מה זה נרקיסיזם ממאיר? 

נרקיסיזם ממאיר מתייחס לסוג מסוכן של הפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD) שמצוי בחפיפה מסוימת עם פסיכופטיות.

נרקיסיזם ממאיר אינו מזוהה כאבחנה נפרדת, אך רבים מהפסיכולוגים והפסיכיאטרים משתמשים במונח זה כדי לתאר דפוסים אישיותיים קיצוניים:

כוחנות, פוגענות, התעללות והתעמרות באחרים, יכולת לזהות נקודות פגיעות אצל אחרים ולנצלן, חוסר יושר, מקיאווליזם, פרברסיה, פרנויה, סאדיזם, שליטה מכפיפה, תוקפנות, רוע ורשעות נטולי אשמה כלפי אחרים ונרטיב קיצוני של אומץ וביטחון עצמי מתעתע.

רבות מהתכונות הרעילות הללו פחות שכיחות ב-״NPD רגיל״.

דר׳ רמאני, פסיכולוגית קלינית,

מסבירה יפה על דמותו של הנרקיסיסט המליגני, 

תוך תיאור ההתנהגות הנרקיסיסטית הממאירה

כעוינת, מתנשאת, זדונית ומסוכנת: 

מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית?

נתחיל מהסקירה הבסיסית של קריטריונים אבחוניים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית. 

ה-DSM-5 מציג 9 תכונות שעוזרות לזהות NPD.

נוכחות של 5 מהן אצל המאובחן נדרשות כדי לקבל אבחנה קלינית של NPD: 

• פנטזיות והתנהגויות גרנדיוזיות, כמו עיסוק נרחב במחשבות על הצלחה אישית, כוח, אטרקטיביות או סקס אפיל.

• מעט או היעדר אמפתיה לרגשות ותחושות של אחרים.

• צורך תמידי בתשומת לב, הערצה והכרה.

• תחושת חשיבות-עצמית מנופחת, כמו נטייה להגזים כישרון או הישגים אישיים.

• אמונה בייחודיות ובעליונות אישית.

• אמונה עמוקה ש״מגיע לי״ (תחושת זכאות).

• נטייה לנצל אחרים למטרת רווח אישי.

• התנהגות יהירה או רברבנית.

• נטייה לקנא באחרים ולהאמין שאחרים מקנאים בו.

אנשים עם NPD ממאיר מתקשים מאוד להתמודד עם שינויים, בעיקר בשיווי המשקל במערכות יחסים. 

הם עשויים לחוש מדוכאים או מושפלים כאשר הם חשים שמזלזלים בהם ובמצבי תסכול בין-אישיים נוטים לקרוס לזעם נרקיסיסטי.  

עוד הם נוטים לנקמנות במצבי פגיעה. שעשויה לכלול ביוש, מסע השמצות, גזלייטינג, התקרבנות תוקפנית ונטיה ״להרעיל את הבאר״ וללכת עם הקונפליקט עד הסוף.

הם ישאירו אחריהם אדמה חרוכה, יהרסו את כולםל יחד איתם תוך העדפה של ׳ברירת שמשון׳ - וזה בדיוק מה שעושה אותם לכל כך מסוכנים. 

כדי לנהל את הריקנות והבדידות, הם נוטים לשימוש בחומרים ולהתמכרויות אחרות. 

התוקפנות ההרסנית כלפי אחרים מקשה עליהם לקיים מערכות יחסים מתמשכות, ודאי זוגיות ומשפחה. 

במערכות יחסים ששורדות בכל זאת קיימים גוונים עזים של נצלנות והיאחזות הדדית בפנטזיה גרנדיוזית שמאדירה את הנרקסיסט. 

מה ההבדל בין נרקיסיזם ממאיר לפסיכופתיה?

אנשים עשויים להשתמש במילים סוציופט או פסיכופת בשיחה שגרתית, כדרך לתיאור אדם שלא אכפת לו מאחרים או שהוא מנצל ומתמרן את הקרובים לו. 

נרקיסיזם ממאיר אינה פסיכופתיה או הפרעת אישיות אנטיסוציאלית.

שתי ההפרעות חולקים תכונות דומות, אבל הפסיכופת אינו בהכרח מודע למעשיו בעוד הנרקיסיסט המליגני מודע להם היטב, כמו גם להשלכות המעשים הללו. 

בנוסף, אפילו במצבים החמורים ביותר של NPD מליגני, קיימת מידה מסוימת של קונפליקטואליות פנימית, בעוד פסיכופתים לא מכירים את הדילמות האלה. 

המאפיין העיקרי של APD הוא התעלמות עקבית מרגשותיהם של אחרים.

הדבר יכול לכלול מניפולציה והונאה, כמו גם התעללות גופנית ורגשית.

רכיב מפתח נוסף הוא היעדר חרטה על עוולות, התנהגות אלימה או תוקפנית.

לרוב, אנשים עם APD מראים סימפטומים של הפרעת התנהגות בילדות, שיכולה לכלול אלימות כלפי אנשים או בע״ח, ונדליזם או גניבה.

לרוב, לאנשים כאלה לא אכפת מההשלכות של מעשיהם.

הגנות סדיסטיות אצל הנרקיסיסט הממאיר

סדיזם הוא חוויה של עונג המופקת גרימת כאב לאחר.

ה-DSM-5 כולל הפרעת סדיזם מיני כמצב נפשי המערב עוררות מינית עקב גרימת כאב לא רצוי לאדם ללא הסכמתו.

אבל הגנות סדיסטיות אינן אבחנה נפשית וגם אינן תמיד מיניות. 

אנשים עם הגנות סדיסטיות עשויים ליהנות מהכאבה לאחרים, ליהנות מצפייה באחרים שגורמים סבל למישהו, לשאוב התרגשות מינית מלראות אחרים חווים כאב, לבלות זמן רב בפנטזיות על גרימת כאב לאחרים גם אם אינם עושים זאת בפועל, לרצות להכאיב לאחרים כשהנרקיסיסט חש עצבני או כעוס, הנאה מהשפלת אחרים – בעיקר בפומבי, לנטות לפעולות או התנהגויות תוקפניות ולהתנהג בדרכים שתלטניות.

יש מומחים הסבורים כי התנהגות סדיסטית עוזרת להבחין בין NPD לנרקיסיזם ממאיר (George and Short, 2018). 

הנרקיסיסט הממאיר מנסה להשיג, באופן שמרוכז בעצמו, את מאוויו ומטרותיו, בעוד מתמודדים עם NPD זקוקים לתדלוק הרגשי כמו אוויר לנשימה והם יכולים להפגין חרטה כאשר פגעו במישהו בדרך.

איך לזהות נרקיססט ממאיר?

נרקיסיזם ובעיות הקשורות לכך כוללים קשיים הנוגעים להבנת רגשות של אחרים.

ישנם סימנים שונים לכך, למשל התנהגות שנועדה לשירות העצמי,

מילים ופעולות מניפולטיביות ודפוס של מערכות יחסים לא-בריאות והרסניות. 

שימור מערכות יחסית משפחתיות ובינאישיות עשוי להיות מאתגר אף יותר עבור אדם עם נרקיסיזם ממאיר, ואין זה נדיר שמערכת היחסים תכלול התנהגות של שליטה, גזלייטינג והתעללות רגשית.

אדם שחי בקרבת נרקיסיסט ממאיר – חשוב שישמור על עצמו וישים לב לסימנים של התעללות.

יש סוגים רבים של התנהגויות מתעללות, חלקן יכולות להיות פחות ברורות מאחרות.

בין הסימנים לכך מצויים הצבעה על ״פגמים״ והנאה מריפוי ידי האחר או הכשלתו בטענה שזה ״לטובתו״,

שקרים או מניפולציות ע״מ להשיג מטרות אישיות והצדקת ההתנהגות מבלי להראות כל אשמה או חרטה אם תשומת לבו של המתעלל מוסבת לכך, זלזול, השפלה או איום בפומבי או בפרטיות,

הנאה מהסבת כאב פיזי לאחר, חוסר עניין בצרכי או ברגשות האחר, התנהגות מסוכנת מבלי להתחשב בכך שאחרים עלולים להיפגע (למשל נהיגה פרועה וצחוק כאשר האחר מבטא את פחדיו בנוגע לכך), אמירת או עשיית דברים אכזריים תוך כדי התענגות על מצוקת האחר והתנהגות תוקפנית כלפי אנשים או חפצים.

מצבו הנפשי של אדם אינו תירוץ להתנהגות מתעללת. חשוב גם לזכור שהתנהגות מתעללת אינה תמיד תוצאה של בעיה נפשית.

טיפול ב- NPD ממאיר

באופן כללי, פסיכותרפיה יכולה לעזור לכל מי שמחפש טיפול בכוונה להתאמץ כדי לשפר את רגשותיו, התנהגויותיו או תגובותיו הרגשיות.

בהחלט אפשרי שאנשים שחיים עם נרקיסיזם ממאיר, או כל סוג אחר של נרקיסיזם, ייפנו לטיפול פסיכולוגי ויעבדו לשינוי התנהגויות שיש להן השפעה שלילית על איכות החיים שלהם או על בני משפחתם, בני הזוג שלהם או חבריהם.

אלא שסביר להניח שנרקיסיסטים לא יחפשו עזרה בעצמם, כי לעתים קרובות הם כלל אינם מבינים שמשהו לא בסדר בתגובות ובהתנהגות שלהם.

עם זאת, יכולים להיות להם סימפטומים אחרים שיגרמו להם ללכת לטיפול, למשל דיכאון, רגזנות או בעיות בניהול כעסים.

במקרים אחרים הם עשויים ללכת לטיפול בצו בית משפט, עקב אולטימטום של בן זוג או קרוב משפחה, או סיבה אחרת, אך כדי שטיפול יהיה אפקטיבי הם חייבים בסופו של דבר לרצות בו בעצמם.

הטיפול עשוי להיות קשה, למטפל ולמטופל, אבל בתנאים המתאימים ניתן להפיק ממנו תועלות נפשיות עמידות, בהן קשרים בינאישיים חזקים יותר, ויסות רגשי מאורגן יותר ויכולת משודרגת לעבוד כדי להשיג מטרות.

האם טיפול פסיכולוגי עוזר לנרקיסיסט ממאיר?

כן. יש שיטות טיפול יעילות לטיפול בנרקיסיזם, גם מליגני. סקירת מחקרים מ-2010 בנושא נרקיסיזם ממאיר העלתה כי טיפול נפשי יכול להיות מאתגר, בעיקר כשביחסים הטיפוליים צצות נטיות תוקפניות או סדיסטיות. ניתן לראות תוצאות יפות גם בטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) ובטיפול זוגי. 

מאמר מ-2015 מלמד כי סכמה תרפיה יכולה לעזור במקרים של NPD ובעיות שקשורות לכך (E Dieckmann, W Behary, 2015).

גישות אחרות שיכולות לשפר את תוצאות הטיפול כוללות טיפול ממוקד העברה (TFP) וטיפול מבוסס מנטליזציה (MBT).

עם זאת, נדרש עוד מחקר על טיפולים בנרקיסיזם.

אין טיפול תרופתי ייחודי להפרעת אישיות נרקיסיסטית, ובכלל להפרעות אישיות.

עם זאת, לעיתים תרופות אנטי-פסיכוטיות Off-label ותרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI עשויות לשפר חלק מהסימפטומים, בהם כעס, רגזנות ואימפולסיביות. 

בואו נדבר על נרקיסיזם

במרחב האישי שלכם

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

26 ביוני 2024

מקורות:

Dieckmann, E., & Behary, W. (2015). Schematherapie: Ein Ansatz zur Behandlung narzisstischer Persönlichkeitsstörungen [Schema Therapy: An Approach for Treating Narcissistic Personality Disorder]. Fortschritte der Neurologie-Psychiatrie, 83(8), 463-477. doi:10.1055/s-0035-1553484

George, F. R., & Short, D. (2018). The Cognitive Neuroscience of Narcissism. Journal of Brain Behaviour and Cognitive Sciences, 1(6).

