נחלת יצחק 32א', תל אביב
די קל להצביע על הנרקיסיסט בחדר:
הוא מסמר הערב, או שהוא סובל כאשר מישהו אחר הוא מסמר הערב.
הוא זה שלוקח מקום, הוא גרנדיוזי, מוחצן, הוא נלחם על הפשרת הקרח, מבדר את הקהל, מחבר קצוות ומשתף בסיפורים מופלאים, בהם מוטמעים בתחכום (או לא) ניפוח עצמי ותיאור הישגים אישיים.
בעוד שאתם לוגמים משהו, הוא עובד בכל הכוח כדי לזכות בהערצה ובאהדה.
כולנו זקוקים להכרה, אבל הוא משועבד לצורך הזה.
אנחנו גם קולטים את המסר הלא מדובר:
הנרקיסיסט משעשע וחביב, אבל אינו נגיש רגשית, קשוב באמת או חומל על אחרים.
שיחת נפש זה לא אתו.
עד כאן אנחנו מכירים.
זהו הנרקיסיסט.
אבל מה עם אדם בעל מניעים דומים להערצה ולחשיבות, שהם סמויים מן העין?
יש גם כאלה, נרקיסיסטים סמויים (שנקראים גם מופנמים או ביישנים).
בטיפוס הזה נדון כאן.
לפני שנבין לעומק את הנרקסיסט הסמוי, נתעמק עוד קצת בנרקסיסט הגלוי על מנת להבין את ההבדלים ביניהם:
תחושה חזקה של חשיבות עצמית.
פנטזיות על תהילה.
הגזמה בתפיסת היכולות העצמיות (קראו אח״כ, מעניין, על הנרקיסיסט המיני).
תשוקה להערצה, ניצול של אחרים וחוסר אמפתיה.
לרוב, המונח ״נרקיסיסט״ משמש בשיח היומיומי לתיאור כל מי שנראה מרוכז בעצמו, אבל המונח הקליני בתחום בריאות הנפש מתייחס לקריטריונים שצריכים להתקיים ע״מ שתאובחן הפרעת אישיות נרקיסיסטית.
באופן כללי, אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית טרודים מאוד בהצלחתם ויש להם תחושת חשיבות עצמית מופרזת, ״אגו גדול מאוד״ שמשפיע על קבלת ההחלטות ומערכות היחסים שהם חיים בתוכן.
נרקיסיסטים מתקשים לבנות או לשמר מערכות יחסים עם אחרים בשל הנטיות המניפולטיביות שלהם וחוסר האמפתיה.
לעתים קרובות הם מרגישים תחושת זכאות והם נעדרי חמלה, אך באותו הזמן הם חושקים בתשומת לב ובהערצה.
חלק מהאלמנטים הנרקיסיסטיים הם תחושת חשיבות עצמית וגדולה, פנטזיות על השפעה, פרסום או חשיבות, הפרזה בתפיסת היכולות, הכישורים וההישגים, תשוקה להערצה ולהכרה, עיסוק אינטנסיבי ביופי, אהבה, כוח או הצלחה, תחושה מוגזמת של ייחודיות, אמונה שהעולם ״חייב לו משהו״ (אנטייטלמנט), ניצול אחרים להשגת מטרות (מבלי להתחשב באופן בו הדבר משפיע עליהם) וחוסר אמפתיה כלפי אחרים.
אבל אלה הנרקיסיסטים הגלויים, הגרנדיוזיים.
יש גם נרקיסיסטים סמויים.
הפסיכולוגיה העכשווית מתארת התנהגות כגלויה או סמויה, מוחצנת או מופנמת.
התנהגויות גלויות הן כאלה שניתן להבחין בהן בקלות אצל אחרים, כמו הנרקיסיסט המסורתי שתואר לעיל.
התנהגויות סמויות, מנגד, הן מתוחכמות, מכונסות ועדינות יותר, ולכן גם פחות מפוענחות בסביבה החברתית.
כמו הנרקיסיסט הגרנדיוזי, גם הנרקיסיסט הסמוי משתוקק להערצה ולחשיבות ונעדר אמפתיה כלפי אחרים,
אבל הוא נוטה לדפוסי התנהגות שונים מהנרקיסיסט הגלוי.
כשחושבים על התנהגותו של נרקיסיסט, קשה לפעמים לדמיין אותו מאופק.
נרקיסיסט סמוי עשוי להיתפס צנוע או לפחות מכונס בעצמו, אבל הצרכים הפסיכולוגיים שמניעים את התנהגותו זהים לאלה של הנרקיסיסט הגלוי.
למעשה, חשוב לציין כי מילת התואר סמוי עלולה להטעות קצת:
הנרקיסיסט הסמוי אינו מנסה להסתיר או להסוות את צרכיו, הם זהים לחלוטין לאלו של הנרקיסיסט הגלוי והמכניזם הנפשי זהה אף הוא.
מה ששונה זה השימוש בהגנות הנרקיסיסטיות:
בעוד הגלוי משתמש בגרנדיוזיות מוחצנת שקל מאוד להבחין בה, קשה יותר לזהות את פתלתלות ההגנות הנרקיסיסטיות בהן מתאפיין הסמוי.
המחשה חשובה נוספת להבדלים בין השניים היא הדרך בה כל אחד מסביר מדוע להם מגיע יותר מאחרים:
בעוד שנרקיסיסטים גרנדיוזיים סבורים כי עליונותם ביחס לאחרים היא הסיבה המהותית לתחושת הזכאות שלהם, נרקיסיסטים סמויים רואים את המקור לזכאות הגבוהה שלהם בחווית קיפוח, פגיעות וקורבניות (Freis & Hansen-Brown et al, 2021).
גורמים לנרקיסיזם סמוי אינם לגמרי מובנים, אך סביר שכמה גורמים תורמים לכך.
מומחים מציעים שהפרעת אישיות נרקיסיסטית קשורה לגורמים הכוללים גנטיקה, התעללות או טראומה בילדות, חינוך ומערכת היחסים המוקדמת עם ההורים ואישיות ומזג.
מחקר מצא שיש סבירות גבוהה יותר שאנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית גדלו עם הורים שהיו מרוכזים מאוד במעמד ובהישגים.
מכיוון שלעתים קרובות ההורים גרמו לילד להרגיש עליון ביחס לילדים אחרים, האמונה שהוא מיוחד ובעל ערך רב יותר מאחרים עשויה להתמיד גם בבגרותו.
מחקרים אלו אומנם מסייעים להבין את הרקע להיווצרות ההפרעה אך אינם מסבירים מדוע התנהגויות נרקיסיסטיות הן סמויות ולא גלויות.
אין כיום עדות מספקת לשאלה זו.
נרקיסיסטים סמויים נבדלים מנרקיסיסטים גלויים בעיקר בנטייתם להיות מופנמים יותר.
הנרקיסיסט הגלוי מזוהה בקלות משום שהוא נוטה להיות קולני, שחצן, לא רגיש לצרכיהם של אחרים וצמא תמיד למחמאות. הנרקיסיסט הסמוי, לעומתו, מפגין התנהגויות מופנמות יותר באינטראקציות שלו עם אחרים.
שני סוגי הנרקיסיסטים מנווטים את דרכם בעולם עם אותה חשיבות עצמית ופנטזיות על הצלחה וגדלות, על שניהם לענות על אותם קריטריוני אבחנה כדי להיות מאובחנים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית ושניהם לוקים בחסר ביכולתם לווסת את הערכתם העצמית.
רבים נופלים קורבן להתנהגויות המניפולטיביות של נרקיסיסטים סמויים מבלי להבין מה קורה, לפחות עד שהם חווים כאב רגשי.
קל הרבה יותר לצפות את המתרחש כשמדובר בנרקיסיסט גלוי מאשר כשמדובר בנרקיסיסט סמוי, ואין זה נדיר שאנשים ימצאו עצמם במערכות יחסים ארוכות עם נרקיסיסטים סמויים עד שייפגעו מחוסר שותפות או הדדיות במערכת היחסים.
קיימים גם הבדלים קוגנטיביים ותפיסתיים בין שני סוגי הנרקיסיסטים, למשל בעיצוב עמדות כלפי בגידה בקשר זוגי.
בפרט, מחקר שהובילה ד"ר עטרת גבירץ מידן, חוקרת מיניות והתקשרות מביה"ס לעו"ס באוניברסיטת חיפה, מצא כי בקרב נשים עם נטייה אישיותית לנרקיסיזם גרנדיוזי קיים יחס חיובי יותר כלפי בגידה. בנוסף, משתתפות דיווחו על עמדות פחות חיוביות כאשר בני הזוג שלהן היו בעלי רמות גבוהות יותר של נרקיסיזם גרנדיוזי. עם זאת, לא היו קשרים מובהקים בין נרקיסיזם גרנדיוזי לבין עמדות כלפי בגידה עבור משתתפים גברים (Gewirtz-Meydan et al, 2023).
למרות שיש קריטריונים קליניים שעליהם אדם צריך לענות לאבחון הפרעת אישיות נרקיסיסטית, יש תכונות כלליות שאפשר לחפש באינטראקציות יומיומיות כדי שיעלה חשד שמדובר בנרקיסיסט סמוי.
מודעות לתכונות הללו יכולה להעצים את הסובבים ולעזור להם לזהות ולנווט טוב יותר באינטראקציות עם פוטנציאל שאינו בריא:
היבט | נרקיסיסט גלוי/גרנדיוזי | נרקיסיסט סמוי/פגיע |
---|---|---|
מאפייני מפתח | יהיר, שחצן, מקסים, שטחי | רגישות יתר, תחושת זכאות |
יחס לאחרים | חוסר אמפתיה, נטייה לשקר, התנהגות מתריסה | פאסיב-אגרסיב, תוקפני, משליך על אחרים |
תגובה לביקורת | תסכול וזעם כאשר עולה אכזבה | תוקפנות, עוינות, פגיעות עזה מול ביקורת |
יחס לעצמי | מופע של ביטחון עצמי גבוה עם הערכה עצמית ירודה | חוסר ביטחון, הערכה עצמית נמוכה, דיכאון |
אינטראקציה | ריכוז עצמי, אגוצנטריות, התעלמות מצרכי אחרים | תחושת עוינות מהסביבה שנענית חזרה בעוינות |
תפיסת עולם | מרגיש שזכאי ליחס מיוחד, מצליח ומוכר בסביבתו | סבור שהעולם חייב לו עקב חוסר צדק מתמשך |
בעוד שתחושת העצמי המורמת והשחצנות יהיו ״שקופות״ באינטראקציות של הנרקיסיסט הגלוי-המוחצן עם אחרים, הדבר עשוי להיות ברור פחות כשמדובר בנרקיסיסט סמוי.
הנרקיסיסט הסמוי ללא ספק יחשוק בחשיבות ויהיה צמא להערצה, אך הדבר עשוי להיראות אחרת לסובבים אותו.
הוא עשוי לתת מחמאות שאינן באמת מחמאות (״את נראית ממש טוב, באופן מפתיע״), או להקטין באופן מכוון את הישגיו או כשרונותיו כדי שאנשים ידגישו בפניו עד כמה הוא מוכשר.
למעשה, לשני סוגי הנרקיסיסטים יש הערכה עצמית שברירית, ובעוד שהגלוי ידרוש הערצה ותשומת לב, הסמוי ישתמש בטקטיקות מרוככות יותר להשגת אותן מטרות. הנרקיסיסט הסמוי יחפש אחר אישור בנוגע לכשרונותיו, מיומנויותיו והישגיו ויחפש אחר אנשים שיזינו את הצורך שלו בחשיבות עצמית.
שיימינג היא טקטיקה שנרקיסיסט עשוי להשתמש בה ע״מ להבטיח את עליונותו ביחס לאחרים.
הנרקיסיסט הגלוי עשוי להיות מוחצן יותר בניסיון למנף את עצמו, למשל להשפיל את האחר במופגן, להיות גס רוח או סרקסטי ולבקר אחרים. הנרקיסיסט הסמוי ,לעומתו, עשוי לנקוט גישות עדינות ומתוחכמות יותר בהסבירו מדוע ״זו אשמתך ולא אשמתי״.
הוא עשוי להעמיד פני קורבן מול התנהגותו של האחר, מה שמוכר גם כתסביך הקדוש המעונה (Martyr Complex).
בכל מקרה, הוא ינקוט בהאשמה ויתעלל נפשית בצד השני כדי למצב את עצמו במקום בו יוכל לקבל מאחרים אישור ושבחים, חלקם הופכים לקופים מעופפים המשרתים את מטרותיו המעוותות.
אלא שגם הגלוי וגם הסמוי חותרים לגרום לאחר להרגיש קטן.
למרות שלא תמיד נרקיסיסטים סמויים יהיו חמקמקים, יש כאלה שיהנו מיצירת בלבול.
במקום להאשים ולבייש, הם מובילים את הקרובים אליהם לפקפק בתפיסותיהם או להטיל בעצמם ספק, עד לכדי גזלייטינג.
טקטיקות כאלה הן דרך נוספת של הנרקיסיסט הסמוי לרומם את עצמו מעל אחרים ולשמר את כוחו באינטראקציה.
אם הוא מצליח לערער את האדם מולו ולהביא אותו לפקפק בתפיסותיו, זו מבחינתו הצלחה של תמרון, על מסלול של ניצול.
הנרקיסיסטים הסמויים נוטים להיות מתעתעים, למשל מחקר מעולם הדייטינג זיהה קשר משמעותי בין נרקיסיזם סמוי לבין הצגה עצמית לא אותנטית (Willis et al, 2023).
מכיוון שהצורך בחשיבות עצמית שולט בנרקיסיסט, הנרקיסיסט הסמוי יעשה כל שיצטרך כדי לשמר את המיקוד בעצמו.
בעוד שהנרקיסיסט המוחצן יזיז אחרים הצידה או יתמרן אותם בבוטות כדרך להשיג את מטרתו, הנרקיסיסט הסמוי הוא מומחה בתורת ההתעלמות מהאחר (מה שנקרא בציניות טיפול בשתיקה).
זה לא צירוף מקרים שנרקיסיסטים נוטים להימשך למערכות יחסים עם אנשים איכפתיים וחומלים, כאלה שהתעלמות מוציאה מהם תסכול עמוק ומשאלה לתיקון.
הנרקיסיסט הסמוי מזהה את החולשה הזו כהזדמנות ומשתמש בה עד הסוף:
בתהליך של ״בישול צפרדע״, האדם האחר הופך להיות חלש יותר והנרקיסיסט הסמוי מתחזק.
הוא יימנע מאמירה ישירה לגבי חוסר חשיבותו של האחר, הן בכדי למנוע התפרקות מלאה של היחסים והן כדי לבסס מציאות שנבנית בהדרגה.
