחתית, בה ישתתפו ההורים וכל הילדים. לאחר שיחה זו, מומלץ לקיים שיחות המשך נפרדות עם כל ילד. 

• הכינו מראש את התכנים ונסחו תסריטים אפשריים - מכיוון ששיחת ההודעה על הגירושים כל כך חשובה, אל תבואו ספונטניים. זה בדיוק הזמן להיות בוגרים, מדויקים ומוכנים ככל הניתן עבורם.

• היו קשובים, מקבלים ולא שיפוטיים - מרבית הילדים יגיבו באופן רגשי ויבטאו את הכאב בבכי, אחרים ייעזרו במנגנוני הגנה בריאים ותואמי גיל. בנוסף, סביר שהילדים יעלו שאלות שקשורות למעבר הגדול בחייהם עד כה ויתייחסו לסוגיות שנראות עבורכם פחות משמעותיות, כמו "האם אני צריך להיפרד מהחברים בבית הספר?" או "אני חייב לארוז את כל החדר שלי?". חשוב להבין כי שאלות כאלה מבטאות לרוב דרך לעכל פחות קשה את הבשורה המטלטלת.

• לאחר השיחה, היו קשובים לצרכים הרגשיים של הילדים - תהליך עיבוד ההודעה על הפרידה משתנה אצל כל ילד. עשו כל שביכולתכם כדי להטות אוזן במהלך השינוי.

• היו אמיתיים -כן, אפשר לשתף שגם לכם קשה, אבל לצד הקושי הביעו ביטחון ביכולת של כל בני המשפחה לעבור את הדרך עם תמיכה והכלה.  

 

 

איך ילדים מתמודדים אחרי גירושים?

 

תגובות הילדים בתקופה שלאחר הגירושין מאוד מגוונות, גם משכן ועוצמתן שונות, אולם כל הילדים נדרשים לעבור תהליך פסיכולוגי של אובדן ואבל והסתגלות מחודשת.

מחקר חדש מלמד גם על ההשפעה ארוכת הטווח של הגירושים, ביחס לגיל בו הורי הילד התגרשו:

לילדים שהיו מתחת לגיל 5 בעת גירושי ההורים היה סיכוי גבוה ב 19% להיות מטופלים כמבוגרים בתרופות נגד דיכאון, זאת בהשוואה לילדים בני 20 ומעלה בעת הגירושים.

 

ילדים רבים מתמודדים עם אי היציבות בבית באמצעות דרישות גוברות, משני ההורים לצעצועים, בילויים או פינוקים.

לעתים, הדבר יכול להעלות שאלות לגבי קושי או מצוקה חברתית ולימודית בבית הספר וחשוב לבדוק גם את הכיוונים האלה.

יש הורים שנלחצים מהדרישות ועלולים לפעול באופן בלתי מאוזן. מחד, להיענות לדרישות הילד מתוך החרדה להשאירו לא מסופק ומאידך, לאטום את עצמם מפני הדרישות ולא להיענות אליהן כלל מחשש לנזק החינוכי שהם עלולים ליצור על ידי פינוק יתר.

 

 

תגובות רגשיות

 

ילדים רבים כועסים על הוריהם, פגועים מהם, אחרים מתייאשים ונכנסים למעין דיכאון, משתתקים, נוטים לבכי ולהתפרצויות זעם.

אחרים מרגישים אשמה, מתאבלים על המצב, ורבים מכחישים את שקרה ומשכנעים עצמם, ואת כל מי שמוכן לשמוע, שמדובר במצב זמני שיסתדר.

יש ילדים שתופסים צד וכועסים על אחד ההורים. מצב זה נפוץ במיוחד כאשר הורה אחד ביצע את ההחלטה הסופית או לפחות בישר עליה, או במקרים של בגידה רומנטית שהתגלתה לילדים. יש

ילדים שמנסים לשלוט בהוריהם ולהניא אותם מהחלטתם, ויש אחרים המורדים, מפסיקים לשמוע בקול הוריהם ומביעים כלפיהם התנגדויות שמבטאות את הכעס הרב על המצב אליו נקלעו.