Goldner-Vukov, M., & Moore, L. J. (2010). Malignant Narcissism: From Fairy Tales to Harsh Reality. Psychiatria Danubina, 22(3), 392-405. PMID: 20856182.

Mitra, P., & Fluyau, D. (2023, March 13). Narcissistic Personality Disorder. In StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK556001/

מהי גרנדיוזיות?

בפסיכולוגיה, המונח גרנדיוזיות מתייחס לתחושת עליונות מנופחת ולא מציאותית.

תחושה זו מתאפיינת בראייה מתמשכת של העצמי כטוב יותר מאחרים ומתבטאת בביקורת, התנשאות וזלזול כלפיהם. 

הנרקיסיסט הגרנדיוזי

נרקיסיסטים, אנחנו יודעים, זקוקים להכרה ולהערצה כדרך להזנה נפשית השרדותית. 

הבעיה היא שהמאגר הנפשי של האחר תמיד מתרוקן, בסוף שכן הנרקיסיסט אינו יודע כיצד להשיב באהבה ובאמפתיה לאחרים (גם כשהוא ממש רוצה). 

לא כל הנרקיסיסטים זהים.

נרקיסיסטים גרנדיוזיים יפגינו דפוס של עליונות ויומרנות השונה מזה שמפגינים סוגים אחרים שלל נרקיסיסטים.

לנרקיסיזם יש מוניטין של עמידות בפני טיפול פסיכולוגי, אבל היכרות עם הסימנים ועם דרכי ההתמודדות יכולה לעזור לנהל את ההפרעה ולהגיע למערכות יחסים שניתן לחיות בהן בטוב. 

נרקיסיזם גרנדיוזי אינו אבחנה נפשית העומדת בפני עצמה.

מדובר על הגדרה המתארת אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD) שמפגין סימפטומים קצת שונים מהקריטריונים האבחוניים הקלאסיים, או מהפרוטוטיפ של הנרקיסיסט. 

בעוד שבסוגים אחרים של נרקיסיסטים קיימת מידה של חוסר ביטחון ושבריריות, אדם עם נרקיסיזם גרנדיוזי משוכנע מעבר לכל ספק שהוא מיוחד, ייחודי ונישא.

של נעליך מעל רגליך ובוא נקרא... 

תסמיני נרקיסיזם גרנדיוזי

אדם צריך לענות רק על 5 מתוך הקריטריונים הללו כדי להיות מאובחן ב-NPD:

• צורך בהערצה.

• חוסר אמפתיה. קשה להם לאהוב וזה נכון, למרבה הטרגיות, גם כאשר הם מאוד רוצים לאהוב. 

• תחושת חשיבות מופרזת. הם נוטים ליהירות והתרברבות תכופה לגבי הישגיהם. 

• פנטזיות עיקשות על יותר הצלחה, כוח, אושר, אהבה, אינטליגנציה או הופעה חיצונית. למשל, הם בעד נראות נוצצת וראוותנית, עם מכוניות ייחודיות ומותגי יוקרה.  

• אמונה שהאדם כה מיוחד עד שעליו להתרועע רק עם אנשים מיוחדים אחרים.

• אמונה ש״מגיע לי לקבל״ תשומת לב מיוחדת מאחרים (מה שמכונה גם תחושת זכאות).  הם נוטים לבקש יחס או התחשבות מיוחדים.

• נטייה לנצל אחרים או מצבים להגשמת מטרות אישיות. הם חווים מעט מאוד אשמה ובושה. 

• חוסר דאגה, חמלה או אמפתיה לאחרים. הם מעוררים באחרים תחושה שהמחמאות שהם מחלקים אינן אותנטיות.

• התנהגות שחצנית, יהירה או מרוכזת בעצמו. כאשר ייפגשו ברקס מהצד השני, הם יכולים להיות מהירי חימה.

נרקיסיסטים גרנדיוזיים דומים מאוד לאנשים אחרים עם NPD, אבל כמה מהסימפטומים שלהם יכולים להיות בולטים יותר.

למשל, אנשים עם נרקיסיזם גרנדיוזי הם אסרטיביים ומוחצנים יותר מאשר נרקיסיסטים סטנדרטיים.

מכיוון שנרקיסיסטים גרנדיוזיים מאמינים אמונה שלמה ביכולותיהם ובאינטליגנציה שלהם, הם יפגינו חוסר אמון בולט במומחים.

הם הרי יודעים הכל. 

לפי הנרקיסיסט הגרנדיוזי, המומחה לעולם לא יגיע לרמת הידע שלו, כך שכל אחד שאינו מסכים עם הנרקיסיסט תמיד טועה בעיניהם.

כמו אנשים עם הפרעות אישיות אחרות, זיהוי הנרקיסיסט הגרנדיוזי עשוי להיות מאתגר בהתחלה.

הם עשויים להיות חברים מתפקדים בקהילה, מנהיגים עסקיים ואנשיחם מצליחים מאוד, אך עם הזמן ייטו לקרוס לעמדה גרנדיוזיות, שקשה לקבלה במסגרות. 

ברמה הבינאישית, הסימן המובהק ביותר לנרקיסיזם גרנדיוזי הוא היעדר הדדיות. 

אנשים במצב זה יבקשו תמיד זמן, סבלנות, מאמץ, הקרבה וכסף מאחרים בעוד שלעולם לא יתעניינו בהחזרת טובה. יחסים עם אנשים כאלה הם תמיד חד-צדדיים ולא מאוזנים. נרקיסיסט גרנדיוזי יכול להיות אדם מצליח ביותר, כמו מנכ״ל שמוביל חברה או דמות ציבורית שרבים מעריצים.

אנשים כאלה מונעים להשגת דברים גדולים ע״מ להפגין את עליונותם.

מבחוץ, תכונות הנרקיסיסט נראות לעיתים מושכות או מפתות, אבל תחושה זו עשויה להיות זמנית בלבד או כזו שאפשרית רק מרחוק.

כשמתקרבים, מבחינים שנרקיסיסטים גרנדיוזיים דואגים רק לצרכים ולאינטרסים שלהם.

החלטותיהם עשויות שלא להיות לתועלת לקבוצה בכללותה או לארגון.

הוא נוטה לסיסמאות מנהיגותיות וליצירת תכניות מרהיבות, אבל לאורך הזמן הן מתגלות חלולות. 

בחיי העבודה, נרקיסיסט שהוא מנכ״ל בעל חברה לא יהיה אכפת כל כך מהעובדים.

האנוכיות שבנרקיסיזם הגרנדיוזי מבטיח שאנשים אחרים יתגומלו כיאות. 

כל עוד הנרקיסיסט מפיק מהם וחי את סגנון החיים הרצוי מבחינתו, יהיה לו מעט מאוד עניין באחרים, וגם לא יהיה לו אכפת מדעתם עד כדי כך שיתייחס למצב ברצינות. 

גרנדיוזיות מופיעה בדרך כלל עם בוחן מציאות תקין.

בקצה הפסיכוטי של התופעה, מצויים אנשים הסובלים מדלוזיות גרנדיוזיות.

במהלך אפיזודה פסיכוטית הם מתארים תחושות גדולות מהחיים של מגלומניה, עליונות וחוסר פגיעות.

נרקיסיסט גרנדיוזי מול נרקיסיסט פגיע

נרקיסיזם היא אבחנה נפשית עם וריאציות רבות.

בקצה האחד של הספקטרום מצוי הנרקיסיסט הגרנדיוזי, אדם עם ביטחון עצמי, הערכה עצמית ותחושת עליונות מוגזמים ביותר, ובקצה השני מצוי הנרקיסיסט הפגיע, הסובל מביטחון עצמי שברירי וערך עצמי נמוך.

סוג זה, המכונה לעתים נרקיסיסט ביישן, מופנם או סמוי, והוא לרוב שונה מאוד מהנרקיסיסט הגרנדיוזי.

במקום לנהוג על טסלה יקרה, ללבוש בגדים יוקרתיים, לחיות בבית מנקר עיניים ולהיות בעל אישיות רברבנית וחצופה, הנרקיסיסט הפגיע עשוי להיות מופנם ומוכה חרדה, בושה וסימפטומים דיכאוניים. 

מבחינה תפקודית, הנרקיסיסט הפגיע קרוב יותר להפרעת אישיות גבולית (Euler, 2018).

נרקיסיזם גרנדיוזי, לעומת זאת, עשוי להיות מובן טוב יותר כביטוי של פסיכופתיה (Windell, 2004).

אין סוג ״טוב יותר״ של נרקיסיסט: כל אחד מהם הוא גרסה בעייתית של אותו מצב.

סביר שאדם עם נרקיסיזם גרנדיוזי יהיה מאושר יותר, משום שהוא חי בבורות מאושרת בנוגע לאופן בו אחרים תופסים אותו ולאופן בו פעולותיו משפיעות על אחרים.

הוא יכעס ויהפוך מתוסכל רק כאשר יטילו בו ספק או לא יענו על ציפיותיו.

נרקיסיסטים פגיעים, מנגד, עשויים להיות מודאגים ועצובים. הם יהפכו מתגוננים וכועסים ביחס לאחרים כדרך להסוואת הפגיעות שלהם.

קשה לחיות במערכת יחסים או לעבוד עם נרקיסיסט גרנדיוזי.

לא רק שלא יהיה אכפת לו מהשקפותיהם של אחרים אם לא יישרו איתו קו, אלא שגם לא יאמין לשום ביקורת כלפיו. 

אם יגיב, סביר להניח שיכעס מאוד ובכך יגרום לדובר שלא לרצות להעלות את טענותיו שוב. 

הנרקיסיסט הקהילתי (Communal Narcissist)

נרקיסיזם קהילתי / קומיונלי מתאפיין בכל תכונות הגרנדיוזיות המוכרות, בהן כל האנרגיה מופנית לעבר הגברת הערך העצמי על ידי חיפוש אישור מאחרים, אבל עם הבדל חשוב:

בניגוד לנרקיסיזם המסורתי, בו אנשים מחפשים הכרה דרך האדרה עצמית של מאפיינים אישיים, בנרקיסיזם קהילתי יש מופע של בני אדם נטולי אגו לכאורה, שנותנים את הנשמה בלי לצפות לקבל שום דבר בחזרה. נרקיסיסטים קהילתיים חיים על הרעיון הפופוליסטי של "אלטרואיסט בכאילו", גם אם המניעים מאחורי התנהגותם הפרו-חברתית הפוכים ממה שהם מציגים למראית עין.

הם מוכרים לכולנו סיפור של הקרבה למען הזולת, והם לעיתים באמת תורמים לאחרים, אבל הצורך הבסיסי שיוצר את ההתנהגות המושקעת באחר היא לזכות בהערצה ושבחים מהסובבים אותם.

מכירים מישהו.י כזה?

סביר שכן. 

גרנדיוזיות אצל מנהיגים נרקיסיסטיים

לא כל אדם חולם להיות מנהיג.

בבסיס המוטיבציה של מנהיגים לעבור את דרך החתחתים אל הפיסגה מחייבת מידה של נרקיסיזם, שבספרות המקצועית התייחסו אליו כנרקיסיזם חיובי או בריא (Paul Federn, 1970).

בחפיפה מסוימת עם מנהיגים טרנספורמטיביים, שבאים לעשות למען העולם ולמען עצמם, יש גם מנהיגים בעייתיים יותר, כאלה שמתאימים לסיווג האבחוני של ה-DSM כהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

האמת שלא צריך לללכת רחוק:

אנשי מקצוע בארה״ב, טענו בתוקף כי הנשיא הקודם של ארה״ב הוא נרקיסיסט מליגני.

מנהיגים נרקיסיסטיים הם גרנדיוזיים, זכאים (׳מגיע להם׳), בטוחים בעצמם, מחפשים סיכונים, מניפולטיביים ועוינים. 

