מכון טמיר לפסיכותרפיה
באופן יום־יומי אנשים נדרשים לקבל החלטות ולבחור כיצד להתנהג.
לפי תאוריית הבחירה של ויליאם גלזר (Glasser's choice theory), כמעט כל התנהגות אנושית נובעת מתוך בחירה, מלבד מקרים יוצאי דופן כדוגמת תקופות מלחמה, עוני קיצוני ומחלות קשות.
לעיתים קרובות האדם מאשים אנשים או גורמים אחרים במצבו, מבלי להבין שהוא עצמו בוחר כיצד לפעול, לחשוב ולהרגיש. לכן, צריך לקחת אחריות בנוגע לבחירות התנהגותיות ולהבין כי ניתן לשלוט במצבים רבים.
ההתנהגות יכולה לעזור לדוגמה להתמודד עם רגשות, לסייע להשיג את העזרה שזקוקים לה ולספק שליטה במצב.
לפי התאוריה, הבחירה כיצד להתנהג מונעת מתוך מוטיבציה לספק חמישה צרכים בסיסיים:
-
הישרדות
-
אהבה ושייכות
-
כוח
-
חופש
-
כיף
הצרכים אינם בהיררכיה, אלא משתנים בחשיבותם בין אנשים שונים וגם עבור אדם מסוים החשיבות יכולה להשתנות לאורך זמן ובהתאם לנסיבות.
על כן, אנשים בוחרים התנהגויות במטרה לספק את הצרכים הבסיסיים.
המקור לביצוע התנהגויות הוא ניסיון לצמצם פערים בנוגע לצרכים אלו – בין מה שהאדם רוצה לבין הקיים בפועל.
ההנחה היא שניתן להיות מאושרים רק אם חמשת הצרכים הללו מסופקים, ובמצב שבו אחד הצרכים לא מסופק – האדם לא יצליח לחוות אושר.
חמשת הצרכים
הישרדות
צורך זה מתקשר לרצון לשמור על החיים וכולל צרכים פיזיולוגיים כגון: מזון, מים, שינה, מחסה, מין, בריאות וביטחון. ההנאה ממילוי צרכים אלו נחשבת מקור חשוב להשגת אושר, והיעדר מילוי הצרכים מהווה גורם סיכון לאומללות.
כשיש משאבים כלכליים מספקים ניתן למלא את הצרכים הללו באמצעות מזון עם ערך תזונתי גבוה, תנאי מקלט מאובטחים וביטוח בריאות כללי.
ממצאי מחקר מראים אומנם כי רמת הכנסה גבוהה אינה מבטיחה אושר, אך היא שומרת מפני אומללות.
אהבה ושייכות
הצורך כולל יצירת קשרים זוגיים, חברויות ויחסים אינטימיים.
לבני אדם יש נטייה מולדת ליצור קשרים רגשיים עם אחרים, במיוחד עם בני משפחה, חברים ובן/בת זוג.
מילוי צורך זה מאפשר להשיג רווחה פסיכולוגית.
את שאר הצרכים ניתן לספק לבד, ואילו את צורך זה לא. לכן, קשה יותר למלא אותו ביחס לשאר הצרכים.
קשיים רבים שמתמודדים עימם נובעים מבעיות ביחסים בין־אישיים.
כוח
צורך זה מוגדר כתחושת שליטה בתהליכים בחיינו. הוא מתקשר לאסרטיביות, הישגיות, תחרותיות, התגברות על מכשולים, השפעה, כבוד ומסוגלות, וכן לתחושות של הצלחה, הכרה והערכה.
בני אדם מנסים להשיג עמדה מכבדת בסביבתם החברתית.
לדוגמה, לא אוהבים שאחרים מזלזלים בהם, ומתרחקים ממעגלים חברתיים הפוגעים בכבודם העצמי.
כמו כן, נוטים להיות תחרותיים ומנסים להשיג תארים ותפקידים יוקרתיים.
חשוב שההתנהגויות המשמשות למילוי הצורך בכוח יבטאו צמיחה אישית, ולא יובילו לדיכוי ולאגרסיביות כלפי אחרים.
חופש
הצורך כולל: עצמאות, ביטוי רעיונות, יצירתיות ויכולת בחירה. הוא מוגדר כרצון לקבל מרחב אישי לפעולה חופשית בחיים ולהתרחק מלחצים.
הצורך בחופש משמש הגנה עצמית, באמצעות התנגדות לשימוש לא תקין בכוח מצד אחרים. בנוסף, סיפוק צורך זה קריטי למימוש הפוטנציאל היצירתי של בני האדם בחיי היום־יום.
כיף
צורך זה בא לידי ביטוי בהנאה, שמחה, צחוק ולמידה. ניתן למלא את הצורך באמצעות אירועים נעימים, למשל: גילוי חוויות חדשות, משחקים ותחביבים הנוגעים לאומנות, ספרות או ספורט.
הצורך בכיף מהווה תנאי הכרחי לפעילויות למידה. שכן, בני אדם נוטים להתרחק מפעילויות למידה ככל שסביבת הלמידה הופכת להיות פחות מהנה.
כיצד ניתן להסביר התנהגויות ורגשות שליליים?
לפי "תאוריית הבחירה", כאשר צורך בסיסי לא מתמלא – אנשים מרגישים תחושות שליליות, כמו עצבות וחוסר אונים.
