טיפול בהתמכרויות | מחקרים, שיטות, עדכונים והמלצות (2024)

 

טיפול בהתמכרות

הגדרות, סיבות, מחקרים,

סוגים וטיפולים

   

 

מהי התמכרות?

 

התמכרות היא דפוס התנהגותי של שימוש מופרז בחומר או עיסוק כפייתי בהתנהגות, בהם מפתח המתמודד תלות, שבכוחה לפגוע בתפקוד הרגשי, הקוגניטיבי, החברתי, הזוגי, האקדמי או התעסוקתי. 

התמכרות מתאפיינת גם בהסלמה כרונית ובהתמדה בהתנהגות ההרסנית, על אף ההשלכות המזיקות שלה בטווח הקצר והארוך.

לדעת מומחים, התמכרות נתפסת כיום כמחלה נוירולוגית, היות והסמים הממכרים משנים את מבנה המוח ואת פעילותו - מה שהופך את ההתמכרות לאחד ההרגלים האנושיים הקשים ביותר להכחדה.

עם זאת, באמצעות טיפול נפשי מקצועי, תמיכה מתאימה ולעיתים היעזרות בטיפול תרופתי, ניתן להתגבר ולהחלים. 

 

מעבר לגמילה עצמה, מטרת-העל הטיפול בהתמכרויות היא להחזיר את המטופל למסלול חיים בריא, תוך מתן דגש לתפקוד יצרני במשפחה, בזוגיות, במקום העבודה ובקהילה.

הספרות המחקרית מלמדת עולה כי בחלוף מספר שנים, מרבית הנשים והגברים שעברו טיפול והתמידו בו מפסיקים להשתמש בסמים, או לעסוק בהתנהגות המתמכרת, מצמצמים פעילות עבריינית (אם קיימת) ומשפרים את תפקודם התעסוקתי, החברתי והפסיכולוגי.

 

 

מה ההתמכרות שלך?

ברי מנסח את זה בול:

 

 

 

מה ההתמכרויות הכי נפוצות?

 

לפי נתונים עדכניים, 1 מכל 7 ישראלים מתמודד עם התמכרות.

 

ההתמכרויות השכיחות והמוכרות יותר למטפלים ופסיכולוגים בארץ הן התמכרות לסמים (קוקאין , סמי פיצוציות, הירואין, אופיאטים, טינה - קריסטל מאת׳ - והתמכרות לגראס) ולאלכוהול, אך קיימות גם התמכרויות התנהגותיות:

אפשר להתמכר גם לספורט, לריגושים , להימורים, לאהבה , לאינטרנט, לעבודה , לטלוויזיה, למין ולשירותי מין עם זונות , למסחר בבורסה, לקניות, ואפילו לקפאין ,לריטלין, לסמארטפון, לפחמימות ולשוקולד .

 

 

עמיר פירני, MSW, מטפל בהתמכרויות, מכון טמיר ת״א

 

 

בקיצור, לא חסרים חומרים ממכרים ולא התנהגויות מתמכרות. 

 

התנאים הבסיסיים של התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים הם תסמיני גמילה והסבילות, המבטאים את התלות של הגוף בסם: 

• הסבילות משמעה ששימוש מתמשך בחומר ידרוש כמות רבה יותר ויותר לאורך זמן כדי להשיג את ההשפעה המקורית.

• התלות משמעה שמי ששימוש בחומר מביא את המכור לפחות תלות גופנית ופסיכולוגית- לא רק שהגוף זקוק לחומר, האדם צריך את הסם כדי להירגע או כדי להרגיש טוב יותר. 

חוקרים מציינים כי למרות שהשימוש הראשוני נובע לרוב מבחירה, ההתמכרות עצמה אינה בחירה.  

האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה מגדירה התמכרות כתופעה שבה האדם ימשיך לעשות משהו על אף ההשלכות המזיקות של ההתנהגות. במילים אחרות, האדם סובל מכפייתיות (קומפולסיה) בצריכת חומר או בביצוע הרגל מסוים. 

 

אתי זיסהולץ, MSW, מטפלת בהתמכרויות בת״א, עמיתת מכון טמיר

 

סוגים של התמכרויות

• התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים - הירואין, קוקאין, אלכוהול, אופיאטים. 

• התנהגויות מתמכרות - התמכרות לקניות, הימורים, אינטרנט, ספורט, מין.

 

 

התמכרויות לחומרים פסיכואקטיביים מדורגות על 4 רמות: 

 

• שימוש מזדמן  

• שימוש לצורך בילוי ופנאי 

• שימוש מתמשך 

• התמכרות - עם תלות רגשית ו/או פיזית - חומרים ממכרים למיניהם, מייצרים סוג נוסף של תלות-  תלות פיזיולוגית:  החומר הממכר מייצר צורך ממשי של הגוף בו, ובהיעדרו- נגרם חוסר נוחות ממשי, ולעיתים גם מכאובים ותסמיני מחלה מגוונים.

 

אבי יקיר, MSW, מומחה לטיפול בהתמכרויות בתל אביב, עמית מכון טמיר

 

 

התנהגויות מתמכרות 

 

השנים האחרונות מלמדות קלינאים שהתמכרויות מופיעות בחיי המטופלים גם בלי קשר לתלות הנוירולוגית שמאפיינת תלות בחומרים פסיכואקטיביים.

רבים מאיתנו מכורים להתנהגות מסוימת שגורמת לנו לריגוש, שחרור אדרנלין, אנדופרינים, אקסוטוצין ודופמין, מבלי שזו תענה לקריטריונים הפסיכיאטריים של הפרעת התמכרות.

כן, לקום בחמש בבוקר, אפילו כשיורד גשם מבול, ולצאת לריצה, זה הרבה יותר בריא מהתמכרות לסיגריות, אבל שתי ההתנהגויות מגבילות את האוטונומיה שלנו לקיים חיים מאוזנים ובריאים.

מטפלים מנוסים יודעים שתסמיני הנסיגה הפסיכולוגיים יכולים להיות חזקים לא פחות מהתסמינים הפסיכולוגיים.

 

שימו לב  - בניגוד לשימוש בחומרים, התמכרויות התנהגותיות אינן מאפשרות התנזרות מוחלטת מהאוביקט הממכר -

 

פחמימות? סקס? אינטרנט?

זה לא בדיוק חד-משמעי כמו הפסקה מלאה של שימוש בסם. 

 

גם כאשר מטופלים מפסיקים את ההתנהגות המתמכרת, באופן מלא, קיימת הסתברות גבוהה למדי ל"נדידה התמכרותית" - שינוי ההתמכרות לדפוס התנהגות הרסני וממכר אחר.

מטופלים שבוחרים להימנע לחלוטין מההתנהגות הבעייתית נמצאים במיעוט.

 

איילת בורוכוב, מומחית לטיפול בהתמכרויות בתל אביב, מכון טמיר 

 

 

כמה עקרונות לגבי התנהגויות מתמכרות

 

• ככל שהתמכרות התנהגותית החלה בגיל מוקדם יותר, כך נראה קושי רב יותר להיגמל ופחות מיומנויות התמודדות כחלק מארסנל בסיסי להתמודדות.

• התנהגות מתמכרת מהווה תמיד סימפטום לכאב נפשי קשה.

• פיתוח התנהגות מתמכרת היא אינדיקציה אבחונית לקיומן של הפרעות נפשיות קשות יותר - חלקן קיימות בפועל וחלקן מזדחלות לפני פריצתן (כמו הפרעה ביפולרית, או סכיזופרניה). 

 

כל מושא התמכרות, יוצר סביבו תלות נפשית. משמעות התלות הנפשית היא צורך עז של האדם להשתמש או לבוא במגע עם מושא ההתמכרות. הצורך הזה כה עז, שהוא אינו משאיר מקום לדברים אחרים, ולעיתים אפילו אינו מאפשר לאדם להמשיך לקיים שגרת עבודה, מערכות יחסים תקינות וחיים תקינים. צורך כה עז, דודא, שהאדם אינו מרפה עד שהוא משיג אותו והוא חש תסכול בלתי נסבל בהיעדרו. זו התלות הנפשית, ובעיני רבים- היא הקשה ביותר לטיפול. 