מה עושים?

למרות האתגרים, יש צעדים שיוכלו לשמור על אנשים שמתמודדים עם נרקיסיסט

לזהות את הנרקיסיסט

 בשל השוני בין נרקיסיסט גרנדיוזי לנרקיסיסט פגיע, הטיפול והתגובה להם צריכים להיות שונים. קחו את הזמן לזהות את מאפייני הליבה של האדם שאתם נמצאים איתו באינטראקציה: איך הוא מציג את עצמו? איך הוא מגיב לגיוון? איך הוא מתקשר לאחרים? הנרקיסיסט הגרנדיוזי ייראה לרוב שמח, בטוח בעצמו, קולני ובמרכז תשומת הלב. נרקיסיסט פגיע יכול להתחמק מסיטואציות חברתיות ולהיראות שקט ומופנם יותר. 

להציב ציפיות הגיוניות

מי שרוצה להתמודד עם נרקיסיסט גרנדיוזי צריך להיות הגיוני וריאליסטי. כמו במקרה של הפרעות אישיות אחרות, נרקיסיזם זו תכונת אופי שנוטה להיות סטטית ויציבה לאורך זמן, ובניגוד לדיכאון או חרדה היא אינה נוטה להשתנות. במצבים רבים, הנרקיסיסט לא יהיה מעוניין להשתנות או לעשות את הדברים אחרת, כי לדעתו חייו מושלמים. לחץ גדול מדי על הנרקיסיסט יכול לגרום למתח ותסכול, אז יש להנמיך ציפיות מראש. 

להציע מידע ועזרה

במקום לנסות לפעול באופן סמוי, כדאי ליידע את הנרקיסיסט שהבחנתם במצבו ושהדבר עלול לפגוע בו אם ימשיך לנהוג כך. הבהירו לו שאתם מעוניינים לעזור לו במסירות להתמודד עם הנרקיסיזם הגרנדיוזי, אך גם שיצירת שינוי תלויה בו.

הציבו גבולות והיצמדו אליהם

אנשים עם נרקיסיזם גרנדיוזי הם מניפולטיביים ואנוכיים ביותר. בהינתן הזדמנות, הם עלולים להציב חברים, בני משפחה ועובדים במצבים מסוכנים או כאלה שיגרמו להם למצוקה, מבלי לחשוב על הסיכונים. תנו לנרקיסיסט בחייכם להבין שלא תסבלו יותר את ההתנהגות הזו ותארו בפניו את השלכות המניפולציות שלו. כאן הדבר החשוב ביותר יהיה לעקוב אחר אמצעי הזהירות המתוכננים, אחרת המניפולציה תימשך.

היו מוכנים לעזוב

לעתים הדרך היחידה להתמודד נכונה עם נרקיסיסט גרנדיוזי היא לעזוב אותו, בעיקר אם מדובר בקשר רומנטי.

בין אם מדובר בבן משפחה, בחבר, בקולגה, בבוס או בבן זוג, צריך לדעת מתי נוכחותו בחייכם גורמת ליותר מדי כאב, מתח וקושי.

הנרקיסיסט עשוי שלא להיות מוכן או מסוגל להשתנות, אבל ניתן לשנות את מידת המגע איתו.

בואו נדבר על נרקיסיזם

במרחב האישי שלכם

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

טיפול

כל בעיה נפשית ניתנת לטיפול, אך במקרה של נרקיסיזם הסיכויים לכך נמוכים והפרוגנוזה גרועה. 

ראשית, רק לעתים נדירות הנרקיסיסט הגרנדיוזי יסכים לפנות לטיפול באופן עצמאי, מכיוון שלהשקפתו חייו מצוינים ורוב הבעיות מגיעות מאחרים או מהנסיבות. 

שנית, גם אם הנרקיסיסט מגיע לטיפול, הסיכוי לשינוי משמעותי מוגבל מאוד, משום שהביטחון העצמי ותחושת העליונות בפאסאדה שלו משמשים כהגנה שקשה לקלפה. 

אין סוג טיפול מועדף ל-NPD ואין גישה אחת שמייצרת תוצאות חיוביות באופן עקבי.

ניתן, למשל, לנסות פסיכותרפיה פסיכודינמית, סכמה תרפיה או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

בתחום הפסיכיאטריה, אין תרופות ספציפיות עבור NPD אולם יש תרופות שעשויות לסייע לניהול כמה מההשפעות הנגרמות על ידי ההפרעה.

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

17 בפברואר 2024 

חיוך לסיום?

מקורות:

Euler, S., Stöbi, D., Sowislo, J., Ritzler, F., Huber, C. G., Lang, U. E., & Wrege, J. (2018). Grandiose and vulnerable narcissism in borderline personality disorder. Psychopathology, 51(2), 110-121. https://doi.org/10.1159/000486601

Federn, Paul (1929). "Narcissism in the Structure of Ego" (PDF). Mindsplain. Retrieved 2020-11-03.

Jim Windell (2004). What Drives Narcissism?. Retrived from Michigan Psychological Association. 

Nehrlich, A. D., Gebauer, J. E., Sedikides, C., & Schoel, C. (2019). Agentic narcissism, communal narcissism, and prosociality. Journal of personality and social psychology, 117(1), 142–165. https://doi.org/10.1037/pspp0000190

מהי קונקרטיזציה בראייה פסיכולוגית?

למרות שזיגמונד פרויד לא השתמש במונח ״קונקרטיזציה״ באופן מפורש, המשמעות הבסיסית של המונח נרמזת בתיאוריה הפסיכואנליטית שלו. 

ראשית, התיאוריה של פרויד על נפש האדם, הפסיכואנליזה, מומשגת ככזו שיש לה מערכת מבנית תלת-צדדית, אותו מודל סטרוקטורלי, המורכב מסופר אגו, אגו ואיד. 

פרויד נעזר בקונקרטיזציה כדי להבחין בין חלקים של הנפש המופשטת של המטופל באנליזה.

מבחינתו, כאשר רגשותיו המודחקים של המטופל עוברים התקה ומועברים באופן לא מודע אל המטפל, תוכן של טרנספרנס מקבל את הצורה הקונקרטית והספציפית של ה״כאן ועכשיו״ במערכת היחסים הטיפולית. 

קונקרטיות לעומת אבסטרקטיות

כאשר אומרים על מטופל או מאובחן כי שהוא נוטה לקונקרטיות, הכוונה היא ליכולתו המוגבלת יחסית לחשוב בצורה מופשטת דיה, כלומר, בחשיבה שלו יש דגש חזק מדי על פרטים מוחשיים והתנסות מיידית.

אדם קונקרטי מדי מתקשה ביכולת לאבסטרקטיות, המתבטאת ביצירת רעיונות או מושגים כלליים על ידי זיהוי קווי דמיון וחילוצם מתוך מקרים ספציפיים.

התהליכים הקוגניטיביים המדויקים בהם מתרחשות חשיבה קונקרקטית וחשיבה אבסטרקטית הם עדיין אתגרים מחקריים מורכבים. 

קונקרטיזציה לפי אריקסון

דוגמה נוספת יכולה להימצא בעבודתו של מילטון אריקסון.

אריקסון השתמש בסיפורים מטאפוריים כדרכים עקיפות לנפש המטופל.

לפי אריקסון, גישה לחומרים הנפשיים המודחקים של המטופל דורשת כלי שיכול לעקוף תקשורת מילולית רגילה.

סיפורים מטאפוריים אינם רק עשירים במידע ובאלמנטים, אלא גם מאפשרים למטופל לבטא אירוע נפשי באופן מרוחק ומרוסן שמילים רגילות אינן מאפשרות.

לכן, סיפור מטאפורי יכול להיראות כקונקרטיזציה של חומר מופשט מנפש הלקוח שיכול להיות מזוהה ומנותח עם המטפל.

קונקרטיזציה לפי פיאז׳ה

ז׳אן פיאז׳ה, מאבות הפסיכולוגיה ההתפתחותית, השתמש באופן מפורש במונח אופרציות קונקרטיות כדי לתאר את השלב השלישי בתיאוריה של ההתפתחות הקוגניטיבית.

שלב זה מתרחש סד״כ בין גיל 7 ל-11 ומאופיין בהתפתחות של חשיבה מאורגנת ורציונלית.

ילדים בשלב הזה מסוגלים ליישם לוגיקה רק על חפצים פיזיים (״אופרציות קונקרטיות״) ולרוב אינם יכולים עדיין לחשוב באופן מופשט או לפתח השערות.

לכן, פיאז׳ה משתמש במונח ״קונקרטי״ לתיאור היכולת הבסיסית של הילד לנתח מציאות מוחשית שנתונה לו פיזית.

קונקרטיזציה בפסיכותרפיה

מושג הקונקרטיזציה שולב גם בשיטות פסיכותרפיות מסוימות ורכש משמעויות וצורות שונות.

באופן כללי, כמו תיאוריות פסיכולוגיות, גם גישות שונות של טיפול מיישמות הגדרות שונות של המונח קונקרטיזציה. אחד הדברים המשותפים לשיטות האלה הוא הצורך בייחודיות ליצירת הפרדה קונקרטית – פיזית או מנטלית – בין הלקוח לבעיה שלו. 

להלן דוגמאות לקונקרטיזציה בצורות אחרות של פסיכותרפיה.

טיפול ממוקד רגש (EFT)

טיפול ממוקד רגש הוא גישה טיפולית בעלת תמיכה אמפירית שמתמקדת בעיבוד רגשי עמוק, כולל מודעות ו-ויסות רגשיים מוגברים, כמו גם טרנספורמציה של תגובות רגשיות שאינן סתגלניות לבעיות אישיות ובינאישיות,

למשל חסימה של חוויות וביטוי רגשיים. שני הליכים מרכזיים שמשתמשים בהם ב-EFT מקלים על הקונקרטיזציה,

האחד הוא ״דיאלוג הכיסא הריק״ לעניינים שאינם פתורים ולרגשות שליליים כלפי אדם חשוב בחיי הלקוח, והשני הוא ״דיאלוג שני הכיסאות״, בו שני היבטים של העצמי נמצאים באופוזיציה זה לזה.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא פסיכותרפיה מובנית, קצרת טווח ומכוונת להווה שנועדה לפתרון בעיות עכשוויות ולשינוי חשיבה דיספונקציונלית, שמייצר שיפור במצב הרוח ובהתנהגות.

CBT כולל כמה טכניקות של פיקוח עצמי לשם טרנספורמציה של מחשבות ורגשות פנימיים ואוטומטיים לכדי מחשבות ורגשות גלויים וחיצוניים (בליבת דפוסי ההתנהגות) ולהבחנה בין האדם לרגשותיו ומחשבותיו.

במובן זה, ההפרדה והגמישות של מערכת היחסים בין המטופל למחשבות והרגשות שלו הופכות אפשריות ע״י תהליך הקונקרטיזציה תוך שימוש היעוד מוחשית וכתובהשל קוגניציות ורגשות פנימיים.

טיפול נרטיבי

טיפול נרטיבי מבוסס על הפרדת הלקוח מבעיותיו והחלפת נרטיב דומיננטי רווי-בעיות בנרטיב אלטרנטיבי.

האפשרות שניתנת למטופל להחצין את בעיותיו במקום להפנים אותן נותנת לו פרספקטיבה חדשה על הבעיה, לצד זיהוי עובדות חיוביות חדשות שנבלעו בחוויה השלילית הכללית.

החצנה (אקסטרנליזציה) של בעיות מאפשרת למטופל ליצור דיאלוג רב-ממדי על בעיותיו ולנסח מחדש את הנרטיב של חייו. 

טיפול באמנויות

טיפול באמנויות יכול להעלות לדיון בהדרגה נושאים מופשטים ולהציג אותם באופן מוחשי יותר בדרכים רבות, למשל:

• דרך שימוש בצבעים, צורות וקומפוזיציות (תרפיה באמנות).