 

 

תגובות חברתיות וגופניות

 

ילדים שמתמודדים עם גירושי ההורים בתקופה שבין ההודעה על ההחלטה ועד ההסתגלות למצב החדש של חיים בנפרד, עשויים לסבול מבעיות חברתיות, ירידה בלימודים, קשיי שינה, חוסר תיאבון, אובדן הנאה ממשחק, זעם ורגזנות.

כל אלה, מבטאים את האבל והמצוקה הקשים בהם נמצא הילד.

חשוב לדעת שכל התגובות הקשות הללו נוטות לחלוף ספונטנית לאחר תקופת זמן מסוימת, כיוון ומרבית הילדים מצליחים להגיע למעין מצב של השלמה עם מציאות חייהם.

 

 

בנים לעומת בנות

 

מחקרים מלמדים כי גירושים משפיעים יותר על בנים מאשר בנות. 

למה בנים במשפחות גרושות מושפעים יותר מבנות?

כנראה שההורים מרשים לעצמם להתווכח יותר ליד בנים מאשר בנות, כי הם סבורים שהבנים חסינים יותר.

נמצא שמדובר במעגל לא פשוט שמנציח את עצמו ("אפשר לדבר על ידו, אסור על ידה").

המחקר מלמד כי בנים מפתחים יותר הפרעות התנהגות ונוטים ליותר מקרים של הוצאה מן הבית וענישה. 

 

 

אגוצנטריות והחוויה הרגשית

 

חשוב לדעת - ילדים, בעיקר עד גיל 9, רואים את העולם באופן טבעי דרך משקפיים של אגוצנטריות - קשה להם לראות אירועים כמתרחשים מחוץ להשפעתם.

בגלל שילדים רואים את עולם מנקודת מבט אגוצנטרית, הם מתקשים שלא להרגיש אשמה על אירועים שמתרחשים בחוץ. 

במשבר הגירושים של ההורים הם נוטים לקחת את ההתרחשויות על עצמם: "ההורים שלי נפרדים כי הייתי ילד לא טוב..."

 

 

ביטויים של ראיה ילדית אוגוצנטרית

 

• לקיחת אשמה ואחריות גם על אירועים שאינם נתונים להשפעתו. 

• קושי להבחין בין כוונה לתוצאות (ילד שדרך בטעות על הרגל). לכן התסכולים של ילדים יכולים להיות מאד גדולים. הם יכולים להיתפס כאנוכיים - היו יכולים לחשוב אחרת אך בוחרים שלא לעשות כן.

• לילד יש ביטחון מלא בעמדתו- הילד "סגור על זה" שהוא צודק. קשה להזיז ילד מדיעה אגוצנטרית.

• יכולים להיתפס כאנוכיים, שלא אכפת להם מהאחר, למרות שזה הכי טבעי. למשל, ליום הולדת של חבר הם יביאו מתנה שהם היו רוצים לקבל. 

 

 

קונפליקט בין ההורים פוגע ביכולת הרגשית של הילדים

 

על פי  מחקר שפורסם לאחרונה, נמצא סיכון מוגבר לפגיעה ביכולת העיבוד הרגשי בקרב ילדים אשר חשופים באופן קבוע לקונפליקט בין הוריהם. עוד נמצא, כי הסיכון גדול יותר בקרב ילדים ביישנים ורגישים.

 

במחקר השתתפו 99 ילדים בגילאי 9 עד 11. לאחר שנבדקה רמת הקונפליקט הבין הורי שהילדים חווים, הוצגו בפניהם תמונות של זוגות שעוסקים באינטראקציות שמחות, כועסות או ניטרליות והם התבקשו לבחור לאיזה קטגוריה התמונה מתאימה.

 

נמצא שהילדים שחוו רמה נמוכה של קונפליקט בין הוריהם סיווגו את התמונות באופן מדויק. לעומת זאת, ילדים שחוו קונפליקט ברמה גבוהה אומנם זיהו את האינטראקציות של הזוגות שהביעו מצבי שמחה או כעס, אך לא מצבים ניטרליים. הילדים האלו פירשו את התמונות הניטרליות ככועסות או שמחות או שאמרו שהם לא יודעים לאיזה קטגוריה אותן תמונות משויכות. החוקרים שיערו שני הסברים לכך: היווצרות עוררות יתר למצבי קונפליקט או פגיעה ביכולת לזיהוי מצבים ניטרליים, בכל מקרה, בשני המצבים, מדובר בפגיעה ביכולת העיבוד הרגשי של הילדים כתוצאה מחשיפה קבועה לקונפליקט רב בין הוריהם.

