׳הגנום האפל'(Dark Genome) הוא החלק הגנטי הלא ידוע ב-DNA.

מאחורי חקר הגנום האפלף שמצוי עדיין בראשיתו, קיימת הנחה לפיה חקר הגניטיקה הנוכחי שמרני מדי. 

 

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת לסטר גילו כי חלבונים מיוצרים על ידי 248,135 אזורים של הגנום האפל, הנקראים מסגרות קריאה פתוחות חדשות (nORFs).

חלק מהחלבונים הללו, שמקורם ב-nORFs, יכול לשמש יעדים אבחוניים וטיפוליים לסכיזופרניה ולהפרעה דו-קוטבית (Erady et al, 2021).

 

הממצאים מספקים גם הסבר מעניין לכך ששתי ההפרעות הללו מוסברות ע״י שיעור תורשתיות גבוה.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

  

 

מקורות:

 

Erady, C., Amin, K., Onilogbo, T.O.A.E. et al. Novel open reading frames in human accelerated regions and transposable elements reveal new leads to understand schizophrenia and bipolar disorder. Mol Psychiatry (2021). https://doi.org/10.1038/s41380-021-01405-6

 

 

קהות רגשית 

Emotional Blunting

   

 

״השטחה רגשית״ מתארת תגובתיות רגשית מוגבלת, לעיתים מפאת חוסר יכולת ולעיתים כאסטרטגיית התמודדות עם עומס רגשי.

 

אדם עם השטחה רגשית כמעט ואינו חווה רגש, חי בבועה סטרילית, נעימה פחות או נעימה יותר, במקום להרגיש. 

מחוות אקספרסיביות, מילוליות או לא מילוליות, נדירות אצלו והוא מפגין מעט ויטאליות בהבעת הפנים או בהטיית הקול. 

 

רגש מושטח בולט במיוחד במצבים בהם בדרך כלל צפויים להתעורר רגשות.

 

אפשר לומר שהשטחה רגשית היא סוג של פרווה - לא בשר ולא חלב.

לא רגשות חיוביים אבל גם לא רגשות שליליים. 

קהות רגשית פירושה שהרגשות כה עמומים עד שאתה לא מרגיש, אין למעלה ואין למטה.

אתה נהיה "Numb".

 

השטחה רגשית יכולה להימשך בין דקות ספורות לשנים, עם סיבות מגוונות, כמו תרופות פסיכיאטריות, שימוש בחומרים והפרעות נפשיות שונות.

היא יכולה להיות מוחלטת או חלקית, על גב י ספקטרום של מידת חומרה.

 

חשוב לזהות את הסיבות להשטחה הרגשית, זאת כדי לקבוע את הטיפול המתאים ביותר עבורה. 

 

 

הפסקה אמנותית 1

 

אפרת בן צור,

שנראית לי הכי להרגיש שאפשר,

צוללת עמוק, ימים וימים ארוכים... 

  

 

 

הלאה, חוזרים לשנרקל... 

 

 

פחות רגש פחות דאגות?

 

חשוב לדעת שלא כל אחד מתייחס להקהיה רגשית כבעיה. 

 

במחקר על 800 דיכאוניים (Goodwin et al, 2017) שטופלו בתרופות אנטי-דפרסנטיות עלה כי 38% ממשתתפי המדגם חוו השטחה רגשית כתוצאה חיובית של הטיפול, בעוד ש-37% ראו אותה כתופעת לוואי שלילית.

 

ככלל, מתמודדים עם ביטויים חמורים יותר של השטחה רגשית ראו בה חוויה שלילית יותר.

 

 

רגע של חיוך,

עם הדמות הכי מושטחת רגשית ב-SNL,

כנראה גם בכל צפון אמריקה...

 

צ׳אד (פיט דיווידסון) שלא מתרגש מכלום: 

 

 

 

תסמינים של הקהיה רגשית 

הסימפטום המגדיר השטחה רגשית הוא חוסר תחושה מבחינת החוויה הרגשית, כולל תחושות פנימיות.

 

השטחה רגשית יכולה להיות מלווה בהקהיית המבע הרגשי ויכולה להיות מוגדרת גם כחוסר יכולת לבטא רגשות באמצעות הפנים, ההתנהגות וצורות תקשורת אחרות.

 

מצב של השטחת מבע רגשי נפוץ בעיקר אצל אנשים עם דיכאון בינוני עד חמור, ויכול גם להופיע כחלק מפרודרום סכיזופרניה או תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

 

למצב בו אנשים מפגינים רגש באופן שרובנו מחשיבים כמוגבל, קוראים בשפת הפסיכיאטרים אפקט שטוח (Flat Affect).

 

 

השטחה רגשית מתבטאת בתסמינים הבאים:

 

• חוסר יכולת לחוות רגש -  שמחה או עצב, כמו גם אהבה או חיבה כלפי עצמי או כלפי אחרים.

• חוסר מנוחה.

• אובדן הדחף המיני.

• תחושת ניתוק דיסוציאטיבי מהנפש ו/או הגוף.

• קושי בדיבור.

• חוסר מוטיבציה.

• קושי בהתערות בחברה, כמו גם ביצירה ובשימור מערכות יחסים. השטחת רגש מוכרת בהקשר זה כ- Emotional detachment, המתבטאת בחוסר יכולת (או רצון) למעורבות רגשית כלשהי בחיי האחר. 

• עייפות מתמשכת.

• אדישות, גם נוכח פעילויות או גורמים שבעבר נתפסו חשובים.

• קשיי ריכוז.

• נטייה לשכחנות.

• התנהגות פזיזה או כזו שיש בה משום פגיעה עצמית שתכליתה להרגיש משהו. 

   

 

אבחון

 

השטחה רגשית אינה נחשבת לבעיה בבריאות הנפש אלא לסימפטום של גורם פיזי או נפשי.

מי שחווה השטחה רגשית עליו לקבוע פגישה עם מומחה לבריאות הנפש שיסקור את הסימפטומים ואת ההיסטוריה הנפשית שלו, כדי להבין טוב יותר את נסיבותיו הייחודיות. 

 

ואם זה לא מפריע לך ולסובבים?

סבבה, נשמע טוב, סטואיזם יכול להיות מסלול לחיים מאושרים. 

 

רק שזה לא כל כך פשוט.

כדי להרגיש בחיים ולא רק לשרוד בשלום את עשרות השנים שניתנו לנו, אנחנו חייבים רגשות. 

 

 

גורמים

 

תרופות נוגדות דיכאון

 

מחקרים מלמדים כי אנשים שנוטלים תרופות להפחתת דיכאון, בעיקר מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI), חווים ירידה ביכולת לחוות רגשות. 

הם מדווחים על מעין אדישות רובוטית -  מצד אחד אין דרמות, מצד שני אין כל כך טעם וריח למה שקורה סביבם.

ההערכה היא כי-40-60% מהמטופלים שמקבלים תרופות SSRI או SNRI חווים מידה מסוימת של קהות רגשית (Goodwin et al, 2017). 

 

נתון מעניין:

התרופה שגורמת להכי פחות קהות רגשית היא וולבוטרין (bupropion).

מדובר באחת התרופות היחידות לטיפול בדיכאון שאינה משפיעה על סרוטונין, אלא על דופמין ונוראפינפרין (NDRI). 

הנתון הזה מחזק את הקשר האפשרי בין אפקט שטוח לבין העמסת סרוטונין בסינפסות. 

 

אחת ההשערות היא כי העלאת סרוטונין יוצרת תגובת שרשרת של הפחתת דופמין, ולבסוף בהשטחה של רגש. 

 

מחקר שעקב אחר 896 משתתפים הסובלים מדיכאון, מחציתם עם דיכאון חד-קוטבי והמחצית השניה עם דיכאון דו-קוטבי זיהה כי השטחה רגשית היא אחת מתופעות הלוואי הבולטות ביותר המובילות להפסקת נטילת תרופות בקרב יותר משליש מהנשאלים, לצד עייפות, רעד וחרדה (Rosenblat et al, 2019).

 

לפי קונצנזוס מומחים מ-2019, ,35% ממי שהפסיקו את הטיפול התרופתי בדיכאון דיווחו אף הם על רגשות קהים.

במילים אחרות, השטחת רגשות היא לא רק תופעת לוואי מטרידה של טיפול בנוגדי דיכאון, אלא שכיחה מאוד לאחר הפסקת הטיפול הפסיכולוגי בדיכאון.

 

פה עומדת שאלה לא פתורה שתצטרך לעמוד במבחני המחקרים הקליניים: 

האם השטחה רגשית בהקשר של דיכאון היא תופעת לוואי של טיפול תרופתי בדיכאון או שמא מדובר בתסמין שאריתי אחרי טיפול ורבלי בדיכאון.

 

 

דיכאון קליני

 

אז דיכאון, גם בלי קשר לתרופות שנועדו לטפל בו, יכול לגרום לתחושת ריקנות ולקושי לחוות תחושות חיוביות או שליליות.

הקהיה רגשית מתרחשת בדרך כלל לצד תסמינים אחרים של ההפרעה כמו האטת חשיבה, ירידה בחשק המיני, אנהדוניה ואובדן ריכוז. 

 

 

אלקסיתימיה

אלקסיתימיה היא תופעה נפשית המתאפיינת בקושי לזהות רגשות.

אחת ההערכות מדברת כמעט 10% מבני האדם מתמודדים עם אתגרים של אלקסיתימיה.

גם אם השיעור מופחת בהרבה, חשוב להכיר תופעה לא מדוברת זו. 

אצל אלקסיתימיים קיימים פערים ועיוותים ברפרטואר הרגשות הטיפוסי.

חלק מהם מבינים שהם חווים רגש אבל לא יודעים באיזה רגש מדובר, בעוד אחרים מפרשים בטעות סימנים של רגשות מסוימים כמשהו אחר שקורה להם.

 

 

סכיזופרניה

מתמודדים עם סכיזופרניה חווים לעתים קרובות ״סימפטומים שליליים״ שגורמים להם להפחתה או אובדן היכולת לתפקד באופן נורמלי, כולל היכולת לחוות רגשות. 

להשטחה אפקטיבית יש בספקטרום הסכיזופרניה שם רשמי - Reduced affect display. 

 

 

אוטיזם

רגש שטוח שכיח אצל מתמודדים/ות עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

גם התנהגותית, נראה שלרבים מהמתמודדים עם אוטיזם יש תגובה רגשית מועטה לפעילויות.

 

 

התמכרות לאלכוהול

אלכוהול הוא חומר המדכא את מערכת העצבים המרכזית ויכול לגרום להשפעה חזקה על מצב הרוח.

אצל חלק מהשתיינים, אלכוהול יכול לגרום לחוסר תחושה ורגש.

 

 

שימוש בסמים

אצל חלק מהמכורים - החל מקנאביס דרך אופיאטים וכלה בהירואין - קיימת השטחה רגשית קבועה.

 

 

פגיעות ראש

מתמודדים/ות עם חבלת ראש יכולים אף הם לפתח מצב המכונה אפקט מוקהה, מצב המוכר היטב לפסיכולוגים שיקומיים. 

התסמינים דומים למצבים הקודמים שתוארו כאן אבל המוקד הוא לרוב בהבעות מאופקות יותר של רגש ולא בעצם נוכחותו. 

 

 

הפרעת אישיות גבולית (BPD)

הפרעת אישיות גבולית מתאפיינת בשינויים אינטנסיביים במצב הרוח, קשיי זהות, עצמיות לא יציבה, ראייה של שחור ולבן, חרדת נטישה קשה ועוד. 

מה שרלוונטי לנו הוא שברגעים של לחץ אקוטי (חריף) מתמודדים/ות עם BPD נוטים לסגור את השאלטר, כלומר לחוות דיסוציאציה, היעדר תחושה, עיוות בתפיסת המציאות (דראליזציה) או ניתוק מהגוף (דפרסונליזציה).  

 

 

PTSD

מתמודדים/ות עם הפרעת דחק פוסט טראומטית או פוסט-טראומה מורכבת (CPTSD) נוטים לחוות דיסוציאציה, פלאשבקים מהטראומה והמנעות קיצונית ממצבים המעוררים טריגרים. 

 

 

הפרעה דו-קוטבית

מחקר שבחן זיהוי ותגובה של מתמודדים/ות עם הפרעה דו-קוטבית של הבעות פנים הקשורות לרגשות ספציפיים העלה כי קשה להם להבין את הרגשות שהם חווים במצבים נתונים (Seidel et al, 2012).

 

 

הפסקה אמנותית 2

 

בהיותי נער בפנימייה, לקראת סוף שנת ה-80,

פרצה הקסטה של גידי שמור בסערה לחיי.

אח״כ התפוגג לי.

 

מה שכן שרד את בשנים

זה כמה שירים ממש חזקים

שתפסו אצלי (ועדיין תופסים)

את הקהות הרגשית בשתי קרניה: 

 

 

 

טיפול

מי שחווה השטחה רגשית ומחפש אחר דרכי התמודדות, יכול לקבוע פגישה עם מומחה מוסמך בבריאות הנפש, פסיכולוג או פסיכותרפיסט, שיוכל לייעץ לו על תכנית הטיפול המתאימה לו ביותר.

 

טיפול מקצועי

השטחה רגשית מטופלת בצורה הטובה ביותר כשמתייחסים לסיבה או לסיבות שעומדות מאחוריה.

לכן חשוב לפנות לאיש מקצוע.