• שימוש המגולם בפעולה דרמטית (פסיכודרמה / דרמה תרפיה).

• שימוש בתנועה פיזית, ביציבה ובמחווה (טיפול בתנועה).

• שימוש בצליל, בקול ובנגינה (טיפול במוזיקה).

• שימוש בביטוי כתוב (ביבליותרפיה).

הדבר עשוי לאפשר למטופל, ילד, מתבגר או מבוגר, לחוות את הדינמיקות הלא-מודעות שלו בצורה צבעונית וקונקרטית יותר לצד מתן גישה לחוויות פרה-ורבליות.

התצפית החיצונית של הלקוח על החוויה הפנימית שלו עשויה להגביר את יכולתו להרהר ולנתח את עצמו ולקבל פידבק מהמטפל ומחברי קבוצת הטיפול. 

פסיכודרמה

קונקרטיזציה בפסיכודרמה עשויה לאפשר למטופל לצבור תובנות פעולה אל תוך חוויה פנימית מופשטת.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Kushnir, A., & Orkibi, H. (2021). Concretization as a Mechanism of Change in Psychodrama: Procedures and Benefits. Frontiers in psychology, 12, 633069. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.633069

איך מרגישים בהתקף חרדה תוך כדי עישון קנאביס?

תחילה, זכרו שאם חוויתם חרדה או התקף חרדה במהלך העישון, אתם לא לבד.

במחקר שבחן את המצב באוכלוסייה הכללית נמצא כי מבין 1,135 פונים שהגיעו למיון על רקע הרעלת קנאביס, 17.3% סבלו מחרדה כתלונה עיקרית (Keung et al, 2023).

אלה שדיווחו על חרדה סבלו מהתקפי חרדה (11.7%), תוקפנות והתנהגות מאנית (9.2%) והזיות (6.1%).

עוד נמצא כי אלה שהפגינו תסמיני חרדה היו בסבירות גבוהה צעירים יותר, נטלו את הקנאביס בצורה של אכילה, סבלו ממחלות נלוות פסיכיאטריות או שהייתה להם היסטוריה של התמכרויות לחומרים.

חרדה בעקבות שימוש בקנאביס נחווית לעיתים כמו התקף פאניקה, שעלול לגרום להזעה או רעידות, תחושת אבדון פתאומית ובלתי מוסברת. 

המחשבות מתרוצצות, הלב דוהר והנשימה מהירה מדי, קשה להסביר מה קורה לך. 

לעיתים עולים פחדים שאנשים אחרים צופים בנו ושופטים אותנו.

אנחנו פוגשים גם תסמינים גופניים של חרדה, כמו דפיקות לב מהירות, קשיי נשימה, כאב בחזה או תחושת חנק, הזעת יתר, כאב בטן או בחילה, סחרחורת, חוסר תחושה ונימול, עקצוצים, צמרמורות, או תחושת ניתוק מהמציאות (דראליזציה) או מהגוף (דפרסונליזציה). 

ברמה הקוגניטיבית, בולטים חשש מאובדן שליטה, ומחשבות קשות על מוות מתקרב. 

מצב מפחיד, אין מה לומר, אבל חשוב לציין כי הסימפטומים האלה די שכיחים בהתקף חרדה.  

החדשות הטובות הן שתקף חרדה אינו מהווים סכנה ממשית והוא חולף ספונטנית, בדרך כלל תוך כ-10 דקות שנראות כמו נצח. 

מה ידוע על הקשר בין גראס להתקפי חרדה?

חלק מהצרכנים של גראס חווים התקפי חרדה. 

לא ידוע מהו הגורם המדויק, אבל ידוע כי מבחינה פיזיולוגית, אחת מתופעות הלוואי של שימוש במריחואנה כוללת עוררות של מערכת העצבים.

עוררות זו מתאפיינת בקצב לב מוגבר, מחשבות מהירות וחרדה.

מעבר לכך,ֿ אנשים שכבר נמצאים במצב נפשי חרדתי נוטים יותר לחוות התקף פאניקה בזמן השימוש.

מחקרית, הקשר בין וויד והתקפי פאניקה תוקף כבר במאמר שפורסם ב-2010.

המחקר בחן סימנים ותסמינים של פאניקה אצל מבוגרים בארה״ב המשתמשים בקביעות במריחואנה, תוך שליטה במשתנים שונים, כמו גיל, הכנסה, גזע, השכלה ומצב סוציו-אקונומי.

המסקנה הייתה ששימוש במריחואנה נמצא בקורלציה עם עלייה בסבירות לחוות התקף חרדה.

למעשה, המחקר מצא גם כי מעשני גראס לאורך תקופות ממושכות נטו יותר להיות מאובחנים עם הפרעת פאניקה.

אבל נראה שהתמונה יותר מורכבת:

עד למינון מסוים של החומר הפעיל, קנאביס מרגיע, אבל במינון גבוה הוא מתחיל לעשות בדיוק ההיפך.

מחקר שבחן 42 מבוגרים בריאים מצא כי צריכת 7.5 מיליגרם של THC הפחיתה רגשות שליליים הקשורים למשימה אינטנסיבית ומלחיצה. 

לעומת זאת, מינון גבוה יותר, של 12.5 מ"ג ומעלה, השפיע הפוך  - התחושות השליליות עלו והביצועים במשימה נפגעו. 

ועוד מחקר מעניין:

נמצא כי שימוש תכוף בקנאביס מפחית את היעילות של טיפולים פסיכולוגיים בחרדה. כלומר מי שמשתמש בקנאביס בקביעות יפיק כנראה תועלת משיטות הטיפול המסורתיות בחרדה.

איך להתמודד עם התקף פאניקה בגלל שימוש בגראס?

להלן דרכים להקלה על התחושה במהלך הדקות האלה: 

הזכירו לעצמכם שאתם לא בסכנה

כל אדם יכול להרגיש שונה בהתקף פאניקה, אך רבים תוהים אם הם חווים משהו חמור כמו התקף לב או מנת יתר, בעיקר אם לא חוו התקף פאניקה בעבר.

הפחד עצמו הוא ממשי מאוד, אך האיום איננו.

כדי להירגע, חשוב שתזכירו לעצמכם שההתקף יעבור.

ייתכן מאוד שלאחר צריכה גבוהה מדי של חומר פעיל בקנאביס תחוו תסמינים לא נעימים, כפי שתואר לעיל, אבל המצב כשלעצמו אינו מסכן חיים.

הנה תרגיל הירגעות שתמיד עוזר:

• שבו במקום נוח  - אפשר על הספה, על הכיסא, או על הרצפה, מה שנוח.

• עצמו עיניים וקחו נשימה עמוקה.

• אמרו לעצמכם משהו כזה: ״אני בטוח כאן. יש לי כנראה התקף חרדה בגלל הבאנג / הג׳וינט שעישנתי מקודם. לאט לאט זה עובר לי״.

חזרו על המנטרה הזו (״״אני בטוח...״) ונשמו לאט ובטבעיות עד שתחושת התבהלה תתחיל לדעוך. 

תאכלו משהו 

שימוש בקנאביס על קיבה ריקה יכול להעצים את האפקטים של ה-THC, מה שעלול להוביל ל״היי״ רציני יותר מהמצופה.

ניתן לתקן זאת בקלות באמצעות חטיף ויש תגמול נוסף, כי החומר הפעיל מגביר תיאבון. 

גם אם לא הייתם רעבים לפני שהשתמשתם בקנאביס, ארוחה קלה יכולה לעזור לשכך את האפקט ולרכך את האימה.

טרפנים 

יש מחקרים שמראים כי טרפנים (Terpenes) ו-לינלולים (Linalool), חומרים אורגניים המצויים בצמחים, שמנים ובשרף של עצים יכולים לעזור להפחית את ההשפעה הפסיכואקטיבית של THC. 

אחד מהם הוא לימונן, מצוי בלימונים,

כך שהכנת לימונדה מלימון טרי יכולה מציעה מענה יעיל להפחתת ההשפעה הפסיכואקטיבית.

פלפל שחור הוא גם  מקור לטרפינים.

אפשר ללעוס כמה גרעיני פלפל שחור או לאכול אותם לאחר גריסה (מה שבטוח, לא מסניפים את האבקה!). 

קחו כמה נשימות עמוקות

היפרוונטילציה, או נשימת יתר, מתרחשת לעתים קרובות במהלך התקפי פאניקה.

נשימה מהירה מדי יכולה למנוע מכם לקבל מספיק פחמן דו-חמצני, מה שגורם לעקצוצים בגפיים ולסחרחורת ואפילו התעלפות.

הסימפטומים האלה יכולים להפחיד עוד יותר ולהחמיר את עוצמת ההתקף.

 לפעמים האטת הנשימה יכולה לעזור להרגיש טוב יותר באופן מיידי. 

הנה כמה תרגילי נשימה שיוכלו לסייע לכם: 

תרגיל נשימה עמוקה

בתרגיל זה תנשמו דרך הפה.

מצאו תנוחה נוחה – שבו או עמדו כשאתם נשענים על משהו תומך. שאפו אוויר באיטיות משך 3-4 שניות, כשאתם קשובים לתחושה של הריאות המתמלאות באוויר.

אפשר גם להניח יד על הבטן כדי להרגיש אותה מתרחבת עם כל נשימה. עצרו את הנשימה משך 1-2 שניות.

נשפו באיטיות משך 3-4 שניות.

המשיכו כך עד שתחושת הסחרחורת תחלוף ותוכלו לנשום בצורה טבעית יותר. 

נשימת נחיריים מתחלפת

בטכניקה זו תשתמשו באף, כך שהפה יהיה סגור.

סגרו נחיר אחד.

שאפו באיטיות דרך הנחיר השני משך 2-4 שניות.

החזיקו את הנשימה לשנייה-שתיים ואז נשפו באיטיות.

חזרו על כך פעמיים.

סגרו את הנחיר השני וחזרו על התהליך.

המשיכו להחליף צדדים ולנשום דרך נחיר אחד כל פעם עד שהנשימה תואט ותרגישו רגועים יותר. 

תרגלו טכניקות קרקוע (גראונדינג)

אם אתם מבינים שאתם חווים התקף פאניקה, או שמישהו אחר מציע שזה מה שקורה לכם, זה עדיין לא אומר שמגיעה רגיעה אוטומטית. כלומר, תבונה אינה ערובה לשחרור מההתקף ולסיומו. 

אתם יודעים שאתם לא עומדים למות אבל עדיין מרגישים נורא.

למרות שקצת מאתגר להישאר נוכחים בחוויה שבה החרדה והפאניקה מציפות כ״כ, טכניקות קרקוע יכולות לעזור לקחת צעד אחורה מגלי הפחד ולהינטע בקרקע.

כמה תרגילים מומלצים להפחתת הסוטול:

• להזרים מים קרים או חמים על הידיים.

• לגעת או להרים את 3 החפצים הראשונים שאתם רואים (שמיכה, ספר, שלט הטלוויזיה...),  להעביר את האצבעות על מתאר החפצים ולהתמקד בצבע שלהם ובתחושה. אפשר גם סתם להחזיק משהו ביד כדי להרגיש חיבור למציאות.

• לחבק או ללטף את הכלב או החתול.

• להשתמש בטכניקת ה-5-4-3-2-1 ע״מ לזהות ולמנות דברים בסביבתכם: 5 צלילים, 4 מרקמים, 3 חפצים נראים, 2 ריחות שונים וטעם אחד.

• לזוז – התקף פאניקה בהחלט אינו הזמן לאימון, אך התעמלות קלה יכולה להקל על תחושות החרדה והפאניקה. לא רק שהזזת הגוף תסיח אתכם מהפחד ומתחושות מציפות אחרות, אלא שפעילות גופנית מעודדת שחרור של אנדורפינים שיכולים לעזור מעט לתחושת הרגיעה. נסו לעשות הליכה קצרה בשכונה או בחצר. אם אינכם מרגישים בטוחים לצאת מהבית, נסו יוגה, מתיחות איטיות, קפיצות כוכב או ריצה במקום. אפילו צעידה בסלון יכולה לעזור, וניתן להפוך אותה לתרגיל קרקוע קשוב, ע״י נקיבה בשמם של החפצים שעוברים בדרך: ספה, טלוויזיה, נרות, צעצוע של החתול וכו׳.