 

עוד נמצא במחקר, כי ילדים ביישנים התקשו לסווג את האינטראקציות שבתמונות בצורה נכונה, גם אם חוו קונפליקט ברמה נמוכה. כלומר, נמצא שילדים ביישנים נמצאים בסיכון מוגבר לקשיים בעיבוד הרגשי כך שיש חשיבות מוגברת בהתמודדות נכונה של ההורים מול אותה אוכלוסיה של ילדים.

 

 

 

זוגיות בוגרת אצל ילדים במשפחות גרושות

 

למרות שכאמור, מרבית הילדים עוברים תהליך של השלמה עם המצב, ומצליחים לייצב את חייהם מבחינה חברתית, לימודית, משפחתית ואפילו רגשית- ניתן לראות גם בעתיד את ההשלכות של גירושי ההורים. ילדים להורים גרושים חוו למעשה התפרקות של המשפחה. לעיתים הם חסרי אמונה ביכולת לקיים קשרים, ובמיוחד קשרי זוגיות, לאורך זמן.

רבים מהם מתקשים להאמין באהבה, מתקשים לתת אמון ובאופן כללי מגלים פסימיות באשר לסיכויים למצוא זוגיות שתישאר עימם עד לסוף חייהם.

דפוס דומה נדיר יותר למצוא אצל ילדים להורים שחיים יחד, אשר לרוב גדלים עם אמונה בסיסית ומוטמעת לגבי העוצמה של אהבה, זוגיות ומשפחה, מסוגלים יותר לדמיין עצמם מקימים משפחה יציבה לאורך זמן ופחות חוששים לתת אמון.

 

על תסמונת הניכור ההורי <

 

כאשר האדם מתקשה לתת אמון או הינו פסימי לגבי עתידו, הוא נמצא במצב מייאש ומתסכל, שבכוחו לייצר דימוי עצמי נמוך וחוסר אמונה בעצמו.

המתבגר, או המבוגר, שגדל למציאות חיים של הורים גרושים, מתקשה יותר לסמוך על עצמו ביכולת להקים משפחה גרעינית שלא תתפרק. הדי ההתפרקות המשפחתית המוקדמת מלווים אותו לתוך הבגרות, והוכיחה לו כבר מגיל צעיר את ארעיות היציבות, ועד כמה כואבים יכולים החיים להיות.

 

מתוך נקודת מוצא כזו, מורכב יותר להפוך למבוגר אופטימי, בעל דימוי עצמי גבוה ואמון בעולמו.

 

כאן, גם כאן, נדרשת מעורבות ההורים. אפשר להוכיח אחרת.

 

 

ניכור הורי אצל ילדים להורים גרושים

 

ניתן לזהות את תסמונת הניכור ההורי בעיקר בקרב ילדים להורים שגירושיהם היו כואבים ומלאי מחלוקות.

 

למרות שהמושג עצמו שנוי במחלוקת, ואינו מוכר במדריכי הסיווג הפסיכיאטריים, ניתן לראות שבמקרים מסוימים, ילדים שנחשפים לביקורת בעצימות גבוהה של ההורים (באופן טבעי בעיקר לביקורת כלפי ההורה עימו אינם גרים)  מפתחים בעצמם רגשות שליליים עוצמתיים כלפי ההורה הזה ונוטים להאשים אותו במצב.

 

למעשה, הילדים מוצאים עצמם בקונפליקט נאמנויות כלפי הוריהם, אותו פותרים בדרכם הבוסרית - צידוד בצד אחד והתרחקות מהאחר. 

 

ניכור הורי מתבטא לרוב כלפי ההורה שאינו מחזיק במשמורת העיקרית על הילד.

מטבע הדברים, מרבית הילדים נמצאים רוב הזמן תחת השגחת אימם ולכן מבטאים את הניכור ההורי כלפי האב. ככל הנראה, הניכור ההורי נובע מהימצאות זמן רב יותר עם האם, מחשיפה לכעסה על האב ומפיתוח רגשות טינה כלפיו.

