התכחשות (Disavowal) | מנגנון ההגנה שמגביר התנהגות מסכנת

התכחשות (disavowal)

 

מהי הגנה של Disavowal?

 

פרויד התייחס למנגנוני הגנה כפעולות נפשיות לא מודעות.

 

מנגנוני הגנה מופעלים במצבים מעוררי חרדה, למשל כאשר מימוש של משאלה אינסטינקטיבית מאוים על ידי סכנה חיצונית, אובדן אוביקט, אובדן אהבת האוביקט או סירוס (פרויד, 1926).

 

איך התכחשות / התנערות מתפקדת כמנגנון הגנה?

ניקח דוגמא מהחיים: 

אף אחד מאיתנו לא היה נכנס לרכב אילו היו יושבים לנו בראש כל הסיכונים הכרוכים בכך - מעורבות בתאונה קשה, אובדן שליטה, פגיעה בהולכי רגל ונהגים אחרים.

אנחנו כן יודעים שהבלגן הזה עלול לקרות, אבל הידע עובר פיצול מסוים מהתודעה.

 

דוגמא נוספת של התנערות היא היענות להתנהגות עדרית, למשל בתהליכי שיימינג קבוצתיים. 

שיקול הדעת והידע שלנו מצטמצמים ואנו נוטים להתעלם מהם תוך נכונות מרגשת להצטרף לקבוצה ולהשתייך.

 

התכחשות פטישיסטית

עכשיו נסבך את זה קצת:

פרויד טען כי במצב של התהוות פטיש (fetish), חוברות יחד הגנות של התכחשות (Verleugnung בגרמנית) והתקה. 

כדי שתהליך כזה יתרחש חייבת להתקיים אפשרות לפיה נאמין כי שתי הצעות סותרות יכולות להיות נכונות בו זמנית. 

 

מה ההבדל בין התכחשות לבין הכחשה?

כאשר אנו משתמשים במנגנון הגנה של הכחשה המידע הזה מוסתר ביסודיות מהחשיבה המודעת, בעוד שבמנגנון ההגנה של Disavowal אנחנו מנטרלים את האיום ומפחיתים משמעותית הסתברוות התרחשותו, כך שאינו משפיע מהותית על קבלת ההחלטות. 

כלומר יש הבנה שהסכנה אמיתית ומציאתית וברור שהשלכותיה עלולות להיות חמורות, אבל על ידי הצבתה מעבר לקיר זכוכית מנטלי אפשר להתנהג כאילו אינה אמיתית, עם ידיעה אובייקטיבית שהיא כן.

 

הבחנה נוספת בספרות הפסיכואנליטית היא בין התכחשות לשקר: 

בעוד ששקר הוא פעילות מנטלית מודעת ומכוונת התכחשות היא תופעה תהליכית לא מודעת. 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

 

מקורות:

 

Freud, S. (1926). Inhibitions, symptoms, and anxiety. S.E. 20, 75–174.

 

Siegfried Zepf (2013). A note on the application of the term “disavowal” in psychoanalysis.  Scandinavian Psychoanalytic Review 36(1):35-42. DOI:10.1080/01062301.2013.795367

 

Zepf, S. (2012b). Repression and substitutive formation — The relationship between Freud’s concepts reconsidered. The Psychoanalytic Review, 99, 397–420.

 

Zizek, Slavoj. The Sublime Object of Ideology. London: Verso, 1989.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024