טיפול פסיכולוגי לסטודנטים בתל אביב והמרכז (2024)

טיפול פסיכולוגי

לסטודנטים בתל אביב

 

 

 

נחחיל מהתכלס:  מכון טמיר מציע טיפול נפשי,

פסיכותרפיה מקצועית באינטרנט,

או בקליניקה במפגש פיזי, לסטודנטיות ולסטודנטים בתל אביב,

בהתחלה מיידית.

מכון טמיר מוכר כמוסד שמכשיר ובוחן פסיכולוגים בהתמחות קלינית, 

בברכת מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות.

 

  

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

   

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

בדרך לטיפול פסיכולוגי לכל סטודנט

 

ד"ר סוס קלט, בשנינותו כי רבה, את המתח המובנה שקיים בין חלומות לבין מציאות, כזה שיש בו לא פעם מכשולים ורחובות חשוכים ושפע אתגרים, כמו דחיינות בהגשת עבודות, קשיי שינה לקראת מבחן, התמודדות של סטודנטים עם צרכים מיוחדים וחרדת מבחנים, שמערערים (לעיתים בעוצמה חזקה) את התקווה למצוא את המענה המתאים ולהגשים את עצמנו, ומותירים אותנו בתחושות קשות של ייאוש, טראומה, בדידות, כאב ואובדן. 

אותם רחובות חשוכים מציבים בפני קשיים מגוונים - חלקם קשורים לעבר, חלקם לאתגרים עכשוויים וחלקם קשורים לחששות מפני העתיד. כולם יוצרים  יחד סלט נפשי. לעיתים הם נראים פקוקים, חד-צדדיים ואפילו כדרך ללא מוצא.

 

אבל ד"ר סוס לא מפקיר אותנו במסע. הוא מצייד אותנו בהזמנה להתבונן על המסע בצורה מפוכחת ומאוזנת, לעיתים במחיר זמני של ויתורים מסוימים, אך לא על עצם ההליכה בדרך. 

נראה כי גורם משמעותי של חוסן נפשי, מאפיין פסיכולוגי שמאפשר לשאת את החלק "הפחות נפלא" של המסע הוא למצוא את גורם הסיוע המקצועי הכי מדויק עבורך. 

 

  

 

למה סטודנטים מהססים לפנות לטיפול פסיכולוגי?

 

אותם מחקרים שתיארנו מלמדים כי סטודנטים נוטים להימנע מפנייה לעזרה נפשית.

 

 

החוקרים זיהו מספר חסמים להיעזרות בפסיכולוג: 

 

• חוסר זמן פנוי

• חשש מפני חשיפה

• מודעות חלקית לצורך בעזרה נפשית ובאשר לגורמי סיוע זמינים

• ולבסוף, חסם מרכזי היה שיקול כלכלי - כסף !

 

הקשיים הנפשיים של סטודנטים גם פחות מזוהים בשנות התואר, בהשוואה לתיכון ולצבא. 

למשל דו״ח עדכני מלמד כי סטודנטים במכללות בארה״ב נוטים לדווח הרבה יותר על כך שחוו הפרעת אכילה, דיכאון או מחשבות אובדניות בהשוואה למה שהורים מדווחים שהם יודעים על ההתמודדויות שלהם.

 

כדי לנסות ולהקל על חלק מחסמים אלו, הוקמו במרבית האוניברסיטאות והמכללות בישראל שירותים פסיכולוגיים לסטודנטים, במסגרת שירותי הדיקנט.

השירותים המומלצים הללו מציעים לסטודנטים ולסטודנטיות טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה בעלות מסובסדת, עם סודיות מובטחת ומידע שנשמר בקפדנות. 

 

 

א מה מה? 

 

מבדיקה מקיפה שערכנו לאחרונה עולה כי השירותים הפסיכולוגיים הללו עמוסים מאוד, והמשמעות המצערת היא חסם מרכזי נוסף -  זמן המתנה ארוך, גורם מייגע ומתסכל לסטודנטים שכבר אזרו את האומץ והכוחות לפנות לעזרה. מצב דומה קיים גם במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש. 

 

מתוך היכרות והבנה של המורכבות הקיימת בשלב חיים זה, כמו גם הקושי לפנות לעזרה, אנחנו מעוניינים להציע טיפול נפשי (פסיכותרפיה) לסטודנטים בתל אביב ובמרכז הארץ, כדי ללוות אתכם באופן מקצועי ואמין במסע שלכם, כסטודנטים וכסטודנטיות, בדרך למקומות המופלאים שלכם. 

 

 

קשיים נפשיים אצל סטודנטים

 

מחקרים מראים כי תקופת הלימודים האקדמיים, בעיקר בתואר הראשון, מתקיימת בעיצומו של שלב חיים בו קיימת שכיחות גבוהה של התפרצות בעיות נפשיות ולפעמים פנייה להתנהגות מסכנת בניסיון אינטואיטיבי להתמודד עימן. 

הסיבות לכך נעוצות גם בשינויים פסיכו-ביולוגיים המאפיינות את תקופת הבגרות הצעירה וגם את השלב ההתפתחותי הייחודי, בו שינויים רבים מצריכים היערכות מחדש אל מול התמודדות עם אתגרים. 