יש המגדירים את הניכור ההורי כתוצאה של "חטיפה נפשית" של הילד, אשר מפתח תלות בדמות העיקרית תחת השגחתה הוא נמצא, ולכן- מצדד בה ומאמץ את הצד שלה, תוך פיתוח התנגדות כלפי צד השני.

עם זאת, כאמור, יש לקחת את התופעה בעירבון מוגבל, נדרש עוד מחקר כדי להבין לעומק את מקורותיה והשלכותיה.

 

 

 

מחקרים על הפסיכולוגיה של ילדים להורים גירושים

 

 

מחקרים פסיכולוגיים על גירושים מצביעים על כמה גורמים שעשויים להקל את חוויית גירושי ההורים על הילד, וכן את ההשפעות העתידיות על נפשו ועל חייו:

 

• נתחיל בהורים: מחקר שנערך בהולנד מצא כי הורים גרושים מבוגרים שיש להם קשר מצומצם או שאין קשר עם ילדיהם הבוגרים, חיים ברווחה נפשית נמוכה יחסית - הם פחות מרוצים מחייהם, מרגישים בודדים יותר, ובדרך כלל פחות בריאים בהשוואה להורים גרושים ששומרים על קשר קבוע עם הילדים. חשוב לציין כי המחקר מלמד שהורים גרושים שיצרו זוגיות פרק ב' לא הושפעו לרעה באותה מידה. 

 

• כמה שפחות שינויי חיים. כלומר, כאשר הילד נשאר לגור בבית אליו התרגל, ממשיך ללמוד בבית הספר שלו ואינו מופרד מחבריו, וכמובן כאשר אינו מופרד מאחיו- ייתכן שיהיה לו קל יותר להכיל את השינויים. ככל שיעבור הילד יותר שינויים בשגרת חייו ובהרגליו - הוא יצטרך להתמודד עם יותר התחלות חדשות, הפחד והחרדה מתעצמים כיוון וכבר אין שום קרקע מוכרת, בטוחה ויציבה, וההתמודדות הופכת מורכבת הרבה יותר. 

 

• מחקר שפורסם בשנת 2013 העלה כי אמהות לאחר גירושין הן לעיתים קרובות פחות תומכות ופחות עקביות בניהול משמעת פחות עקביל ופחות יעילה עם ילדיהן.

 

• "חזית אחת" בין ההורים לאורך זמן. כאשר הילד אינו מקבל מסרים סותרים מהוריו באשר לסיבה לגירושין ולמה שעתיד לקרות, כשאר הוא אינו מעורב בפרטים הכואבים וככל שההורים מתואמים יותר ביניהם באשר לציפיות מהילד - חייו יישארו יציבים יותר. כאשר אבא אומר דבר אחד ואמא אומרת דבר אחר - הילד מתבלבל, לא יודע למי להאמין ולמי להקשיב, מה שמעורר חרדה רבה וחוסר יציבות. יש חשיבות עליונה לשמירה על עמדה הורית אחידה לאורך החיים, לקבלת החלטות משמעותיות ביחד ולמתן גיבוי מלא בין ההורים באשר להחלטות בנקודות זמן חשובות. כל אלה מצמצמים פערים בין הילד לאחד מהוריו, לא מזמינים מניפולציות, ובעיקר- שומרים על כבוד הדדי ויציבות משפחתית, גם בתנאי הפירוק.

 

• המשגה טובה של הגירושין. הכוונה להבנה נכונה ואדפטיבית בנוגע לנסיבות בהן ההורים התגרשו, מבלי להשאיר חללים לא מוסברים שנוטים להתמלא בהאשמה עצמית. כאשר חוויית הגירושין אינה מקבלת המשגה שלילית כדוגמת "אני אשם", "אחד ההורים היה רע אל השני", כאשר מתקבלת המשגה נכונה ויציבה יותר כמומ "אמא ואבא כבר לא מאוהבים אחד בשני, אבל אוהבים אותי", קל יותר להתמודד עם הגירושין, אשר נחווים כהרבה פחות טראומטיים.

 

 

באיזה חודש בשנה יש הכי הרבה מקרי גירושין? 