הוא עשוי להבריז ממפגש, לחכות לשנייה האחרונה עד שיגיב להודעת וואטסאפ, לאחר בקביעות או לא לקבוע אף פעם תכנית מוגדרת מראש.
המציאות היא שאין לו שמץ של כבוד כלפי צרכי הזמנים של אחרים והוא משאיר אותם בחוסר ודאות, מצפים בכיליון עיניים, מורעבים, לקבל ממנו אות חיים מאשר.
לכולנו יש אינטרס כלשהו בנתינה לאחרים, ההנחה כיום היא שאיש אינו אלטרואיסט.
אבל לנרקיסיסטים ממש כואב לתת, בעיקר כאשר מדובר בנתינה רגשית.
קשה להם להשקיע אנרגיה במה שאינו משרת אותם ישירות או בעקיפין.
הנרקיסיסט הסמוי כן ישתדל לאמץ ולהחזיק בפסאדה של אדם נדיב, מה שעשוי להתבטא למשל במתן כסף או בתגמול חומרי אחר.
ויחד עם זאת, ניתן להכליל ולומר שכל התנהגות המוכוונת לצרכי האחר תוזן מיידית במשוואה פנימית, פנקס מנטלי, בו רשומה ציפייה לתמורה עתידית.
נרקיסיסטים אינם טובים בבנייה, טיפוח ושימור קשרים רגשיים עם אחרים.
הנרקיסיסט הסמוי אינו שונה מבחינה זו, ולמרות שהוא יכול להיראות לעיתים יותר לארג׳ מהנרקיססט הגלוי, הוא אינו נגיש או תגובתי ברמה הרגשית.
סביר להניח שהוא לא יפזר מחמאות אותנטיות, פרט לדברי חנופה מכווני-מטרה.
הוא יישאר תמיד מרוכז בתחושת העליונות ע״מ לשמר את חשיבותו העצמית המנופחת.
חשוב להבין כי בעולמו הפנימי - וזה די טראגי - מגע עם חולשה עלול להוביל לכיליון פסיכולוגי.
לכן, שימור רמה גבוהה של ערך עצמי, שחייב להיות מוזן מבחוץ (כי אי אפשר מבפנים), אינו נחווה כמותרות אלא כצורך קיומי.
הנרקיסיסט הסמוי לא יפרגן ויכיר בכשרונות וביכולות של אחר, משום שהצלחתו מאיימת עליו.
הכרה בשגשוג האחר כן תופיע במצבים בו הוא נתפס כשלוחה נרקיסיסטית, כלומר משרת תפקיד שמרחיב את הערך העצמי של הנרקיסיסט ומסב לו גאווה (למשל, אם שסובלת מאוד כאשר היא מטפלת בבנה התינוק, אך יוצאת לטיולים תכופים בגינה כדי לתדלק אך ההערכה העצמית הפגועה שלה במחמאות על יופיו של התינוק. תופעה זו זו מכונה בספרות הפסיכואנליטית ״החפצה נרקיסיסטית״).
בדיוק כמו עם נרקיסיסט גלוי, גם עם נרקיסיסט סמוי סביר שבן הזוג ימצא את עצמו נושא בנטל הכבד של רגשות מורכבים במערכת היחסים.
למרות שהנרקיסיסט הסמוי עשוי בהחלט להיראות נגיש רגשית, הדבר נוטה להיות הצגה, לרוב כדרך לניצול או השארת בן הזוג בתחושה שהוא קטן, דרך התעלמות, האשמה או שיימינג.
מאחר שאחד הקריטריונים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא היעדר אמפתיה, הנרקיסיסט הסמוי יתקשה מאוד לבטא רגש כלפי בן הזוג בצורה בריאה או מותאמת.
מחקר משנת 2019 שבחן מבוגרים צעירים עם נרקיסיזם סמוי / פגיע, העלה כי ההפרעה עלולה להתלוות ברגשות קשים של בושה.
כדי לתווך את התחושות הללו האדם מחפש נחמה באלכוהול או בחומרים ממכרים אחרים (Bilevicius et al, 2019).
הבעיה היא שהשימוש מוביל להגברת הבושה וחוזר חלילה.
כך נוצר מעגל הרסני שיוצר דפוס מזיק ביותר של התנהגות תלותית.
בהיבט ההורמונלי, נמצאו הבדלים ברמות הקורטיזול בתגובה ללחץ, בין נרקיסיסטים סמויים לגרנדיוזיים.
מחקר מצא כי נרקיסיסטים פגיעים הפגינו רמות גבוהות יותר של תגובתיות קורטיזול ללחץ פסיכו-סוציאלי בהשוואה לנרקיסיסטים גרנדיוזיים.
זה מצביע על כך שלנרקיסיסטים פגיעים עשויה להיות תגובת לחץ מוגברת, מה שעלול לתרום לפגיעות רבה יותר שלהם לבעיות נפשיות.
המחקר מצא גם שרמת הנרקיסיזם לא השפיעה על תגובתיות הקורטיזול, מה שמצביע על כך שלפגיעות וגרנדיוזיות עשויות להיות בסיס ביולוגי מובהק.
במערכת יחסים זוגית, נרקיסיסטים סמויים נוטים להיות שקטים ומעט מרוחקים.
הם מעניקים את תשומת הלב המתחייבת כדי לתחזק את הקשר, אבל אינטימיות לאורך זמן דורשת גם תנועה והתפתחות מתמדת.
כלפי חוץ, הנרקיסיסט הסמוי עשוי נראה כמו אדם אוהב ומסור, בהחלט יתכן שיש לו גם חלקים אישיותיים שונים (למשל תפקוד הורי יעיל). אבל באחד על אחד הוא מפעיל מניפולציות רגשיות שנועדו לשמור על השליטה ולהשיג את מטרותיו האישיות. בעוד בן הזוג סבור שהוא חלק ממערכת יחסים שוויונית ובריאה, הנרקיסיסט הסמוי אינו מסוגל באמת לכבד גבולות ולשמור על הדדיות במערכת היחסים. כאשר בת הזוג מתלוננת על בדידותה, הנרקיסיסט ייטה לשמר את הסטטוס קוו ואף ינקוט בהאשמה כלפי הפרטנרית.
מבחינת הנרקיסיסט הסמוי, בן הזוג האידיאלי הוא אדם היפר-אמפתי, או אמפת (Empath). האמפת מספק לנרקיסיסט מקור אנרגיה יציב של הקשבה, תמיכה ונכונות לעזור בפתרון בעיות מתוך כוונה כנה לשיפור המצב. כך הם חושבים שהם מסייעים לבן זוגם ותורמים למערכת היחסים. אולם בפועל, הנרקיסיסט הסמוי משתמש בבן הזוג כמקור לתשומת לב עיסוק עצמי מופרז ואישור. למרבה התסכול, בן/ת הזוג תמיד מאכזבים אותו בצורה זו או אחרת.
מערכות יחסים עם נרקיסיסטים סמויים מרגישות לרוב חד-צדדיות, כאשר בן הזוג הלא נרקיסיסט מוצא את עצמו נשאב לדפוסים הגנתיים שמערערים שוב ושוב את הערך העצמי שלו. נרקיסיסטים סמויים מסוגלים לעיתים להפגין נאמנות ואהבה, אבל חשוב לראות שזה תמיד מתוך אינטרס אישי. כאשר המצב מפסיק לשרת אותם, הם פונים למקורות הזנה רגשית חדשים.
מחקר בדק את הקשר בין נרקיסיזם סמוי לבין ROCD, סוג של OCD המתבטא במערכות יחסים זוגיות (Meli et al, 2024).
המתמודדים.ות עם ROCD מתקשים להפסיק לאבסס על יחסי האהבה שלהם. הם מוצפים מחשבות מטרידות לגבי איכות היחסים ונתקפים ספקות לגבי אהבתם כלפי בן/בת הזוג ולהפך, לצד חיפוש מתמיד של אישורים לגבי הקשר.
החוקרים גילו כי נרקיסיזם סמוי מגביר את הסיכון לפתח ROCD, ובעיקר להרגיש שהערך העצמי הנרקיסיסט תלוי לחלוטין בערכו הנתפס של בן/בת הזוג.
מי שנמצא בקשר עם נרקיסיסט סמוי כקרוב משפחה, קולגה או בן זוג מתקשה מאוד לשלוט במה שהנרקיסיסט עושה.
עם זאת, הוא כן יכול לשלוט בדרך בה הוא עצמו מתקשר איתו.
הנה כמה צעדים באמצעותם ניתן לעמוד ביציבות מול נרקיסיסט סמוי:
ההתנהגות המניפולטיבית של נרקיסיסט סמוי או גלוי נחווית כאישית מאוד, לרבות חוסר האכפתיות, תחושת הזכאות, דפוסי התמרון וההתנהגויות המתעתעות.
לא משנה עד כמה ההתנהגות הזו מכאיבה, חשוב לזכור שאין בכך שום דבר אישי.
הנרקיסיסט התנהג כך בקשרים קודמים וימשיך להתנהג בדיוק אותו דבר בקשר הבא.
חשוב להתבונן על הסיטואציה והאינטראקציה מתוך עמדה מודעת שלוקחת חלק מהאחריות, אבל חשוב להתמודד עם הנרקיסיסט באופן שיהיה לו ברור מהו חלקו.
נרקיסיסטים מאוד רוצים שאחרים ייקחו אותם אישית, זה בדיוק מה שמנציח את מעמדם ביחסים.
לנרקיסיסטים יש קושי רציני עם גבולות בריאים במערכות יחסים.
מכיוון שלנרקיסיסטים סמויים חסרה אמפתיה, אך קיימות תחושת זכאות ונטייה לנצל אחרים – גבולות הם תמרור רב-ערך שמפריע להם להמשיך בדפוס הפוגעני.
ככל שהסובבים יתרגלו הצבת גבולות מולם, כך הם יבינו יותר ויותר שהטקטיקות שלהם אינן עובדות.
הצבת גבולות יכולה להיות קשה מאוד, בעיקר מול נרקיסיסטים, אבל חשוב לראות כי הנרקיסיסט די נבהל וחווה חרדת נטישה כאשר האפשרות של פרידה חד-צדדית עולה על הפרק.
זה לא אומר שכדאי להשתמש באולטימטומים. זה לא עובד, ואם כן, רק פעם אחת ללא למידה לעתיד.
הצבת גבולות פירושה לתת לאחר להבין מהם הערכים והקווים האדומים של מציב הגבולות.
לכן, אדם שמתמודד עם נרקיסיסט צריך להבין קודם מהם ערכיו, ואז לעבוד על יצירת גבולות ושימורם הקבוע.
כדי להגיע להבנה כזו מומלץ לעיתים לפנות לטיפול פסיכולוגי, קצר וממוקד, שיעזור להבהיר
היכן שוכן הגבול הפנימי ועל מה נכון להיאבק.
הצלחה בהצבת גבולות לפרטנר נרקיסיסט מעוררת חוויה של ביטחון וערך עצמי שמושבים לאחר תקופה ביחסים זוגיים קשים והרסניים.
באינטראקציה עם נרקיסיסט סמוי קל לאבד את הקול העצמי. מכיוון שדפוסי התקשורת הם כה מניפולטיביים, לאדם האחר עשוי לקחת זמן להבין שאינו באמת מסנגר על הקול שלו. אדם שניצב מול נרקיסיסט סמוי צריך להתכוונן על עצמו, להזכיר לעצמו מי הוא, לחשוב טוב על ערכיו, מטרותיו וכשרונותיו ולחזק את מערכת היחסים שלו עם עצמו, כמפתח להתבטאות חופשית מול הנרקיסיסט.
כשאדם מסנגר על עצמו, הנרקיסיסט מבין שהוא מודע לטקטיקות שלו ויהיה לו פחות חשק להמשיך בהן.
מערכת יחסים עם נרקיסיסט סמוי עשויה להוביל לתסכול והצפה.
יצירת מרחק יכולה להיות קשה לפעמים, בעיקר כשמדובר בבן משפחה או קולגה, אבל הגבלת האינטראקציות האישיות, בקשה לעבור למקום אחר במשרד, לקיחת הפסקות בזמנים שונים מהנרקיסיסט או פשוט הפסקת
ההתקשרות עמו עשויים להיות מהלכים נכונים במקרה של פגיעה מצד הנרקיסיסט.
המטרה ביצירת המרחק אינה פגיעה בו אלא הגנה עצמית ויצירת מרחב לריפוי.
מה שתמיד נכון זה להכניס עוד זוג עיניים למערכת היחסים, עדיף אובייקטיביות ככל הניתן. המבט הזה, כאשר שני הצדדים סומכים עליו, מתקף את אי-השוויון ביחסים ומקדם שינוי, אותו ניתן להשיג במסגרת של טיפול זוגי.
אם אדם קרוב לכם מפגין סימנים של נרקיסיזם סמוי שיוצרים מצוקה או פוגעים בתחומים שונים בחייכם, עודדו אותו לפנות אלינו, או למקורות מקצועיים אחרים.
נוכל להמליץ לו על טיפולים שישפרו את הסימפטומים ויכולות ההתמודדות שלו.
יש גם משאבים משותפים, כמו ייעוץ זוגי, שמאפשר לחולקים מערכת יחסים עם נרקיסיסט סמוי או גלוי, מרחב בטוח לעבודה, שיתוף ושינוי.
המטרה היא להגן על רווחתכם ומטפל יוכל לעזור לכם להתמודד עם המצב.
בואו נדבר על נרקיסיזם
במרחב האישי שלכם
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
18 במאי 2024
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
מגיבים.ות יקרים.ות,
תודה מקרב לב על השיתופים הכנים, האמיצים והמרגשים שלכם, תמונות מרתקות לחוויות אישיות של אנשים המתמודדים עם נרקיסיזם סמוי.
הכאב והתסכול שאתם מבטאים מזכירים לנו כמה חשוב להביא את התופעה הזו למודעות רחבה יותר.
זה גם ממחיש את האתגרים היומיומיים של חיים לצד נרקיסיסט סמוי - מההשפעות ההרסניות על מערכות יחסים ועד הפגיעה האישית והרגשית.
למרות המורכבות והכאב, מרגישים גם את התקווה והכוח הנחוצים לשינוי.
הבנה ומודעות הם צעדים ראשונים חיוניים בהתמודדות עם נרקיסיזם סמוי.
אם אתם מרגישים שאתם נפגעים מהתנהגות נרקיסיסטית או חושדים שאולי אתם נרקיסיסטים בעצמכם, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. מודעות היא הצעד הראשון לשינוי, והטיפול הנכון יכול לסייע בהתמודדות עם המציאות המורכבת הזו.