בקיצור, יש דרכים להתמודד, אבל אם התנסית בטריפ רע, לא כדאי לתרגל את זה שוב ושוב. 

נכון, קנאביס משמח הרבה אנשים ומסייע לרבים הסובלים ממחלות גופניות ומהפרעות נפשיות (כמו טיפול ב-PTSD או ADHD), פשוט סביר שעבורך לא. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Childs E, Lutz JA, de Wit H. Dose-related effects of delta-9-THC on emotional responses to acute psychosocial stress. Drug Alcohol Depend. 2017 Aug 1;177:136-144. doi: 10.1016/j.drugalcdep.2017.03.030. Epub 2017 May 30. PMID: 28599212; PMCID: PMC6349031.

Keung MY, Leach E, Kreuser K, Emmerich BW, Ilko S, Singh M, Sapp T, Barnes M, Ouellette L, Jones JS. Cannabis-Induced Anxiety Disorder in the Emergency Department. Cureus. 2023 Apr 26;15(4):e38158. doi: 10.7759/cureus.38158. PMID: 37252542; PMCID: PMC10218760.

Ouellette MJ, Rowa K, Cameron DH, Elcock A, Soreni N, Pawluk EJ, McCabe RE. Does cannabis use impact cognitive behavioural therapy outcomes for anxiety and related disorders? A preliminary examination. J Psychiatr Res. 2022 Dec;156:690-697. doi: 10.1016/j.jpsychires.2022.10.054. Epub 2022 Oct 31. PMID: 36401953.

Russo E. B. (2011). Taming THC: potential cannabis synergy and phytocannabinoid-terpenoid entourage effects. British journal of pharmacology, 163(7), 1344–1364. https://doi.org/10.1111/j.1476-5381.2011.01238.x

Zvolensky, M. J., Cougle, J. R., Johnson, K. A., Bonn-Miller, M. O., & Bernstein, A. (2010). Marijuana use and panic psychopathology among a representative sample of adults. Experimental and clinical psychopharmacology, 18(2), 129–134. https://doi.org/10.1037/a0019022

התמודדות הורית כאשר הילד/ה

מאובחן עם הפרעת אכילה

איך לשוחח עם ילד/ה שאובחן עם הפרעת אכילה?

אם הילד שלך אובחן עם הפרעת אכילה, הנה מה שאתה יכול לעשות כדי לעזור.

• אם הילד מתכנס, מסוגר ותנודתי במצב רוח, השיחה איתו תהיה יותר מאתגרת. זה עלול להיות קשה אף יותר כאשר הילד מתכחש לכך שקיימת בעיה. 

• אל תוותרו עליו -  חשוב להתעקש, בתבונה ובנחישות: יש לילד צורך לדבר על מצבו ויש מצב  שישחרר יותר. חפשו את החלונות בהם קיימת הזדמנות לתקשורת אתו והמשיכו לנסות.

• הילד עלול להיראות כועס, חסר סבלנות ואף מתריס, אבל מה שהוא באמת מרגיש בפנים זה בעיקר פחד, בושה וחוסר ביטחון.  סביר שיהיה לו קשה לדבר על רגשות. אפשר להבין את זה ולתקף שזה באמת לא קל.  לצד זה, היו סובלניים והקשיבו למה שהוא מנסה להגיד. 

• הישארו רגועים והכינו מראש מה שאתם הולכים להגיד - אל תאשימו, אל תשפטו, רק התמקדו באמפתיה. למשל, איך הם מרגישים. חושבים או חשים גופנית.

• הימנעו מלדבר על המראה של הילד, אין מקום כל כך להומור שחור ולציניות, גם אם אתם רגילים לדבר ככה בסערות רגשיות. 

• השתמשו במשפטים שמתחילים במילה "אני", כמו "אני מודאג כי אתה לא נראה לי מאושר", במקום משפטים שמתחילים ב"אתה". 

• הימנעו מדיון על דיאטות או בבעיות משקל.

• אל תתפתו להיפגע ולהיעלב. נכון, אנחנו כבר רלוונטיים עבורם כמו פעם, זה נכון בכל גיל, אבל במיוחד בשנות הילדות, הילדים זקוקים להורים תומכים, מתקפים וקשובים. 

• פנייה לטיפול מקצועי הכרחית במצב של הפרעת אכילה אולם לעיתים היא לא מספיקה בקליניקה פרטית. ברמת חומרה מסוימת נדרש אשפוז בבית חולים או טיפול רב-מקצועי במרפאה המתמחה בטיפול הפרעות אכילה. בשתי המסגרות הללו ניתן לעקוב מקרוב אחר הטיפול וההתקדמות בכמה הקשרים: פסיכאטר, פסיכולוגית קלינית, עו״ס קלינית ותזונאית תורמים את חלקם בניהול המקרה. . 

איך לשוחח עם נער/ה שאובחן עם הפרעת אכילה?

• אל תתעצבנו אם המתבגר/ת ׳בונקר׳ ואינו משתף. חשוב לדעת שלעיתים ההסתרה מבטאת נפרדות, לא הכל זה הסיפור של הפרעת האכילה, בלי קשר להפרעה, ככה זה שיחות של הורים עם מתבגרים.

• בני נוער רבים לא מוכנים לקבל עזרה מהוריהם, לפעמים קל להם יותר לשתף את המחנכת או את היועצת בבית הספר. לא להיעלב מזה. כל ערוץ תקשורת אותנטי ותומך מבורך ומצוין לנו. 

• מוקשים. בני משפחה ומקורבים למשפחה שואלים את המתבגר/ת בתמימות לשלומו. בתחום העדין שאנחנו נמצאים בו תיתכן הטיה של המתמודד/ת, שייראה בשאלה כזו פידבק עם ביקורת סמויה. למשל, ההנחה המוקדמת היא חוויית כישלון בעיקר במצבים בו הופסק או נדחה מסלול לימודים או קריירה. המתמודד הרי נכנס לאינסטגרם ורואה בכאב את בני גילו מתקדמים בזמן שהוא תקוע במקום. עוד דוגמא למוקש -   אמירה מפרגנת כמו "את נראית ממש טוב, חזר לך הצבע הפנים, את נראית בריאה ומלאת חיוניות". בתודעת המתמודדת יכולה אמירה כזו להתפרש כמו משהו אחר לגמרי, למשל: ״כולם קולטים ומדברים על כמה אני שמנה. אני צריכה להפסיק לאכול עכשיו".

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

תודות:

דנית מכלוף, תלמידת תואר שני

בפסיכולוגיה קלינית לילדים ונוער,

אוניברסיטת רייכמן

חוש מורגש (Felt Sense) הוא מונח שנטבע על ידי הפילוסוף יוג'ין גנדלין, מפתח גישת ההתתמקדות (Focusing).

ג׳נדלין פיתח במקור את הרעיון, כמודעות גופנית הנובעת מקשב מוגבר פנימה ותיאר Felt Sense כפונקציה טבעית המחברת בין גוף לנפש.

אנשים בעלי חוש מורגש מפותח יותר מצויים בהלימה גבוהה יותר לתהליכים הגופניים שלהם והם לעתים קרובות מסוגלים ׳להרגיש את עצמם מתוך הבטן או החזה׳.

בטיפול בגישת ההתמקדות, תחושות גופניות מעורפלות שמצויות בהלימה עם קונפליקטים רגשיים בלתי פתורים, אשר נוטים להיפתר כאשר המטופל ממקד את הקשב בהם. 

התמקדות היא היכולת להקשיב למקום שמנסה להגיד לך משהו, לצד הנכונות להיות מופתע מבפנים.

השתהות עם החוש המורגש עוזרת למי שמתרגל התמקדות להכיר חלק מסוים שעדיין אינו מודע במלואו.

פיטר לוין מסביר בראיון על Felt Sense:

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

22 במאי 2022   

מהי תלות שיתופית (Codependency)?

תלות שיתופית היא דפוס רעיל במערכות יחסים זוגיות, משפחתיות או תעסוקתיות. 

הערך העצמי של האדם הסובל מתלות שיתופית מצוי בקשר ישיר עם התנהגויות הצד השני.

המתמודד חרד בכל עת מנטישה אפשרית מצד הפרטנר, ואכן סיום היחסים עלול לגרור תחושת ריקנות עמוקה שמחייבת טיפול פסיכולוגי או עזרה נפשית אחרת.

בחסות הכחשה עמוקה של הבעיה, הוא מתקשה להציב גבולות ברורים המבטאים את צרכיו ונקלע לתפקידים קורבניים ביחסים, כמו קונפליקט הקדוש המעונה.

הדבר מוביל למערכת יחסים מעגלית שבה אדם אחד זקוק לאחר, אשר בתורו זקוק שיזדקקו לו.

האדם התלוי (״הנותן״) מרגיש חסר ערך אלא אם כן האדם המאפשר (״הלוקח״) זקוק לו, והנותן מקריב עבורו קורבנות.

מערכות יחסים שיש בהן תלות שיתופית בנויות סביב אי-שוויון בכוחות, שמקדם את צרכיו של הלוקח ומותיר את הנותן במצב בו הוא נותן לעתים קרובות, תוך הקרבה עצמית. 

אציין כי כל מערכת יחסים בריאה מחייבת מידה זו או אחרת של תלות הדדית. 

תלות שיתופית אינה מתייחסת לכל ההתנהגויות או הרגשות האיכפתיים אלא רק לאלה שמוגזמים עד לרמה לא בריאה. 

למעשה, התכחשות והסתרה של הפן התלותי, של כל אחד מהצדדים, עלולה לתרום להתדרדרות הקשר.

כמו תמיד,  אתם יודעים, הכל שאלה של איזונים. 

תלות שיתופית ופסיכופתולוגיה

תלות שיתופית איננה אבחנה קלינית ב-DSM או הפרעת אישיות המסווגת באופן פורמלי ועומדת בזכות עצמה.  

היא נובעת מדפוסי התקשרות שהתפתחו מוקדם בחיים ויכולה לחפוף להפרעות אישיות מסוימות, כולל הפרעת אישיות תלותית.  

׳הלוקח׳ במערכת יחסים זו נוטה להיות בעל מאפייני אישיות נרקיסיסטיים, או הפרעת אישיות נרקיסיסטית. רבים מהם מכורים, או בעלי אישיות מתמכרת, אך לא בהכרח. 

מהו מקור המונח?

המונח נטבע במקור בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בהקשר של קבוצות 12 הצעדים (אלכוהוליסטים אנונימיים - AA) ע״מ לתמוך בבני/ות זוג של מכורים.

הדינמיקה של תלות שיתופית מבטאתו את כבילת חייהם של בני הזוג בחיים הרעילים של יקיריהם.

כניסת המונח תלות משותפת לשפה המדוברת (בעיקר בארה״ב, בישראל אנחנו די ממעטים להשתמש בו) צוינה עם פרסום ספרה של מלודי ביטי, שיצא לאור ב-1986, Codependent No More, רב-מכר שהופץ בשמונה מיליון עותקים.

המונח התרחב למערכות יחסים שאינן קשורות רק בזוגיות עם מכורים. 

עוד חשוב לציין כי לא בכל מערכת יחסים עם מכור עולות סוגיות של תלות שיתופית.

ביקורת על המונח תלות שיתופית

ראיית העולם הבין-אישי דרך משקפיים של מודל התלות המשותפת מאלצת חלוקה לא שוויונית של כוח ומשאבים וטשטוש האחריות בין ׳מקרבן׳ ל׳קורבן׳.