 

האם קושי כרוני לקום בבוקר הוא התמכרות? <

טיפול במכור "הפרפר" - מטופלים שמתקשים להתמסר לגמילה <

  

 

גורמים להתמכרות

 

נכון להיום, אין ודאות לגבי אילו אנשים עלולים לפתח התמכרות ומהם בדיוק גורמי הסיכון לה.

 

עם זאת, ההנחה היא שקיים שילוב של גורמים ביולוגיים, נוירולוגיים וגנטיים, יחד עם גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים, המייצרים מוכנות נפשית להתמכרות, ויוצרים אנשים המועדים יותר לסבול מהתמכרות, לעומת אחרים שחסינים יותר בפניה. 

 

אנחנו כן יודעים שהתמכרות נוטה להישנות בגלל תהליכים התנהגותיים מורכבים, אבל המעידה מתרחשת באמצעות שינויים מורכבים לא פחות במוח - כן, המוח של המכור לאלכוהול או סמים שונה מאדם שאינו מכור.

מכיוון שסמים משנים את המוח באופן שמקדם ומחזק שימוש בסמים ואלכוהול, גמילה היא אתגר קשה, גם עבור אלו שמאוד רוצים להשיג אותה. 

 

מרגנית כרמי מדינה, מטפלת בהתמכרויות, מכון טמיר בכפר סבא 

 

איך זה עובד?

 

חומרים ממכרים פועלים במוח כאגוניסטים דופמינרגיים (חומרים כימיים שמפעילים רצפטורים של דופמין במוח). בשנים האחרונות גדלה הדאגה מתופעות הלוואי שלהם, במיוחד נוכח העובדה שהם גורמים להתנהגויות כפייתיות ובלתי נשלטות, כמו הפרעות שליטה בדחפים (ICDs).

 

מחקר שנערך ב-2006 מצא קשר בין אגוניסטים דופמינרגיים לאכילה כפייתית . מחקרים אחרים מצאו קשר להימורים כפייתיים, קניות קומפולסיביות , היפר-סקסואליות והתמכרות לאינטרנט. מטופלים לרוב אינם מודעים להתנהגויות אלו ואינם משוחחים עליהן עם הרופאים מתוך מבוכה, הכחשה או חוסר ידיעה כי מדובר בעצם בתופעת לוואי. בנוסף לכך, קיימים תסמיני גמילה קשים מאגוניסטים דופמינרגיים. על כן, חשוב שרופאים ומטופלים ינהגו בשיקול דעת בכל הקשור לשימוש בהם וינקטו משנה זהירות כאשר יש צורך בהפחתת המינון.

 

 

שירה שטראוס, MSW, מטפלת בהתמכרויוית, מכון טמיר בפרדס חנה

 

 

מי נמצא בסיכון לפתח התמכרות?

• אנשים המתקשים לווסת את רגשותיהם  ולדחות סיפוקים

• היסטוריה משפחתית של התמכרות - שעוברת כדרך התמודדות לגיטימית במצבי לחץ

• מתקשים לשמר מערכות יחסים

• נפגעי פוסט-טראומה

• מעמד סוציו-אקונומי נמוך

• חוסר מערכות תמיכה סביבתית, זוגית ו/או משפחתית

 

 

מיכל דורון, MSW, מטפלת בהתמכרויות, מכון טמיר בקריית אונו 

 

 

האישיות המתמכרת

 

מהי ״האישיות המתמכרת״ לסמים, לאלכוהול ולהתנהגויות מתמכרות?

 

הנושא הזה אפוף בתמהיל של אמת ובדיה.

אל האמת נתייחס תיכף. הבדיה היא כנראה הרעיון לגבי קיומה של אישיות מתמכרת ספציפית.

בפועל, מרבית החוקרים העכשוויים בתחום יזהירו מפני המשגה לפיה קיימת אישיות גנרית המועדת להתמכרות.

למעשה, נראה שיש תכונות שונות לחלוטין זו מזו שיכולות להוביל בני אדם להתמכרות לסמים או לאלכוהול, באופן התלוי בגורמים אחרים, ולא כל התכונות הללו יהיו נוכחות באדם המכור.

אי לכך, הסטריאוטיפ שיש לרבים מאיתנו על ״הנרקומן״ פשוט רחוק מהמציאות.

 

 

ובכל זאת, יש תכונות שאכן מזוהות אצל אנשים שלהם סיכון גבוה להתמכר לחומרים פסיכואקטיביים, בהן:

 

 

קשר למכורים אחרים

 

אין ספק שלגנטיקה יש השפעה כלשהי על הסיכון של אדם לפתח התמכרות.

מחקרים רבים הראו שקיומו של בן משפחה קרוב הנאבק בהתמכרות יכול להגדיל את הסבירות לפתח התנהגות דומה, ואף זוהו מקטעים גנומיים שלהם קשר ישיר להתמכרויות מסוימות.

בעתיד, ייתכן ויתאפשר לזהות על בסיס גנטי בדיוק גבוה יותר מהי סבירותו של אדם לפתח התמכרות.

ועדיין, פוטנציאל גנטי אינו מבטיח זאת, וגורמים סביבתיים מורכבים אחרים תורמים לפוטנציאל כזה להפוך להפרעת שימוש בחומרים.

 

 

הפרעות נפשיות אחרות

 

יכולות להגביר את הסיכון להתמכרות ולתלות בחומרים, ובכלל זה הפרעות כמו דיכאון, הפרעה דו-קוטבית או הפרעות מצב רוח; חרדה או הפרעת פניקה; הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות, כמו גם הפרעת אישיות אנטיסוציאלית.

 

מחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים הדגימו, למשל, קשר חזק בין סכיזופרניה לבין התמכרות לניקוטין.

למעשה, נמצא אפילו כי ניקוטין עשוי להפחית באופן זמני את תסמיני ההפרעה. השימוש בסיגריות לניהול תסמיני סכיזופרניה הוא תופעה הידועה בשם ״טיפול עצמי״ - מקור נפוץ לשימוש בחומרים ההופך בשלב מאוחר יותר להתמכרות.

 

  סיון ירום, מומחית לטיפול בהתמכרויות בהוד השרון, עמיתת מכון טמיר

 

הרפתקנות ולקיחת סיכונים

 

יש תכונות אישיות שצופנות בחובן סיכון מוגבר להתמכרות.

 

אנשים שאוהבים ליטול סיכונים, והם בעלי שליטה נמוכה בדחפיהם בכל הנוגע להתנסויות, לחוויות חדשות ולפעילויות מסוכנות, מצויים בסיכון גבוה יותר להתנסות בסמים.

מחקר הצביע על כך שהדבר עשוי להיות קשור לרמות הדופמין של אנשים אלה, וכן לרמת הרגישות של המוח לדופמין, כאשר אנשים עם רמות גבוהות של דופמין במוח עשויים להיות בעלי רגישות נמוכה יותר להשפעותיו.

פירוש הדבר שהם עשויים להזדקק לחוויות עזות יותר על מנת להרגיש את העונג שגורמים הכימיקלים במוח.

תהליך ביוכימי זה קשור כנראה לשימוש מופרז בסמים ובאלכוהול, שמשפיע ישירות על המערכת הדופמיהרגית.

באופן זה, אישיות מחפשת הרפתקאות ונוטלת סיכונים עלולה להיות בעלת סבירות גבוהה יותר להתנסות בחומרים, ומאוחר יותר – להתמכר אליהם.

 

ככל הנראה, סוג אישיות זה נפוץ יותר אצל גברים.

 

יעל אלמוג, MA, פסיכותרפיסטית ממוקדת ומטפלת בהתמכרויות, מכון טמיר ביהוד

 

 

ניתוק וזהירות

 

סוג אישיות הנפוץ יותר בקרב נשים ומתאפיין בהתנהגות זהירה ובחוויה של קושי סביב קשרים חברתיים.

בעלי/ות תכונות אישיותיות אלה עלולים אף לסבול במקביל מדיכאון, מחרדה או משתיהן, ולפתח התמכרות.