 

גירושים מתרחשים לאורך כל השנה, וקל להניח כי הם רלוונטיים תמיד וכי הם נובעים מבעיות ששייכות לבני הזוג, ולא לגורמים מתערבים, כמו למשל עונות השנה. עם זאת, מחקר מהתקופה האחרונה מוצא כי בקשות גירושין מתקבלות בתדירות גבוהה יותר בחודשים מסוימים מהשנה, לעומת חודשים אחרים.

 

מחקר שנערך באוניברסיטת וושינגטון אורך של 14 שנים (מחקר אורך הינו מחקר שמודד את התפתחות התופעה הנבדקת לאורך שנים, ולא בנקודת זמן אחת) מצא כי שיאי הגשת בקשות הגירושין מתקבלים בחודשים שלאחר חודשי החגים.

 

למעשה, החוקרים מצאו כי בתקופות אלה, בקשות הגירושין עשויות לעלות בעד כ-33% לעומת תקופות אחרות בשנה, ומדובר בפערים עצומים. החוקרים משייכים את התופעה הזו לאווירה שנוצרת סביב תקופת החגים הקרבה, הסבר שהינו נכון גם למדינת ישראל, בה תקופות החגים מתרכזות ברובן סביב חודשים ספורים. מן המחקר עולם גם כי גם חודשי הקיץ הם תקופה חמה לבקשות גירושין, והחוקרים מסבירים זאת בחופשות משפחתיות בהן נעוצות תקוות רבות שנגוזו. בנוסף, זוגות רבים משתדלים להסדיר את בקשת הגירושין לפני שמתחילה שנת הלימודים, על מנת לאפשר לילדים מעט זמן להסתגל להחלטה שהתקבלה ולשינוי הצפוי בחייהם.

 

על טראומה אצל ילדים - גורמים וטיפול מתאים <

 

לסיכום, חשוב להבין שגירושי ההורים עשויים להיות בעלי השלכות משמעותיות עבור ילדיהם, אך הם אינם בהכרח הרי גורל.

כיום, כאשר מצבי גירושין הינם כה נפוצים, חשוב לדעת שמרבית הילדים ממשיכים לתפקד וגדלים להיות מבוגרים המנהלים שגרת חיים בריאה ופורייה. עם זאת, על מנת להקל במידת האפשר על התקופה הקשה של הגירושין, ועל ההסתגלות לחיים החדשים שלאחר הפרידה- יש מקום לייעוץ מקצועי, הדרכת הורים ואף פסיכותרפיה במידת הצורך . כל אלה, יסייעו להורים למצוא את הדרכים הנכונות להקל על הילד, ובמקרה של פסיכותרפיה - ליצור המשגה נכונה של הגירושין והתמודדות אדפטיבית יותר עם המצב.

  

 

 

 

טיפול לילדים להורים יחידניים וגרושים

 

 

ראיון עם שירי מועלם צעדי

מראיינת: אסתר מכלוף  

 

כבת להורים גרושים, טיפול בהורים ומשפחות על רקע גירושים או הורים יחידניים זה משהו שתמיד עניין אותי. אחת ההבנות היותר חשובות שהייתה לי בעבודה עם התמכרויות הייתה שהמשפחה מהווה גורם מכריע בטיפול  במכור ובהצלחת הטיפול.

ההבנה הזו בנוסף לרקע ממנו אני באה הובילה אותי לבסוף להתמקד בעולם המשפחתי.

 

 

ספרי לי על הגישה שלך להדרכת הורים וטיפול משפחתי

 

כמטפלת שמתמחה בטיפול התנהגותי- קוגניטיבי CBT, אני מוצאת שהכלים של שיטה זו יעילים וישימים מאוד בטיפול משפחתי, עבודה עם הורים וילדים.

זאת מאחר וכלים אלו  עוזרים לנו לזהות את הדפוסים האוטומטיים שלנו, שמתגברים עוד יותר כאשר נסיבות חיינו הופכות למורכבות, כמו במצבים בהם מגיעים לטיפול משפחתי והדרכות הורים.

המערכת המשפחתית היא מערכת שדורשת מאיתנו כל הזמן להגיב, ולכל פרט במערכת מתאימות תגובות אחרות, לכן היכולת של ה-CBT לעזור בחיבור וסנכרון בין המחשבות, הרגשות וההתנהגות במסגרת המשפחתית חיונית מאוד.