בנוסף, זהות אינדיבידואלית עלולה ללכת לאיבוד בגלל שימוש מופרז בתוויות (Anderson, 1994).

לבסוף, ראייה אבחונית של תלות משותפת מעודדת לעיתים היפרדות ממשפחת המקור, במקום תיקון ושיקום הקשר.

תסמינים של תלות שיתופית

אדם עשוי להיות הנותן במערכת יחסים שיש בה תלות שיתופית אם מתקיימים הסימנים הבאים, אך לא בהכרח כולם. 

אשתמש בדוגמאות כאן בלשון נקבה, אך הכוונה היא לכל מגדר: 

• תחושה שאת ״הולכת על קליפות ביצים״ ע״מ להימנע בכל מחיר מעימות עם בן הזוג.

•  צורך עמוק ורב-משקל להציל את בן הזוג. התחושה היא כי גורל הקשר על כתפייך. 

• את מתנצלת המון, גם אם לא אין סיבה להתנצלות.

• יש לך נטיה לרחמים כלפי בן הזוג ונטיה חזרתית להתפייסות,  גם כאשר בן הזוג פוגע בך. 

• יש לך נטיה מתמדת להציל אנשים, בעיקר כאלה עם קשיים נפשיים רציניים בחיים. 

• את עושה הכל עבור בן הזוג, אפילו אם הוא גורם לך להרגיש אשמה על מה שקורה או אפילו מערער את בוחן המציאות שלך באמצעות גזלייטינג. 

• יש בך מידה של הערצה, סמויה או גלויה, כלפי בן הזוג, למרות שאינו ראוי לכך.

• את סבורה שהוא תמיד צריך לאהוב אותך, כתנאי לרווחה פסיכולוגית. לכן את נמנעת מכל קונפליקט ואפילו מחוסר הסכמה. 

• קשה לך למצוא זמן פנוי לעצמך, בעיקר אם זמנך החופשי משמש באופן קבוע לטיפול בצרכי הצד השני.

• את מרגישה שאיבדת, או שאת בתהליך אובדן, של תחושת האינדיבידואליות במערכת היחסים ובחיים. 

תלות שיתופית והתמכרות לאהבה

בעוד שכל אחד מאיתנו מרגיש אחריות מסוימת כלפי מי שהוא אוהב, המצב בו זהותו העצמית של אדם תלויה בתגובות של מישהו אחר אינו מצב בריא.  

דינמיקה כזו מכונה גם ״התמכרות למערכת יחסים״, כי לעתים קרובות אנשים עם תלות שיתופית מעצבים מערכות יחסים חד-צדדיות, הרסניות רגשית ו/או מתעללות.

מוזמנים/ות להאזין לשיחה שקיימתי עם הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז׳קונט, לגבי הפסיכודינמיקה של התמכרות ליחסי אהבה: 

הבעיה האינהרנטית של תלות שיתופית היא שהאדם מאבד את תחושת העצמי האמיתי שלו משום שהוא מעניק משקל רב מדי לאחר בעיצובה.

גם אם הנותן אינו חש כך מידית, מכיוון שהוא נהנה לתת את אהבתו ולהרגיש שתלויים בו, הדבר יכול להתפתח לרמות לא בריאות עם התקדמות מערכת היחסים.

נושא קריטי נוסף הוא הקושי ההולך וגובר של הנותן להשתחרר ממערכת היחסים, משום שהוא מרגיש שהאחר תלוי בו כל כך. 

מנגד, הלוקח ירגיש כה תלוי באחר שהוא עשוי להתקשות גם כן בעזיבת מערכת היחסים הרעילה.

השלב הראשון להפחתת נטיות של תלות שיתופית הוא הגברת המודעות העצמית.

אפשר לעשות זאת לבד, אבל קשה מאוד. לכן טיפול פסיכולוגי יכול לעזור בכך משמעותית.

לצערי, רבים מהמתמודדים/ות עם תלות שיתופית אינם מחפשים עזרה מקצועית עד לפריצת משבר, בו חייהם מתחילים להתפרק סביבם.

איך מתמודדים?

• ללמוד לדבר באהבה ובחיוביות לעצמנו ולהתנגד לדחף לביקורת עצמית.

• לעשות צעדים קטנים לעבר הפרדה כלשהי במערכת היחסים.

• לחפש אחר פעילויות מחוץ למערכת היחסים ולחקור חברויות חדשות.

• להתמקד בניסיון להבין מהם הדברים שהופכים אותנו למי שאנחנו ולפתח אותם.

• כאשר מתפתים לחשוב או לדאוג למישהו אחר, חשוב דווקא להפנות את הקשב באופן אקטיבי פנימה.

• הדבר דורש תרגול, ולכן עלינו להיות נדיבים כלפי עצמנו לאורך הדרך; לעמוד על שלנו כשמישהו מנסה לבקר, לערער או לשלוט בנו.  ע״י בניית תחושת ההערכה העצמית שלנו נמצא בתוכנו יותר כוחות.

• לא לפחד לומר ״לא״ למישהו כשאיננו רוצים לעשות משהו. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Anderson SC. A critical analysis of the concept of codependency. Soc Work. 1994 Nov;39(6):677-85. PMID: 7992137.

Panaghi, L., Ahmadabadi, Z., Khosravi, N., Sadeghi, M. S., & Madanipour, A. (2016). Living with Addicted Men and Codependency: The Moderating Effect of Personality Traits. Addiction & health, 8(2), 98–106.

התמודדות

עם ASD בתפקוד גבוה

מהו אוטיזם בתפקוד גבוה?

המתמודדים/ות עם אוטיזם (ASD) בתפקוד גבוה יכולים לחיות חיים עצמאיים ולפתח קריירה מספקת. 

הם סובלים מתסמיני אוטיזם קלים יחסית, אך משמעותיים דיים כדי לענות לקריטריונים האבחוניים של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

המתמודד עם אוטיזם בתפקוד גבוה מצליח בלימודים או בעבודה, עם ציון IQ גבוה מ-70, אינו סובל מקשיי שפה או מעיכובים התפתחותיים ברורים ומסוגל לחיות באופן עצמאי.

בקרב ילדים ובני נוער סביר שתסמינים של אוטיזם בתפקוד גבוה יכללו מעגל חברתי מוגבל, בעיות בשיתוף במשחק חברתי וקושי להשלים עבודה קבוצתית.

ביחס לסובלים מאוטיזם בתפקוד נמוך יותר, הם מראים פחות עיכובים שפתיים,  מעט (אם בכלל) חסרים קוגניטיביים ומיומנויות מרחביות טובות יותר.

אצל מבוגרים עם אוטיזם גבוה קיים קושי לפרש חשיבה או רגש אצל אחרים, מגבלה בפענוח של הבעות פנים,  שפת גוף או רמזים חברתיים, קשיים סוציו-קוגניטיביים, קושי לווסת רגשות ובעיות בניהול שיחה.

קריטיונים לאבחנה של הפרעות הספקטרום האוטיסטי

כמו כל אדם אחר, גם המתמודדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה שונים מאוד זה מזה.

ע״מ להיות מאובחן באוטיזם, אדם חייב להיות בעל קשיים בכל אחד מהבאים:

שוני בהדדיות החברתית והרגשית

מאבק מאתגר להתחיל או להגיב לתקשורת, קושי להשתתף בתקשורת הדדית בקשרים חברתיים ולעיתים קושי בדיבור על נושאים שאינם מועדפים.

בעבר נטו לחשוב שמה שהסיבה לכך היא חוסר יכולת לחוש אמפתיה, אך מחקרים חדשים שינו את החשיבה על אוטיזם ועל אמפתיה.

למעשה, האמת כמעט הפוכה:

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות היפר-אמפתיים, אלא שהחוויות שונות.

במקום חוסר אמפתיה, מדובר בדרך שונה להבין ולעבד רגש.

למשל, מתמודד עם אוטיזם יכול לבודד את עצמו אבל לא מכיוון שהוא מעדיף להיות לבד, אלא בגלל שהוא מרגיש שהוא מרגיז אחרים או שהוא חווה דחייה חוזרת הקשורה בהתנהגותו. 

שוני בתקשורת לא-מילולית

אדם המתקשה בקריאת שפת גוף של אחרים, בזיהוי סימנים רגשיים לא-מילוליים, בשמירה על קשר עין או בייצור הבעות אופייניות לגיל, כמו חיוך.

קשיים במערכות יחסים

כולנו מאותגרים ביחסים, אבל אצל מתמודדים עם ASD קיים מאבק מתמיד בפיתוח או בשימור חברויות.

מתמודדים עם אוטיזם עשויים שלא להשתתף במשחק דמיוני, להימנע מיצירת חברויות ולעיתים להתמודד עם קשיי השתלבות בסביבה.

קשיים נוספים:

מתמודדים/ות עם אוטיזם חייבים להיות בעלי 2 לפחות מהשונויות הבאות:

התנהגויות או תחומי עניין סטריאוטיפיים או רפטטיביים

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות מרותקים מחפצים מסוימים, לחזור על דברים שאחרים אומרים, לחוות בעלי טיקים מילוליים או מוטוריים או לבצע תנועות חזרתיות.

צורך עז בשגרה ועקביות

מתמודדים עם אוטיזם עשויים לבצע ריטואלים שנראים אובססיביים או קומפולסיביים, להתקשות יותר מהאופייני לגילם להסתגל לשינוי או להיות משוללי יכולות בניהול שינויים מינוריים, כמו מעבר למותג אחר של קורנפלקס שההורים קונים עבורם בקביעות.

מיקוד אינטנסיבי בנושאים ספציפיים

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות אספנים מסורים, לשנן שרשראות ארוכות של עובדות ולעיתים קשה להם להפסיק לחשוב על מספר אובייקטים מינימלי.

כל אלה יכולים לגרום הסובבים לתפוס את העיסוקים הללו כלא שגרתיים או מוזרים.

קשיים בעיבוד החושי

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות רגישים מאוד לקלט חושי, כמו רעשים חזקים או מרקמים מעקצצים בבגדים, או להיפך – להפגין קהות חושית ולהתעלם מרעשים חזקים מאוד או מסיחים.

הסימפטומים הללו חייבים להות נוכחים בהתפתחות המוקדמת, למרות שייתכן וישתנו או יחמירו עם הזמן.

אוטיזם חייב גם להיות ההסבר הטוב ביותר לסימפטומים על פני אבחנה אחרת, כמו פגיעה מוחית.

לבסוף, הסימפטומים חייבים להתרחש במצבים מרובים, לא רק בבית, בבי״ס או במצבי לחץ.

למתמודדים עם ASD בתפקוד גבוה עשויות להופיע גרסאות חמורות פחות של התסמינים המתוארים לעיל. 

בעייתיות עם המונח ״תפקוד גבוה״

השימוש במונח אוטיזם בתפקוד גבוה נותר שנוי במחלוקת, רבים אף סוברים כי הוא עלול להטעות. 

בעוד שאוטיזם הוא אבחנה קלינית המבוססת על קריטריונים מסוימים, אוטיזם בתפקוד גבוה אינו כזה.

במקום זאת, זהו שיפוט שמבוצע על יכולת האדם לתפקד בחברה, ולכן רבים מאנשי מקצועות הרפואה והפרה-רפואה חלוקים ביניהם לגבי השאלה מי נחשב בתפקוד גבוה ומי לא.

בעבר היו מטפלים שהתייחסו למתמודדים עם תסמונת אספרגר כמתמודדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, משום שיש פחות סיכוי שיהיו להם בעיות בשפה, ולעתים קרובות הם מפגינים פחות סימנים ותסמינים של אוטיזם.

כיוון ש״תפקוד גבוה״ הוא מונח סובייקטיבי המבוסס על נורמות חברתיות ולא על אבחון, הקריטריון משתנה לפי המאבחן.