בהתבסס על אותו רעיון של ״טיפול עצמי״, אנשים כאלה נמצאים בסבירות גבוהה יותר להפחית תסמיני חרדה או תחושות בדידות, ניתוק או דיכאון באמצעות שימוש בסמים או באלכוהול להקהיה רגשית.

דפוס כזה פותח צוהר לתלות בחומרים, שתכליתו להרגיש טוב יותר, או פחות גרוע, מה שיכול בתורו להוביל לסבילות ולהתמכרות.

 

 

אובססיביות וקומפולסיביות

 

למרות שלעתים כרוכה ההתמכרות בהיעדר שליטה בדחפים, היא אינה נשענת על כך באופן בלעדי.

למעשה, אנשים נוקשים ביותר בניהול דחפיהם עלולים גם הם להתמכר לחומרים, כהתגלמות של דפוס התנהגות אובססיבי-קומפולסיבי.

לעתים קרובות התמכרות הופכת לקומפולסיה להשתמש בחומר, בהתבסס על הרגל שנוצר עם הזמן, להבדיל מדחף יחיד להתנסות חדשה.

באופן זה, אנשים עם מיקוד עז והתנהגויות רגילות עלולים להיות בעלי סבירות להתמכרות הדומה לזו שיש לאנשים שאינם מסוגלים לשלוט בדחפיהם. האובססיה לשימוש בסמים פסיכואקטיביים היא סימפטום עיקרי של ההפרעה אשר יכול להתקיים באופן נפרד או ביחד עם היעדר שליטה בדחפים.

 

איילת כהן-תדהר, MSW, מטפלת בהתמכרויות, מכון טמיר בהרצליה 

 

 

כשל בוויסות עצמי

 

דבר המשותף לכל התכונות הללו הוא חוסר יכולת לווסת התנהגויות, מחשבות ורגשות שהיו יכולים למתן את השימוש בחומרים.

מחקרים מתחילים להראות שחוסר יכולת לווסת התנהגות סביב הציפייה לגמול קשורה משמעותית להתפתחות התמכרות.

זאת ועוד, אנשים השואפים לגמול בצורה חזקה מאוד, לעתים קרובות אינם חווים הנאה רבה מקבלתו ביחס לכאלה שנושא זה אינו בעייתי אצלם.

תחושת עונג מצומצמת זו מובילה אנשים להשתדל יותר לזכות, בתקווה שהתגובה לגמול תהיה חזקה יותר, דבר אשר נקשר גם הוא לרמות הדופמין ולרגישות אליו, ואולי אף לנוירוכימיקלים אחרים.

 

 

איך לעזור לאדם בסיכון גבוה להתמכרות?

 

צורות רבות של פסיכותרפיה התנהגותית יכולות לסייע לאדם הנאבק בבעיות אלה ללמוד לנהל את התנהגויותיו ולרכוש מיומנויות ויסות עצמי שיוכלו למתן את תגובת ההתמכרות שלו.

למי שכבר מכור, תכניות טיפול המשלבות גם תרפיות כאלה יכולות לעזור לאדם להפסיק שימוש בסמים או אלכוהול, לחיות בפיכחון ולצבור שליטה על התכונות המציבות אותו בסיכון לשימוש בחומרים.

 

 

תסמינים של התמכרות

 

• מצבים בהם האדם מתקשה להתנהל ללא משהו, מתקשה להסיט את מחשבותיו מדבר מסוים ולהתמקד בדברים אחרים.

• כשהדבר המסוים אינו בהישג ידו, האדם הופך עצבני, מודאג, חרד, חסר אונים, ואינו מסוגל להירגע.

• האדם מוכן להשקיע משאבים בלתי נגמרים בהשגת הדבר בו חפץ, גם במחיר של שיפוט לקוי ואובדן שיקול דעת.

• האדם עלול לבזבז את כל כספו, את כספיהם של אחרים, לגנוב, לסחוט, עד שנראה כי הרצון מעביר עליו את דעתו ואינו מאפשר לו לשמור על גבולות התנהגות בסיסיים.

• כאשר האדם מזניח תחומי חיים, הן תחומי אחריות והן תחביבים. למשל, כאשר אדם מתחיל להחסיר ימי עבודה, לשנות את מידת השקעתו בעבודה, מפסיק לעשות דברים שנהג לעשות כדוגמת ספורט או מפגשים חברתיים.

• כאשר האדם מסתיר את מעשיו, עושה אותם בפרטיות, מתבייש בהתנהגותו ומצניע אותה.

• במידה ומדובר בחומר ממכר מסוים- כאשר האדם מראה תסמיני גמילה בהיעדרו, ייתכן כי פיתח תלות פיזיולוגית וכי הינו מכור.

 

 

מאיה בלום, MA, עו״ס, מטפלת בהתמכרות בדרום,  מכון טמיר

 

 

מה הן ההתמכרויות הכי קשות?

 

 

מומחי הגמילה של aspenridgerecovery.com  מציינים את 10 ההתמכרויות הקשות ביותר: 

 

• אלכוהול.

• הרואין.

• קוקאין.

• סיגריות (ניקוטין).

• אופיאטים.

• מתדון (אדולן).

• אמפטמינים (כמו ריטלין).

• בנזודיאזפינים - תרופות נגד חרדה.

• קריסטל מת' (טינה).

• התמכרויות התנהגותיות, כמו הימורים, מין, אוכל וקניות.

 

 

חשוב לזכור כי על אף שמדובר בהתמכרויות קשות, אין זה אומר שהגמילה מהן בלתי-אפשרית, למעשה באמצעות טיפול מקצועי איכותי ומתאים ניתן להתגבר על כל אחת מהן.

 

הטיפולים במגזר הציבורי - המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות, תחנות לבריאות הנפש ומרכזי ייעוץ ליאזון - מציעים טיפולים לגמילה מסמים ומאלכוהול ותחזוקה לאחר הניקיון.

 

עם זאת, כמו תמיד, יש קשיים תקציביים, למשל בתקצוב של פרויקט יזה״ר בתחנה המרכזית בתל אביב, על ידי המשרד לביטחון פנים. 

 

 

מה הקשר בין התמכרות והכחשה?

 

הכחשה נחשבת למנגנון ההגנה הנפוץ ביותר שנעשה בו שימוש בקרב מתמכרים.

יש הטוענים כי ביטויי הכחשה מופיעים בצורה כל-כך שכיחה ושגורה בפי מתמכרים, כמו "אני לא יכול להיות מכור, אני הרי הולך לעבודה כל בוקר", עד שניתן לבסס אבחנה של התמכרות רק על-פי קיומן.  

מנגנון ההכחשה משמש את המתמכרים כדי להצדיק, להסתיר ולהגן על השימוש בסם או על המשך ההתנהגות המתמכרת, במקביל לשמירה על איזון בהערכה העצמית. 

ההכחשה מאפשרת למתמכר לא לקחת אחריות על השימוש, להימנע מקבלת טיפול ולהמשיך לצרוך את הסם.

  

מתמכרים אינם מכחישים רק את השימוש בסם, אלא את כל ההתנהלות והטקסיות סביב צריכת הסם:

ניצול בני משפחה, בני זוג וחברים במטרה להשיג את הסם, פגיעה בקרובים להם ביותר, התנהגות הרסנית כלפי עצמם והליכה על הקצה עם סכנות בריאותיות ממשיות שנשקפות לחייהם. 

על-מנת שההכחשה תוכל להמשיך להתקיים ולאפשר למתמכרים את השימוש בסם, עליהם להדוף בעקביות פיסות מידע מן המציאות אשר סותרות את תפיסתם השגויה והחלקית.

לפיכך, נוטים מתמכרים לצמצם את נקודת מבטם באופן משמעותי ולהפוך אותה לצרה ומוגבלת, וכך גם את כל תחומי חייהם.

גורם אשר דוחף ומעודד מתמכרים לעשות שימוש במנגנון ההכחשה הוא האיפיון החברתי שקיים בנוגע לשימוש בסמים.

איפיון זה נוטה לצייר מתמכרים כחלשים, שייכים לשולי החברה, חולים, מרתיעים, עבריינים, וחסרי יכולת לתפקוד נורמטיבי.