ההורה כמנהל המערכת נדרש להבין את המקומות מהם מגיב, מה נכון עבורו, וכיצד נכון להגיב לכל אחד מבני המשפחה.

 

 

עבור כל ילד משהו אחר עובד, וחשוב לזהות את זה.לצד הטיפולים המשפחתיים אני גם עובדת עם הורים יחידניים והורים גרושים, ולכן חשוב קודם להגדיר מיהם:הורה יחידני:

 

1. ההורה השני לא נמצא מסיבות שונות

2. ההורה השני החליט שאינו מעוניין לקחת חלק בהורות ולהכיר בילד.

הורים גרושים:זוג גרוש בעל ילדים משותפים, אשר שניהם  לוקחים חלק פעיל בהורות במידה כזו או אחרת, ומכירים בילד. 

 

 

ספרי לי על הטיפול בהורים יחידניים

 

קודם כל, הפנייה של הורים יחידני לטיפול היא לא פשוטה מכמה טעמים, גם מהטעמים הרגילים, וגם כי הוא נמצא במצב פגיע יותר כי כל המשקל עליו- אין לו יכולת לחלוק את המשא, על אחת כמה וכמה במקרים מורכבים.

הוא חשוף יותר לביקורת, ופעמים רבות עולה בו התחושה ש'מחפשים אותו', שהוא מתויג על ידי החברה והמערכות שבאות איתו במגע.

פעמים רבות, נסיבות אלה מביאות לתחושת בדידות כהורה, שמתגברת עוד יותר בעידן הנוכחי של איבוד הסמכות ההורית.

לכן השאלה האם יש מערכת עוטפת של משפחה מורחבת, היא חשובה מאוד, גם לילד וגם להורה.בנוסף, לעיתים הילדים עצמם מעלים מול ההורה את סוגיית ההורות היחידנית וההורה לא תמיד יודע כיצד להגיב, מה שמגביר עוד יותר את תחושת המגננה התמידית. 

 

 

מהם האתגרים בטיפול שכזה?

 

מדובר בסוגיה מאוד סובייקטיבית, צריך להבין לעומק איך ומדוע הגיע ההורה להורות היחידנית, האם וכמה הוא מסתיר ממשפחתו, כמה הדברים ברורים ושקופים או לא, ועד כמה הוא מוכן ובשל לשיתוף.

דרכי כמטפלת, היא להגיד את הדברים כמו שהם, ובאופן שהכי קרוב ומתואם עם תפיסת עולמו של ההורה והאופן שבו הוא מתבטא, ועל זה חשוב לעבוד בטיפול. לכן בטיפול אני עוזרת להורה לגלות ולהבין את הדרך הכי אותנטית וייחודית עבורו.

בנוסף, אחת הסוגיות המרכזיות שעולות מהורים יחידניים היא מתי נכון לשתף את הילד בנסיבות ובפרטים המשפחתיים.

אני סבורה שהשלב המתאים לספר הוא בשלב הורבלי, כאשר הילד מתחיל לדבר ולהיחשף למשפחות אחרות. בשלב זה כדאי להתחיל לדבר ולא לחכות ולהסתיר, כי אז הילד מפתח מחשבות ודימיונות שעשויים להיות מנותקים מהמציאות ולא בהכרח נכונים.

כאשר מדברים ומאפשרים מרחב לשאילת שאלות אין תחושה של סוד והסתרה.

כאשר מדברים על אתגרים שפוקדים הורים יחידניים, יש גם משמעות לסיבה שהביאה להורות זו, החל ממוות של אחד ההורים ועד אי הכרה בילד.

 

כשמדובר במוות העיסוק המרכזי הוא עד כמה ההורה פנוי להכיל את האבל של הילדים, נוסף על האבל שלו.

מכיוון שלכולנו "מיכל" פנימי בו אנו מכילים את הדברים שקורים לנו- דברים נעימים ופחות נעימים, אחד הדברים שיותר חשובים בעיני כמטפלת הוא לאפשר להורה לרוקן את ה'מיכל' שלו , כדי שיהיה פנוי להכיל את הילד.