לעיתים אנשים בוחרים התנהגויות מזיקות או לא יעילות כמו שימוש לרעה באלכוהול, בסמים ובאלימות, מכיוון שהם מאמינים שבאמצעות התנהגויות אלו הם יצליחו לספק את צורכיהם. כך, נבחרות התנהגויות שליליות על פני התנהגויות בריאות ויעילות יותר.
כמו כן, לפי התאוריה, האומללות בחיים נובעת בין היתר ממערכות יחסים לא טובות. כאשר אדם נמצא במערכות יחסים לא מיטיבות, הוא נוטה לפתח קשיים נפשיים. כשהוא לא מצליח למלא את הצורך של אהבה ושייכות הוא חש תסכול, ודרך ההתמודדות שלו כוללת התנהגות שאינה מסתגלת, כמו: ביקורת, האשמה, תלונה, נדנוד, איום וענישה.
מהתאוריה לפרקטיקה
"תאוריית הבחירה" מספקת מסגרת קוגניטיבית והתנהגותית להשגת שינוי אישי משמעותי – באמצעות בירור מניעים פנימיים, חשיפה למגוון אלטרנטיבות ולקיחת אחריות לבחירות.
לעיתים קרובות, אנשים לא משנים התנהגויות משום שאינם יודעים כיצד לעשות שינוי שיאפשר השגת תוצאות טובות יותר.
חמשת הצרכים הבסיסיים יכולים לסייע לאנשים להעריך את בחירת ההתנהגויות שלהם, להרגיש תחושת שליטה בחיים ולהבין טוב יותר את עצמם ואת אחרים.
באמצעות יישום התאוריה ניתן להשיג ארבע מטרות:
-
השגת שליטה פנימית יעילה יותר והימנעות משליטה חיצונית מזיקה על ידי אחרים.
-
החזקת מושגים עצמיים מדויקים יותר.
-
ניהול יעיל יותר של תפיסות, פעולות ורגשות.
-
יצירת מערכות יחסים איכותיות ומשמעותיות יותר.
מטרות אלו יכולות להשפיע באופן חיובי על מודעות, רווחה נפשית, ויסות רגשי, אימפולסיביות והתמודדות עם לחצים.
על מנת ליצור שינוי בחיים, צריך להבין אילו צרכים בסיסיים לא מתקיימים ולחשוב כיצד ניתן להתנהג באופן שיספק אותם.
חשוב להגדיר התנהגויות הניתנות להשגה ולתעדף אותן.
בהתאם לכך, אפשר להחליט לעשות מדי יום שינוי במטרה למלא צורך ספציפי.
השינוי ההתנהגותי יכול להיות פשוט כמו להחליט ביום מסוים לא להתנהג בביקורתיות, כלפי אחרים וכלפי עצמך.
על פי ״תאוריית הבחירה״, שינוי הוא בחירה מודעת, וצריך לרצות את השינוי כדי שהוא יצליח ויימשך לאורך זמן.
״תאוריית הבחירה״ בטיפול רגשי
לפי התאוריה, האדם מתקשה לקחת אחריות על התנהגותו וקל לו יותר לדבר על גורמים חיצוניים שמפריעים לו.
לכן, טיפול רגשי יכול לסייע בכך. הטיפול מאפשר להתמקד ב״עצמי״ – לחקור צרכים, רצונות ותפיסות.
הטיפול עוזר לפרט להרגיש שיש לו שליטה על חייו – הוא מקנה לו אפשרות לחקור לעומק את עולמו הרגשי, לקבל החלטות מודעות, לשפר מערכות יחסים, לקדם הערכה עצמית וליצור שינוי התנהגותי.
המטפל יכול לאתגר את האדם להסתכל לעומק על התנהגויותיו ולסייע לו לקבוע יעדים לשינויים בחייו. כך, ניתן לתכנן יחד תוכניות פעולה, לקדם מחויבות אליהן ולהשיג יעדים.
בנוסף, לא רק שניתן בטיפול להתמקד במילוי הצרכים הבסיסיים, אלא גם להיחשף לדרכי התמודדות טובות יותר במצבים שבהם הצרכים לא נענים.
באמצעות הבנה ויישום של ״תאוריית הבחירה״ ניתן לחיות חיים מאושרים ומאוזנים יותר.
כתיבה:
פסיכולוגית בהתמחות קלינית,
מכון טמיר ת״א
מקורות:
Bradley, E. L. (2014). Choice theory and reality therapy: an overview. International Journal of Choice Theory and Reality Therapy, 5(1), 6-14.
Gardner, S. (2015). Choice theory: Gender roles and identity. International Journal of Choice Theory and Reality Therapy, 35(1), 31-36.
Grills, C., Villanueva, S., Anderson, M., Corsbie-Massay, C. L., Smith, B., Johnson, L., & Owens, K. (2015). Effectiveness of choice theory connections: A cross-sectional and comparative analysis of California female inmates. International journal of offender therapy and comparative criminology, 59(7), 757-771.
Henderson, A., Robey, P. A., Dunham, S. M., & Dermer, S. B. (2013). Change, choice, and home: An integration of the work of Glasser and Gottman. International Journal of Choice Theory and Reality Therapy, 32(2), 36-47.
Turkdogan, T. (2017). Exploring the Antecedents of Happiness: Reconceptualization of Human Needs with Glasser's Choice Theory. In Quality of life and quality of working life. IntechOpen.