הקושי הגדול שטמון בשיוך הבניות חברתיות אלו להצגה העצמית, מעצים אצל מתמכרים את השימוש בהכחשה ומהווה עבורם הצדקה להמשך קיומה. 

גורם נוסף שמעודד ומחזק את חומת ההכחשות של מתמכרים, הוא עימות מוקדם וישיר מדי של המתמכר עם המציאות והחלקים המוכחשים שבה.

כמו כן, הסם עצמו, בפעילותו המקהה והמאלחשת, גורם למניפולציה על המציאות. הוא תורם ומחזק את מנגנון ההכחשה ופעולתו.

 

לבסוף, ביטוי נפוץ להמנעות מטיפול בהתמכרויות פיזיולוגיות והתנהגותיות הוא אשליה, מיתוס נפוץ, לפיו רק"המכה בקרקעית" (Rock Bottom), התרסקות מוחלטת של החיים, תוכל לבשר על ההתגייסות לגמילה המיוחלת.

זה פשוט לא נכון. 

ההנחה של Rock Bottom גורסת כי טיפול נפשי בהתמכרות לא יהיה יעיל עד שרוב או כל המשאבים החשובים בחיים ניזוקו או אבדו לחלוטין - זוגיות, הורות, עבודה, משפחה, חברים ובריאות.

מוטב להפסיק לספר לעצמנו סיפורים - טיפול בהתמכרות זה עכשיו. 

 

 

טיפולים פסיכולוגיים בהתמכרויות

 

טיפולים פסיכו-סוציאליים הם חלק מכריע בכל התערבות טיפולית בהתמכרויות, פשוט כי הן מכוונות לעבר הגורמים החברתיים, הסביבתיים והפסיכולוגיים שתורמים לשימוש מוגבר. לתרופות אין עדיין דרך לטפל בתחומים הללו.

בסופו של דבר, המטרה היא להפחית את השימוש ולשפר את התפקוד הפסיכולוגי, התעסוקתי, הבינאישי והגופני.

טיפולים בהתמכרות יכולים להיות מועברים באופן אינדיבידואלי, קבוצתי, או במסגרות לעזרה עצמית (כמו AA).

לרוב מומלץ שילוב של תרופות בליווי פסיכיאטר מומחה לגמילה וטיפול תרופתי בהפרעות שימוש בחומרים.

 

 

 מה צריך להשיג טיפול נפשי באדם המתמודד עם התמכרות ויש לו נכונות לעבור גמילה?

 

בכל שיטות הטיפול בהתמכרויות, נרצה לצייד את המטופל בכמה אמצעים משותפים:

 

• מיומנויות לשליטה עצמית התנהגותית - אלה כוללות הסכם התנהגות וקביעה משותפת של יעדים קליניים

• דרכים וכלים למניעת מעידה

• ניתוח התנהגותי  - סכימה כרונולוגית שמבהירה מה הוביל למשבר בתהליך. למשל,  איזה גירוי עורר איזה רגש וכיצד הוא הביא את הדחף שהוביל לנפילה. אנליזה התנהגותית עובדת בפשטות, על בסיס חיזוקים ועונשים) 

• ניהול של טריגרים - זיהוי ולמידה על התמודדות יעילה עם גירויים חיצוניים ופנימיים שעלולים להביא את המטופל לחזרה לשימוש.

 

  

מהם הקריטריונים להצלחת טיפול בהתמכרות?

 

בהשוואה לניתוח תוצאות של טיפול נפשי בהפרעות אחרות, יש כאן מורכבות רבה יותר בהגדרת הקריטריון להצלחה. 

 

אחד הקריטריונים להחלמה הוא שהאדם מתחיל להרגיש שוב רגשות, לחוש שוב כאב נפשי, מה שבפני עצמו קשה מאוד ולא מתגמל.  ובאמת, אחת השאלות המרכזיות שמטפל מברר עם המטופל היא: מה הצורך שמילאה ההתמכרות בחייו? בדרך כלל מדובר בבריחה מרגשות קשים ומכאב נפשי בלתי נסבל. 

 

קודם כל יש לנו בעיה רצינית להגדיר מהי הצלחה של טיפול בהתמכרות?

למשל, האם אלכוהוליסט שלא שתה 3 חודשים הצליח להיגמל?

מה אם הוא שותה מדי פעם? האם זה נחשב?

 

 

מהן הפילוסופיות הטיפוליות בהתמכרויות? 

 

 

העולם הקליני מתחלק היום בין שתי פרדיגמות טיפוליות שונות שיוצאות מנקודות מוצא אחרות לגבי טיפול בהתמכרויות: 

 

• הראשונה, Abstinence Approach, דורשת הימנעות מלאה כתנאי לקיום ולהצלחת הטיפול. 

• הפרדיגמה השנייה, Harm Reduction, מדגישה את האתגר של עזרה טיפולית גם כאשר המטופל עדיין משתמש. 

 

 

מה משפיע על הצלחת הטיפול?

 

קיימים שפע של גורמים שעלולים לפגוע במידת המחויבות וההתמסרות של מכורים לטיפול:

ראשית, אורח החיים שמנהלים המטופלים המתמודדים עם התמכרויות נתון לשינויים קיצוניים במצבי הרוח. שנית, חלקם סובלים מהפרעות אישיות קשות (כדוגמת הפרעת אישיות גבולית), ואורח החיים שלהם כאוטי ובלתי יציב כשלעצמו.

 

רבים מהם מובטלים, אינם מסוגלים להחזיק עצמם מבחינה כלכלית, רבים מהם מעורבים בפעילויות עברייניות ופליליות.

לפעמים המכורים מתגוררים ברחוב או במגורים לא מסודרים, נמצאים בחובות כבדים והלוואות בשוק האפור. 

 

לרבים מהמכורים כלל אין סדר יום ברור -  הם אינם מקיימים חיי ערות ושינה סדירים ולכן, מתקשים מאוד להתמיד בפגישות שנקבעו, כדוגמת הפגישות הטיפוליות.

יתירה מכך, לעיתים הם כלל אינם מכירים במצבם, אינם מרגישים שהם זקוקים לטיפול ואינם מעוניינים  להשקיע באמת בשינוי המצב הקיים. רבים מהם אינם מוכנים לדון עם המטפל על מצבם, מכחישים פעילויות שליליות בהן הם מעורבים, מתביישים בעצמם וחווים רגשות אשם כבדים מנשוא.

 

מסיבות אלו ואחרות, טיפול נפשי בהתמכרות עשוי להיות מורכב ביותר, ורצוף עליות וירידות.

רבים טוענים שהתמכרות הינה מחלה כרונית, ממנה האדם לעולם אינו נרפא.

 

גם אם ישקם את חייו מן הקצה לקצה, המלחמה בהתמכרות היא מלחמה יומיומית שלעולם אינה שוככת.

לכן, כאשר מטפלים באדם הסובל מהתמכרות, יודעים כמה חשוב לטפל בו בכמה מישורים מקבילים.

 

 

תגובות רגשיות של מטפלים כלפי מכורים  

 

מחקר משנת 2008 מציע כי האופן בו אנשי מקצוע מתחום הטיפול מגיבים רגשית למטופלים המכורים לשימוש בחומרים וסובלים מהפרעת אישיות תלוי בסוג הפרעת האישיות. בעוד מחקרים קודמים הראו שהתנהגויות אגרסיביות ואנטי-סוציאליות של מטופלים משפיעות על תגובות אנשי המקצוע כלפיהם, אין בנמצא מחקרים שבחנו את ההבדלים בין הפרעות אישיות והפרעות התמכרות והשפעותיהם על איך אנשי המקצוע מרגישים כלפי המטופל. 

 

הרעיון שתגובותיו הרגשיות של איש המקצוע למטופליו משחקות תפקיד חשוב בתהליך הטיפולי הופיע כבר בעבודותיו של זיגמונד פרויד. הוא טבע את  המושגים 'העברה' 'העברה נגדית'  כדי לתאר את התהליך באמצעותו רגשותיו הלא מודעים של מטפל כלפי מטופל ורגשות של מטופל כלפי מטפל משפיעים בתהליך הטיפולי.