מבקרי המונח ״אוטיזם בתפקוד גבוה״ מצביעים על כמה בעיות הגלומות בו ומציעים את הטיעונים הבאים:

• המונח מתעדף כמה תפקודים, למשל מיומנויות שפה, על פני אחרים, כמו יכולת להבין נורמות חברתיות.

• המונח שופט חלק מהאנשים כטובים ומצליחים יותר או פחות בהשוואה לאחרים.

• המונח נשען בעיקר על נורמות חברתיות שמתעדפות הצלחה אקדמית וכישורי שפה.

• המונח עשוי להתעלם מהצורך של אנשים המתויגים ״בתפקוד גבוה״ לקבל תמיכה והטבות חיוניות אחרות שמגיעות להם.

• המונח מתעדף את חוויות החברה עם האדם, להבדיל מחוויות המתמודד עם אוטיזם בחברה.

• יש אנשים שמשתמשים במונח ״בתפקוד גבוה״ לביטול דאגותיהם של מבוגרים המתמודדים עם אוטיזם, בנוגע לאופן בו החברה מתייחסת לילדים עם אוטיזם. במקרים כאלה, הורה לילד המתמודד עם אוטיסזם עשוי לטעון שאדם ״בתפקוד גבוה״ אינו מבין עד הסוף את החוויה האוטיסטית. 

למעשה, חוקרים שביצעו מחקר בו השתתפו יותר מ-2,000 מבוגרים על הספקטרום, טוענים כי לפי  הנתונים קיימת הצדקה להוציא את המונח 'תפקוד גבוה' משימוש לתמיד (Alvares et al, 2019).

המחקר, הגדול מסוגו, מלמד כי למתמודדים הנחשבים בתפקוד גבוה יש לעתים קרובות 'התנהגות אדפטיבית' לקויה, למשל יכולת מוגבלת לבצע משימות בסיסיות כמו צחצוח שיניים, קשירת שרוכים או נסיעה באוטובוס.

אם כך, במקום לתייג ע״פ תפקוד, כיום אומצה התבוננות מקצועית שרואה  אוטיזם כספקטרום של בעיות תקשורת. 

פרספקטיבת הספקטרום אינה מתעדפת תפקודים מסוימים על פני אחרים. 

למשל, אדם עשוי להיות מצליח ביותר בתחום אחד, כמו בחיים האקדמיים, אבל להיאבק כשהוא נמצא עם קהל או כאשר הוא מתמודד עם הצפה חושית.

זאת ועוד, גישת הספקטרום האוטיסטי מקריסה כמה אבחנות שהיו בעבר נבדלות, כמו תסמונת אספרגר ומגדירה אותם מחדש כקשת של תנאים. 

בשנים האחרונות, השתנתה הטרמינולוגיה סביב אוטיזם דרמטית, בין היתר עקב פעילותה של תנועת הזכויות האוטיסטית (neurodiversity movement) הקוראת לחשיבה מחדש על הגדרת אוטיזם ע״י התבוננות במצב דרך עדשת הרב-גוניות האנושית.

תנועה זו, שהוקמה ע״י מתמודדים עם ASD,  נועדה לעודד בני אדם להעריך גיוון בהתפתחות הנוירוביולוגית ממש כמו מוצא עדתי, גזע, דת, מגדר ואוריינטציה מינית.

גורמים

החוקרים אינם יודעים מה גורם לאוטיזם.

מחקרים ראשוניים קושרים בין כמה גנים לבין סיכון גבוה יותר לאוטיזם, אך המדע טרם מצא גורם גנטי אחד, או צירוף גנטי אחד, שמוביל לאוטיזם באופן בלתי נמנע.

עם זאת, יש ראיות לכך שאינטראקציה בין גנים לסביבה יכולה להוביל לאוטיזם.

למשל, אדם עם מוטציה גנטית המגבירה את הסיכון לאוטיזם יכול לפתח את המצב רק בנסיבות מסוימות, כמו זיהום או חשיפה לחומרים רעילים מסוימים.

במקביל מתקיים מחקר בנוגע לאופן בו גורמים ביולוגיים עשויים להגביר את הסיכון לאוטיזם. שינויים במטבוליזם של המוח, בקשרים במוח או במערכת החיסונית של הגוף עשויים להגביר את הסיכוי להתפתחות אוטיזם.

חשוב לציין:

חיסונים אינם גורמים לאוטיזם, זו אגדה עירונית שהופרכה זה מכבר. 

איך מאבחנים אוטיזם בתפקוד גבוה?

אין בדיקת דם או בדיקת מעבדה אחרת שיכולה לגלות אוטיזם, אך על סמך הסימפטומים שהמטופל מפגין רופא יכול להמליץ על מבדקים מסוימים לשלילת מצבים אחרים.

למשל, אפשר להמליץ על בדיקת דם כדי לחפש סימנים לזיהום או לבצע סריקת מוח כדי לחפש פגיעה.

לאבחון אוטיזם הרופא יצטרך לבחון את ההיסטוריה הרפואית ולהעריך את המטופל כדי למצוא סימפטומים אופייניים לאוטיזם.

סימן אחד או שניים לאוטיזם אינם מספיקים, גם אם הם בולטים מאוד, ויש לענות על הקריטריונים המלאים לאבחון. טיפול וניהול: לא ניתן לרפא אוטיזם, אך הוא יכול להשתנות במרוצת החיים.

יש ילדים שעם התבגרותם יפסיקו בהתנהגויות שהובילו לאבחון, ובמקרים אחרים אנשים לא יבינו שיש להם סימפטומים של אוטיזם עד שיגיעו לבגרות.

התהליך האבחוני יכלול לעיתים קרובות גם בעיות ותסמינים שניתן להגדירם כתחלואה נלווית.

למשל, לא פחות מ-84% מהילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי חווים פחד או חרדה משמעותיים המפריעים לחיי היומיום שלהם, כולל פחדים תכופים, אינטנסיביים, מתישים וחריגים.

אבחנה מבדלת

הפרעת קשב וריכוז

מתמודדים עם אוטיזם בתפקוד גקבוה מתקשים להתמקד בגרויים שהם לא אוהבים, כמו קריאת ספר או פתירת חידה. בעוד שעל דברים שהם כן אוהבים, כמו לשחק עם צעצוע מסוים הם עשויים להתקבע .

לעומת זאת, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לעיתים קרובות לא אוהבים ונמנעים מדברים ופעילויות בהם הם נדרשים להתרכז. 

OCD

OCD היא הפרעה המאופיינת במחשבות ופעולות חוזרות וטורדניות. מדובר בהפרעה שכיחה למדי, אבל היא שכיחה במיוחד אצל אנשים עם אוטיזם.

נראה שגורמים מושתפים בגנטיקה, מבנה המוח, הביולוגיה והפסיכולוגיה ממלאים תפקיד בקשר המסקרן הזה.

עם זאת, יש הבדלים בין ההתנהגויות החוזרות ונשנות באוטיזם לבין האובססיות והקומפולסיות ב-OCD:

בעוד שהמתמודד עם OCD מבצע התנהגויות קומפולסיביות במודע, מתמודדים על הספקטרום מפגינים לעיתים קרובות התנהגויות אובססיביות בלי מודעות עצמית, או עם מודעות מועטה. 

יש גם הבדל ביעילות הטיפולית:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הטיפול המומלץ ל-OCD, אבל מחקרים מצביעים על כך שהוא לא עובד בהצלחה דומה עבור הסובלים מאוטיזם, מה שמחייב פיתוח פרוטוקול ייחודי (Elliott et al, 2023).

חרדה חברתית

חרדה חברתית עשויה להיראות אחרת באוטיזם, כאשר הנטייה היא לבלבל בינה לבין חוסר עניין חברתי, סימפטום נפוץ של אוטיזם.

בניגוד לנטייה להמנע מיחסים חברתיים הנובעת מחוסר עניין אצל מתמודדים עם הספקטרום, אדם עם הפרעת חרדה חברתית ייטה להיות רגיש הרבה יותר לדחייה ולהשפלה.

טיפול 

תמיכה וטיפול מקצועיים מתמקדים בסיוע למתמודד לשפר את איכות חייו.

התערבות מוקדמת אצל ילדים יכולה לעזור להם לצבור יותר מודעות רגשית, מיומנויות שפה וסממנים אחרים שאופייניים להתפתחות.

חשוב שהורים המשווים בין סוגים שונים של תמיכה צריכים להיות מודעים לכך שאחת מהאופציות הפופולריות ביותר, ניתוח התנהגות יישומי (ABA), הינה שיטת טיפול שנויה במחלוקת ומבוגרים עם אוטיזם מרבים לטעון שיש בה משום התעללות.

גם תרופות עשויות לעזור למתמודדים/ות עם אוטיזם לנהל סימפטומים ספציפיים, כמו חרדה או מחשבות טורדניות.

מסגרות אקדמיות יכולות לעזור להם לשגשג בעבודה או בלימודים, ועם הזמן מתפתחים אמצעי הערכה אלגוריתמיים המסוגלים לנבא את ההסתברות האינדיבידואלית להצלחה עבור אדם עם ASD גבוה.

גם כאשר המתמודד עם אוטיזם גבוה מתפקד היטב בחיי הקריירה, הוא לרוב זקוק (וזכאי) לתמיכה שוטפת כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

בלומרוזן סלע, ש׳ (2022). על אוטיסטים בתקפוד גבוה ש״אינם נראים כאלה״ - סוגיות אבחנתיות וקליניות. שיחות, כרך לו׳, אב תשפ״ב, עמ׳ 295-303.

Alvares GA, Bebbington K, Cleary D, Evans K, Glasson EJ, Maybery MT, Pillar S, Uljarević M, Varcin K, Wray J, Whitehouse AJ. The misnomer of 'high functioning autism': Intelligence is an imprecise predictor of functional abilities at diagnosis. Autism. 2020 Jan;24(1):221-232. doi: 10.1177/1362361319852831. Epub 2019 Jun 19. PMID: 31215791.

Elliott, S. J., Marshall, D., Morley, K., Uphoff, E., Kumar, M., & Meader, N. (2021). Behavioural and cognitive behavioural therapy for obsessive compulsive disorder (OCD) in individuals with autism spectrum disorder (ASD). The Cochrane database of systematic reviews, 9(9), CD013173. https://doi.org/10.1002/14651858.CD013173.pub2

Bakker T, Krabbendam L, Bhulai S, Meeter M, Begeer S. Predicting academic success of autistic students in higher education. Autism. 2023 Jan 5:13623613221146439. doi: 10.1177/13623613221146439. Epub ahead of print. PMID: 36602222.

Narzisi A, Alonso-Esteban Y, Alcantud-Marín F. Autism and Children: Diagnosis, Functional Profiles and Intervention. Children (Basel). 2023 Mar 8;10(3):522. doi: 10.3390/children10030522. PMID: 36980081; PMCID: PMC10047663.

Zawn Villines (2021).  What is high functioning autism?. https://www.medicalnewstoday.com/articles/high-functioning-autism

מהי סומניפוביה?

סומניפוביה מתבטאת בחרדה קיצונית ופחד סביב המחשבה ללכת לישון.

פוביה זו ידועה בשמות נוספים, כמו היפונופוביה, קלינופוביה, חרדת שינה או פחד משינה.

הפרעות שינה, כמו אינסומניה, יכולות לעורר חרדה סביב שינה.

מתמודדים עם אינסומניה מוטרדים במהלך היום סביב מחשבות חוזרות כמו "האם הלילה אצליח להירדם?".

סיוטים בשינה ושיתוק שינה, תורמים אף הם לחששות סביב השינה.

סומניפוביה, כמו רוב הפוביות, מעוררת פחד אינטסיבי, כזה המשפיע על חיי היומיום, על פעולות שגרתיות ועל הרווחה הנפשית הכוללת.

מהם הסימפטומים?

שינה טובה היא חלק חיוני לבריאות טובה. אבל אצל סומניפובים, אפילו מחשבה על שינה יכולה להטריד.