שוב, תודה על השיתופים הכנים והאמון שאתם נותנים בנו. אנחנו כאן כדי לעזור, להקשיב ולהיות אתכם במסע המורכב הזה.
איתן טמיר, MA, ראש המכון
Bilevicius E, Neufeld DC, Single A, Foot M, Ellery M, Keough MT, Johnson EA. Vulnerable narcissism and addiction: The mediating role of shame. Addict Behav. 2019 May;92:115-121. doi: 10.1016/j.addbeh.2018.12.035. Epub 2018 Dec 31. PMID: 30612020.
Borráz-León JI, Spreitzer A, Scrivner C, Landers M, Lee R, Maestripieri D. Cortisol reactivity to psychosocial stress in vulnerable and grandiose narcissists: An exploratory study. Front Psychol. 2023 Jan 6;13:1067456. doi: 10.3389/fpsyg.2022.1067456. PMID: 36687967; PMCID: PMC9852882.
Freis, S. D., & Hansen-Brown, A. A. (2021). Justifications of entitlement in grandiose and vulnerable narcissism: The roles of injustice and superiority. Personality and Individual Differences, 168, Article 110345. https://doi.org/10.1016/j.paid.2020.110345
Gewirtz-Meydan, A., Estlein, R., & Finzi-Dottan, R. (2023). The relationship between narcissistic traits and attitudes toward infidelity: A dyadic analysis. Journal of Family Psychology. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/fam0001126
Melli, G., Caccico, L., Micheli, E., Bulli, F., & Doron, G. (2024). Pathological narcissism and relationship obsessive-compulsive disorder (ROCD) symptoms: Exploring the role of vulnerable narcissism. Journal of Clinical Psychology, 80, 144–157. https://doi.org/10.1002/jclp.23601
Willis, M. L., Oliver, E., & March, E. (2023). Dating in the dark: Vulnerable narcissism predicts inauthentic self-presentation in online dating. Telematics and Informatics, 81, 101985. https://doi.org/10.1016/j.tele.2023.101985
Zajenkowski, M., Maciantowicz, O., Szymaniak, K., & Urban, P. (2018). Vulnerable and Grandiose Narcissism Are Differentially Associated With Ability and Trait Emotional Intelligence. Frontiers in psychology, 9, 1606. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.01606
נרקיסיסט מיני הוא אדם עם תכונות נרקיסיסטיות, כמו תחושת זכאות (״מגיע לי!״), אמפתיה נמוכה ועליונות מול האחר, הבאות לידי ביטוי בעיקר בהקשר מיני.
מדובר במצב מובחן מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, למרות שלא קיימת עבורו אבחנה או סיווג קליני ספציפיים.
היכרות עם המאפיינים של נרקיסיזם מיני היא צעד ראשון לקראת ביצוע שינוי, כולל אתגר הפרידה מגבר נרקיסיסט.
אז בואו נקרא.
נרקיסיזם מיני הוא דפוס של אינטראקציה מינית אגוצנטרית, הכוללת תכונות נרקיסיסטיות המתבטאות בהתנהגותו המינית של האדם ובגישה שלו כלפי יחסי מין.
לרוב מדובר בגברים, שמביאים עמם נטיה לניצול נשים, חוסר אמפתיה כלפי האחר, תחושת עליונות מובנית וצורך שאינו יודע שובע להערצה.
בעלי אופי נרקיסיסטי עם דגש מיני מוצאים עצמם לא אחת בהיפרסקסואליות שמקשה עליהם ועל אחרים, ולצידה לעיתים התמכרות למין ועיסוק כפייתי ומופרז בגרויים מיניים (כמו שימוש יתר בפורנוגרפיה, מערכות יחסים מיניות ברשת, צריכת זנות ודירות מין, רומנים מזדמנים, בגידות ועוד).
כאשר הם במערכת יחסים, הם נוטים לצפות מבנות/בני הזוג להשתתף בפעילויות מיניות שמסבות אי נוחות לפרטנר, כמו גם לזמינות ליחסי מין 24/7, בהתבסס על גחמות הנרקיסיסט.
כאשר הציפיות אינן מתגשמות, הנרקיסיסט המיני עלול להציק לבת הזוג, לגרום לה להרגיש אשמה ואף להגיב באלימות.
המחקרים הראשונים שבחנו נרקיסיזם מיני זיהו דפוסים ברורים של אמונות אגוצנטריות, התנהגויות דיספונקציונליות ותוקפנות מינית.
חוקרים פיתחו סולם נרקיסיזם מיני להדגשת רכיבים חשובים של נרקיסיזם שלרוב פעילים בתחומים מיניים.
נצלנות מינית: סקס נתפס כאמצעי להאדרה עצמית. הוא מהול בתחושת הסיפוק הזמנית שמעניק הכיבוש המיני, כאילו מדובר בקרב שהנרקיסיסט המיני ניצח בו.
תחושת זכאות הממוקדת בסקס: אילוץ ותמרון בת הזוג להגשים את צרכיו הגופניים והמיניים, בלי התחשבות ברצונותיה. לעיתים תסלים התופעה להטרדה ואף לפגיעה מינית.
אמפתיה מינית נמוכה: אין מקום לתהליך שעוברת בת בזוג כסובייקט בקשר. לעיתים קרובות עולה תחושה של החפצה וסקסואליזציה.
תחושה מנופחת של מסוגלות מינית: הנרקסיסט המיני הוא גם מיזוגן. קשיי תפקוד מיני, גם אם ארעיים, יעוררו בושה עמוקה, שתיפתר אמצעות הטחת האשמות בפרטנרית.
לצד כל אלה, הנרקיסיסט המיני טרוד בקביעות בסקס.
הוא משתעמם במהירות ויוצא לחיפושים, לרוב סמויים, אחר ריגוש מיני חדש.
הנרקיסיסט המיני נוטה גם להפגין היפר-סקסואליות (אמיתית או מזויפת), רמה גבוהה של בוגדנות ורגישות עזה לביקורת.
יש מי שהגדיר מושג סמוך שנקרא נרקיסיסט סומטי. מדובר בגברים שמשתמשים במיניות שלהם ככלי להשגת שליטה במערכות יחסים וכהוכחה מתקפת למעמדם.
הם עשויים להתפאר בגופם או להתלבש חשוף למען ה״שופוני״.
הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעת אישיות מאשכול B.
המשמעות היא שמתמודדים עם NPD חווים קושי כרוני בוויסות רגשי והתנהגותי.
אנשים עם NPD נוטים לחוות רגשות עזים, לצד תנודות רגשיות חזקות ועיסוק מוגזם ביוקרה, מעמד וכוח.
בעוד שנרקיסיזם מיני והפרעת אישיות נרקיסיסטית נשמעים זהים, הם מובחנים זה מזה.
ראשית, נרקיסיזם מיני אינו הפרעת אישיות או הפרעה נפשית בכלל.
מדובר במקבץ תכונות נרקיסיסטיות שבאות לידי ביטוי בהתנהגות מינית.
למרות שלא קיימת אבחנה רשמית, אנשים יכולים להפגין נרקיסיזם מיני פתולוגי גם מבלי להיות מאובחנים ב-NPD.
שנית, אדם עם תכונות NPD מפגין תכונות נרקיסיסטיות במערכות היחסים המיניות שלו, אך הן כן משפיעות גם בתחומים אחרים בחייו.
אנשים עם NPD אינם מפגינים בהכרח מאפיינים נרקיסיסטיים בהקשרים מיניים, והקריטריונים לאבחון NPD אינם כוללים את התנהגותו המינית של אדם.
עם זאת, חוקרים זיהו כי מתמודדים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית מראים לעתים קרובות סוג כלשהו של זכאות מינית, אולם הקריטריונים בהם משתמשים אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש כדי להעריך תכונות נרקיסיסטיות אינם מזכירים באופן ספציפי התנהגות מינית.
לבסוף, מחקרים מעידים על קשר בין נרקיסיזם מיני להתנהגות מינית תוקפנית, כמו תקיפה מינית וכפייה, אך אין כיום ראיות המצביעות על כך שנרקיסיזם לבדו עשוי להגביר את הסבירות להתנהגויות מיניות תוקפניות.
דפוסי התנהגות אלה עשויים להעיד על מערכת יחסים עם נרקיסיסט מיני:
זכאות מינית – הנרקיסיסט המיני עשוי להרגיש שאחרים ״חייבים לו״ סקס ושיש לו זכות לדרוש זאת מהם.
ניצול מיני – הוא עשוי לתמרן או לכפות פעילות מינית על אחרים.
חוסר אמפתיה – הוא עשוי להרגיש שרגשות או צרכי הפרטנר אינם נוגעים לו.
צורך בהערצה – הוא עשוי להיות בעל צורך מופרז בהערצה, בעיקר ביחס ליכולותיו המיניות.
חוסר נאמנות – ישנו שיעור גבוה יותר של חוסר נאמנות בקרב נרקיסיסטים מיניים.
דמות של צ׳ארמר – בדומה לפסיכופתים, נרקיסיסטים מיניים מקסימים את הפרטנרית בתחילת הקשר כולל שימוש בטכניקות מניפולטיביות, שמטרתן לקדם אינטרסים מיניים.
תוקפנות מינית – מחקר מלמד כי רמות גבוהות של נטייה לנצלנות מינית ותחושת זכאות מינית יכולות לנבא תוקפנות מינית (Uhlich et al, 2024).
אושר, גבר בן 31, הופנה לטיפול פסיכולוגי עקב קשיים בהיבטים שונים בחייו כמו קריירה, מערכות יחסים חברתיות, משפחתיות וזוגיות. המטפלת זיהתה לאחר סידרת מפגשים שאושר סובל כנראה מנרקיסיזם מיני, הבעיקר על רקע תחושה מינית מוגברת וצורך בהערצה ושליטה בקשרים מיניים. למרות הרצון האמיתי של אושר בשינוי, הטיפול אותגר ע״י אופי ההפרעה והשפעתה על מערכות היחסים שלו.
אושר הביע חוסר שביעות רצון מהקריירה שלו, קושי לשמור על מיקוד ומוטיבציה במקום העבודה ובידוד בחייו החברתיים. בנוסף, היו לו יחסים מתוחים עם משפחת המקור ובזוגיות, כולל דפוס חוזר של בגידה והיעדר אינטימיות רגשית.
בטיפול, אושר השתתף במפגשים פרטניים שהתמקדו בשיפור הוויסות הרגשי, האמפתיה וכישורי התקשורת שלו. כמו כן, הטיפול חקר את הגורמים הבסיסיים להפרעה, תוך התבוננות בטראומות וחוויות עבר שתרמו לקשיים הנוכחיים. עם הזמן, אושר התקדם משמעותית בטיפול. הוא דיווח על שיפור במודעות עצמית, ויסות רגשי וחושי ואף הבין בצורה טובה יותר את השפעת התנהגותו על אחרים. הוא שיפר את מיומנויות התקשורת שלו, מה שסייע לו ליצור מערכות יחסים יציבות יותר.
למרות האתגרים והמאמץ המשותף, אושר התקדם משמעותית, מה שמדגיש את החשיבות של טיפול מבוסס ראיות לנרקיסיזם מיני.
המאמץ לשכנע נרקיסיסט מיני לקבל עזרה נפשית עלול להחמיר את התנהגותו, כיוון שלעיתים קרובות באדם אינו מודע לבעייתו או על האחריות שלו לגביה, מה שעלול להוביל אותו להגיב בהאשמת אדם אחר.
יש לציין שאין מרפא, טיפול ספציפי, תרופתי או פסיכותרפי, ל-NPD, שימוש בהגנות אופי נרקיסיסטיות או לנרקיסיזם מיני.
יחד עם זאת, פסיכותרפיה בגישה דינמית יכולה להועיל ולאפשר לאנשים להבין את התנהגותם, לנהל אם עולמם הרגשי ולקחת אחריות על פעולותיהם.
יש שפע מחקרים על היעילות של טיפול פסיכולוגי בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, וניתן להניח כי פסיכותרפיה יכולה להיות יעילה גם עבור המתמודדים עם נרקיסיזם מיני,
מחקרים מצביעים על כך שחלק מהתכונות הנרקיסיסטיות נוטות לדעוך עם הגיל, מה שמרמז שאין מדובר במצב קבוע של הוויה, וכי שינוי אפשרי.
פירוש הדבר הוא שהתערבות טיפולית יכולה לשפר את האופן בו נרקיסיסט מיני מתייחס לאחרים, בעיקר בפיתוח מנטליזציה, אמפתיה ונדיבות רגשית.
עם זאת, כאמור, יהיה קשה להביא אדם כזה לטיפול מלכתחילה.
הפרטנר/ות, מנגד, החושד שהוא נמצא במערכת יחסים עם נרקיסיסט מיני, יכול לעבוד עם מטפל ע״מ ללמוד אסטרטגיות שיעזרו לו במערכת היחסים,
אם הוא בוחר להמשיך בקשר. טיפול יכול גם לספק תמיכה לאדם שבוחר לעזוב מערכת יחסים כזו.
נרקיסיזם מיני יכול להפוך מערכות יחסים לקשות ביותר ולגבות מחיר פסיכולוגי משני הצדדים.
רבים גם יראו בתכונות הללו תכונות שאינן רצויות, מה שיקשה על האדם עם התכונות הנרקיסיסטיות ליצור מערכות יחסים משמעותיים שנמשכות מעבר להקשר המיני.
בעוד שנרקיסיסטים מיניים עשויים להיראות מקסימים ומלאי בטחון, התנהגויות חיצוניות אלה מסוות הערכה עצמית מאוד נמוכה, ביטחון עצמי נמוך ורגישות גבוהה למה שנתפס על ידם כביקורת.
כל אלה מקשים עליהם מאוד להכיר בבעיה, קל וחומר לפנות לעזרה מקצועית.
נרקיסיזם מיני עשוי גם לגרום להשפעות בריאותיות ארוכות טווח.
למשל, מחקר מ-2012 הציע שציר ה-HPA (היפותלמוס – בלוטת יותרת המוח – בלוטת יותרת הכליה) אקטיבי באופן כרוני אצל אנשים עם תכונות נרקיסיסטיות.
ציר זה הוא נתיב הורמונלי המשחק תפקיד חשוב בתגובת הגוף ללחץ.
מלבד השלכות רעות על בריאות הנפש, פעילות כרונית של ה-HPA יכולה להגביר את רמות הורמוני הלחץ בגוף, כמו קורטיזול, מה שעלול להעלות את הסיכון למחלת לב וכלי דם.
בואו נדבר על נרקיסיזם
במרחב האישי שלכם
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
What is sexual narcissism? ISSM Website: https://www.issm.info/sexual-health-qa/what-is-sexual-narcissism/
Chopik WJ, Grimm KJ. Longitudinal changes and historic differences in narcissism from adolescence to older adulthood. Psychol Aging. 2019 Dec;34(8):1109-1123. doi: 10.1037/pag0000379. PMID: 31804115.
Day, L. C., Muise, A., & Impett, E. A. (2017). Is Comparison the Thief of Joy? Sexual Narcissism and Social Comparisons in the Domain of Sexuality. Personality and Social Psychology Bulletin, 43(2), 233–244. https://doi.org/10.1177/0146167216678862
Klement, K.R., Xoxakos, P., Nazario, M. et al. Winning the Game: How Sexual Narcissism Relates to Adversarial Sexual Beliefs and Pick-Up Techniques. Sexuality & Culture 23, 1283–1300 (2019). https://doi.org/10.1007/s12119-019-09618-2
Reinhard, D. A., Konrath, S. H., Lopez, W. D., & Cameron, H. G. (2012). Expensive egos: narcissistic males have higher cortisol. PloS one, 7(1), e30858. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0030858
Uhlich, M., Peterson, Z. D., Li, Y., Brown, A., Han, J., & McBride, J. A. D. (2024). Different components of sexual narcissism are differentially associated with specific sexual aggression strategies: An exploratory study among male and female college students. International Journal of Sexual Health, 36(1), 111-125. https://doi.org/10.1080/19317611.2024.2311142
Widman, L., McNulty, J.K. Sexual Narcissism and the Perpetration of Sexual Aggression. Arch Sex Behav 39, 926–939 (2010). https://doi.org/10.1007/s10508-008-9461-7
הרגעה עצמית מתייחסת לכל התנהגות שהאדם משתמש בה כדי לווסת עצמאית את מצבו הרגשי.
התנהגויות מרגיעות עצמיות מתפתחות מוקדם בחיים.
הן חוזרות על עצמן שוב ושוב ועם הזמן נחוות כהרגלים מרגיעים ומנחמים.
למשל, השלב בו תינוק מתחיל להירדם למשך כל הלילה, בערך בגיל חצי שנה, מעיד על פיתוח ויישום היכולת להרגיע את עצמו.
חלקנו מזהים ומכירים טכניקות של הרגעה עצמית, כי אנחנו כבר משתמשים בהן.
אבל רבים מעולם לא למדו כיצד להרגיע את עצמם, איך לעשות את הדברים הכל כך פשוטים האלה שגורמים לנו להרגיש טוב יותר.
הרגעה עצמית מתבססת על טכניקות פיזיות, בהן נעשה שימוש בחושי הגוף והיא חלק ממודולה בטיפול דיאלקטי-התנהגותי, הנקראת מיומנויות עמידות במצוקה.
בטיפול DBT מייחסים חשיבות רבה להתנסות בטכניקות הללו, כאשר הנחת העבודה היא שכל אדם מתחבר לאלה שיותר מתאימות לו אישית.
הזיהוי והחיבור למיומנויות המתאימות מאפשרים ״לשלוף״ אותן בעיתות מצוקה של הצפה רגשית בלתי נסבלת.
אתייחס כעת ל- 5 החושים ולדוגמאות של הרגעה עצמית המתבססות עליהם:
צא לסיבוב בחלק יפה של היישוב בו אתה מתגורר.
הבט בטבע סביב.
קנה זר פרחים ושים אותו במקום נראה לעין בבית.
שב בנחת בגינה בעת השקיעה והבט בה.
התמסר למראה הקרקע בטפטוף של גשם.
הדלק נר והתמקד בלהבה הבוערת.
דפדף באלבום של אמנות יפה.
צפה בסרט בערוץ טבע, כמו נשיונל ג׳אוגרפיק, בהם ניכרים פלאי טבע של בעלי חיים וצמחים.
כתוב אותם:
_____________________________________
_____________________________________
_____________________________________
בחר מוזיקה יפה או מרגיעה שאתה אוהב ושים ברקע.
השמע אודיו עם צלילי טבע או, אם אתה מתחבר לזה, קטע של ASMR.
האזן כמה דקות לציוץ הציפורים בחוץ.
הקשב לקולות בסביבה (גם קולות בסביבה אורבנית יכולים להיות מרגיעים). היה מודע לגלי הקול. תן לצלילים לבוא וללכת.
כתוב אותם:
_____________________________________
_____________________________________
_____________________________________
שים לב לכל הריחות השונים סביבך.
טייל בגינה או בחוף הים. שאף פנימה את ריחות הטבע.
הדלק נר ריחני או קטורת.
הכנס מאפה לתנור, קלוט פנימה את שלל הריחות.
השג צמח או חומר זמינים שיש להם מימים ימימה אסוציאציה חיובית עבורך.
כתוב אותם:
_____________________________________
_____________________________________
_____________________________________
פרגן לעצמך משהו שאתה ממש אוהב לאכול. לעס אותו לאט, תוך התענגות על כל ביס.
בשל ארוחה שאתה אוהב.
שתה משקה מרגיע כמו תה צמחים או שוקו חם.
תן לטעם לעבור על הלשון, החיך ולאט לאט במורד הגרון.
צא לארוחה קלה, נשנש קצת מכל מנה.
התנסה בקשיבות למאכל חדש.
כתוב אותם:
_____________________________________
_____________________________________
_____________________________________
שב בכורסת מסאז׳.
לטף כמה דקות כלב או חתול.
לבש חולצת משי או חולצה עם בד נעים אחר. משש את המרקם הנעים שלה.
שקע במיטה עם שמיכה טובה, אחרי מקלחת חמימה.
צא לשחייה בבריכה או בחוף הים. חוש את המים עוטפים את הגוף.
כתוב אותן:
_____________________________________
_____________________________________
_____________________________________
נסה לפחות אחד מתרגילי ההרגעה העצמית הללו.
אפשר לבחור קבוצה שלמה של דברים, לפי חוש מסוים, או להתנסות בפעילות אחת.
חשוב להיות קשוב ככל הניתן במהלך התרגול:
נשום בעדינות, תוך שהייה מלאה בתוך החוויה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
איתן טמיר, MA, מטפל DBT,
הפרעות אכילה אצל ילדים הרבה יותר שכיחות ממה שמקובל לחשוב.
שכיחות זו נמצאת בעלייה מתמדת, שהורגשה אף יותר בתקופת הקורונה:
דו״ח המופיע בגיליון אוקטובר 2021 ב- Pediatrics מתאר כיצד מספר הילדים והמתבגרים שאושפזו בשל הפרעות אכילה בבית חולים לילדים במישיגן עלה בהתמדה במהלך 12 החודשים הראשונים של המגיפה.
אנורקסיה נברוזה היא הפרעת אכילה המתבטאת בהרעבה עצמית.
ילדים ובני נוער הסובלים מאנורקסיה הם בעלי דימוי גוף מעוות וחושבים שהם שמנים מדי, מה שמוביל אותם להגביל בקשיחות את כמות האוכל שהם אוכלים ולפתח להתנהגויות אחרות שמונעות מהם לצבור משקל.
אנורקסיה מסוג מגביל – הגבלת כמות האוכל בצורה חמורה, כאשר לעתים קרובות מדובר במזונות עשירים בפחמימות ושומן.
אנורקסיה מסוג בולימי (זלילה והיטהרות) – אכילה יתר על המידה (זלילה) ולאחר מכן מאמץ להקיא.
ילדים הלוקים בסוג זה של אנורקסיה עשויים גם להשתמש בכמויות גדולות של משלשלים ותרופות אחרות לניקוי המעיים.
התסמינים יכולים להשתנות מילד לילד ולכלול משקל גוף נמוך, פחד מהשמנת יתר אפילו נוכח אובדן משקל, השקפה מעוותת ביחס למשקל, למידה או לצורת הגוף (למשל ילד שתופס את גופו כשמן מדי כשלמעשה הוא בתת-משקל), סירוב להישאר במשקל המינימלי התקין, אצל בנות – החמצת 3 וסתות ללא סיבה אחרת, פעילות גופנית מרובה לשם ירידה במשקל, הכחשת תחושת רעב, אובססיה להכנת אוכל, התנהגויות אכילה מוזרות ופרישות חברתית, רגזנות, מצבי רוח או דיכאון.
סימפטומים גופניים רבים שנקשרים לאנורקסיה נגרמים לעתים קרובות מהרעבה ותת-תזונה, בהם עור יבש מאוד (כשצובטים אותו ועוזבים הוא נותר צבוט), אובדן נוזלים (התייבשות), כאבי בטן, עצירות, איטיות, סחרחורת, עייפות קיצונית, רגישות לקור, רזון חריג (כחישות), צמיחת פלומה על הגוף והצהבה של העור.
תסמינים אלה עלולים להיראות ככאלה המצביעים על בעיות בריאותיות אחרות, אך אבחון מוקדם של הילד ע״י רופא חיוני לטיפול ועשוי למנוע בעיות עתידיות.
מומחים אינם יודעים מה גורם לאנורקסיה, אצל ילדים ובכלל.
לרוב היא מתחילה כדיאטה רגילה, אך אט-אט משתנה לאובדן משקל קיצוני שאינו בריא.
גורמים אחרים המשחקים מתפקיד בהפרעה הם גישות חברתיות כלפי נראות הגוף, השפעות משפחתיות, גנטיקה, חוסר איזון בכימיית המוח ובעיות התפתחותיות.
לרוב, ילדים עם אנורקסיה יגיעו ממשפחות עם היסטוריה של בעיות משקל, חולי גופני או בעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון או התמכרויות. רבים מהילדים עם אנורקסיה יגיעו ממשפחות נוקשות וביקורתיות מאוד,
עם הורים חודרניים או מגוננים בהגזמה.
ילדים עם אנורקסיה עשויים להיות תלותיים ולא-בוגרים רגשית, וגם סביר שינתקו עצמם מאחרים.
הם גם עלולים לסבול מבעיות נפשיות נוספות, כמו הפרעת חרדה.
מרבית הילדים האנורקטיים הם בנות, אך כיום יותר ויותר בנים לוקחים בה.
לראשונה נצפתה האנורקסיה בקרב משפחות מהמעמד הגבוה והבינוני, אך כיום היא נמצאת בכל השכבות הסוציו-אקונומיות ובכל קבוצה אתנית וגזעית.
הורים, מורים ומאמנים יכולים להבחין שלילד או לנער יש אנורקסיה, אך ילדים רבים שומרים על כך בסוד בהתחלה.
פסיכיאטר ילדים או מומחה לבריאות הנפש יכולים לאבחן אנורקסיה, ע״י שיחה עם הורי ומורי הילד על התנהגותו.
במקרים מסוימים הילד עשוי להזדקק למבדקי בריאות הנפש.
תוצאות מחקר אפדימיולוגי שפורסם לאחרונה מלמדות כי שיעור האבחון של אנורקסיה בשנות הילדות נמוך מאוד, אולם כאשר החוקרים בחנו את שיעור הפרעות האכילה שמוגדרות סאב קליניות, נמצאו תסמינים אנורקטיים אצל6% מהילדים במדגם, בולימיה בחמישית אחוז ואכילת-יתר בחצי אחוז (Murray et al, 2022).
הטיפול הנבחר תלוי בתסמינים שהילד מפגין, בגילו, בבריאותו הכללית ובחומרת מצבו.
לעתים קרובות הטיפול יכלול שילוב של טיפול אישי, טיפול משפחתי, שינויי התנהגות, שיקום תזונתי ותרופות נוגדות דיכאון, אם הילד גם מדוכא.
אנורקסיה היא מצב חמור שגורם לבעיות רפואיות רבות והיא יכולה להיות חמורה עד כדי כך שתוביל למוות.
לכן, גם רופאו של הילד וגם תזונאי חייבים להיות שותפים פעילים בצוות הטיפול בו, כל זאת לצד תפקיד חיוני שעל ההורים למלא בכל טיפול.
הילד אף עשוי להגיע לבית חולים בשל בעיות רפואיות הקשורות לאובדן משקל ותת-תזונה.
אנורקסיה ותת-התזונה הנגרמת כתוצאה ממנה יכולות לפגוע בכל מערכת איברים בגוף ועלולות להיות קטלניות.
הדבר עשוי להוביל לבעיות הבאות:
לב – נזק ללב יכול לקרות בשל תת-תזונה או הקאות חוזרות ונשנות. לילד יכולים להיות קצב לב איטי, מהיר או לא-סדיר ולחץ דם נמוך.
דם – ל-1 מכל 3 ילדים עם אנורקסיה יש ספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות (אנמיה קלה) ולמחצית מהם יש ספירה נמוכה של כדוריות דם לבנות (לויקופניה).
דרכי העיכול – לעתים קרובות התנועה הנורמלית של מערכת העיכול מואטת כאשר האכילה מוגבלת מאוד ואובדן המשקל חמור.
עלייה במשקל ונטילת תרופות יכולה לתקן זאת.
כליות – אובדן נוזלים (התייבשות) מאנורקסיה עלול להוביל לשתן מרוכז ביותר והילד אף עשוי להטיל שתן יותר מהרגיל.
הדבר נובע מלקות שנגרמת ביכולת הכליות לרכז שתן. לעתים קרובות שינויים בכליות עשויים לחזור למצב הנורמלי כאשר הילד עולה בחזרה במשקל.
המערכת האנדוקרינית – אצל בנות, היעדר וסתות הוא אחד מסימני ההיכר המובהקים של אנורקסיה. לעתים קרובות הדבר מתרחש לפני אובדן משקל חמור ועשוי להימשך גם לאחר שהילדה שבה למשקל תקין.
גם רמות נמוכות של הורמוני גדילה נצפות לעתים אצל בני נוער עם אנורקסיה.
הדבר עשוי להסביר את הגדילה המעוכבת שלפעמים מתרחשת אצל ילדים עם אנורקסיה.
לעתים קרובות שיבה להרגלי אכילה תקינים מחדשת את הצמיחה הנורמלית.
עצמות – ילדים עם אנורקסיה מצויים בסיכון גבוה יותר לשבור עצמות. כאשר הסימפטומים האנורקטיים מתחילים לפני שיא התהוות העצם (לרוב באמצע עד סוף גיל הנעורים) יש סיכון גדול יותר לירידה ברמת העצם או לאובדן עצם. לעתים קרובות צפיפות העצם נמוכה אצל בנות עם אנורקסיה והן עלולות שלא לקבל או לספוג די סידן מתזונתן.
המומחים אינם יודעים כיצד למנוע אנורקסיה, אך גילוי וטיפול מוקדמים יכולים להפחית את הסימפטומים, לחזק את התפתחותו התקינה של הילד ולשפר את איכות חייו.
עידוד הילד להרגלי אכילה בריאים ולגישות ריאליסטיות למשקל ודיאטה עשוי גם הוא להועיל.
הורה החושש שלילדו יש הפרעת אכילה צריך לדבר עם רופאו של הילד באופן מיידי.
ניתן לעזור לילד ע״י: הגעה שוטפת לתורים אצל רופא הילד; השתתפות בטיפול משפחתי, כשמוצע כזה;
גישה תומכת וחומלת כלפי הילד (הורה שנאבק בעצמו – מוטב שיקבל ייעוץ אישי).
שיחה עם רופאו של הילד וספקים אחרים של שירותי בריאות רלוונטיים. יתכן ויטפל בילד צוות שיכלול יועצים, מטפלים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ותזונאים מוסמכים.
הרכב הצוות ייקבע ע״י צרכי הילד וחומרת האנורקסיה; לספר לאחרים על האנורקסיה של הילד.
לעבוד עם הרופא וביה״ס ליצירת תכנית טיפול;
לחפש אחר משאבים בית-ספריים עבור הילד. אנורקסיה יכולה להפריע ליכולת להצליח בלימודים.
יש לדבר עם מורי הילד ומנהל ביה״ס על אפשרויות סיוע; ליצור קשר עם שירותי תמיכה מקומיים ועם הורים אחרים שיש להם ילד עם אנורקסיה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Alana K. Otto et al (2021). Medical Admissions Among Adolescents With Eating Disorders During the COVID-19 Pandemic. Pediatrics Oct 2021, 148 (4) e2021052201; DOI: 10.1542/peds.2021-052201
Murray SB, Ganson KT, Chu J, Jann K, Nagata JM. The Prevalence of Preadolescent Eating Disorders in the United States. The Journal of Adolescent Health : Official Publication of the Society for Adolescent Medicine. 2022 Jan. DOI: 10.1016/j.jadohealth.2021.11.031. PMID: 35078736.
כשרובנו חושבים על חיזור בקשר זוגי, סביר שיעלה בנו חיוך נוסטלגי:
בין אם היינו בעצמנו מחזרים ובין אם זכינו לחוויה של חיזור רומנטי מצד בן / בת המין השני, נוכל לייחס שפע של התרגשות וחיות להתרחשויות הללו.
האמת היא שכולנו גדלים על ברכי תרבות המקדשת חיזור רומנטי, בדרך כלל של גברים כלפי נשים.
אגדות ילדים מלאות בנסיכות שנכלאו בטירות, עם או בלי דרקון אימתני ששומר בכניסה וייחלו להגעתו של האביר האמיץ שיציל את המצב.
מחזות וטרגדיות עוסקים ביחסים בין גבר מחזר לאשה מחוזרת (כמו רומאו ויוליה) והשירה העברית עשירה אף היא בשירים המקדשים את מלאכתו של המחזר (יש המון דוגמאות, כנראה שהמוכרת ביותר בהן בתרבות הישראלית היא סיפור החיזור העקר של איתמר בן-אב״י).
חיזור כפייתי, לעומת סדרות וסרטים רומנטיים, אינו מעורר געגוע וערגה כלל וכלל.
הוא יכול להיות מפחיד ואף מבעית.
מי שהתנסה בחיזור כזה כאובייקט נחשק, יודע כמה קשה הוא התהליך ומורכב.
רוב הנשים שחוזרו באופן כפייתי לא מתארות חוויה של התרוממות רוח וקבלת מחמאה, אלא של הטרדה של ממש.
אכן כך, כאשר פרטנר פוטנציאלי מנסה לחדור לך לתוך העולם, למרות שהבהרת שזה לא מתאים לך, מתעוררים המון רגשות, אבל שמחה, ציפייה וכמיהה אינם ביניהם.
הנה ג׳ו גולדברג, כוכב הסדרה המצוינת You בנטפליקס,
מסביר לעצמו - תוך כדי מעקב אובססיבי אחר בק, מושא כמיהותיו -
כיצד הוא בעצם שומר עליה:
חיזור קיים בטבע, ודאי אצל היונקים, ומוסבר היטב בתיאוריות אבולוציוניות.
הוא נחשב לאחד התהליכים החייתיים היפים בחיפוש זוגיות פוטנציאלית בעונת הרביה. יש בחיזור גם מאבק, בעיקר בין זכרים, אך גם במאבק על נקבה בג'ונגל, יידע הזכר המפסיד לקבל את הגזירה ולפנות מקום עבור הזכר המנצח.
במילים אחרות, בטבע אין חיזור כפייתי, יש חיזור שתוצאותיו מוכרעות די מהר ויש בו זוכים ומפסידים.
אצל בני אדם, לעומת זאת, כמו בהרבה תופעות אחרות בפסיכופתולוגיה, מופר האיזון הטבעי של חיזור ומופיע מנגנון שניתן לכנותו אהבה אובססיבית, המתלווה לעיתים גם בכפייתיות.
האדם, בניגוד לבעלי חיים, מחזר באמצעות שפה יכולות ומחשבה מפותחות, מה שמקצין תהליכים טבעיים.
מבחינה סובייקטיבית, מחזרים כפייתיים חווים קודם כל פגיעה עמוקה:
הם עושים כל שלאל ידם כדי לזכות בפרטנר הנכסף, בעוד שזה בחר להתקדם ולהמשיך הלאה, בין אם לבד ובין אם לצד פרטנר אחר.
הם מרגישים קורבנות, למרות שדרך הפריזמה של המחזור הם נתפסים לעיתים קרובות כתוקפנים.
בעולם הפסיכולוגי מתוארת מצב נפשי כזה פגיעה נרקיסיסטית, שבעקבותיה מופיעים תחושת זכאות וזעם נרקיסיסטי.
כל אלה מלווים בקינאה רומנטית (Jealousy) ובצרות עין (Envy).
במקרים קיצוניים מתרגמים הזעם והקינאה לאלימות של ממש (למשל בסרט "חיזור גורלי"), מעקב (Stalking) ואיומים בהתאבדות.
החוק מגיב בד"כ באופן תקיף כלפי מחזרים כפייתיים.
שופטים אינם מהססים כיום להוציא צו הרחקה ולעיתים אף להוציא פקודת מעצר למחזר התוקפני.
בטיפול פסיכולוגי עם מחזרים כפייתיים עושים המטופל והמטפל דרך ארוכה בשני מישורים:
ברמה הבסיסית, מנסים לצמצם את המגע בין המחזר לבין האובייקט המחוזר שלו.
ברמה העמוקה יותר, מנסים לפענח מה הכאב המוקדם אותו משחזר המטופל בתהליך הקומפולסיבי.
בדרך כלל, עובדים במציאות על הבנה והפנמה של ספרציה בין האדם לבין האחר, נפרדות שנדרשת גם בקשרים רומנטיים שמצליחים ויוצאים לפועל.
Courtship Disorder, או בתרגום חופשי- 'הפרעת חיזור', היא מונח תיאורטי (שאינו מבוסס מחקרית, ולכן הינו תיאורטי בלבד) מתחום הסקסולוגיה.
הפרעה זו מאגדת יחדיו כמה סטיות מיניות ומציע שמקורן באינסטינקטים לא נורמטיביים של חיזור, אשר מופיעים בעיקר בקרב גברים.
עפ"י התיאוריה, שנהגתה ע"י קורט פרונד, כוללת הפרעת חיזור מציצנות לאנשים הנמצאים במצבים פרטיים או אינטימיים (מתקלחים, מקיימים יחסי מין), אקסהיביציוניזם- הנטייה להתפשט בפומבי ומול זרים וההתנהגות החמורה מכולן- הטרדה מינית, תקיפה מינית ואונס.
במקרים מסוימים, גם הפנטזיה לבצע את המעשים הללו יכולה להיחשב כהפרעת חיזור.
לסטיות המיניות הללו מאפיינים מסוימים משותפים, אטיולוגיה משותפת ואבנורמליות עם נקודות השקה.
את הסטיות המיניות הנמצאות תחת קשת הפרעות החיזור ניתן לראות כהגזמה של דפוסי ההתנהגות הנורמטיבית.
בעצם, האבנורמליות מתבטאת בהקצנת הנורמליות.
עפ"י התיאוריה, קיימים ארבעה שלבים בתהליך החיזור הגברי, כאשר אבנורמליות באחד מהשלבים היא שיוצרת את הסטיות המיניות.
בעצם, התיאוריה גורסת כי לא מדובר בהפרעות עצמאיות, כי אם במשפחת הפרעות הנובעות מאבנורמליות מסוימת בתהליכי חיזור טבעיים.
הסטיות המיניות נוטות במקרים רבים להופיע בקומורבידיות, והסובל מאחת מהן נוטה לגלות גם התנהגויות המשויכות לסטיות אחרות המשתייכות להפרעת החיזור.
העובדות האלה מחזקות את המחשבה שהסטיות אינן עצמאיות, כי אם משתייכות למשפחה רחבה יותר אשר טרם הוגדרה.
התיאוריה מציעה למעשה הסבר חדשני לסטיות המיניות הללו, אשר הגורמים והקומורבידיות שלהן אינם חד-משמעיים.
חיפוש אחר פרטנר מיני.
יצירת אינטראקציות של "קדם מגע" עימו, כמו מבט עיניים או שיחה.
מרגע שנוצרה האינטראקציה הראשונית, בשלב שלישי ינסה ליצור האדם מגע מסוג כלשהו, כמו חיבוק או החזקת ידיים.
בשלב האחרון, יתפתח הקשר לכדי למגע מיני מלא.
במציאות, השלבים הללו אינם מגיעים בהכרח זה אחרי זה,
לעיתים יכולים לחלוף חודשים מרגע יצירת האינטראקציה הראשונית ועד ליצירת המגע הראשוני, וגם לאחריו- יתכן כי המגע המיני, אשר מהווה את מטרת החיזור, כלל לא יתממש.
השלבים גם אינם דיכוטומיים, אלא שלובים זה בזה,
למשל, אין כל הבטחה שמרגע שהאדם כבר נמצא בקשר רומנטי עם המחוזרת הוא יחדל ממעקבים או חיטוט בטלפון הניד.
חשוב לציין כי חיזור הולם הוא תלוי קונטקסט תרבותי, תלוי במקום ובזמן.
נורמות בעייתיות אשר נחשבות מגונות אך מוכרות במדינת ישראל, כמו שריקה לבחורה אטרקטיבית שחוצה את הכביש, לא בהכרח יתאימו במדינות מוסלמיות או במדינות אירופאיות.
לחילופין, נורמות הנהוגות בשבטים אפריקאיים מסוימים, כמו התהלכות בעירום, ייחשבו לעבירה פלילית במקומותינו.
ניתן להבין מכך כי גם סטיות מיניות אינן מוגדרות באותו האופן במקומות שונים, דברים הנחשבים בגדר טאבו בחברה אחת הם מקובלים ושגורים בחברה אחרת.
מסיבה זו, חשוב להתייחס להפרעות בהתאם לקונטקסט בו מתרחשות.
בחברות בהן ההתנהגות המינית היא חופשית יותר וסגורה פחות- קשה יותר לזהות את הפרעת החיזור, וכן את הסטיות המיניות שתחתיה, במידה וקיימות.
תיאוריית הפרעות החיזור מצריכה מחקר מעמיק, כיוון והיא מעלה את הרעיון שקיים סינדרום שבכוחו להסביר חלק מהסטיות המיניות השכיחות והקשות ביותר שידעה החברה האנושית.
במידה ואכן יימצא תימוכין מחקרי לתיאוריה, השלב הבא יעסוק בלהבין את מקורותיה.
אם אכן קיים הסבר אשר נותן מענה לכמה מההפרעות ההרסניות ביותר הקיימות בחברה מדובר בנתון הרה גורל עבור רבים, שכן מרגע הבנת המנגנון- ניתן לפתח תוכניות התערבות שמטרתן להתמודד עימו ולמגרו.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
Freund, K., & Blanchard, R. (1986). The concept of courtship disorder. Journal of sex & marital therapy, 12(2), 79–92. https://doi.org/10.1080/00926238608415397
כמו כל מצב נפשי בפסיכאטריה, גם הפרעות אכילה נמצאות על רצף, בין התנהגויות נורמטיביות לבין הטווח הפתולוגי.
יחד עם זאת, ההתייחסות לסימני אזהרה חשובה במיוחד לזיהוי התנהגויות אכילה בעייתיות, כי לכולנו יש עניינים לא פתורים עם התחום.
כמה מהפרעות האכילה הנפוצות ביותר, כמו אנורקסיה, עשויות להיות קשורות לדימוי והערכה עצמית.
אנשים הסובלים מהפרעות אלה יכולים להיות עסוקים באופן מוגזם בניסיון לרדת במשקל או להימנע מעלייה במשקל.
במקרים מסוימים, הרצון לשלוט בצריכת המזון עשויה לנבוע מתחושה של חוסר שליטה על היבטים אחרים בחיים. למרות שאנשים נוהגים לחשוב שהפרעות אכילה מובילות לאובדן משקל מסוכן, זה לא תמיד המקרה, ולפעמים יהיו לסובלים מההפרעה רק תסמינים גופניים מועטים.
לאנשים בכל גודל יכולה להיות הפרעת אכילה, ולכן חשוב להיות מודעים לכל הדרכים בהן הפרעת אכילה יכולה להשפיע. הפרעות אכילה הן בעיות נפשיות ומנטליות רציניות הקשורות לשינויים קיצוניים בהתנהגות האכילה.
למרות המיתוס סביבן, הפרעות אכילה מתרחשות בכל גיל, מגדר, גזע, שיוך אתני וצורת גוף. כמה מהפרעות האכילה משפיעות על תחושות האדם בנוגע לאוכל ולקשר שלו למשקל גופו, בהן:
אנורקסיה - הפרעה הכוללת הגבלה מכוונת וחמורה של צריכת אוכל, מתוך חשש לעלות במשקל או רצון קיצוני לרדת במשקל.
בולימיה – אנשים הסובלים מהפרעה זו יכולים לנוע במחזוריות בין אכילת כמויות גדולות של מזון לבין היטהרות, צום או התעמלות יתר, כדי ״לפצות״ על האכילה.
הפרעת אכילה כפייתית (BED) - מצב הגורם לאנשים לאכול כמויות גדולות של אוכל, לעתים קרובות בפרק זמן קצר, כשהם לבד או לא רעבים. לאחר מכן הם נוטים לחוש גועל או אשמה בשל התנהגות זו. יש אנשים שמפגינים סימנים של ההפרעות הללו אך אינם עונים על הקריטריונים לאבחון. במקרים כאלה, הם עשויים לקבל אבחנה של הפרעת הזנה או אכילה מוגדרת אחרת (OSFED) או של הפרעת הזנה או אכילה שאינה מוגדרת (UFED).
