הזעת יתר וחרדה | גורמים, השלכות, התמודדות וטיפול

 

מהי הזעת יתר? 

 

הזעת יתר (היפרהידרוזיס / Hyperhidrosis) היא מצב גופני המתבטא בהזעה מוגזמת באופן חריג, שאינה קשורה בהכרח לחום או לפעילות גופנית. 

היפרהידרוזיס וחרדה הולכות יחדיו כאשר שתיהן יכולות להיות גם סיבה וגם תוצאה זו לזו.

 

 

קיימים שני סוגים של הזעה מוגברת:

 

• הזעת יתר מקומית -  האיברים השכיחים ביותר הם כפות הידיים והרגליים, בית השחי, קפלי המפשעה והפרינאום. הסיבה המיוחסת להזעה זו היא רגשית. 

• הזעת יתר כללית -  נגרמת על ידי מזג אוויר חם ולחות גבוהה,מצב של חום גופני או פעילות גופנית אינטנסיבית.

 

 

האם הזעת יתר היא הפרעה נפשית?

 

בעבר נחשבה הזעת יתר למצב פסיכיאטרי, אבל הוכח שהנחה זו שגויה: 

זה נכון שבקרב מתמודדים/ות עם הזעת יתר, הזעה מוגזמת יכולה להיוץ סימפטום גופני של חרדה , אבל היא אינה הסיבה לכך שהמצב קיים מלכתחילה. 

 

למרות ש-1 מ-100 בני אדם סובלים מהיפרהידרוזיס, לא קיימת כיום תרופה שמרפאת להזעת יתר.

עם זאת, קיימות דרכים רבות להתמודדות וטיפול בחרדה שמגבירה אותה. 

 

אז נסגור את הפינה:

חרדה, או כל הפרעה פסיכולוגית אחרת, אינה גורמת להזעת יתר, אבל חרדה מחריפה מצב קיים אצל מי שכבר סובל ממנו.

כאשר מפתיחים את החרדה, תפחת גם ההזעה הקשורה בה. 

 

הלאה.

 

 

 איך הזעת-יתר משפיעה על חרדה?

 

הזעת יתר יכולה להיות סימפטום של חרדה והיא מייצרת אי-נוחות, בעיקר במצבים חברתיים. 

אף על פי שהזעה מופרזת איננה מסוכנת כשלעצמה, היא פוגעת במידה רבה באיכות החיים:

החרדה והלחץ הנפשי שהיא מעוררת עלולים לתרום לחרדה חברתית, הימנעת ממצבים בין-אישיים ועוד. 

למעשה, ההערכות הן כי 32% מהסובלים מהחרדה חברתית מתמודדים גם עם הזעת יתר. 

 

הנה כמה דוגמאות שממחישות את האופן בו הזעת יתר משפיעה על איכות החיים ומייצרת חרדה:

• הזעת יתר מביאה לתחושה של סטיגמה חברתית שגורמת להרגשת בידוד, ולכן גם לחרדה מאינטראקציות חברתיות.

• למשל, מי שסובל מהזעת יתר בכפות הידים עלול לחוש חרדה מלחיצת ידיים

• הזעת יתר יכולה לגרום לחרדה במערכות יחסים אינטימיות, בשל הדאגה שהדבר יגרום לפרטנר לחשוב שבן/בת הזוג אינם מושכים או אינם הגייניים.

•  חרדה על רקע ״תחזוקה גופנית שוטפת״: אם אני למשל מתקלח בבוקר, איך אוכל לדעת אם אצטרך עוד מקלחת בצהריים? 

• ההערכה העצמית נפגעת בקרב הלוקים בהזעת יתר והתופעה נתפסת כפגם מבייש או לקות מביכה. 

• הצלחה וביצועים מקצועיים מעוכבים בגלל המצב או עקב החרדה שההזעה מעוררת.

 

 

איך חרדה משפיעה על הזעת יתר?

 

מצבים ספציפיים, כמו חרדה במצבים של דיבור בפומבי, עלולים להחמיר את תסמיני הזעת היתר בקרב הסובלים/ות מהיפרהידרוזיס. 

 

 

אלה הן רק חלק מהדרכים בהן חרדה והזעת יתר יכולות לפגוע באיכות החיים, אך למרבה המזל יש מגוון דרכים לנהל הזעה סומטית וטיפולים ספציפיים שהוכחו כיעילים להפחתת החרדה שמתחזקת ע״י ההזעה. 

 

 

ויסות ההזעה בגוף

 

מבחינה פיוזיולוגית, המערכת הסימפטטית במערכת העצבים האוטונומית מפעילה אוטומטית את בלוטות הזיעה כאשר טמפרטורת הגוף עולה.

היא מצננת כך העור ומפחיתה את הטמפרטורה הגופנית. 

 

הצורה הנפוצה ביותר של הזעת יתר אידיאופטית, כלומר הזעה שאינה נובעת ממחלה גופנית, נקראת הזעת יתר ראשונית מוקדית (פוקלית).

 

 

למרות שאנחנו מתייחסים כאן להזעה בהקשר של חרדה ומצוקה, הדימוי של זיעה או יזע, מתייחס לרוב לעבודה קשה, התמדה, מסירות והקרבה. 

הציטוט הידוע ביותר שממחיש את הדימוי הזה, הוא של וינסטון צ׳רצ׳יל, שבנאום כניסתו לתפקיד ראש ממשלת בריטניה, הבהיר את העדפתו לנצח את היטלר במלחמה ולא לפנות להסדר מדיני: 

 

״אין לי מה להציע לכם,

מלבד דם, עמל, דמעות וזיעה״

 

-- וינסטון צ׳רצ׳יל, 

13 למאי 1940

 

טיפולים בהזעת יתר

 

יש כמה דרכים לא-רפואיות לנהל סימפטומים של הזעת יתר ושל חרדה כאחד.

 

 

טיפולים רפואיים

 

חרדה מוגברת נפוצה בעיקר אצל מי שסובל מהזעת יתר פוקלית (באזורים מסוימים בגוף).

לרוב, המתמודדים מבחינים בתסמינים בשנות גיל ההתבגרות.

חרדה נפוצה בעיקר אצל מי שמוקד ההזעה המוגברת שלהם מצוי בכפות הידיים או הרגליים. 

 

מסיבה זו טיפול בהזעת יתר הפחתת תסמיני חרדה.

 

השיטות הנחקרות והאפקטיביות ביותר להפחתת החרדה הן:

 

• הזרקת בוטוקס לכפות הידיים/הרגליים ובתי השחי.

• הליך כירורגי המכונה ניתוח סימפתקטומיה - ניתוח אנדוסקופי המתבצע בהרדמה מלאה, ומוסרים בו רקמות השולטות בבלוטות הזיעה, בד״כ בבתי השחי ובידיים (Endoscopic Thoracic Sympathectomy, או ETS) ל-ETS עלולות להיות תופעות לוואי רציניות, כמו הזעה מפצה (הופעת הזעה מוגברת באזורי גוף אחרים, מהחזה ומטה), אך רוב הרופאים בכל זאת מחשיבים אותו להליך בטוח, למרות הסיכונים. 

• תרופות לנטילה דרך הפה, בעיקר תרופות אנטיכולינרגיות, כמו גליקופירולט או אוקסיבוטינין, שיכולות להפחית את ההזעה, ולכן את החרדה.

 

מבחינת יעילות, בד״כ הטיפולים הכירורגיים נחשבים מבטיחים יותר, אבל שוב, הכל עניין של Trade Off בין אפקט קליני לבין תופעות לוואי.

 

 

טיפול תרופתי בחרדה  

 

כמובן שתמיד ניתן להשתמש בתרופות פסיכיאטריות לטיפול בחרדה,

אבל במקרה של חרדה שנגרמת מהזעת יתר, הגיוני יותר לטפל קודם במקור הבעיה, באמצעות טיפול פסיכולוגי בחרדה.

 

אם המטופל מחליט בכל זאת ליטול תרופות פסיכיאטריות, כדאי שיהיה מודע לכך שבנזודיאזפינים, המשמשים לטיפול בחרדה חמורה, גורמים להשפעה מרגיעה, אבל גם להתמכרות חזקה.

 

כמה וכמה מחקרים חקרו את הקשר שבין חרדה, מתח והזעת יתר. למרות שהתוצאות לא היו חד-משמעיות בנוגע לחלק הגוף (כפות ידיים, כפות רגליים או בתי שחי) שבו הזעת היתר גורמת למתח הרב ביותר.

רוב המחקרים הראו קששר חיובי בין חרדה ומתח להזעת יתר. 

 

 

טיפול עצמי בהזעת יתר 

 

לעתים קרובות, התערבות שעוזרת בהפחתת המתח שגורמת הזעת יתר יכולה לסייע רבות להפחתת התסמינים הפסיכולוגיים.

 טכניקות הרפיה, כמו תרגילי נשימה עמוקה, מדיטציה, מיינדפולנס או תרגול יוגה, יכולות לעזור מאוד.

 

שיטות של הפחתת חרדה יכולות להפחית הזעה מוגזמת כרונית כאשר מתרגלים אותן באופן קבוע. והן הופכות להיות חלק מאורח החיים.  

השיטות הללו אינן מחסלות לחלוטין את תסמיני הזעת היתר, אבל הן יכולות לעזור לצמצם את המצוקה הפסיכולוגית.  

במקרים רבים, הדרך הכי אפקטיבית להפחית משמעותית את החרדה הנגרמת מהזעת יתר היא פשוט לטפל במצב עצמו.

 

יש גם אופציות ניהול ביתיות, כמו יונטופורזיס (טיפול לא פולשני, באמצעות מכשיר המעביר זרם חשמלי יוני).

טיפולים מקומיים של תרופות ללא מרשם (כדורים החוסמים את בלוטות הזיעה), שניתן לנסות לפני שפונים לרופא,

אך ייתכן שאלה לא יקלו מספיק על מטופלים שסובלים מהזעת יתר וחרדה חמורות. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

 

 

עדכון אחרון:

 

23 בדצמבר 2023 

 

  

 

 

 

מקורות:

 

Davidson, J. R., Foa, E. B., Connor, K. M., & Churchill, L. E. (2002). Hyperhidrosis in social anxiety disorder. Progress in neuro-psychopharmacology & biological psychiatry, 26(7-8), 1327–1331. https://doi.org/10.1016/s0278-5846(02)00297-x

 

Klein, S. Z., Hull, M., Gillard, K. K., & Peterson-Brandt, J. (2020). Treatment Patterns, Depression, and Anxiety Among US Patients Diagnosed with Hyperhidrosis: A Retrospective Cohort Study. Dermatology and therapy, 10(6), 1299–1314. https://doi.org/10.1007/s13555-020-00439-y