מכון טמיר לפסיכותרפיה
ההבדל בין אמנות כתרפיה לבין פסיכותרפיה באמנות (או טיפול באמנות) הוא די מטושטש ומתרחש בראש ובראשונה בתודעת המטפל.
טיפול באמנות הוא שיטה מקצועית של טיפול ששורשיה בפסיכואנליזה.
למתבונן מבחוץ, פעילות אמנותית המועברת ע״י מורה לאמנות יכולה להיראות בדיוק כמו פעילות שמועברת ע״י מטפל באמנות.
באמנות ניתן להשתמש כתרפיה עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים, שיכולים להרוויח הרבה מאוד מעשיית אמנות לשם התקשרות יצירתית, הרפיה והנאה.
לכן, עשייה אמנותית ידועה כפעילות ״תרפויטית״.
מטפלים באמנות מתמקדים, לפני הכל, בבניית ברית טיפולית ואמון עם אנשים, כדי שישתתפו בפעילות ברמה רגשית עמוקה יותר.
עם הזמן, המטפל באמנות מחפש אחר הזדמנויות לסייע למטופל לזהות, לבטא ולעבד רגשות שעשויים להיות חבויים או תקועים.
מנקודת מבט יונגיאנית, זוהי צורה של שפה סימבולית הנובעת מהלא-מודע, שהינה משמעותית בסיוע לאדם באינטגרציה הנפש. מסיבות אלה, מטפלים באמנות מודעים ביותר לנושאים של חיסיון וגבולות.
באופן טבעי, בסביבה של קבוצה המשתתפים עשויים שלא לחוש בטוחים כפי שהם חשים במפגש טיפולי אחד על אחד. ואולם לגודל הקבוצה, למצב הרוח ולטון שנקבעים ע״י המטפל יש השפעה על תגובת המשתתפים.
מטפלים באמנות רגישים למבנה ובוחרים בפעילויות שמתאימות לתהליך הקבוצתי ולמטרה. בעוד שבמפגש אמנותי ההוראה והמיקוד הם בד״כ על הפעילות האמנותית, במפגש קבוצתי של תרפיה באמנות המיקוד יהיה ברווחה הרגשית של המטופלים, בין אם בהשגת תחושת שחרור או בחיזוק המודעות העצמית - שתיהן אינטגרליות לבריאות הנפש.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקור:
https://adelphipsych.sg/the-difference-between-art-as-therapy-and-art-psychotherapy/