הפרעת אכילה בררנית (AFRID) – כוללת הגבלת קלוריות בשל חוסר עניין באוכל או סלידה ממאפיינים חושיים של האוכל. ההפרעה יכולה לצוץ בכל גיל אך שכיחה בקרב ילדים.
תסמונת פיקה (Pica) – גורמת לחשק עז לפריטים שאינם מזון, כמו שיער או חול. לעתים קרובות מתרחשת בקרב נשים בהריון, ילדים עם חוסרים תזונתיים ואנשים עם לקויות אינטלקטואליות.
הפרעת רומינציה – כוללת העלאת גרה של אוכל מעוכל חלקית, לעיסתו בשנית ובליעתו או יריקתו. העלאת גרה.... פעולה זו אינה רצונית ועלולה להתפתח עקב מחלה, פציעה או מצוקה פסיכולוגית.
השינויים ההתנהגותיים שגורמות הפרעות אכילה תלויים בהפרעה, אך אנשים עשויים להבחין שאדם עם אחת מהסימנים הבאים:
מגביל את צריכת המזון שלו בצורה חמורה.
מסרב לאכול מזונות מסוימות או משפחות מזון שלמות (למשל פחמימות).
מבצע שינויים דרמטיים בדיאטה שלו ע״מ לרדת במשקל (למשל מציית לכללים של תכנית דיאטה קיצונית).
מבצע ריטואלים הקשורים לאוכל (למשל לעיסה מוגזמת).
מרבה לדבר על ההרכב התזונתי של מאכלים.
אומר שהוא מרגיש שמן או נראה שמן.
נע במחזוריות בין אכילת כמות גדולה של אוכל לאכילה מועטה מאוד.
מבקר בשירותים מיד אחרי הארוחות לעתים תכופות.
בודק את המראה החיצוני שלו לעתים קרובות בשל דברים שהוא תופס כפגמים.
נמנע מאכילה ליד אחרים.
בני הבית עשויים להבחין בסימנים להפרעת אכילה, כמו היעלמות של כמויות גדולות של אוכל, חטיפים מוסתרים ב״סליקים״ שבחר המתמודד/ות וסימנים של הקאה.
הפרעות אכילה מסוימות, כמו פיקה, גורמות לשינויי התנהגות מובהקים מאוד:
אנשים עם הפרעת פיקה יחשקו או ממש יאכלו מזונות לא אכילים, כמו נייר, גיר או סבון.
לצד השינויים ההתנהגותיים, הפרעות אכילה משפיעות על האופן בו אנשים מרגישים ביחס לאוכל, לאכילה ולגופם.
אדם שמתחיל לפתח הפרעת אכילה נראה מוטרד למדי מהקשר בין אוכל לבין הגוף שלו.
הוא מפגין פחד עז מפני עלייה במשקל, סובל מתנודות קיצוניות במצב הרוח וניכר שיש לו הערכה עצמית נמוכה.
בנוסף, הוא מרבה להחזיק בדעות שליליות בנוגע להופעתו (מבלי לתת לעובדות להפריע). הוא חש גועל, סלידה בושה או אשמה ביחס לאוכל וחווה מצוקה במצבים בהם אינו יכול לשלוט בשגרות האכילה או הפעילות הגופנית.
אנשים עם הפרעות אכילה עשויים גם לפרוש ממשפחתם וחבריהם או להפסיק להופיע לאירועים חברתיים.
אחד מהסימנים הגופניים המובחנים ביותר הוא תנודות במשקל, למעלה או למטה.
אבל לא מדובר בסימן אמין, שכן הוא לא מתרחש תמיד. חשוב לזכור שמתמודדים/ות יכולים להסתיר ירידה במשקל ע״י לבישת בגדים עבים או שכבות רבות.
סימנים אחרים של הפרעות שכוללות צריכת מזון מוגבלת הם תחושת קור בתדירות גבוהה, עור ושיער יבשים, ציפורניים שבריריות, התכווצויות בבטן, רפלוקס קיבתי-ושטי וסימפטומים אחרים במערכת העיכול, סחרחורת, עייפות או חולשה, קושי להתרכז, קושי לישון, וסת לא-סדירה או שאינה מופיעה, או וסת המופיעה רק לצד שימוש בגלולות הורמונליות למניעת היריון, אובדן שריר, החלמת פצעים איטית, צמיחת פלומה בכל הגוף והתעלפויות.
סימנים גופניים אחרים יופיעו בבדיקות רפואיות, למשל תפקוד הורמונלי נמוך של בלוטת התריס, אשלגן נמוך וספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות או לבנות.
לבולימיה יש כמה סימנים גופניים ספציפיים שהם תוצאה של הקאות תכופות, בהם יבלות או חתכים בקצות האצבעות, שיניים רגישות או מוכתמות, חורים וחשיפת פני השן בעקבות הישחקות האמייל.
הפרעות אכילה עשויות להתרחש לצד הפרעות נפשיות אחרות או לחלוק מאפיינים דומים עמן, למשל:
מחקר מ-2017 מצא שלמרות שלא כל מי שמתאמן באופן כפייתי עושה זאת כדי לרדת במשקל, הפרעות אכילה והתעמלות כפייתית חולקות סימפטומים רבים ולעתים קרובות קורות ביחד.
עניין אובססיבי באכילה ״נקייה״, ״טהורה״ או של מזונות בריאים. מצב זה חולק מאפיינים דומים עם AFRID אך אינו נחשב כיום לאבחנה רפואית רשמית.
מתרחש כאשר אדם משתמש במשלשלים מתוך אמונה שגויה שהדבר ימנע ספיגת קלוריות ויביא לירידה במשקל.
מצב המתרחש כאשר אנשים עם סוכרת מסוג 1 מגבילים או משתמשים באינסולין באופן לא מותאם, בניסיון לרדת במשקל.
בסוף בסוף, אנשים עם הפרעות אכילה סובלים בשכיחות גבוהה למדי מהפרעה נפשית נוספת, כמו דיכאון או חרדה.
עם תמיכה וטיפול אפשר להחלים מהפרעות אכילה. מי שמאמין שיש לו צורה כלשהי של הפרעת אכילה, צריך לדבר עם רופא או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש בהקדם.
לעתים קרובות החלמה מהפרעת אכילה תכלול עבודה עם צוות שייתן מענה לגורמים השוכנים בבסיסה, כמו גם להשפעותיה הגופניות.
צוות זה יכול לכלול מטפל בהפרעות אכילה, דיאטנית מוסמכת, אשר יוכל לסייע ללמידה אודות הצורך של הגוף בחומרים מזינים ואיך להגיע לדיאטה מאוזנת, רופא המשפחה, שיוכל לעזור לרפא או לנהל סימפטומים גופניים, רופא שיניים, שיוכל להתייחס להשפעות של בולימיה על השיניים, ופסיכיאטר, במקרה בו נדרשות תרופות להפחתת השפעות פסיכולוגיות.
גם קבוצות תמיכה אונליין או פנים אל פנים וקבוצות פייסבוק ייעודיות יכולות להועיל.
תכניות לאנשים עם הפרעות אכילה, בין אם תכניות יום, תכניות באשפוז או כאלה עם מגורים, עשויות לכלול שירותים רבים תחת קורת גג אחת.
במהלך תהליך ההחלמה, חשוב להיות עטופים בחמלה ותמיכה של בני המשפחה, חברים וקולגות.
יש קבוצות תמיכה או תכניות החלמה שעשויות לאפשר לאדם קרוב להצטרף למפגשים, כך שיוכל להבין טוב יותר את ההפרעה.
מי שסובל באופן חמור מהשמנת יתר, התייבשות או תת-תזונה עשוי להזדקק להגעה לחדר מיון. הפרעות אכילה עלולות להשפיע באופן חמור על איכות החיים של הסובל מהן ושל קרוביו. התערבות וטיפול מוקדמים משפרים משמעותית את הסבירות להחלמה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת האכילה הקטלנית ביותר, עם שיעור תמותה יוצא דופן בפסיכופתולוגיה - 5-20% אינם נשארים בחיים.
בהיותה על קו התפר בין הנפשי לבין הגופני, אנורקסיה מפגישה את המתמודדת עם מגוון בעיות בריאות.
אנורקסיה כרוכה בפגיעה גופנית רב-מערכתית, כאשר כמעט כל תהליך בגוף מושפע ממנה.
למשל, כ-50% מהאנורקטיות סובלות ממספר נמוך של תאי דם לבנים ושליש מהן מתמודדות עם אנמיה.
שני המצבים הללו מורידים את עמידות המערכת החיסונית למחלות, ומותירות את המתמודדת פגיעה מאוד לזיהומים ולמחלות.
אתייחס כאן לכמה מחירים בריאותיים בולטים, לא לכולם.
המטרה היא בעיקר לתת תמונה כללית להורים, מורים, מטפלים ומתמודדים:
מראה השלד הסטריאוטיפי של אנורקטיות משקף את הפגיעה הראשונה של ההפרעה ביסודות הגוף - העצמות.
אנורקסיה מתפתחת בדרך כלל בגיל ההתבגרות, התקופה הקריטית לפיתוח מסת העצם שאמורה לחזק את האדם בשנות הבגרות.
המשמעות של ׳תקופה קריטית׳ היא שיש פרק זמן מסוים בו ניתן להתפתח, ולאחריו נסגר חלון ההזדמנויות.
אובדן עצם מופיע חצי שנה בערך אחרי תחילת ההתנהגות האנורקטית, והוא נחשב לאחד הסיבוכים הבלתי הפיכים של המחלה.
כנראה שהנזק המסוכן והברור ביותר שאנורקסיה גורמת הוא הפגיעה בלב.
זו גם הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז אצל רוב הסובלות מאנורקסיה.
בנוסף לאובן מסת עצם, הגוף מאבד במהירות מסת שריר, כך שעם התפתחות והתמשכות המחלה, הלב נהיה בהדרגה קטן וחלש יותר.
זה הולך ומחמיר בהגברת זרימת הדם בתגובה לפעילות גופנית, מה שגורם לדופק וללחץ הדם לפחות.
אנורקסיה קשורה לאטרופיה מוחית (ניוון נוירלי) ברמות משתנות. נמצא כי חלקים במוח עוברים שינויים מבניים עקב פעילות חריגה במצבים אנורקטיים.
כאשר קיימת הפרעת קצב, עלולה להיפגע זרימת החמצן הנדרשת לתפקוד תקין של המוח.
אנורקסיה קשורה גם למצבים נוירולוגיים כמו פרכוסים, הפרעות חשיבה, קהות חושים או תחושות עצביות מוזרות בידיים והרגליים.
במקרים חמורים, סריקת MRI מוחית של אנורקטית נראית דומה מאוד לסריקת מוח של חולה אלצהיימר - חדרי המוח מוגדלים ונפח החומר בקורטקס פוחת.
המתמודדות עם אנורקסיה סובלות גם מפגיעה משתמשת בתפקוד האנדוקריני.
שיעור ההפרשה של קורטיזול, הורמון הלחץ, גבוהים בדרך כלל מהנורמה, מה שנכון במיוחד אצל מתמודדות בתת תזונה.
המשמעות הקלינית של רמת הקורטיזול המוגברת לא ברורה אמנם עד הסוף אבל נראה שיש לה תפקיד באובדן צפיפות העצם באנורקסיה נרבוזה.
הורמוני המין מושפעים הן אצל גברים והן אצל נשים הסובלות מאנורקסיה נרבוזה:
רמות נמוכות של הורמון משחרר גונדוטרופין היפותלמי (GnRH) ורמות נמוכות של הורמון מגרה זקיקים (FSH), אסטרוגן וטסטוסטרון.
הפרעות אלו משפיעות על העוצמה, על הפוריות וגם על צפיפות העצם.
לבעיית הקורטיזול והורמוני המין נוסיף גם שיבוש פעילות בלוטת-התריס, נטיה לסוכרת ועוד מרעין בישין.
נראה שמתמודדות ומחלימות מאנורקסיה סובלות במקביל גם מהפרעות בעיבוד האינטרוספטיבי, המתבטא בהבנה של מצבים גופניים פנימיים, כמו טמפרטורה, כאב וקשב למצבי רעב ושובע.
מחקר שבחן את הנושא מצא כי אנורקטיות חוות מגע חברתי כפחות נעים בהשוואה לנשים שלא אובחנו מעולם עם אנורקסיה (Bellard et al, 2022).
סקירה מ-2020 מציינת תופעות בריאותיות נוספות הקשורות באנורקסיה:
סרקואידוזיס - תופעה של דלקות בעור שגורמת לעור אדמומי ונפוח.
ארגינימניה - מחסור באנזים הארגינז, שעשוי להתבטא בהקאות ונוקשות של השרירים.
היפופוספטזיה של הילדות - הפרעה התפתחותית שמשפיעה על גדילת העצמות והשינויים ועשויה להתבטא בעצמות חלשות ורכות.
תסמונת הקאות מחזוריות - בחילות והקאות המופיעות באופן חזרתי.
חומציות בצינורית הכליה - מצב שנוצר כשהכליות לא מצליחות לפנות מספיק חומצה מתוך הגוף, מה שמתבטא בעיכוב או השהיית הגדילה ולעיתים באנורקסיה.
נסקור את ההתקדמות של אנורקסיה עד לתמותה.
ניתן לתאר 3 שלבים:
בהתחלה הגוף מזהה את מצב הרעב לאחר תקופה של אי-צריכת מזון במשך יותר מ-4 שעות ברצף. הגוף מחשיב את שעות הלילה כתקופת צום. בשלב זה, הגוף מתבסס על מאגרי הגליקוגן שלו, שהם שרשראות ארוכות של גלוקוז המאוחסנות בכבד ובשרירים.
עתודות אלו נועדו לתחזק את הגוף בתקופות קצרות של רעב ובד״כ יכולות לספק אנרגיה ליממה בערך. המוח מקבל עדיפות בגישה לגלוקוז, שכן הוא משמש כדלק העיקרי, גם על חשבון תפקודים פחות חיוניים של הגוף.
בנוסף, הגוף מסתגל למחסור בגלוקוז על ידי התחלת גלוקונאוגנזה, תהליך של יצירת גלוקוז ממקורות חלופיים בתוך הגוף. זה כרוך בפירוק חלבונים לא חיוניים, כמו אלה שנמצאים בשרירים, בעור ובשיער. בהיעדר מספיק גלוקוז, שומנים יכולים לשמש גם לייצור גלוקוז. לפיכך, חלבונים ושומנים עוברים חילוף חומרים כדי לעמוד בדרישות האנרגיה של הגוף במהלך תקופות ממושכות של רעב, מה שמאפשר לו לשמור על תפקודים חיוניים.