אם לא, הילד עשוי להרגיש שהוא נשאר לבד, והשלב הבא יהיה לקחת את התפקיד ההורי- מה שכמובן יפגע ביכולתו להתפתחות רגשית ומנטאלית תקינה.במקרים של הורה אחד אשר לא רוצה קשר עם הילד, עולה כמעט תמיד סוגיית הנטישה, וההורה שנשאר נותר ללא תשובה, ומתלבט מה וכיצד לומר.חשוב להבין שמבחינת הילד, מדובר בדבר כמעט ובלתי נתפס עבורו- המחשבה שההורה לא רצו אותו.

מחשבה זו עלולה להוביל למחשבות אחרות- מה זה אומר עליו, מה לא בסדר בו שבגללו לא רצו אותו. הילד לרוב יקח את האשמה עליו ולכן נדרשת עבודה רגשית אינטנסיבית כדי לא להגיע למקום בו הילד מאשים את עצמו.על כל הקשיים שבהורות יחדנית נוספת התמודדתו של ההורה שנשאר עם רגשות אשמה על בחירותיו בעבר בהורה השני, וגם להם צריך לתת התייחסות משמעותית בטיפול.אני חושבת שאחת המטרות המרכזיות של הטיפול היא להגיע להבנה וההרגשה שהורה יחידני יכול לתת מענה מלא לצרכיו של הילד.הורות יחדנית היא איננה הורות חסרה או פחות טובה, אלא הורות אחרת, מורכבת עם אתגרים משלה. 

 

 

קצת על הטיפול בהורים גרושים?

 

בטיפול של הורים גרושים חשוב לזכור שתמיד צריך לערב וליידע את ההורה השני. לפי החוק במקרה של הורים גרושים ילד לא יכול לקבל טיפול ללא הסכמה של שני ההורים, ללא קשר לעניין המשמורת.

לפיכך, במקרים של סכסוך קשה והעדר תקשורת בין ההורים- יהיה מאוד קשה להביא לשינוי והטבה במערכת המשפחתית ואצל הילדים.אחת הסוגיות שמאפיינות את הטיפול בילדים על רקע גירושים של ההורים הוא 'קונפליקט נאמנויות'.

הילד מרגיש שהוא צריך לבחור את מי הוא מעדיף- את אמא או אבא,

 

 

גם אם על פניו לא מאלצים אותו לבחור.ילדים מגיבים הרבה יותר למסרים בלתי מילוליים בהשוואה למסרים מילוליים, ולכן גם הדברים לא מדוברים הילדים עשויים  לשאול את עצמם שאלות כמו:

 

• "מה אני צריך להגיד?"

• "מה אני אמור לעשות?"

• "זה בסדר מה שאני עושה?"

• "האם לספר לאבא/אמא?"

 

 

משום כך, כאשר אין שיתוף פעולה בין ההורים, והריב ביניהם עומד מעל הכל-

כל הקשב של הילד מופנה לגישור ותיווך בין ההורים.

הילדים הופכים ל'ילדים הוריים', ויש לזה השלכות משמעותיות על ההתפתחות הרגשית והנפשית לטווח הארוך.

במקרה כזה הילדים לא מתפנים לצרכים ההתפתחותיים של עצמם אלא נענים לצרכים של הוריהם על חשבון צרכיהם שלהם. 

 

הסכם גירושין באמצעות גישור ביחידות הסיוע <

 

 

מקורות:

 

Brines, J. (2016). Is divorce seasonal? Study shows biannual spike in divorce filings. American Sociological Association (ASA).

 

Kitson, G. C., & Morgan, L. A. (1990). The multiple consequences of divorce: A decade review. Journal of Marriage and Family, 52, 913–924.

 

Schermerhorn, A. C. (2018). Children’s appraisals of interparental conflict predict event-related potential components. Developmental Neuropsychology, 1-21.

 

Wallerstein, J., Lewis, J., & Packer Rosenthal, S. (2013). Mothers and their children after divorce: Report from a 25-year longitudinal study. Psychoanalytic Psychology, 30(2), 167–184. https://doi.org/10.1037/a0032511

 

Kalmijn, M. (2023). Weakened parent–child ties and the well-being of older divorced parents. Demographic Research, 48(21), 1-3170. https://doi.org/10.4054/DemRes.2023.48.21

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

13 בדצמבר 2023