 

באופן לא מפתיע, המחקר מצא שמכורים עם מאפיינים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית עוררו רגשות של ריחוק בקרב המטפלים. באופן מעניין, רגשות של יעילות (helpfulness) התעוררו מול מכורים עם מאפיינים של הפרעת אישיות נמנעת.

החוקרים מסבירים כי מטופלים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית נוטים להיות מניפולטיביים ואגרסיביים, ועל כן טבעי שחברי הצוות יגיבו להתנהגויותיהם באופן שלילי.

 

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהתמכרויות

 

מבחר רחב של תכניות טיפול בהתמכרות פותחו על ידי אנשי מקצוע, ביניהן שיטת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי:

טיפול בהתמכרות לסמים, להימורים, התמכרות לאוכל, התמכרות לקניות, התמודדות עם גמילה מקנאביס, סמי פיצוציות וקוקאין, מניעת מעידה, חשיפה, שיטת הריאיון המוטיבציוני, פיתוח סלידה מחומרים, ואימון למיומנות חברתית.

 

תחום הטיפול ההתנהגותי הקוגניטיבי מתחדש כל הזמן ומאתגר את  תכנית 12 הצעדים המסורתית בטיפול באלכוהוליזם ובהתמכרויות אחרות. 

 

 

 

האם CBT יעילה לטיפול בהתמכרויות?

 

 

כן.

 

סקירה של 34 מחקרים העלתה השפעה כללית מתונה של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כאשר ההשפעה מתמידה גם זמן רב לאחר שהטיפול הסתיים.   

אגב, התגובות העמידות ביותר לשיטה ניכרות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לגמילה מקנאביס, ולאחר מכן מקוקאין וממשככי כאבים. 

 

 

 

איך עובד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כמענה לאלכוהוליזם ולהתמכרות לסמים? 

 

 

איך באמת עובד CBT לטיפול בהתמכרות?

 

בפגישה הראשונה המטופל מקבל מידע אודות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ונשאל על היסטוריית השימוש שלו בחומרים ממכרים.

לאחר מכן מנוסחת רשימה של התנהגויות שהמטופל מעוניין לשנות.

המטפל מעריך את דפוסי החשיבה של המטופל ולאחר מכן מעריך את ההתנהגויות, הרגשות והמחשבות שעלולים להסביר ואף להחמיר את בעיותיו.

 

 

כל המידע מעובד ליצירת תכנית טיפול אינדיווידואלית, ולאחר שזו נוסחה, ניתן לקדמה באמצעות מספר אסטרטגיות:

 

 

הצבת יעדים

 

המטפל והמטופל מחליטים על תוצאות מסוימות – כולן בנות-השגה וניתנות למדידה - שהמטופל ירצה להשיג בנוגע להתנהגויותיו הבעייתיות. מטרות אלה הן כלי בידי המטפל להערכת ההתקדמות. מטרות התחלתיות גדולות מדי עלולות לרפות את ידי המטופל.

 

 

קביעת סדר יום

 

המטפל והמטופל בונים תכנית לניצול זמן המפגשים ביניהם.

זה לא שאין מקום לאסוציאציות ולדיבור על החיים, אבל הטיפול מכוון למימוש המטרות והיעדים שהגדירו המטפל והמטופל.

ככה זה cbt... 

 

 

הרפיה וקרקוע (grounding)

 

טכניקות המפחיתות חרדה, לחץ ומתח לבחירת המטופל, למשל יוגה ומדיטציה, הן בעלות ערך עצום כנגד גורמים שעלולים לתרום להתדרדרות לשימוש.  

מכורים מתמודדים עם תגובות רגשיות וגופניות חזקות ומטלטלות, שעלולות לחזק את הנטיה לפנות לשימוש הרסני בחומרים ממכרים לשם השבת הוויסות הרגשי והחושי.

אחת השיטות של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, שיכולה לתת לכך מענה יעיל, היא קרקוע (grounding), טכניקה שמביאה את המטופל להעביר את המוקד התודעתי מבפנים החוצה ובכך להרגיע את מצוקתו ולסייע לו לשוב בשלווה אל ה״כאן ועכשיו״.

 

 

מיומנויות לפתרון בעיות

 

המטופל והמטפל מזהים אסטרטגיות ומיומנויות התנהגותיות יעילות לפתרון בעיות שיכולות לשמש כדרכי התמודדות חיוביות עם בעיות הקשורות, למשל, לשימוש בסמים ולמתח שנוצר סביב השימוש.

קיומן של אלה מגביר את ביטחונו של החולה ואת תחושת השליטה שלו על כל מצב שעשוי לצוץ.

 

 

הפעלה התנהגותית

 

אקטיבציה התנהגותית היא שיטה שמבוססת על מערך של אסטרטגיות התנהגותיות.

מטרתה המרכזית היא להשפיע לחיוב על מצב הרוח והרגשות, שכן כפי שמחשבות ורגשות משפיעים על התנהגות, גם ההפך הוא הנכון. הרעיון הוא להכניס לשגרת יומו של המטופל פעילויות מהנות ובכך לשפר את מצב רוחו ולהפחית דפוסי מחשבה שליליים.

 

 

מתן שיעורי בית

 

תרגול של כישורים, בקרת התנהגויות וחומרי קריאה, לשם המשכיות הטיפול.

שיעורי הבית נבדקים בתחילת על מפגש על ידי המטפל והם מהווים כלי מרכזי בהתקדמות.

ככלל, טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמשך כל השבוע, לא רק בזמן הפגישה השבועית. 

 

 

תיקון עיוותי חשיבה

 

אתגר נוסף בו מתמקד הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בהתמכרויות הוא חיווט מחדש של דפוסי החשיבה השליליים והלקויים של המטופל, כלומר של עיוותי החשיבה שלו.

לפי התיאוריה עליה מבוסס הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, למכורים לסמים ולאלכוהול יש תפיסות מעוותות של עצמם ושל סביבתם, ותפיסות אלה הן המקור להתנהגותם בחפשם אחר סמים.

מטפלי cbt מתחקים אחר אותן תפיסות, במטרה להאירן ולבסוף לשנותן. 

 

דוגמאות לעיוותי חשיבה שיכולים להשפיע לרעה על מעגל השימוש בחומרים ממכרים הם חשיבה ב״שחור או לבן״ (״אם אני משתמש בסמים אני אדם רע״), ו״קטסטרופיזציה״ (״אם אאבד את מקום העבודה שלי, אמות״).

 

קיימות טכניקות שונות לקרוא תיגר על עיוותי החשיבה הללו.

המטפל מעודד את המטופל להעלות טענות נגד דפוס החשיבה הלקוי, למשל באמצעות תשאול סוקרטי, שמחזק את טיעוני הנגד באמצעות מידע שהוצג במהלך המפגשים.

כל זאת להעצים את המהימנות של המחשבות וההתנהגויות החדשות.

 

 

הבניה קוגניטיבית

 

תהליך החיווט מחדש מכונה ״הבניה קוגניטיבית״ ובמהלכו המטופל מבטא אמונה הקשורה לשימוש האישי שלו בסמים או באלכוהול, והמטפל עובד איתו להחלפת מחשבה זו באחרת, בונה. 

 

התיקון יכול לספק למטופל את הביטחון הדרוש לו להתמודדות עם סיטואציות מלחיצות ולא נוחות מבלי לפנות לחומרים משני תודעה. לבסוף, המטופל מקבל כלי נהדר, כאשר הוא לומד לבנות מחדש בעצמו את מחשבותיו ואמונותיו.

 

 

איך מתנהל טיפול במסגרת קהילה טיפולית למכורים? <

 

 

מהי מניעת הישנות? (Relapse prevention)

 

אחד ממוקדי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוא מניעת הישנות. המטפל מלמד את המטופל כיצד לזהות ״מצבים בסיכון גבוה״ שעלולים לגרום לו לשוב לשימוש בחומר הממכר, ומסייע לו לבנות כישורי התמודדות ליישום בסביבות בסיכון גבוה. 

