איך מרגישים בהתקף חרדה תוך כדי עישון קנאביס?

 

 

תחילה, זכרו שאם חוויתם חרדה או התקף חרדה במהלך העישון, אתם לא לבד.

 

במחקר שבחן את המצב באוכלוסייה הכללית נמצא כי מבין 1,135 פונים שהגיעו למיון על רקע הרעלת קנאביס, 17.3% סבלו מחרדה כתלונה עיקרית (Keung et al, 2023).

אלה שדיווחו על חרדה סבלו מהתקפי חרדה (11.7%), תוקפנות והתנהגות מאנית (9.2%) והזיות (6.1%).

עוד נמצא כי אלה שהפגינו תסמיני חרדה היו בסבירות גבוהה צעירים יותר, נטלו את הקנאביס בצורה של אכילה, סבלו ממחלות נלוות פסיכיאטריות או שהייתה להם היסטוריה של התמכרויות לחומרים.

 

 

חרדה בעקבות שימוש בקנאביס נחווית לעיתים כמו התקף פאניקה, שעלול לגרום להזעה או רעידות, תחושת אבדון פתאומית ובלתי מוסברת. 

 

המחשבות מתרוצצות, הלב דוהר והנשימה מהירה מדי, קשה להסביר מה קורה לך. 

לעיתים עולים פחדים שאנשים אחרים צופים בנו ושופטים אותנו.

 

אנחנו פוגשים גם תסמינים גופניים של חרדה, כמו דפיקות לב מהירות, קשיי נשימה, כאב בחזה או תחושת חנק, הזעת יתר, כאב בטן או בחילה, סחרחורת, חוסר תחושה ונימול, עקצוצים, צמרמורות, או תחושת ניתוק מהמציאות (דראליזציה) או מהגוף (דפרסונליזציה). 

 

ברמה הקוגניטיבית, בולטים חשש מאובדן שליטה, ומחשבות קשות על מוות מתקרב. 

 

מצב מפחיד, אין מה לומר, אבל חשוב לציין כי הסימפטומים האלה די שכיחים בהתקף חרדה.  

 

החדשות הטובות הן שתקף חרדה אינו מהווים סכנה ממשית והוא חולף ספונטנית, בדרך כלל תוך כ-10 דקות שנראות כמו נצח. 

 

 

 

 

מה ידוע על הקשר בין גראס להתקפי חרדה?

 

חלק מהצרכנים של גראס חווים התקפי חרדה. 

 

לא ידוע מהו הגורם המדויק, אבל ידוע כי מבחינה פיזיולוגית, אחת מתופעות הלוואי של שימוש במריחואנה כוללת עוררות של מערכת העצבים.

עוררות זו מתאפיינת בקצב לב מוגבר, מחשבות מהירות וחרדה.

 

מעבר לכך,ֿ אנשים שכבר נמצאים במצב נפשי חרדתי נוטים יותר לחוות התקף פאניקה בזמן השימוש.

 

מחקרית, הקשר בין וויד והתקפי פאניקה תוקף כבר במאמר שפורסם ב-2010.

המחקר בחן סימנים ותסמינים של פאניקה אצל מבוגרים בארה״ב המשתמשים בקביעות במריחואנה, תוך שליטה במשתנים שונים, כמו גיל, הכנסה, גזע, השכלה ומצב סוציו-אקונומי.

המסקנה הייתה ששימוש במריחואנה נמצא בקורלציה עם עלייה בסבירות לחוות התקף חרדה.

למעשה, המחקר מצא גם כי מעשני גראס לאורך תקופות ממושכות נטו יותר להיות מאובחנים עם הפרעת פאניקה.

 

אבל נראה שהתמונה יותר מורכבת:

עד למינון מסוים של החומר הפעיל, קנאביס מרגיע, אבל במינון גבוה הוא מתחיל לעשות בדיוק ההיפך.

 

מחקר שבחן 42 מבוגרים בריאים מצא כי צריכת 7.5 מיליגרם של THC הפחיתה רגשות שליליים הקשורים למשימה אינטנסיבית ומלחיצה. 

לעומת זאת, מינון גבוה יותר, של 12.5 מ"ג ומעלה, השפיע הפוך  - התחושות השליליות עלו והביצועים במשימה נפגעו. 

 

ועוד מחקר מעניין:

נמצא כי שימוש תכוף בקנאביס מפחית את היעילות של טיפולים פסיכולוגיים בחרדה. כלומר מי שמשתמש בקנאביס בקביעות יפיק כנראה תועלת משיטות הטיפול המסורתיות בחרדה.

 

 

 

איך להתמודד עם התקף פאניקה בגלל שימוש בגראס?

 

להלן דרכים להקלה על התחושה במהלך הדקות האלה: 

 

 

הזכירו לעצמכם שאתם לא בסכנה

 

כל אדם יכול להרגיש שונה בהתקף פאניקה, אך רבים תוהים אם הם חווים משהו חמור כמו התקף לב או מנת יתר, בעיקר אם לא חוו התקף פאניקה בעבר.

הפחד עצמו הוא ממשי מאוד, אך האיום איננו.

כדי להירגע, חשוב שתזכירו לעצמכם שההתקף יעבור.

ייתכן מאוד שלאחר צריכה גבוהה מדי של חומר פעיל בקנאביס תחוו תסמינים לא נעימים, כפי שתואר לעיל, אבל המצב כשלעצמו אינו מסכן חיים.

 

 

הנה תרגיל הירגעות שתמיד עוזר:

 

• שבו במקום נוח  - אפשר על הספה, על הכיסא, או על הרצפה, מה שנוח.

• עצמו עיניים וקחו נשימה עמוקה.

• אמרו לעצמכם משהו כזה: ״אני בטוח כאן. יש לי כנראה התקף חרדה בגלל הבאנג / הג׳וינט שעישנתי מקודם. לאט לאט זה עובר לי״.

 

חזרו על המנטרה הזו (״״אני בטוח...״) ונשמו לאט ובטבעיות עד שתחושת התבהלה תתחיל לדעוך. 

 

 

תאכלו משהו 

 

שימוש בקנאביס על קיבה ריקה יכול להעצים את האפקטים של ה-THC, מה שעלול להוביל ל״היי״ רציני יותר מהמצופה.

ניתן לתקן זאת בקלות באמצעות חטיף ויש תגמול נוסף, כי החומר הפעיל מגביר תיאבון. 

 

גם אם לא הייתם רעבים לפני שהשתמשתם בקנאביס, ארוחה קלה יכולה לעזור לשכך את האפקט ולרכך את האימה.

 

 

טרפנים 

 

יש מחקרים שמראים כי טרפנים (Terpenes) ו-לינלולים (Linalool), חומרים אורגניים המצויים בצמחים, שמנים ובשרף של עצים יכולים לעזור להפחית את ההשפעה הפסיכואקטיבית של THC. 

אחד מהם הוא לימונן, מצוי בלימונים,

כך שהכנת לימונדה מלימון טרי יכולה מציעה מענה יעיל להפחתת ההשפעה הפסיכואקטיבית.

 

פלפל שחור הוא גם  מקור לטרפינים.

אפשר ללעוס כמה גרעיני פלפל שחור או לאכול אותם לאחר גריסה (מה שבטוח, לא מסניפים את האבקה!). 

 

 

קחו כמה נשימות עמוקות

 

היפרוונטילציה, או נשימת יתר, מתרחשת לעתים קרובות במהלך התקפי פאניקה.

נשימה מהירה מדי יכולה למנוע מכם לקבל מספיק פחמן דו-חמצני, מה שגורם לעקצוצים בגפיים ולסחרחורת ואפילו התעלפות.

הסימפטומים האלה יכולים להפחיד עוד יותר ולהחמיר את עוצמת ההתקף.

 

 לפעמים האטת הנשימה יכולה לעזור להרגיש טוב יותר באופן מיידי. 

 

 

הנה כמה תרגילי נשימה שיוכלו לסייע לכם: 

 

תרגיל נשימה עמוקה

 

בתרגיל זה תנשמו דרך הפה.

מצאו תנוחה נוחה – שבו או עמדו כשאתם נשענים על משהו תומך. שאפו אוויר באיטיות משך 3-4 שניות, כשאתם קשובים לתחושה של הריאות המתמלאות באוויר.

אפשר גם להניח יד על הבטן כדי להרגיש אותה מתרחבת עם כל נשימה. עצרו את הנשימה משך 1-2 שניות.

נשפו באיטיות משך 3-4 שניות.

המשיכו כך עד שתחושת הסחרחורת תחלוף ותוכלו לנשום בצורה טבעית יותר. 

 

 

נשימת נחיריים מתחלפת

 

בטכניקה זו תשתמשו באף, כך שהפה יהיה סגור.

סגרו נחיר אחד.

שאפו באיטיות דרך הנחיר השני משך 2-4 שניות.

החזיקו את הנשימה לשנייה-שתיים ואז נשפו באיטיות.

חזרו על כך פעמיים.

סגרו את הנחיר השני וחזרו על התהליך.

המשיכו להחליף צדדים ולנשום דרך נחיר אחד כל פעם עד שהנשימה תואט ותרגישו רגועים יותר. 

 

 

תרגלו טכניקות קרקוע (גראונדינג)

 

אם אתם מבינים שאתם חווים התקף פאניקה, או שמישהו אחר מציע שזה מה שקורה לכם, זה עדיין לא אומר שמגיעה רגיעה אוטומטית. כלומר, תבונה אינה ערובה לשחרור מההתקף ולסיומו. 

אתם יודעים שאתם לא עומדים למות אבל עדיין מרגישים נורא.

למרות שקצת מאתגר להישאר נוכחים בחוויה שבה החרדה והפאניקה מציפות כ״כ, טכניקות קרקוע יכולות לעזור לקחת צעד אחורה מגלי הפחד ולהינטע בקרקע.

 

כמה תרגילים מומלצים להפחתת הסוטול:

 

• להזרים מים קרים או חמים על הידיים.

• לגעת או להרים את 3 החפצים הראשונים שאתם רואים (שמיכה, ספר, שלט הטלוויזיה...),  להעביר את האצבעות על מתאר החפצים ולהתמקד בצבע שלהם ובתחושה. אפשר גם סתם להחזיק משהו ביד כדי להרגיש חיבור למציאות.

• לחבק או ללטף את הכלב או החתול.

• להשתמש בטכניקת ה-5-4-3-2-1 ע״מ לזהות ולמנות דברים בסביבתכם: 5 צלילים, 4 מרקמים, 3 חפצים נראים, 2 ריחות שונים וטעם אחד.

• לזוז – התקף פאניקה בהחלט אינו הזמן לאימון, אך התעמלות קלה יכולה להקל על תחושות החרדה והפאניקה. לא רק שהזזת הגוף תסיח אתכם מהפחד ומתחושות מציפות אחרות, אלא שפעילות גופנית מעודדת שחרור של אנדורפינים שיכולים לעזור מעט לתחושת הרגיעה. נסו לעשות הליכה קצרה בשכונה או בחצר. אם אינכם מרגישים בטוחים לצאת מהבית, נסו יוגה, מתיחות איטיות, קפיצות כוכב או ריצה במקום. אפילו צעידה בסלון יכולה לעזור, וניתן להפוך אותה לתרגיל קרקוע קשוב, ע״י נקיבה בשמם של החפצים שעוברים בדרך: ספה, טלוויזיה, נרות, צעצוע של החתול וכו׳.

 

בקיצור, יש דרכים להתמודד, אבל אם התנסית בטריפ רע, לא כדאי לתרגל את זה שוב ושוב. 

 

נכון, קנאביס משמח הרבה אנשים ומסייע לרבים הסובלים ממחלות גופניות ומהפרעות נפשיות (כמו טיפול ב-PTSD או ADHD), פשוט סביר שעבורך לא. 

 

 

 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

  

 

 

 

מקורות:

 

Childs E, Lutz JA, de Wit H. Dose-related effects of delta-9-THC on emotional responses to acute psychosocial stress. Drug Alcohol Depend. 2017 Aug 1;177:136-144. doi: 10.1016/j.drugalcdep.2017.03.030. Epub 2017 May 30. PMID: 28599212; PMCID: PMC6349031.

 

Keung MY, Leach E, Kreuser K, Emmerich BW, Ilko S, Singh M, Sapp T, Barnes M, Ouellette L, Jones JS. Cannabis-Induced Anxiety Disorder in the Emergency Department. Cureus. 2023 Apr 26;15(4):e38158. doi: 10.7759/cureus.38158. PMID: 37252542; PMCID: PMC10218760.

 

Ouellette MJ, Rowa K, Cameron DH, Elcock A, Soreni N, Pawluk EJ, McCabe RE. Does cannabis use impact cognitive behavioural therapy outcomes for anxiety and related disorders? A preliminary examination. J Psychiatr Res. 2022 Dec;156:690-697. doi: 10.1016/j.jpsychires.2022.10.054. Epub 2022 Oct 31. PMID: 36401953.

 

Russo E. B. (2011). Taming THC: potential cannabis synergy and phytocannabinoid-terpenoid entourage effects. British journal of pharmacology, 163(7), 1344–1364. https://doi.org/10.1111/j.1476-5381.2011.01238.x

 

Zvolensky, M. J., Cougle, J. R., Johnson, K. A., Bonn-Miller, M. O., & Bernstein, A. (2010). Marijuana use and panic psychopathology among a representative sample of adults. Experimental and clinical psychopharmacology, 18(2), 129–134. https://doi.org/10.1037/a0019022