בין הטיפולים שמטפל יכול להציע הם פסיכותרפיה (טיפול שיחתי), שיכול לתת מענה לבעיות נפשיות הגורמות להשטחה רגשית, וכן טיפול תרופתי והתאמתו עבור מי שההשטחה הרגשית מופיעה אצלו על רקע תרופות מרשם פסיכיאטריות או אחרות.

 

טיפול עצמי

השטחה רגשית מחייבת אבחון וטיפול רציניים, אבל אפשר לעשות הרבה באופן עצמאי כדי לחוות הקלה.

למשל, כשמרגישים חוסר תחושה או ריקנות, אפשר לגרות באופן בטוח חוש אחד או יותר – לחבק כרית שאוהבים, לעשות אמבטיה או מקלחת חמה, למשש קוביית קרח או לאכול אוכל חריף.

 

אופציה נוספת היא לחזור לפעילות שבעבר הסבה לך הנאה.

גם אם כרגע הפעילות לא מסבה אותה רמת שמחה, היא עדיין יכולה להרים את מצב הרוח ולהרחיב את המנעד הרגשי.

 

אפשר גם להצטרף לקבוצת תמיכה שתייצר מערכת תמיכה אישית ותסייע להתמודדות עם כל הפרעה נפשית שאובחנה, או להצטרף לקבוצת צעדים שתוכל לעזור במקרה של התמכרות.

 

צפי וסיכום 

הפרוגנוזה של השטחה רגשית, ככל שנתייחס אליה כבעיה, איננה רעה. 

טיפול בגורמים המצויים בבסיס ההשטחה עשוי לעזור להפחית את חומרתה ביומיום.

 

יחד עם זאת, כמו בכל תהליך, סביר שיעבור קצת זמן עד שהשפעת הטיפול תורגש.

שינוי מינון של תרופות, כניסה לתכנית גמילה או תחילת טיפול שיחתי לא יעלימו את ההשטחה הרגשית בין לילה, אך הם צעד בדרך לחיים מספקים עם טווח עשיר יותר בחוויות רגשיות.

 

אם משנים טיפול תרופתי, חובה עם פיקוח של הרופא המטפל. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

4 באוקטובר 2022   

 

 

 

מקורות:

 

Blunted affect. (n.d.) Medical Dictionary. Retrieved from https://medical-dictionary.thefreedictionary.com/blunted+affect

 

Emotional blunting: unresolved MDD symptom or effect of treatment? Retrieved from https://progress.im/en/content/emotional-blunting-unresolved-mdd-symptom-or-effect-treatment

 

Goerlich-Dobre, K. S., Witteman, J., Schiller, N. O., van Heuven, V. J., Aleman, A., & Martens, S. (2014). Blunted feelings: alexithymia is associated with a diminished neural response to speech prosody. Social cognitive and affective neuroscience, 9(8), 1108–1117. https://doi.org/10.1093/scan/nst075

 

Goodwin GM, Price J, De Bodinat C, Laredo J. Emotional blunting with antidepressant treatments: a survey among depressed patients. J Affect Disord. (2017) 221:31–5. 10.1016/j.jad.2017.05.048

 

Killian, S., Asmal, L., Goosen, A., Chiliza, B., Phahladira, L., & Emsley, R. (2015, June 2). Instruments measuring blunted affect in schizophrenia: A systematic review. PLoS One, 10(6). Retrieved from 

 

Ma, H., Cai, M., & Wang, H. (2021). Emotional Blunting in Patients With Major Depressive Disorder: A Brief Non-systematic Review of Current Research. Frontiers in psychiatry, 12, 792960. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2021.792960

 

Rosenblat JD, Simon GE, Sachs GS, Deetz I, Doederlein A, DePeralta D, et al. . Treatment effectiveness and tolerability outcomes that are most important to individuals with bipolar and unipolar depression. J Affect Disord. (2019) 243:116–20. 10.1016/j.jad.2018.09.027

 

Seidel EM, Habel U, Finkelmeyer A, Hasmann A, Dobmeier M, Derntl B. Risk or resilience? Empathic abilities in patients with bipolar disorders and their first-degree relatives. J Psychiatr Res. 2012 Mar;46(3):382-8. doi: 10.1016/j.jpsychires.2011.11.006. Epub 2011 Nov 30. PMID: 22133461.

 

ההבדל בין אמנות כתרפיה לבין פסיכותרפיה באמנות (או טיפול באמנות) הוא די מטושטש ומתרחש בראש ובראשונה בתודעת המטפל.

 

טיפול באמנות הוא שיטה מקצועית של טיפול ששורשיה בפסיכואנליזה.

 

למתבונן מבחוץ, פעילות אמנותית המועברת ע״י מורה לאמנות יכולה להיראות בדיוק כמו פעילות שמועברת ע״י מטפל באמנות. 

באמנות ניתן להשתמש כתרפיה עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים, שיכולים להרוויח הרבה מאוד מעשיית אמנות לשם התקשרות יצירתית, הרפיה והנאה.

לכן, עשייה אמנותית ידועה כפעילות ״תרפויטית״.

מטפלים באמנות מתמקדים, לפני הכל, בבניית ברית טיפולית ואמון עם אנשים, כדי שישתתפו בפעילות ברמה רגשית עמוקה יותר.

עם הזמן, המטפל באמנות מחפש אחר הזדמנויות לסייע למטופל לזהות, לבטא ולעבד רגשות שעשויים להיות חבויים או תקועים. 

 

מנקודת מבט יונגיאנית, זוהי צורה של שפה סימבולית הנובעת מהלא-מודע, שהינה משמעותית בסיוע לאדם באינטגרציה הנפש. מסיבות אלה, מטפלים באמנות מודעים ביותר לנושאים של חיסיון וגבולות. 

באופן טבעי, בסביבה של קבוצה המשתתפים עשויים שלא לחוש בטוחים כפי שהם חשים במפגש טיפולי אחד על אחד. ואולם לגודל הקבוצה, למצב הרוח ולטון שנקבעים ע״י המטפל יש השפעה על תגובת המשתתפים. 

 

מטפלים באמנות רגישים למבנה ובוחרים בפעילויות שמתאימות לתהליך הקבוצתי ולמטרה. בעוד שבמפגש אמנותי ההוראה והמיקוד הם בד״כ על הפעילות האמנותית, במפגש קבוצתי של תרפיה באמנות המיקוד יהיה ברווחה הרגשית של המטופלים, בין אם בהשגת תחושת שחרור או בחיזוק המודעות העצמית - שתיהן אינטגרליות לבריאות הנפש.

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

 

מקור:

https://adelphipsych.sg/the-difference-between-art-as-therapy-and-art-psychotherapy/

 

הרפיה יישומית (Applied relaxation) היא שיטת טיפול ותיקה ויעילה, אשר פותחה על ידי הפסיכולוג השוודי Lars-Göran Öst.

אוסט פיתח את הטכניקה הקלינית בשנות ה-70 כטיפול בפוביות ובמצבי פאניקה, ולאחר מכן גם בהפרעת חרדה כללית (GAD).

 

בה משתמשים מטפלים בעיקר לטיפול בהפרעות חרדה.

 

במהלך ארבעת העשורים האחרונים, זכתה Applied relaxation להצטברות של גוף ידע מחקרי נרחב המציג תמיכה אמפירית ליעילותה במגוון מצבים נפשיים. 

 

הרעיון בבסיס הרפיה יישומית הוא ללמד את המטופלים להירגע במהירות במצבים מלחיצים יותר ויותר. 

נראה שאסטרטגיות הרפיה עובדות הכי טוב כאשר מתרגלים אותן לטווח ארוך, ממש כמו פעילות גופנית.

תרגול מתמשך מאפשר הפחתה של מתח השרירים, הורדה של קצב הנשימה ובכלל להאט קצת את הקצב. 

 

 

הרפיה יישומית כטכניקת טיפול בהפרעת פאניקה

למשל, בטיפול בהפרעת פאניקה, המטפל והמטופל יזהו תחילה מצבים בהם צפויה פאניקה, כמו גם סימנים מוקדמים של התקף חרדה מתקרב.

לאחר מכן, לומד המטופל הרפיית שרירים מתקדמת, מה שמאפשר לו להרגיש רגיעה מהירה יותר ויותר במהלך הטיפול.

 

לבסוף, מלמדים את המטופל להירגע גם בנוכחות תסמיני החרדה, ולאחר מכן במצבים בעולם האמיתי שבהם יש סיכוי ספונטני לפריצת התקף.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

Hayes-Skelton, S. A., Roemer, L., Orsillo, S. M., & Borkovec, T. D. (2013). A contemporary view of applied relaxation for generalized anxiety disorder. Cognitive behaviour therapy, 42(4), 292–302. https://doi.org/10.1080/16506073.2013.777106

 

Hayes-Skelton, S. A., Usmani, A., Lee, J. K., Roemer, L., & Orsillo, S. M. (2012). A Fresh Look at Potential Mechanisms of Change in Applied Relaxation for Generalized Anxiety Disorder: A Case Series. Cognitive and behavioral practice, 19(3), 451–462. https://doi.org/10.1016/j.cbpra.2011.12.005

 

Ost, L.G. (1988). Applied relaxation vs progressive relaxation in the treatment of panic disorder. Behaviour Research and Therapy, 26, 13-22.

 

Ost LG. Applied relaxation: description of a coping technique and review of controlled studies. Behav Res Ther. 1987;25(5):397-409. doi: 10.1016/0005-7967(87)90017-9. PMID: 3318800.

 

 

לאף אחד אין פטור מכעס.

 

כעס הוא רגש שנמצא עם כולנו, מהלידה ועד המוות הוא איתנו, אפילו במצבי החיים המאושרים והמיוחלים ביותר. 

 

נכון, אפשר להסכים שרובנו היינו מוותרים עליו בשמחה.

הוא לא מגניב בכלל, אבל מצד שני הכרחי. ואם עושים תיעול נכון,

כעס יכול להיות מקור ליצירתיות.

 

ככלל, אפשר להסכים שכעס הוא חלק ממקבץ של ׳רגשות שליליים׳, מהם אנחנו נוטים להתעלם, להדחיק או להכחיש.

אפשר להבין, הכל טוב, אף אחד לא אוהב לכעוס או להיות אובייקט לכעסם של אחרים. 

 

יש הטוענים, בעיקר על רקע תרומתו הנכבדה של פרויד והתיאוריה הפסיכואנליטית, כי כעס הוא אנרגיה נפשית שחייבים למצוא לה פורקן כלשהו כדי לשוב לאיזון, הומאוסטוזיס נפשי. 

לפי הרעיון הזה, כעס מעורר חרדה, עובר הדחקה ועלול להתפתח לכדי זעם, שבתורו יכול להוביל להרס עצמי או של אחרים.

רק שהתמונה אף פעם לא כל כך פשוטה. 

לא כל מי שפורק את זעמו חווה הקלה באמצעות קתרזיס ועידון (סובלימציה) הוא מנגנון הגנה נהדר, אך לא תמיד עובד אחד לאחד. 

 

מנגד, רגשות חיוביים הם כל רגש שמרגישים, מבטאים ומשחררים. כשיש לנו את היכולת לבטא ולכבד את הכעס שלנו, אנו יכולים לשלוט ולרתום את הכוח הזה לטובת שינוי חיובי בחיינו.

מומחים מאמינים שכעס הוא רגש מודחק שאינו מובן כהלכה, כי התרגלנו לחשוב שאסור להפגין אותו. הבנה של הכעס ושליטה בו במקום לתת לו להירקב בתוכנו

יכולות לעזור לרתום את כוח הרצון שלנו לטובתנו. מתן דרור לכוח הרצון באמצעות כעס יעזור לנו לפעול ולהיות ממושמעים יותר.

 

 

 

 

כשמתמודדים עם כעס ישירות ובאופן אחראי, אפשר לשחררו במהירות מהמוח ומהלב.

אחרי שמשליכים את כל השליליות, האנרגיה החיובית שהייתה כלואה תהפוך לכוח בונה וחיובי.

 

 

להלן 6 דברים שניתן לנסות כשחווים יותר כעס מהרגיל:

 

 

איך להשתמש בכעס ככוח מניע?

 

כאמור, כעס יכול להיות אנרגיה חיובית וכוח מניע עוצמתי מאוד אם יודעים איך להשתמש בו. כעס יכול לדחוף אנשים לעבר מטרותיהם:

אם מישהו מטיל ספק ביכולותינו, זהו הזמן הטוב ביותר להראות לו שלא משנה מהו האתגר – אנו יכולים להתגבר עליו ולנצח.

 

׳להוכיח להם׳ יכול להיות מקור חשוב למוטיבציה.

זה מעניין: מחקר מצא קשר בין כעס לביצועים יצירתיים (Xing et al, 2024). החוקרים גילו כי כעס עשוי דווקא לשפר יצירתיות, במיוחד כאשר הוא מופעל דרך תהליכים של דמיון.

המחקר, שכלל ניתוח של 23 מחקרים עם יותר מ-2,400 משתתפים, הראה שהקשר החיובי בין כעס ליצירתיות היה חזק במיוחד בתרבויות מזרחיות (מזרח אסיה, לא עדות המזרח אצלנו).

ממצאים אלו מחזקים את הרעיון שניתן לתעל כעס באופן בונה - במקום לתת לו להרוס, אפשר להשתמש באנרגיה הרגשית החזקה כדלק ליצירה.

הקשר החזק ביותר נמצא בין כעס לבין 'יצירתיות זדונית' - כלומר, שימוש ביצירתיות לפתרונות או רעיונות שעלולים לגרום נזק. הממצא הזה מדגיש את החשיבות של תיעול נכון של הכעס: בעוד שהאנרגיה הרגשית של כעס יכולה להגביר יצירתיות, חיוני לכוון אותה לאפיקים בונים וחיוביים ולא הרסניים. אם פיתחתם תכנית להשתלט על העולם אתם כנראה לא בדרך הנכונה. זו בדיוק המהות של ניהול כעסים יעיל - לא להתכחש לרגש ולא לדכא אותו, אלא לנתב אותו בתבונה.

 

 

הנה כוכבה שביט 

הופכת כעס רעיל

ליצירתיות זדונית:

 

(דקה וחצי, סרטון ערוך)

 

 

 

  

להפוך כעס בולם לכוח מניע

 

הווריאציה הטובה ביותר תיעול כעס היא תרגום של האנרגיה לצורך להוכיח.

הצורך להוכיח מפסיק להיות יעיל בשלב כלשהו, כי המטרות אף פעם אינן מושגות, או שמוגדרות מייד חדשות. האדם עלול להיות רדוף וחסר שקט וזה לא טוב לנו. 

אבל עד לרמה מסוימת הצורך להוכיח יכול לשמש דלק יעיל ביותר לחתירה למטרה. 

כעס יכול מנוצל בצורה אופטימלית להקמת עסק חדש, כניסה למסלול לימודים תחרותי, ביסוס מערכת יחסים בריאה כהוכחה עצמית ש״אפשר אחרת״, או להתחיל להתאמן כל יום למרתון כהוכחה לבני משפחה שכינו אותך תמיד שמנמן.

 

 

להשתמש בכעס לשם אופטימיות

 

זה אולי נשמע מוזר, אבל לאנשים שמחים ולאנשים כועסים יש משהו במשותף: הם נוטים להיות יותר אופטימיים כי הם מתמודדים עם בעיותיהם היומיומיות ללא פחד.

רבים מהם אומרים שבעיות הן רק הפרעות בחיים שעמן יש להתמודד בקלות, לעמוד מולן ישירות ולתת להן מכה ניצחת.

 

 

 

להתמיר כעס לאמנות

 

אמנים ומוזיקאים יודעים שיצירה מתמירה זעם לתוצר חיובי, אנרגטי ונפיץ.

אמנות צריכה אנרגיה וכעס  שאם לא יבוטא - יהפוך לזעם עיוור. אמנות יכולה להיות ציור, מוזיקה, שירה, כתיבה, נגרות, פיסול, התאמה אישית של מכונית או אופנוע... יש אמנים רבים שהפכו מצליחים ומפורסמים מאוד כי ניתבו את הכעס למשהו יצירתי ואנרגטי והשתמשו בו ככוח מניע, יש המון דוגמאות. 

 

 

כעס יכול להיות טוב גם למערכות יחסים

 

ויכוחים ותסכולים הם חלק טבעי ממערכות יחסים, כל עוד לא מעורבת בכך אלימות פיזית. כעס הוא תגובה טבעית בעיקר כשמרגישים שמישהו פגע בנו, והוא דרך לתקשר את חוויית חוסר הצדק.

הסתרת הכעס במערכת יחסים אינטימית יכולה להזיק.

למשל, אם אחד הצדדים עשה משהו שהכעיס את השני אך הצד הכועס מסתיר זאת, הפוגע לא יהיה מודע לכך שעשה משהו לא בסדר, וימשיך בכך.

הכועס ירגיש תסכול שיתפתח לטינה, מה שללא ספק יפגע במערכת היחסים. כל ביטוי מוצדק של כעס שמכוון למציאת פתרון יחזק את מערכת היחסים במקום לפגוע בה.

 

 

לסלוח לעצמנו ולאחר

 

מי שרוצה להמיר כעס לאנרגיה חיובית צריך לסלוח לעצמו. עלינו לקבל את העובדה שאנו בני אדם ושאנו עושים טעויות לפעמים.

כדי להפוך כעס למשהו חיובי עלינו לקחת אחריות על פעולותינו. לסלוח לאחר הוא אחד הצעדים הקשים ביותר בדרך להשתמש בכעס באופן חיובי, אך עלינו להבין שבדיוק כמונו – גם אחרים טועים.

 

אם נוטרים טינה, היא תכלה את האנרגיה שלנו ותיצור מתח בחיינו.

 

אנרגיה שלילית תמשוך יותר שליליות לחיינו, וזה משהו שבהחלט איננו רוצים בו.

לסלוח אין פירושו לחבב מישהו או להיות קרוב אליו, אלא רק לפרוק את המשא של מה שאותו אדם עשה או אמר לנו.

 

לסיכום, אפשר להפוך את הכעס לדלק ולמוטיבציה שלנו לדברים שאנחנו רוצים להשיג ולנתב אותו למשהו כדאי, חיובי ויצירתי.

 

אם אתם מסתבכים עם האתגר הזה, מוזמנים//ות להצטרף לסדנה לניהול כעסים לאוכלוסיה לא אלימה. 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א ח).

תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת,

לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס,

שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם.

וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (נדרים כב ע"א):

כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י):

"וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ".

וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד):

"וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה". וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס,

תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה,

שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת,

שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'".

 

-- אגרת הרמב״ן

 

 

 

מקורות:

 

 

Xing, L., Zhang, W., Kan, Y., & Hao, N. (2024). The relationship between anger and creative performance: a three-level meta-analysis. Cognition and Emotion, 1–22. https://doi.org/10.1080/02699931.2024.2392614 

 

 

הפרעה דו קוטבית היא הפרעה נפשית כרונית, שמשפיעה על האופן בו אדם חושב, מרגיש ומתנהג.

ההפרעה מתבטאת במצבי רוח קיצוניים, כאשר בקצה האחד של הספקטרום הרגשי נחוות אפיזודות מאניות שבהן המתמודד חש אופוריה ובקצה הנגדי חוויות דיספוריות ומדכאות, עד כדי מחשבות אובדניות.

 

דיכאון הוא חלק ממעגל העליות והמורדות המאפיינות הפרעה ביפולרית.

 

טיפול נכון ומותאם אישית עשוי לעשות את ההבדל.

כפי שנראה בהמשך, קיימים סוגים רבים של טיפולים מוצלחים בדיכאון.

 

מבחינה אבחונית, קיים מתח לא פתור ודי מבלבל בין הפרעות מצב רוח כיחידה נוזולוגית אחת לבין הבחנה בין תת-סוגים של דיכאון והפרעה דו-קוטבית.

הדיבור כיום הוא על ספקטרום של הפרעות מצב רוח, הנעות מדיכאון קליני טהור ועד הפרעת דו-קוטבית ארכיטיפית. 

 

 

סימפטומים של דיכאון דו-קוטבי

 

בפאזה דיכאונית של הפרעה ביפולרית קיימים תסמינים דומים לדיכאון רגיל, אבל הוספנו פה חלק ממה שידוע על המאפיינים הייחודיים של המחירים של תסמיני דיכאון בהפרעה ביפולרית: 

 

• תחושות עצב, דאגה או ריקנות.

• מעט מאוד או היעדר מוחלט של אנרגיה. זה מתחבר עם הנתון לפיו 80% מהמתמודדים עם מאניה דיפרסיה חווים אובדן עבודה, ו-30-40% מהמתמודדים חווים אבטלה מתמשכת במהלך חיי העבודה הבוגרים (Arvilommi et al. 2015).

• חוסר יכולת ליהנות מדברים (אנהדוניה).

• שינה מופרזת או מועטה מדי.

• קושי לצאת מהמיטה.

• אכילה מופרזת או מועטה מדי.

• קושי להתרכז או לזכור דברים.

• קושי לקבל החלטות.

• מחשבות על התאבדות או מוות. הסיכון לניסיונות התאבדות גבוה במיוחד בימים שלאחר השחרור מאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר כאשר קיים עיכוב או היעדר טיפול אחר מתאים (Forte et al. 2019).

 

ייתכן וכל הסימפטומים יהיו נוכחים או רק כמה מהם.

 

אבחנה נכונה בין דיכאון חד-קוטבי לדו-קוטבי חיונית מאוד - 

למרות שלפי DSM-5 הקריטריונים לאבחון אפיזודה של דיכאון מג'ורי זהים עבור הפרעות חד-קוטביות ודו-קוטביות, האפיזודות הללו שונות בהיסטוריה האישית שלהן. כלומר, למטופלים עם הפרעה דו-קוטבית יהיו אפיזודות נפרדות של היפומאניה או מאניה. הבדלים נוספים הם גיל פריצת ההפרעה, מידת הסיכון ההתאבדות, תחלואה נלווית וקורלציות ביולוגיות.

והכי חשוב, הם שונים באופן דרמטי ביעילת התרופות.

 

 

מתמודד/ות עם הפרעה ביפולרית יכול, למשל, לחוש עצב תהומי במקביל לאנרגיה רבה.

 

הסימן המוכר ביותר לפאזה של דיכאון הוא תחושת דכדוך (״דאון״) משך זמן ארוך, לרוב לפחות שבועיים.

 

חשוב לראות שמתמודדים עם הפרעה ביפולארית בדרך כלל די חוששים ונמנעים מפנייה לעזרה מקצועית במצבים בהם ממשמשת ובאה אפיזודה של דיכאון.

גם כשמתחילה מאניה, הם עשויים לא לזהות עליות מתונות במצב הרוח, באנרגיה, בפעילות או בחשק המיני כתסמינים היפומאניים, ויש מי שממש נרגשים ומצפים לבואם, 

לכן, כשמתחילים להרגיש מדוכאים או ״מתעופפים״, הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל טיפול או לחזור לטיפול קודם בהפרעה הביפולרית. 

 

 

נתון מעניין הוא כי 40% מהמקרים של הפרעה ביפולרית יאובחנו תחילה בטעות כדיכאון חד-קוטבי (Shen et al. 2018).

אי ודאות זו אף מתגברת היות ודיכאון הוא פאזה שכיחה הרבה יותר ממאניה בהפרעה דו-קוטבית. 

 

אפיזודות דיכאוניות יכולות להיות נדירות או מנגד להופיע כמה פעמים בשנה.

 

 

דיכאון ביפולרי והתאבדות

 

הפאזות המאניות והדיכאוניות של הפרעה ביפולרית אינן בהכרח עוקבות אחר דפוס מסוים, ואפשר למשל לחוות כמה התקפים של דיכאון לפני שתגיע פאזה מאנית,

 

אך עם הזמן המטופל יבחין בדברים שגורמים לשינויים במצב הרוח שלו ומהווים סימני אזהרה לבואו של הדיכאון.

 

כשתופסים את התסמינים האלה מוקדם, לעתים קרובות אפשר להימנע מדיכאון קליני.

כדאי לעקוב אחר התחושות, הטיפולים, השינה ופעילויות אחרות ולבצע רישום לגבי הזמנים שבהם חשים מתח – למשל, אולי הדבר קורה בקרבת אנשים מסוימים או מקומות ספציפיים?

סימני הדיכאון הראשונים עשויים להיות עייפות לצד חוסר יכולת לישון, ותקופות קצרות של דיכאון יכולות להיות סימן לכך שפאזה חמורה עומדת להגיע.

 

מי שחווה מחשבות אובדניות או פוגע בעצמו צריך לשוחח באופן מיידי עם אדם שיוכל לסייע לו, לדבר עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש / הרופא או להתקשר למד״א או לער״ן. 

 

עוד דרך לזהות דפוסים היא באמצעות הסובבים:

אפשר לבקש מרופא המשפחה ומאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש לשים לב לשינויים בהתנהגות שמאותתים על בעיה מתקרבת, והם עשויים להבחין בדברים שהמטופל עצמו לא יבחין בהם.

 

גם כשמרגישים מצוין, חשוב מאוד להמשיך בטיפול, שכן הוא יכול למנוע מהדיכאון לחזור.

 

טיפולים יעילים למניעת התאבדות אפשרית אצל מתמודדים/ות שחיים עם הפרעה ביפולרית כוללים תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נגד פרכוסים, ליתיום, תרופות אנטי פסיכוטיות, ECT והתערבויות פסיכו-סוציאליות. 

 

 

טיפול בדיכאון דו-קוטבי 

 

רוב התכניות יכללו שילוב בין שיחות לבין טיפול תרופתי בהפרעה דו-קוטבית.  

בניגוד לדיכאון יוניפולרי, בו מטפלים קודם בנוגדי דיכאון, פסיכיאטרים נוטים לרשום קודם מייצבי מצב רוח בדיכאון ביפולרי. 

 

 כאשר נרשמות תרופות SSRI, לוקחים בחשבון תופעת לוואי בטיפול תרופתי בדיכאון ביפולרי, Antidepressant emergent mood switch. 

שינויי מצב רוח תת-סיפיים מתרחשים לעתים קרובות בדיכאון חד-קוטבי בשלב האקוטי של הטיפול התרופתי כמו גם בשלב התחזוקה.

 

 

דיכאון ביפולרי עמיד

 

במצבים של חומרה גבוהה יכול המצב לעבור להגדרה של דיכאון דו קוטבי עמיד לטיפול. 

סוג זה של דיכאון מוגדר במהלך מחלה בו לא מושגת הפוגה לאחר 2 סבבים של תרופות, 8 שבועות כ״א. במהלך התקופה נערך גם טיפול משולב, הוחמר היקף האשפוזים הפסיכיאטריים ואיכות חיים נפגעה.

מחקר מ-2022 העלה כי היפוך תנגודת לאינסולין, על ידי מטפורמין, הביא לשיפור מתמשך מובהק סטטיסטית וקלינית בדיכאון, בלי שינויים במאניה, אצל מטופלים עם דיכאון דו-קוטבי (Calkin et al, 2022).

בנוסף, לא דווח על תופעות לוואי חמורות והשכיחה בהן הייתה תסמינים במערכת העיכול.

 

 

טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור לשלוט במתח ולזהות סימפטומים מוקדם יותר.

 

סוג שכיח למדי של פסיכותרפיה נקרא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), דרכו לומד המטופל טכניקות התמודדות חדשות שעוזרות לו לטפל במחשבות שליליות המגיעות יחד עם הדיכאון.

 

 

איך לעבור דיכאון דו-קוטבי בשלום?

 

הנה כמה דגשים, מעבר לטיפול תרופתי ופסיכותרפי: 

 

• להימנע מצריכת סמים ואלכוהול. הבעיה העיקרית פה היא החמרת מצב הרוח ופגיעה במנגנון הפעולה של התרופות.

• להיצמד לשגרה. כמה שיותר קביעות יותר טוב. ללכת לישון ולקום בערך באותן שעות בכל יום, לצאת להליכה יומית ולא לדלג על סבב תרופות.

• בלי תנועות חדות - לא לבצע שינויים גדולים מדי בחיים בתקופת הדיכאון. הרופא או המטפל יוכלו לסייע בכל מה שקשור בהיעדרות מאושרת מהעבודה. 

• לבקש תמיכה של בן משפחה או חבר. בד״כ זה החלק המרפא ביותר בטיפול. אדם קרוב מסייע גם להיצמד לפגישות הטיפוליות ולנטילת התרופות.

• להקל על המתח ולנהל את מצב הרוח יחד עם אחרים, למשל באמצעות קבוצת תמיכה. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

 

 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

Arvilommi P, Suominen K, Mantere O, Valtonen H, Leppamaki S, Isometsa E. (2015). Predictors of long-term work disability among patients with type I and II bipolar disorder: prospective 18-month follow-up study. Bipolar Disord, 17(8), 821–835.

 

Barney, A. (2020). Depression in Bipolar Disorder: What You Can Do. WebMD. https://www.webmd.com/bipolar-disorder/guide/depression-symptoms

 

Baldessarini, R.J., Vázquez, G.H., & Tondo, L. (2020). Bipolar depression: a major unsolved challenge. International Journal of Bipolar Disorders, 8(1). https://doi.org/10.1186/s40345-019-0160-1

 

Calkin CV, Chengappa KNR, Cairns K, Cookey J, Gannon J, Alda M, O'Donovan C, Reardon C, Sanches M, Růzicková M. (2022). Treating Insulin Resistance With Metformin as a Strategy to Improve Clinical Outcomes in Treatment-Resistant Bipolar Depression (the TRIO-BD Study): A Randomized, Quadruple-Masked, Placebo-Controlled Clinical Trial. Journal of Clinical Psychiatry, 83(2), 21m14022. doi: 10.4088/JCP.21m14022. PMID: 35120288.

 

Forte A, Buscaioni A, Fiorillo A, Pompili M, Baldessarini RJ. (2019). Suicidal risk following hospital discharge: review. Harvard Review of Psychiatry, 27(4), 209–216.

 

Olgiati, P., & Serretti, A. (2023). Antidepressant emergent mood switch in major depressive disorder: onset, clinical correlates and impact on suicidality. International Clinical Psychopharmacology, 38(5), 342–351. https://doi.org/10.1097/YIC.0000000000000479

 

Shen H, Zhang L, Xu C, Zhu J, Chen M, Fang Y. (2018). Analysis of misdiagnosis of bipolar disorder in an outpatient setting. Shanghai Archives of Psychiatry, 30(2), 93–101.

 

פרודרום של סכיזופרניה

 

לפני שפורצת סכיזופרניה, אנשים רבים חווים מגוון של תסמינים פסיכוטיים קלים עד בינוניים.

 

שלב הפרודרום של סכיזופרניה, המכונה גם תקופה פרודרומית של סכיזופרניה, מייצר תסמינים מטרידים.

 

כאשר מופיעים תסמינים אלו, חשוב להיעזר באיש מקצוע מיומן בתחום בריאות הנפש, כך שניתן יהיה לתת אבחנה מדויקת ולפתח תכנית טיפול מקיפה.

 

כאשר שהסימנים עליהם נדבר תיכף מופיעים, מדובר על שלב מקדים המכונה ״פרודרום״ או ״תקופה פרודרומית״. 

 

כ-75% מהמתמודדים עם סכיזופרניה חווים את שלב הפרודרום, שעשוי להימשך שבועות ספורים, אך אצל אנשים מסוימים הוא עלול להחמיר בהדרגה על פני שנים. 

יתרה מכך, פרודרום הסכיזופרניה עשוי להופיע עד 9 שנים בממוצע לפני אבחון ההפרעה עצמה (Stepnaik, B, 2014).

 

המתמודד/ת עם סכיזופרניה עשוי להבחין בשינויים המתחוללים בו לפני שאחרים ישימו אליהם לב.

כשהקרובים יבחינו בהם בעצמם, ייתכן וינסו להסביר את השינויים הללו כ״רק פאזה״ שהאדם עובר או לתלות אותם בדבר מה מלחיץ שהוא חווה.

לכן, רבים אינם מחפשים עזרה עד לשלב מאוחר יותר, כשסימפטומים חמורים מתחילים לצוץ. 

 

 

תסמינים של פרודרום סכיזופרניה

 

סימנים 

 

סימנים ותסמינים אפשריים לפרודרום כוללים:

 

• בעיות בזיכרון או בקשב וריכוז.

• תנודות במצב הרוח.

• דיכאון.

• חרדה.

• תחושת אשמה.

• חוסר אמון באחרים.

• מחשבות אובדניות.

• חוסר אנרגיה.

• אובדן משקל וחוסר עניין באוכל.

• בעיות שינה.

• אובדן עניין בדברים שעוררו בעבר עניין.

• התרחקות ממשפחה וחברים.ֿ

• ירידה ברמת ההישגים בעבודה או בלימודים.ֿ

• שמיעת קולות או ראיית מראות שאינם קיימים באמת.

• דרך ביזארית לכתוב או לדבר.

• תגובתיות רגשית מוקצנת - זועמת, מפוחדת או מוזרה כלפי אדם אהוב.

• עניין קיצוני בדת או במיסטיקה.

 

סימן נוסף שאחרים עשויים להבחין בו הוא שינויים במראה החיצוני, למשל ירידה ברמת ההיגיינה. 

 

 

אבחון

 

כאשר אדם מפגין חלק מהסימנים הללו יש לפנות לרופא. 

 

כדי להגיע לאבחנה הנכונה, רופא המשפחה עשוי להפנות את המטופל לפסיכיאטר שמתמחה בטיפול בסכיזופרניה. 

 

תסמיני פרודרום הם עדינים וקל להחמיץ אותם,

רבים מהם חופפים לכאלה של בעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון והתמכרות.

 

כדי לשלול בעיות בריאותיות אחרות, הפסיכאטר / הנוירולוג המאבחן עשוי להורות על ביצוע בדיקות מעבדה ודימות.

המטופל יתבקש גם לענות על שאלות מפורטות על בריאותו, תחושותיו, מחשבותיו והרגליו היומיומיים.

תגובת המטופל תעזור לרופא להחליט אם הוא נמצא בפרודרום של סכיזופרניה, ואם כן – מאיזה סוג.

 

 

סימנים מוקדמים של סכיזופרניה אצל ילדים ובני נוער

 

סימנים מוקדמים של סכיזופרניה יכולים להיות קשים מאוד לזיהוי אצל ילדים ובני נוער, מכיוון שלעתים קרובות התסמינים חופפים לשינויים נורמטיביים בהתנהגות של מתבגרים ומצבי ילדות שכיחים יותר.

 

תסמינים של סכיזופרניה עשויים להיות שונים גם אצל ילדים ובני נוער מאשר אצל מבוגרים, והם עשויים להתפתח או להחמיר בהדרגה עם הזמן.

 

 

סימנים מוקדמים של סכיזופרניה בילדים ובני נוער כוללים:

 

• החלפה שכיחה של מערך חברים או קושי לשמור עליו יציב.

• הופעה של רעיונות ומחשבות יוצאי דופן.

• רמות חומרה מגוונות של הזיות (הלוצינציות ריח, שמיעה או תחושות לגבי דברים שאינם אמיתיים).

• דיבור או התנהגות מוזרים.

• מבלבל בין דברים שהוא רואה על המסכים לבין המציאות.

• שינויים חריגים באישיות.

• חשיבה מבולבלת.

• פחד וחרדה קשים.

• טיפול עצמי והיגיינה מופחתים.

• בידוד מוגבר או הסתגרות ונסיגה חברתית.

• חשיבה עם גוונים פרנואידיים, למשל אמונה שאחרים עסוקים בהם. 

• בעיות קשב.

• ירידה בביצועים ובציונים בלימודים.

• עצבנות או מצבי רוח קיצוניים.

• בעיות שינה.

 

 

סוגי פרודרומים בסכיזופרניה

תסמונת פרודרומית מוחלשת של תסמינים חיוביים (APS)

 

 נוכחות של תסמינים הקשורים לפסיכוזה (פגיעה בבוחן המציאות) לפחות פעם בשבוע במהלך השנה החולפת.

תסמינים אלה יכולים לכלול מחשבות מוזרות, דלוזיות, חוסר אמון באנשים ותחושת המטופל שהוא טוב יותר או חכם יותר מאחרים.

 

 

תסמונת פרודרומית של פסיכוזה קצרה תקופתית (BIPS)

 

 סוג זה של פרה-סכיזופרניה כולל תסמינים שבאים והולכים לסירוגין לאורן כמה חודשים. 

 

 

תסמונת פרודרומית של סיכון גנטי והתדרדרות (GRDS)

 

הרופא יכול להחליט שאדם לוקה בסוג זה של פרודרום אם בן משפחה קרוב מדרגה ראשונה סובל מפסיכוזה, או אם המטופל מראה סימנים של הפרעת אישיות סכיזוטיפלית. 

סכיזוטיפליים נוטים לעיתים קרובות להתבודד היות ויש להם אמון מועט באחרים והתנהגות מוזרה.

חלק מהאבחון של GRDS, מתבטא בהתדרדרות חדה בבריאותו הנפשית של המאובחן במהלך השנה האחרונה. 

 

 

איך מטפלים? 

 

בהתבסס על סוג הפרודרום, הרופא יציג את תכנית הטיפול המתאימה ביותר, שככל הנראה תכלול: 

 

תרופות

 

הרופא עשוי להציע תרופות אנטי-פסיכוטיות, המפחיתות תסמיני פרודרום ומונעות פסיכוזה. בני נוער ומבוגרים צעירים המפגינים תסמינים קלים מגיבים היטב גם לתרופות נוגדות דיכאון.

 

 

ייעוץ

 

 טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עוזר לשנות את המחשבות, הרגשות ואופני הפעולה. הדבר עשוי גם ללמד את המטופל דרכים לניהול הלוצינציות ודלוזיות, כדי שלא ישתלטו על חייו.

CBT עובד היטב עבור מתמודדים/ות עם סכיזופרניה

למרות שדרוש פה עוד מחקר על כדי לתקף את יעילותו של טיפול CBT במהלך התקופה הפרודרומית, יש מחקרים שמראים ששיטה זו יכולה להפחית את הסיכוי לפסיכוזה חמורה יותר. 

 

יש לציין כי  הפונים לעזרה בשלבים המוקדמים הפרודרומיים, מגיבים טוב יותר לטיפול בסכיזופרניה. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת בהפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

Recognizing the Prodromal Symptoms of Schizophreniaש. https://www.brightquest.com/schizophrenia/recognizing-the-prodromal-symptoms-of-schizophrenia/

 

Musket CW, Kuo SS, Rupert PE, Almasy L, Gur RC, Prasad K, Wood J, Roalf DR, Gur RE, Nimgaonkar VL, Pogue-Geile MF. Why does age of onset predict clinical severity in schizophrenia? A multiplex extended pedigree study. Am J Med Genet B Neuropsychiatr Genet. 2020 Oct;183(7):403-411. doi: 10.1002/ajmg.b.32814. Epub 2020 Aug 19. PMID: 32812349.

 

Stepniak B, Papiol S, Hammer C, Ramin A, Everts S, Hennig L, Begemann M, Ehrenreich H. Accumulated environmental risk determining age at schizophrenia onset: a deep phenotyping-based study. Lancet Psychiatry. 2014 Nov;1(6):444-53. doi: 10.1016/S2215-0366(14)70379-7. Epub 2014 Nov 5. PMID: 26361199.

 

Zhang, T., Li, H., Woodberry, K. A., Seidman, L. J., Zheng, L., Li, H., Zhao, S., Tang, Y., Guo, Q., Lu, X., Zhuo, K., Qian, Z., Chow, A., Li, C., Jiang, K., Xiao, Z., & Wang, J. (2014). Prodromal psychosis detection in a counseling center population in China: an epidemiological and clinical study. Schizophrenia research, 152(2-3), 391–399. https://doi.org/10.1016/j.schres.2013.11.039

 

מהו דיכאון לא טיפוסי?

 

דיכאון קליני לא טיפוסי, או דיכאון אטיפי, הוא תת-סוג ספציפי של דיכאון קליני, עם תסמינים וקריטריונים ייחודיים לאבחון.

מדובר בהפרעה כרונית המופיעה בעיקר בילדות או בגיל ההתבגרות, שכיחה יותר בקרב נשים ונמשכת לאורך החיים. 

 

מאפיינים של דיכאון לא טיפוסי כוללים אכילה מופרזת, עלייה במשקל, ישנוניות ותחושה של כובד בגפיים.  

אישיותית, המתמודדים עם דיכאון אטיפי נוטים להיות בעלי רגישות חזקה לדחייה בינאישית. 

 

תסמונת קלינית מסקרנת זו זוהתה כבר בסוף שנות ה-50 וההתגלגה עם השנים כתופעה קלינית בעלת המשגות שונות.

יש מי שמשתמש במונח דיכאון לא טיפוסי כדי לתאר דיכאון שאינו נופל בקנה אחד עם מאפייני הפרוטוטיפ של דיכאון, כמו עצב או חוסר תקווה, אבל זהו שימוש מוטעה במונח.

 

 

בגדול, טיפולים בדיכאון דומים גם עבור כלר סוגי הדיכאון, אבל דיכאון לא טיפוסי עשוי להגיב טוב יותר לקבוצה של תרופות נוגדות דיכאון המכונה מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI). 

נרחיב על זה בהמשך. 

  

מחקר מ-2017 מלמד כי דיכאון לא טיפוסי עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר לפיתוח מחלות לב וכלי דם, מה שמדגיש שדיכאון הוא מצב במשלב גוף ונפש. 

 

 

תסמינים של דיכאון אטיפי

 

לאנשים הלוקים בדיכאון לא טיפוסי יש דיכאון קליני, שמסימני ההיכר שלו הם תחושת עצבות, חוסר תקווה או הצפה רגשית כואבת.

 

אבחנה של דיכאון לא טיפוס.  מחייבת הבדל בין מצב זה לבין דיכאון מלנכולי ודיכאון קטטוני. 

  

נתחיל בתסמינים של כל סוגי הדיכאון, שרלוונטיים כמובן גם לסוג הלא טיפוסי:

 

• כאב נפשי.

• תחושת אשמה או חוסר ערך.

• חוסר תקווה.

• קושי  למצוא מוטיבציה לחיות.

• תסמינים גופניים, כמו כאבי בטן או כאבי ראש.

• שינויים ברמת האנרגיה.

• מחשבות אובדניות או על פגיעה עצמית.

• קושי במערכות יחסים בגלל תסמיני הדיכאון. 

 

 

בין הסימנים לדיכאון לא טיפוסי:

 

• שינה מוגזמת (היפרסמוניה). במספרים, זה לפחות 10 שעות ביום או שעתיים או יותר מהנורמה האישית.

• תחושת איטיות או רפיון.

• כבדות עד לתחושה של כמעט שיתוק בזרועות וברגליים, leaden paralysis, מושג שנטבע ב-1984 ע״י Liebowitz ועמיתיו.

• אכילת-יתר ועלייה במשקל.

• שיפור בתסמיני הדיכאון כאשר מגיעה בשורה משמחת.

 

 

המאפיין האחרון מעניין במיוחד: 

 

עם דיכאוניים טיפוסיים לא יעזור גם אם יביאו אליהם את הירח..

לפעמים המצב הנפשי, המוטיבציוני והאנהדוני כל כך ירוד, שקשה לחלץ אפילו ניצוץ של אופטימיות. 

 

בדיכאון אטיפי, לעומת זאת, קיימת תגובתיות חיובית לאירועים חיוביים. 

 

דיכאון לא טיפוסי נבדל מדיכאון מלנכולי:

הייצוג המסורתי יותר של דיכאון קליני הוא מלנכולי, כאשר האדם מתקשה להרגיש שמחה והנאה גם נוכח נסיבות מבטיחות ואירועים חיוביים.

למרות שדיכאון אטיפי מתבטא בעצבות ולקושי למצוא הנאה בחיים, מצב הרוח עשוי להשתפר עם שינוי בנסיבות ובהינתן תקווה לעתיד, כלומר הוא חומרת הדכיאון קשורה לתנאים פנימיים וחיצוניים. 

 

 

גורמים לדיכאון לא טיפוסי

 

אחת הדרכים היעילות לזהות את הגורמים לדיכאון מתבססת על המודל הביופסיכוסוציאלי, לפיו אין מקור בודד לדיכאון, אלא אינטראקציה מורכבת של גורמים סביבתיים, גנטיים, חברתיים, בינאישיים, בריאותיים ואחרים.

 

 

בין גורמי הסיכון לדיכאון:

 

• היסטוריה משפחתית של דיכאון.

• חוויות טראומטיות בעלות סיכון קטסטרופלי. 

• עישון סיגריות.

• היעדר פעילות גופנית .

• שינויים קיצוניים תכופים בחיים.

• מתח כרוני.

• בעיות בריאותיות חמורות.

• שינויים ביולוגיים, כמו לידה או בלות בגיל המעבר.

 

 

 

מחקר מ-2019 בנושא דיכאון לא טיפוסי מצא שהמאפיינים הבאים היו שכיחים יותר בקרב אנשים עם סוג זה של דיכאון:

 

• גיל מוקדם יותר של התפרצות הדיכאון.

• הישנות הדיכאון עם אפיזודות חמורות יותר. 

• התנהגויות לא בריאות, כמו עישון. 

• שיעורים גבוהים יותר של בידוד חברתי ובדידות.

• חרדה חברתית ונטייה להימנעות בינאישית.

• מגדר נשי.

• גורמי סבל ומצוקה מרובים יותר בחיים.

• שיעורים גבוהים יותר של חולי, כמו מחלות לב וכלי דם, כולל סיכון מוגבר להתקף לב (Stephanie et al, 2017).

 

 

אבחון

 

אין מבדק בודד שבאמצעותו ניתן לאבחן דיכאון בכלל, ודיכאון אטיפי בפרט.  .

 

נכון להיום רופאים מאבחנים דיכאון על סמך סימפטומים, היסטוריה רפואית וראיון הערכה. 

 

רופא עשוי לבקש לשלול גורמים אפשריים אחרים לתסמינים, במיוחד אצל אנשים המצויים בסיכון גבוה יותר למחלות אחרות, כמו תת-פעילות של בלוטת התריס שיכולה להיראות כמו דיכאון.

אם רופא חושד שלמטופל עשויה להיות בעיה אחרת, הוא יכול להמליץ על בדיקות דם ובדיקות המשך נוספות.

 

ברוב המקרים איש המקצוע יאבחן דיכאון בהתבסס על תסמינים והסימנים בלבד.

כדי להשיג את האבחון המדויק ביותר, חשוב שהמטופל יפנה לרופא המשפחה או לאבחון פסיכודיאגנוסטי אצל פסיכולוג קליני.

 

 

הקריטריונים לאבחון דיכאון לא טיפוסי כספסיפייר ה-DSM-5 כוללים: 

 

• תגובתיות במצב רוח – מצב הרוח של המטופל משתפר בתגובה לאירועים עם פוטנציאל חיובי או לאירועים שנתפסים ככאלה.

• היעדר מאפיינים מלנכוליים  - למטופל אין תסמינים של דיכאון מלנכולי, הכוללים קושי בהנאה מאירועים מענגים (אנהדוניה). 

 

 

בנוסף, קיים אחד או יותר מהבאים:

 

• רגישות גבוהה לדחייה.

• שינה מופרזת.

• אכילה מופרזת או עלייה במשקל.

• תחושה של כובד בזרועות או ברגליים. 

 

 

תחלואה נלוווית

 

דיכאון לא טיפוסי נוטה להופיע במקביל עם כמה מצבים נפשיים אחרים:

 

  

טיפול בדיכאון לא טיפוסי

 

הטיפול העיקרי בדיכאון הוא שילוב של פסיכותרפיה ותרופות נוגדות דיכאון.

 

פסיכותרפיה יכולה לעזור לאדם לעבד את רגשותיו, לחוש פחות מבודד ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם מחשבות מדכאות.

 

למשל, בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המטופל ילמד איך מחשבותיו משפיעות על רגשותיו והתנהגותו.

 

 

תרופות MAOI

 

מגוון של תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע לאנשים עם דיכאון לא טיפוסי, אך מרבית המחקרים מראים כי דווקא תרופות ותיקות יותר מקבוצת MAOI נמצאו יעילות ממעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) החדשים יותר. 

 

תרופות מקבוצת MAOI, אם כן, עשויות להיות הבחירה הראשונה, אך עלולות גם לגרום לתופעות לוואי כמו סחרחורות, בחילות וכאבי ראש, ועלולות להתעורר אינטראקציות מזיקות עם תרופות אחרות, כך שחשוב שהרופא יהיה מודע לכל התרופות שהמטופל נוטל.

 

תרופות מקבוצת MAOI מקשות על הגוף לפרק חומר המכונה טירמין. לעתים נדירות, כישלון זה בפירוק יכול לגרום לנזק מוחי ואף למוות.

חשוב לשאול את הרופא מאילו מזונות יש להימנע, אך באופן כללי המזונות שבהם יש רמות גבוהות יותר של טירמין הם דגים, בשר, כבד וסלמי, בעיקר כשאינם טריים.

 

 

 

  

חיים עם דיכאון לא טיפוסי

 

דיכאון לא טיפוסי נוטה לחזור, ולכן המטופל עשוי להזדקק לטיפול כל חייו ולפתח תכנית למקרה של הדרדרות. להלן כמה אסטרטגיות לחיים לצד דיכאון לא טיפוסי: 

 

• להיות קשובים לטריגרים המעוררים דיכאון - קשב שעשוי לסייע לפנות לגורם מקצועי ולטפל בדיכאון בשלב מוקדם שלו. 

• לחפש ולאמץ אסטרטגיות שעוזרות לדיכאון ומתאימות למתמודד - יש מי שימצא הקלה בריצה, במפגשים עם אנשים שהם אוהבים, בתחביבים, בהיצמדות לשיגרה מתוכננת ויציבה ובפעילויות שפותחות את הראש והדימיון, כמו קריאה.  

• לפתח מערכת יחסים עם מטפל שבוטחים בו – זה נכון תמיד, אולם כאן יש משנה תוקף במקרה של התדרדרות, הדבר יכול לעזור לנהל את הסימפטומים.

• הרגלי חיים בריאים - להיגמל מעישון, לחתור לדיאטה מאוזנת, שינה מרובה והתעמלות קבועה - מה שתמיד נכון. 

• לבקש עזרה ותמיכה מקרובים - צריך גם את העין האבחונית של גורמי התמיכה הטבעיים, כיוון שביכולתם להבחין בהתדרדרות לפני שהמתמודד מבחין בה בעצמו.

 

לסיכום, דיכאון הוא הפרעה מורכבת שיכולה להתבטא באופנים שונים, ותסמיניה יכולים להשתנות עם הזמן, גם בקרב אותו אדם בנסיבות משתנות.

 

דיכאון לא טיפוסי מושפע מאוד מהמצב ומהסביבה, אך עדיין זוהי הפרעה שלא ניתן להתגבר עליה עם כוח רצון ובשיבה חיובית בלבד.

נדרשת אבחנה והתערבות קלינית שבדרך זו או אחרת תתבטא בשינויים ביוכימיים רצויים במוח.

 

הטיפול הנכון יכול לעזור לנטרל את השינויים הללו, להפחית את הסימפטומים ולשפר את איכות החיים הכללית.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

16 בדצמבר 2023

 

  

 

 

 

מקורות:

 

Brailean, A., Curtis, J., Davis, K., Dregan, A., & Hotopf, M. (2020). Characteristics, comorbidities, and correlates of atypical depression: Evidence from the UK Biobank Mental Health Survey. Psychological Medicine, 50(7), 1129-1138. doi:10.1017/S0033291719001004

 

Korte-Bouws GA and Olivier B (2015) The many different faces of major depression: it is time for personalized medicine. European Journal of Pharmacology 753, 88–104.

 

Liebowitz MR, Quitkin FM, Stewart JW, et al. Phenelzine v imipramine in atypical depression. A preliminary report. Arch Gen Psychiatry. 1984;41(7):669–677

 

Pae CU, Tharwani H, Marks DM, Masand PS, Patkar AA. Atypical depression: a comprehensive review. CNS Drugs. 2009;23(12):1023–1037. 

 

Posternak MA, Zimmerman M. Symptoms of atypical depression. Psychiatry Res. 2001 Nov 1;104(2):175-81. doi: 10.1016/s0165-1781(01)00301-8. PMID: 11711170.

 

Quitkin F. M. (2002). Depression With Atypical Features: Diagnostic Validity, Prevalence, and Treatment. Primary care companion to the Journal of clinical psychiatry, 4(3), 94–99. https://doi.org/10.4088/pcc.v04n0302

 

Singh, T., & Williams, K. (2006). Atypical depression. Psychiatry (Edgmont (Pa. : Township)), 3(4), 33–39.

 

 

 

מה האמונה הטפלה שלך?

 

מייחס משמעות לחתול שחור שנועץ בך מבט מופתע? 

 

נזהרת לא לשבת בצד של השולחן, רק כדי לוודא שלא תצטרכי לגדל לבד חתולים (שחורים) ולהזדקן איתם לבד כל החיים?  

לא לעבור מתחת לסולם, לא להניח נעליים חדשות על שולחן, לא לשבור מראות, לא לתת למישהו ארנק ריק, לזרוק קורט מלח מאחורי הכתף השמאלית אם שופכים את המלחייה – כל אלה דוגמאות לאמונות טפלות נפוצות. 

או שיש לך חולצת ביטחון לטיסה וקמע שחייב להיות בכיס בזמן פגישה חשובה?

כל אלה הן אמונות טפלות המכונות Hypotheticals, כלומר יצירת כללים שרירותיים המתבטאים במשוואות כמו "אם תעשה 'x' עלול לקרות ׳y׳".

 

  

הכל טוב,, לא שופטים…

 

כולנו קצת בתוך זה: 

מנהלים, פוליטיקאים, ספורטאים, ידוענים ואפילו רופאים. 

אנחנו משליכים על אובייקט או על מצב מסוים משמעויות שמספקות אשליה לפיה בכל זאת אפשר להבין פה משהו בתוך הדרך המפותלת של החיים. 

 

למעשה, אפילו אם זה חתול שחור שיכול לסמן צרות מתקרבות, אנחנו מעדיפים להירגע עם תחושת שליטה בתמונה, גם אם היא מבשרת על מזל רע. 

 

 

גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום

 

חשוב גם לראות שאמונות לגבי השפעה על העתיד, יהיו טפלות ככל שיהיו, הן לעתים נכונות. 

כידוע, גם שעון מקולקל מצליח לדייק פעמיים ביום, כלומר מדי פעם אמונה טפלה מגשימה את עצמה.

באמצעות התייחסות סלקטיבית, שמעניקה הרבה יותר משקל למקרים בהם נמצא קשר אקראי בין, אמונה התנהגות ותוצאה, מתחזקת האמונה הטפלה והופכת להתנהגות שגרתית. 

מיליארדים ברחבי העולם מאמינים באמונות טפלות, ובארה״ב רבע מהמבוגרים מחשיבים עצמם לכאלה, כאשר לאחרונה נראה כי יותר צעירים אמריקאים מחזיקים באמונות טפלות, ביחס למבוגרים. 

 

למעשה, 70% מהסטודנטים האמריקאים נשענים על קמעות מזל למען שיפור הישגיהם האקדמיים.

 

בסין מיליוני אנשים חושבים שהצבע האדום או הספרה 8 יביאו להם רווחה ואושר, ומחקר צרכנים מטאיוואן חושף שקונים נוטים לשלם יותר כסף עבור פחות פריטים בחבילה, כל עוד כמות הפריטים מייצגת מספר ממוזל יותר. רובנו יודעים שהאמונות הללו אינן רציונליות, ובכל זאת מצייתים להן. 

 

מדוע?

 

הדבר המרתק באמונות טפלות הוא שלעתים קרובות אנו מאמינים בהן למרות שאנו יודעים שברמה מסוימת לא יכול להיות שהן נכונות, ויש שמסבירים זאת באמצעות מודל עיבוד דואלי של הקוגניציה, לפיו אנשים יכולים לחשוב ״מהר״ ו״לאט״ בו-זמנית.

״מהר״ פירושו חשיבה זריזה ואינטואיטיבית ו״לאט״ פירושו חשיבה רציונלית יותר, שתפקידה העיקרי הוא להיפטר משיפוט אינטואיטיבי כשהיא מוצאת בו שגיאות.

 

מודל זה של חשיבה דואלית אינו חדש, אבל הוא דורש מעט ליטוש כשמדובר באמונות טפלות, שכן מחקרים מראים שאיתור שגיאות אינו כרוך אוטומטית בתיקונן.

כלומר אנשים יכולים להבין שהאמונה שלהם שגויה ועדיין לפעול לפיה. לכן, מודל ״החשיבה האיטית והמהירה״ חייב לאפשר מצב בו אנשים מזהים מיד שהאמונות שלהם אינן הגיוניות אך בוחרים שלא לתקן זאת בפעולותיהם, תהליך שמכונה לעתים ״הסכמה אילמת״.

אך אמונות טפלות אינן רק סימן לקוגניציה השגויה שלנו, ולעתים הן אפילו מציעות יתרונות, בהם ייצור אפקט מרגיע, הקלה על חרדה בנוגע ללא-נודע ותחושת שליטה של אנשים על חייהם.

הדבר עשוי להסביר, אולי, מדוע אמונות טפלות שרדו במהלך ההיסטוריה ועברו מדור לדור. מכיוון שאבותינו לא הבינו את כוחות הטבע, כוחות אלה איימו על הישרדותם.

 

כתוצאה מכך התפתחה תחושה שגויה של שליטה על תנאים חיצוניים שהפחיתה את החרדה הנפוצה בתנאי חוסר ביטחון, פחד ואיום.

לפעמים יש קצת היגיון באמונות טפלות, אבל לכולנו די ברור שלא באמת יקרה משהו אם נעבור מתחת לסולם. 

 

לעומת זאת,  אמונות טפלות יכולות להרחיק לכת ולהפוך לסט חוקים נוקשה שיש לחיות לפיו, לעתים קרובות ללא סיבה נראית לעין, מה שמחזיר אותנו לתחושת השליטה המדומה שהדבר מעניק.

 

זאת ועוד, ע״י הפחתת החרדה, אמונות טפלות חיוביות ו״מגבירות-מזל״ עשויות להיות בעלות יתרונות פסיכולוגיים ולשפר באופן אובייקטיבי את ביצועיו של אדם:

מכיוון שהיעדר השליטה בנוגע לתוצאה חשובה מוליד חרדה, אפילו כשאנחנו יודעים ברמה הרציונלית שאין בעולם קסם, לאמונת טפלות יכולים להיות יתרונות רגשיים.

ואכן, מחקר שבחן ביצועים בגולף, במיומנויות מוטוריות, בזיכרון ובמשחקי אנגרמה (היפוכי מילים) מצא שמחוות כמו הצלבת אצבעות או אמירת ביטויים כמו ״שבור רגל!״ או ״בהצלחה!״ הגבירו את ביצועי המתמודדים.

זה עובד גם אצל אלופי שש-בש או טאקי. 

יש גבול למיומנויות, הרי שש-בש זה לא שחמט ואפילו לא מונופול. 

החל מרמת תרגול מסוימת, מיומנויוית השחקנים זהות ומה שנשאר זה הקוביות ומה שהן מביאות. 

 

אבל חשוב לראות שהמנגנון המתווך ״מזל״ הוא ביטחון עצמי.

כלומר מקורם של היתרונות הוא בשינויים בתפיסה העצמית בנוגע ליעילות האישית.

״הפעלת״ אמונה טפלה מגבירה את ביטחונו של האדם ביכולתו לשלוט במשימה, מה שמשפר את הישגיו ולעיתים מפחית הישגי האחר. 

 

במקרים אחרים, אדם אחד כבר ״יישם״ אמונה טפלה, ואחרים לא רוצים ״להתגרות בגורל״ ע״י שבירתה.

פעם היו מכתבי שרשרת ואחר כך מיילים, שעשינו הכל כדי לא להישאר עם התחושה הרעה שעלול לקרות לנו מה שקרה למי שמיאנו לשגר מכתב ל-10 אנשים נוספים (יש מצב שמי שנולד מספיק מאוחר לא זכה להכיר בתופעה הויראלית של טרום הרשתות החברתיות).

קוגניטיבית, העברת המכתב היא מחיר נמוך בהרבה מהסיכון לספוג מזל רע, אובדן עבודה או מוות, שכביכול יכולים להיגרם מעצירת השרשרת. 

באופן דומה, נקישה מהירה על עץ לאחר שאדם מציין שמזה שנים הבריאות שלו מצוינת היא מחיר נמוך מאוד ביחס לתוצאות ההרסניות האפשריות של מחלה.

 

יש מחקר שמאשר את זה. הוא מבהיר שאמונות טפלות מושכות אנשים בגלל שהיתרונות של הצמדות לקמיע מזל או ויתור על המספר 13 גדולים מהחסרונות של מצב בו אדם חייב לחקור סביבה של חוסר ודאות. 

 

זאת ועוד, מחקר מצא כי משתתפים שתופסים את האל כמי שמעניק מתנות, הן לעצמם והן לאחרים, נטו יותר לייחס את האירוע החיובי למתת אל ולחוות הכרת תודה כלפי השוכן במרומים. תפיסה זו של אלוהים כנותן מתנות הייתה קשורה לראות את האל כבעל השפעה רבה יותר והרגישו כלפיו קרבה חזקה יותר (בין אם דרך המעורבות הדתית שלהם או חוויות אישיות.

זה מצביע על כך שהאמונה בטבעו של האל כגוומל חסדים התחזקה על ידי הקשר הרגשי והאינטימיות של המאמין כלפי אלוהיו.

. 

 

אמונות תפלות אצל רופאים

 

רופאים שואפים לספק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר תוך שימוש בעדויות המדעיות העדכניות ביותר.

 

אבל מה קורה כשהמצב מסתבך? 

 

כאשר מתמודדים עם סיבוכים בלתי צפויים או רגעים שאינם מתיישבים עם הסבר רפואי,  גם הרופאים המנוסים ביותר מתמודדים עם ספק, פחד וחרדה.

חלקם פונים במצתים כאלה לאמונות תפלות, מנגנונים פסיכולוגיים לגיטימיים במצבי לחץ ואי וודאות, אבל למה שאנשי רפואה, המבוססת על מדע, יישענו על אמונה טפלה?

התשובה המתבקשת היא שכאשר פרקטיקות רפואיות קונבנציונליות מותירות את המומחה חסר אונים, אמונה טפלה יכולה להקנות תחושת שליטה. זו יכולה לשמש חיץ מול חרדת כישלון.

 

כדי להבין טוב יותר את התופעה הזו, חוקרים התעמקו במורכבות של אמונות טפלות בתחום הרפואי (Wu et al, 2023).

הם ביקשו להגדיר כיצד לפעמים הרציונליות בה מתקבלות החלטות בתחום הרפואה יכולה לעמוד לעיתים בספק מול אמונות כאלה.

 

כדי לעשות זאת הם בחנו את השלבים בתהליך הקוגניטיבי שעובר על רופאים:

 

• אובדן שליטה בסביבה הרפואית והיווצרות חוסר היגיון בקבלת החלטות.

• היעדר ראיות אובייקטיביות להסבר קשרי סיבה ותוצאה.

• הפיכת טענות לא מאומתות, אמיתיות או כוזבות, לקריטריון רפואי מקובל.

 

 

אמונות טפלות כביטוי של הפרעות נפשיות

 

אבל מה קורה במקרים שבהם אדם מכוון את השעון המעורר שלו כך שיעיר אותו 10 פעמים בלילה ע״מ שיוכל לומר כמה מילים שנוסכות בו ביטחון, משום שהוא מרגיש שאם לא יעשה זאת – משהו רע יקרה? 

 

 

הפרעה טורדנית כפייתית

 

טקס כזה יכול לספק נחמה, אבל לעתים התנהגויות חוזרות כאלה הן סימן למצב חמור יותר, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.

 

למשל, אדם שמאמין שאם לא יבחר את זוג הגרביים הנכון – אמו תמות, מחזיק באמונה שיש פוטנציאל שיפגע במישהו אחר.

 

זה לא טוב. 

 

מחקר זיהה אמונות טפלות כדוגמה לפעולות כפייתיות שמבוצעות בתגובה לאובססיות, לצד שטיפת ידיים מוגזמת, התרחצות או טיפוח ריטואליים, התנהגויות בדיקה, ריטואלים מנטליים, צורך לחזור על פעילויות ולקרוא טקסטים שוב ושוב והתנהגויות של אגרנות.

 

ואולם, יש ויכוח סביב השאלה אם OCD ואמונות טפלות הן על אותו רצף, וחוקרים רבים מציעים שאין זה כך, בציינם שאמונות תפלות ו-OCD משתמשות באזורים שונים של המוח. 

 

ועדיין, OCD ואמונות טפלות חולקות מאפיינים חופפים, כמו ביצוע טקסים קומפולסיביים במטרה להפחית סיכון מפגיעה. 

 

זאת ועוד, חוקרים הגדירו ריטואלים של אמונות טפלות כ״שיטות לא-סתגלניות שמטרתן לנסות לצבור שליטה במצבי אי-ודאות״. 

באופן דומה, התנהגויות כפייתיות הן לא-סתגלניות, והן מבוצעות בכוונה להימנע או להפחית חרדה הקשורה למחשבות אובססיביות.

 

 עם זאת, חשוב לזכור שלמרות שנראה שיש קשר מבוסס בין אמונות טפלות ל-OCD, קיימת אי-התאמה בתוצאות של מחקרים רבים שעסקו בקשר זה.

 

 

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

 

אחד התסמינים האופייניים למתמודדים/ות עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית הוא אמונות ביזאריות הכוללות חשיבה מאגית.

 

למשל, מישהי שמגדירה את. עצמה כ״מכשפה״ (יש הרבה כאלה כיום, בעיקר נשים, בלי מטאטא ובלי נכונות לכשף).

לא ניכנס כרגע לדיון לגבי תקשור, זה דורש מאמר נפרד. 

 

עד גבול מסוים זה נחמד שיש לך יכולת לראות דברים.

יש גם ערך לשימוש ועזרה לאחרים באמצעות אינטואיציוצת חריפות ותחושות בטן שלעיתים רואות יפה את הנולד. 

 

יש אפילו מחקר שפורסם בתחילת 2023, לפיו התנסות פסיכדלית חד-פעמית הגדילה מגוון של אמונות על-טבעיות כמו גם אמונות לגבי תודעה, משמעות ותכלית החיים. יתרה מכך, מידת השינוי באמונה נמצאה קשורה למאפיינים איכותיים של החוויה.

 

אולם כאשר האדם מייחס לעצמו כוחות על-טבעיים, או כאשר הוא מלקט רמזים סביבתיים (כמו מספר של רכב שעמד לפניו ברמזור) ומתייחס אליהם כחומר אנרגטי בעל ערך ניבויי, אנחנו מתחילים להיכנס קצת לאזור של פסיכופתולוגיה. 

 

 

אם הגעת עם עצמך למסקנה,

או שהסביבה מסמנת לך, שהאמונות הטפלות

מנהלות אותך יותר מדי, מוזמן/ת לדבר איתנו 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

  

 

 

  

  

 

 

 

מקורות:

 

Julie J. Exline & Joshua A. Wilt (2023) Divine attributions, gift appraisals, and supernatural operating rules as predictors of gratitude to God, The Journal of Positive Psychology, DOI: 10.1080/17439760.2023.2208095

 

Kumar (2021). in What Is Superstition in Psychology?. in Medicinet: https://www.medicinenet.com/what_is_superstition_in_psychology/article.htm

 

Nayak SM, Singh M, Yaden DB, Griffiths RR. Belief changes associated with psychedelic use. J Psychopharmacol. 2023 Jan;37(1):80-92. doi: 10.1177/02698811221131989. Epub 2022 Nov 1. PMID: 36317643.

 

Wu, Y. W., Lai, W. S., & Chen, Y. C. (2023). Hu li za zhi The journal of nursing, 70(3), 85–93. https://doi.org/10.6224/JN.202306_70(3).11

 

הפרעת אישיות גבולית שקטה, או הפרעת בורדרליין תפקודית, מזוהה כתת-סוג של הפרעת אישיות גבולית (BPD). 

 

על אף שאינה מעוגנת במינוחים אבחוניים, היא שכיחה למדי בשיח הקליני.

היא משמשת לתיאור מתמודדים/ות עם הפרעת אישיות גבולית שכאבם הנפשי מוכוון פנימה, ולא החוצה. 

 

הפסיכואנליטיקאית הלן דויטש (1942) התייחסה לבורדרליני השקט כ״אישיות בכאילו״ (As if personality) המתאפיינת בהיעדר תחושת עצמי מוצקה, היצמדות לאחרים כדי להסתיר תחושת מוות נפשי ותגובתיות רגשית רדיקלית לפרידה.

מאוחר יותר, טבעו Sherwood and Cohen (1994) את המונח בורדרליין שקטה, בדיוק עבור מטופלים העונים לטיפוס האישיות שתיארה דויטש . 

 

עוד הגדרה טובה וממחישה להפרעה זו זמינה בהבחנה של מרשה לינהאן בין ויסות רגשי חיובי (Acting out) לבין ויסות רגשי שלילי (Acting in):

• קשיי ויסות רגשי חיוביים מתבטאים בהפניית הסערה הרגשית החוצה, בעיקר כלפי קרובים בסביבה.  

•  קשיי ויסות רגשי שלילייים, לעומת זאת, מתבטאים באי-שקט פנימי בלתי נסבל, שכדי להרגיעו מאומצות לעיתים אסטרטגיות ויסות מאוד לא יעילות (כמו חיתוך עצמי, היטהרות, התמכרות ועוד).

 

מונח נוסף באמצעותו מתייחסים לסוג השקט של הפרעת אישיות גבולית הוא ״בורדרליני בתפקוד גבוה״.

 

אלא שהמושג הזה מצמצם בעיניי ועלול אפילו להזיק: 

למרות שבורדרלינים שקטים נתפסים כמי שמסתדרים לא רע עם דרישות המציאות - רושם שמתחזק לאור נטייתם הטבעית למצפוניות ולריצוי כמעט מלא של אחרים - הם למעשה מציגים ״קליפה תפקודית״ שמתחתיה מצוקה נפשית עצומה.

 

חשיפת המצג הזה בטיפול מלמדת שמדובר לכל היותר בהשרדותיות ולא תפקודיות. 

 

 

BPD שקטה היא אחת ההפרעות הקשות ביותר לטיפול.

 

אם יש יותר אקסטרים מבורדרליין, זה שם. 

  

 

נתחיל בביסיקס, או בתזכורת למי שמכיר/ה:  

 

 

מהי הפרעת אישיות גבולית?

הפרעת אישיות גבולית היא מצב נפשי כרוני המתאפיין בדפוס מתמשך של שינויים במצבי הרוח, בדימוי העצמי ובהתנהגות.

לעתים קרובות סימפטומים אלה גורמים לפעולות אימפולסיביות ולבעיות קשות במערכות יחסים.

 

גברים, נשים ומתבגרים עם הפרעת אישיות גבולית עשויים לחוות אפיזודות אינטנסיביות של כעס, דיכאון או חרדה שיכולים להימשך בין שעות לימים, כאשר מעל מרחפת חרדת נטישה משתקת.

 

 

סימפטומים של הפרעת אישיות  גבולית שקטה

הפרעת אישיות גבולית שקטה נוטה להיות פחות מאובחנת, או מאובחנת באופן שגוי, או שלוקח יותר זמן לאבחן אותה עקב היעדר הסימפטומים הפרוטוטיפיים של ההפרעה. 

בגלל האופי החבוי שלה לא נדיר לפגוש מקרים בהם היא מאובחנת בטעות כדיכאון, חרדה חברתית, ואפילו אוטיזם בתפקוד גבוה,

 

למשל, בורדרליני טיפוסי ייטה יותר להתפרצויות זעם, בעוד שבורדרליני שקט עשוי להפנות את הכעס פנימה ולהתנהג באופנים מופנמים המבטאים הרס עצמי. 

 

 

את שִׁיר מִשְׁמָר כתב נתן אלתרמן (1965)

לבתו, תרצה אתר.

 

הוא אינו מובא בהקשר שלנו

כקטע מוסיקלי נלווה,

אלא כחומר עיוני,

מטאפורה מופתית

לפסיכופתולוגיה הגבולית השקטה:

 

 

 

 

אובדנות ב-BPD השקט

אז במקום להחצין את הכאב דרך אחרים ומולם, הבורדרליני השקט ייבלע פנימה, אל תוך בועה של מצב רוח רע וייאוש קיומי.

הוא יתבודד וייבנה לעצמו עולם שלם של תכניות התאבדות ליום פקודה.

  

חשוב להזכיר כי BPD היא אחת ההפרעות הנפשיות הקשות ביותר על המפה הפסיכיאטרית.

כאן היא קשה כפליים, שכן היא מוגשת עם ״ציפוי״ מתעתע של נועם, חיוך ורוך.

 

 

בשפת ה-DBT, אדם כזה תקוע  בדילמה דיאלקטית, בין שני קצוות מנוגדים, ללא יכולת להגיע לאמצע: 

 

• ״פאסיביות אקטיבית״ (Active passivity), כלומר, האדם מחפש באינטנסיביות עזרה מאחרים אבל פסיבי בלעזור לעצמו. זהו מאפיין מוכר של המתמודד עם BPD טיפוסי, שנוטה לייצר אינספור משברים ללא יכולת לבסס שינוי עמיד. 

 

•  ״מסוגלות נתפסת״ (Apparent Competence) מצב בו האדם אינו נראה כלל במצוקה, ואף מעורר במתבונן מהצד אשליה שניתן להישען עליו.  

 

המצב בו המטוטלת נמצאת בקוטב הדיאלקטי של ״מסוגלות נתפסת״ מאפיין את הבורדרליני השקט, ובו גם מצוי זרע הפורענות של התאבדות בלתי צפויה. 

 

במצב כזה, אין הרבה סיגנלים חיצוניים לאקטים של התאבדות, גם לא בדיעבד, מה שלעיתים מובן בטעות כהתאבדות אימפולסיבית. 

טיפולית, הרבה יותר קשה לבנות חוזה התנהגותי לניהול מצבים אובדניים ובכלל, הסביבה כולה פחות דרוכה לזיהוי סיכון אובדני.

 

ניסיונות התאבדות מתקבלים לעיתים קרובות בתדהמה - גם בקרב מטפלים מנוסים המתקשים לראות מאיפה זה הגיע. 

 

 

להלן כמה מהמאפיינים הנפוצים ביותר של הפרעת אישיות גבולית מהסוג השקט: 

 

• גבולות מטושטשים.

• אובססיה לגבי אדם ספציפי וצורך עצום להיות בקרבתו, עד כדי סטוקינג. 

• בידוד עצמי או הימנעות קיצונית כצורה של הגנה עצמית במצבי הצפה. 

•  פגיעה עצמית שמוסתרת היטב מאחרים.

• פגיעה שקטה באחרים - לעיתים באופן מתוכנן, נקמני ואנונימי, תהליך שיכול להימשך בעקביות לאורך שנים ארוכות.

• עוינות, כעס ותוקפנות המכוונים פנימה (למשל ביקורת פנימית אכזרית ומכלה).

• דימוי עצמי נמוך או לאבילי (משתנה במהירות).

• פחד עז מפני דחייה.

• תנודות במצב הרוח שיכולות להימשך בין שעות לימים, אולם קשה יותר לזהותן מבחוץ.

• אידיאליזציה ודוולואציה-  דפוס הגנתי פרימיטיבי, בו נחווית אידיאליזציה כלפי אחרים ולאחריה הפחתה חדה מערכם (דוולואציה).

• קושי ניכר ביכולת לקרוא אחרים, כלומר יכולת נמוכה מנטליזציה. זה לא תמיד נכון, ולפעמים הפוך, שכן הבודררליני השקט יודע להיות Good listener. מניסיוני, הרבה מתמודדים/ות עם BPD שקטה בוחרים בקריירה מתחום מקצועות העזרה - מגננות והוראה ועד פסיכיאטריה. 

• פחד משהייה לבד אך הרחקת אחרים במקביל לכך

• חבלה עצמית שמונעת השגת יעדים.

• טריגרים בינאישים שמובילים לרגשות פנימיים עזים ולא נשלטים (כמו בושה או אשמה).

• קושי לדבר על רגשות. כאשר כן מספרים מה עובר עליהם בפנים נחשפת מסכת מפורטת של עיוותי חשיבה, הכוללת מסקנות שלעיתים הרחיקו מרחק רב מהמציאות. 

•  תחושת קהות חושית לצד ריקנות פנימית.

• דריאליזציה

• ריצוי בעייתי של אנשים - המנעות מכל ביטוי של כעס כופה בעייתיות מורכבת ביחסים. 

•  תחושה שזה לא בסדר להרגיש את הרגשות הנחווים (מה שמנציח סביבה לא מתקפת ומייצר ניסיונות עקרים לדכאם).

• נטייה לדריכות יתר. 

  

  

אבחון הפרעת אישיות גבולית שקטה

האבחון נעשה ע״פ רשימת סימפטומים המופיעה ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות).

 

רשימת הפריטים זהה ב-BPD רגילה ושקטה. 

 

האבחנה דורשת שיתקיימו לפחות 5 מתוך 9 הקריטריונים הבאים:

 

1. חרדת נטישה ומאמצים קדחתניים למנוע אותה. 

 2. היסטוריה של מערכות יחסים לא יציבות שכוללות אידיאליזציה ודוולואציה בערך האדם השני (״פיצול״ או חשיבה דיכוטומית של שחור ולבן).

 3. זהות או דימוי עצמי שאינם יציבים.

 4. בעיות של התנהגות אימפולסיבית מסוכנת.

 5. פגיעה עצמית תכופה או מחשבות אובדניות.

  6. תנודות מצב רוח מהירות או תכופות ורגשות עזים.

 7. תחושה כרונית של ריקנות.

 8. תחושה של כעס עז או בלתי נשלט.

 9. דיסוציאציה (ניתוק מהעצמי, חוויה של ״מחוץ לגוף״). 

 

מרבית המטפלים חושבים על הפרעת אישיות גבולית כעל הפרעה שקשורה לכעס, עם דרמות וסערות חוזרות, אבל זה ממש לא משקף את המציאות. 

בורדרלינים יכולים להיראות כמו התלמידים הטובים והשקטים בכיתה, אבל בפנים לסבול מכאב נפשי חזק ביותר. 

 

דגלים, סימנים, איתותים

 

מי שתוהה אם הוא או קרוב לו הוא סוג של בורדרליני שקט, יכול לשאול את עצמו את השאלות הבאות:

 

• האם אני חווה תנודות במצב הרוח שיכולות להימשך ימים, אך אף אחד סביבי אינו יודע באמת מה קורה אצלי בפנים?

 

• האם אני מתבייש וגם מתבייש להתבייש - למרות שאחרים מצביעים על כך שאין לי על מה?

 

• האם בעת קונפליקט עם מישהו אחר אני נוטה להאשים את עצמי?

 

• האם אני מחזיק בתודעתי פנטזיה מוחשית על התאבדות?

 

• האם שיתוף בכעס חושף את החולשות שלי? 

 

• במערכות יחסים או בחברויות, האם יש לי נטייה לעשות אידיאליזציה של אחרים אבל די מהר אני מתאכזב מהם (גם אם אני לא מעביר להם את המסר הזה)?

 

• האם אני מרגיש שונה מכולם?

 

• האם קשה לי לעיתים קרובות לזהות ולהגדיר מה אני מרגיש?

 

• כשאני כועס, האם אני נוטה לדחוק את התחושה או לדכא אותה?

 

• האם אני חש נטל על אחרים? או, האם אני תופס יותר מדי מקום?

 

• כשאני נפגע מאחרים, האם יש לי נטייה לנתק אותם מחיי במקום לנסות לעבד איתם מה שקרה?

 

• כשאני כועס, האם אני נוטה להתבודד ולא לדבר עם אף אחד?

 

 

אטיולוגיה

 

הגורמים להפרעת אישיות גבולית שקטה דומים לאלה של הפרעת אישיות גבולית.

 

אמרנו, זו אותה הפרעה, רק עם מופע פחות מוכר ואינטואטיבי. 

 

• היסטוריה משפחתית של הפרעות אישיות (חשד לנטייה גנטית).

• התעללות והזנחה.

• נטישה או טראומה של יחסים בילדות.

• היסטוריה או קיום בהוןה של הפרעה נפשית אחרת, למשל הפרעת אכילה, הפרעת חרדה, דיכאון, הפרעה דו-קוטבית או התמכרות.

 

בעוד שאין גורמים ספציפיים שמסיבירים הפרעת אישיות גבולית שקטה בנפרד מהפרעת אישיות גבולית טיפוסית, סביר שאישיות האדם או המזג שלו ישפיעו על האופן בו ההפרעה מתבטאת במונחים של סימפטומים פנימיים או חיצוניים.

 

ההפרעה מופיעה יחד עם הרבה הפרעות נפשיות.

הנה סרטון טוב שמסביר את החפיפה בין הפרעת אישיות גבולית שקטה

והפרעת קשב וריכוז (המוערכת ב-25-40%): 

 

 

 

 

סיבוכים אפשריים של BPD תפקודי

מי שחי עם הפרעת אישיות גבולית שקטה עשוי לחוות השפעות משניות של הפרעת אישיות, בהן הפרעה נפשית נוספת, קשיים במערכות יחסים או התפרקות נוכח אתגרים בחיים.

 

סיבוכים אופייניים שיכולים לצוץ אצל בורדרלינים שקטים: במערכות יחסית הפרטנר עשוי לסיים את הקשר בגלל שאינו יכול להשפיע על הסימפטומים;

 

• סיכון מוגבר להתנהגויות אימפולסיביות, כמו בזבזנות יתר.

 

• שימוש בחומרים או מיניות לא מבוקרת.

 

• קושי בבנייה ושימור של קשרים עמוקים עם אחרים.

 

• התפתחות של הפרעות נפשיות נוספת, כמו הפרעת חרדה מוכללת, הפרעת קשב, דיכאון, חרדה חברתית, הפרעות אכילה והתמכרות. 

 

• קושי בביטוי עצמי במערכות יחסים, מה שיכול להביא למרמור ותסכול ניכרים. 

 

• מחשבות אובדניות שמגיעות לעיתים קרובות על רקע פרפקציוניזם וסופר אגו רודני. 

 

• קושי עצום לנהל משברים - אובדן מקום עבודה, חוסר יציבות כלכלית או גירושים -  כל אלה נחווים כסכנה להתפוררות העצמי.

 

• סיום מערכות יחסים בפתאומיות תוך פגיעה באנשים קרובים.

 

• פחד להיות לבד, במקביל להרחקת אחרים.

 

• הימנעות כליל ממערכות יחסים, מתוך תחושה שבטוח יותר לא לנסות בכלל.

 

• בלבול לגבי הזהות, האמונות, הערכים וההעדפות.

 

 

דרכי טיפול

מתמודדים/ות עם הפרעת אישיות גבולית שקטה נוטים להרגיש כאילו שלא מגיעה להם עזרה מקצועית כי הבעיות שלהם ״לא כאלה נוראיות״.

הם אינם חולקים את תחושת הזכאות המוכרת כל כך אצל הבורדרליין הטיפוסי ובהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

 

מכיוון שההפרעה שכיחה עם בעיות נפשיות אחרות, מטפלים נוטים לבחון אפשרויות של טיפול טרנסדיאגנוסטי במטופלים אלה.  

 

הנה כמה שיטות טיפול שנמצאו יעילות בהפחתת התסמינים של בורדרלינים שקטים:

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית היא שיטת טיפול שיחתי שמכוונת לשינוי מחשבות והתנהגויות מזיקות שמנציחות את הבעיות שהמטופל חווה.

באופן ספציפי, מטפל CBT ינחה את המטופל לתעד את המחשבות שלו כדי לבחון אותן ולמצוא עיוותים קוגניטיביים כמו ״חשיבה בשחור ולבן״ או ״הסקה רגשית״.

לאחר מכן המטופל יתבקש ליצור מחשבות סתגלניות אלטרנטיביות שבהן ישתמש במקום הישנות. עם הזמן, תרגול הדרגתי של בחינת המחשבות וקשיבות לטעויות בחשיבה יעזור לשלוט במחשבות דוהרות ובתגובות לתפיסות של מצבים במקום למצבים עצמם.

 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

שיטת DBT פותחה במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית ומטרתה ללמד אסטרטגיות מיינדפולנס לניהול מתח, ויסות רגשות, עמידות במצוקה ויעילות בין-אישית כדי לשפר את היכולת להיקשר לאחרים ללא דפוסים של הרס עצמי.

טיפול DBT מלמד את המטופל שרגשותיו חשובים וכי מוטב לחלוק אותם (אם לא הייתה זו נטייתו בעבר), כמו גם תיקוף (ולידציה) וכמובן ״תודעה נבונה״, דרך האמצע שעוזרת למטופל להתמקם באזור החפיפה בין ״תודעה הגיונית״ לבין ״תודעה רגשית״. 

 

סכמה תרפיה

טיפול מבוסס סכמה משלב בין מגוון גישות תרפויטיות תוך מתן דגש על יחסים.

הטיפול עוצב באופן ספציפי למתמודדים עם הפרעות אישיות, ולכן הוא עשוי להתאים לבורדרלינים שקטים.

 

סכמה היא פילטר שדרכו המטופל רואה את העולם או את דפוסי ההיקשרות שלו לאחרים, שרובם עוצבו בשנות הילדות.

 

מטרת הטיפול היא לעבוד על הדפוסים שגורמים למצוקה רגשית ולעזור למצוא דרכים יעילות ובריאות יותר למענה לצרכים.

 

טיפול תרופתי

למרות שאין תרופות ספציפיות שאושרו ע״י FDA לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, לעיתים קרובות נעזרים פסיכיאטרים בתרופות להתמודדות עם הפרעות קלות יותר, כמו חרדה או דיכאון.

 

טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT)

מנטליזציה היא היכולת לחשוב על מחשבות, רגשות וצרכים שלנו ושל אחרים.

טיפול מבוסס מנטליזציה, הוא סוג של פסיכותרפיה פסיכודינמית, בו המטופל לומד על השפעת האירועים הפנימיים שלו על ההתנהגות.

 

מטרת ה-MBT היא לשפר את היכולת של המטופל לשקף את חוויותיו הפנימיות ואת אלה של אחרים. למשל, הוא עשוי ללמוד איך לראות את ההבדל בין האופן בו הוא תופס מצב (למשל שמישהו דוחה אותו) לבין האירוע האקטואלי (ביקורת קלה).

התהליך מוביל לשליטה גבוהה יותר ברגשות ולתחושת עצמי משופרת.

 

טיפול ממוקד העברה (TFP)

טיפול ממוקד העברה פותחה ע״י אוטו קרנברג ופראנק יאומנס.

מדובר בעצם בסוג נוסף של פסיכותרפיה פסיכודינמית, שמשתמשת במערכת היחסים בין המטופל למטפל כחלק מהתהליך הטיפולי, מתוך מחשבה שהאופן בו המטופל מתקשר למטפל ימחיש במידה רבה את האופן בו הוא מתקשר לאחרים בחיי היומיום.

סביר להניח שדרך זו להתקשר לאנשים התפתחה בילדות במהלך מערכות היחסים הראשונות.

 

על המטפל להבין אילו דפוסי אינטראקציה שהמטופל מביא לטיפול משקפים את התנהגותו בעולם.

לאחר שהדבר זוהה, המטפל מחזיק בהמשגה טובה יותר בנוגע לאופן בו המטופל מרגיש, חושב ומתקשר עם אחרים ביומיום.

 

כמו רוב הטיפולים שצוינו קודן, מטרת הטיפול היא לפתח עצמי בוגר ואינטגרטיבי ותר שחווה פחות אי-יציבות פנימית.

 

 

טיפים לחיים עם הפרעת אישיות גבולית שקטה

 

הנה כמה נקודות חשובות: 

 

• מצאו בית טיפולי. התחברו לאיש/ת מקצוע מושקע, אחד שאפשר לדבר איתו על הכל.

 

• זהו והכירו סיטואציות שעלולות לעורר טריגרים.

 

• בחרו ותרגלו אסטרטגיית התמודדות אלטרנטיבית (למשל, תגובה מתחרה).

 

• היו קשובים לרגשות, תרגלו תיקוף עצמי, למדו לעומק את משק הבית הרגשי שלכם ומתוכו זהו את קו פרשת המים, נקודה המסמנת שלא בריא להישאר עם המצוקה לבד. 

 

• שבו כמה דקות לפני השינה וכתבו ביומן אישי על מצבים שונים שקרו היום - פרטו על רגשות, מחשבות, תחושות ודרכי התמודדות.  

 

• הגבירו סובלנות למצבי חוסר ודאות. למשל, אם מישהו לא הגיב עדיין להודעת טקסט חשובה ששלחתם, כדאי להתאפק ולא להתפתות למסקנה על  דחייה. ניתן לבחור הסברים סבירים יותר, למשל היותו עמוס. 

 

• נשמע בנאלי, אבל זה לא.  נסחו במנטרות חיוביות, מרקרו משפטים של דיבור חיובי, תקפו נקודות ציון רגשיות הרלוונטיות ספציפית לחוויה האישית שלכם. 

 

• זהו פעילויות מרגיעות שיכולות לתרום בעמידות בפני מצוקה.  

 

איך לעזור וכיצד להתנהג לאדם קרוב עם ה״א גבולית שקטה?

 

 

ישנן כמה אסטרטגיות התנהגותיות שיסייעו לכם לתקשר ביעילות עם אדם קרוב המתמודד עם ההפרעה.

 

 

להקשיב ולהיות אמפתי

 

הבורדרליני שקט לא נוטה להיות גלוי ופתוח לגבי הרגשות שלו, כך שצריך לשאול את השאלות הנכונות ולהיות מאזין טוב.  נסו להקשיב ולהבין את הרגשות שהוא חווה, מעבר לסיפור שהוא מספר. חשוב להיות ״בלשים״ כדי להבין את הרגשות ששוכנים מתחת לפני השטח.

 

 

תנו תוקף לרגשות שלו

 

תנו לו להבין שהוא לא שקוף.  ששומעים אותו. בורדרליני שקט ינסה להסתיר את הרגשות שלו, כך שחשוב במיוחד להראות לו שזה בסדר להרגיש את מה שהוא מרגיש.

 

 

עזרו לו לבחור ולתרגל אסטרטגיות מרגיעות

 

אדם יודע מצוין מה מרגיע אותו, חשוב לפעמים להזכיר לו את זה. 

חגגו ניצחונות קטנים. נכון גם לכל אחד מאיתנו. 

 

 

הציבו גבולות בריאים. הימנעו מאיומים או אולטימטומים

 

אם אתם הורים, דברו איתנו ותאמו מפגש/ים ממוקד/ים להדרכה הורית, שיעשו לכם סדר. 

 

 

עודדו אותו לתרגל טכניקות גוף נפש

 

מיינדפולנס. מדיטציה, נשימה עמוקה, הרפיית שרירים, יוגה, מה שעובד. .

  

 

טפלו בעצמכם

 

אל תמקמו את צרכי המתמודד לפני אלה שלכם, אחרת תישחקו במהירה. 

לסיכום, למרות שאחרים לא בהכרח יבינו עד כמה בורדרליני שקט חי בייאוש, זה לא פחות כואב רק בגלל שזה לא ניכר.

 

למעשה, אפשר לטעון שבגלל האופי הנסתר של הפרעת אישיות גבולית שקטה, יותר כואב להתמודד עם ההפרעה, כי לעתים קרובות בורדרליני שקט מתמודד לגמרי בעצמו, חי במסווה בארץ זרה.

 

נוסף על כך, בורדרליני שקט עלול להתמודד כל החיים עם הפרעה שהוא אפילו אינו יודע שיש לה שם, סיווג ומאפיינים, ומבלי לדעת שמדובר במבנה אישיות יציב וכרוני.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

   

 

 

 

 

מקורות:

 

נתן אלתרמן, ארבעים שירים של נתן אלתרמן, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, חש"ד, עמ' 31-27.

 

Arlin Cuncic (2021). What Is Quiet Borderline Personality Disorder? In verywrllmind: https://www.verywellmind.com/what-is-quiet-borderline-personality-disorder-5115074

 

Deutsch, H. (1942). Some forms of emotional disturbance and their relationship to schizophrenia. Psychoanalytic Quarterly, 11, 301–321. 

 

Sherwood, V. R., & Cohen, C. P. (1994). Psychotherapy of the quiet borderline patient: The as-if personality revisited. Jason Aronson.

 

Whewell P, Ryman A, Bonanno D, Heather N. Does the ICD 10 classification accurately describe subtypes of borderline personality disorder? Br J Med Psychol. 2000 Dec;73 Pt 4:483-94. doi: 10.1348/000711200160679. PMID: 11140789.

 

Thoughts of a quiet borderline.  https://www.reddit.com/r/BPD/comments/828s7o/thoughts_of_a_quiet_borderline/