ניתן לעשות זאת גם במסגרת קבוצה ומשחקי תפקידים על ידי הדמיית סיטואציות במרחב בטוח ומבוקר, דבר המסייע לבניית הביטחון הדרוש כאשר נקרים בדרך טריגרים רלוונטיים.

 

 

לאסטרטגיות למניעת התדרדרות נוטים להיות כמה אלמנטים משותפים, ולכן מטופלים בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית חייבים:

 

• להצטייד במגוון של אסטרטגיות התמודדות על מנת להתמודד עם מצבים בסיכון גבוה.

• לבצע את השינויים הנדרשים בסגנון החיים, להפחתת התשוקה לחומרים משני תודעה.

• להגביר את כמות ותדירות הפעילויות האקטיביות שלהם.

• להתכונן למעידות קטנות כך שאלה לא יגיעו לכדי התדרדרות מלאה.

• לתרגל כישורים למניעת התדרדרות גם במקרה של התדרדרות, במקום להרים ידיים.

 

כאשר מטופל עומד בפני סיום תכנית הגמילה, המטפל ייצור ביחד איתו תכנית שתשמר את השינויים שהשיג במהלך הטיפול.

 

מאחר ששיעור ההתדרדרות בקרב מכורים לחומרים אסורים הוא בין 40% ל-60%, חשוב שהמטופל יקבל תמיכה גם לאחר שהסתיימה תכנית ההחלמה.

נגמלים רבים ממשיכים להגיע פעם או פעמיים בשבוע לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

 

 

מהו טיפול דיאלקטי-התנהגותי DBT-SUD?

 

 

DBT, טיפול דיאלקטי התנהגותי,  נחשב לאחת הטיפולים היעילים ביותר להתמכרויות.

 

הטיפול מאתגר את המטופל להפסקה מיידית של ההתנהגות המתמכרת, לצד הכרה בכך שמעידה וחזרה להרגלים הממכרים עלולות לקרות בכל רגע, מה שאינו מעיד על כך שהמטופל לא מסוגל להשתחרר מההתמכרות.

היבט דיאלקטי זה משקף את חשיבות הקבלה (Acceptence), המהווה יסוד מהותי בגישת DBT.

 

במקרים של חזרה להתמכרות, המטפל יעודד מציאת דרכים לפתרון בעיות שקשורות בהתמכרות, כמו הפחתת סכנה של מנת-יתר במקרה וההתמכרות כרוכה בשימוש בסמים. 

השיטה מלמדת את המטופל באינטנסיביות את טכניקת המיינדפולנס, כמו גם מיומנויות עמידות במצוקה, מיומנויות ויסות רגשי ומיומנויות יעילות בין-אישית. 

 

 

DTR - DYSFUNCTIONAL THOUGHT RECORD

 

 

שיטה טיפולית נוספת היא DTR, דרך כתובה למעקב אחר מצבים מלחיצים, מחשבות לקויות ורגשות שליליים הנובעים מסיטואציות חדשות.

 

שטף הרישום הוא כדלקמן:

המטופל מדרג את רמת המהימנות של מחשבותיו השליליות >> הוא מדרג את הרגשות שהם תוצאת המחשבות הללו >> הוא מציג ראיות בעד ונגד המחשבה הספציפית >> הוא מביא ראיות בעד ונגד המחשבה >> הוא יוצר מחשבה חדשה בהתבסס על הראיות >> הוא מדרג את אמינותה של המחשבה החדשה >> הוא מדרג את הרגש שהוא תוצאתה של המחשבה החדשה.

השיטה הסוקרטית (שצוינה בחלק של ״הבניה קוגניטיבית״) ו-DTR הן טכניקות שימושיות לשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות של אנשים המשתמשים בחומרים ממכרים.

 

למרות שישנן ראיות משמעותיות בעד השימוש בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי להפרעות הקשורות בשימוש בחומרים ממכרים ובבריאות הנפש, עדיין יש לבצע סקירה מחקרית ענפה יותר על מנת להבין את מידת היעילות של הטיפול במקרה של תחלואה כפולה.

 

ישנם לוקים בתחלואה כפולה אשר חוו טראומה בעברם, ועשויים לחוות רגשות מכניעים שקשורים לכך אפילו כתוצאה מאירועים מזעריים.

דרכים שבהן ניתן לכוונן את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי על מנת לטפל בתחלואה כפולה הן שימוש בעזרים ויזואליים, כמו מיפוי דפוסים או אילוסטרציות; השתתפות במשחק תפקידים כדי להתכונן לטריגרים וסיטואציות לא צפויות; מתן פידבק בנוגע ליישום הכישורים שנלמדו; שימוש ברשימות שמזכירות בכל עת את מטרות הלמידה ההתנהגותית; לאמוד את רכישת הידע; להשתמש באמצעים להעצמת הזיכרון, כמו מכשיר הקלטה או פתקים. בגלל טבעה המורכב של תחלואה כפולה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי להיות הכי יעיל בשילוב עם שיטה טיפולית נוספת.

 

 

טיפול במודל המטריקס 

 

תכנית טיפול מבוססת ראיות, שאורכת 45 מפגשים פרטניים וקבוצתיים. כיום נעשה שימוש רב בשיטת המטריקס גם עבור מטופלים המתמודדים עם התמכרות לקנאביס.

 

שיטת הטיפול משלבת למידה של מיומנויות קריטיות למד אינפורמציה על כל מה שצריך לדעת על תהליך הגמילה, כולל לימודי המשך והיכרות ראשונית עם קהילת המכורים לשעבר בקבוצות 12 הצעדים.

 

תפקיד המטפל הוא רב ממדי:

הוא מהווה בעת ובעונה אחת מורה שמנחיל מידע פסיכו-חינוכי, סוכן פסיכו-סוציאלי שעובד גם עם בני המשפחה של המטופל, מאמן שמאיץ במטופל להתקדם לעבר היעדים שנקבעו, דמות סמכותית שמפקחת על המחויבות לתהליך (למשל, אחריות על בדיקות שתן להימצאות סמים) והוא כמובן תומך רגשית בזמנים קשים, מעודד ומעצים את המטופל במטרה לשפר את בטחונו העצמי. 

 

 

טיפול בהתמכרויות בגישת הראיון המוטיבציוני

 

גישה זו, טיפול באמצעות הראיון המוטיבציוני, פותחה במקור במטרה לעזור לקשיי התמודדות של מטופלים המתאמצים להיגמל בהתמכרות.

שיטה ייחודית זו ניגשת לבעיית ההתמכרות ממקום של כבוד ואמפתיה, לצד חקירה עקשנית של מקורות ההתנגדות לשינוי, חיזוק המוטביציה הפנימית (מוטיבציה אינטרינזית היא דרך הנעה שאינה תלויה בחיזוקים ועונשים מהסביבה), העלאת הביטחון העצמי והגברת המחויבות להתקדמות הדרגתית לקראת גמילה וניקיון. 

בדומה לטיפול DBT, היא מבוססת על עקרונות קוגניטיביים-התנהגותיים, אך בשונה ממנה, היא שואבת את מקורותיה הקליניים משיטות הטיפול ההומניסטיות בפסיכולוגיה. 

 

קייימות שיטות טיפול רבות נוספות בהתמכרויות, בעיקר טיפולים רגשיים, כמו טיפול באמנות. 

על גישת 12הצעדים ניתן לקרוא כאן מאמר נפרד באתר.

 

 

טיפולים תרופתיים בהתמכרויות

 

כל הטיפולים התרופתיים בהתמכרויוית יעילים במיוחד כאשר הם משולבים עם טיפול פסיכולוגי. 

התרופות עצמן רלוונטיות לפרק זמן קצר ביותר, ונועדו להקל על הגמילה הפיזית הראשונית.

טיפולים מסוג זה ניתנים בדרך כלל כאשר התלות וההתמכרות היא לחומרים ממכרים, ומטרתם היא להקל על תסמיני הגמילה מהסם.

 

טיפול תרופתי נפוץ ביותר לסובלים מהתמכרות בשלבי הגמילה השונים הינו שימוש בתרופות פסיכיאטריות, ובשנים האחרונת נחקרת האינטנסיביות האפשרות של טיפול בהתמכרויות נתמך חומרים פסיכדליים.