לאחר כ-20 יום עם גירעון קלורי, הגוף עובר שינויים והתאמות למצב החדש.
הוא מאט את קצב חילוף החומרים שלו במטרה לשמר את האנרגיה המוגבלת שהוא מקבל.
בשלב זה, הגוף מתייעל בניצול קלוריות, כלומר אם לפני תקופת הרעב היה צורך בכ-1,600 קלוריות כדי לשמור על הגוף במנוחה, צריכת אותה כמות קלוריות תוביל כעת לעלייה במשקל.
הגוף עובר לגופי קטון, כדלק חלופי למוח. הכבד מפרק שומנים לגופי קטון, המשמשים כמקור אנרגיה מוחי.
השלב הזה יכול להימשך חודשים ואפילו שנים, תלוי בחומרת הרעב ובתפקוד הגוף.
בשלב השני מתרחשת ירידה משמעותית במשקל והשומן.
בשלב האחרון, מאגרי השומן בגוף מתרוקנים לחלוטין והוא נאלץ לפרק חלבונים חיוניים לשמירה על פעילות המוח והגוף.
בעקבות התפרקות חלבונים בלב, בכבד ובאיברים חיוניים אחרים, מתרחשת קריסת המערכת ואחריה מוות.
חולים אנורקטיים המגיעים לשלב זה זקוקים לאשפוז.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
29 במאי 2023
Bellard, A., Trotter, P., McGlone, F. et al. Vicarious ratings of self vs. other-directed social touch in women with and recovered from Anorexia Nervosa. Sci Rep 12, 13429 (2022). https://doi.org/10.1038/s41598-022-17523-2
Kraeft JJ, Uppot RN, Heffess AM. Imaging findings in eating disorders. AJR Am J Roentgenol. 2013 Apr;200(4):W328-35. doi: 10.2214/AJR.12.9641. PMID: 23521475.
Mehler, P. S., & Brown, C. (2015). Anorexia nervosa - medical complications. Journal of eating disorders, 3, 11. https://doi.org/10.1186/s40337-015-0040-8
Paolacci S, Kiani AK, Manara E, Beccari T, Ceccarini MR, Stuppia L, Chiurazzi P, Dalla Ragione L, Bertelli M. Genetic contributions to the etiology of anorexia nervosa: New perspectives in molecular diagnosis and treatment. Mol Genet Genomic Med. 2020 Jul;8(7):e1244. doi: 10.1002/mgg3.1244. Epub 2020 May 5. PMID: 32368866; PMCID: PMC7336737.
תסמיני אלרגיה מוכרים לרבים מאיתנו, כמבוגרים וכילדים.
וכמובן מבוגרים שהם גם הורים לילדים.
אלה יודעים מצוין כמה חשוב להתארגן על רשימת האלרגיות של האורחים בכל מסיבת יומולדת של הילד (צליאק וגלוטן זה רק הביייסיק...).
גירוד.
עיטוש.
גודש באף.
נזלת.
קשיי נשימה (באסתמה).
שיעול.
כאבע גרון.
עיניים אדומות ומגורות (דלקת בלחמית העין).
כאבי ראש.
תסמונת קיצונית יותר ושכיחה פחות היא תגובה אלרגית אנפילקטית:
מדובר בהלם אלרגני, תגובת יתר של המערכת החיסונית המחייבת התערבות רפואית דחופה.
אנפילקסיס כוללת אנגיואדמה (נפיחות באיברים שונים בגוף), סחרחורות וקשיי נשימה והיא מופיעה בעקבות חשיפה לאלרגן.
המתמודדים עם סיכון להתפרצות מצבי חירום נושאים עמם מזרק אפיפן, שמחדיר לגוף מיידית כמות מדודה של אדרנלין.
אינטואטיבית, נשמע הגיוני שאלרגיה מופיעה או מחריפה בעקבות ימים ארוכים של סטרס או מצוקה רגשית.
מצד שני, לא מן הנמנע שאנשים עם אלרגיות כרוניות (למשל אלרגיות עונתיות) סובלים מבעיות נפשיות,
זו הרי מגבלה שיכולה לפגוע בתפקוד מקצועי, זוגי וחברתי.
אז מה משפיע על מה?
חשוב להיזהר מהסקה נחפזת מדי לגבי קשר סיבתי ביחסים המורכבים בין גוף לנפש.
בשאלה הזו נעסוק כאן, תוך הבנה צנועה שמדובר לרוב בקשר סטטיסטי (קורלציה) שהכיוון שלו לא סגור (סיבתיות).
ובכן, מחקרי עבר הראו כי למתמודדים/ות עם אלרגיות יש סיכוי גבוה יותר לסבול גם מהפרעה נפשית אחת לפחות.
קבלו שתי דוגמאות שנמצאו מבוססות במחקרים:
לאנשים עם דלקת עור אטופית (אסטמה של העור, או אטופיק דרמטיטיס) יש שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, חרדה ואפילו סכיזופרניה.
אסתמה ונזלת אלרגית (רניטיס, או קדחת השחת) נקשרו לסכיזופרניה, לדיכאון ולהפרעה דו-קוטבית.
קודם כל, חשוב לציין שלציבור הרחב יש דעה קדומה כלפי מתמודדים/ות עם אלרגיות.
למשל, סקר בריטי מ-2022 מלמד כי יותר משליש מהנשאלים הביעו תפיסות שליליות לגבי אנשים עם אלרגיות -
37% מהנשאלים הסכימו ש"אנשים מגזימים בחומרת האלרגיה שלהם", ו-35% ש"אנשים מזייפים את האלרגיה שלהם כדי להימנע ממזונות מסוימים".
מחקר בריטי שפורסם לקראת סוף 2021 מאשר את הקורלציה בין אלרגיות לבעיות נפשיות.
המחקר מצא השפעה הדדית של אלרגיות על בעיות נפשיות ושל בעיות נפשיות על אלרגיות.
החוקרים השתמשו במערך מחקר אקראי בחיפוש אחר יחסים סיבתיים בין הפרעות נפשיות ברמה הגנטית לבין אלרגיות בכלל, ובין הפרעות נפשיות לאסתמה, דלקת עור אטופית ונזלת אלרגית בפרט.
המשתנים הנפשיים שנחקרו היו דיכאון קליני, הפרעות חרדה, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה ותכונת אישיות של נוירוטיות.
בעוד שמחקר זה מצא רק אינדיקציה קלושה ובלתי-משמעותית ליחסים סיבתיים, לא ניתן לשלול אותם לחלוטין, והחוקרים אף מצביעים בכל זאת על כמה מנגנונים סיבתיים שייתכן וחמקו מהניתוח שביצעו.
החוקרים מצאו קשרים מגוונים בין אלרגיות לבין הפרעות נפשיות:
ֿ
לרוב האנשים הסובלים מאלרגיות אין גם דיכאון, ולרוב הלוקים בדיכאון אין אלרגיות.
ניתן אולי להתייחס לאלרגיה כאחד מגורמי הסיכון לדיכאון.
המחקר שאנו מתייחסים אליו זיהה מתאם חיובי חזק בין דיווח עצמי על דיכאון, הפרעת דיכאון קליני ואלרגיות באופן כללי, כמו גם בין אסתמה, דלקת עור אטופית ונזלת אלרגית לבין דיכאון.
צריך גם לקחת בחשבון שקיים קשר בין אלרגיות לבין בעיות שינה וידוע כי בעיות שינה קשורות חזק בדיכאון.
למשל, באחד המחקרים דווחה עייפות-יתר בקרב 60% מהסובלים מאלרגיות, כאשר 80% מהם טענו שהם חשים עייפות כתוצאה מתסמיני האלרגיה.
לבסוף, שינויים ברמת האנרגיה והעירנות יכולים לנבוע גם מתופעות לוואי של תרופות נוגדות אלרגיה נפוצות, כגון אנטי-היסטמינים.
אלרגיות נקשרו באופן כללי לחרדה, עם קשר חיובי חזק יותר לדלקת עור אטופית מאשר לאסתמה או נזלת אלרגית.
מחקר מ-2019 מלמד כי מתמודדים/ות עם הפרעת חרדה כללית (GAD), נטו לסבול במקביל גם מאלרגיה עונתית לדשא או לאבק, אך לא לחתולים או לכלבים.
אסתמה נקשרה להפרעה דו-קוטבית, כמו גם אלרגיות בכלליות.
מומחים עומדים על הקשר הבעייתי בין טיפול באלרגיות באמצעות סטרואידים לבין החמרת המצב הנפשי בקרב מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית.
סוג האלרגיה היחיד שנקשר לסכיזופרניה הוא נזלת אלרגית.
באופן מפתיע (אולי) השפעתה הייתה דווקא מונעת ומגנה, כלומר אנשים עם נזלת אלרגית נמצאו בסיכון נמוך יותר ללקות בסכיזופרניה, או להיפך.
אלרגיות באופן כללי, כמו גם אסתמה ודלקת עור אטופית, נקשרו לנוירוטיות, וכך גם נזלת אלרגית, אם כי בצורה פחות נרחבת.
לפי מחקר שפורסם באמצע שנות ה-2000, נמצא קשר בין אלרגיות לנוירוטיזם בקרב נשים, אך לא אצל גברים.
אמרנו שאנחנו נאלצים לקבל את ההנחה שלא ברור מה גורם למה, אבל יש לפחות רמזים לכיוון:
בשנת 2013, צוות חוקרים גילה כי לא רק שאלרגיות קשורות לשכיחות מוגברת של חרדות והפרעות מצב רוח אצל מבוגרים, אלא שמי שקיבל טיפול באלרגיות שסבל מהן נטה פחות לסבול מהפרעות מצב רוח או חרדה, בהשוואה לאלה שהאלרגיות שלהם לא טופלו.
אם כך, ניתן להבין כי טיפול באלרגיות, השייך לתחום האלרגולוגיה, עשוי לשפר תסמיני דיכאון וחרדה.
מעניין להתחקות אחר הסבר פתופיזיולוגי מעניין:
נזלת אלרגית משחררת ציטוקינים, סוג של חלבון דלקתי. החלבון זה יכול להשפיע לרעה על תפקוד המוח, וקיים קשר בין רמות הציטוקינים לבין עצבות, חולשה, ריכוז ירוד, ישנוניות מוגברת. דכדוך ודיכאון.
מילה לסיום, שיכולה לחסוך סבל מתופעות אלרגיות:
קיימת הסכמה גורפת בין מומחים כי קו ההגנה הראשון נגד אלרגיות הוא הגבלת החשיפה לאלרגנים הגורמים להם.
אלרגנים שכיחים כוללים, למשל, את קרדית אבק, שיערות וקשקשים של בעלי חיים ועובש שצומח באדמה ובקירות הבית.
שיעור התגובות האלרגיות לחיסון של פייזר גבוה יותר בקרב אנשים עם אלרגיות, במיוחד בקרב תת-קבוצה עם היסטוריה של אלרגיות בסיכון גבוה (Shavit et al, 2021).
מעניין לבדוק את זה באינטראקציה עם התלאות הנלוות לבריאות הנפש בקורונה.
ונקנח לפחות במשהו אחד טוב -
מחקר חדש מצא שמתמודדים עם תופעות אלרגיות (כמו דקלת אלרגית או אקזמה) מצויים בסבירות נמוכה יותר מהנורמה להידבק בקורונה (Holt et al, 2021).
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
5 במאי 2022
Goodwin, R. D., Galea, S., Perzanowski, M., & Jacobi, F. (2012). Impact of allergy treatment on the association between allergies and mood and anxiety in a population sample. Clinical and experimental allergy : journal of the British Society for Allergy and Clinical Immunology, 42(12), 1765–1771. https://doi.org/10.1111/j.1365-2222.2012.04042.x
Goodwin RD, Castro M, Kovacs M. Major depression and allergy: does neuroticism explain the relationship? Psychosom Med. 2006 Jan-Feb;68(1):94-8. doi: 10.1097/01.psy.0000195797.78162.f4. PMID: 16449417.
Harter K, Hammel G, Krabiell L, Linkohr B, Peters A, Schwettmann L, Ring J, Johar H, Ladwig KH, Traidl-Hoffmann C. Different Psychosocial Factors Are Associated with Seasonal and Perennial Allergies in Adults: Cross-Sectional Results of the KORA FF4 Study. Int Arch Allergy Immunol. 2019;179(4):262-272. doi: 10.1159/000499042. Epub 2019 Apr 24. PMID: 31018198.
Holt H, Talaei M, Greenig M, Zenner D, Symons J, Relton C, Young KS, Davies MR, Thompson KN, Ashman J, Rajpoot SS, Kayyale AA, El Rifai S, Lloyd PJ, Jolliffe D, Timmis O, Finer S, Iliodromiti S, Miners A, Hopkinson NS, Alam B, Lloyd-Jones G, Dietrich T, Chapple I, Pfeffer PE, McCoy D, Davies G, Lyons RA, Griffiths C, Kee F, Sheikh A, Breen G, Shaheen SO, Martineau AR. Risk factors for developing COVID-19: a population-based longitudinal study (COVIDENCE UK). Thorax. 2021 Nov 30:thoraxjnl-2021-217487. doi: 10.1136/thoraxjnl-2021-217487. Epub ahead of print. PMID: 34848555.
Jaruvongvanich V, Mongkolpathumrat P, Chantaphakul H, Klaewsongkram J. Extranasal symptoms of allergic rhinitis are difficult to treat and affect quality of life. Allergol Int. 2016;65(2):199-203. doi:10.1016/j.alit.2015.11.006
Shavit R, Maoz-Segal R, Iancovici-Kidon M, et al. Prevalence of Allergic Reactions After Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccination Among Adults With High Allergy Risk. JAMA Netw Open. 2021;4(8):e2122255. doi:10.1001/jamanetworkopen.2021.22255
https://www.allergyuk.org/news/its-allergy-awareness-week-2/
וגיניסמוס הוא מצב בו השרירים בנרתיק האישה מתהדקים ומונעים או מקשים על חדירה וגינלית.
התחושה היא של כאב חד ואינטנסיבי, שיכול להתרחש לפני, במהלך או לאחר יחסי מין, מה שעלול לגרום למצוקה, בעיות בזוגיות וגם קשיי פוריות.
וגיניסמוס משפיעה על כאחוז מאוכלוסיית הנשים, אולם ההערכה היא כי מדובר בשיעור נמוך מהמציאות, עקב הימנעות של נשים רבות מפנייה לאבחון ולטיפול.
