תחושת ריקנות | היכרות עם החור השחור שבנפש

ריקנות

 

רוב האנשים יודעים מהן תחושות של ריקנות ושל חוסר משמעות או מטרה.

 

זה חלק מהחיים. 

 

לריקנות יכולות להיות הרבה סיבות, כמו שינוי ברמות הורמונליות, אבטלה ואפילו שעמום, אבל תחושות כרוניות של ריקנות יכולות להעיד על קיומן של בעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון, אנהדוניה (חוסר יכולת לחוות הנאה) ואפילו סכיזופרניה

 

 

רוחניות, אמונה וריקנות

 

המושג ״ריקנות״ קשור למגוון מסורות פילוסופיות ורוחניות.

בכל אחד מההקשרים הללו, מתואר פשרה של הריקנות באופן קצת שונה.

 

יש הגדרות אינספור לרוחניות, אבל זו שעשויה לשרת אותנו בהקשר של ריקנות היא דווקא הנחה קיומית הנעדרת ממנה: 

אנשים רוחניים אינם מקבלים את ההנחה לפיה התפתחות כלי ההסבר המדעיים צופנת בחובה תשובות למופלא מאיתנו. 

 

את מקומה של הנחה זו ממלאות תפיסות אמוניות, דתיות ברובן, אשר מציעות הסברים תיאולוגיים למהות החיים. המשותף להסברים אלו הוא היותם בלתי ניתנים להוכחה או להפרכה.

כך, האמונה שלכל אדם יש ייעוד או שליחות, או שעליו לתקן משהו שדורש תיקון בחייו הנוכחיים מעניקה הסבר קיומי שממלא כל ריק וחלל קיומי.

 

אצלנו ביהדות, למשל, מי שמקבל עליו עול תורה ומצוות אינו מוטרד מהסבל שגורמת הריקנות. החיים עדיין קשים ומאתגרים, בייחוד ביהדות ושפע תביעותיה, אבל מעבר לכל הקשיים קיים קשר מבוסס עם כוחות גבוהים יותר.

 

בבודהיזם, המושג של ריקנות (או יותר נכון ריקותשונייטא (Śūnyatā) קשור לוויתור על האגו והחשק בכדי להגיע לפתיחות, למרחב פנימי, לקְלִיטוּת ובסופו של דבר להארה. הסוג הזה של ריקנות הוא דרך לתפוס חוויה בלי החיבור של אגו או אני והוא מטרה עבור מי שמתרגל מיינדפולנס, קל וחומר עבור מי שבקיא יותר בבודהיזם.

 

לסיכום עניין זה, האמונה מעניקה מילוי לריקנות, לפחות לחלק ממנה. לא מפתיע אפוא שרוב בני האדם מאמינים באל (81% מהאמריקאים, לפי סקר גאלופ מ-2022). 

 

 

אקזיסטנציאליזם וריקנות

 

אקזיסטנציאליזם מזהה חוסר משמעות עם מציאות החיים, כמו מוות.

 

כשהפסיכיאטר היהודי ויקטור פרנקל היה אסיר במחנה הריכוז אושוויץ, הוא זיהה צורך אנושי במציאת משמעות בחיים, אפילו בזמנים הכי קשים.

בעקבות התקופה הזו הוא פיתח סוג של פסיכותרפיה שעוזרת לאנשים למצוא משמעות בכל חלק של החיים.

הוא קרא לה לוגותרפיה, מהמילה היוונית למשמעות – לוגוס.

 

הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית רואה בני אדם כיצורים המסוגלים למצוא משמעות בחייהם. כך, הלוגותרפיה שפיתח פרנקל או פסיכותרפיה הומניסטית שפיתחו פסיכולוגים הומניסטיים, יכולות לעזור לנו להתחבר לחוכמה פנימית,  לשאול שאלות קיומיות ולהפיק מהן תחושה של משמעות.

 

 

ריקנות בתהליך אבל

 

ריקנות יכולה להיות גם חלק משכול.

 

מי שחווה תחושות חמורות ומתמשכות של ריקנות יכול לפנות לעזרה של מטפל, בעיקר אם הוא כבר לא יכול להתרכז בצדדים אחרים של החיים.

יש כל מיני סיבות לתחושה של ריקנות, למשל אם מאבדים מישהו שאהבנו בגלל מוות או פרידה.

במצב כזה יכולה להישאר תחושה ריקה בגלל שאותו אדם סיפק תחושה של משמעות או מבנה בחיים.

גם שינוי פתאומי בחיים יכול לעורר תחושה של ריקנות.

 

 

ריקנות כפסיכופתולוגיה

 

מבחינת אבחון, יש כל מיני הפרעות נפשיות שריקנות היא סימפטום ישיר או עדיף שלהן, ויש כאלה שריקנות היא קריטריון של ממש לאבחנתן.

 

ריקנות יכולה לגרום לנו להרגיש חוסר תחושה מבחינה רגשית, ייאוש, בדידות וחרדה, ויש כאלה שמתארים את התחושה כמו הרגשה ריקה בחזה.

 

אנשים מנסים למלא את החלל הריק בכל מיני דרכים, למשל בפעילויות שבסופו של דבר לא ממלאות אותם, כמו וורקוהוליזם או קניות כפייתיות, אכילת יתר או שימוש לרעה בחומרים ממכרים.

התרבות הצרכנית שלנו נוטה לעודד רגשות ריקנות, ולפזר הבטחות על מילוי החלל על ידי מוצרי צריכה.

לעומת זאת,  רבים מנסים להילחם בתחושת הריקנות ולהעניק משמעות לחיים על ידי התנדבות, מערכות יחסים הדדיות, חיית מחמד או פעילות רוחנית, שיכולים באמת להיות יותר ממלאים רגשית. 

 

 

דיכאון

 

בדיכאון קיימת תחושה של ריקנות שקשורה לחוסר תקווה, אובדן הנאה, ערך עצמי נמוך ומוטיבציה נמוכה. 

 

 

הפרעת אישיות גבולית (BPD)

 

בהפרעת בורדרליין, רגשות כרוניים של ריקנות שקשורים לאימפולסיביות, תחושת עצמי לא יציבה, חוסר תקווה, בדידות ומחשבות אובדניות.

ב-BPD ריקנות פחות קשורה לשעמום. 

 

בטיפול DBT מלמדים את המתמודדים כי לא ניתן למלא את תחושת הריקנות הפנימית על ידי גורמים חיצוניים.

 

 

על כן, יש לנסות ולהבין בצורה לא שיפוטית מהי תחושת ריקנות ולחקור אותה:

 

  • כמה היא נוראית והאם ניתן להתגבר עליה?

  • האם היא נמשכת זמן רב?

  • האם היא גורמת לעצבות ובדידות?

 

המטרה היא ליצור אקטיביות אצל המטופל בכדי שיוכל לשאת את תחושת הריקנות ואת הכאב המתלווה אליה, מבלי לעבור גם סבל המתלווה לכאב.

כמו כן, המטופל לומד שהחיים כוללים התנסויות בכישלון, מפח נפש והתגברות.

הגעה להישגים כרוכה בעבודה ובמאמץ, וההתקדמות נעשית צעד אחר צעד בצורה הדרגתית.

לבסוף, המטופל מפתח יכולת להיות לבד עם רגשותיו ו"לסבול" את הזמן הדומם, הוא אפילו מתחיל לאהוב את זה.

הוא לומד להרגיע את עצמו באמצעות מיומנויות ויסות רגשי. 

 

 

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (STPD)

 

בהפרעות אישיות קשות, כמו הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, רגשות ריקנות נובעים מתחושה שאין לחיים משמעות וגורמים לפיצוי על התחושה בהתנהגות אימפולסיבית. 

 

 

התמכרות לסמים ואלכוהול

 

אחת הדרכים השכיחות להקהות רגשות ריקנות היא שימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים.

הרעיון הוא ששינוי זמני של המצב התודעתי מסיט את הקשב מהכאב הנפשי שמעוררת הריקנות, מה שמאפשר הפוגה מהסבל.

 

סוטול יכול באמת לעבוד בטווח הקצר אבל לא ניתן לבנות עליו כמהלך קבוע לחיות חיים ראויים.

כשאתה ממלא חלל נפשי באמצעות חומרים חיצוניים אתה מסתכן בהתמכרות פיזית ונפשית, בפגיעה מיידית וכרונית בבריאות ובירידה בתפקוד ובמימוש העצמי.

לא פחות חשוב - לכל שינוי במודעות שאנחנו יוצרים באמצעות חומרים יש אפקט ריבאונד, כלומר כבר שהסוטול יורד חוזרת תחושת הריקנות, הפעם בעוצמה גבוהה יותר מהעוצמה המקורית (תשאלו משתמשים בקוקאין על הבוקר שאחרי).

 

 

ריקנות בזוגיות

 

כפי שאתם יודעים, גם במערכת יחסים אינטימית אפשר להרגיש בדידות וגם ריקנות.

 

לריקנות הזו יכולות להיות כל מיני סיבות והיא יכולה להופיע גם ביחסים קצרים וגם בארוכים. לפעמים תקופות של תחושת ריקנות או ניתוק במערכות יחסים ארוכות או נישואים יכולות להיות נורמליות, אבל אם הן נמשכות זה סימן לבעיות שצריכות טיפול. 

 

לא חסרות סיבות לתחושת ריקנות במערכות יחסים:

 

  • תלות מוגזמת בבן-זוג בכל הצרכים הרגשיים.

  • צרכים רגשיים שאינם מקבלים תיקוף או מענה.

  • ניתוק רגשי בזמן איכות או בקשר פיזי.

  • שעמום.

  • מתח או לחץ במערכת היחסים בגלל נסיבות חיצונית, למשל עבודה חדשה או מעורבות בני המשפחה של אחד הצדדים.

  • בעיות בתקשורת.

  • חוסר נאמנות.

  • בעיות נפשיות של בן/בת הזוג.

 

לא תמיד ריקנות היא סיבה לסיים יחסים, אבל כשרגשות של ריקנות מבטאים חוסר התאמה או התעללות כרונית, כדאי להמשיך הלאה.

מצד שני, כשריקנות היא תוצר של קצר בתקשורת או אי הבנה, מטפל זוגי יכול לעזור לבני הזוג ללמוד מיומנויות תקשורת ולגלות עוד על הצרכים של הצד השני. 

 

גם טיפול פסיכולוגי יכול לכל אחד מבני הזוג בנפרד לנהל את הריקנות שמפריעה במערכת יחסים, בעיקר כשרגשות אלו צומחים מתוך מצוקה נפשית שטרם נפתרה, אבל לא מעובד או הפרעה לא מאובחנת. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

D'Agostino A, Pepi R, Rossi Monti M, Starcevic V. The Feeling of Emptiness: A Review of a Complex Subjective Experience. Harv Rev Psychiatry. 2020 Sep/Oct;28(5):287-295. doi: 10.1097/HRP.0000000000000269. PMID: 32773487.

 

Miller, C.E., Townsend, M.L. & Grenyer, B.F.S. Understanding chronic feelings of emptiness in borderline personality disorder: a qualitative study. bord personal disord emot dysregul 8, 24 (2021). https://doi.org/10.1186/s40479-021-00164-8

 

Ramos BRM, Sousa AE, Osório ESL, Guerra CSPS. From depression to śūnyatā perspectives on the concept of emptiness. Int J Soc Psychiatry. 2022 Apr 12:207640221089532. doi: 10.1177/00207640221089532. Epub ahead of print. PMID: 35411808.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024