במקרים רבים, פוביה זו פחות נובעת מפחד מהשינה עצמה, אלה יותר נובעת ממה שעלול לקרות בזמן השינה. 

סומניפוביה יכולה לגרום למגווון תסמינים נפשיים ופיזיים מגוונים.

התסמינים הרגשיים של סומניפוביה:

• הרגשת פחד וחרדה כשחושבים על שינה. 

• חווית מצוקה כשמתקרבים לזמן השינה. 

• ניסיונות להישאר ערים כמה שיותר ואף הימנעות משכיבה .

• התקפי חרדה כשמגיע הזמן ללכת לישון. 

• קושי להתמקד בדברים מלבד דאגה ופחד הקשורים לשינה. 

• חווית עצבנות או שינויים במצבי הרוח. 

• קושי לזכור דברים שונים. 

הסימפטומים הגופניים של סומניפוביה:

• בחילות או בעיות קיבה אחרות הקשורות לחרדה מתמשכת סביב השינה. 

• לחץ בחזה וקצב לב מוגבר כשחושבים על שינה.

• הזעה, צמרמורות או בעיות נשימה אחרות כאשר חושבים על שינה. 

• אצל ילדים- בכי, דבקות וחרדה לפני השינה הכוללים חשש שהמטפל (הורה/ אח וכדומה) יעזוב ואתם. 

גם אילו רצינו, לא ניתן להימנע משינה.

לכן, אם יש לך פוביה משינה מזה זמן מה ככל הנראה שבמרבית הלילות הצלחת לישון לפחות כמה שעות שינה, אך זוהי לא שינה רגועה ושלווה - שינה זו לרוב מלווה בהתעוררויות תכופות, התעוררות מוקדמת או קושי בהירדמות.

סימנים נוספים לפחד משינה סובבים סביב טכניקות התמודדות - ישנם אנשים שמשאירים אור דולק, מוסיקה או טלוויזיה פועלת. אחרים עשויים לפנות לשימוש בחומרים מקלים, דוגמת אלכוהול, אשר מפחיתים את תחושות הפחד הנוגעות לשינה.

גורמים

מומחים אינם בטוחים לגבי הגורם המדויק לסומנפוביה. אבל כמה הפרעות שינה עשויות לקחת חלק בהתפתחות שלה, כולל:

• שיתוק שינה -  הפרעת שינה זו מתרחשת כאשר אתה מתעורר משנת REM כשהשרירים שלך משותקים, ללא יכולת לזוז. אתה עלול לחוות הזיות דמויות סיוט, מה שעלול להפוך את שיתוק השינה למפחיד מאוד, במיוחד אם יש לך אפיזודות חוזרות.

• הפרעת סיוטי לילה- גורם לסיוטים תכופים ומוחשיים שלעתים קרובות גורמים למצוקה במהלך היום שלכם. אתם עלולים למצוא את עצמכם מריצים אחורה סצנות מהסיוטים, מרגישים מפוחדים ממה שקרה בחלום שלכם, או דואגים שיהיו עוד סיוטים.

אוסיף מצב נוסף, בו פחד משינה מופיע כחלק מתהליך גמילה מתרופות נוגדות דיכאון (SSRI ו-SSRI). 

במצב של הפסקת אנטי-דפרסנטיים, המוח מגיב בדרכים מגוונות להיעדר סרוטונין, נוראפינפרין או דופמין. 

אחד התסמינים השכיחים, שמסבים מצוקה עצומה, הוא סיוטי לילה קיצוניים, שכוללים התעוררויות חוזרות ונשנות עם תסריטי זוועה קיומיים. 

לפעמים זה כל כך כואב, שהאדם מעדיף להימנע משינה, כי היא פשוט מאוד מפחידה והופכת בתקופת הגמילה לעינוי של ממש.

בדומה לעניין הקודם, גם חשיפה לטראומה או הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) עשויות לגרום להופעת סיוטים, שבתורם גורמים לפחד משינה.

סומניפוביה נקשרה גם לפחד ממוות. דאגה למות בשנתך עלולה להוביל בסופו של דבר לפחד להירדם בכלל.

זה גם אפשרי לפתח סומנפוביה ללא סיבה ברורה.

לעתים קרובות פוביות מתפתחות בילדות, לכן קשה לזכור מתי בדיוק התחיל הפחד או למה.

מהם גורמי הסיכון?

יש סיכוי גבוה יותר לפתח פוביה ספציפית אם יש לך בן משפחה קרוב שגם לו יש פוביה או היסטוריה משפחתית של חרדה.

מצב רפואי חמור עלול גם להגביר את הסיכון לפוביה משינה.

אם קיימת מודע לכך שיש סיכון למוות הקשור לבעיה בריאותית, אתה עלול להיות חרד למות בשנתך ובסופו של דבר לפתח סומנפוביה.

איך מאבחנים?

אם אתה מאמין שיש לך סומנפוביה, עדיף להתחיל בשיחה עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

הפסיכולוג, או המטפל, יתן לך הערכה מדויקת והמלצה על צעדים נוספים.

בדרך כלל פוביות מאובחנות אם פחד וחרדה גורמים למצוקה וקושי בחיי היומיום שלך.

קריטריונים לאבחון סומנפוביה:

• משפיע על איכות השינה.

• משפיע לרעה על הבריאות הפיזית או הרגשית.

• גורם לחרדה ולמצוקה מתמשכת הקשורים לשינה.

• גורם לבעיות בעבודה, בבית הספר או בחייך האישיים.

• נמשך יותר משישה חודשים.

• גורם לך לדחות או להימנע משינה ככל האפשר.

איך מטפלים בהפרעה?

לא כל הפוביות דורשות טיפול.

במקרים מסוימים, קל למדי להימנע מהאובייקט שמעורר בך פחד.

אך למחסור בשינה עלולות להיות השלכות בריאותיות פיזיות ונפשיות חמורות, לכן הטיפול מומלץ בדרך כלל בכל מצב שמונע ממך לישון באופן רגוע.

ברוב המקרים, טיפול בחשיפה, כחלק מטיפול CBT,  הוא אפשרות הטיפול היעילה ביותר.

טיפול בחשיפה

טיפול בחשיפה מתמקד בעבודה של המטופל על תהליך הדרגתי חשיפה לפחד, תוך כדי עבודה על דרכים להפחתת פחד וחרדה.

עבור סומנפובים, טיפול בחשיפה עשוי לכלול דיון על הפחד, שימוש בטכניקות הרפיה, ואז לדמיין איך זה יהיה לישון טוב בלילה.

לאחר מכן, הטיפול עשוי לכלול צפייה בתמונות של אנשים הנראים ישנים בנוחות. לאחר מכן, כאשר תשלטו ברמזים אלו, ייתכן שתעודדו תנומות קצרות - עם בן זוג, הורה או חבר מהימן נוכח בבית - כדי לחזק שאתם יכולים להתעורר בבטחה.

אפשרות נוספת להמשך טיפול בחשיפה היא שינה במעבדת שינה או עם איש מקצוע שנשאר ער בזמן שאתה ישן, בין אם זו תנומה או לילה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Koyanagi, A., & Stickley, A. (2015). The Association between Sleep Problems and Psychotic Symptoms in the General Population: A Global Perspective. Sleep, 38(12), 1875–1885. https://doi.org/10.5665/sleep.5232

תסביך הקדוש המעונה (Martyr Complex),  הוא דפוס פסיכולוגי המתאפיין בהקרבה עצמית, שהלוקים בו מצפים כי אחרים יראו בהם דמות הירואית. 

זיהוי תכונות ונטיות של קדוש מעונה יכול למנוע שחיקה ומתח במערכות יחסים. 

היבטים מסוימים של דפוס זה עשויים להיראות אטרקטיביים, אבל חשוב לראות את ההשפעות השליליות שלו. 

תסביך הקדוש המעונה קשור מאוד לדפוס התנהגותי אחר המכונה ״תסביך הקורבן״, ״מנטליות של קורבן״, או ״אישיות קורבנית״.

לעיתים קרובות תפקיד תסביך הקדוש המעונה הוא טקטיקה הננקטת ע״י גברים ונשים המתמודדים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

גם בתסביך הקדוש המעונה וגם בתסביך הקורבן האדם מסתמך על אחרים:

מי שהופך עצמו לקדוש מעונה מקרבן את עצמו לתועלתם של אחרים ובאופן עקבי מקריב את משאביו נגד האינטרס שלו עצמו, כשהוא לוקח על עצמו את תפקיד הגיבור.

לאנשים שמשתמשים בהתנהגות של קדוש מעונה נוטים להיות מניעים טובים, ולעתים התפקיד אף נכפה עליהם ע״י הסביבה.

גם אנשים העוסקים במקצועות שירותיים עשויים לפתח את התסביך. 

אבל תסביך הקדוש המעונה שונה מתסביך הקורבן.

קורבנות לוקחים דברים באופן אישי, כך שאפילו אם הערה מסוימת אינה מכוונת כלפיהם הם יספגו אותה כאילו שהיא כן. שאלה נפוצה שלהם היא ״מה עשיתי שזה מגיע לי?״. 

מנגד, אדם הלוקה בתסביך הקדוש המעונה, לעתים קרובות ינסה בכל כוחו לבצע מטלות עבור אחרים, אפילו אם הם אינם רוצים בכך.

״קדוש מענה״ מקריב עצמו עבור אחרים, אך לעתים קרובות חש כעס לאחר מכן.

התנהגות של קדוש מעונה משתנה כתלות בגורם לה. 

הנה כמה סימנים אופייניים: 

• מזעור הישגים – האדם מבטל את פעולותיו וטוען שההקרבות שהא עושה אינן חשובות. הוא עושה זאת עבור התחושה הטובה שבהקרבה ולא עבור שבחים והכרה בכך, או תחת ההשפעה של סינדרום המתחזה.

• תפיסה עצמית הירואית – ארכיטיפ ״הגיבור״ הוא סימן מוכר אצל מי שנוטה לתסביך הקדוש המעונה: כאשר אדם משחק אותה גיבור, הוא עושה הכל בעצמו ופותר לכולם את הבעיות. הוא מקפיד שלא להתלונן באופן גלוי, אך משחרר מעת לעת מחוות פאסיביות אגרסיביות.

• מניעה יזומה של טיפול עצמי – אדם שרק נותן לאחרים ואינו מצליח לקבל, מאפשר גם לבריאותו וההשקעה בה לחמוק ממנו.  

• חיפוש אחר הזדמנויות להקרבה – בדומה לתסביך הקורבן, הקדוש המעונה מחפש אחר הזדמנויות לעמוד בפני פגיעה באחר וליצור דרכים שבהן יבצע הקרבה. 

• ערכים לא-מציאותיים: קדוש מעונה עשוי לראות את הפעולות שלו כביטוי לאכפתיות גדולה ולהאמין שאם אינו עובד קשה בכל יום עבור אחרים, פירוש הדבר הוא שאינו אוהב אותם מספיק. 

קבלת עזרה

לעתים קרובות תסביך הקדוש המעונה נטוע עמוק בסגנון החיים, מה שמקשה על התייחסות אליו וטיפול בו.

בכדי לעשות צעדים להסטת החשיבה ממקום של קדוש מעונה לכיוון של דאגה עצמית, האדם יכול להשתתף בקבוצת תמיכה, להשקיע בעצמו ע״י הקצאת זמן ומשאבים לדברים שהוא נהנה מהם, להקדיש זמן לבריאותו הגופנית, לנהל יומן בו יבטא אסירות תודה כלפי עצמו ואחרים ולבלות זמן עם חברים ומשפחה בסביבות שבהן הוא אינו צריך לעזור ויכול פשוט ליהנות מהחברה.

ניתן לדבר עם רופא המשפחה כדי לקבל יעוץ נוסף.

חשוב להציב את הבריאות הנפשית והרווחה העצמית במקום הראשון.

בואו נדבר על נרקיסיזם

במרחב האישי שלכם

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

16 בדצמבר 2023 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר