כאבים בחזה הם מהסימפטומים השכיחים ביותר של התקפי חרדה.

 

כאבים בחזה יכולים לבטא תסמין גופני של חרדה, עם או בלי מקור לבבי. 

 

נדבר על זה כאן, רק חשובה הבהרה מקדימה -

אין לאף אחד מאיתנו יכולת לאבחן את עצמנו.

כאשר קיימים כאבים בחזה, הולכים לרופא, ואם צריך גם למיון

 

 

הפרעת פאניקה היא הפרעת חרדה נפוצה, המופיעה בשכיחות משוערת של 3% מהאכולוסיה הבוגרת. 

אפיזודות חוזרות של חרדה ביחד עם דאגות מתמשכות או שינויים התנהגותיים עלולים להוביל לסימפטומים כמו כאב בחזה.

 

כאב בחזה נוכח ב-20-70% מהתקפי החרדה.

18-25% מהמטופלים בחדרי מיון שסובלים מכאב בחזה חווים הפרעת פאניקה.

כאב בחזה הנובע מחרדה פירושו שהמטופל יעבור מבדקים לבביים שאינם נחוצים ובמקרים רבים הסיבה האמיתית להם לא תאובחן.

 

 

סיבות

גורמים רבים תורמים לכאב בחזה הנגרמים מהתקפי פאניקה, והם מסווגים לגורמים לבביים ולא-לבביים.

 

כאב בחזה שמקורו לבבי פירושו שאספקת הדם ללב מופחתת, מה שמכונה ״עווית כלילית״ או איסכמיה.

 

כאב בחזה שמקורו אינו לבבי עשוי לנבוע ממערכות השריר והשלד, מהוושט או מאיברים אחרים שאינם קשורים ללב.

 

בין הסיבות לכאב בחזה בעקבות חרדה: סיבות לא-לבביות – כאב שמקורו בשרירים, בשלד, בוושט או בהיפרוונטילציה (אפיזודות של נשימה מהירה), אשר עלול לגרום לעווית או מתח בשרירי דופן החזה הבין-צלעיים.

 

חרדה עלולה גם להוביל לחוסר ניעות בוושט (חוסר יכולת לנוע באופן עצמאי), דבר המהווה את אחת הסיבות לכאב בחזה.

 

סיבות לבביות

הכאב יכול להיגרם בשל פעולה ישירה על הלב של מנגנונים הקשורים לחרדה ובשל גירוי אוטונומי לצד השפעתן של אפיזודות של היפרוונטילציה. השילוב של הגורמים הללו עלול לגרום להתכווצות של הדופן השרירי של העורק הכלילי המספק דם לשריר הלב, דבר המכונה ״עווית העורקים הכליליים״. עווית העורקים הכליליים עלולה להוביל לצמצום אספקת הדם ללב, ולכן לגרום למחסור בחמצן בשריר הלב, מה שגורם לכאב לבבי בחזה.

 

נוסף לגורמים אלה, חרדה יכולה להחמיר כאב בחזה אצל אנשים עם היסטוריה של מחלת לב, בעיקר בשל הצורך הגובר בחמצן בשריר הלב לאור דפיקות הלב המואצות ולחץ הדם הגובר.

 

איסכמיה של כלי הדם הקטנים

חרדה יכולה גם להיות תוצאה של התכווצות של כלי דם קטנים בלב, בשל פעילות יתר סימפתטית.

 

התקפי פאניקה והמתח הנלווה אליהם או אפיזודות של היפרוונטילציה יכולים להוביל לעלייה פתאומית בטונוס של מערכת נימי הדם ולכאב בחזה.

עוד חשוב לשים לב לכך שהפרעת פאניקה עלולה להתרחש באופן הקשור לאיסכמיה ממשית של שריר הלב בשל הדרך בה הלב ומערכת הנשימה משנים את תפקודם במהלך ההתקפים.

הדבר מתווך ע״י גירוי סימפתטי מוגבר.

האיסכמיה בתורה גורמת לכאב ולחרדה נוספת, מה שמצית מעגל קסמים.

 

מה מבדיל בין כאב בחזה שמקורו בחרדה לבין כאב בחזה שמקורו בהתקף לב?

קשה להבחין בין שני סוגי הכאבים בחזה, אך כמה מהסימפטומים הבאים יכולים לעזור לעשות זאת:

 

  • כאב בחזה שמקורו בהתקף לב נגרם ע״י מאמץ, בעוד שכאב בחזה שמקורו בחרדה קשור לחרדה ויכול לקרות גם במנוחה

  • כאב בחזה שמקורו בהתקף לב מגיע לשיאו תוך דקות ספורות או נותר קבוע, בעוד שכאב בחזה שמקורו רק בחרדה יכול להיגרם או להיות מוחמר ע״י לחיצה על המקום הכואב

  • כאב בחזה שמקורו בחרדה הוא חד ודוקר והתחושה מוגבלת לאזור קטן, בעוד שכאב איסכמי נחווה כלחץ, מלאות, מחוש או כאב; כאב בחזה שמקורו בהתקף לב עלול להקרין לזרועות, לגב, לכתפיים, לצוואר, לגרון או ללסת.

 

 

מה ניתן לעשות להפחתת כאב בחזה שמקורו בחרדה?

ניתן לטפל בכאב מסוג זה וחובה לחפש סיוע כאשר חשים כאב בחזה. אבחון נכון הכרחי לזיהוי הגורם המדויק לכאב, וייעשה ע״י רופא בהתבסס על ההיסטוריה של המטופל ועל בדיקות גופניות שונות.

 

טיפולים פרמקולוגיים ופסיכותרפיים עשויים לעזור לטיפול בכאב בחזה שמקורו בחרדה.

 

תרופות מקבוצת SSRI (מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין) ובנזודיאזפינים הם שתי קבוצות של תרופות שמשמשות לעתים תכופות ובהצלחה רבה ביותר לטיפול בהתקפי פאניקה, אך לרוב בנזודיאזפינים אינם ניתנים למטופלים המכורים לאלכוהול או לסמים.

 

טכניקות פסיכותרפיות רבות, כמו טיפולים שיחתיים ובעיקר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוכחו כיעילים לטיפול בכאב בחזה שמקורו בחרדה.

 

 

טיפול עצמי 

לאחר שבוצע אבחון נכון, השינויים הבאים בסגנון החיים עשויים לעזור לטיפול בכאב בחזה, לצד כמה דרכים לטיפול עצמי:

 

  • נשימה עמוקה – יכולה להיות בעלת השפעה מרגיעה על הגוף והנפש ולנרמל את קצב הלב.  שואפים אוויר במשך 10 שניות ולעצור את הנשימה משך שנייה אחת, ואז לנשוף אותו במשך 10 שניות כדי לשכך את הכאב בחזה.

  •  טכניקות להרגעת הנפש – כמה צעדים פשוטים, כמו העברת תשומת הלב לדברים או מקומות נעימים, יכולים להקל על חרדה. הדבר יכול להביא לתחושה איטית של הקלה מהסימפטומים של הפרעת פאניקה, כמו כאב בחזה.

  • המטופל עשוי להבין שכאב בחזה בשל חרדה אינו מסכן חיים, ואופטימיות ורגיעה יכולים לעזור להקל על הכאב.

  •  שמירה על הבריאות הכללית – התעמלות על בסיס קבוע, ניהול לחצים בטכניקות ואסטרטגיות התמודדות נכונות ושינה מספקת לצד אכילה מאוזנת עשויים גם הם למנוע הישנות של תסמינים של התקפי פאניקה, כמו כאב בחזה.

  •  צמצום בצריכת קפאין ואלכוהול והפחתת העישון חשובים גם הם, שכן כל אלה עלולים להחמיר חרדה.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון:

 

16 בדצמבר 2023 

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של לקוחות ועמיתים

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 \

 

חרדה, אנחנו יודעים, היא מצב נפשי נפוץ שכולנו מכירים בדרך זו או אחרת. 

 

אפשר להגיד אולי, שבלי חרדה אין חיים, או לפחות חיים שמרגש לחיותם. 

 

כי חרדה קשורה בהתאהבות, עוד לפני שאתה מבין מה קורה לך, היא מופיעה גם אצל הטובים ביותר, כאשר הם נעמדים מאחורי הפודיום כדי לשאת הרצאה בכנס של מומחים עמיתים וגם כשהיא מהולה ברגשות אחרים, מזכירה לנו שחשוב להיזהר, קול פנימי יקר ערך שמספר לנו על זכרונות מן העתיד. 

 

חרדה מופיעה גם, או אולי בעיקר, לקראת מצבים מאיימים, כמו  ניתוח חניכיים, שיחה שמעוררת פחד או חוסר ביטחון וכמובן כשאחד הילדים (אם אתם כבר הורים) נעלם לך מהזווית של העין. 

 

אפיזודות של חרדה נוטות להיות זמניות, עם מעט תסמינים רציניים או השפעה בריאותית ארוכת טווח.

סימנים גופניים של מצב חרדה כוללים תחושת עצבנות ומתח, הזעת יתר, אי-נוחות בבטן ונשימה מהירה. 

 

סימפטום נפוץ נוסף של חרדה, עליו נתעכב כאן, הוא קצב לב מהיר ללא פעילות גופנית או חומרים מעוררים  - דפיקות לב, או עלייה חדה בדופק. 

עלייה בדופק יכולה ליצור תחושה שהלב דוהר, הולם או ״מפרפר״, אפילו עד כדי הרגשה של ״החסרת פעימה״. 

אם הדבר אינו נגרם מהפרעה בקצב הלב (אריתמיה), לרוב מדובר בתופעה קצרת מועד שאינה מזיקה.

 

לבסוף, למטופלים המתמודדים עם הפרעות חרדה יש שונות קצב לב (HRV) נמוכה משמעותית במצבי מנוחה בהשוואה לאוכלוסייה בריאה (Cheng  et al, 2022).

 

 

כמה מילים על תגובות פיזיולוגיות במצבי חרדה

 

חרדה היא תגובה למתח, שהוא בעצמו תגובה למשהו שנתפס כאיום, בין אם אמיתי (כמו מבחן מתקרב) ובין אם פרי דמיוננו (למשל כשאנחנו מתחילים להעלות בתודעה תרחישים של ״מה עלול לקרות״).

אבל השפעת החרדה אינה מוגבלת רק למוח, היא מפעילה את מערכת העצבית האוטונומית, וספציפית את מערכת הסימפטטית, במה שידוע כ״תגובת לחימה או בריחה״

 

מערכת העצבים האוטונומית עוזרת לווסת את תפקודי הלב, הריאות, מערכת העיכול ושרירים רבים בגוף באופן לא-רצוני.

למשל, כשאנו מתאמנים איננו צריכים להתרכז בלב כדי שיפעם מהר יותר; הדבר קורה מעצמו.

כל אדם מגיב למתח וחרדה בצורה קצת אחרת, ומה שגורם לאדם אחד לחרדה עשוי להיות בעל השפעה שונה לגמרי על מישהו אחר.

למשל, יש אנשים שמבועתים מהמחשבה לשיר בציבור, בעוד שאחרים יעשו זאת תמיד בחפץ לב.

כאשר אדם נמצא במצב של חרדה, עלייה בדופק היא רק סימן לכך שמערכת העצבים האוטונומית נכנסה לפעולה.

 

 

איך החרדה מתבטאת בלב?

 

חרדה יכולה לגרום לדפיקות לב מהירות בגלל מתח שרירים, היפר-ונטילציה או ירי עצבי אינטנסיבי.

מחקרים הראו כי אנשים הסובלים מחרדה מועדים יותר מאנשים שלא סובלים מחרדה ללחץ דם גבוה כרוני וכן להתכווצויות שריר הלב, שעלולים להוביל גם להפרעת קצב. 

 

כל התסמינים הללו יכולים להתרחש עקב מצבי לחץ זמניים כמו תגובת מתח או התקף חרדה.

 

 

ברמה הפסיכולוגית, חרדה יכולה לגרום לרצון להימנע מהמצב שגורם לתחושות הלא-נוחות.

 

זה הכי טבעי והגיוני.

 

הבעיה היא שהימנעות עלולה לכלול פספוס של פעילויות מהנות, הזדמנויות בעבודה ומערכות יחסים.

 

  

דוגמאות לחומרים שמקפיצים דופק

 

חוץ מחרדה, יכולות להיות סיבות נוספות לעלייה בדופק:

 

  • אלכוהול – דרינק או שניים יותר מדי יכולים לגרום לעלייה בדופק (שזה מעניין, כי אלכוהול הוא בעיקר סם מדכא, אבל לא ניכנס לזה עכשיו). אנשים שרק לעתים נדירות מפריזים בשתייה אך עושים זאת פתאום במסיבה, למשל, עלולים לחוש מעין רפרוף בחזה מאוחר יותר.

 

  • קפאין – קפה זה בד״כ טוב, אבל זה ממש משתנה על ספקטרום מאוד רחב -  יש מי שישתו 3 כוסות קפה בכל בוקר וירגישו מצוין, בעוד שאחרים יסבלו מעלייה בדופק, מכאבי ראש ומתופעות לוואי נוספות. עם העלייה בפופולריות של משקאות עתירי קפאין, בעיקר קפה בפחית ומשקאות אנרגיה, מחקרים מראים כיצד רמות גבוהות של קפאין יכולות להוביל להפרעות בקצב הלב, ללחץ דם גבוה ולעוד מרעין בישין. מאמר  הסוקר את תסמונת הגמילה מקפאין אף מדגיש את החשיבות של הבדלה בין אבחנה זו לבין הפרעות חרדה, זאת בשל התסמינים הגופניים הדומים (Sajadi-Ernazarova et al, 2022).

 

  • שוקולד – עלייה בדופק יכולה להתפתח מאכילה מרובה מדי בארוחה אחת, ובמיוחד מאכילה מרובה של שוקולד, ולהביא לאותה תחושת פרפור לבבי,  שעליה התייחסנו בצריכת אלכוהול.

 

  • לחלק מהאנשים יש דפיקות לב אחרי ארוחה עשירת פחמימות, סוכר או שומן. גם אכילת מזון עם הרבה מונוסודיום גלוטמט (MSG) או נתרן יכולה לגרום לעלייה בדופק.  אם יש לך דפיקות לב מואצות אחרי אכילת מזונות אלו ואחרים, זה יכול לנבוע מרגישות למזון. שווה בדיקה. 

 

  • תרופות – תרופות קרות שמכילות פסאודואפדרין עלולות לגרום לעלייה בדופק ולתחושה עצבנית. יש אנשים שאצלם עלייה בדופק היא סימן לאריתמיה, שהיא בעיה במערכת החשמלית של הלב ששולטת בדפיקות הלב.

 

קצב לב נורמלי במצב מנוחה נע בין 60 ל-100 פעילות בדקה. 

ישנ לפחות 3 סוגים של אריתמיה, כל אחד מהם מייצר סימפטומים ייחודיים, כולל קצב לב לא סדיר: 

 

  • טכיקרדיה – מצב רפואי בו הלב פועם מהר מדי, באופן חריג. אפיזודות של טכיקרדיה יכולות להימשך דקות ספורות או זמן ארוך יותר. יש מקרים שבהם רופא יוכל לבצע הליך על הלב כדי לשלוט טוב יותר על פעילותו החשמלית ולהחזיר אותו לקצב נורמלי ויציב. 

  • ברדיקרדיה – מצב שקורה כשקצב הלב נמוך מ-60 פעימות בשנייה. התחושה היא פחות כמו דפיקות לב ויותר כמו חבטות עמומות ואיטיות, אבל החוויה עדיין מטרידה.  

  • פרפור עליות – אריתמיה מתרחשת כשחדרי הלב העליונים (אטריה) פועמים באופן כיאוטי במקום בסינכרון עם החדרים התחתונים (ונטריקלים). 

 

 

אבחון חרדה

 

 לב זה לא צחוק.

 

לכן, ברגע שמרגישים עלייה בדופק, בעיקר כאשר היא מלווה בכאב בחזה (אבל לא רק) אין לנו דרך לעשות הבחנה בין התקף חרדה להתקף לב.

 

במרבית המקרים, בעיקר אם אתם צעירים (מתחת ל-45) ובריאים, תישללנה בעיות קרדיולוגיות,

או אז תופנו להערכה ולאבחון של הפרעת חרדה, תהליך שמתחיל בבדיקה ע״י רופא.

הרופא ייבחן היבטים גופניים, אנמסטיים, משפחתיים ובמקרה הטוב פסיכולוגיים. 

 

 נורמלי לחוות מדי פעם רגעים של חרדה, בעיקר אם ניתן לזהות את הגורם לה, כמו טיסה או ראיון עבודה.

רגשות כאלה אינם דורשים הערכת רופא, אלא אם כן החרדה הופכת למציפה בסיטואציות הללו, עד כדי הפרעה ליכולת לתפקד.

 

ישנם מצבים מסוימים שיכולים לגרום לחרדה, בהם מחלות לב, מחלות בבלוטת התריס, הפרעות נשימתיות וגמילה מסמים או אלכוהול. ייתכן וייערכו בדיקות דם ואחרות אם יש חשד שבעיה גופנית היא הגורם לחרדה. מומחה בתחום בריאות הנפש יסקור גם את הסימפטומים ויבצע שאלון או סינון פסיכולוגי אחר שיכול לסייע לאבחון. 

 

 

אבחון דפיקות לב

 

כמובן, אם יש ספק אין ספק - מאמר באינטרנט לא מחליף בדיקה רפואית. 

יחד עם זאת, יש כמה אינדיקטורים שחשוב להכיר -

 

כאשר עלייה בדופק מגיעה עם אפיזודות המזוהות של חרדה ואז שוככות מהר מעצמן, ניתן לרוב לנהל את המצב עצמאית, לצד בדיקות רפואיות בשוטף.

 

אבל - כאשר עלייה בדופק נגרמת ע״י חרדה ונמשכת שעות, או מונעת תפקוד נורמטיבי (הליכה לעבודה, פגישה עם חברים וכו׳) דורשת הערכה רפואית.

 

באופן דומה, עלייה בדופק המופיעה ללא גורם מייצר חרדה היא דבר שדורש פנייה לרופא המשפחה או ישר לקרדיולוג במיון. 

 

יכול להיות שמדובר בעניין פעוט ופתיר, כמו תופעת לוואי של תרופה שניתן לסדר בהחלפת התרופה. אבל חובה לבדוק. 

 

דפיקות לב מהירות יכולות גם להיות סימן לאנמיה, מחלה בבלוטת התריס, לחץ דם נמוך או בעיה בלב.

 

 

אריתמיה או הפרעות קצב

 

שלא נדע,  אבל חשוב להכיר...

 

ישנם סוגים שונים של בדיקות שהרופא יכול לערוך כדי לזהות את הבעיה.

הרופא יערוך בדיקה גופנית, EKG, יאזין ללב בסטטוסקופ ולאחר מכן ישתמש באחד או יותר מהמבדקים האבחוניים באים: 

 

  • אלקטרוקרדיוגרמה (אק״ג) – מניחים כמה אלקטרודות על החזה למדידת הפעילות החשמלית של הלב. הדבר יכול לעזור לאבחן אריתמיה או לשלול הפרעה בקצב הלב. 

  • מוניטור הולטר – הולטר זה מכשור לביש,  24 שעות ביממה, שמטרתו לתעד את קצב הלב וכל שינוי בו. לרוב לא משתמשים במכשיר יותר מ-3 ימים ברצף, והוא עשוי לפספס עלייה בדופק אם הדבר אינו קורה לעתים קרובות.

  •  הקלטת אירוע – לרוב משתמשים במכשיר הקלטה אם מוניטור הולטר אינו קולט שום חריגות בקצב הלב. מכשיר ההקלטה יכול להילבש משך שבועות בכל פעם, אך הוא מקליט את קצב הלב רק כאשר האדם לוחץ על כפתור כשיש לו סימפטומים. 

  • במצבים יותר מורכבים (או בהגדלת ראש קיצונית של הרופא), תתקיים גם בדיקת אקו לב, שנקראת בשפה הרשמית אקוקרדיוגרפיה

 

 

ללמוד להירגע

 

בעוד שחרדה עשויה לגרום לעלייה בדופק, ניתן להקל על האפיזודות ע״י למידה של טכניקות הרפיה, אסטרטגיות לניהול לחץ או תרופות, בייעוץ עם רופא.

 

אם תחושות של חרדה גורמות לעלייה בדופק, ניתן לנקוט בכמה צעדים כדי להירגע ולהאט את הלב הדוהר.

 

בין אסטרטגיות ההרפיה המוכחות ניתן למצוא פעילויות שלא יפתיעו אתכם:

 

  • יוגה, מדיטציה, טאי-צ׳י ותרגילי נשימות עמוקות.

  • פעילות גופנית קבועה. 3 פעמים בשבוע זה מצוין. 

  • שינה של 8 שעות בלילה.

  • להימנע מגורמי לחץ, למשל לנסוע בסטרס תמידי כי רגילים תמיד לצאת ברגע האחרון. 

  • להימנע מחשיפה מוגברת לדרמות חדשותיות או ויכוחים שלא חייבים. בכלל, פחות דרמות...

  • שמירה על בית מסודר. בלגן בבית קשור לאי שקט נפשי.

  • בילוי יותר זמן בחיבור חיובי עם חברים ומשפחה.

 

 

מי שחווה רגשות של חרדה באופן תכוף או שמוצא את עצמו חרד מבלי להבין בדיוק מדוע, עליו לשוחח על כך עם הרופא שלו או לחפש סיוע מאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

 

ייתכן ומדובר בהפרעת חרדה שניתן לנהלה בשילוב של פסיכותרפיה (טיפול בשיחות, או טיפול פסיכולוגי) ולפעמים תרופות.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

Bigalke JA, Durocher JJ, Greenlund IM, Keller-Ross M, Carter JR. Blood pressure and muscle sympathetic nerve activity are associated with trait anxiety in humans. Am J Physiol Heart Circ Physiol. 2023 Apr 1;324(4):H494-H503. doi: 10.1152/ajpheart.00026.2023. Epub 2023 Feb 17. PMID: 36800506.

 

Cheng, Y.-C., Su, M.-I., Liu, C.-W., Huang, Y.-C. and Huang, W.-L. (2022), Heart rate variability in patients with anxiety disorders: A systematic review and meta-analysis. Psychiatry Clin. Neurosci., 76: 292-302. https://doi.org/10.1111/pcn.13356 

 

Licht CM, de Geus EJ, van Dyck R, Penninx BW. Association between anxiety disorders and heart rate variability in The Netherlands Study of Depression and Anxiety (NESDA). Psychosom Med. 2009 Jun;71(5):508-18. doi: 10.1097/PSY.0b013e3181a292a6. Epub 2009 May 4. PMID: 19414616.

 

Sajadi-Ernazarova KR, Anderson J, Dhakal A, Hamilton RJ. Caffeine Withdrawal. 2022 Sep 18. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan–. PMID: 28613541.

 

 

מהי הזעת יתר? 

 

הזעת יתר (היפרהידרוזיס / Hyperhidrosis) היא מצב גופני המתבטא בהזעה מוגזמת באופן חריג, שאינה קשורה בהכרח לחום או לפעילות גופנית. 

היפרהידרוזיס וחרדה הולכות יחדיו כאשר שתיהן יכולות להיות גם סיבה וגם תוצאה זו לזו.

 

 

קיימים שני סוגים של הזעה מוגברת:

 

  • הזעת יתר מקומית -  האיברים השכיחים ביותר הם כפות הידיים והרגליים, בית השחי, קפלי המפשעה והפרינאום. הסיבה המיוחסת להזעה זו היא רגשית. 

  • הזעת יתר כללית -  נגרמת על ידי מזג אוויר חם ולחות גבוהה,מצב של חום גופני או פעילות גופנית אינטנסיבית.

 

 

האם הזעת יתר היא הפרעה נפשית?

 

בעבר נחשבה הזעת יתר למצב פסיכיאטרי, אבל הוכח שהנחה זו שגויה: 

זה נכון שבקרב מתמודדים/ות עם הזעת יתר, הזעה מוגזמת יכולה להיוץ סימפטום גופני של חרדה , אבל היא אינה הסיבה לכך שהמצב קיים מלכתחילה. 

 

למרות ש-1 מ-100 בני אדם סובלים מהיפרהידרוזיס, לא קיימת כיום תרופה שמרפאת להזעת יתר.

עם זאת, קיימות דרכים רבות להתמודדות וטיפול בחרדה שמגבירה אותה. 

 

אז נסגור את הפינה:

חרדה, או כל הפרעה פסיכולוגית אחרת, אינה גורמת להזעת יתר, אבל חרדה מחריפה מצב קיים אצל מי שכבר סובל ממנו.

כאשר מפתיחים את החרדה, תפחת גם ההזעה הקשורה בה. 

 

הלאה.

 

 

 איך הזעת-יתר משפיעה על חרדה?

 

הזעת יתר יכולה להיות סימפטום של חרדה והיא מייצרת אי-נוחות, בעיקר במצבים חברתיים. 

אף על פי שהזעה מופרזת איננה מסוכנת כשלעצמה, היא פוגעת במידה רבה באיכות החיים:

החרדה והלחץ הנפשי שהיא מעוררת עלולים לתרום לחרדה חברתית, הימנעת ממצבים בין-אישיים ועוד. 

למעשה, ההערכות הן כי 32% מהסובלים מהחרדה חברתית מתמודדים גם עם הזעת יתר. 

 

הנה כמה דוגמאות שממחישות את האופן בו הזעת יתר משפיעה על איכות החיים ומייצרת חרדה:

  • הזעת יתר מביאה לתחושה של סטיגמה חברתית שגורמת להרגשת בידוד, ולכן גם לחרדה מאינטראקציות חברתיות.

  • למשל, מי שסובל מהזעת יתר בכפות הידים עלול לחוש חרדה מלחיצת ידיים

  • הזעת יתר יכולה לגרום לחרדה במערכות יחסים אינטימיות, בשל הדאגה שהדבר יגרום לפרטנר לחשוב שבן/בת הזוג אינם מושכים או אינם הגייניים.

  •  חרדה על רקע ״תחזוקה גופנית שוטפת״: אם אני למשל מתקלח בבוקר, איך אוכל לדעת אם אצטרך עוד מקלחת בצהריים? 

  • ההערכה העצמית נפגעת בקרב הלוקים בהזעת יתר והתופעה נתפסת כפגם מבייש או לקות מביכה. 

  • הצלחה וביצועים מקצועיים מעוכבים בגלל המצב או עקב החרדה שההזעה מעוררת.

 

 

איך חרדה משפיעה על הזעת יתר?

 

מצבים ספציפיים, כמו חרדה במצבים של דיבור בפומבי, עלולים להחמיר את תסמיני הזעת היתר בקרב הסובלים/ות מהיפרהידרוזיס. 

 

 

אלה הן רק חלק מהדרכים בהן חרדה והזעת יתר יכולות לפגוע באיכות החיים, אך למרבה המזל יש מגוון דרכים לנהל הזעה סומטית וטיפולים ספציפיים שהוכחו כיעילים להפחתת החרדה שמתחזקת ע״י ההזעה. 

 

 

ויסות ההזעה בגוף

 

מבחינה פיוזיולוגית, המערכת הסימפטטית במערכת העצבים האוטונומית מפעילה אוטומטית את בלוטות הזיעה כאשר טמפרטורת הגוף עולה.

היא מצננת כך העור ומפחיתה את הטמפרטורה הגופנית. 

 

הצורה הנפוצה ביותר של הזעת יתר אידיאופטית, כלומר הזעה שאינה נובעת ממחלה גופנית, נקראת הזעת יתר ראשונית מוקדית (פוקלית).

 

 

למרות שאנחנו מתייחסים כאן להזעה בהקשר של חרדה ומצוקה, הדימוי של זיעה או יזע, מתייחס לרוב לעבודה קשה, התמדה, מסירות והקרבה. 

הציטוט הידוע ביותר שממחיש את הדימוי הזה, הוא של וינסטון צ׳רצ׳יל, שבנאום כניסתו לתפקיד ראש ממשלת בריטניה, הבהיר את העדפתו לנצח את היטלר במלחמה ולא לפנות להסדר מדיני: 

 

״אין לי מה להציע לכם,

מלבד דם, עמל, דמעות וזיעה״

 

-- וינסטון צ׳רצ׳יל, 

13 למאי 1940

 

טיפולים בהזעת יתר

 

יש כמה דרכים לא-רפואיות לנהל סימפטומים של הזעת יתר ושל חרדה כאחד.

 

 

טיפולים רפואיים

 

חרדה מוגברת נפוצה בעיקר אצל מי שסובל מהזעת יתר פוקלית (באזורים מסוימים בגוף).

לרוב, המתמודדים מבחינים בתסמינים בשנות גיל ההתבגרות.

חרדה נפוצה בעיקר אצל מי שמוקד ההזעה המוגברת שלהם מצוי בכפות הידיים או הרגליים. 

 

מסיבה זו טיפול בהזעת יתר הפחתת תסמיני חרדה.

 

השיטות הנחקרות והאפקטיביות ביותר להפחתת החרדה הן:

 

  • הזרקת בוטוקס לכפות הידיים/הרגליים ובתי השחי.

  • הליך כירורגי המכונה ניתוח סימפתקטומיה - ניתוח אנדוסקופי המתבצע בהרדמה מלאה, ומוסרים בו רקמות השולטות בבלוטות הזיעה, בד״כ בבתי השחי ובידיים (Endoscopic Thoracic Sympathectomy, או ETS) ל-ETS עלולות להיות תופעות לוואי רציניות, כמו הזעה מפצה (הופעת הזעה מוגברת באזורי גוף אחרים, מהחזה ומטה), אך רוב הרופאים בכל זאת מחשיבים אותו להליך בטוח, למרות הסיכונים. 

  • תרופות לנטילה דרך הפה, בעיקר תרופות אנטיכולינרגיות, כמו גליקופירולט או אוקסיבוטינין, שיכולות להפחית את ההזעה, ולכן את החרדה.

 

מבחינת יעילות, בד״כ הטיפולים הכירורגיים נחשבים מבטיחים יותר, אבל שוב, הכל עניין של Trade Off בין אפקט קליני לבין תופעות לוואי.

 

 

טיפול תרופתי בחרדה  

 

כמובן שתמיד ניתן להשתמש בתרופות פסיכיאטריות לטיפול בחרדה,

אבל במקרה של חרדה שנגרמת מהזעת יתר, הגיוני יותר לטפל קודם במקור הבעיה, באמצעות טיפול פסיכולוגי בחרדה.

 

אם המטופל מחליט בכל זאת ליטול תרופות פסיכיאטריות, כדאי שיהיה מודע לכך שבנזודיאזפינים, המשמשים לטיפול בחרדה חמורה, גורמים להשפעה מרגיעה, אבל גם להתמכרות חזקה.

 

כמה וכמה מחקרים חקרו את הקשר שבין חרדה, מתח והזעת יתר. למרות שהתוצאות לא היו חד-משמעיות בנוגע לחלק הגוף (כפות ידיים, כפות רגליים או בתי שחי) שבו הזעת היתר גורמת למתח הרב ביותר.

רוב המחקרים הראו קששר חיובי בין חרדה ומתח להזעת יתר. 

 

 

טיפול עצמי בהזעת יתר 

 

לעתים קרובות, התערבות שעוזרת בהפחתת המתח שגורמת הזעת יתר יכולה לסייע רבות להפחתת התסמינים הפסיכולוגיים.

 טכניקות הרפיה, כמו תרגילי נשימה עמוקה, מדיטציה, מיינדפולנס או תרגול יוגה, יכולות לעזור מאוד.

 

שיטות של הפחתת חרדה יכולות להפחית הזעה מוגזמת כרונית כאשר מתרגלים אותן באופן קבוע. והן הופכות להיות חלק מאורח החיים.  

השיטות הללו אינן מחסלות לחלוטין את תסמיני הזעת היתר, אבל הן יכולות לעזור לצמצם את המצוקה הפסיכולוגית.  

במקרים רבים, הדרך הכי אפקטיבית להפחית משמעותית את החרדה הנגרמת מהזעת יתר היא פשוט לטפל במצב עצמו.

 

יש גם אופציות ניהול ביתיות, כמו יונטופורזיס (טיפול לא פולשני, באמצעות מכשיר המעביר זרם חשמלי יוני).

טיפולים מקומיים של תרופות ללא מרשם (כדורים החוסמים את בלוטות הזיעה), שניתן לנסות לפני שפונים לרופא,

אך ייתכן שאלה לא יקלו מספיק על מטופלים שסובלים מהזעת יתר וחרדה חמורות. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

  

 

 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

Davidson, J. R., Foa, E. B., Connor, K. M., & Churchill, L. E. (2002). Hyperhidrosis in social anxiety disorder. Progress in neuro-psychopharmacology & biological psychiatry, 26(7-8), 1327–1331. https://doi.org/10.1016/s0278-5846(02)00297-x

 

Klein, S. Z., Hull, M., Gillard, K. K., & Peterson-Brandt, J. (2020). Treatment Patterns, Depression, and Anxiety Among US Patients Diagnosed with Hyperhidrosis: A Retrospective Cohort Study. Dermatology and therapy, 10(6), 1299–1314. https://doi.org/10.1007/s13555-020-00439-y

 

סיפוק חמלה (Compassion satisfaction) הוא מונח שטבע פיגלי (2002), תוך המשגה הפוכה למצב של תשישות חמלה (Compassion Fatigue).

 

שביעות רצון חמלה מתייחסת להנאה או סיפוק מקצועי הנובע מעזרה לאחרים כאיש מקצוע. 

למשל, אחות שמרגישה סיפוק במתן עזרה לחולים במחלקת בית החולים בו היא עובדת.

אתה עשוי להרגיש חיובית לגבי עמיתיך או היכולת שלך לתרום למסגרת העבודה או אפילו לטובת החברה הגדולה יותר באמצעות עבודתך עם אנשים הזקוקים לטיפול.

בצד השני של סיפוק חמלה נמצאת עייפות חמלה - ההשלכות השליליות, לעיתים טראומטיות, של עזרה לאנשים שחווים מתח וסבל קיצוניים.

 

הפוטנציאל לסיפוק חמלה מבוסס על ההגשמה מעזרה לזולת ומערכות יחסים קולגיאליות חיוביות במסגרת עבודת טראומה (DePanfilis, 2006).

 

על פי פיגלי וסטאם (1996), שביעות רצון החמלה מושפעת מגורמי מוטיבציה פנימיים כגון תפיסות מסוגלות עצמית וכן גורמים חיצוניים כגון גורמים סביבתיים (כמו דרישות של מפקדים או מנהלים) ומשוב ישיר ממודלים לחיקוי.

ככזה, היא עשויה למלא תפקיד של מגן פסיכולוגי, על ידי חיזוק תחושת הערך העצמי של מטפלים.

באופן פרדוקסלי, הוא תורם לאופטימיות ולאמונה עמוקה בטובת האנושות.

 

 

מהי עייפות חמלה?

חשוב להיות מודעים לסימפטומים של עייפות חמלה/תשישות קרבה. כמה מהם כוללים:

 

  • תחושת כעס, עצבנות או מתוח.

  • אמפתיה מופחתת כלפי אחרים.

  • סבילות מופחתת כלפי מתח ולחץ או קושי בהתמודדות עם מתח ולחץ.

  • שינויים במערכת האמונות.

  • תחושת הישג והערכת עצמית מופחתת.

  • קושי להתרכז במילוי תפקיד.

  • קשיי שינה.

  • סיוטים ופלאשבקים.

  • בדידות מוגברת.

  • התמודדות לקויה או לא יעילה. 

  •  קונפליקטים במערכות יחסים.

  • האשמה עצמית במצבים שאינם בשליטת האדם.

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מה עושה קרימינולוג/ית קליני/ת?

 

מומחיותו של הקרימינולוג הקליני מורכבת בעיקר מההתפתחות המנטלית,הדינמיקה הנפשית, הקרימינוגנזה (חקר הגורמים להתנהגות פלילית של אדם), האבחנה והטיפול בבעיות של עבריינים ומתמודדים עם מופרעיות מנטליות.

משרד הבריאות הגדיר קרימינולוגיה קלינית כחלק מהעיסוקים המצויים תחת רגולציה ממשלתית בתחום בריאות הנפש. 

ההכשרה הבסיסית של קהרימינולוג הקליני היא תואר ראשון ותואר שני בקרימינולוגיה, עם התמחות במגמה הקלינית במהלך לימודי ה-MA. 

 

חופית ויצמן בבאי מטפלת CBT ברמת גן מכון טמיר 

חופית ויצמן בבאי, MA בקרימינולוגיה קלינית, מכון טמיר ר״ג

 

 

האם קרימינולוגים קליינים מציעים טיפול גם לאוכלוסיה נורמטיבית?

 

בהחלט כן.

קרימינולוגים מתמחים בתחום ספציפי לאחר סיום התואר השני.

לעיתים ייבחרו בנישה ספציפית, למשל טיפול באסירים בבתי כלא בשב״ס.

במקרים אחרים הם ייתמחו בטיפול פסיכותרפי במגוון הפרעות שאינן מאפיינות דווקא אוכלוסיה עבריינית. 

קרימינולוגים רבים בוחרים בלימודי המשך בפסיכותרפיה ומשתתפים בתכניות ייעודיות להכשרת פסיכותרפיסטים, במסגרת בתי ספר דו ותלת-שנתיים באוניברסיטאות ובמכללות.

במסגרת זו, כל אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש מיישרים קו -

פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים בוגי מגמה קלינית, מטפלים בהבעה.ויצירה ועוד. 

 

 

ֿיעל אלמוג MA קרימינולוגית קלינית פסיכותרפיסטית ממוקדת מכון טמיר ביהוד

יעל אלמוג, MA, קרימינולוגית קלינית,

מומחית לפסיכותרפיה ממוקדת, מכון טמיר יהוד

  

 

מה ההבדל בין קרימינולוגיה קלינית לפסיכיאטריה משפטית?

 

תחומים מסוימים השתיים עשויות לחפוף.

למשל, משרד הבריאות בצרפת מתפעל בבתי הכלא מרכזים רפואיים פסיכולוגיים לצרכי טיפול ואבחון. בהקשר הזה,

 

פסיכיאטרים רואים עצמם כפסיכיאטרים פורנזיים או כקרימינולוגים קליניים. באירופה ניתן לציין שני קווי התפתחות ביחס לסטטוס הרשמי של פסיכיאטריה פורנזית: בעוד שבמדינות מסוימות פסיכיאטריה פורנזית נוסדה כתת-התמחות של פסיכיאטריה כללית, באחרות היא תחום התמחות עצמאי, המקושר למוסדות לרפואה פורנזית או לבתי ספר לקרימינולוגיה המתמחים בפסיכיאטריה פורנזית. כתוצאה מכך שני מקצועות אמצו את התיאור ״קרימינולוג קליני״. 

 

ראשית, פסיכיאטרים שעובדים בתחום הפורנזי במדינות מסוימות באירופה משתמשים הן במונח ״קרימינולוג קליני״ והן ב״פסיכיאטר פורנזי״ לתיאור המומחיות שלהם. שנית, בישראל, למשל, קרימינולוג קליני הוא מקצוע לא-רפואי שמצריך השלמת לימודי תואר שני (M.A.) בקרימינולוגיה קלינית.

אנשי מקצוע משני העיסוקים - פסיכיאטרים פורנזיים וקרימינולוגים קליניים לא-רפואיים -  עובדים באותן מסגרות וחולקים חלק מהמשימות.

ועדיין, תחומי האחריות הפורמליים והמקצועיים שלהם שונים זה מזה משמעותית. 

 

 

מהן שיטות המחקר בקרימינולוגיה קלינית?

 

שיטות המחקר עשויות לכלול:

 

  • סקר

  • מחקר ניסויי ודמוי-ניסויי

  • מחקר חתך

  • מחקר אורך

  • מחקר סדרה עתית

  • מטא אנליזה

 

אחת התוצאות האפשריות של תיאוריה ומחקר בקרימינולוגיה קלינית היא התפתחות מערכת אבחונית אמינה וגישות טיפוליות במטרה למנוע מאנשים להפוך לפושעים, ולשקם את אלה שכבר ביצעו עבירות, כמו גם לעזור לפושעים להתגבר על המועדות הפסיכולוגית שלהם. 

 

 

מה זה פרופיילינג?

 

פרופיילינג לעבריינים הוא מונח המתאר טווח של גישות לחקירה קרימינלית, בה נבחנת ההתנהגות המופגנת בביצוע פשע, או בסדרה של פשעים דומים, ומתוכה ניתן להסיק ולהכליל מסקנות על הפרסונה של עבריין פוטנציאלי.

 

 

לסיום, הנה נקודת ראות מעניינת של קרימינולוג,

המנתח מקרים קליניים מתוך סרטים ידועים.

 

למשל, הבחנה יפה בין 3 סוגים של רוצחים:

רוצח סדרתי ממוקד פעולה,

 רוצח סדרתי ממוקד תהליך

ורוצח סדרתי ממוקד משימה...

 

שווה צפייה:

 

 

 

דר איה גולן טיפול במבוגרים ילדים ונוער מכון טמיר במרכז וצפון תל אביב

דר׳ איה גולן, MA בקרימינולוגיה, מכון טמיר תל אביב 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון

 

19 בנובמבר 2022   

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

חרדה גופנית:

תסמינים פיזיים של חרדה 

 

 

מהי חרדה?

 

למרות החוויה הסובייקטיבית הקשה, חרדה היא רגש אנושי ונורמלי ולעתים קרובות אף רגש בריא.

 

ועם זאת, כאשר אדם חש חרדה ברמות לא מידתיות, הדבר עלול להפוך לבעיה פסיכולוגית ורפואית.

 

הפרעות חרדה מהוות קבוצה נרחבת באבחנות בריאות הנפש, ולמעשה היא ההפרעה הנפשית הנפוצה בעולם, עם כ-290 מיליון מתמודדים, נכון לשנת 2018.

 

ניתן להגיד בביטחון שאין אדם שלא חווה מידה זו או אחרת של חרדה גופנית.

זו יכולה היתה להיות תחושת הרעד כשנכנסים לאודיטוריום באוניברסיטה באיחור, הבוסט של אדרנלין כשמישהו חותך אותנו תוך כדי נהיגה, הרגע בו עמדת לשאת את דרשת הבר-מצווה והשפתיים קצת רעדו, או כששומעים אופנוע שנותן גז וקופצים לרגע (במיוחד אם הייתם באיזור מאוים ברקטות). 

 

תחושות פיזיולוגיות, כמו סחרחורת קיצונית, טשטוש בעיניים, שיתוק שרירים, שלשול, ורטיגו, פריחות בעור, או תחושות קשות של קוצר נשימה ומחנק יכולות להיות תסמינים של חרדה בזמן אמת.

כשתחושות אלה מתרחשות והאדם איננו מבין למה, החרדה עלולה להתגבר לרמה של פאניקה, משום שבהיעדר הסבר הגיוני, האדם סבור שבוודאי משהו רע קורה. 

 

אנשים עם חרדה חברתית, למשל, חווים תוהו ובוהו גופני הזמן שהם נמצאים תחת אור הזרקורים:

הם נוטים להסמיק, להזיע, לרעוד, להרגיש קצב לב מואץ, שהראש שלהם ״מתרוקן״, בחילה או תחושה רעה בבטן, להיות בתנוחת גוף נוקשה, ליצור מעט קשר עין או לדבר בקול חלש מדי.

 

 

תגובת לחימה או בריחה במצבי חרדה

 

חרדה קשורה למגוון דרגות של עוררות פיזיולוגית במערכת העצבים האוטונומית, מצב המוכר כ״תגובת לחימה או בריחה״.

לתגובת חירום גופנית זו יש ערך אבולוציוני, אולם כמו במקרים רבים אחרים, נראה שהתהליכים הפיזיולוגיים מפגרים אחר ההתפתחות הפסיכולוגית והתרבותית של ההומו-ספיאנס.

המשמעות המעשית היא, למשל, שדקות לפני המראה לחופשה מיוחלת, נתמודד עם מתח נפשי (סטרס), בגלל חרדת טיסה

 

הגוף נותן לנו כל מה שיש כדי להימלט מהמקום הסגור, שנחווה כמסוכן, למשל:

הזעה בכפות הידיים, תחושת פרפרים בבטן, תחושה של לחץ בראש (tight band around the head), תחושת לחץ בשלפוחית השתן ובמעי, קוצר נשימה, תחושה של ניתוק מהגוף ועוד. 

כל השינויים הסומטיים המהירים הללו (ורבים אחרים) מנוהלים בו-זמנית על ידי המוח, המפרש את ההמראה כסיגנל סכנה, דורך את מערכת החירום הגופנית ומסייע לנו בהימלטות.

 

אלא שמערכות הגוף האוטומטיות מציעות מענה ששייך לתקופות מוקדמות בהרבה בהתפתחות האנושית: 

הגוף מתארגן לבריחה מהירה מפני טורף בסוואנה, בעוד במציאות של המאה- ה-21, בישיבה פסיבית על מושב הנוסע במטוס, נדרשת תגובה גופנית הפוכה לגמרי. 

אותה תגובה שאמורה לסייע לנו - התגייסות חירום של הגוף - הפכה לחרב פיפיות שפוגעת בהסתגלות שלנו ואינה משפרת אותה. 

 

 

להמחשה, הנה כתבה נהדרת מתוך של תאגיד כאן,

על חרדה גופנית שעולה אצל אנה עקב חרדת טיסה:

 

 

  

מהם התסמינים הגופניים במצבי חרדה?

 

  • כאבי בטן, בחילות או בעיות עיכול, כמו עצירות, שלשולים, רפלוקס ועוד.
  • כאבי ראש.
  • חולשה או עייפות.
  • מתח וכאבים בשרירים.
  • התעלפות.
  • סחרחורת / ורטיגו.
  • גלי חום או צמרמורת.
  • יובש בפה.
  • רעד.

  • בעיות בתפקוד מיני.

 

 

האם חרדה גורמת לנזק גופני?

 

חרדה בהחלט מתבטאת בתסמינים גופניים רבים ומגוונים שיוצרים גם הם בתורם לחץ ומועקה נוספת.

 

יחד עם זאת חשוב מאוד לזכור שתסמינים אלו שוככים כאשר רמת החרדה פוחתת. 

 

זה רלוונטי במיוחד להתקפי חרדה, בהם פורצים משום מקום תסמינים פיזיולוגיים אקוטיים שמאפיינים מצב חירום, כמו דפיקות לב מואצות, הזעה, נשימה מהירה, מועקה בחזה ולעיתים שלשול.  

 

לרוב, לאחר 20-30 דקות התסמינים נחלשים ומפסיקים.

 

בכל מקרה, חשוב לפנות לבדיקה רפואית ולא להסתמך על ההנחה שהבעיה הגופנית נובעת רק מחרדה. 

 

 

הגוף מדבר את החרדה

 

כאשר אדם חווה התקף חרדה מותמרים רגשות ומחשבות שקדמו להתקף לתחושות גופניות.

 

קשה מאוד להבחין בשעת לחץ האם יש לפעול לעבר רגיעה נפשית או שמא מדובר בבעיה רפואית שדורשת טיפול רפואי דחוף.

הטשטוש הזה בין מצב נפשי למצב גופני מעמיס חרדה על החרדה הקיימת. 

 

תסמינים גופניים של חרדה נגרמים כתוצאה מעוררות גבוהה של איזורים מוחיים שקשורים בתפיסה מודעת של איום ופחד, גם כאשר גורמים כאלה לא קיימים או שהם נתפסים כמאיימים הרבה יותר מכפי שהם באמת. 

 

ישנן מחלות, אלרגיות או רגישויות פיזיולוגיות רבות שמעלות את הסיכוי להתפתחות של חרדה.

למשל, כאבים גופניים לא מוסברים ובלתי צפויים, כמו כאבי שרירים, בעיות בקיבה, אלרגיה עונתית או קשיי בליעה מערערים את הביטחון ולכן מעוררים חרדה.

כך הדבר גם בקרב חולי לב או סכרת, שצריכים לנקוט בשלל פעולות יזומות כדי להגן על בריאותם.

 

מצבים כאלה, באופן טבעי, מעלים את הדריכות הכרונית בה חי האדם את חייו. 

 

 

כאב בחזה וחרדה 

 

כאבים בחזה שקשורים לחרדה נקראים NSCP -  כאבים לא טיפוסיים בחזה עם שאינם תוצאה של אירוע לב.

 

כאבים בחזה שמקורם בלחץ מרגישים קצת אחרת עבור כל אדם.

 

חלק עשויים לחוות כאבים בחזה באופן הדרגתי, בעוד שאצל אחרים הכאבים בחזה עלולים להיות פתאומיים ולא צפויים.

 

ניתן לתאר כאב בחזה בחרדות כך:

 

  • כאבים שמגיעים בפולסים חדים.

  • כאב בחזה שמתמשך לאורך זמן.

  • פרכוס או עווית שרירים חריגים בחזה.

  • תחושת צריבה, חוסר תחושה או כאב עמום.

  • מתח חזק או לחץ בחזה, כמו של דקירה.

 

אדם בלי היסטוריה של כאבים בחזה עקב חרדה עלול להיבהל (ובצדק) מהחוויה הזו ולכן רבים משערים שהם חווים התקף לב וממהרים לפנות לחדר מיון בבית בחולים לבדיקה ולטיפול.

 

למעשה, מחקר שפורסם כבר ב-2006 זיהה קשר בין התמודדות עם כאבים בחזה שקשורים לחרדה לבין הפרעות חרדה.

חשוב לציין: אם ביקרתם במיון והרופאים לא מצאו סיבה ספציפית לתלונות על כאבים בחזה, התייעצו עם הרופא לגבי קיומן של סיבות אפשריות אחרות, כולל חרדה.

 

בכל מקרה, הכרחית בדיקה רפואית שתקבע האם מדובר בהתקף חרדה או בהתקף לב.

 

 

חולשה בשרירים

 

סימפטום נפוץ נוסף של חרדה כרונית מתבטאת בשרירים:

חולשה, מתיחה, התכווצות ,עוויתות, רעד, קפיצות לא רצוניות או נוקשות, כולם עשויים לייצג תסמינים של מצב חרדה.

 

במצבי חרדה, שרירי הגפיים מושפעים במידה הרבה ביותר  - הרגליים ולעתים הזרועות.

 

אם נחשוב על זה, במהלך תגובת לחימה או בריחה, הגוף מתכונן לפעול נגד סכנה.

אחת הדרכים בהן הגוף מתכונן לפעולה זו היא הפניה של זרימת הדם לאזורים חיוניים יותר, למשל הרגליים, שנחוצות כדי להימלט.

זרימת דם מוגברת לרגליים גורמת לתחושת כבדות, חולשה או עקצוצים (״קצת עקצוצים...״ - ניר וגלי).

 

 

התעלפות וחרדה

 

ביטוי גופני נפוץ של לחץ וחרדה קיצוניים הוא עילפון.

 

יש כאלה שחווים התקפי פאניקה המלווים בסימפטומים של סחרחורות, תחושת ריחוף וחולשה גופנית כללית שבמקרים מסוימים מובילים גם לעילפון. 

קיים גם מצב ביניים בו לאדם יש תסמיני עילפון אבל הוא אינו מתעלף בפועל, מה שידוע בשם פרה-סינקופה (Presyncope), כלומר השלב לפני ההתעלפות, שיכול אף הוא להתבטא בסחרחורת, חולשה, תחושת חום, הזעה או בחילה. לעיתים יופיעו גם דפיקות לב מואצות וראייה מטושטשת.

 

מה שהופך התקף פאניקה לסכנת עילפון הם היפר-ונטילציה, רמות גבוהות מאוד של אדרנלין ורגישות תחושתית מוקדמת.

 

מאחר שסימפטומים אלה משותפים גם למי שחווה התקפי לב, חשוב להיבדק אצל רופא אם וכאשר תחושות אלה מגיעות. 

 

אף על פי שהקשר בין סחרחורות לבין הפרעות פסיכיאטריות הוא מורכב ודינמי ולמרות שקשה להבחין בין סיבה לתוצאה, מחקרים עדכניים עומדים על הקשר בין סחרחורות כרוניות, שמשפיעות על האדם בתדירות של לפחות שלושה חודשים בשנה, לבין הפרעות חרדה. 

לפי אחד המחקרים, שליש מהחולים ב-(CSD (Chronic Subjective Dizziness סובלים גם מהפרעת חרדה, מבלי שקיימת היסטוריה של הפרעת שיווי-משקל או מצב רפואי אחר שעלול לגרום לסחרחורת.

 

סיבה נוספת לעילפון עקב חרדה יכולה לנבוע מפוביות.

למשל, יש לא מעט אנשים שמתעלפים למראה מחט או דם: 

סוג זה של התעלפות נקרא סינקופה ואזו-ואגאלית (Vasovagal syncope), המתרחשת בעת חרדה קיצונית - המוח זקוק להרבה אנרגיה באופן פתאומי והלב אינו מצליח לספק את הסחורה בקצב המתאים. נפילת ההתעלפות מקלה על הלב להזרים דם למוח ולאיברים חיוניים נוספים.

 

חשוב להדגיש שרק רופא יכול לאבחן את סיבת ההתעלפות.

ישנן בעיות שעלולות להוביל להתעלפות, כמו בעיית לב.

אם אתה מתעלף בלי סיבה נראית לעין, גש לבדיקה רפואית. 

אל תהיה זחוח, גם אם אתה משוכנע שהסיבה להתעלפות היא חרדה.

 

 

מערכת העיכול וחרדה

 

חרדה גורמת לכאבי בטן או אי-נוחות במערכת העיכול.

 

כאשר אדם חרד, בלוטות יותרת הכליה מייצרות ומשחררות את ההורמון קורטיזול למחזור הדם.

 

תהליך זה מצית תגובת לחימה או בריחה, שמעוררת, בין היתר, התכווצויות בבטן, עצירות, שלשולים, בחילות ותסמינים גסטרולוגיים אחרים.

 

יש אנשים שרמת חרדה גבוהה במיוחד משבשת את פעילות מערכת העיכול באופן שגורם להם לשלשל באופן כרוני.

 

התופעה מוכרת לרבים כסינדרום המעי הרגיז, המוכר קלינית כ- (Irritable Bowel Syndrome (IBS.

הבעיה העיקרית במקרה זה, היא שהמבוכה, הבושה ואי-הנוחות שנגרמות מהשלשול, מעצימה את החרדה ואת תחושת חוסר האונים המתלווה אליה.

אם תופעה זו חוזרת יותר מפעם אחת, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה או עם פסיכולוג כדי ללמוד טכניקות לשליטה בחרדה. 

 

הקשר בין שלשולים ללחץ וחרדה הוא פועל יוצא של תגובת הלחץ המתוכננת של הגוף, מה שמכונה בדרך כלל Fight or flight.

מבחינה אבולוציונית, תגובה זו התאימה מאוד כדי לשרוד בג'ונגל - אם למשל רדף אחריך אריה, שלשול איפשר לך להשיל משקל באופן מיידי ולהימלט על חייך. אבל אותה תגובת לחץ אדפטיבית שהתאימה לאבות אבותינו נחווית כיום כתקלה לא מותאמת ולא רלוונטית לקצב המהיר של החיים המודרניים. 

 

מערכת העיכול רגישה גם למצבי לחץ קיצוניים. כשעוברים התקף חרדה, חלק מהאנשים יכולים לחוות סימפטומים של שילשולים והקאות שנובעים מרמות האדרנלין הגבוהות בדם.

החרדה מפני תופעות של שילשול והקאה מחזקת את חרדת הציפייה לקראת הופעתן. 

 

קיימות בעיות עיכול נוספות שקשורות לחרדה, כמו ריפלוקס (GERD).

למשל, מחקר הגיע למסקנה שרמות החרדה גבוהות משמעותית אצל הסובלים מריפלוקס, במיוחד אלו המדווחים על כאבים בחזה (Mohammad et al, 2019).

זה נכון גם אצל מתמודדים עם ריפלוקס שרמת החומציות בקיבה שלהם גבוהה מהרגיל ושמתגברת במהלך התקף חרדה וגורמת להקאה.

 

כדי לא להחמיר התקף חרדה שמתבטא בהקאות חוזרות ונשנות שיכול ״להתגלגל״ לבעיות גופניות נוספות, חשוב להקפיד על שתייה מרובה של מים ולצרוך מזונות קלים לעיכול. 

 

 

הפסיכיאטרית ד״ר טרייסי מרקס, יקירת האתר, מסבירה:

 

 

 

פריחה וגירודים 

 

תגובה גופנית נפוצה נוספת הנלווית לחרדה היא גירודים ופריחה בעור.

 

בדרך כלל, חרדה מעצימה בעיות בעור שקרב מתמודדים עם מחלת עור כרונית. לדוגמא, חרדה עלולה להחמיר מצב קיים של פסוריאזיס, אקנה או אקזמה ואף לתרום להתלקחות דרמטולוגית מחודשת.

אזורי הפריחה יכולים להיות קטנים מאוד עד למצב שבו הם מפושטים על פני איזורים נרחבים.

 

הסיבה המרכזית לתופעות עוריות אלו הינה היחלשות המערכת החיסונית בעתות לחץ וחרדה.

 

בכדי למנוע את הישנותה של חוויית החרדה, הגוף שולח הורמון בשם היסטמין, שמעצים את אי הנוחות בחוויית הלחץ ובכך בעצם מנסה להילחם בה.

 

הבעיה היא, שתופעות הלוואי כוללות גירודים, אדמומיות ונפיחויות, המכונות בשם הרפואי Uritcaria - תופעה שמתגברת בעקבות אורח חיים רווי מתח, סטרס ועומסים נפשיים, וגם באופן אקוטי בעקבות אירועי חיים מלחיצים כגון מוות של אדם קרוב או משבר וחרדה כלכלית. 

 

במקרים מסוימים, בעזרת טיפול פסיכולוגי ממוקד ובהינתן מוטיבציה גבוהה מצד הסובל מהבעיה, ניתן לזהות את מוקד הלחץ וכך להפחית את הסימפטומים ואף להעלימם כליל.

 

 

ורטיגו, סחרחורת וחרדה

 

מבחינה גופנית, חרדה מקושרת אצל חלק מהאנשים גם לתחושת סחרחורת קשה, כאילו העולם מסתובב או נע במהירות ובחוסר יציבות.

לפי נתונים מחקריים, עד 28% מהמתמודדים עם סחרחורות פסיכוגנית דיווחו על תסמינים של הפרעת חרדה ו -1 מ-4  עומדים בקריטריונים האבחוניים של הפרעת פאניקה.

תחושה זו, יחד עם בחילה וסחרחורות, מכונה ורטיגו. תופעות אלה מהוות סימנים למחלות גופניות אחרות, כמו סקלרוזיס, מחלות נוירולוגיות שונות או סרטן.

למרות שמחקרים מלמדים שכדאי להיזהר מחיבור אבחוני מהיר מדי בין ורטיגו לבין הפרעות נפשיות, כמו חרדה ודיכאון,  תופעה זו מעצימה את החרדה כלפי הישרדות הגוף ובריאות, גם אם מקור החרדה הראשוני הוא בפחד או דאגה מדברים אחרים. 

חשוב מאוד, כאשר ורטיגו מתרחשת, להיבדק נוירולוגית, ובמידה ולא עלו ממצאים, לזהות גורם נפשי שייתכן והוא אחראי על הגברת הסימפטומים. במקרים רבים, החרדה כלפי הגוף משתלטת ומקשה לייחס את החוויה לגורם לחץ ספציפי. כאשר "עולים" על העניין, החוויה הלא נעימה נפסקת, או נחווית לעתים רחוקות הרבה יותר.

 

לתופעה של ורטיגו ממקור רגשי יש שם בספרות המקצועית -   Persistent Postural-Perceptual Dizziness או Phobic postural vertigo.

תסמונת זו קשורה למצבים וסטיבולריים (בעיות שיווי משקל). 

 

 

 עייפות והתקפי חרדה

 

תחושת עייפות ותשישות פיזית ונפשית מאוד נפוצה לאחר שחווים התקף חרדה או פאניקה. התקף פאניקה הוא פרץ אינטנסיבי של תחושת פחד וחרדה שיכול להשאיר השפעה מתמשכת על הגוף והנפש, ולהוביל לתשישות ועייפות.

 

התסמינים הפיזיים של חרדה, כמו קצב לב מהיר, הזעה והיפר-ונטילציה, עלולים לגרום לגוף להרגיש מחוסר אנרגיה. תגובת "הילחם או ברח" היא חלק ממנגוני ההישרדות שקיימים בכל אחד מאיתנו, כאשר היא מופעלת במהלך התקף פאניקה היא מובילה לשחרור אדרנלין והורמוני סטרס אחרים. בעוד שתגובה זו שימושית במצבי חירום, הפעלה ממושכת של המערכת הזו עלולה להוביל לתשישות ועייפות.

 

התקפי חרדה יכולים להיות מציפים ולהוביל לתחושות של חוסר אונים ופחד. החשש מחוויה של התקף נוסף ורגשות הבושה או המבוכה שלעיתים נלווים לכך יכולים להתיש.

 

 

יובש בפה (xerostomia) וחרדה

 

תחושת חרדה או לחץ יכולות להפחית את זרימת הרוק בפה, אבל עבורחלק מהאנשים לא החרדה עצמה היא שמייצרת הבעיה, אלא תרופה נוגדת דיכאון או תרופות נלוות.

יובש בפה הוא תופעת לוואי ידועה של מגוון תרופות, כמו וגדות דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות, אנטי היסטמינים, חוסמי בטא כמו גם תרופות לפרקינסון ואפילפסיה.

כאשר תרופה להפחתת חרדה גורמת ליובש בפה, התסמינים מופיעים בדרך כלל זמן מה לאחר תחילת הטיפול.

יובש בפה יכול להיגרם גם בגלל נשימה מהירה דרך הפה, תסמונת סיוגרן או התייבשות.

 

 

קשיים בתפקוד המיני

 

חשק מיני נמוך וסלידה מינית קשורים להפרעות חרדה, הן כתסמינים והן כגורמים תורמים.

למשל, חרדה עלולה להסיח את הדעת מגירויים ארוטיים ולפגוע בעוררות המינית, כך שבמקום להנות, הגבר או האשה עלולים להיות מוצפים בחרדה לגבי עמידה בציפיות של בן/ת הזוג.

חרדה כזו יכולה להוביל לקושי בזקפה, בשפיכה מהירה או בהגעה לאורגזמה.

 

 

תסמינים פיזיים פחות שכיחים של חרדה

תסמיןתיאור
טינטון (רעש באוזניים) תחושת צלצול, זמזום, או רעש אחר באוזניים שאינו נגרם ממקור חיצוני. יכול להחמיר במצבי חרדה.
צריבות ועקצוצים בעור גירודים, פריחות או צריבות בעור הנגרמים או מוחמרים כתוצאה מחרדה ולחץ נפשי.
שיהוקים מתמשכים שיהוקים שאינם נגרמים מאכילה או שתייה אלא כתוצאה ממצוקה נפשית.
כאבי לסת כאבים בלסת הנגרמים מהידוק שיניים או חריקת שיניים, לעיתים קרובות בלילה, כתוצאה מחרדה.
קשיי נשימה ופיהוקים תחושת קוצר נשימה המלווה בפיהוקים תכופים או נשימות כבדות, לעיתים כתגובה לחרדה מתמשכת.
בעיות במחזור הדם הפרעות בזרימת הדם כתוצאה מחרדה, אשר עשויות לגרום לשינויים בטמפרטורת הגוף ולהופעת גלי חום.

 

 

 

איך להקל על החוויה הגופנית שנלווית לחרדה?

 

בהרבה מאוד מקרים, טכניקות וכלים של CBT, פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, יכולים לסייע מאוד בהתמודדות: 

 

  • תרגול טכניקת מיינדפולנס ומודעות גופנית מסייעות להקל על הסימפטומים הגופניים של החרדה ומעלות תוך כדי דרכי התמודדות נוספות.

  • תרגילי דמיון מודרך והרפיה גופנית (כמו שיטת PMR) המוכוונים לזיהוי גורם החרדה, מסייעים גם בטווח הארוך להפחתתה. 

  • בנוסף, תרגילי נשימה סרעפתית מסייעים בהפחתת ההיפר-ונטילציה שהגוף חווה תוך כדי התקף החרדה, מרגיעים את הגוף ואת רוב הסימפטומים הגופניים שתוארו לעיל.

 

 

ניהול הסימפטומים ומניעה של הפרעת חרדה אפשריים כטיפול עצמי: 

 

  • להפחית בצריכת מזונות ומשקאות המכילים קפאין.

  • לאכול נכון, להתעמל ולישון טוב יותר.

  • להציב את הצורך במנוחה טובה בעדיפות עליונה (דברו עם הרופא אם עדיין יתגלו קשיים בשינה).

  • לשאול את הרופא או את הרוקח לפני שנוטלים כל תרופה ללא מרשם או תרופות צמחיות - רבות מאלה מכילות כימיקלים שמחמירים התקפי חרדה.

 

טיפים להפחתת חרדה פיזית

 

טיפול בסימפטום הגופני שצץ באמצעות הידע הרפואי הקיים, יחד עם ניסיון מתמיד לאינטרוספקציה וחקר פנימי אודות מקור החרדה, באמצעות עזרה-עצמית או איש מקצוע, הם המפתח להפחתת הסבל ואי הנוחות הגופנית הנגרמת במצבי חרדה.

 

 

לסיכום, חרדה גופנית, או סומטית, היא הביטוי הפיזי של חרדה.

תסמינים אלו נגרמים על ידי תגובות גופניות שאמורות לעזור באמצעות שחרור כימיקלים שהיו אמורים במקור לסייע לנו לשרוד, אלא שבימינו הפכו הטכניקות הגופניות ההשרדותיות לבעיה מטרידה בפני עצמה, בייחוד כאשר גורמי הסטרס נמשכים לאורך זמן.

  

 

נסיים עם נעמי שמר, שבשירה ״התחדשות״ היא רואה תקווה גם כאשר היא חשה פיק ברכיים:

 

״עייפות בלתי מוסברת

פיק ברכיים לא מובן

זו שעה שלא חוזרת

לעולם - אבל

בליבך אתה יודע

שמעבר לפינה

אהבה חדשה

ממתינה...״

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון:

 

17 בדצמבר 2023

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה: 

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

Holmberg J, Karlberg M, Harlacher U, Rivano-Fischer M, Magnusson M. Treatment of phobic postural vertigo. A controlled study of cognitive-behavioral therapy and self-controlled desensitization. J Neurol. 2006 Apr;253(4):500-6. doi: 10.1007/s00415-005-0050-6. Epub 2005 Dec 19. PMID: 16362533.

 

Lee SH, Park SJ, Byeon K, On YK, Yim HR, Kim JS. Prevalence and clinical factors of anxiety and depression in neurally mediated and unexplained syncope. Yonsei Med J. 2013 May 1;54(3):583-9. doi: 10.3349/ymj.2013.54.3.583. PMID: 23549800; PMCID: PMC3635653.

 

Mohammad, S., Chandio, B., Soomro, A. A., Lakho, S., Ali, Z., Ali Soomro, Z., & Shaukat, F. (2019). Depression and Anxiety in Patients with Gastroesophageal Reflux Disorder With and Without Chest Pain. Cureus, 11(11), e6103. https://doi.org/10.7759/cureus.6103

 

Yuan, Q., Yu, L., Shi, D., Ke, X., & Zhang, H. (2015). Anxiety and Depression Among Patients With Different Types of Vestibular Peripheral Vertigo. Medicine, 94(5), e453

 

 

 

  

מה זה איוואסקה (Ayahuasca)?

 

איוואסקה הוא סם פסיכדלי הנצרך כחליטה לשתייה.

 

החומר הפסיכואקטיבי הפעיל נרקח משילוב בין גזע ה-Banisteriopsis caapi (איוואסקה) לבין עלי צמח ה- Psychotria virids (צ'אקרונה), שניהם גדלים פרא ביערות האמזונס. 

 

משקה האיוואסקה מכיל רמות גבוהות של N, N-dimethyltryptamine (DMT), הלוציגן סרטונרגי, יחד עם מעכבי מונואמין אוקסידאז.

 

 

 

ההיסטוריה של איוואסקה

 

קשה לדעת מתי בני אדם החלו להשתמש בחומר, אולם הרשומות האנקדוטליות הראשונות של תושבי אירופה שנתקלו באיוואסקה מופיעים כבר מהמאה ה -16.

היו אלה מיסיונרים מספרד ומפורטוגל שנסעו לדרום אמריקה וגילו כי הילידים שם משתמשים באיוואסקה.

הם תיארו את טקסי האיוואסקה כעבודת השטן, מה שכמובן עורר מחלוקת בין-תרבותית לגבי השימוש בו.

 

מי שדיווח לראשונה על השפעת איוואסקה היה הבוטנאי האנגלי ריצ'רד ספרוס, בשנת 1851, אולם ההשפעות הפסיכוטרופיות של הסם חדרו לתודעה הציבורית במערב רק בסוף המאה ה-20.

 

כיום , פרו נהנית מ״תיירות איוואסקה״ - זרימת המוני תיירים המבקשים להתנסות בחוויה שמבטיחה ההתנסות עם המשקה.

 

מה קורה ברטריט איוואסקה? 

נראה שאיכות החוויה באיוואסקה משתנה.

טקסי האיוואסקה מונחים לרוב על ידי שאמאן מנוסה.

טקס השתייה אורך בין 20-60 דקות ואז מתחילה ההשפעה, שיכולה להימשך עד 6 שעות.

ההשפעות האופייניות כוללות הזיות ויזואליות וחחויה פנימית שנעה כל קשת. בין אופוריה חיובית לפרנויה שלילית.

 

לאחרונה פורסם מחקר מעניין המתאר קשר חיובי בין שימוש בסמים פסיכדליים למטרות אנתאוגניות (כלומר דתיות / אמוניות) לבין התפתחות רוחנית מוגברת. 

 

 

איאווסקה בישראל

 

אנו לא מקיימים במכון טמיר טיפולים באמצעות חומרים פסיכדליים. אבל חשוב לציין כי בישראל מתקיימים בשנים האחרונות טקסי איוואסקה, בהם לוקחים חלק ישראלים ופלסטינים, השואפים ליצור מרחב פסיכדלי מרפא.

הטקסים, שמתקיימים בעיקר בישראל, כוללים השתתפות של ישראלים ופלסטינים מהגדה, שבאים לשתות יחד את המשקה הפסיכדלי מתוך רצון לרפא טראומות אישיות וקולקטיביות.

ד"ר ליאור רוזמן יזם מחקר על השפעת הטקסים הללו ומצא כי חוויות טרנספורמטיביות עם איוואסקה יכולות להוביל לשינוי תפיסות פוליטיות ולחיזוק תחושת אחדות אנושית.

משתתפים דיווחו על תחושת חיבור, מפגשים תרבותיים משמעותיים והתמודדות טובה יותר עם טראומות קולקטיביות כמו השואה והנכבה. תהליך זה, שמוביל להרחבת התודעה ולגמישות עצבית, מעורר אצל המשתתפים רצון לפעול לשינוי חיובי. פסיכדליה עשויה לבנות אקטיביסטים שמונעים מחזון של שלום ושחרור, ולא מתוך פחד וחשדנות. האיוואסקה מסייעת לאנשים לחוות ולהבין את הצד השני בצורה עמוקה, ובכך לשפר את הדיאלוג והקשרים בין קבוצות קונפליקט.

 

 

 

DMT

 

הרכיב הפסיכדלי המרכזי שפעיל באיוואסקה נקרא DMT, או N, N-dimethyltryptamine. 

ההשפעה הפסיכואקטיבית של DMT ידועה זה מכבר - 

היא כוללת הלוצינציות ראייה קצרות אך אינטנסיביות וחוויה המתוארת על ידי המשתמשים כהארה רוחנית.

 

מרבית מדינות העולם מסווגות את ה- DMT כסם אסור.

עם זאת, מדינות מסוימות מחזיקות בחוקים מקלים המתייחסים להחזקת או שימוש באיוואסקה. 

 

 

ההשפעה המוחית של איוואסקה

 

ניתן לתאר את ההשפעה הביוכימית של איוואסקה כמצב מדיטטיבי.

בגדול, השפעה זו מפחיתה פעילות-יתר מוחית המובילה לדיכאון ולחרדה.

רכיב ה- DMT באיוואסקה מתקשר עם קולטני הסרוטונין, שמשפיעים בתורם על היבטים תודעתיים מגוונים, כמו רגשות ומצב רוח. 

 

על פניו נראה כי שימוש מאוזן באיוואסקה לא נקשר להחמרה בבעיות נפשיות או בקשיי תפקוד נוירופסיכולוגיים, אבל נתייחס עוד מעט לסיכונים, שבהחלט קיימים. 

 

 

מה ההבדל בין איוואסקה לפטריות הזיה?

 

על אף הדמיון לפיו האיוואסקה ופטריות ההזיה מעוררות הזיות, ישנם הבדלים בין החומרים, כאשר ההבדל החשוב ביותר הוא במרכיבים הפסיכואקטיביים השונים.

פטריות הזיה מכילות פסילוסיבין בניגוד לאיוואסקה שמכילה DMT ובטא-קרבולין. 

 

 

הפוטנציאל של איוואסקה כטיפול בדיכאון

 

במקביל לגל הפסיכואקטיבי בו אנו מצויים בתחילת העשור השלישי, גם איוואסקה מעוררת עניין מחקרי ביו -רפואי בנוגע לתועלות הקליניות.

 

לחליטת האיוואסקה הפסיכואקטיבית עשויה להיות פעילות נוגדת דיכאון וחרדה.

 

נתונים ממחקרי תצפית מראים כי לאיוואסקה ול-DMT, עשויה להיות השפעה נוגדת חרדה, וחרדה חברתית בפרט (Dos Santos, et el, 2021).

 

מחקר מ-2016 מצא יתרונות טיפוליים משמעותיים עבור מתמודדים/ות עם דיכאון מג'ורי, זאת לאחר מתן מנה אחת של איוואסקה.  

 

 

בנוסף, מחקר קליני עם הקצאה אקראית, שפורסם ב-2019, מלמד כי בהשוואה לקבוצת פלצבו, מנה אחת של איוואסקה קשורה לירידה משמעותית בתסמינים דיכאוניים.

לאיוואסקה גם יש אפקט קליני שיוצר אינטראקציה עם תרופות SSRI, לכן חשוב במיוחד להתייעץ עם רופא מנוסה.

 

 

מחקר מ-2024 מראה שהתנסויות עם החומר עשויות להוביל לרגשות מתמשכים של הכרת תודה וחיבור חזק יותר לטבע (Aday et al, 2024).

שינויים כאלה יכולים להיות ממש יעילים במסגרות טיפוליות. למשל, מטפלים יכולים לשקול לשלב טיפול בעזרת איוואסקה עבור מטופלים המחפשים צמיחה אישית ותחושה עמוקה יותר של הכרת תודה וחיבור לטבע.

 

 

מחקר שפורסם ב-2022 על ידי חוקרים מהאוניברסיטה הפדרלית בריו גרנדה בברזיל סומן כמחקר קליני מבוקר ראשון שנערך עם איווסקה במטופלים עם דיכאון עמיד לטיפול.

החוקרים מצאו נמצא כי פרמטרים רגשיים ופיזיולוגיים ספציפיים שנראו בזמן השימוש, מילאו תפקיד מכריע בשיפור סמנים ביולוגיים של דיכאון. כגון; נצפתה פעילות בגורם נוירוטרופי שמקורו במוח, יומיים לאחר נטילת האיווסקה (de Sousa et al, 2022).

 

במחקר השתתפו 72 אנשים, 28 מתוכם עם דיכאון בין בינוני לעמיד ו44 מטופלים בריאים. מחצית מכל קבוצה קיבלה איווהסקה, ואילו המחצית השנייה קיבלה פלסבו. המחקר נערך בבית החולים האוניברסיטאי אונופר לופס ונמשך כ-8 שעות. המשתתפים עברו הערכה קלינית של בריאת הנפש, וסיפקו דגימות רוק לפני הניסוי במהלכו ואחרי פגישת המינון.

 

לפי תוצאות הניסוי, תהליכים מסוימים שקרו במהלך פגישה בשילוב של איהוואסקה מיתנו את השיפור של סממנים ביולוגים של מטופלים עם הפרעת דיכאון מג'ורי ואף בקהילה של חולים עם דיכאון שעמיד לטיפול. ככל שהירידה בתסמיני הדיכאון גדולה יותר, כך רמות הקורטיזול בסרום גבוהות יותר, בעוד ששינויים נמוכים יותר ברמות הקורטיזול בסרום היו קשורים לרמות גבוהות יותר של גורם נוירוטרופי שמקורו במוח של חולים שהראו תגובה חמורה יותר של דיכאון.

 

צוות המחקר באוניברסיטה הפדרלית של ריו גרנדה בוחן את ההשפעות נוגדות הדיכאון של איהוואסקה במשך כ-12 שנים. מחקר זה שנערך לאחרונה בשיתוף עם צוות רב תחומי של חוקרים בברזלים ובאוסטרליה מספק צעד קדימה בתחום הפסיכדליים. שכן הוא מעריך את השינויים הביולוגיים של סמנים ביולוגיים מולקולריים בהפרעת הדיכאון המג'ורי. 

 

 

באופן לא מפתיע, במחקר שנערך ב-2019 נמצא כי בקרב סובלים מהפרעת אישיות גבולית הובילה האיוואסקה לירידה בקשיי ויסות רגשי.

 

 

 

סיבוכים ותופעות לוואי

 

מחקרים תצפיתיים שפורסמו לאורך השנים בחנו את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש קבוע באיאוואסקה בקהילות דתיות.

בגדול,  ניתן ללמוד כי שימוש ארוך טווח באיוואסקה לא מדרדר את היכולת הקוגניטיבית, אינו מייצר התמכרות ולא מחמיר בעיות נפשיות קיימות.

 

למעשה, חלק מהמחחקרים הללו מצביעים אפילו על הפחחת שימוש באלכוהול ובסמים, לצד תפקוד קוגניטיבי ובריאות נפשית טובה יותר. 

 

יחד עם זאת, כאשר איוואסקה ניטלת דרך הפה, זה יכול להיות מסוכן החומר הפעיל מכילים כימיקלים שגורמים להזיות, רעידות, הרחבת אישונים, הגברת לחץ הדם ובחילות.

אחת התופעות הבולטות ביותר לאחר שימוש באיווסאקה היא הקאות ושלשולים.

יש מי שרואה בתופעות הללו ברכה, הם מרגישים שהם עוברים תהליך ניקוי שמאפשר לטהר את אלמנטים שליליים בחייהם.

 

בעלי היסטוריה של הפרעות פסיכיאטריות, כמו סכיזופרניה, צריכים להימנע מאיוואסקה כיוון שהיא עלולה להחמיר סימפטומים פסיכיאטריים קיימים ולגרום למאניה או לפסיכוזה.

 

סיכונים חריפים יותר כוללים פרכוסים, דום נשימה וקומה (תרדמת). במקרים נדירים יותר קיים סיכון לתמותה.

 

 

מה ההבדל בין טריפ איוואסקה לאיבוגאין?

 

הן צריכה של איוואסקה והן של איבוגאין גורמות לטריפים תודעתיים מאוד אינטנסיביים.

יחד עם זאת, בגלל התכונות הייחודיות של האיבוגאין והאופן שבו הוא עובר חילוף חומרים בכבד, שימוש באיבוגאין אורך הרבה יותר זמן, עד 18-36 שעות. פי 1.5 עד 3 מאיוואסקה.

לאיבוגאין השפעות ייחודיות על הלב והוא נחשב לפסיכדלי מסוכן יחסית.

טיפול באיבוגאין מחייב בדיקה רפואית אבל דווחו מקרי מוות במהלך הטיפול באיבוגאין.  

איוואסקה לא מסוכן כמו איבוגאין, אבל ישנם כמה סיכונים פוטנציאליים, במיוחד עבור אנשים עם בעיות לב - שתמיד יכולים להיות לא מאובחנים.

 

 

  

עדכון אחרון

 

16 ביוני 2024

 

   

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

 

הרטוגזון, ע. (2024, 13 ביוני). ד"ר ליאור רוזמן משוכנע: טקסי איוואסקה ישראלים-פלסטיניים יקרבו את השלום. הארץ. https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/2024-06-13/ty-article-magazine/.highlight/00000190-05ff-d067-adb0-8fff9cd50000

 

Aday, J. S., Bloesch, E. K., Davis, A. K., Domoff, S. E., Scherr, K., Woolley, J. D., & Davoli, C. C. (2024). Effects of Ayahuasca on Gratitude and Relationships with Nature: A Prospective, Naturalistic Study. Journal of psychoactive drugs, 1–10. Advance online publication. https://doi.org/10.1080/02791072.2024.2312980

 

St. Arnaud, K. O., & Sharpe, D. (2023). Entheogens and spiritual seeking: The quest for self-transcendence, psychological well-being, and psychospiritual growth. Journal of Psychedelic Studies, 7(1), 69–79. https://doi.org/10.1556/2054.2023.00263

  

de Sousa GM, de Oliveira Tavares VD, de Menezes Galvão AC, de Almeida RN, Palhano-Fontes F, Lobão-Soares B, de Morais Freire FA, Nunes EA, Maia-de-Oliveira JP, Perkins D, Sarris J, de Araujo DB, Galvão-Coelho NL. Moderators of ayahuasca's biological antidepressant action. Front Psychiatry. 2022 Dec 5;13:1033816. doi: 10.3389/fpsyt.2022.1033816. PMID: 36545037; PMCID: PMC9760741.

 

Dos Santos RG, Osório FL, Rocha JM, Rossi GN, Bouso JC, Rodrigues LS, de Oliveira Silveira G, Yonamine M, Hallak JEC. Ayahuasca Improves Self-perception of Speech Performance in Subjects With Social Anxiety Disorder: A Pilot, Proof-of-Concept, Randomized, Placebo-Controlled Trial. J Clin Psychopharmacol. 2021 Sep-Oct 01;41(5):540-550. doi: 10.1097/JCP.0000000000001428. PMID: 34166299.

 

Fábregas JM, González D, Fondevila S, Cutchet M, Fernández X, Barbosa PC, Alcázar-Córcoles MÁ, Barbanoj MJ, Riba J, Bouso JC. Assessment of addiction severity among ritual users of ayahuasca. Drug Alcohol Depend. 2010 Oct 1;111(3):257-61. doi: 10.1016/j.drugalcdep.2010.03.024. Epub 2010 Jun 15. PMID: 20554400.

 

Frecksa, E., Bokor, P. & Winkelman, M. The therapeutic potentials of ayahuasca: Possible effects against various diseases of civilization. Front. Pharmacol. 7, 10.3389/fphar.2016.00035 (2016).

 

Hamill, J., Hallak, J., Dursun, S. M., & Baker, G. (2019). Ayahuasca: Psychological and Physiologic Effects, Pharmacology and Potential Uses in Addiction and Mental Illness. Current neuropharmacology, 17(2), 108–128. https://doi.org/10.2174/1570159X16666180125095902

 

Lawn, W., Hallak, J.E., Crippa, J.A. et al. Well-being, problematic alcohol consumption and acute subjective drug effects in past-year ayahuasca users: a large, international, self-selecting online survey. Sci Rep 7, 15201 (2017). https://doi.org/10.1038/s41598-017-14700-6

  

Palhano-Fontes, F. et al. Rapid antidepressant effects of the psychedelic ayahuasca in treatment-resistant depression: a randomized placebo-controlled trial. Psychol. Med. 15, 1–9 (2018). 

 

Sanches RF, et al. Antidepressant effects of a single dose of ayahuasca in patients with recurrent depression: a SPECT study. J. Clin. Psychopharmacol. 2016;36:77–81

 

Sarris, J. (2021). Ayahuasca use and reported effects on depression and anxiety symptoms: An international cross-sectional study of 11,912 consumers. Journal of Affective Disorders Reports. https://doi.org/10.1016/j.jadr.2021.100098

 

Zeifman, R. J., Palhano-Fontes, F., Hallak, J., Arcoverde, E., Maia-Oliveira, J. P., & Araujo, D. B. (2019). The Impact of Ayahuasca on Suicidality: Results From a Randomized Controlled Trial. Frontiers in pharmacology, 10, 1325. https://doi.org/10.3389/fphar.2019.01325 

 

 

ארס הקרפדה הפסיכדלית

ממדבר סונורה -

 

האם 5MEO-DMT 

מקל על דיכאון?

 

קרפדת נהר הקולורדו, Bufo alvarius, או Cane Toad, היא יצור מיוחד:

היא חלקלקה, נוצצת, עם גוון עור בצבע ירוק זית, אבל היא גם רעילה. 

 

הארס הלבן והחלבי שלה נועד להרעיל את הטורפים הסקרנים לגביה, ביניהם רקונים, ציפורי טרף ובעלי חיים אחרים במדבר סונורה, שנפרש במדינות קליפורניה, אריזונה וצפון מקסיקו.

 

לבני אדם הוא לא נעים, כלבים וחתולים הוא יכול להרוג. 

  

ארס הקרפדה הזו משמש טקסים שאמאניים עתיקים מקדמת דנא:

החומרים המופקים מהארס, בופוטנין ו-5-MeO-DMT (״Bufo״, או בשמו המדעי 5-methocy-N,-N-dimethyltryptamine), הם פסיכדליים רבי-עוצמה, שהשפעתם חזקה פי 4-6 מהחומר הפסיכדלי DMT (דימתילטריפטאמין). 

הקלאן, השבט המרכז אמריקאי, בנה באמצעותו מסגרות חיבור עמוק ליקום, טקסי מעבר וחוויות קבוצתיות חובקות שמזמינות לכידות ואחדות.

 

אמריקה עפה על הבופו.

 

רבים מעדיפים התנסות קבוצתית, לרוב של 20 אנשים ומעלה.

הסדנה מונחית לרוב על ידי מנחה שמאני מיומן דמיקולו, שמפריח ערך מוסף מהדינמיקה הקבוצתית במהלך ההתנסות. 

 

 

מלקקים צפרדע  

 

יש הטוענים כי עישון החומר מוביל לחוויה משנת חיים וגורם להשפעות עזות ויחסית קצרות טווח שנמשכות כחצי שעה ומביאות לשינויים חזקים וחיוביים.

לאורך מאות שנים, השימוש בסם נעשה באמצעות ליקוק גבה של הקרפדה,  ובימינו הוא נצרך בדרך כלל יותר כאבקה. 

הנוזל מופק על ידי חליבת בלוטות הארס הרעילות של הקרפדה ולאחר מכן ייבושו לפירורים של משחה יבשה.

 

שאמאנים ברחבי מקסיקו ובדרום מערב ארה"ב קוצרים ומעשנים את ה-Bufo כמיקודוזינג יומיומי, ועכשיו אלפי אנשים ברחבי ארה״ב מחפשים אחר ההבטחה המקפצת... 

 

טוב, ה-Bufo לא לבד.

 

אנחנו מצויים במהומת העשור הפסיכואקטיבי, תקופה בה חומרים הלוצינוגניים, פסיכדליים טבעיים או סינתטיים, נבחנים כטיפולים פורצי דרך לבעיות נפשיות וגופניות. 

המוכרים יותר הם הם פסילוסיביןאיוואסקה, MDMA וקטמין.

  

והנה, באוגוסט 2021 הגיעה הבשורה המתקפת מעולם הפארמה: 

חברת הסטארט-אפ הבריטית Compass Pathways, שאמונה על מחקרים בחומרים פסיכדליים כאמצעים חדשים לטיפול נפשי, גייסה 80 מיליון דולר למימון ניסויים קליניים באמצעות 5-MeO-DMT. 

חברת הבת שלה, Beckley Psytech, מקדמת כעת גרסה מסונתזת כימית של 5-MeO-DMT, שעשויה להינתן למטופלים כתרסיס לאף.

 

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מרבית המיזמים שיוצאים למסע המדקליזציה של תרופות פסיכדליות אינם מצליחים להמריא ולהבקיע את שערי FDA.  

 

השאלות עדיין מנקרות וההשקעה נראית בשלב זה כהרפתקאה שתוצאותיה לא ברורות: 

 

  • האם קיימת רעילות מסכנת חיים? (מקרים של הרעלה די נדירים, אך במדינות אסיה אכילת מרק ביצי קרפדות גרמה לאינטוקסיטציה מסוכנת).

  • מה הסיכון של אינטראקציה עם תרופות אחרות? (למשל, בגלל שחרור מוגבר של סרוטונין, ארס הקרפד הפסיכדלי עלול לסכן חיים בשילוב עם איוואסקה או עם תרופות SSRI). 

  • מה משך השפעת החומר על הפגת תסמינים דיכאוניים? שאלה חשובה מאוד למחקרים קליניים. 

 

 

בכל אופן, יש בשורות:   

 

 

חברת הביוטכנולוגיה Cybin, המתמקדת בפיתוח תרופות פסיכדליות, הכריזה ב-2023 על ניסוי קליני ראשון בבני אדם עם המולקולה CYB004, צורה סינתטית של DMT.

בשלב הראשון של הניסוי הוערכו הבטיחות, הסבילות והאינטראקציה עם הגוף של CYB004 בקרב מתנדבים בריאים.

הצעד הזה סימן אבן דרך משמעותית עבור החברה, בדרך לפיתוח טיפולים חדשים למצבים פסיכיאטריים באמצעות חומרים פסיכדליים. 

 

 

שנה לאחר מכן הודיעה חברת atai Life Sciences שהחלה לתת מינון ראשון למטופל במסגרת חלק 2 של ניסוי קליני, שלב 2a, של חברת Beckley Psytech.

המחקר בחן את התרופה BPL-003 (המכילה 5-MeO-DMT) כטיפול נלווה לתרופות SSRI נגד דיכאון, עבור מטופלים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול.

תוצאות ראשוניות מחלק 1 של המחקר, שבדק BPL-003 כטיפול יחיד, הראו שמנה בודדת הייתה בטוחה ונסבלת, עם אפקט אנטי-דכאוני מהיר וממושך.

תוצאות ראשוניות מחלק 2, הבודק BPL-003 בשילוב עם SSRI, צפויות במחצית הראשונה של 2025.

 

  

 

מה אנחנו יודעים על Bufo?

 

הבופו מסווג בארה״ב כסם Schedule I, כלומר החוק אוסר לייצר, להפיץ, להחזיק, למכור או לקנות אותו בכל מדינות הפדרציה. 

 

במקסיקו, לעומת זאת, לא חלה כל רגולציה על החומר. 

 

 

הסטלה של טייסון

 

המתאגרף לשעבר מייק טייסון ניסה לראשונה את ה-5MEO-DMT. 

טייסון שיתף את ג'ו רוגאן בפודקאסט שלו וסיפר שהחומר הפיל אותו מהרגליים ושינה את חייו באופן מהותי -

״נתקלתי בדבר הזה שנקרא קרפדה. עישנתי את התרופה, את הסם, איך שתרצה לקרוא לזה... ואחר כך כבר לא הייתי אותו בנאדם. אני מסתכל על החיים אחרת, אני מסתכל על אנשים אחרת. זה כמעט כמו למות ולהיוולד מחדש... זה בלתי נתפס. ניסיתי להסביר את זה לכמה אנשים, לאשתי, אבל אין לי מילים להסביר את זה. זה כמעט כאילו אתה גוסס, אתה כנוע, אתה עניו, אתה פגיע - אבל אתה עדיין בלתי מנוצח״.

 

 

תמיכה מחקרית

 

מחקר שפורסם ב-2018 מעלה כי גם לאחר שימוש אחד בלבד ב-5MEO-DMT סינתטי, דיווחו 362 מהמבוגרים המשתתפים כי חוו הקלה בחרדה, דיכאון וסימפטומים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

לא פחות מ-80% מהנשאלים דיווחו על שיפור בחרדה ובדיכאון לאחר השימוש.

שיפורים אלה הופיעו בשילוב השפעות מיסטיות חריפות יותר במהלך חוויית 5-MeO-DMT, כמו גם לעלייה בתפיסת המשמעות האישית והרוחנית של החוויה.

השיפורים היו קשורים גם לאמונות חזקות יותר שההתנסות תרמה  לקיום רווחה ושביעות רצון מהחיים.

 

 

מחקר מעניין חושף כיצד DMT משנה את עיבוד המידע הוויזואלי במוח ויוצר הלוצינציות חזקות באמצעות הרחבת האזורים בשדה הראייה שאליהם מגיבים נוירונים בקורטקס החזותי הראשוני (Lapo Pais et al, 2024). 

שינוי זה עשוי להסביר מדוע משתמשי DMT חווים לעתים קרובות עיוותים חזותיים, כמו טשטוש בראייה ההיקפית וראיית מנהרה.

המחקר כלל 11 משתתפים ששאפו DMT שהופק מקליפת עץ. באמצעות סריקות MRI, החוקרים הבחינו כי DMT הגדיל משמעותית את גודל השדות הקולטניים של הנוירונים בקליפת המוח החזותית, במיוחד עבור נוירונים שבדרך כלל מעבדים ראייה היקפית.

שינוי זה באופן שבו מעובד מידע חזותי עשוי להסביר את החוויות החזותיות העזות (ולעתים מציפות) עליהן מדווחים המשתמשים. 

 

   

האם נפתח עידן חדש של טיפולים לא-קונבנציונאליים בהפרעות נפשיות? 

 

 

איך יוצרים וצורכים את הסם?

 

הבופו מעושן ישירות דרך צינור או מכשיר כמו סיגריה אלקטרונית והוא נכנס למחזור הדם במהירות ויוצא ממנו מהר.

התרופה נאספת מהקרפדה כשהיא יוצאת מתרדמת החורף שלה, ע״י חליבה של בלוטות הארס שלה.

הארס שנאסף מיובש ומיוצר ממנו גביש אבקתי שניתן לעשן אותו (הגרסה הסינתטית מעושנת באופן שונה).

ההזיות ש-Bufo מייצר מתחילות מהר מאוד, תוך דקות ספורות, ונמשכות 20-60 דקות.

 

לעתים קרובות, אנשים שנטלו בופו מתארים את החוויה כאיחוד עם היקום ותחושה של לידה מחדש.

יש כאלה שמתארים מיזוג עם האל או חיבור פנימי עם מקור אלוהי.

אחרים חווים צבעים או דפוסים חוזרים ויש כאלה שחווים חוויות של גלגולים קודמים.

 

יש מי שמדווח על חוויה יותר פיזית:

הם מתגלגלים, בועטים ומטולטלים בחוזקה, ויש כאלה שנותרים שקטים ומדיטטיביים. יש כאלה שצוחקים, אחרים יורקים או מגמגמים.

בדומה לסמים פסיכדליים אחרים, כמו אקסטזי או LSD, עולות גם כאן שפע מחשבות וההנחה היא כי המפתח לשילוב עם טיפול נפשי הוא לפנות להן מקום (כאמור, אחרי שתעבור לגליזציה ומדקליזציה). 

 

המשתמשים מדווחים כי הבופו מחזיר את המתנסה בו למרחבים יפיפיים של מחילה, אהבה ואחדות עם היקום.

 

נו שוין. 

 

 

סיכונים

 

מורכב לשלב את התרופה בחיים וההמלצה שלנו היא בהחלט להמתין להבשלת התהליך הפרמקולוגי. 

 

המשתתפים הופכים רגשניים,לעיתים מתייפחים ללא שליטה ביום שלאחר נטילת הבופו. 

ויש המדווחים כצפוי, על סטלה רעה, שעלול להסתיים במשבר נפשי.

 

 

סיבוכים 

 

בופו אינו שיקוי פלאים ובדומה לכל חומר פסיכואקטיבי, גם בו קיימים סיכונים, סיבוכים ותופעות לוואי. 

 

  • משתמשים דווחו על אובדן הכרה ועל דיכוי נשימתי לטווח קצר.

  • חשוב גם להתרחק מהונאה ע״י ״מדריכים״ מסוכנים או מזויפים שאינם בעלי מוניטין בתחום. 

  • הבופו עלול לעורר רה-אקטיבציה של טראומות, למשל בקרב מתמודדים עם אירועים טראומטיים שאינם מעובדים דיים. 

  • ברמה הביוכימית שחרור מופרז של קטאכולמינים עלול לגרום להרעלת סרוטונין, תופעה שמוכרת גם מ-MDMA, מ-LSD ומחומרים משני תודעה נוספים. 

 

  

 

עדכון אחרון

 

21 באוגוסט 2024

 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

 

atai Life Sciences. (2024, April 24). atai Life Sciences announces dosing of first patient in Part 2 of Beckley Psytech's Phase 2a study exploring BPL-003 adjunctive to SSRIs in patients with treatment-resistant depression. BioSpace. https://www.biospace.com/article/releases/atai-life-sciences-announces-dosing-of-first-patient-in-part-2-of-beckley-psytech-s-phase-2a-study-exploring-bpl-003-adjunctive-to-ssris-in-patients-with-treatment-resistant-depression/

 

Carpenter, D. E. (2020, February 2). 5-MeO-DMT: The 20-minute psychoactive toad experience that’s transforming lives. Forbes. https://www.forbes.com/sites/davidcarpenter/2020/02/02/5-meo-dmt-the-20-minute-psychoactive-toad-experience-thats-transforming-lives/?sh=59085e4a38a1

 

Cybin announces approval of first-in-human dosing of its proprietary DMT molecule CYB004. (2023, February 1). Business Wire. https://www.businesswire.com/news/home/20230201005381/en/Cybin-Announces-Approval-of-First-in-Human-Dosing-of-its-Proprietary-DMT-Molecule-CYB004

 

Davis, A. K., So, S., Lancelotta, R., Barsuglia, J. P., & Griffiths, R. R. (2019). 5-methoxy-N,N-dimethyltryptamine (5-MeO-DMT) used in a naturalistic group setting is associated with unintended improvements in depression and anxiety. The American Journal of Drug and Alcohol Abuse, 45(2), 161-169. https://doi.org/10.1080/00952990.2018.1545024

 

Erdelyi, K. M. (2021, January 15). Psychedelic toad medicine: Could this ancient remedy help you? Psycom. https://www.psycom.net/psychedelic-toad-medicine

 

Pais, M. L., Teixeira, M., Soares, C., Lima, G., Rijo, P., Cabral, C., & Castelo-Branco, M. (2024). Rapid effects of tryptamine psychedelics on perceptual distortions and early visual cortical population receptive fields. NeuroImage, 297, Article 120718. https://doi.org/10.1016/j.neuroimage.2024.120718

 

 

 

מהי הרפיית שרירים מתקדמת? 

 

הרפיית שרירים פרוגרסיבית (PMR), שנקראת גם שיטת ג׳ייקובסון, או או מדיטציית ״סריקת גוף״, היא טכניקה טיפולית הכוללת כיווץ והרפייה הדרגתיים של שרירים ספציפיים בגוף.  

  

השיטה הוצגה לראשונה באוניברסיטת הרווארד, על ידי ד״ר אדמונד ג׳ייקובסון, פסיכיאטר, נוירולוג, פסיכולוג ופיזיולוג אנגלי. 

ג׳ייקובסון המציא את טכניקת PMR כדרך לסייע למטופליו להתמודד עם חרדה, והוא נחשב מחלוצי הטיפול הנפשי המשלב גוף ונפש (כמו שיטת ביופידבק וטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות). 

הוא סבר כי עבודה גופנית, באמצעות כיווץ והרפיית שרירים, עשויה לתרום גם לבריאות הנפשית. 

 

 

והוא צדק.

 

 

איך PMR עובדת?

 

תגובת הרפיה היא מצב פיזיולוגי שמאט את הנשימה ואת קצב הלב ומפחית את לחץ הדם, הפוך מתגובת הגוף למצבי לחץ.

 

ע״י התמקדות במתיחה והרפיה של השרירים – כל אחד באופן אינדיבידואלי – האדם מתמקד ברגע העכשווי.

 

כאשר הקשב נודד, ניתן להתמקד מחדש בתחושה של הגוף ככל מתקדם בתרגיל.

התהליך עצמו מעודד קשיבות לגוף, למחשבה ולרגש (מיינדפולנס). 

 

 

מהי המטרה של טכניקת PMR?

 

מטרת ה-PMR היא לקדם תגובת הרפיה, שגורמת לגוף לעבור ממצב דרוך ואקטיבי למצב רגוע יותר.

 

הרפיה מניעה תהליך פיזיולוגי מרגיע, שמתבטא למשל בנשימה וקצב לב איטיים יותר ורמות נמוכות יותר של לחץ דם ושחרור קורטיזול.

אנשים יכולים ליצור תגובת הרפיה ע״מ להקל על מתח או חרדה, לעזור לעצמם להירדם או לשחרר שרירים מתוחים.

רבים משתמשים ב-PMR בסוף תרגול יוגה, כסוג של מדיטציה.

 

היתרון המרכזי של PMR הוא הפחתת מתח מנטלי ופיזי. 

 

כשמרגישים מתח יכולה להתעורר תגובת הלחץ של הגוף, מה שמעלה את קצב הנשימה והלב ומשחרר הורמוני לחץ, כמו אדרנלין וקורטיזול.

בטווח הקצר השינויים האלה אינם מזיקים ויכולים להועיל במצבי חירום,

אבל להישאר מתוחים הרבה זמן זה כבר פגיעה בבריאות. 

למשל, היא יכולה לגרום למתח בשרירי הצוואר והכתפיים, לתרום לכאבי ראש או מיגרנות, להחמיר תסמינים של מצבים כרוניים (למשל כאב כרוני, אסטמה והפרעות בעיכול), לתרום לדחף מיני נמוך ולבעיות בפוריות ולהעלות את הסיכון ללחץ דם גבוה, למחלות לב ולשבץ. 

  

 

התנסות בטכניקת PMR

כל היופי הוא שהתהליך ממש פשוט.

לרוב, האדם מתחיל בכפות הרגליים ועובד במעלה הגוף, כשהוא לוקח נשימות עמוקות ואיטיות במהלך התרגול, אבל הסדר לא קריטי. 

 

הנה, צפו בסרטון ההדרכה (באנגלית):

 

 

או נסו את 5 הצעדים הבאים: 

  

 1. מצאו מקום שקט ושליו לביצוע התרגול. שבו על כיסא, שכבו על הרצפה או במאוזן על כל משטח ישר שמתאים לכם .

אם בא לכם, עצמו עיניים, לא חייבים. 

 

 2. שמרו על פה סגור, שאפו עמוקות ובאיטיות דרך האף.

נשפו באיטיות דרך הפה ודמיינו איך המתח משתחרר מהגוף.

 

 3. חזרו על הנשימות העמוקות עוד 3-4 פעמים.

אם מרגישים סחרחורת, נשמו בטבעיות.

 

 4. בשאיפה החמישית מתחו  את שרירי הבהונות וכפות הרגליים וספרו עד 4.

לאחר מכן נשפו באיטיות דרך הפה ואז שחררו בהדרגה את כפות הרגליים המכווצות. 

 

5. חזרו על השלב הקודם, הפעם עם שרירי השוקיים.

כווצו את שרירי השוק תוך כדי שאיפה ואז שחררו בנשיפה. 

 

חזרו על דפוס זה של מתיחת השרירים תוך כדי שאיפה ואז הרפייתם תוך כדי נשיפה, לאורך כל הגוף:

 

  • ברכיים

  • ירכיים

  • טוסיק

  • בטן

  • כפות ידיים (ע״י כיווץ לאגרופים)

  • זרועות

  • כתפיים (ע״י משיכתן לכיוון האוזניים)

  • לסת (ע״י הידוק השיניים ושחרור)

  • פנים (ע״י ׳מעיכת׳ שרירי הפנים ושחרור).

 

אחרי ששחררתם מתח מחלק אחד בגוף, קחו כמה נשימות עמוקות לפני שתמשיכו לאיבר הבא.

עם כל נשיפה דמיינו שאתם דוחפים החוצה את המתח. 

 

בסוף התרגיל מומלץ להישאר בלי תזוזה כמה דקות, כדי להתחבר למה שמרגישים. 

 

כשקמים, פוקחים עיניים באיטיות ויוצאים מתנוחת בעדינות התרגול. 



 

יעילות של PMR במחקרים קליניים

 

פינוי זמן להרפיה באופן קבוע או שימוש בטכניקות הרפיה יכולים להפחית את השפעתו של מתח. ל-PMR יכולות להיות גם תועלות ספציפיות, בהן: 

 

  • הפחתת תדירות מיגרנות – מחקר שפורסם ב-2016 מצא כי תרגול PMR הפחית את מספר אפיזודות המיגרנה של המשתתפים ואף נירמל סוג מסוים של גלי מוח שרופאים מקשרים למיגרנה. 

  • הפחתה של כאבי גב תחתון – השיטה עשויה להועיל במקרים של כאבים קלים עד מתונים. 

  • הפחתת חרדה דנטלית – מחקר מ-2018 מצא כי בקרב אנשים שהפחד מהגעה לרופא השיניים מונע מהם לקבל טיפול חיוני, תרגול PMR הפחית משמעותית את החרדה, ואף תסמיני דיכאון.  

  • עזרה לאנשים בבתי חולים – אנשים עם כוויות נטים לחוות רמה גבוהה של חרדה. מחקר מ-2019 מצא שהם חווים שינה איכותית יותר וחשים פחות חרדה לאחר תרגול PMR.

 

מרבית המחקרים עד כה כללו מספר נמוך מדי של משתתפים, מה שדרוש עוד מחקר על יישומים ספציפיים של PMR. 

 

נעקוב ונעדכן. 

 

 

איך מתחילים לתרגל PMR?

 

 להקצות בכל יום זמן ל-PMR (למשל לפני השינה), לבחור בחלל שקט ורגוע לתרגול, להשתמש במדריכי שמע או וידאו לשם הדרכה בתהליך, להקשיב למוזיקה מרגיעה ולתרגל באופן קבוע כדי לייצר רוטינה.

 

 מי שאינו מוצא את טכניקת ה-PMR יעילה יכול לפנות לטכניקות רבות אחרות, למשל:

 

 

ניתן לנסות גם גישות אחרות, העיקר שתמצאו מה שהכי נוח ועובד. 

 

ולבסוף:

 

אם אתם עדיין מתקשים להירגע בהרפיית שרירים, או שמצב הרפיה מעורר חרדה והתסמינים הנפשיים מטרידים, דברו איתנו אן עם רופא המשפחה. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 



כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

23 בדצמבר 2023 

   

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

    

 

 

מקורות:

 

Chou R, Deyo R, Friedly J, Skelly A, Hashimoto R, Weimer M, Fu R, Dana T, Kraegel P, Griffin J, Grusing S, Brodt ED. Nonpharmacologic Therapies for Low Back Pain: A Systematic Review for an American College of Physicians Clinical Practice Guideline. Ann Intern Med. 2017 Apr 4;166(7):493-505. doi: 10.7326/M16-2459. Epub 2017 Feb 14. PMID: 28192793.

 

Harorani M, Davodabady F, Masmouei B, Barati N. The effect of progressive muscle relaxation on anxiety and sleep quality in burn patients: A randomized clinical trial. Burns. 2020 Aug;46(5):1107-1113. doi: 10.1016/j.burns.2019.11.021. Epub 2019 Dec 18. PMID: 31862277.

 

Meyer, B., Keller, A., Wöhlbier, HG. et al. Progressive muscle relaxation reduces migraine frequency and normalizes amplitudes of contingent negative variation (CNV). J Headache Pain 17, 37 (2016). https://doi.org/10.1186/s10194-016-0630-0

 

Lusia Stopa (2021). Imagery in Cognitive-Behavioral Therapy. Guilford Press.

 

מה זה FAS?

 

הפרעות ספקטרום האלכוהול העוברי (FASD) הן קבוצה של 5 הפרעות הכוללות בעיות פיזיות, ליקויי בלמידה וקשיי התנהגות, כאשר לעתים קרובות האדם הסובל מ- FASD מתמודד עם שילוב רב-בעייתי. 

הפרעות אלה משמשות לסיווג ההשפעות הגופניות והנוירולוגיות רחבות הטווח שנגרמות לעובר עקב חשיפה לאלכוהול לפני הלידה, ובעיקר לנוכחות של אתנול בשליה. 

 

 

FAS הוכרה לראשונה רק בשנת 1973, על ידי שני רופאים מסיאטל, ג׳ונס וסמית. 

 

 

ישנן בסך הכל חמש הפרעות המרכיבות הפרעות בספקטרום האלכוהול העוברי:

 

  • תסמונת אלכוהול עוברית (FAS).

  • תסמונת אלכוהול עוברית חלקית (pFAS).

  • הפרעה נוירו-התפתחותית הקשורה לאלכוהול (ARND).

  • הפרעה נוירו-התנהגותית הקשורה לחשיפה לאלכוהול טרום לידתי (ND-PAE).

  • מומים מולדים הקשורים לאלכוהול (ARBD).

 

 

תסמינים

 

קיימים מספר ביטויים נוירולוגיים המאפיינים ילדים הסובלים מתסמונת אלכוהול עוברית:

 

  • נפח מוח קטן יותר מהנורמה.

  • פגמים באונה הפרונטלית.

  • פגיעה בכפיס המוח (corpus callosum).

  • פגיעה בצרבלום.

  • פגיעה בהיפוקמפוס.

  • פגיעה בגרעיני הבסיס.

  • תקשורתיות נמוכה יותר בין חלקים שונים במוח.

 

 

קשר עם אוטיזם

 

בכל הנוגע לקשר בין תסמונת אלכוהול עוברית לאוטיזם נמצא כי ילדים שנחשפו לרמות גבוהות של אלכוהול במהלך ההריון הינם בעלי סיכון מוגבר לפתח הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

מחקרים בתחום מצביעים על כך שעד כ- 72% מכלל הילדים הסובלים מתסמונת אלכוהול עוברית עומדים בקריטריונים התואמים לאבחנה של אוטיזם. 

 

 

קשר עם ADHD

 

תסמונת אלכוהול עוברית נמצאה גם כגורם סיכון משמעותי להתפתחותן של הפרעות קשב וריכוז (ADHD), וקשר זה עובד באופן דו-כיווני, כך ש-ADHD מנבאת סיכון מוגבר לתסמונת אלכוהול עוברית.

 

סטטיסטית, מבוגרים עם תסמונת אלכוהול עוברית הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח הפרעות פסיכיאטריות ובפרט הפרעות אישיות והתמכרויות.

לצד זאת, מבוגרים עם FAS הם דווקא בעלי סבירות גבוהה יותר להיות מועסקים באופן יציב וקבוע, להחזיק בתואר אקדמי ולחיות באופן עצמאי.

 

 

אבחון

 

במקרים הקשים ביותר ניתן לאבחן FAS כבר בעת הלידה, אולם התכונות הפיזיות האופייניות בולטות בייחוד בטווח הגילים 8 חודשים עד 8 שנים. 

 

 

מתי מתפתחת תסמונות האלכוהול העוברי?

 


מוח התינוק, ליבו וכלי הדם שלו, מתחילים להתפתח בשבועות הראשונים של ההיריון.

לעיתים  עוד לפני שהאם יודעת על קיום ההריון.

פגמים בתווי הפנים של התינוק, בליבו, או באיברים אחרים עלולים להיגרם כתוצאה משתיית אלכוהול במהלך השליש הראשון של ההיריון.

 

 

האם FAS היא הפרעה גנטית?

 

אין ראיות לכך שתסמונת אלכוהול עוברית הינה גנטית או מועברת בתורשה.

התסמונת יכולה להתרחש רק במקרים בהם התקיימה צריכת אלכוהול של האם במהלך תקופת ההריון.

על כן, ניתן לומר כי אישה הסובלת בעצמה מתסמונת אלכוהול עוברית אינה בעלת סיכון מוגבר לשאת עובר עם FAS, אלא אם תצרוך בעצמה אלכוהול במהלך ההריון.

 

 

מניעה

 

למרות שאין דרך לאבחן את תסמונת האלכוהול העוברית לפני לידת תינוק, רופאים יכולים להעריך את בריאות האם והתינוק במהלך ההיריון ועל פיה לקבוע את מידת הסיכון לפיתוח הסינדרום.

 

  

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון:

 

17 בדצמבר 2023

 

 

 

 

כתיבה:

 

מאיה לוי, תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית,

עם מומחי מכון טמיר 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה 

 

 

מקורות:

 

 

Vorgias D, Bynum FD, Bernstein B. Fetal Alcohol Syndrome. [Updated 2023 May 27]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK448178/

עמוד 38 מתוך 86

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2025