 

הרבה פעמים כניסה ללימודים אקדמיים מצריכים מעבר למגורים עצמאיים, ומרוחקים ממשפחה וחברים, מה שמהווה מצד אחד חלק מהותי והכרחי של נפרדות וצמיחה אישית, ומצד שני חתיכת שינוי מטלטל שנוטה לערער את החוויה המוכרת של הסטודנט, את הסדר המוכר ואת מקורות התמיכה. 

 

 

 

 

 

במקביל, המפגש עם מסגרת חברתית חדשה, יחד עם עומס ורמה גבוהה של לימודים עשויים לעורר לא מעט חרדות המקשות על התפקוד בכל מישורי החיים. כמו כן, זהו שלב שבו עשויה להתגלות לראשונה הפרעת קשב וריכוז, שבעבר פשוט לא אובחנה.

 

באוניברסיטת אורגון, לא פחות ולא יותר השיגו הסטודנטים והסטודנטיות חקיקה חדשה של ״יום בריאות נפשית״, שיכלול שיחות טיפוליות ופעילויות מרגיעות לדוף ולנפש. אל הסטודנטים הצטרפו גם תיכוניסטים והורים לתלמידים בחטיבות הביניים במדינה, והחוק החדש נחתם על ידי מושלת אורגון.

 

סחתן. 

 

 

פניה לטיפול פסיכולוגי בפוסט-קורונה

 

השנה האקדמית נסתיימה והתחילה בזום, חלק מהמבחנים גם כן, וכולנו בציפייה לחזרה לשגרה ההיא, עם כוס קפה בהפסקה בין המפגשים, וחיוכים לא מפוקסלים בוידאו...

באופן מסקרן, מרבית החיוביים לקורונה עם בטווח הגילים 20-29ֿ, מה שנמצא בהלימה עם הסטודנטים בישראל.

חשוב שכולכם תזכרו, במיוחד סטודנטים וסטודנטיות שחווים לראשונה בעיות נפשיות בתקופת הקורונה, שזה בסדר גמור לפנות ולשוחח עם איש מקצוע.

יותר מזה, פנייה לעזרה נפשית מבטאת כוח ולא חולשה.

הנה, מחקר אמריקאי שפורסם ב-2021 מלמד כי כ-50% מתלמידי המכללות בארה״ב מתמודדים עם סוג כזה או אחר של הפרעה נפשית ( ! ).

המסר שלנו הוא להכיר בכך שאתם לא לבד, שכל כך הרבה סטודנטים בכל העולם, מתמודדים עם חששות וחרדות חדשות שמעולם לא נאלצו להתמודד איתם קודם. 

הדאגה הנפוצה ביותר של תלמידי מכללות ואוניבריסטאות, לפי נתונים של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) היא חרדה, שנוכחת אצל 41.6% מהסטודנטים, ואחריה דיכאון (36.4%) ובעיות במערכות יחסים (35.8%).

בעוד שכל קבוצות האוכלוסיה מושפעות נפשית מהמגיפה, המשבר מקשה במיוחד על סטודנטים, במיוחד למי שמתקשים כלכלית ועומדים כעת בפני אי וודאות פיננסית.

סקרים ומחקרים שמתפרסמים בימים אלו מעידים על ההתדרדרות הנפשית של סטודנטים וסטודנטיות במכללות ובאוניברסיטאות, בעיקר בארה"ב.

 

למשל, סקר מאוניברסיטת אוהיו, שפורסם בקיץ 2021, מלמד כי  שיעורי הדיכאון, החרדה, השחיקה והשימוש בדרכי התמודדות לא בריאות עלו בקרב סטודנטים במהלך מגיפת COVID-19,

על פי ממצאי סקר חדש שפורסם ב -26 ביולי על ידי המרכז הרפואי וקסנר של אוניברסיטת אוהיו.

 החוקרים בדקו 1,100 סטודנטים אשר נשאלו על מספר תחומים:

בריאותם הנפשית, אורח החיים ושיטות ההתמודדות שלהם ב-2 נקודות בזמן - אוגוסט 2020 ואפריל 2021. 

תוצאות המחקר הראו כי שיעור הסטודנטים שדיווחו תשובות חיוביות לגבי דיכאון, חרדה, שחיקה ודרכי התמודדות לא בריאות עלו בין 2020 ל -2021:

•  • הדיכאון עלה מ -24.1%  בשנת 2020 ל -28.3% בשנת 2021.

   • חרדה עלתה מ -39%  ל -42.6%.

   • שחיקה נפשית עלתה מ -40%  ל -71%.

   • צריכת האלכוהול עלתה מ -15.5% ל -18%.

  • עישון סיגריות אלקטרוניות עלה מ -6%  ל -8% .

 

דברו איתנו,

 

צוות המטפלים והמטפלות 

במכון טמיר בתל אביב 

 

 

כתיבה:

 

קרין אמיתי, MSW

עם צוות המכון

 

 

 

 

מקורות: 

  

Arnett, J. J. (2004). Emerging adulthood: The winding road from the late teens through the twenties. New York: Oxford University Press

 

Hunt, J., & Eisenberg, D. (2010). Mental health problems and help-seeking behavior among college students. Journal of adolescent health, 46(1), 3-10

 

Rickwood, D. J., Deane, F. P., & Wilson, C. J. (2007). When and how do young people seek professional help for mental health problems?. Medical journal of Australia, 187(S7), S35-S39

 

Zarrett, N., & Eccles, J. (2006). The passage to adulthood: Challenges of late adolescence. New directions for youth development, 2006(111), 13-28.‏