תרופות נוגדות דיכאון | חדשות, מחקר, סוגים, הבדלים והמלצות (2024)

 

תודה שאתם פה.

 

מאמר זה מתמקד בטיפולים תרופתיים בדיכאון.

 

הוא כולל סוגי תרופות, התפתחות הטיפול התרופתי לפי דורות, השפעות, יתרונות, חסרונות, תופעות לוואי, מחקרים והמלצות.

 

אם יש לך שאלה, ניתן להוסיפה חופשי (ובאנונימיות) בתגובות שבסוף המאמר.

  

 

תרופות נוגדות דיכאון הן תרופות מרשם שעשויות לעזור להקל על תסמינים של דיכאון, כמו גם על הפרעות חרדה, הפרעת מצב רוח עונתית, דיסתימיה (דיכאון כרוני קל) ומצבים נפשיים אחרים.

 

אנחנו חיים אמנם בעידן הציפרלקס, אבל טיפול בדיכאון אינו מורכב רק מתרופות.

  

חשוב לציין, המחקרים וההמלצות השונות שמוצגים במאמר אינם מחליפים בשום צורה ייעוץ פסיכיאטרי.

  

בואו נקרא:

 

 

מהו דיכאון?

 

דיכאון היא הפרעת מצב רוח נפוצה ומוכרת ביותר, שפוגעת בכ-5% מאוכלוסיית העולם בשלב מסוים בחיים, כאשר לרוב נשים מאובחנות בהפרעה יותר מגברים. 

דיכאון מאובחן בהתאם למידת הסבל שנגרם לאדם ובהתאם למידת הפגיעה בתחומי חייו ולתפקודו התקין.

קיימים סוגים שונים של דיכאון, אולם המושגים המוכרים יותר לציבור הם דיכאון קליני (מז׳ורי), דיסתימיה ודיכאון אחרי לידה.

 

 

טיפול תרופתי לדיכאון

 

 

כשאדם מאובחן בדיכאון, מציע העולם הפסיכיאטרי והפסיכולוגי טיפול בשני מישורים- טיפול תרופתי וטיפול נפשי.

 

 

עקרונות הטיפול

 

 

להלן כמה קווים כלליים משותפים לטיפול תרופתי בדיכאון: 

 

• הפסיכיאטר מסביר למטופל ולבני המשפחה על האבחנה, ההפרעה והמשמעויות שלה, כולל ציפיות ופרוגנוזה. 

• הפסיכיאטר המטפל בוחר את התרופה לפי המופע של הדיכאון, אישיות המטופל, הציפיות, וגם הידע הקודם וההיכרות עם תרופות עמן טופלו אחרים בסביבתו.

• לעיתים קרובות ההנחיה היא על מינון הדרגתי כדי להפחית תופעות לוואי.

• המטופל מודרך לגבי פרק זמן מינימלי של 4-6 שבועות כדי להרגיש את השינוי הקליני (במציאות השינוי יורגש ברוב המקרים תוך שבועיים-שלושה). בכל מקרה לא מחליפים תרופה לפני 5-6 שבועות של שימוש, אלא אם כן מדווחות תופעות לוואי חמורות. 

• אפשר לתת את הגלולה מחולקת או שלמה. לפי תופעות הלוואי ניתן לשנות מינון, להוסיף כדור אחר שיאזן תופעות לוואי או להחליף לתרופה אחרת.

• כאשר הטיפול מצליח ההמלצה הפסיכיאטרית תהיה להמשיך לקחת את הכדורים לפחות 6 חודשים.  היא תיקח בחשבון טיפול בשאריות של סימפטומים ובקומורבידיות.

 

 

מה המגמה הסטטיסטית של טיפול תרופתי בדיכאון?

 

טיפול בכדורים נגד דיכאון נמצא במגמת עליה חדה בשיעור המשתמשים בארה"ב. נתונים עדכניים מדברים על צמיחה של מאות אחוזים תוך 5 שנים. גם אצלנו בישראל התמונה דומה, אנחנו בעלייה דרמטית. העליה החדה בתרופות מרשם נוגדות דיכאון בולטת בקרב מטופלים ללא אבחנה פסיכיאטרית כלשהי. עבור מרבית המטופלים, הטיפול האופטימלי כולל תרופות מהדור החדש, ממשפחת ה- SSRI (שפועלות על סרוטונין) ו- SNRI (שעובדות גם על נוראפינפרין).

תרופות אלה עוזרות למתמודדים עם הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) והפרעות נוספות, כמו כאבים כרוניים ו-ADHD. 

 

 

תרופות נוגדות דיכאון  - מרשם חופשי לכל דורש? 

 

המישור התרופתי נקבע לרוב על ידי פסיכיאטרים, למרות שכיום, שלושת רבעי מהמרשמים ניתנים דווקא על ידי רופא משפחה, ללא הערכה פסיכיאטרית. ההתרופפות הזו נמצאת בהלימה עם שני המחקרים הבאים:

 

מחקר שפורסם בכתב העת Health Affair, בשנת 2011, העלה כי ב -73% מהביקורים אצל רופא, בהם נרשמו לחולים תרופות נוגדות דיכאון, לא נרשמה אבחנה פסיכיאטרית. נתון זה מרמז על תהליך בו האצבע נהיית קלה יותר בהנפקת מרשמים לנוגדי דיכאון, שניתנים כנראה בהגזמה.  

 

מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Family Practice מצא כי ככל שהמטופלים נטלו תרופות לאורך זמן ממושך יותר, כך פחתה ההסתברות שילוו במעקב מקצועי כדי לקבוע האם התרופות עדיין יעילות, חיוניות, או אם יש לשנות מינון.

 

לאחר שנבחרה התרופה האנטי-דיכאונית, ייקבע המינון  בהתאם לגיל המטופל, לקיומן של הפרעות פסיכיאטריות מקבילות, לתופעות לוואי ולתגובות בין-תרופתיות. במידה ומופיעות תופעות לוואי משמעותיות, מוחלפים המינון או התרופה. 

הכדורים ניתנים כטבליות לבליעה.

מנגנון הפעולה הביוכימי שמביא לשינוי במצב הרוח עובד באופן די דומה ברוב התרופות:  הן גורמות לעיכוב ספיגה מחדש (reuptake) של נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים), שנספגים באופן איטי יותר בסינפסות - המרווחים בין הנוירונים.  הנוירוטרנסמיטורים  שייכים, רובם ככולם, למשפחת הקטקולמינים -  סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין. 

 

אליה, מהתאגיד כ״אן״, מסביר בחן רב

על מנגנון הפעולה העצבי של תרופות SSRI:

 

 

 

מהי ההיסטוריה של טיפול תרופתי בדיכאון?

 

מרבית תרופות המרשם הפסיכיאטריות התגלו לגמרי במקרה.

 

בשנות ה-50 גילו חוקרים את אימיפראמין, תרופה נוגדת אלרגיה ממשפחת הטריציקליות שהתגלתה כמשפרת מצב רוח.

 

אח״כ התפתחה השערת הסרוטונין ואחריה הגיע דור הפרוזק, שהציע גלולות מצב רוח להמונים, עד שהתחוורו תופעות הלוואי. 

לאחר מכן פותחו התרופות מהדור החדש, ששייכות למשפחת  ה- SSRI וה-SNRI,  בה כלולות ציפרלקס, אפקסור, סרנדה, לוסטרל, מירו, או בופרופיון (זיבן) לצד רבות אחרות. 

 

כיום מוצעות בישראל יותר מ-30 תרופות נגד דיכאון, השייכות ל-6 משפחות, שלכולן רציונל ביוכימי דומה.

 

  

סוגי תרופות נגד דיכאון 

 

יש כאמור כמה סוגים של תרופות אנטי-דיכאוניות:

 

 

תרופות מהדור הקודם

 

זכות הראשונים שמורה לתרופות החלוציות להפחתת דיכאון - הטריציליקים הלא-ספציפיים (TCA) ומעכבי מונואמין-אוקסידז (MAO-I). אט אט צצו חסרונותיהן ופותחו התרופות החדשות של ימינו: 

 

• טריצקליות Tricyclic - אנפרניל, אלטרול, אימיפרמין, אנפרניל-  משפחת ה-TCA נמצאה יעילה לשיפור מצב הרוח וכוכבה דרך בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, יחד עם משפחת ה-MOA-I. 

• NASSA - משפיעות סלקטיבית על דופמין ונוראפינפרין, ולרוב ניתנות בשילוב של תרופות אנטי-דיכאוניות אחרות - מירו (רמרון) ו-מיאנסרין (בונסרין).

• מעכבי מונואמין אוקסידז (MAO-I) - בגלל תופעות הלוואי הקשות, מוגבל השימוש ב-MAO-I עבור מתמודדים עם דיכאון עמיד, אשר לא הגיבו בהצלחה לתרופות מתקדמות יותר.

• MDMA - טיפול בדיכאון באמצעות MDMA מעורר תקווות לאחר שהוכח כטיפול פורץ דרך בטראומה.

 

  

תרופות מהדור החדש 

 

• SSRI - ציפרלקס (אסטו) , פבוקסיל (פרוזק) , סרוקסט (פקסיל) , לוסטרל (סרנדה), רסיטל (ציפרמיל) ו- סלקסה.

• SNRI- סימבאלטה , אפקסור (ויאפקס, ונלפקסין, ונלה) ו-איקסל (מילנציפרן).

• NDRI - תרופות שמגבירות ספציפית את המוליכים עצביים דופמין ונוראדרנלין  - בופרופיון (וולבוטרין  / זיבן) ו-סטרטרה, שהיא גם תרופה לא סטימולנטית לטיפול בהפרעות קשב (ADHD). בופרופיון היא תרופה מעניינת. למשל, שילוב בינה לבין דקסטרומתורפאן (Dextromethorphan), תרופה נגד שיעול, נמצא יעיל נגד דיכאון. השילוב הזה נקרא בקיצור AXS-05.