כאמור, ההתמודדות הקשה המלווה כל התמכרות היא ההתמודדות הנפשית, ובדיוק על קושי זה מנסות התרופות הפסיכיאטריות להקל. לרוב נעשה שימוש בתרופות המקלות על דיכאון וחרדה.

 

 

מדוע בכלל יש צורך בטיפול תרופתי לטיפול בהתמכרות, בעיקר כאשר היא אינה קשורה בחומרים ממכרים?

 

חשוב מאוד להבין, כי כאשר האדם נמצא בהשפעת התמכרות כלשהי, גופו ונפשו מקצים את כל האנרגיות שברשותם בעיסוק במושא ההתמכרות, בהשגתו, עשייתו וכיוצא באלה. בעת ההתמכרות, האדם אינו פנוי לעיתים אף להכרה בכך שהוא מכור, ובטח שאינו פנוי להתמודדות עם ההתמכרות. רבים יעידו כי גם כאשר עשו ניסיונות אמיתיים, מלאי כוונה ומאמץ, להיגמל, הם לא הצליחו לבדם, ההתמכרות הייתה חזקה מהם. התמכרות היא מצב נפשי קשה ביותר, מעין מחלה, אשר צריכה להיות מטופלת מן היסוד ובאופן מקצועי, אחרת במרבית המקרים- תחזור.

 

 

איך עובד הטיפול התרופתי?

 

המטרה המרכזית של טיפול תרופתי היא לקדם את המכור למצב בו הוא פנוי להתמודד טיפולית עם ההתמכרות. מטרת הטיפול התרופתי היא להוציא את האדם מ"בור ההתמכרות", להעלות אותו למצב רגוע וצלול יותר, אשר יאפשר לו להתחיל להתמודד ולטפל בגופו ובנפשו.

 

כאמור, טיפול תרופתי כמעט לעולם אינו מספיק לפתירת בעיית התמכרות. גם אם ההתמכרות הספציפית תיפתר, התמכרות כלשהי לרוב תחזור, אולי תחת לבוש אחר, בתקופה מסוימת בחייו של הנגמל. לכן, יש חשיבות עליונה וחסרת תחליף לטיפול הנפשי ולקיומן של מערכות תמיכה בחיי האדם.

 

 

טיפול ANR לגמילה מחומרים נרקוטיים

 

אחת השיטות המעניינות לגמילה פיזית מחומרים נרקוטיים ומאופיאטים נקראת ANR.

השיטה המוצלחת פותחה כאן, אצלנו באשקלון, על ידי ד"ר אנדרה וייסמן.

טיפול ANR - ויסות עצבי מואץ - מתקיים בפרוצדורה אשפוזית הכולל עירוי בהרדמה מלאה, לאורך 4 שעות, בהן המטופל עובר תהליך אינטנסיבי של ניקוי וחסימת הרצפטורים הגורמים לכמיהה הרבה לחומר הממכר. לאחר ההתאוששות, המטופל נחשב נקי מבחינה פיזיולוגית. מנקודה זו ניתן טיפול תמיכתי המשכי, אותו מקיים ד"ר וייסמן בבית החולים ברזילי באשקלון, כמו גם במרכזי גמילה שהוקמו בשוויץ, בגיאורגיה והודו.

 

אחת הבעיות המרכזיות של הנגשת הטיפול כיום קשורה בעלותו הגבוהה, שאינה מסובסדת עדיין על ידי קופות החולים. 

 

באוקטובר 2018 הוזמן ד"ר וייסמן לשאת נאום על פועלו בפני הוועדה לזכויות האדם של האו"ם בניו יורק.

 

 

טיפול עצמי בהתמכרות

 

קשה ומורכב לטפל בהתמכרויות ללא פסיכולוג, טיפול קבוצתי או טיפול תרופתי, אבל יש אנשים שמצליחים לעשות את זה מאוד יפה.

לפניכם כמה נקודות להתחלה של תהליך טיפול עצמי בהתמכרות, שיאפשר לכם להיגמל, או לפחות להתחיל ולהניע את המסע לעבר ניקיון:

הסתכלו עמוק פנימה ושאלו את עצמכם כמה שאלות קשות, שהתשובות להן יוכלו לספק לכם את הבהירות הנחוצה לגמילה מההתמכרות.

תשובות לשאלות הללו יעודדו אתכם לחשוב באופן ביקורתי יותר על התנהגותכם ויאירו דברים שחששתם להודות בהם, והם גם יעזרו לכם להבין מדוע אתם עושים את מה שאתם עושים ואיך תוכלו לשנות זאת בהמשך.

חקרו את מחשבותיכם, אמונותיכם, פחדיכם, צרכיכם, התנהגויותיכם ואת התוצאות שבהן אתם חושקים - רק כך תקבלו הבנה עמוקה יותר של ההתמכרות שלכם, ולאחר מכן תוכלו להשתמש בתשובות הללו ליצירת התנהגויות חשות ומעצימות.

 

 

שאלו את עצמכם כמה שאלות לחקירה עצמית, אותן ניתן לעשות בטיפול עצמי או בטיפול פסיכולוגי בהתמכרויות:

 

• מה בדיוק אני עושה עם החיים שלי?

• מה החלק שלי בהתנהגות המתמכרת?

• באילו דפוסים התנהגותיים ניתן להבחין?

• מה בדרך כלל גורם לי להתמכר?

• כיצד אני יכול לסלק את הפיתויים הללו?

• איך אני נוטה לחשוב על ההתמכרות שלי?

• מה אני נוטה לחשוב לפני, בזמן ואחרי שאני מספק את הדחף שמוביל

• לחזור על ההתנהגות המתמכרת?

• אילו אמונות יש לי אודות ההתמכרות?

• מה אני חושב על עצמי כשאני מספק את ההתמכרות ומרגיע את ה״דודא״?

• מה אני מאמין בנוגע ליכולותיי לשלוט בהתמכרות הזו בהצלחה?

• אילו מאמונותיי אינן עומדות לעזרי ועשויות למנוע את יכולתי להתגבר על ההתמכרות?

• אילו פחדים עשויים להזין את ההתמכרות שלי?

• ממה אני מנסה להימנע, שגורם להתמכרות?

• מדוע אני נמנע מהדברים הללו, מהן הסיבות האמיתיות לכך?

• איזו תועלת אני מפיק מסיפוק ההתמכרות?

• איך אוכל להפיק את אותן תועלות בדרכים אחרות מבלי להזדקק לסיפוק ההתמכרות?

• מהי המטרה (או המטרות) ארוכת הטווח שלי בחיים?

• מה אעדיף לעשות במקום לספק את ההתמכרות?

    

 

 קווי סיוע למתמודדים עם התמכרות

 

• נוער מקשיב לנוער - 03-6768219, 03-6919765 - התמכרויות אצל בני נוער

• הרשות למלחמה בסמים - 1212-293-214

• עמותת אפשר  - היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול - 03-6733228

• אגודת יד ביד - "אוזן קשבת" - 03-6204999, 2228*

• ער"ן - עזרה נפשית  - בכל הארץ - 1201

 

 

 

 

טיפול במכורים בבתי כלא

 

בבתי הסוהר בישראל מושקעים מאמצים ניכרים להתמודדות עם התמכרויות.

התופעה הקשה והאירונית, בה אסירים נכנסו לכלא נקיים והשתחררו נרקומנים, מוכרת היטב בציבור הרחב.

 

 

טיפול בהתמכרויות בשב״ס

 

המחלקה לטיפול במכורים בכלא השרון ברעננה, למשל, היא מחלקה מיוחדת וחשובה שעוזרת לעבריינים מאוכלוסיות שונות ללמוד להתחבר לרגשותיהם ולהיגמל.

המחלקה מורכבת מעובדת סוציאלית, מדריך גמילה (בוגר המקום ונקי מזה 10 שנים) וקצינת חינוך. 

בראש המחלקה עומדת רב כלאי דורית כהן, שמכונה גם "האמא של המחלקה", שמזה עשרים שנה נמצאת בתפקיד באופן מסור ומעורר הערכה. 