ישנם שני סוגים עיקריים של וגיניסמוס:
המתמודדת סובלת מכאבים בכל חדירה לנרתיק, או שמעולם לא החדירו דבר לנרתיק.
זה נקרא גם וגיניסמוס לכל החיים (Lifelong Vaginismus).
המתמודדת קיימה יחסי מין בעבר, ללא כאבים, אולם כעת לההם הפכו יות קשים או בלתי אפשריים.
מצב זה נקרא גם וגיניסמוס נרכש (Acquired Vaginismus).
הפרספקטיבה הקלינית כלפי וגיניסמוס התמקדה בעבר בביטוי גופני של בעיה פסיכולוגית או פסיכוסומטית, אולם ההתייחסות העכשוויית אל ההפרעה ואל מקורותיה, חותרת לאינטגרציה המשלבת מקורות פיזיולוגיים ונפשיים.
הפרעת חרדה.
פציעות במהלך לידה, כמו קרעים בנרתיק.
ניתוח קודם.
פחד ממין או רגשות שליליים כלפי יחסי מין, לעיתים בגלל פגיעה מיניה, אונס או טראומה בעבר.
דלקות וזיהומים בדרכי השתן ופטריות עלולים להחמיר את הכאבים שמאפיין את ההפרעה.
וגיניסמוס יכולה להשפיע לרעה על חיי המין של המתמודדת, כמו גם על מערכת היחסים עם בן/ת הזוג.
בנוסף, לתופעה יש השפעה על המצב הנפשי ולהוביל להגברת חרדה.
במצבים של קושי בכניסה להריון, וגיניסמוס עשוי הלהפוך מטרה זו למאתגרת יותר.
וגיניסמוס היא הפרעה שניתן לטפל בה.
למשל טיפול ב-Eye Movement Desensitization and Reprocessing (EMDR) מתואר כהצלחה במקרה של וגיניסמוס עמיד לטיפול בעקבות טראומה מינית בילדות, מה שמדגיש את החשיבות של התייחסות לגורמים פסיכולוגיים בסיסיים (Alici et al., 2016).
גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נמצא יעיל בטיפול בוואגיניסמוס עם קשיי פוריות לטווח ארוך, כאשר מטופלות אחרי הטיפול יכלו לקיים יחסי מין משביעי רצון (Eivazi et al., 2019).
השימוש במרחיבים לנרתיק וביופידבק, בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הראה שיפור משמעותי בתפקוד המיני ובהצלחה בקיום יחסי מין (Nejat et al., 2020).
טיפול מיני בהפרעה עשוי לכלול תרגול טכניקות הרפיה, חדירה הדרגתית לנרתיק או החדרת אצבע בהדרגה (כלי מוכר בטיפול התנהגותי, שנקרא דסנסיטיזציה שיטתית).
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
13 בפברואר 2024
Alici, Y., Kapucu, B., & Kaya, B. (2016). Efficiency of EMDR on a woman with vaginismus who has repetitive sexual assault in childhood. The Journal of Clinical Psychiatry, 19, 97-100. https://doi.org/10.5505/kpd.2016.96268.
Eivazi, A., Sarlati, M., Mohammadi, G., Eivazi, F., & Esmaeilpour-Bandboni, M. (2019). Treatment of Two Cases of Vaginismus following Long-term Infertility with Cognitive Behavioral Therapy: Case Report. Iranian Journal of Psychiatry and Nursing, 7(2), 10-14.
Nejat, M., boland, E., & Tarzimoghadam, M. (2020). The effectiveness of functional electrical stimulation - biofeedback with sexual cognitive-behavioral therapy in the treatment of grade 3 and 4 Lamont vaginismus and pregnancy rate of treated individuals.. Sarem Journal of Reproductive Medicine. https://doi.org/10.52547/sjrm.5.2.67.
הפרעת היטהרות מוגדרת ע״י התנהגויות היטהרות חזרתיות במטרה להשפיע על משקל הגוף, ללא התקפי זלילה.
התנהגות של היטהרות כוללת הקאה, פעילות גופנית מופרזת, צום קיצוני, שימוש במשלשלים או משתנים (גלולות מים), חוקנים, קפאין או חומרים משתנים אחרים לשחרור מהיר של מזון ונוזלים בגוף.
בני נוער המקיימים התנהגויות של טיהור מחפשים באינטרנט טיפים להקלת הטיהור, על דרכים לעשות זאת, מאכלים המעוררים היטהרות בקלות ודרכים להסתרת ההתנהגות.
הפרעת היטהרות היא הפרעה חמורה ומסכנת חיים.
עם זאת, ניתן לטפל בה.
מבחינת סיווג, הפרעה זו נחשבת להפרעת אכילה, תחת אבחנת מטרייה של ״הפרעות האכלה או אכילה ספציפיות אחרות״ (OSFED) ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות).
במהדורות הקודמות למהדורה 5 של המדריך, הדבר נודע כ״קריטריוניים דיאגנוסטיים להפרעות אכילה שאינן מוגדות״ (EDNOS).
אפשר לומר שהפרעת היטהרות נמצאת בפער פסיכודיאגנוסטי, שנמצא בין אנורקסיה לבולימיה, מה שהופך אותה ״ללא ממש אנורקסיה״ ו״לא ממש בולימיה״.
יחד עם זאת די קשה להבחין את ההפרעה במהימנות מלאה משתי ההפרעות הללו.
מתוך נתונים המתבססים על מטופלים המחפשים טיפול בהפרעת אכילה, הפרעת היטהרות מופיעה אצל 5% עד 10% מהפונים המבוגרים ו -24% עד 28% מהפונים המתבגרים.
הפרעות אכילה הן מורכבות ומציגות טווח רחב של תסמינים רגשיים, התנהגותיים וגופניים.
הסימפטומים הבאים, המשמשים לאבחנת OSFED, הם בין התסמינים הספציפיים של הפרעת היטהרות:
ביטוי התנהגויות וגישות המצביעות על כך שאובדן משקל, דיאטה ושליטה באוכל הפכו לדאגות העיקריות.
טרדות ודאגות סביב סוגיות של משקל, אוכל, קלוריות, אחוזי שומן ודיאטות.
השלכת מזון או אכילה בררנית המתבטאת בהימנעות ממאכלים מסוימים, או מקבוצות מזון שלמות, כמו פחמימות או שומן.
הליכה לשירותים אחרי הארוחות, שימוש לרעה במשלשלים או במשתנים, הפגנת סימנים ו/או ריחות של הקאה, צומות מוגבלים בזמן.
הימנעות מאכילה בנוכחות אחרים, התנהגות הנראית כאי-נוחות בזמן אכילה משותפת, עד כדי פיתוח פחד מפני אכילה בפומבי.
פיתוח טקסי אכילה, כמו צריכת סוג אחד של מזון, אכילת מזונות זהים בחלונות זמנים קבועים כל יום, לעיסה מוגזמת, או הקפדה שמאכלים שונים לא יגעו אחד בשני בצלחת (תכלס, זו חלוקה נורמטיבית שכולנו מכירים - צריך אוסף נרחב של תסמינים כדי שתהיה תמונה של הפרעה נפשית).
דילוג על ארוחות או אכילת כמויות זעירות.
תחושה משתמשכת של אובדן שליטה.
אימונים ארוביים קיצוניים, בכל מזג אוויר ובכל מצב גופני, במטרה ״לשרוף קלוריות״.
הפגנת דאגה קיצונית בנוגע למשקל וצורת הגוף.
בדיקות תכופות מול המראה של מה שנתפס כפגמים גופניים חיצוניים.
רמות גבוהות יותר של פסיכופתולוגיה כללית, מצוקה רגשית, פתולוגיה נוספת של אכילה והפרעות אישיות.
תנודות קיצוניות במצב הרוח.
תחושת קור תמידית.
קושי לישון.
עור, שיער וציפורניים יבשים.
קשיי בריכוז.
הפרעות בווסת החודשית, הפרעות הורמונליות כמו אי-הופעה או אי-סדירות של המחזור.
חולשה בשרירים.
סחרחורות.
בעיות בשיניים, כמו דהיית צבע, ארוזיה (חשיפת פני השן עם הישחקות הזגוגית) ופיתוח רגישות-יתר.
סיבוכים של הקאה מכוונת, כמו דימומים קטנים בעיניים, פצעים וצלקות על כפות הידיים והתנפחות בלוטות הרוק.
לרוב, הפרעות אכילה מופיעות בגיל הנעורים המאוחר ובבגרות המוקדמת, אבל לעתים קרובות גורמי הסיכון נוכחים כבר בתחילת גיל ההתבגרות.
להפרעת היטהרות אין גורם יחיד. בדומה להפרעות אכילה אחרות היא נוצרת כתוצאה משילוב בין כמה גורמים.
לעתים קרובות הפרעות אכילה, כמו הפרעת היטהרות, מתרחשות במקביל להפרעות פסיכיאטריות אחרות, כמו הפרעות חרדה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) ובעיות של התמכרות לאלכוהול וסמים.
זאת ועוד, גנים ותורשה יכולים גם הם לשחק תפקיד בסיכון מוגבר לפתח הפרעת אכילה.
תכונות אישיות, רגשות, דפוסי חשיבה וגורמים סביבתיים וביולוגיים מסוימים עשויים להיות אחראיים לכך.
מתח יכול לגרום לכל אחד לפעול באימפולסיביות מוגברת, ולמתמודדים/ות הפרעת אכילה, הוא יכול לגרום להגבלה, היטהרות אחרי ארוחות או להתקפי זלילה.
ידוע כי לחץ יכול משפיע על הפרעת אכילה, אבל לא ניתן לדעת מראש מהו כיוון ההשפעה.
הפרעת היטהרות קשורה גם לסיכון מוגבר להתאבדות ולפגיעה-עצמית מכוונת.
כדי לאבחן הפרעת היטהרות על האדם להציג התנהגויות האכלה או אכילה הגורמות למצוקה קלינית משמעותית וללקות, אך אינן עונות על הקריטריונים לאף סוג אחר של הפרעה, כמו אנורקסיה, בולימיה או הפרעת אכילת יתר (BED).
זיהוי התנהגויות היטהרות (כמו התעמלות מופרזת, הקאה ושימוש במשלשלים ומשתנים) וסיבוכים של התנהגויות מטהרות יכולים לעזור למטפלים לאבחן את ההפרעה.
הגורם המבדיל העיקרי ביניהן הוא שאנשים עם הפרעת היטהרות אינם זוללים. הם עלולים לחוות רגשות של בושה או אשמה אחרי האכילה, אך גם לאחר שאכלו כמויות קטנות של אוכל.
זאת ועוד, ישנם מטפלים וחוקרים שמציעים לשנות את הקריטריונים לאבחנה של בולימיה, כך שהאבחנה תכלול גם מתמודדים/ות שחשים אובדן שליטה כאשר הם אוכלים או כאלה שאוכלים באופן שונה מכפי שהיו אמורים באופן נורמלי, אך אינם אוכלים כמויות גדולות.
במצב כזה, יוכלו אולי להחשיב אנשים עם הפרעת היטהרות לכאלה שיש להם בולימיה.
לרוב הטיפול בכל הפרעת אכילה מוצלח יותר ככל שהזיהוי מוקדם יותר.
הטיפול משלב גישה מולטידיסציפלינרית, הכוללת הדרכה מרופא, דיאטנית, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט ומטפלים נוספים ע״פ הצורך.
מסלול הטיפול משתנה בהתאם לחומרת ההפרעה.
לעתים קרובות, טיפול יחיד לא יהיה יעיל עבור כל אדם עם הפרעת אכילה, ולכן יהיה נכון לבחור בגישה של התאמת הטיפול למטופל.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יעיל במיוחד להתמודדות עם הפרעות אכילה ופעמים רבות מטפלים בהפרעת היטהרות באמצעות CBT מוגבר, וריאציה של CBT שפותחה ע״מ לסייע למטופלים עם הפרעות אכילה.
למרות שיש מעט מאוד מחקר על טיפולים שנתפרו במיוחד להפרעת היטהרות, המחקרים שכן זמינים מציעים שאין הבדל בתוצאת הטיפול בין אנשים עם הפרעת היטהרות לבין כאלה עם אנורקסיה או בולימיה.
ככלל, הטיפול בהפרעות אכילה עשוי להיות קל וקצר יותר כאשר הוא מתחיל לפני הפיכתן לכרוניות, אך אפילו אנשים שחוו הפרעות אכילה לאורך שנים יכולים להחלים.
לבני משפחה של אנשים עם הפרעת אכילה ההתמודדות עשויה להיות מאתגרת ודרושה רשת תמיכה חזקה. חשוב שהאדם יטפל בצרכיו ויבקש עזרה אך יזדקק לה.
יש לשקול לחפש יעוץ שיעזור לפתור רגשות ומצבים.
מומחים לבריאות הנפש יכולים גם לסייע ליצור כלי התמודדות ויש משאבים רבים לסיוע לאנשים שחיים עם הפרעת היטהרות.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Forney, K. J., Haedt-Matt, A. A., & Keel, P. K. (2014). The role of loss of control eating in purging disorder. The International journal of eating disorders, 47(3), 244–251. https://doi.org/10.1002/eat.22212
Keel P. K. (2019). Purging disorder: recent advances and future challenges. Current opinion in psychiatry, 32(6), 518–524. https://doi.org/10.1097/YCO.0000000000000541
Keel PK, Forney J, Kennedy G. Clinical Handbook of Complex and Atypical Eating Disorders. Oxford University Press. 2018.
Keel PK, Wolfe BE, Gravener JA, Jimerson DC. Co-morbidity and disorder-related distress and impairment in purging disorder. Psychol Med. 2008 Oct;38(10):1435-42. doi: 10.1017/S0033291707001390. Epub 2007 Sep 10. PMID: 17825120.
Smith, K. E., Crowther, J. H., & Lavender, J. M. (2017). A review of purging disorder through meta-analysis. Journal of abnormal psychology, 126(5), 565–592. https://doi.org/10.1037/abn0000243
במבט לאחור על שני עשורים וחצי של מחקר אמפירי, עולה תמונה די בהירה: טיפול ממוקד רגש אינו רק שיטה…
אנשים שחיים עם הפרעת קשב (ADHD) חווים את העולם אחרת - הרבה יצירתיות אבל גם חוויה של כאוס שמחייבת…
איך זה שתרופות שנועדו לעזור מסוגלות לגרום לתלות והתמכרות? התשובה משלבת בין השפעה ביולוגית חזקה על…
מוטרדים שהילד מפתח תלות בריטלין / אטנט / ויואנס? זה מתחיל באבחנה של הפרעת קשב וריכוז, אחריה מגיע…
דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר