סוגים של דיכאון | 25 סוגי דִּכָּאוֹן - הגדרות והבדלים (2024)

 

 

נכון לשנת 2024, למעלה מ- 300 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מדיכאון.

 

זה בערך ל -4.4% מאוכלוסיית הכדור. 

 

לאורך השנים עברה המילה דיכאון תהליך אבולוציוני עשיר ומסועף. 

 

האבחנה הנפוצה קיבלה ע״י מטפלים ופסיכולוגים הרבה הגדרות והבחנות ומה שננסה לעשות כאן זה קצת סדר. 

 

 

למה חשוב להכיר את הסוגים של דיכאון?

 

ראשית, כי זיהוי תתי-סוגים של דיכאון עוזר לנו לבחור את הטיפול המתאים, כמו גם להעריך את הפרוגנוזה ארוכת טווח.

 

שנית, היכרות עם הסוגים השונים של דיכאון מאפשרת לאנשי מקצוע לוודא שהם באותו דף, בעיקר בהקשר של המנגנונים הפסיכולוגיים העומדים בבסיס תסמיני הדיכאון של המטופל.

 

 

תחילה, אלה הם התסמינים שעשויים להעיד על על סוג של דיכאון: 

 

• עצבות, בכי תכוף.

• תחושות של חוסר ערך, חוסר תקווה ורגשות אשם.

• נדודי שינה או שינת יתר.

• עייפות, חוסר אנרגיה ומוטיבציה פחותה.

• אכילה פחותה או אכילת יתר, ירידה במשקל או עלייה במשקל.

• חוסר שקט, חרדה.

• אנהדוניה - חוסר עניין או הנאה מפעילויות שהפיקו הנאה בעבר.

• קשיי ריכוז, קושי בקבלת החלטות.

• מחשבות על מוות, מחשבות על פגיעה עצמית.

 

בחרנו להתייחס כאן ל-25 הבחנות אבחוניות של דיכאון.

יש בשיח הקליני הרבה יותר סוגים וחלוקות, אבל המסר הוא שדיכאון אינו תופעה יחידה ומובחנת.

 

 

סוגי הדיכאון

 

• דיכאון קליני

• דיכאון פסיכוטי

• דיסתימיה

• דיכאון אחרי לידה

• הפרעה דיספורית קדם-וסתית

• דיכאון עמיד

• דיכאון מצבי (תגובתי)

• דיכאון אנדוגני

• דיכאון חד קוטבי (יוניפולרי) לעומת דיכאון דו קוטבי (ביפולרי)

• דיכאון ראשוני לעומת דיכאון משני

• דיכאון כפול

• דיכאון שנגרם עקב שימוש בחומר / תרופה

• דיכאון מקביל

• דיכאון חורף / דיכאון עונתי

• דיכאון מלנכולי

• דיכאון קיומי

• דיכאון לא טיפוסי / דיכאון אטיפי

• דיכאון קטטוני

• דיכאון קוגניטיבי לעומת דיכאון סומטי

• דיכאון אנקליטי

• דיכאון סוער (Agitated depression)

• דיכאון וסקולרי

• דיכאון אחרי אירוע מוחי (שבץ)

• דיכאונות ספציפיים שנוספו ב-DSM-5

 

 

מוזמנים לקרוא גם על טיפול בדיכאון.  

 

 

דיכאון קליני

 

דיכאון עמוק / קליני / מז'ורי (MDD) הוא הפרעה נפשית המתבטאת באפיזודות של דיכאון בעוצמה חריפה במיוחד.

  

בנוסף למצב הרוח ירוד, פגיעה במוטיבציה וחשיבה שלילית, עלולים להתפתח במקביל תסמינים פסיכוטיים כמו הזיות ומחשבות שווא, מצב שנקרא דיכאון פסיכוטי (ראו סעיף הבא).

האפיזודות יכולות להימשך תקופה של שבועות או חודשים, אך עלולות לחזור שוב לאחר תקופת רגיעה.

 

 

דיכאון קליני במספרים

 

לפי נתוני האגודה האמריקאית לדיכאון וחרדה, דיכאון קליני הוא הסיבה המובילה בארה״ב למוגבלות בטווח הגילים 15-44.3. 

בהפרעה לוקים יותר מ-16.1 מיליון מבוגרים בארה״ב, או כ-6.7% מהאוכלוסייה מעל גיל 18, בכל שנה.

בעוד שדיכאון קליני יכול להתפתח בכל גיל, הגיל הממוצע להתפרצותו הוא 32.5.

מבחינה דיכאון ומגדר, ההפרעה רווחת יותר בקרב נשים ביחס לגברים.

 

 

מצב נפשי: דיכאון | איך דיכאון משפיע עלינו, וכיצד מתמודדים?

 

מתוך כאן 11:

 

 

 

דיכאון פסיכוטי

 

דיכאון פסיכוטי הוא תת-סוג של דיכאון קליני שמתרחש כאשר אפיזודה של דיכאון חמור כוללת גם צורה כלשהי של פסיכוזה.

 

פסיכוזה יכולה להתבטא בעיקר בהזיות (הלוצינציות), דלוזיות (מחשבות שווא) או פגיעה חריפה אחרת בבוחן המציאות.

דיכאון פסיכוטי פוגע בערך ב-1 מתוך 4 מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים בגלל דיכאון מז׳ורי. 

 

 

דיסתימיה

 

דיכאון בתפקוד גבוה, או דיסתימיה - בעגה המקצועית, הוא דיכאון קל, תפקודי, בעל נטיה כרונית.

דיסתימיה נקראת ב-DSM-5 הפרעה דיכאונית מתמשכת (PDD) והיא מתייחסת לסוג של דיכאון שנמשך שנתיים לפחות.

 

לפי נתוני ה- National Institute of Mental Health, בכל שנה לוקים בהפרעה בארה״ב כ-1.5% ממהמבוגרים (בני ה-18 ומעלה) או 3.3 מיליון איש. רק 61.7% מהמבוגרים הלוקים בדיכאון קליני יפנו לטיפול. גיל ההתפרצות הממוצע של ההפרעה עומד על 31 שנים.

דיסתימיה היא לרוב סמויה ומוסתרת מהעין, בו האדם סובל ממצב רוח דכאוני לאורך רוב שעות היום, ברוב הימים, לאורך שנתיים לפחות וסובל מסימפטומים שונים, כגון תיאבון ירוד או מוגבר, בעיות שינה, עייפות ורמות אנרגיה נמוכות, בטחון עצמי ירוד, קשיי ריכוז או קבלת החלטות ותחושות של ייאוש. 

 

בעוד שאלו הם הסימפטומים של דיכאון קלאסי וגלוי, הרי שהסובלים מדיכאון דיסתימי ייראו, על פניו, כמתפקדים כראוי: הם יקומו לעבוד, ינהלו קשרי זוגיות ומשפחה, יבצעו את משימות היומיום, אך יחושו שמשהו אינו כשורה. 

דיכאון כרוני ונרגנות עלולים לפגוע בחיי הנישואים ובקשרים המקצועיים, ומחקרים מלמדים כי כמחצית מהמתמודדים סובלים גם מהפרעת התמכרות.

מבחינה טיפולית, למטופלים הסובלים מדיכאון דיסתימי קל עד מתון, מומלץ לנסות תחילה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. במידה ואין שיפור משמעותי במצב הנפשי כעבור 8 שבועות מומלץ להיעזר בטיפול תרופתי.

 

דיסתימיה שונה מדיכאון עמוק הן בעוצמה והן במהלך. עוצמת הביטויים מתונה יותר, אך הם נמשכים זמן רב, לעיתים אפילו שנים ומהווים חלק בלתי נפרד מהמציאות בה חי האדם. היא מתבטאת במצב רוח ירוד, נטייה לרוגז, פסימיות, איבוד עניין ונסיגה חברתית. דיסתימיה קשורה לעיתים לתכונות אישיות ונטיות פסיכולוגיות שהתפתחו בגיל מוקדם, כמו דימוי עצמי ירוד ורגשי אשמה.

 

 

 

דיכאון אחרי לידה

 

דיכאון לאחר לידה הוא תסמונת נפשית דיכאונית, שעלולה להופיע בהקשר להיריון וללידה ועד לארבעה עד שישה שבועות לאחר הלידה.

שכיחות התגובות האפקטיביות (הרגשיות) הקלות מגיעה לכדי שישים עד שמונים אחוז מהלידות ויכולות להיחשב "נורמטיביות",

שיעור הנשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה מגיע ל-7.1%, ואף למעלה מכך, כאשר מכלילים גם אפיזודות דיכאוניות ברמת חומרה בינונית או מתונה יחסית. 

 

 

דיכאון אחרי לידה אצל גברים 

 

יש לציין כי אבחנה זו פוגעת רק בנשים.

בשנים האחרונות מתעוררות מודעות גם לדיכאון אחרי לידה בקרב גברים עם מחקרים המדווחים על שכיחות של עד 8% דיכאון בקרב אבות חדשים. 

מחקר ישראלי מ-2023 מצא כי בקרב המדגם במחקר, שכלל אבות גאים, שיעור האבות שדיווחו על תסמיני דיכאון אחרי לידה עמד על 12%.

בדומה למחקרים אחרים, נמצא מתאם שלילי בין שביעות רצון מתמיכת המשפחה לבין תסמיני הדיכאון (Adler et al, 2023).

 

 

תסמינים של דיכאון לאחר לידה

 

התסמינים של של דיכאון לאחר לידה כוללים קשיי ריכוז, קשיי שינה, חרדה מוגברת, תחושות חוסר יכולת, פחדים רומינטיביים ומחשבות חזרתיות (אובססיות), פגיעה בתחושת ההתקשרות עם התינוק ורגשי אשמה קשים.

ההשפעות הפיזיולוגיות של דיכאון במהלך הריון, כמו רמות גבוהות של קורטיזול (הורמון הלחץ), עלולות לפגוע בהתפתחות התינוק ולגרום נזקים עתידיים משמעותיים. 

 

 

הפרעה דיספורית קדם-וסתית

 

הפרעה דיספורית קדם-ווסתית (PMDD) נוצרת על ידי שינויים הורמונליים, כ-7 ימים לפני ו-3 ימים לאחר תחילת המחזור החודשי.

בחלוף התקופה, הרגשות הדיכאוניים נעלמים.

 

 

דיכאון עמיד

 

דיכאון עמיד לטיפול (TRD) מתייחס בדרך כלל לתגובה טיפולית לא מספקת לניסיון בנוגד דיכאון אחד, במינונים ומשך נאותים.

דיכאון עמיד הוא תופעה שכיחה יחסית בפרקטיקה הקלינית, כאשר עד 50% עד 60% נהמטופלים אינם משיגים תגובה נאותה לאחר טיפול נוגד דיכאון.

 

 

דיכאון מצבי (תגובתי) 

 

דיכאון תגובתי / מצבי מתפתח בעקבות טריגרים סביבתיים, כתגובה לאירוע ספציפי. 

ברמות מתונות, דיכאון מצבי מוכר קלינית גם כהפרעת הסתגלות,

דיכאון תגובתי הוא, תוצאה מצטברת, תגובה נפשית וגפנית לאירועי חיים קשים כמו גירושים, טראומה, מערכת יחסים פוגענית, תאונת דרכיםף, משבר מתמשך, אובדן, פרידה, פיטורים, התמודדות עם מחלה וכאב כרוני ועוד. 

שלא כמו צורות דיכאון מתמשכות יותר, בדרך כלל ניתן לטפל בפשטות יחסית בדיכאון מצבי ולהביא לשינוי חיובי במצבו הנפשי של המטופל, הן באמצעות פסיכותרפיה והן באמצעות טיפול תרופתי.

 

 

דיכאון אנדוגני

 

דיכאון אנדוגני ,הוא דיכאון תכונתי (פנימי), או בשמו האחר, תסמונת המלנכוליה- המורכבת מארבע קבוצות של סימפטומים:

• דיכאון עמוק עם היעדר תגובה רגשית הולמת, חוסר הנאה, ענין ופעילות.

• האטה פסיכומוטורית או אי שקט.

• הצפה ברגשות אשם מוגזמים ולא תואמים -  ירידה בהערכה עצמית ובביטחון העצמי. 

• תופעות פסיכופיזיולוגיות כמו נדודי שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, ירידה בתשוקה המינית ועצירות קשה. 

 

ההבחנה בין דיכאון תגובתי לבין דיכאון אנדוגני מתייחסת לסיבה העיקרית להתפרצות הדיכאון. 

למרות שברוב המקרים הדיכאון מתפרץ כתוצאה מצירוף של נטיות פנימיות ונסיבות חיצוניות, כל אחד משני הגורמים הללו יכול למלא תפקיד מרכזי.

 

האם לדיכאון יש מטרה בחיים? ראייה אבולוציונית < 

 

 

דיכאון חד קוטבי (יוניפולרי) לעומת דיכאון דו קוטבי (ביפולרי)

 

דיכאון חד-קוטבי לעומת דיכאון דו-קוטבי (חלק מהפרעה ביפולרית / "מאניה דפרסיה"):

 

אפיזודה של דיכאון קליני / מז'ורי יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי צורות:

• האחת, תנודות במצב הרוח המתבטאות בגלים של דיכאון, ביניהם חלה הפסקה זמנית, המכונה רמיסיה.

• השניה, תנודות במצב הרוח המתבטאות בגלים של דיכאון וגלים של התרוממות רוח (מאניה).  

 

התופעה השניה של דיכאון כוללת שינויים קיצוניים במצב הרוח ומכונה הפרעה דו-קוטבית, הפרעה ביפולרית, או מאניה דיפרסיה.

 

מאניה דיפרסיה מופיעה בשכיחות של כאחוז אחד באוכלוסיה הכללית, ויש בהופעתה רכיב גנטי חזק. בשונה מדיכאון עמוק, שעלול לפרוץ בכל גיל בחיים, מאניה דיפרסיה מתפרצת לרוב לפני גיל 35.

 

האפיזודה המאנית מאופיינת בהתרוממות רוח, דברנות מוגזמת, פעלתנות יתר, במחשבות גרנדיוזיות, בצורך מועט בשינה ובקשיים בריכוז ובקשב.

כאשר המאניה מתבטאת בעוצמה חריפה, עלול להיטשטש הגבול בין מציאות לדמיון והאדם סובל מפסיכוזה - מחשבות שווא, הזיות והתנהגות לא מאורגנת.

במקרים כאלה יש צורך באשפוז, על מנת להגן על האדם עצמו ועל הסביבה. אם האדם לא מטופל, האפיזודה המאנית עלולה להימשך עד שלושה חודשים.

כאשר היא דועכת, האדם נכנס לתקופה של התנהגות נורמלית, אך במשך הזמן מופיע הקוטב הדיכאוני של ההפרעה, לעיתים מיידית או תוך זמן קצר מסיום האפיזודה המאנית, ולעיתים, לאחר תקופה ארוכה יותר.

האפיזודה הדיכאונית מתאפיינת באותם סימפטומים של דכאון שתוארו קודם לכן, והם מתבטאים בעוצמה חזקה.

 

הפרעה ביפולרית ברמה פחות חמורה נקראת ציקלותימיה. היא נמצאת בטווח שבין הפרעה נפשית לבין שינויים נורמטיביים ומתונים במצבי הרוח. 

חלק מהסובלים מסימפטומים קלים של ציקלוטימיה (המכונים היפומאניה) מצליחים ומשגשגים מאוד בחייהם, בעיקר אלו שמצליחים למנף את הכוחות הנפשיים בתקופות של ההיפומאניה כדי למנף כישורים, יצירתיות ויכולות.

 

 

דיכאון ראשוני לעומת דיכאון משני

 

מקרים רבים הדיכאון אינו מופיע כתופעה בלעדית, ונלוות אליו הפרעות אחרות.

מצב זה נקרא תחלואה נלווית והוא חשוב בעת האבחון והטיפול. ניתן להבחין בין מצב שבו הדיכאון הוא ההפרעה המרכזית, והוא מוגדר אז כראשוני, לבין מצב שבו הדיכאון מתפתח בעקבות הפרעה מרכזית אחרת, ואז הוא מוגדר כמשני.

 

דיכאונות ראשוניים הם כל מה שה DSM-5 מתייחס כאל הפרעות מצב רוח, מלבד האבחון להפרעות מצב רוח בעלי מקור של מצב רפואי כללי והפרעות מצב רוח הקשורות לשימוש בחומרים:

אלו נחשבות לדיכאונות מישניים.

כאשר הדיכאון הוא ראשוני, יכולות להתלוות לדיכאון הראשוני הפרעות נוספות כתופעות משניות.

למשל, ילדים שסובלים מדיכאון עלולים לפתח הפרעות התנהגות, חרדה, בעיות למידה ועוד.

 

בעיות אלה עשויות לבוא על פתרונן כאשר נפסק הדיכאון.

הדיכאון מתפתח כהפרעה משנית בהרבה מאד הפרעות, כמו למשל, הפרעה טורדנית כפייתית, תגובת דחק פוסט טראומטית, הפרעות אכילה, הפרעות התנהגות ועוד.

הדיכאון במקרים אלה הוא תוצאה של הפרעה אחרת, והוא יפחת או ייעלם לחלוטין כאשר מצליחים לטפל ביעילות בבעיה הראשונית.

 

 

דיכאון כפול

 

דיכאון כפול הוא מצב בו הפרעה דיכאונית מז'ורית נוכחת גב אל גב עם דיסתימיה, כלומר, מצב בו דיכאון קל ובעל מאפיינים כרוניים מוחלף בפרק דיכאוני חמור או אקוטי. 

כלומר, כאשר אדם עם דיסתימיה לוקה גם בדיכאון קליני, השילוב מכונה דיכאון כפול.

גורמים שמגבירים את הסיכון לפתח דיכאון כפול הם אפיזודה דיסתימית ראשונה בגיל מוקדם יותר בחיים, הפרעת חרדה קיימת, היסטוריה משפחתית מקרבה ראשונה של דיכאון קליני, יחסים מוקדמים פגועים עם האם, היסטוריה של ניצול ופגיעה מיניים והפרעת אישיות שמצויה מתחת לפני השטח.

 

אצל ילדים עם דיכאון כפול, אפיזודת הדיכאון הקליני נוטה להיות קצרה יותר, אך מכל מקום – כל הפרעת דיכאון אצל ילדים דורשת טיפול.

 

דיסתימיה יכולה להביא להשלכות קצרות וארוכות טווח, כמו ביצועים אקדמיים מוחלשים וחברתיים ירודים, שימוש בחומרים אסורים וסיכון גבוה יותר להתאבדות, ובשום אופן אין להתעלם ממנה. הטיפולים השכיחים עבור ילדים הלוקים בדיסתימיה הם פסיכותרפיה, תרופות או שילוב ביניהם.

 

 

דיכאון שנגרם עקב שימוש בחומר / תרופה

 

דיכאון שנגרם על ידי חומר / תרופות (Substance/medication-induced depressive disorder) הוא מצב קליני שמאופיין בתסמיני דיכאון שמופיעים במהלך או מעט אחרי שאדם נטל תרופה או חומר פסיכואקטיבי מסוים, או חווה נסיגה (withdrawal) מתרופה או חומר מסוים.

 

שכיחות הסוג זה של דיכאון היא 0.26% מהאוכלוסיה הכללית.

דיכאון שנגרם על רקע של שימוש בחומרים מתאפיין בשינוי בולט ומתמשך במצב הרוח, כאשר האדם מגלה סימנים ותסמינים ברורים של דיכאון, או ירידה ניכרת בעניין או הנאה מפעילויות יומיומיות ותחביבים, שמתחילים להופיע במהלך או מעט אחרי נטילת תרופה או חומר עם השפעה נוירולוגית (האחרון כולל שימוש בסמים טבעיים או סינתטיים, שחלקם מובילים לדיכאון).

 

 

דיכאון מקביל

 

דיכאון אקוויוולנטי הוא תסמונת שעשויה להוות צורה לא שלמה של אפיזודה דיכאונית.

למשל, היעדרות מביה״ס, שימוש מופרז באלכוהול, והפקרות מינית אצל בני נוער, כולם עלולים לתרום לדיכאון אקוויוולנטי.

 

 

דיכאון חורף / דיכאון עונתי 

 

דיכאון עונתי:  מטופלים שמתארים יותר משלושה גלים חוזרים, המופיעים כל שנה באותה תקופה בטווח של עד שישים יום. גלים אלו נובעים מגורמים פסיכו-סוציאליים עונתיים, וגם, ההחלמה או המעבר מקוטב אחד לשנ מתוארים כעונתיים. 

מאחר שההפרעה נעוצה ברובה מגורמים סביבתיים הקשורים באורך היממה, הטיפול הנפוץ והאפקטיבי ביותר הינו "טיפול באור" (light therapy).

 

בטיפול זה, פשוטו כמשמעו, המטופל נחשף לאור באופן קבוע ובעוצמות משתנות באופן שמדמה את עוצמת אור השמש.

הדבר אפקטיבי במיוחד בארצות שבהם הימים קצרים מאוד ויש ימים ולעתים אף שבועות ארוכים ללא שמש.

הטיפול פשוט ומתקיים בדרך כלל בבית – המטופל מקבל "קופסת אור" המכוונת להפיק את האור המתאים למשך 30 דקות עד שעתיים ביום, בהתאם להנחיות הקליניות.

 

 

דיכאון מלנכולי

 

מלנכוליה  - מלנכוליה היא הגדרה "של פעם", למרות שהאבחנה שרדה את  השינויים ואת מהדורות ה- DSM וה- ICD.  

לפי DSM-5, מלנכוליה הינה תופעה ייחודית ולא תת-סוג של דיכאון חמור (Major Depression).

אבל, באותה נשימה, חשוב לציין שלשתי התופעות סימפטומים משותפים.

ביניהם נמנים חוסר הנאה מפעולות יום-יומיות, ירידה במשקל ותחושה מתמשכת של אשמה. 

 

 

מה ההבדל בין מלנכוליה לדיכאון?

 

ההבחנה בין השתיים, מלנכוליה ודיכאון, אינה פשוטה וקשורה במשקל הייחודי הניתן לכל אחד מהסימפטומים. 

יש הסכמה ששכיחות המלנכוליה נמוכה מאוד. 

 

 

דיכאון קיומי

 

למרות שהגדרה זו אינה מוכרת בספרות הפסיכיאטרית, דיכאון קיומי הוא מקור להמון כתיבה, מחקר, יצירות אמנות ולעתים קרובות נראה במסגרות קליניות על ידי אנשי מקצוע רבים בתחום בריאות הנפש.

יש מי שיתייחס לדיכאון הנפשי הייחודי הזה כ״כאב של משוררים״, אבל חשוב לזכור שההשלכות של המצב הזה יכולות להיות קשות (די אם נחשוב רגע על אמנים שהתאבדו, השתגעו, התמכרו וכו׳). 

 

נראה שהמתמודדים/ות עם דיכאון קיומי  לא התייאשו מדיון פנימי בשאלות אקזיסטנציאליסטיות של גיל ההתבגרות, שאלות שרובנו מניחים בצד בחוסר אונים, מתוך הבנה שאין תשובה ברורה עבורן:

 

מה משמעות החיים?

מהו חופש?

מהי אמת? 

 

ועוד.

 

 

דיכאון לא טיפוסי / דיכאון אטיפי

 

בדיכאון לא טיפוסי מופיעים סימפטומים של דיכאון קליני לצד מאפיינים לא טיפוסיים.

 

התסמונת דומה לדיכאון קליני קלאסי עם כמה הבדלים:

 

מטופלים המתמודדים עם דיכאון קליני עם מאפיינים לא-טיפוסיים מתמודדים עם עייפות קיצונית והדיכאון משפיע עליהם בעיקר בשעות הבוקר.

אדם הסובל מדיכאון לא טיפוסי יראה מצב רוח משופר  אם יקרה משהו חיובי.מה שקורה לעיתים רחוקות עם דיכאון קליני.

 

בנוסף, יש להם לפחות שניים מהתסמינים הבאים:

• שינה רבה מדי

• תיאבון מוגבר או עלייה במשקל

• תגובה אינטנסיבית יותר או רגישות מוגברת לדחייה שמביאה לעתים קרובות לבעיות בקשרים חברתיים ועבודה

• תחושת כובד או שיתוק 

 

בנוסף, המתמודדים עם דיכאון אטיפי סובלים מנטיה גבוהה מהנורמה למחלות לב, הם סובלים ממחסור בהורמוני גדילה, יש להם נטיה מוגברת לפתח דלקות והם מראים רמות נמוכות של שחרור הורמוני לחץ.

 

 

דיכאון קטטוני

 

דיכאון קטטוני, הובחן בעבר כקטגוריה דיאגנוסטית נפרדת, אך כיום הוא נחשב כסינדרום נלווה לצד הפרעות נפשיות כרוניות קשות, כמו סכיזופרניה. 

 

 

דיכאון קוגניטיבי לעומת דיכאון סומטי

 

חלוקה נוספת בין סוגים של דיכאון קליני היא בין דיכאון קוגניטיבי וסומטי, כאשר כל אחד מהם כולל תסמינים שונים המתבטאים במישורים שונים.

במידה זו או אחרת, שני הסוגים מופיעים יחד אצל המתמודד עם דיכאון מג׳ורי. 

 

 

דיכאון קוגניטיבי

 

דיכאון קוגניטיבי מתייחס לתסמינים דיכאוניים במישור שכלי וחשיבתי, ובהם קשיים בריכוז, בקבלת החלטות ובזיכרון, וכן בעצבות, פסימיות, תחושת חוסר ערך ואשמה מוגברת.

הסובלים מדיכאון קוגניטיבי חווים לעיתים קרובות חשיבה שלילית על עצמם, על העתיד ועל העולם סביבם.

הקוגניציות השליליות הללו יכולות להוביל לייאוש וחוסר תקווה, ובמקרים חמורים אף למחשבות אובדניות.

 

 

דיכאון סומטי

 

דיכאון סומטי מתבטא בסימפטומים גופניים שהם חלק בלתי נפרד בהפרעה הדיכאונית.

תסמינים אלה כוללים עייפות מתמשכת, חוסר אנרגיה והפרעות שינה, כמו קושי להירדם או שינה מרובה מדי.

בנוסף, אנשים עם דיכאון סומטי עשויים לחוות שינויים בתיאבון ובמשקל, כאבים פיזיים כמו כאבי ראש ושרירים, והפרעות במערכת העיכול.

לעיתים קרובות, הסובלים מדיכאון סומטי מתקשים לזהות את הקשר בין התסמינים הגופניים לבין המצב הנפשי שלהם, וייטו לחשוב כי מדובר בבעיה רפואית נפרדת.

 

 

דיכאון אנקליטי

 

דיכאון אנקליטי הוא סינדרום ייחודי שהומשג על ידי סידני בלאט, פסיכולוג וחוקר.

בלאט הגדיר דיכאון אנקליטי כהופעה של חששות בין-אישיים מוגזמים ומופרזים, תחושות בדידות, חולשה, חוסר אונים ופחד.

זאת לעומת דיכאון פנימי, המאופיין בעיקר בנטיה חזקה וקבועה לביקורת עצמית מופרזת, פרפקציוניזם והערכה עצמית נמוכה.

קיראו על התמודדות עם חרדות ודיכאון בהריון <

 

 

דיכאון סוער (Agitated depression)

 

דיכאון סוער, תוסס, אגיטטיבי או חרדתי, הוא תת סוג של דיכאון שחולק מאפיינים משותפים עם הפרעה דו-קוטבית (מניה דפרסיה), למשל מחשבות מהירות (racing thoughts), אנרגיה עודפת, היעדר שינה ובמקרים חריגים אף אובדן קשר עם המציאות, עם אפיזודות של אנרגיה ומוטיבציה נמוכות.

בעבר נוצר טשטוש בין דיכאון סוער לבין מניה דפרסיה, אולם כיום רווחת המודעות הקלינית של אבחון מדויק יותר של ההפרעה, ורוב הקלינאים מתייחסים אליה כתת-סוג ספציפי של דיכאון.

 

 

דיכאון וסקולרי

 

דיכאון וסקולרי, כלומר דיכאון שקשור בכלי הדם, הוא תת-סוג של דיכאון שפורץ בשלב מאוחר במהלך החיים, במיוחד במהלך הגיל השלישי. 

דיכאון וסקולרי מתאפיין במופע  קליני מובהק שקשור לנזק מוחי, עם ממצאי MRI שמעידים על עודף חומר לבן במוח (מיאלין), נגעים מיקרו-וסקולריים תת-קורטיקליים ועוד.

אחת משיטות הטיפול המבטיחות לתת-סוג זה של דיכאון היא גריה מוחית אלקטרומגנטית.

 

 

דיכאון אחרי אירוע מוחי (שבץ)

 

דיכאון לאחר שבץ מוחי (PSD) נחשב לתוצאה הנוירופסיכיאטרית השכיחה ביותר לאחר אירוע מוחי, כאשר לא פחות משליש מהמטופלים שעברו שבץ חווים אחריו דיכאון קליני (MDD).

יתר על כן, מצב זה יכול להשפיע לרעה על תפקוד קוגניטיבי, התאוששות תפקודית והמשך חיים תקינים. 

 

 

דיכאונות ספציפיים שנוספו ב-DSM-5

 

DSM-5 הוסיף שני מפרטים (specifiers) לסיווג ספציפי יותר של דיכאון:

 

• דיכאון עם תכונות מעורבות (With Mixed Features) - מצב בו קיימת נוכחות של סימפטומים מאניים כחלק מהאבחנה של דיכאון, בקרב מתמודדים שאינם עומדים בקריטריונים המלאים של אפיזודה מאנית.

• דיכאון בשילוב מצוקה חרדתית (With Anxious Distress)- חרדה ודיכאון נוטות להופיע יחד. נוכחות של חרדה במטופלים עלולה להשפיע על הפרוגנוזה, אפשרויות הטיפול ותגובת המטופל אליהן. רופאים יצטרכו להעריך אם הפרט שחווה דיכאון מציג גם מצוקה מעוררת חרדה.

 

הפרעת דיכאון לא ספציפית היא קטגוריה נפרדת ב-DSM-5. היא המשמשת לתיאור אנשים עם תסמיני דיכאון, אשר אינם עומדים בקריטריונים להפרעת דיכאון ספציפית.

הסיווג הזה משמש הרבה פעמים במצבים בהם המאבחן אינו מסוגל לאסוף מספיק מידע כדי לאבחן סוג מסוים של דיכאון או כאשר התסמינים אינם תואמים בבירור לאחת מהקטגוריות האחרות.

יש לציין כי אנשים עם הפרעת דיכאון לא ספציפית חווים מצוקה נפשית משמעותית, ופנייה לטיפול מקצועי רלוונטית גם כאן. 

 

 

לסיום -  

 

מה ההבדל בין עצבות לדיכאון?

 

רבים מאמינים כי דיכאון פירושו פשוט להיות ממש-ממש עצוב, אבל האמת היא שאדם מדוכא אינו בהכרח בוכה, ולפעמים הוא גם לא מתאר את עצמו כעצוב.

המילה ״דיכאון״ משמשת בחיי היומיום לתיאור ירידות נורמליות במצב הרוח - ״הבידוד בקורונה הכניס אותי לדיכאון״, ״ההצגה הייתה כל כך עצובה, אני לגמרי מדוכא ממנה״.

אבל כשבנאדם באמת מדוכא, הוא לא רק עצוב אלא ממש אינו מתפקד.

 

אפיזודה של דיכאון משפיעה על כל המכלול:

חיי הרגש, הקוגניציה, ההתנהגות והחברה, ויש לה השפעה שלילית משמעותית על התפקוד ועל איכות החיים של האדם הסובל ממנה. 

כמות ומשך התסמינים, כמו גם המידה בה הם פוגעים בחיי המתמודד, כולם ממלאים תפקיד באבחון דיכאון קליני.

 

מחקר מקיף מציע כי דרכי חשיבה והתנהגות מסוימות יכולות לזרז את הצניחה לדיכאון קליני, בעוד אחרות יכולות למנוע זאת.

 

 

סוגים של דיכאון לפי סריקות מוח 

 

בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה כי ניתן לזהות כיום הפרעות נפשיות באמצעות בדיקות דימות (כמו CT או MRI).

כשיכולת כזו הולכת יד ביד עם יישומים אנליטיים של בינה מלאכותית, נפתח צוהר לכיוונים חדשים בפסיכיאטריה. 

 

מדענים מסטנפורד הצליחו לאחרונה לזהות שישה סוגים של "ביוטיפים", או תת-סוגים, של דיכאון וחרדה, שכל אחד מהם מתאפיין בדפוס פעילות מוחית שייחודית לו (Tozzi et al, 2024).

 

יישום הגילוי הזה עשוי לקדם את החזון של טיפולים מותאמים אישית בדיכאון. הוא יאפשר לשנות את המגבלות האבחוניות והקליניות כיום, כמו חיפוש התרופה הכי מתאימה דרך ניסוי וטעייה.

במילים אחרות, יש מצב שפסיכיאטרים יוכלו בקרוב להתאים אישית את הטיפול התרופתי. הם ייבחרו את הווריאציה הכי מדויקת, יעילה ומהירה, לפי זיהוי תת הסוג של הדיכאון ממנו סובל המטופל. 

לדוגמה, המחקר מצא שאנשים עם תת-סוג מסוים אחד הגיבו בצורה הטובה ביותר לתרופה נוגדת דיכאון מסוימת, בעוד שעבור הסובלים מתת-סוג אחר המענה המתאים יותר היה טיפול התנהגותי.

 

תת-הסוג הראשון כונה ע״י החוקרים +DC+SC+AC. 

החוקרים מחפשים עבור 5 תת-הסוגים האחרים שמות קצת יותר תקשורתיים.

במקביל, הם  עובדים במרץ כדי ליישם הטכנולוגיה הזו בקליניקה.

 

נעקוב. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

  

מקורות:

 

 

ד"ר עידו מגן ויעל אשכנזי (2018). סוגים שונים של דיכאון. מכון דוידסון.  

 

Adler, L., Yehoshua, I., & Mizrahi Reuveni, M. (2023). Postpartum depression among gay fathers with children born through surrogacy: A cross-sectional study. Journal of Psychiatric Practice, 29(1), 3-10. https://doi.org/10.1097/PRA.0000000000000684

 

Goldberg, D. (2011). The heterogeneity of "major depression". World Psychiatry, 10(3), 226-228. https://doi.org/10.1002/j.2051-5545.2011.tb00061.x

 

Schimelpfening, N. (2020). 7 common types of depression. In Verywell Mind. Retrieved from https://www.verywellmind.com/common-types-of-depression-1067313

 

Tozzi, L., Zhang, X., Pines, A., et al. (2024). Personalized brain circuit scores identify clinically distinct biotypes in depression and anxiety. Nature Medicine. Advance online publication. https://doi.org/10.1038/s41591-024-03057-9

 

Truschel, J. (2022). Depression definition and DSM-5 diagnostic criteria. In Psycom. Retrieved from https://www.healthcentral.com/condition/depression/dsm-5-depression-criteria