הטיפול ארוך, מאתגר וחסר פשרות ומתחיל מ-9 חודשים עד מעל שנתיים. מדובר בתהליך לא פשוט שמאפשר שיקום ופתיחת דף חדש לאסירים רבים.

 

תודה לקורא א.א., שהוסיף כי - .

בשב״ס מחלקות טיפוליות הפועלות עפי גישת ההנזרות המוחלטת - פזורות במחוזות השונים עם חלוקה לפי טיפול קצר טווח וארוך טווח וכן תכניות הכנה לטיפול לעצורים.

בנוסף ישנה מחלקה טיפולית ייעודית לנוטלי טיפול תרופתי ממושך סבוקסון / מתדון עפי גישת מזעור נזקים.

 

 

 

 שירה לבנת בן זאב, MSW, מטפלת בהתמכרויות, מכון טמיר בגבעתיים

 

 

אפליקציות לטיפול בהתמכרויות 

 

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration או FDA) אישר לאחרונה את השימוש באפליקציה חדשה, בשם Reset, לסיוע בטיפול בהפרעות שימוש בחומרים. בעולם הטיפול הנפשי בהתמכרויות, זה נחשב צעד גדול לכיוון המענים הדיגיטליים. 

האפליקציה משלבת התערבויות טיפוליות הנעשות דרך המכשיר הסלולרי, יחד עם ניתוח הנתונים כולל ממשק ייעודי עבור המטפל , המציג בפניו את תמונת המצב הקלינית של המטופל.

 

החלטת ה-FDA נשענה על מחקר, שבחן במשך 12 שבועות את יעילות השימוש באפליקציה יחד לטיפול פסיכולוגי רגיל, בהשוואה לטיפול פסיכולוגי בלבד.

המחקר בחן 399 מטופלים שסבלו מהפרעות שימוש לרעה באלכוהול, מריחואנה, קוקאין, או חומרים ממריצים:

נמצא כי ההתמדה בטיפול בקרב המטופלים שהשתמשו באפליקציה (41%) הייתה גבוהה באופן מובהק מזו של המטופלים שלא עשו שימוש בה (17.6%).  לא נמצאו תופעות לוואי הקשורות בשימוש באפליקציה.

 

יש כאן צעד פוליטי ומקצועי חשוב של ה-FDA, שלמעשה נוקט לראשונה עמדה משמעותית בנושא טיפול נפשי באמצעות אפליקציות סלולריות, בהתאם למגמה העולמית של המעבר לפלטפורמה הדיגיטלית בתחומים רבים אחרים.  

 

  

נסכם? 

  

התמכרות, אצל רבים הסובלים ממנה, נוטה לקבל צורה אפיזודית, כלומר לבוא ולחלוף יותר מפעם אחת בחייו של אדם. האדם נוטה 'ליפול' שוב אל ההתמכרות, המחוז המוכר והנוח, שנותן סיפוק מיידי כה עוצמתי, במצבי חיים שונים של דחק, צער, לחצים, עומסים וגם במצבי שעמום. השמירה על הגמילה היא כמו הליכה על חבל דק, ממנו קל מאוד ליפול. חשוב לדעת ששמירה על תוכנית גמילה, על מעקב טיפולי ועל מערכות תמיכה משמעותיות בחייו של האדם, הופכות את מסלול חייו מחבל דק ורעוע- לדרך סלולה וחסונה.

 

נתוני משרד הבריאות מעידים ש-89% מהמכורים אינם מגיעים לטיפול פסיכולוגי! 

 

כלומר, נכון להיום, מרבית המכורים במדינת ישראל אינם פונים לטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי,  מקצועי והתנהגותי - זה מחייב שינוי עמוק באחריות ובתרומה של כולנו.  בין אם אתם מתמודדים, ובין אם יקרים לכם, ישו מעשה וצרו קשר להתייעצות למטרת הכוונה לטיפול המתאים - אצלנו או במרכז פסיכולוגי אחר. 

 

 

פנו  אלינו אם אתם מרגישים שהגיעה העת

לעלות על הדרך ולהתמודד בדרך מקצועית.

 

ניתן לשוחח עמנו על התאמה מדויקת של טיפול ומטפל,

או להתייעץ נקודתית בנושאים נוספים:

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

  

 

כתיבה:

 

שירלי מוריץ, MSW,

עובדת סוציאלית קלינית

 

דפנה אברמוביץ׳, MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

דניאלה עמרמי, MSW,

פסיכותרפיסטית בגישה דינמית

 

גיא רומח, MA,

פסיכולוג בהתמחות קלינית

והמטפלים בהתמכרויות

במכון טמיר תל אביב

  

 

 

  

מקורות:

 

טומבס, ד.ל. (2005). מבוא להתנהגויות מתמכרות, חולון: ראמים

 

קאופמן, א (2004). פסיכותרפיה של מתמכרים, חולון: ראמים.

 

American Psychiatric Association. Practice guideline for the treatment of patients with substance use disorders. 2. Arlington, VA: American Psychiatric Association; 2006. [accessed 29 October 2009]. Available at: http://www.psychiatryonline.com/pracGuide/loadGuidelinePdf.aspx

 

Addiction and Change: How Addictions Develop and Addicted People Recover, Second Edition. Carlo C. DiClemente 2018. Guilford Press

 

Alavi, S. S., Ferdosi, M., Jannatifard, F., Eslami, M., Alaghemandan, H., & Setare, M. (2012). Behavioral Addiction versus Substance Addiction: Correspondence of Psychiatric and Psychological Views. International Journal of Preventive Medicine, 3(4), 290–294

 

BMC Psychiatry. (2008, April 9). Personality Disorders Cause Emotional Reactions In Staff. ScienceDaily. Retrieved July 30, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2008/04/080409205852.htm

 

Mark TL, Treiman K, Padwa H, Henretty K, Tzeng J, Gilbert M. Addiction Treatment and Telehealth: Review of Efficacy and Provider Insights During the COVID-19 Pandemic. Psychiatr Serv. 2021 Oct 13:appips202100088. doi: 10.1176/appi.ps.202100088. Epub ahead of print. PMID: 34644125.

 

Nicholas T. Bello and Andras Hajnal (2014). Dopamine and binge eating behaviors. Pharmacol Biochem Behav. 2010 Nov; 97(1): 25–33. Published online 2010 Apr 24

 

Bouchard, S. (2017) .Using Virtual Reality in the Treatment of Gambling Disorder: The Development of a New Tool for Cognitive Behavior Therapy. Front. Psychiatry, 24 February 2017 

 

Glasner-Edwards, S., & Rawson, R. (2010). Evidence-Based Practices in Addiction Treatment: Review and Recommendations for Public Policy. Health Policy (Amsterdam, Netherlands), 97(2-3), 93–104

 

Potenza M.N., et al. Gambling urges in pathological gambling. A functional magnetic resonance imaging study. Archives of General Psychiatry. 2003;60:828–836

 

Sussman S. Behavioral Addictions and Quality of Life. In: Florence M., De Maeyer J., Yu M., Vanderplasschen W., editors. Addiction, Recovery and Quality of Life: Cross-Cutting Perspectives from Around the Globe. 1st ed. Springer; New York, NY, USA: 2023. in press

 

van Holst R.J., van den Brink W., Veltman D.J., Goudriaan A.E. Why gamblers fail to win: A review of cognitive and neuroimaging findings in pathological gambling. Neuroscience and Biobehavioral Reviews. 2010;34:87–107

 

http://brainblogger.com/2017/11/01/psychedelics-and-drug-addiction/

 

https://www.aspenridgerecovery.com

 

http://www.rehabcenter.net/matrix-model-addiction-treatment/

 

https://www.psychiatry.org/patients-families/addiction/what-is-addiction

 

https://www.bhpalmbeach.com/recovery-articles/efficacy-abstinence-treatment-vs-harm-reduction/

 

http://www.cam.ac.uk/research/features/highway-to-addiction-how-drugs-and-alcohol-can-hijack-your-brain

 

https://www.news-medical.net/news/20170918/Reducing-mental-health-disparities-through-online-therapy.aspx

 

http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2772658