 

 

מה ההבדל בין תרופות SSRI ל-SNRI?

 

סרוטונין הוא,מוליך עצבי שמסייע לגוף לווסת את מצב הרוח. סרוטונין נמוך עלול להיות גורם לחרדה, מחשבות אובדניות, דיכאון או התנהגויות כפייתיות.  

כאשר רמות הסרוטונין עולות, אדם נוטה להרגיש פחות פעיל פיזית ופסיכולוגית, מה שמקל על שינה והירגעות. 

תרופות SSRI ו- SNRI מגבירות את רמות הסרוטונין במוח, מה שעשוי לסייע בסימפטומים של מצבים שונים של בריאות הנפש. 

ההבדל המרכזי הוא ש-SNRIs מעלות גם את רמות הנוראדרנלין, מה שמסייע בריכוז, אך מגביר חרדה. 

אין ראיות חותכות לכך שקבוצת תרופות אחת עדיפה באופן גורף על השניה.

 

לנוראדרנלין (נוראפינפרין) יש תפקיד מפתח בתגובת המערכת הסימפטטית של לחימה-בריחה. בתקופות לחץ אינטנסיבי, כמו כאשר אדם מרגיש מאוים, נוראדרנלין עולה באופן טבעי. בחיי היומיום, הנוראדרנלין ממלא תפקיד גם בשינה, בקשב, בזיכרון ובוויסות מצב הרוח. אנשים עם רמות נמוכות של נוראדרנלין נוטים להתקשות בריכוז, ולעיתים נוטים לפתח תסמינים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD).

 

רמות גבוהות מדי של נוראדרנלין עלולות לגרום לתחושות אופוריה, וגם להתקפי חרדה, לחץ דם גבוה והיפראקטיביות. בשל תופעות אלו, יתכן ש- SNRI לא יתאים למטופלים עם היסטוריה של הפרעת פאניקה או בעיות בוויסות עצמי וקשיי התנהגות. 

המטופל עשוי לעבור תקופה של התנסות בתרופות שונות או בשילובי תרופות במינונים שונים, וכן שתי משפחות התרופות הללו יורגשו ברמת הפרט בחלוף מספר שבועות של נטילתן. 

 

 

תרופות חדשות שאושרו ע״י FDA או בתהליכי אישור ומחקר

 

 

קטמין  - אסקטאמין (ספרבאטו - Spravato)

 

אחת התרופות המסקרנות היא Spravato, נגזרת של קטמין.

 

ספרבאטו אושרה זה מכבר על ידי FDA והיא בהחלט מעוררת ציפיות מצד חוקרים וקלינאים בכל העולם. 

 

בינואר 2020 היא אושרה על ידי ועדת סל התרופות של משרד הבריאות לטיפול בדיכאון עמיד, כתרסיס לאף.

 

במקור, אסקטאמין נמצאה יעילה כאשא היא ניתנת בזריקה, משאף ולאחרונה גם באמצעות גלולה.

ספרבאטו היא נגזרת של קטמין, סם מסיבות שעובר התאמה הדרגתית לתרופה לגיטימית (הקדשנו תת-פרק מיוחד לקטמין בהמשך המאמר). 

ספרבאטו עובדת על הנוירוטרנסמיטר גלוטמט, פועלת במהירות עצומה ואינה קשורה כמעט לסרוטונין.

 

לפי הקבוצה שמובילה את המחקר באוניברסיטת קולומביה, עוד שנה שנתיים יצליחו למתן את תופעות הלוואי הדיסוציאטיביות של קטמין ולהעלות אותה למדף, למרות שכבר כיום היא נחשבת בטוחה ומראה תוצאות מיידיות. 

 

מחקר ראשוני שפורסם  ב-2018 העלה  כי מתן עירוי של קטמין, פעמיים בשבוע למשך שבועיים, גרם לשיפור בסימפטומים של הדיכאון בהשוואה לקבוצת נבדקים שקיבלו פלסיבו. ההשפעה החיובית ניכרת אצל רוב המטופלים החל מהשבוע הראשון ונמשכת עד השבוע התשיעי לאחר מתן התרופה.

מאז אוששו וחוזקו הממצאים, הן בשימוש בקטמין באמצעות משאף וספריי לאף והן באמצעות נטילת כדורים.

מעבר לכך, תחומי המחקר של הטיפול  בקטמין מתרחבים הרבה מעבר לדיכאון ומחשבות אובדניות.  יעילותה של התרופה נבחנת גם עבור הפחתת קשיים נפשיים וגופניים אחרים (למשל, מחקר שתומך בהפחתת כאבי גפיים אצל ילדים). 

 

 

אובליטי

 

בסוף אוגוסט 2022 אושרה התרופה נוגדת הדיכאון Auvelity, טבלית פומית עם שחרור מורחב המכילה דקסטרומתורפן (45 מ"ג) ובופרופיון (105 מ"ג).

אובליטי מבוססת על אנטגוניסט הקולטן N-methyl D-aspartate (NMDA) והיא תשמש לטיפול בדיכאון מג'ורי אצל מבוגרים.

 

 

PCN-101

 

PCN-101 (ארקטמין) נמצא בפיתוח לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול. בדומה לאובליטי גם היא פועלת עם NMDA, ספציפית לקצפטור יונוטרופי לגלוטמט (NMDAR).

זוהי תרופה פסיכדלית הניתנת דרך תוך ורידי ותת עורית.

 

 

טרובלט

 

מחקר חדש שפורסם על ידי צוות חוקרים ממרכז הר סיני בניו יורק, מפיח תקווה לגבי טיפול מוצלח מאוד בדיכאון קליני באמצעות תרופה קיימת, טרובלט, המשמשת כיום לטיפול בפרכוסים.

המחקר הצליח להראות הפחתה ב-45% בתסמינים הדיכאוניים, בעוד תרופות נוגדות דיכאון קיימות משיגות 30% בלבד. 

 

 

ברינטליקס

 

התרופה, שעונה לשם הגנרי וורטיוקסטין (ברינטליקס), זמינה כבר מספר שנים בישראל ונחשבת לאחת מהתרופות החדשות לטיפול בדיכאון.

מחקרי הערכה העלו כי ברינטליקס משפיעה לטובה גם על יכולת הריכוז והקשב ולא רק  על הפחתת תסמיני הדיכאון.  תופועת הלוואי של התרופה נמוכות יחסית, וכוללות לרוב בחילה חולפת.

 

 

זורנולון (Zuranolone)

 

למרות שנדרשים הבנה וביסוס ברורים יותר כדי לדעת איך זורנולון מפחיתה דיכאון (וגם חרדה), נתונים עכשוויים מלמדים שהיא פותחת פער חיובי ניכר בהשוואה להתרופות נוגדות הדיכאון הנוכחיות. 

 

בינתיים, מצליחה Zuranolone להוכיח עקביות מרשימה בשיפורים מהירים ומתמשכים שהיא מראה בניסויים קליניים, רבים מהם עם נבדקים בני/ות הגיל השלישי שסובלים מדיכאון וגם עבור נשים המתמודדות עם דיכאון אחרי לידה.

זאת לצד פרופיל בטיחות נסבל ובלי תופעות הלוואי הקשורות בהפסקת הטיפול בתרופות נוגדות הדיכאון סטנדרטיות. 

 

  

תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור השני

 

האם תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות יכולות לסייע בטיפול בדיכאון?

לעתים תרופות אנטי-פסיכוטיות או אחרות (למשל, מייצבי מצב רוח כמו ליתיום או רספרידל) יכולות להינתן בשילוב עם נוגדי דיכאון, כאשר נוגדי דיכאון לבדם אינם יעילים דיים לטיפול בדיכאון. 

 

 

אופיאטים (אופיואידים טבעיים)

 

ההשפעה המרכזית של מרבית האופיואידים היא דיכוי מערכת העצבים המרכזית תוך הפחתת יכולת הגוף להגיב לגירויים.

ויסות של מערכת האופיואידים הייתה מטרה מאז ומתמיד בטיפול בהפרעות מצב רוח. עם זאת, המגבלה המרכזית של שימוש בחומרים אופיאטים הוא פיתוח סבילות ופוטנציאל גבוה להתמכרות.

העבודה המחקרית העכשווית מתמקדת בשילוב מסויים של אופייאטים ספציפים לטיפול ממוקד בדיכאון.

 

 

האם תרופות נגד דיכאון עובדות?

 

בתחילת 2020 רצה במדיה החברתית ׳תיאוריה חדשה׳, לפיה תרופות נוגדות דיכאון, כמו אלו ממשפחת ה-SSRI, אינן מחוללות כל אפקט אנטי-דיכאוני. הטענה היא כי רבים מהנוטלים תרופות נוגדות דיכאון חשים כי מצבם משתפר בהשפעת אפקט פלצבו, כלומר על האמונה שהתרופה עוזרת.

 

מחקר רחב היקף ב-Lancet, בחן את יעילותן של 21 תרופות נגד דיכאון, והוא מעיד על כך שהן עובדות מעבר לכל ספק. לא מושלמות בכלל, אבל עובדות. במובן מסוים, הן עוזרות למטופל להתרומם מעט מהבור הדיכאוני אליו הוא נקלע ומפנות אנרגיה הכרחית וגיוס כוחות נפשיים לטיפול פסיכולוגי.

 

קבוצת מחקר משבדיה ניתחה מידע ממחקרים קליניים שבוצעו בעבר על מנת לעמוד על יעילותן של שתיים מהתרופות נוגדות הדיכאון הנפוצות ביותר מקבוצת SSRI, סרוקסט וציפרלקס. מן המידע, שהתבסס על 3,344 נבדקים, ניתן ללמוד כי יעילותן של שתי התרופות גבוהה באופן גורף מטיפול בפלצבו. יש אפילו מחקרים שהרחיקו לכת מעבר לתועלות הנפשיות, בהם מדווחים 'בונוסים' בלתי צפויים של שימוש ב-SSRI, למשל מחקר חדש שמצא כי נטילת ציפרלקס לאחר התקף לב מפחיתה את הסיכון להתקף נוסף. 

 

מחקר אחר העלה כי לתרופות נוגדות דיכאון חדשות יותר נמצאה יעילות רבה יותר בטיפולים ניסיוניים, בהשוואה לתרופות ותיקות בשוק.

 

מחקרים אחרים מלמדים, בעקביות רבה למדי, כי קבוצות נבדקים שמקבלות תרופה אמיתית וגם קבוצות נבדקים שמקבלות תרופת דמה (פלצבו) מראות שתיהן ירידה חדה בתסמינים הדיכאוניים כחלוף שבוע בערך. לאחר שחלף שבוע תחדל ההתקדמות של נבדקי קבוצות הפלסבו, בעוד שמצבם הקליני של נבדקי קבוצת הניסוי ימשיך להשתפר.. 

 

השאלות שנותרו פתוחות במחקר הזה הן -

 

לכמה זמן עובדות התרופות?

על מי הן לא עובדות?

וכיצד ניתן להעלות את המודעות לחשיבותה של תמיכה חברתית, תחושת שייכות והפגת הבדידות, שכל כך חיוניות לאדם הדיכאוני?

 

מחקר עדכני מבהיר כי רק אחד משלושה מטופלים ישיג הפוגה מהדיכאון לאחר 12 שבועות של טיפול בתרופות נוגדות דיכאון מהקו הראשון. 

 

ולבסוף, מחקר די מדהים ה-2022 מלמד כי איכות החיים של נוטלי תרופות נוגדות דיכאון אינה גבוהה יותר בהשוואה לנוטלי פלצבו (Almohammed et al, 2022).

 

  

איך בודקים יעילות של תרופות נוגדות דיכאון? 

 

יעילות של חומרים אנטי-דפרנסטים נבחנת בדרך כלל על בסיס 4 מדדים מחקריים:

 

• יעילות החומר - נקבעת על ידי מידת ההפחתה של סימפטומים דיכאוניים בתגובה לטיפול.

• מידת הטולרנטיות - האם השימוש בתרופה הופסק בעקבות תופעות לוואי.

• מידת הקבלה / הדחיה - האם השימוש בתרופות הופסק עקב כל סיבה שהיא.

• נזקים מדווחים - האם התרופה הגבירה מחשבות או כוונות אובדניות או פגיעה עצמית.

 

 

איזו תרופה נגד דיכאון הכי מתאימה לי?

 

מסע החיפוש אחר התרופה נוגדת הדיכאון הנכונה עשוי להיראות אקראי, אבל בפועל יש היגיון מאחורי התרופה שהרופא בוחר לרשום. 

למעשה, יש היום כבר אלגוריתמים אבחוניים שמשרטטים התקדמות לוגית, אחריה עשוי הרופא להתחקות, בבואו לקבוע איזו תרופה נוגדת דיכאון תהיה היעילה ביותר עבור המטופל. 

ועדיין, הפסיכיאטר לא יכול לדעת בוודאות לאיזו תרופה תגיבו הכי טוב ולאיזו פחות, מה שמחייב תהליך של ניסוי ותעיה.

 

 

מתי טיפול תרופתי בדיכאון יכול לעזור?

 

כמובן שתשובה ספציפית דורשת ייעוץ עם פסיכיאטר/ית, כולם הניסיון הקליני והמחקרי מלמד שתרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע בכמה מצבים פסיכולוגיים:

 

• הצפה רגשית קשה וחזרתית

• אנשים שמרגישים שהתסמינים הדיכאוניים מפריעים להם בתפקוד החברתי, המשפחתי, האקדמי או התעסוקתי 

• החמרה בקשיי ריכוז

• קשיי שינה קשים

• תיאבון משתנה ותנודתי

• היעדר מוטיבציה ועניין בתחביבים או בפעילויות מהנות

• התמודדות עם התקפי חרדה תכופים

• התמודדות עם מחשבות שליליות שקשורות למוות

• מחשבות אובדניות

 

 

חסרונות של טיפול בתרופות נגד דיכאון

 

חשוב לציין שבמקרים מסוימים של דיכאון, ניתן לטפל וליצור הקלה גם ללא היעזרות בטיפול תרופתי.

 

עם זאת, במקרים רבים, ללא טיפול תרופתי, המטופל הדיכאוני שקוע במרה השחורה, במצב של חוסר אנרגיות ומוטיבציה לטפל בעצמו, ולכן לא יצליח להפיק תועלת מספקת מטיפול נפשי בלבד.

 

התרופות משמשות במקרים רבים כפלטפורמה ראשונית שבאמצעותה ניתן להתחיל תהליך פסיכותרפי, שלעיתים לא קיימת דרך אחרת לבססו.

האמונה ש״אני יכול לנצח את הדיכאון בעצמי בלי להשתמש בתרופות״

 

הטיפול התרופתי, מעבר להיותו יעיל בחזרה מהירה יותר לשגרת חיים תקינה, הוא גם נגיש מאוד.

כיום, מרבית המרשמים ניתנים ע"י רופאי משפחה ולא פסיכיאטרים או נוירולוגים. התרופות נחשבות מוזלות יחסית ורובן ככולן מצויות כבר בסל הבריאות של קופות החולים בישראל.

 

הסטיגמה לגבי נטילתן הולכת ופוחתת עם הזמן -

עדות לכך ניתן לקבל מתוך נתוני משרד הבריאות שפורסמו באתר YNET, לפיהן לא פחות מ-10% מתושבי תל אביב נעזרים בתרופות נגד דיכאון. בנוסף, אחוז המשתמשים בתרופות מפחיתות דיכאון עלה בין השנים 2013-2016 בכל הארץ ב-13%).

 

 

אבל לטיפול התרופתי יש גם חסרונות לא מועטים: 

 

ראשית, הוא מחייב מעקב של רופא.

 

שנית,  לתרופות מסוימות במינונים מסוימים קיימות תופעות לוואי שפוגעות במידה זו או אחרת באיכות החיים, לרוב התופעות הן קלות וחולפות במהירה, אך לעיתים לוקח זמן עד שמצליחים למצוא את התרופה המתאימה ביותר. רוב האנשים שמתמודדים עם דיכאון כרוני מכירים את התהליך המתיש של ניסוי ותעייה שהם עוברים עד שמגיעים להתאמה מדויקת של תרופה.

 

בתהליך זה, הרופא והמטופל נאלצים לנסות עד שמצליחים להגיע לשביעות רצון, עניין מייגע שיכול לארוך זמן, זאת משום שניתן לבחון את השפעתה האינדיבידואלית של תרופה מסוימת כעבור לפחות שבועיים של נטילתה.

 

מחקר חדש דן בבעייתיות השכיחה של המנעות מנטילת התרופות נוגדות הדיכאון, המתבטאת בעיקר בדבקות נמוכה בביצוע הנחיות הטיפול התרופתי שניתנות על ידי הרופא המטפל. מה שמדאיג במיוחד הוא הנתון שעולה מהמחקר, לפיו המנעות זו אופיינית דווקא למטופלים המתמודדים עם אפיזודה של דיכאון קליני חמור, המלווה במחשבות, כוונות וניסיונות אובדניים.

 

והכי חשוב - לעתים מטופלים שמים לב שהתרופה נוגדת הדיכאון כבר לא עושה את העבודה כמו פעם ותחושת הדיכאון מתחילה להתגנב שוב פנימה. 

זה לא מקרי - מי שנעזר בטיפול תרופתי נגד דיכאון לאורך זמן רב, נוטה לפתח סבילות (tolerance). מומחים מציינים כי שימוש קבוע ומתמשך בתרופות נוגדות דיכאון גורם לשינוי ברגישות הרצפטורים המוחיים, מה שתורם לאובדן ההשפעה הקלינית של התרופות ואצל חלק מהמטופלים מתבטא בפגיעות מוגברת להישנות הדיכאו,  למרות המשך נטילת התרופות.

 

למעשה, טיפול מתמשך בתרופות מפחיתות-דיכאון עלול לתרום להחמרה בתסמיני הדיכאון לאורך השנים - כך לפי מחקר אורך שבחן מקרים טיפוליים במשך 30 שנה.

 

אם יש לך תופעות לוואי או הרגשה שהתרופות לא עובדות,

אל תפסיק ליטול אותה באופן פתאומי.

הפסקה לא הדרגתית עללוה לגרום לנסיגה,

מה שעלול להסב סבל נוסף.

שוחח עם הרופא שלך בנושא. 

 

חשוב לצפות בסרט של של טליה פלד קינן, ששודר בזמנו בערוץ 10 - ציפרלקס כדור האושר: 

 

 

 

בשנים האחרונות מועלים לא מעט ספקות בקרב אנשי מקצוע, באשר למתודולוגיות המחקריות בהן מוערכת יעילותן של תרופות אלה, כפי שנראה בסעיף הבא. 

 

 

התפכחות הפסכיאטריה לגבי SSRI

 

אחת הביקורות השכיחות לגבי יעילות של SSRI ודומיה, היא פרסום כמעט אוטומטי של מחקרים שהעלו תוצאות מוצלחות ולעומת זאת, התעלמות מתוצאות מחקרים שאינם מעידים על הצלחה, או שמלמדים על תוצאות שליליות.

כיום עולה הכרה הולכת וגוברת במגבלות של תרופות SSRI, בעיקר עקב פרסום מידע מוטה, התייחסות חסרה להשלכות הטיפול התרופתי בטווח הארוך, מימון מחקרים על ידי קרנות מחקר שמקבלות תרומות מחברות התרופות, השפעת פלסבו לעומת אפקט התרופה ועוד.

 

 

נזקים שקשורים בתרופות נוגדות דיכאון

 

כאשר מאמצים עמדה ביקורתית, מדעית וחקרנית, מתגלות שאלות רבות שנותרו פתוחות ודי מטרידות. 

מחקרים מראים כי השימוש בתרופות נוגדות דיכאון לטווח הארוך גורר סיכונים משמעותיים, חלקם ידועים וסובלים מהערכת חסר, וחלקם כלל אינם ידועים לציבור הרחב, וגרוע מכך, אינם מוכרים דיים בקהילה הרפואית.

 

 

להלן כמה מחקרים המעידים על הנזקים הפוטנציאליים של שימוש ממושך בתרופות נגד דיכאון:

 

•  מחקר שסקר 10 מחקרים קודמים, מעיד על כך שתרופות נגד דיכאון (SSRI) גורמות לפגיעה בשנת REM אצל אנשים מבוגרים, מה שעלול לתרום לניוון נוירולוגי שמאפיין אלצהיימר. 

• ממצאי מחקר מדאיג, שפורסם ב-2018, מצביעים על כך ששימוש לטווח ארוך בתרופה סרוקסט (פאקסל) עלול לקדם סיכון לדמנציה (שיטיון), בעוד תרופות מפחיתות דיכאון אחרות אינן קשורות לדמנציה. 

• מחקר מטא אנליזה שבחן 17 מחקרים ופורסם בשנת 2017 בכתב העת Psychotherapy and Psychosomatics, מלמד כי מטופלים שנטלו תרופות נוגדות דיכאון היו בסיכון גבוה ב -14% להתקף לב ולאירוע מוחי ובסיכון גבוה ב-33% לתמותה. 

• מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת The British Medical Journal העלה כי חברות התרופות לעיתים אינן מיידעות את ארגוני הבריאות ואת הגורמים הרלוונטיים לגבי מכלול הסיכונים האפשריים הנילווים לשימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות, בעיקר בקרב ילדים.  המחקר התמקד בתרופות מסוג SSRI ו-SNRI, התרופות הנפוצות ביותר כיום, ומצא כי חברות תרופות מסוימות לא דיווחו על ממצאיהן בדבר עלייה בסיכויי אובדנות ובמחשבות אובדניות בקרב ילדים ונוער המטופלים בתרופות, בעיקר סרוקסט, שנאסרה לשימוש בעבר עבור קטינים באנגליה.

• ברמה הגלובלית-אקולוגית - מחקר אוסטרלי חדש מעלה כי הרכיב המרכזי בתרופות SSRI תורם לעמידותם של חיידקים מסוימים בפני אנטיביוטיקה (המכונים Superbugs)...

 

זה רק מדגם ממחקרי מצומצם:

 

מחקרים נוספים מעידים על הקשר בין שימוש מתמשך באנטי-דפרסנטיים לבין עליה במשקל, סיוטי לילה, יכולת לזכור חלומות, קהות חושים, אין אונות ועיכוב בהגעה לאורגזמה. 

 

 

מהי תסמונת הגמילה מתרופות נגד דיכאון? 

 

מאמר שפורסם לאחרונה בניו-יורק טיימס מעלה עניין בעייתי:

 

מטופלים רבים מתחילים להיעזר בתרופות SSRI, מרגישים שהמצב משתפר כעבור שבועיים עד חודשיים, נהנים מהמצב הנפשי המשופר לכמה חודשים ואז מגיעים ל"אפקט תקרה" - תחושת השיפור עברה הביטואציה, התחושה הרגשית אמנם לא כואבת כמו פעם, אבל מתי וכיצד מפסיקים?

 

הפסקת השימוש, מסתבר, מעוררת קשיים אצל רבים מהמטופלים. 

מכיוון שהשימוש בתרופות אלו אינו עונה לקריטריונים של התמכרות בהגדרתה הקלינית, הוטבע שם חדש בעולם הפסיכיאטרי לתהליך ה"גמילה" מהתרופות: סינדרום הפסקת השימוש באנטי-דפרסנטים.

 

 

איך נגמלים מתרופות נגד דיכאון?

 

תסמונת / סינדרום הפסקת השימוש בתרופות נגד דיכאון תוארה לראשונה כתסמונת קלילה ופשוטה לטיפול.

שנים רבות חלפו וגלולות רבות נבלעו עד שהחלה להתבהר המורכבות והחומרה של הסינדרום, הן מתוך עדויות קליניות של מי שניסו להפסיק והן לאור מידע מחקרי שפורסם ונצבר בכתבי-עת רפואיים. 

 

לעיתים לא מדובר בגמילה והמשך החיים, אלא ממש בהישנות הדיכאון:

מחקר שפורסם בספטובר 2021 ב-כThe New England Journal of Medicine עקב לאורך 52 שבועות אחר מטופלים דיכאוניים שהרגישו טוב והחליטו להפסיק את הטיפול התרופתי.

בהשוואה למטופלים שהמשיכו ליטול את התרופות, הם נמצאו בסיכון כפול להישנות הדיכאון.  

 

גמילה או לא גמילה, איך שלא נתייחס לקושי נפשי והפיזיולוגי המתלווה להפסקת הטיפול התרופתי בדיכאון, המציאות מראה שגם כאשר ההפסקה מתבצעת באופן הדרגתי היא כרוכה בשורה של סימפטומים ממש לא קלים שמופיעים שבוע עד חודש ממועד ההפסקה של נטילת הכדורים.

חשוב לציין כי התסמונת אינה פוסחת על אף אוכלוסיה ותת-תרבות. היא נחלתם של כל המטופלים שמחליטים להמשיך לחיות ללא תלות בתרופות. 

בנוסף, תהליך הפסקה הדרגתי בנטילת התרופה אמנם מומלץ ביותר (ירידה איטית במינונים עד להפסקה מוחלטת), אך התהליך כשלעצמו אינו מונע את התסמינים האברסיביים של הסינדרום. זה יכול להיות סיוט לא פשוט בכלל. 

 

 

מתי להפסיק?

 

מבחינת המועד המתאים להפסקת התרופה אחרי שהדיכאון נעצר, ההמלצה היא להמתין לפחות 6-9 חודשים לאחר ההפוגה מלאה בתסמינים לפני הפסקת הטיפול התרופתי.

 

בערך 20% מנוטלי נוגדי הדיכאון יחוו תסמיני גמילה בהפחתת או הפסקת הנטילה, כאשר לעתים ידמו הסימפטומים לאלה של דיכאון ויש כאלה שיטלו את התרופה מחדש כדי להילחם בתסמינים.

ישנם נוגדי דיכאון שמייצרים תסמיני גמילה בסבירות גבוהה יותר, לרוב כאלה עם זמן מחצית-חיים קצר, שעוזבים את הגוף מהר יותר.

 

 

תסמיני גמילה מכדורים נגד דיכאון

 

• תחושות גופניות שמזכירות תסמיני שפעת -  בחילה, הקאות, שלשולים, כאבי ראש והזעה

• בעיות שינה  - נדודי שינה, סיוטי לילה, ישנוניות בזמן העירות והתקפי חרדה במהלך השינה

• "סחרחורות מוח" - תחושה שמזכירה זעזוע חשמלי בראש, שמופיעה אחת לכמה שעות ונמשכת מספר שניות

• דיכאוניות ותנודתיות רגשית - שינויים קיצוניים במצב הרוח

•  במקרים חריפים יותר, הפסקת השימוש בתרופות נוגדות דיכאון קשורה למגוון של סיבוכים נפשיים, החל מהופעה של היפומאניה או התקף מאניה ועד חוסר יציבות רגשית מתמשכת.

 

 

סוגי תרופות וחומרת הגמילה   

 

• בין נוגדי הדיכאון בעלי סיכון גבוה יותר לתסמיני גמילה מצויים סרוקסט, לוסטרל (סרטרלין) וטריציקליקים. דיווחים מחקריים מצביעים על אפקסור (ונלה / ונלפאקסין / ויאפקס), תרופה ממשפחת ה- SNRI, כתרופה שהפסקת השימוש בה כרוכה בתסמיני הגמילה המרובים והממושכים ביותר.  למעשה, קיים אתר פורומים עולמי מאוד פעיל, בו משתתפים גולשים שעברו גמילה מתרופות פסיכאטריות, בעיקר במטרה לשתף בסיפורי הצלחה ולקבל תמיכה קבוצתית מהמתמודדים ומהמתמודדות: 

• הסבירות שבופרופיון (זיבן / וולבוטרין) ו-מירו יגרמו לתסמיני גמילה היא נמוכה יותר. לרוב יהיו תסמיני הגמילה של נוגדי דיכאון מתונים והם עשויים לכלול סחרחורת או בלבול, כאבי ראש וגוף, קשיי שינה, תנודות במצבי הרוח, אובדן תיאבון, בעיות בבטן והפרעות חושיות, למשל רגישות גבוהה יותר לאור או לקול. סוגי הסימפטומים תלויים בתרופה שנלקחה. 

• תרופות מקבוצת MAOI, המשתייכות לדור ישן יותר של נוגדי דיכאון, עלולות לגרום לתסמיני גמילה חמורים יותר, בהם אפילו הלוצינציות או דלוזיות פרנואידיות. תסמיני גמילה יופיעו לרוב 2-4 ימים מרגע הפסקת הנטילה או הפחתת המינון ויימשכו ימים עד שבועות, במקרים נדירים עד שנה. 

צמצום נטילת נוגדי דיכאון היא תהליך מדורג שבו המנה מופחתת על פני כמה שבועות או חודשים, תחת הנחיית רופא. 

בגישה זו הסבירות לחוות את הסימפטומים של הגמילה נמוכה יותר ביחס לשינוי משמעותי פתאומי. 

יש להיוועץ ברופא לפני שינוי המינון, ועצתו לגבי צמצום השימוש תשתנה באופן התלוי בסוג, משך הנטילה והמינון הנוכחי של התרופה. 

תהליך הגמילה ייקח כ-2-4 שבועות, אך פרק זמן ארוך יותר יהיה אפקטיבי יותר בהפחתת הסיכון לתסמיני גמילה.

ואולם גם כאשר נוקטים בדרך זו, עלולים בכל זאת להחוות תסמיני גמילה, וגם תסמיני גמילה קלים יכולים להיות לא נוחים ולהשיב אנשים לנטילת המינון הקודם.

מודעות לאפשרות של תסמיני הגמילה יכולה לסייע להתכונן לקראתם. חשוב שלא לבצע את השינויים בזמנים של מתח או קושי, ולקראת צמצום הנטילה, מומלץ להיות בקרבת בני משפחה וחברים או לקחת כמה ימי חופש מהעבודה.  

עם זאת, יש כאלה שעשויים למצוא שהצמדות לשגרה היא הסחת דעת מועילה עבורם מהתסמינים.

שינה טובה, תזונה בריאה והתעמלות קבועה יכולות גם הן להועיל.

ישנם סימפטומי גמילה שניתן לטפל בהם באמצעות תרופות אחרות, למשל כאבי ראש, ואולם מומלץ להימנע ככל הניתן מנטילת תרופות נוספות בתקופה זו.

לעתים ירשום הרופא מינון נמוך של נוגד דיכאון אחר כדי לתמוך בגמילה, מה שעשוי לסייע כאשר סימפטומי הגמילה גורמים לקושי מתמשך.

לפני כל שינוי מינון יש להתייעץ עם רופא, שיקבע מה תהיה הדרך הטובה ביותר לצמצום התרופה באופן שיפחית את הסיכון לסימפטומי גמילה.

גם במצב בו תסמיני הגמילה מחמירים או הופכים קשים מאוד, יש לפנות לרופא.

 

 

האם קיימת תופעה של מנת יתר בתרופות נגד דיכאון?

 

מינון יתר (Overdose) הוא מצב אפשרי בכל טיפול תרופתי. 

 

המינון הבטוח לכל סוג של תרופות נוגדות דיכאון משתנה מאדם לאדם, אך כדי להישאר בצד הבטוח חשוב שאדם נוטל דיכאון ידבוק בהנחיות המינון שהרופא רשם.  מרבית המקרים המדווחים על מינון יתר בתרופות מפחיתות דיכאון מופיעים כאשר מטופלים מערבבים בין התרופה לבין חומרים פסיכואקטיביים אחרים, בעיקר אלכוהול ותרופות סטימולנטיות.  

 

אפילו שזה משעמם לפעמים, מומלץ לשים לב ולקרוא את דף ההסבר המפורט שמצורף לכל חפיסת תרופות. 

  

 

איך מפסיקים שימוש בתרופות נגד דיכאון?

 

התשובה היא, כמובן, בהדרגה ובליווי פסיכיאטרי. 

 

אבל יש גם חדשות טובות ומעשיות:

מחקר שפורסם ב-2019 סקר 15מאמרים בנושא דרכים לגמילה מכדורים נוגדי דיכאון. לפי הסקירה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול CBT מבוסס מיינדפולנס נמצאו יעילים בהפחתת התסמינים של הפסקת הטיפול התרופתי. שתי ההתערבויות הפסיכולוגיות הללו אפשרו למשתתפים במחקרים להפסיק ליטול את התרופות, תוך שהם חווים מינימום של תחושות לא נעימות. צוות החוקרים מאנגליה מדגישים כי הממצאים בתוקף, ללא הישנות הדיכאון, גם שנתיים לאחר הפסקת השימוש.

 

 

מרשם חברתי

 

הרעיון של מתן "מרשם חברתי" במקום, או בנוסף, ל"מרשם תרופתי", נועד להרחיב את האפשרויות התרפויטיות הזמינות למטופלים דיכאוניים.

 

הרעיון הוא לחזור למקורות - Back to Basics: אם ברור לנו שמגיפת הדיכאון קשורה ישירות לבדידות קיומית בחברה המערבית כולה, וכי תרופות אינן מציעות מענה מספק, מציע המרשם החברתי הזדמנויות לפעילויות בחיים שעשויות לעצב משמעות אישית, ליצור קשרים בין-אישיים חדשים, או לתת למטופל הזדמנות לקחת אחריות בתהליך יצירתי שתורם לאחרים. 

 

פעילויות כאלה מתקיימות ברוח הפסיכולוגיה הקהילתית, במגזר ההתנדבותי, הקהילתי והחברתי, כמו התנדבות בעמותות, העשרה חינוכית, חידוש מנוי בספריה, הרשמה למועדונים חברתיים בה משתתפים חברים וחברות בעלי עניין דומה, קבוצות לעזרה עצמית (ללא הנחיה מקצועית), פעילות במועדוני ספורט, קבוצות הליכה או ריצה, פעילויות אקולוגיות לשמירה על הטבע, קבוצות לקריאת ספרים, חוגי סיירות, שיעורי אומנות וחוגי ריקוד - יש אינסוף אפשרויות והכיוון חיובי עד מאוד. 

 

 

קראו:

 

טיפול תרופתי לבין תאבון, משקל ודיכאון <

 

 

השפעת תרופות נוגדות-דיכאון על חשק מיני

 

בעוד שתרופות SSRI מעלות את רמות הסרוטונין, הן מפחיתות במקביל את פעילות הדופמין במוח.

דיכוי הדופמין גורם לתופעות הלוואי המיניות של התרופות - הפחתת ליבידו, תשוקה וחשק מיני. 

תופעת הלוואי הזו די שכיחה - אם שואלים מטופלים ישירות -  60% מהם מדווחים על תופעות לוואי מיניות, כאשר חומרת התופעה נעה  מקלה ועד חוסר תפקוד (אין-אונות או קשיים בהגעה לאורגזמה). 

חשוב מאוד לשתף בכנות את הפסיכיאטר או הפסיכולוג בתופעה - בלי בושה -  זה יעזור להתאמת הטיפול בצורה הטובה ביותר.

אחת מהתרופות הידועות כפוגעות במידה הפחותה ביותר בתפקוד המיני היא מירו. 

 

 

השפעת תרופות נוגדות דלקת על דיכאון

 

רבים מאיתנו נוהגים להיעזר בתרופה אנטי-דלקתית לא סטרואידית, כמו אדויל (איבופרופן), במצבים של כאב גופני. מעניין שיש תרופה מרשם אחת ממשפחה זו, שנקראת סלקוקסיב (celecoxib), שנמצאה יעילה בהקלה מסוימת על תסמיני דיכאון ועל הפחתת הישנותו, כאשר היא ניטלת יחד עם טיפול בנוגדי-דיכאון.

מחקר שבדק את התרופה מצא כי ניכר שיפור בתסמינים ללא תופעות לוואי מיוחדות.

דרושים פה מחקרים מקיפים סביב הנושא, אבל הקשר בין דיכאון לדלקתיות מסקרן אנשי מקצוע רבים בשנים האחרונות ומראה הצלחות מכמה כיוונים שונים. 

 

 

השפעת בוטוקס על דיכאון

 

המחשבה הראשונה שלנו על בוטוקס מתחברת כמובן לטיפולים אסתטיים, אבל מסתבר שמטופלים שעברו הזרקה של בוטוקס למצח דיווחו על שיפור במצב הרוח, ולא רק בגלל שביעות הרצון שלהם ממראה פניהם. צוות חוקרים אמריקאים וגרמנים ניסו לבחון את הנושא, ומצאו שבחלוף 6 שבועות מהטיפול הקוסמטי, נבדקים עם דיכאון נטו להטבה משמעותית יותר בתסמיני הדיכאון עמו התמודדו בהשוואה לנבדקים שקיבלו זריקת פלצבו.

יש להם השערה מעניינת לגבי השפעת הבוטוקס:

החומר גרם לשיתוק זמני של שרירי המצח, כך שהמטופלים לא יכלו לקמט את מצחם.

להפעלת שרירי פנים שקשורים בהבעות זעופות יש קשר למצב רוח שלילי, ולהיפך - חיוך גורם לשיפור במצב הרוח. מרתק.  

אבל זה לא מסתיים בהסבר הזה:  מחקר שפורסם בקיץ 2020 מלמד שבוטוקס מפחית דיכאון גם כאשר הוא מוזרק לאיזורים אחרים בגוף, כמו הצוואר, הגפיים ואפילו ושלפוחית ​​השתן. 

לא לגמרי ברור מה מכניזם הריפוי של בוטוקס במקרים הללו, אבל חוקרים משערים שהחומר המוזרק עובר דרך אזורים במערכת העצבים המרכזית שמעורבים במצב רוח ורגשות. לחלופין, מכיוון שבוטוקס משמש בדרך כלל לטיפול במצבים רפואיים כרוניים שתורמים לדיכאון, ההקלה המוצלחת של המצב הכרוני משפיעה לחיוב בעקיפין גם על דיכאון.

 

 

ריטלין ודיכאון

 

תרופות עבור הפרעת קשב / היפראקטיביות וסיכון לדיכאון: 

הידע המחקרי מלמד כי הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) מזוהות עם שיעור גבוה של תחלואה נלווית, כולל דיכאון. עם זאת, עדיין לא ברור האם תרופות סטימולנטיות, המשמשות בטיפול ב-ADHD, כמו ריטלין, מגבירות או מפחיתות את הסיכון לדיכאון. 

מחקר אורך ארצי בשבדיה בדק את כל המטופלים שאובחנו ב-ADHD בשבדיה, בין השנים 1960-1988 (סה"כ 38,572 משתתפים).

 

 

ממצאים

 

1. טיפול תרופתי ל-ADHD נמצא בקשר עם סיכון מופחת לדיכאון בטווח הארוך.

2. ככל שזמן נטילת התרופה התארך, הסיכון הופחת.

3 כמו כן, המחקר הראה שתרופות ל-ADHD סייעו להפחתת דיכאון המאובחן במקביל להפרעה.

4. המחקר מציע עוד, כי שכיחות הדיכאון הייתה נמוכה ב20% בזמן נטילת תרופות ל-ADHD, מאשר בזמן שלא נטלו את התרופה.

 

תרופות ל-ADHD לא נמצאו כמגבירות את הסיכון לדיכאון, אלא אף מפחיתות את הסיכון לדיכאון נוכחי ועתידי.

 

 

סטטינים ודיכאון

 

סטטינים הם שם כללי לקבוצה של תרופות להפחתת כולסטרול בדם.

לפי מחקר מטא-אנליזה שנערך באוניברסיטת מנצ׳סטר ובחן 10 מחקרים קליניים מבוקרים, נמצא כי טיפול בסטטינים עשוי לשפר את הסימפטומים של דיכאון אצל מטופלים שאובחנו עם ההפרעה, כך פורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders.

 

 

תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ודיכאון

 

מחקר שפורסם בכתב העת Hypertension באוגוסט 2020 מלמד כי חלק מהתרופות לטיפול ביתר לחץ דם קשורות גם בהפחתת דיכאון. 

מבוגרים שנוטלים תרופות נגד לחץ דם אינם נמצאים בסיכון מוגבר לדיכאון, אבל יותר מזה, 9 מתוך 41 התרופות שהוערכו במחקר היו קשורות אפילו להפחתה בשיעור הדיכאון.

התרופות שנמצאו מגנות מפני דיכאון היו שילובי אמלודיפין (אמלו) אטנולול (נורמיטן), ביסופרולול (קרדילוק), קרוודילול (קרוודקסון) , אנאלאפריל (אנדלדקס), פרופראנולול (פרולול / דרליו), רמיפריל (טריטייס, רמיטנס), רפאמיל ושילובים של רפאמיל (אפואקור, איקקור, איקפרס, ורקור, ורפרס, ורפבן).

 

 

תרופות לדיכאון עמיד

 

יש מצבים בהם תרופות נוגדות דיכאון אינן מצליחות להפחית את תסמיני הדיכאון במידה הרצויה, מצב המכונה דיכאון עמיד .

 

יוזמה מחקרית חדשה של שירותי בריאות הנפש האמריקאים (ה-NIMH) האמריקאי, נקרא (Rapidly-Acting Treatments for Treatment-Resistant Depression (RAPID, מתחקה בשנים האחרונות אחר דרכי התמודדות חדשות שנועדו לשפר את מצבם של מטופלים מדוכאים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי מהקו הראשון, תוך מאמצים לאתר חומרים שפועלים מהר יותר להפחתת התסמינים הדיכאוניים.

 

אחת הדרכים הוותיקות אך המהירות ביותר להשגת שיפור היא ECT - טיפול בדיכאון באמצעות נזעי מוח חשמליים - שיטה הוכיחה את יעילותה כבר לפני שנים רבות. יחד עם זאת, למרות שיפורים מסוימים שעוברת ECT בשנים האחרונות, היא עדיין נחשבת לשיטת טיפול המלווה בתופעות לוואי קשות יותר בהשוואה לתרופות הניטלות אוראלית, ובנוסף, טיפול ECT ניתן בהרדמה ובתנאי אשפוז.

 

 

אז מה עושים? 

 

• לעיתים קרובות, החלפת סוג התרופה האנטי-דיכאונית בסוג אחר עשויה להוביל לתוצאות המתבקשות. החלפת תרופה עשויה לעזור כאשר התרופה הנוכחית מביאה להטבה מסוימת בסימפטומים אך היא לא מספקת.

• במקרים אחרים, שילוב של תרופה קיימת עם חומרים אחרים עשוי להיטיב עם המצב. למשל, נמצא כי נטילת תוסף התזונה L-methyl folate (צורה של ויטמין B) בשילוב עם תרופות אנטי-דיכאוניות מסוג SSRI מסייעת בוויסות הנוירוטרנסמיטרים במוח השולטים על מצבי הרוח. תרופה אחרת, הברקה מחקרית מעט שנויה במחלוקת (אך פועלת במהירות הבזק), היא סקופולמין, חומר פסיכואקטיבי שמוכר בעיקר מחקירות שבויים בסרטים, כ"סם אמת". סקופולמין, כמו קטמין, אינו פועל באמצעות המכניזם הביוכימי של התרופות עליהן דיברנו עד כה (העלאת הכמות של הנוירוטרנסמיטורים סרוטונין ונוראפינפרין במרווח הסינפטי), אלא באמצעות מעורבות של רצפטורים אחרים לגמרי - NMDA, גלוטומט ואצטילכולין.

• אפשרות שלישית היא הוספת תרופה שאינה מיועדת לטיפול בדיכאון בלבד - ליתיום, תרופות נגד פרכוסים או תרופות אנטי-פסיכוטיות, עשויות להוות טיפול משלים לטיפול הקיים. החיסרון בהוספת תרופות הוא כמובן העלאת ההסתברות להופעתן של תופעות לוואי.

 

חשוב לזכור כי לאנשים שונים יש תגובות שונות לתרופות. תרופה שעוזרת לאדם אחד לא בהכרח תעזור לאדם אחר.

במציאות בה אנחנו לא מבינים עד הסוף כיצד התרופות הללו עובדות, ברור שלרופאים אין דרך ודאית לדעת מראש מהו השילוב הנכון עבור מטופל מסוים. הדרך לטיפול התרופתי מדויק עשויה להימשך זמן מה ולעיתים חשוב לקחת אוויר ולהיאזר בסבלנות.

 

חשוב לציין כי שינוי תרופה לא נמצא יעיל יותר בהשוואה להמשך עם התרופה המקורית, ורופאים צריכים להיות זהירים במעבר בין נוגדי דיכאון שונים, כך לפי מחקר מטא-אנליזה אחרון . 

תגובה חלקית לטיפול התרופתי נמצאה קשורה לרמות תפקוד נמוכות ולכן אין להעריך כי השלב האקוטי הסתיים אם המטופל לא מגיב באופן מלא לטיפול התרופתי. במידה ולא חל שיפור מספק בסימפטומים תוך 4-8 שבועות, יש לערוך אבחנה מחדש, לבחון את ההיענות לטיפול (האם המטופל נוטל את התרופות על פי ההנחיות), יש לבדוק קומורבידיות עם הפרעות אחרות ולברר האם קיימים גורמים פסיכוסוציאליים המשפיעים על התגובה לטיפול. 

 

עבור מטופלים המקבלים גם טיפול פסיכותרפי, יש לבחון את תדירות המפגשים הטיפוליים ולהעריך מחדש את ההתאמה של שיטת הטיפול שנבחרה למצב המטופל.

במידה וחל שיפור קל ביותר או שלא חל שיפור כלל כעבור 4-8 שבועות נוספים, יש לשקול תכנית טיפולית חלופית כולל התייעצות עם אנשי מקצוע נוספים. 

עבור מטופלים המעדיפים טיפולים משלימים ואלטרנטיביים בדיכאון, ניתן לשקול את תוסף התזונה SAM-e (נגזרת של החומצה האמינית מתיונין) או צמח המרפא פרע מחורר (St. John's wort). במקרים של שימוש בפרע מחורר חשוב לעקוב אחר התגובות הבין תרופתיות. 

 

 

טראומה מנבאת תגובה שלילית לתרופות אנטי-דיכאוניות 

 

מחקר  חדש מצא כי מבוגרים שעברו טראומה נפשית על רקע של התעללות בילדות מגיבים פחות טוב לטיפול תרופתי בדיכאון. במחקר שפורסם במגזין Transitional Psychiatry נמצא כי מבוגרים המאובחנים עם דיכאון מאזו'רי וסבלו בילדות התעללות פיזית רגשית או מינית, בעיקר מתחת לגיל 7, יגיבו פחות טוב לטיפול תרופתי.

 

הפרויקט הזה, שנקרא-iSPOT-D, הוא הניסוי המעשי הראשון בעולם האמיתי להערכת שכיחות של טראומת ילדות והשפעותיה על תוצאות נוגדות דיכאון במדגם בינלאומי של מתמודדים עם דיכאון קליני.

במחקרים קודמים נמצא כי ילדים שחוו טראומה, בעיקר טראומה על רקע התעללות או הזנחה, נמצאים בסיכון גבוה יותר מאחרים לפתח דיכאון מאז'ורי בהמשך החיים.

המחקר מצא כי המשתתפים בקבוצת המחקר היו בעלי סיכוי גבוה פי 4 מאשר קבוצת הביקורת להימצא כמי שעברו התעללות בילדות, וסיכוי גבוה פי 2 להימצא כמי שנחשפו לטראומה מסוג אחר בילדות.לא נמצא מתאם בין חשיפה לטראומה באופן כללי לבין תגובתיות המשתתפים לתרופות אנטי דיכאוניות. נמצא מתאם בין חשיפה לטראומה שנגרמה מהתעללות בילדות ובין תגובתיות המשתתפים לתרופות אנטי דיכאוניות. בנוסף נמצא כי המשתתפים שחוו את ההתעללות הקשה ביותר היו אלו שהגיבו הכי פחות טוב לכל אחת משלושת התרופות האנטי דיכאוניות. נמצא גם כי כאשר ההתעללות הופיעה ב-7 השנים הראשונות בחיי המשתתפים- תגובתיות המשתתפים לטיפול התרופתי הייתה המעטה ביותר.

  

כאמור, הטיפול המיטבי בדיכאון משלב הן את המישור התרופתי והן את מישור הטיפול בנפש. חשוב לזכור שהטיפול התרופתי מטפל בסימפטומים אך לא "מרפא" את הנטייה הדיכאונית של האדם, לא "מעצב מחדש" את מוחו ולא משנה את אישיותו או את אירועי חייו. כמו כן, הכדורים לרוב אינם נלקחים לנצח.

 

לכן, האדם זקוק לכלים נוספים להתמודדות, במקומות בהם לא ישתמש בטיפול תרופתי או במקומות בהם הטיפול לא יספיק. את כל אלה, מעניק הטיפול הנפשי קצר המועד. הטיפול הנפשי לסוגיו, מסייע לאדם לחקור את רגשותיו, לנתח ולפרש אותם, להבין היכן פירש לא נכון את עולמו וכיצד לשנות זאת. המטופל זוכה ללמוד הסתכלות אדפטיבית יותר על העולם, רוכש דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות מותאמי מציאות יותר, וכן כלים אשר יסייעו לו להתמודד עם הפעם הבאה בה יקלע לדיכאון. 

 

 

קטמין / ספארבטו

 

קטמין פותח בשנות ה-60 ונעשה בו שימוש כסם מרדים בזמן ניתוח וכתרופה סיסטמית להפחתת כאב אצל חולי סרטן. לאחר מכן ועד ימינו נעשה בו שימוש לרעה כסם מסיבות ולעיתים אף כסם אונס. 

תופעות הלוואי של קטמין כוללות הזיות וסימפטומים אחרים, ובשימוש ארוך טווח הוא עלול להוביל להתמכרות. יתירה  מכך שילוב של קטמין עם קוקאין או עם תרופות נוגדות חרדה נחשב קטלני. עם זאת, בעשור האחרון נעשו עשרות מחקרים קטנים שדיווחו על ממצאים מדהימים, לפיהם הקטמין סייע למגוון של הפרעות חרדה ומצבי-רוח, כולל דיכאון עמיד לטיפול, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעה דו-קוטבית , כאבים כרוניים אצל חולי סרטן ותסמונת פוסט-טראומטית.

השפעות הקטמין מחזיקות ימים ואף שבועות לאחר שההשפעות ההזייתיות של הסם עברו, גם כאשר הוא ניטל באמצעות זריקה או עירוי (אינפוזיה). ההשפעה החיובית מורגשת באופן מיידי.

עם זאת, הטיפול בקטמין במתכונתו הנוכחית, מחייב נוכחות של פסיכיאטר מומחה בעת מתן החומר ולעיתים קרובות נדרש לאחריו אשפוז (כללי, לא פסיכיאטרי). 

מחקר חדש מלמד על השפעה מיידית של קטמין בהפחתת דיכאון, כאשר הוא ניטל באמצעות תרסיס לאף. השימוש בתרסיס רלוונטי במיוחד עבור מטופלים המתמודדים עם מחשבות וכוונות אובדניות ואין ברשותם את פרק הזמן הנדרש עד להשפעת תרופות SSRI. מחקר חדש אף יותר, מעיד על כך שקטמין יעיל גם בבליעה.

האופן שבו קטמין עובד ומשפיע על המוח נותר בגדר חידה, אם כי מחקר חדש מחזק את ההשערה שהשפעתו מפעילה קולטנים במערכת האופיאטית במוח. 

בתחילת שנת 2019 אישר ה-FDA שימושים קליניים בקטמין, והחל מינואר 2020 ניתן להיעזר בתרופה ספרבאטו גם בישראל, כחלק מסל התרופות המסובסד. 

 

 

תרופות אנטי-דיכאוניות כטיפול מונע (Prophylaxis)

 

האם ניתן להשתמש בתרופות נגד דיכאון ככלי מונע ולא רק למטרות התערבות? 

במחקר שנערך לאחרונה, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת נברסקה מצאה שמתן טיפול תרופתי אנטי דיכאוני, לפני תחילת ההקרנות והכימותרפיה לטיפול בסרטן, מוריד באופן דרמטי את שיעור הדיכאון.

אבל אליה וקוץ בה -- 

כל אחד ואחת מגיבים באופן שונה למינונים ולסוגי התרופות שונים, מה שמצריך "ניסוי וטעייה" שאורכים לפעמים לא מעט זמן. לתרופות נוגדות דיכאון יש קשר (לא קשר סיבתי, אבל קורלציה) לבעיות רפואיות אליהן לא נכנסנו במאמר, כמו פקקת ורידים.  מלאכתו של הפסיכיאטר, ולפעמים של רופא המשפחה, היא לבחון בכל פעם שיקולים של "עלות-תועלת" בטיפול התרופתי מאחר וברוב הפעמים הוא כרוך בתופעות לוואי מטרידות.

 

 

איך משפיעות תרופות נגד דיכאון על בעלי חיים?  

 

וטרינרים יודעים כבר שכלבים וחתולים דיכאוניים מגיבים די טוב לתרופות ממשפחת ה-SSRI.

מה יקרה אם נכניס בעלי חיים מימיים לבריכה עמוסה בתרופות נוגדות דיכאון?

ובכן, לפי מחקרים עדכניים מסתבר שההשפעה ניכרת בהחלט:

אצל דגים, נוטים הזכרים לחזר בלהיטות רבה יותר אחר נקבות, כמו גם לפתח תעוזה גבוהה מהרגיל.

אצל סרטנים, לעומת זאת, ניכרת עליה ברמת התוקפנות.

  

 

תוספי מזון וצמחי מרפא לטיפול בדיכאון 

 

מחקרים עדכניים מלמדים שדיכאון קשור היטב לתזונה - 'נפש בריאה בגוף בריא'. חשוב לפנות לרופא המשפחה, שימליץ על בדיקת דם.

 

לאור תוצאותיה מחליטים האם ניתן להשלים את החוסרים באמצעות תפרטי תזונתי מותאם יותר, או לפנות לרכישת תוספים. תוספים טבעיים שנמצאו קשורים להתמודדות עם דיכאון הם:

 

• קומפלקס ויטמינים בי 12 (B-12 (B1, B2, B3, B5, B6, B7, B9 and B12. B4, B8, B10 and B11

• ויטמין C

• ויטמין D

• מגנזיום

• חומצות אמינו

• תרופות פרוביוטיות

• מגנזיום ואבץ

 

חשוב לזכור שמדובר כאן על שוק מסחרי עם המון כסף, לכן מומלץ מאוד להתייעץ עם רופא ותזונאית לפני כן על שימוש בויטמינים המתאימים. 

 

בנוסף, לגבי פרוביוטיקה, מחקרים מלמדים שלא מספיק זבנג של יוגורט וגמרנו: הכרחי לשמור על רצף של תזונה עשירה בפרוביוטיקה ופרביוטיקה כדי שאלה ימשיכו להשפיע על מצב הרוח לאורך זמן.

 

חברות התרופות והחברות לצמחי מרפא טבעיים נמצאות בתחרות קשה.

 

ג׳ינסנג, כורכום, פסיפלורה, כולם נמצאים כיום בחזית המחקר - בלי תופעות לוואי, בלי כימיה ובשיטות אמפיריות בלתי מתפשרות. 

עם נתונים קליניים של 50% הצלחה בלבד בטיפול בדיכאון באמצעות תרופות כימיות, הצמחים הטבעיים צוברים עוד ועוד סקרנות ועניין, ולא רק כטיפול אלטרנטיבי או משלים בדיכאון.

 

צפו בכתבה חשובה על טיפול טבעי, ללא תרופות, בדיכאון,  מתוך ״כאן חדשות״. 

כתבתו של אמיר גרא, שודרה ביולי 2019:

 

 

 

מה הטיפול הכי יעיל בדיכאון? טיפול פסיכותרפי או טיפול תרופתי?

 

מחקרים בין השנים 2002 ל- 2014 מצאו כי שתי השיטות יעילות בממוצע במידה שווה.

מחקר נוסף, משנת 2014 שהשווה טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי לטיפול פלצבו גילה שהאפקט (התרומה החיובית) של טיפול פסיכותרפי זהה לאפקט (התרומה החיובית) של טיפול תרופתי וגבוה יותר בהשוואה לטיפול בפלצבו.

המסקנה מניתוח של מחקרים אלו היא שטיפול פסיכותרפי אכן יעיל במידה שווה לטיפול תרופתי.

מחקר אחר מעיד שתוצאות קליניות טובות יותר מושגות בטיפול מקצועי, בו ממונה מנהל מקרה - קייס מנג'ר - שמפקח על התהליך. 

לסיום, מחקר משנת 2012 מעלה שעצם ההשתתפות בתהליך טיפולי הוא עצמו תהליך ההבראה, ללא קשר לסוג הטיפול שניתן (הטיפולים שהשוו היו טיפול תרופתי, פסיכותרפיה, עיסוק בספורט, דיקור). מעלה שאלות... 

   

 

מחקרים על תרופות נוגדות דיכאון - מתעדכן

 

• לפי מחקר שהוצג במאי 2021, התרופה נוגדת הדיכאון סימבלטה (דולוקסטין) עשויה לסייע גם לסובלים ממחלות לב, בכך שהיא מפחיתה את הסיכוי להיווצרות קרישי דם. סימבלטה משמשת גם לטיפול בפיברומיאלגיה.

• מתמודדים עם דיכאון המטופלים באמצעות שילוב של תרופות נוגדות דיכאון חווים שיפור גבוה יותר בהשוואה למי שטופלו עם תרופה אחת בלבד (מונותרפיה), כך על פי מטא-אנליזה שפורסמה בפברואר 2022  ב-JAMA Psychiatry.

  

 

 

 

כתיבה:

 

סמדר שטינברג, ביבליותרפיסטית,

MA, זוכת פרס ספיר 

ומומחי מכון טמיר

 

 

  

 

מקורות:

 

דני בר-און, נוגדי הדיכאון עוזרים, אבל לא בהכרח באופן שחשבתם. מתוך אתר הארץ. https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.8659380

 

ברוך, י, תסמונת גמילה בגלל הפסקת השימוש בנוגדי דיכאון - Antidepressant discontinuation syndrome, מתןך אתר ויקירפואה.

 

ד"ר דורית שיקיירסקי, תרופות נוגדות־דיכאון – לא מה שחשבתם. חלק א' בסדרת המאמרים "תרופות פסיכואקטיביות - לא מה שחשבתם". מתוך אתר פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3045

 

American Psychiatric Association. (2018, April 16). Fast-acting benefits of ketamine for depression and suicidality. ScienceDaily. Retrieved January 27, 2024 from www.sciencedaily.com/releases/2018/04/180416085942.htm

 

Baghai, T. C., Eser, D., & Möller, H.-J. (2008). Effects of different antidepressant treatments on the core of depression. Dialogues in Clinical Neuroscience, 10(3), 309–320

 

Bschor T, Kern H, Henssler J, Baethge C. Switching the Antidepressant After Nonresponse in Adults With Major Depression: A Systematic Literature Search and Meta-Analysis. J Clin Psychiatry. 2018 Jan/Feb;79(1):16r10749. doi: 10.4088/JCP.16r10749. PMID: 27929611.

 

Brandling, J., & House, W. (2009). Social prescribing in general practice: adding meaning to medicine. The British Journal of General Practice, 59(563), 454–456

 

Chang, Zheng et al. (2016).  Medication for Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder and Risk for Depression: A Nationwide Longitudinal Cohort Study. Biological Psychiatry , Volume 80 , Issue 12 , 916 - 922 

  

Cipriani, Andrea et al. (2016) Comparative efficacy and acceptability of 21 antidepressant drugs for the acute treatment of adults with major depressive disorder: a systematic review and network meta-analysis. The Lancet , Volume 391 , Issue 10128 , 1357 - 1366  

 

Domecq, J. P., et al  (2015). Clinical review: Drugs commonly associated with weight change: a systematic review and meta-analysis. The Journal of clinical endocrinology and metabolism, 100(2), 363-70

  

Hengartner M.P.,  Angst J. and Rössler W (2018).  Antidepressant Use Prospectively Relates to a Poorer Long-Term Outcome of Depression: Results from a Prospective Community Cohort Study over 30 Years. Psychother Psychosom 2018;87:181–183

  

Henssler J, Alexander D, Schwarzer G, Bschor T, Baethge C. Combining Antidepressants vs Antidepressant Monotherapy for Treatment of Patients With Acute Depression: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Psychiatry. Published online February 16, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.4313

 

Hieronymus, F., Lisinski, A., Nilsson, S., et al. (2018). Efficacy of selective serotonin reuptake inhibitors in the absence of side effects: A mega-analysis of citalopram and paroxetine in adult depression. Molecular Psychiatry, 23, 1731–1736. https://doi.org/10.1038/mp.2017.147

 

Kim J, Stewart R, Lee Y, et al. Effect of Escitalopram vs Placebo Treatment for Depression on Long-term Cardiac Outcomes in Patients With Acute Coronary SyndromeA Randomized Clinical Trial. JAMA. 2018;320(4):350–358

 

Sage Therapeutics and Biogen announce the phase 3 CORAL Study met its primary and key secondary endpoints. BioSpace. News release. February 16, 2022. https://www.biospace.com/article/sage-therapeutics-and-biogen-announce-the-phase-3-coral-study-met-its-primary-and-key-secondary-endpoints/

 

Lee S, Rhee DK. Effects of ginseng on stress-related depression, anxiety, and the hypothalamic-pituitary-adrenal axis. J Ginseng Res. 2017 Oct;41(4):589-594. Epub 2017 Jan 24. PubMed PMID: 29021708; PubMed Central PMCID: PMC5628357

 

Magid M, Finzi E, Kruger TH, Robertson HT, Keeling BH, Jung S, Reichenberg JS, Rosenthal NE, Wollmer MA. Treating depression with botulinum toxin: a pooled analysis of randomized controlled trials. Pharmacopsychiatry. 2015 Sep;48(6) 205-210

 

Jung, W. Y., Jang, S. H., Kim, S. G., Jae, Y. M., Kong, B. G., Kim, H. C., Choe, B. M., Kim, J. G., & Kim, C. R. (2016). Times to Discontinue Antidepressants Over 6 Months in Patients with Major Depressive Disorder. Psychiatry investigation, 13(4), 440–446. https://doi.org/10.4306/pi.2016.13.4.440

 

Sage Therapeutics and Biogen announce that the phase 3 SKYLARK study of zuranolone in postpartum depression met its primary and all key secondary endpoints. Biogen. News release. June 1, 2022. Accessed June 2, 2022. https://investors.biogen.com/news-releases/news-release-details/sage-therapeutics-and-biogen-announce-phase-3-skylark-study

 

Sharma Tarang, Guski Louise Schow , Freund Nanna, Gøtzsche Peter C. Suicidality and aggression during antidepressant treatment: systematic review and meta-analyses based on clinical study reports BMJ 2016; 352 :i65 

 

Blue Dreams: The Science and the Story of the Drugs that Changed Our Minds. by Lauren Slater, 2018. Barnes and Noble 

 

Wilson, E., & Lader, M. (2015). A review of the management of antidepressant discontinuation symptoms. Therapeutic Advances in Psychopharmacology, 5(6), 357–368

 

Tabuteau H, Jones A, Anderson A, Jacobson M, Iosifescu DV. Effect of AXS-05 (Dextromethorphan-Bupropion) in Major Depressive Disorder: A Randomized Double-Blind Controlled Trial. Am J Psychiatry. 2022 May 18:appiajp21080800. doi: 10.1176/appi.ajp.21080800. Epub ahead of print. PMID: 35582785.

 

Trivedi MH, Rush AJ, Wisniewski SR, et al. Evaluation of outcomes with citalopram for depression using measurement-based care in STAR*D: implications for clinical practice. Am J Psychiatry. 2006;163:28-40

 

Walton, A. G. (2017, December 18). Ketamine may reduce depression, suicidal thoughts within hours. Forbes. https://www.forbes.com/sites/alicegwalton/2017/12/18/ketamine-may-reduce-depression-suicidal-thoughts-within-hours/?sh=77ca18bbb6a9

 

Wennberg, A. M. V., Wu, M. N., Rosenberg, P. B., & Spira, A. P. (2017). Sleep Disturbance, Cognitive Decline, and Dementia: A Review. Seminars in neurology, 37(4), 395–406. https://doi.org/10.1055/s-0037-1604351

 

Williams, L., Debattista, C., Duchemin, AM. et al. Childhood trauma predicts antidepressant response in adults with major depression: data from the randomized international study to predict optimized treatment for depression. Transl Psychiatry 6, e799 (2016). https://doi.org/10.1038/tp.2016.61

 

https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.5979132

  

https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270

 

https://www.drugs.com/answers/difference-between-ssris-ssnris-996931.html

 

https://www.aafp.org/afp/2011/0515/p1219.html

  

https://www.forbes.com/sites/alicegwalton/2017/12/18/ketamine-may-reduce-depression-suicidal-thoughts-within-hours/#290b3be5b6a9 

  

https://www.nytimes.com/2017/06/06/opinion/antidepressants-depression-creativity.html?_r=0 

 

https://www.nytimes.com/2018/04/07/health/antidepressants-withdrawal-prozac-cymbalta.html

 

http://alert.psychnews.org/2017/07/antidepressant-use-in-pregnancy-and.html

 

https://m.medicalxpress.com/news/2017-08-rebuts-antidepressants.html

 

CNBC. (2017, September 14). How a party drug could become the next big antidepression treatment. CNBC. https://www.cnbc.com/2017/09/14/how-a-party-drug-could-become-the-next-big-antidepression-treatment.html

 

U.S. News. (2017, August 15). How to Stop Antidepressants Safely. Patient Advice Health. https://www.usnews.com/topics/subjects/patient-advice-health

 

The Cut. (2018, January 1). Antidepressants and the Chemical Imbalance of Depression. The Cut. https://www.thecut.com/2018/01/antidepressants-and-the-chemical-imbalance-of-depression.html

 

Mayo Clinic Staff. (n.d.). Antidepressants and alcohol: What's the concern? Mayo Clinic. https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/depression/expert-answers/antidepressants-and-alcohol/faq-20058231

 

WebMD. (n.d.). Treatment-Resistant Depression: What Is Treatment-Resistant Depression? WebMD. https://www.webmd.com/depression/treatment-resistant-depression-what-is-treatment-resistant-depression

 

GlobalData. (2023, July 1). PCN-101 by Atai Life Sciences for Treatment Resistant Depression: Likelihood of Approval. Pharmaceutical Technology. https://www.pharmaceutical-technology.com/uncategorized/pcn-101-atai-life-sciences-treatment-resistant-depression-likelihood-of-approval/