מהי מגלומניה? | על מאפייני האישיות של המשוגעים לגדלות

מהי מגלומניה?

מגלומניה, או שיגעון גדלות, היא מצב פסיכופתולוגי שמאופיין בדפוס ארוך טווח של פנטזיות הזויות על עושר,  דלוזיות גרדניוזיות, או כל-יכולות (אומניפוטנציה).

היא מבטאת רכיב חשוב בהפרעת אישיות נרקיסיסטית ומתבטאת כאובססיה לצורך בהערצה ובהתנהגויות גרנדיוזיות או בזבזניות, אולם לעיתים יכולה להגיע גם למצבים פסיכוטיים, כחלק מהפרעות נפשיות, כמו הפרעת ביפולרית.

מגלומנים הם אנשים עם דימוי עצמי מופרז שחושבים שהם עוצמתיים וחשובים, אך מתחת לפני השטח רובץ מבנה פסיכולוגי רעוע ושברירי. 

בד״כ הם משוכנעים שכל דבר שהם חושבים או אומרים הוא הברקה ובמקביל הם מזלזלים קשות באחרים מתוך אמונה שהם נחותים יותר.

מגלומניה היא מצב פסיכולוגי שלפי ה-DSM-5-TR, כלול בסימפטומים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אבל כדי לקבוע אם אדם מגלומני כחלק מהפרעת אישיות, הפסיכולוג / הפסיכיאטר חייב לבחון האם קיימות אצלו פנטזיות של עוצמה וכל-יכולות, בעטיין הוא משוכנע בערך הכי טוב שיש ויכול להיות.

בניגוד לאגומניה, שמתאפיינת בגאוותנות, חשיבות עצמית ויהירות יתרה, מגלומניה היא מצב פסיכופתולוגי של ממש. 

מגלומניה ומנהיגות

הרבה פעמים מייחסים תכונות נרקיסיסטיות לדמויות היסטוריות כמו נפוליאון (שיש אפילו תסמונת מגלומנית על שמו - תסביך נפוליאון), בניטו מוסליני, אדולף היטלר וג׳וזף סטאלין.

המזרח התיכון הוא כר פורה למנהיגים מגולמנים: כאשר סדאם חוסיין משאיר לכולם אבק, אבל גם אנואר סאדאת, למשל, התייחס לעצמו בשלהי חייו כנצר לשושלת הפרעונים.

במאה ה-21 מייחסים רבים (ובהם אנשי מקצוע) תכונות מגלומניות לנשיא ארה״ב לשעבר, דונלד טראמפ. 

גם אצלנו, נדמה שיש מי ששוגה מדי פעם בייחוס אומניפוטנציה אלמותית למנהיגים פוליטיים בשר ודם:

״יש אחד בורא עולם

ויש אחד שקוראים לו יאיר לפיד״

חה״כ אורנה ברביבאי 

ברמת המנהיגות הגלובלית, התכונות הללו הן תמיד רוח גבית עבור מנהיגים השואפים ׳להשתלט על העולם׳ (במפורש או כדימוי). 

כשבוחנים היטב את התנהגותם מוצאים רציונליזציה משותפת מעניינת:

כל אחד מהם מאמין באמת ובתמים שהוא היחיד שיכול להציל את מולדתו וכי עלייתו כמנהיג הכרחית עבורה. 

אמונה זו חיזקה את החיפוש האינסופי אחר תדלוק של תחושת כוח ומסוגלות, למרות המחירים הכבדים שהם ומונהגיהם משלמים. 

ככלל, מגלומנים שטוענים באימפולסיביות שהם הכובשים הכי גדולים, מתוך אמונה שיש בידיהם כוח אבסולוטי, חווים תסמינים פתולוגיים יותר, שהם במידה רבה טראגיים, כי הם חותרים תמיד להשיג את מה שאף פעם לא יושג.  

ההיסטוריה מראה שוב ושוב כי בהינתן התנאים הגאו-פוליטיים המתאימים, מנהיגים מגלומנים מסוכנים ביותר מצליחים לרכוש את אהדת עמם ומוכנים להוביל תהליכים הרסניים ביותר בדרכם להשיג ולשמר כוח פוליטי.

מגלומן לא רק יאמין שהוא מסוגל לעשות מה שאיש אינו יכול לעשות.

בגלל תחושת אחריות מופרזת הוא גם יטה להאשים את עצמו על תוצאות מעשיו.

מגלומנים מנסים לקבל אישור מהחברה על הדימוי העצמי המוגזם שלהם, כי מבחינתם האישור יתקף את היותם בעמדת כוח.

למרות שהם מחצינים ביטחון עצמי עצום, חסרה להם חיבה ובתוך תוכם הם מרגישים תחושת ריקנות ורגשות נחיתות. 

תכונות אישיות של מגלומנים

שחצנות ויהירות

מגלומנים מסתובבים עם האף למעלה, מאמינים שהם חיוניים יותר בהשוואה לאחרים בסביבה, בעיקר מתחרים פוטנאצאליים.

יש להם אמונה עמוקה ומושרשת שאי אפשר להרוס אותם: מבחינת המגלומן, הוא מסוגל לפתור כל בעיה, תוך שימוש באמצעים מניפולטיביים שמאפשרים להם להגיע לעמדת כוח.

תחושת כל-יכולות

הרבה פעמים הם בוחנים אנשים אחרים כדי להשוות אותם לעצמם, מדברים על עצמם בגוף שלישי ומתאמצים להראות לכולם שהם יותר טובים. 

קושי להודות בטעויות 

מאפיין זה ממש מקשה על המגלומן לקחת אחריות, ללמוד מניסיון ולהפיק לקחים להמשך.

מגלומנים כן מפנימים היכן כדאי להיזהר, אולם למידה כזו מתרחשת לרוב בגלל פגיעה נרקיסיסטית ניכרת.

המציאות סותרת לבסוף את אשליית אי-הפגיעות שמאפיינת של המגלומן וההתנסות טופחת על פניו,

האדרה מול ביטול האחר

אמרנו כבר שמגלומניות היא אחד המאפיינים של אישיות נרקיסיסטית.

אחד המנגנונים המופעלים כאן הוא תנועה תנודתית בין אידיאליזציה לדימוי העצמי ודוואלואציה לאחר.

מודעות חזקה לתגובות מהסביבה

זוכרים את הנאומים בעצרות הבחירות של טראמפ?

בהנחה שהוא סובל ממידה מסוימת של מגלומניה, חשוב לראות כיצד הוא נעצר מדי פעם ומתייחס תגובות שנזרקות מהקהל או כיצד הוא נוזף בעיתונאים ששאלו Nasty question, כלומר שאלה שמכוונת אותו להתייחס למגרעה אישית או לטעות מנהיגותית. 

כמו כולנו, מגלומנים לא אוהבים דחייה, אלא שהם בטוחים שהדוחים הם הבעיה, לא הם עצמם.

יוהרה

מגלומנים נשענים על אגו מנופח שגדל כתוצאה מתחושת העליונות. הם מסרבים להכיר בכך שבתוך תוכם קיימים חלקים חרדים ומפוחדים, שמחפשים וזקוקים להכרה ולאהבה, ובגלל זה הם מעליבים ומשתמשים באומניפוטנציה הבדויה שלהם כמנגנון הגנה.  

מצד שני, בגלל הפחד העצום מרגשי נחיתות, הם עושים צחוק ובזים לכל מי שהם מרגישים שמאיים להם על האגו, ישירות או בעקיפין. 

מאחורי המסכה הפסאודו-בטוחה מסתתר אדם חסר ביטחון באופן קיצוני שמרגיש בדיוק את ההיפך ממה שהוא נאבק לשדר לעולם. בהגזמה ובהפגנה פומוזית של היכולות וההישגים שלהם, המגלומנים מראים, בלי ערנות לכך, דימוי עצמי חלש ויכולת דלה להתמודד עם תסכול. 

היהירות שלהם יכולה לגרום להם לבדידות כי אנשים פשוט בורחים מהם. לפעמים הם מבודדים את עצמם ותחושות העליונות שלהם יכולות לגרום להם להרגיש ״אנשים רגילים״, כמו כולם. הבדידות הזו, בתורה, מובילה לרגשות של ריקנות שיכולים לפגוע בהם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר