איך לתעל כעס מדחף ליצירה? | מינוף כעסים להתפתחות אישית

לאף אחד אין פטור מכעס.

כעס הוא רגש שנמצא עם כולנו, מהלידה ועד המוות הוא איתנו, אפילו במצבי החיים המאושרים והמיוחלים ביותר. 

נכון, אפשר להסכים שרובנו היינו מוותרים עליו בשמחה.

הוא לא מגניב בכלל, אבל מצד שני הכרחי. 

ככלל, אפשר להסכים שכעס הוא חלק ממקבץ של ׳רגשות שליליים׳, מהם אנחנו נוטים להתעלם, להדחיק או להכחיש.

אפשר להבין, הכל טוב, אף אחד לא אוהב לכעוס או להיות אובייקט לכעסם של אחרים. 

יש הטוענים, בעיקר על רקע תרומתו הנכבדה של פרויד והתיאוריה הפסיכואנליטית, כי כעס הוא אנרגיה נפשית שחייבים למצוא לה פורקן כלשהו כדי לשוב לאיזון, הומאוסטוזיס נפשי. 

לפי הרעיון הזה, כעס מעורר חרדה, עובר הדחקה ועלול להתפתח לכדי זעם, שבתורו יכול להוביל להרס עצמי או של אחרים.

רק שהתמונה אף פעם לא כל כך פשוטה. 

לא כל מי שפורק את זעמו חווה הקלה באמצעות קתרזיס ועידון (סובלימציה) הוא מנגנון הגנה נהדר, אך לא תמיד עובד אחד לאחד. 

מנגד, רגשות חיוביים הם כל רגש שמרגישים, מבטאים ומשחררים. כשיש לנו את היכולת לבטא ולכבד את הכעס שלנו, אנו יכולים לשלוט ולרתום את הכוח הזה לטובת שינוי חיובי בחיינו.

מומחים מאמינים שכעס הוא רגש מודחק שאינו מובן כהלכה, כי התרגלנו לחשוב שאסור להפגין אותו. הבנה של הכעס ושליטה בו במקום לתת לו להירקב בתוכנו

יכולות לעזור לרתום את כוח הרצון שלנו לטובתנו. מתן דרור לכוח הרצון באמצעות כעס יעזור לנו לפעול ולהיות ממושמעים יותר.

כשמתמודדים עם כעס ישירות ובאופן אחראי, אפשר לשחררו במהירות מהמוח ומהלב.

אחרי שמשליכים את כל השליליות, האנרגיה החיובית שהייתה כלואה תהפוך לכוח בונה וחיובי.

להלן 6 דברים שניתן לנסות כשחווים יותר כעס מהרגיל:

איך להשתמש בכעס ככוח מניע?

כאמור, כעס יכול להיות אנרגיה חיובית וכוח מניע עוצמתי מאוד אם יודעים איך להשתמש בו. כעס יכול לדחוף אנשים לעבר מטרותיהם:

אם מישהו מטיל ספק ביכולותינו, זהו הזמן הטוב ביותר להראות לו שלא משנה מהו האתגר – אנו יכולים להתגבר עליו ולנצח.

להפוך כעס בולם לכוח מניע

הווריאציה הטובה ביותר תיעול כעס היא תרגום של האנרגיה לצורך להוכיח.

הצורך להוכיח מפסיק להיות יעיל בשלב כלשהו, כי המטרות אף פעם אינן מושגות, או שמוגדרות מייד חדשות. האדם עלול להיות רדוף וחסר שקט וזה לא טוב לנו. 

אבל עד לרמה מסוימת הצורך להוכיח יכול לשמש דלק יעיל ביותר לחתירה למטרה. 

כעס יכול מנוצל בצורה אופטימלית להקמת עסק חדש, כניסה למסלול לימודים תחרותי, ביסוס מערכת יחסים בריאה כהוכחה עצמית ש״אפשר אחרת״, או להתחיל להתאמן כל יום למרתון כהוכחה לבני משפחה שכינו אותך תמיד שמנמן.

להשתמש בכעס לשם אופטימיות

זה אולי נשמע מוזר, אבל לאנשים שמחים ולאנשים כועסים יש משהו במשותף: הם נוטים להיות יותר אופטימיים כי הם מתמודדים עם בעיותיהם היומיומיות ללא פחד.

רבים מהם אומרים שבעיות הן רק הפרעות בחיים שעמן יש להתמודד בקלות, לעמוד מולן ישירות ולתת להן מכה ניצחת.

להפוך כעס לאמנות

אמנים ומוזיקאים יודעים שיצירה מתמירה זעם לתוצר חיובי, אנרגטי ונפיץ.

אמנות צריכה אנרגיה וכעס  שאם לא יבוטא - יהפוך לזעם עיוור. אמנות יכולה להיות ציור, מוזיקה, שירה, כתיבה, נגרות, פיסול, התאמה אישית של מכונית או אופנוע... יש אמנים רבים שהפכו מצליחים ומפורסמים מאוד כי ניתבו את הכעס למשהו יצירתי ואנרגטי והשתמשו בו ככוח מניע, יש המון דוגמאות. 

כעס יכול להיות טוב גם למערכות יחסים

ויכוחים ותסכולים הם חלק טבעי ממערכות יחסים, כל עוד לא מעורבת בכך אלימות פיזית. כעס הוא תגובה טבעית בעיקר כשמרגישים שמישהו פגע בנו, והוא דרך לתקשר את חוויית חוסר הצדק.

הסתרת הכעס במערכת יחסים אינטימית יכולה להזיק.

למשל, אם אחד הצדדים עשה משהו שהכעיס את השני אך הצד הכועס מסתיר זאת, הפוגע לא יהיה מודע לכך שעשה משהו לא בסדר, וימשיך בכך.

הכועס ירגיש תסכול שיתפתח לטינה, מה שללא ספק יפגע במערכת היחסים. כל ביטוי מוצדק של כעס שמכוון למציאת פתרון יחזק את מערכת היחסים במקום לפגוע בה.

לסלוח לעצמנו ולאחר

מי שרוצה להמיר כעס לאנרגיה חיובית צריך לסלוח לעצמו. עלינו לקבל את העובדה שאנו בני אדם ושאנו עושים טעויות לפעמים.

כדי להפוך כעס למשהו חיובי עלינו לקחת אחריות על פעולותינו. לסלוח לאחר הוא אחד הצעדים הקשים ביותר בדרך להשתמש בכעס באופן חיובי, אך עלינו להבין שבדיוק כמונו – גם אחרים טועים.

אם נוטרים טינה, היא תכלה את האנרגיה שלנו ותיצור מתח בחיינו.

אנרגיה שלילית תמשוך יותר שליליות לחיינו, וזה משהו שבהחלט איננו רוצים בו.

לסלוח אין פירושו לחבב מישהו או להיות קרוב אליו, אלא רק לפרוק את המשא של מה שאותו אדם עשה או אמר לנו.

לסיכום, אפשר להפוך את הכעס לדלק ולמוטיבציה שלנו לדברים שאנחנו רוצים להשיג ולנתב אותו למשהו כדאי, חיובי ויצירתי.

אם אתם מסתבכים עם האתגר הזה, מוזמנים//ות להצטרף לסדנה לניהול כעסים לאוכלוסיה לא אלימה. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

2 במאי 2023   

"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א ח).

תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת,

לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס,

שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם.

וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (נדרים כב ע"א):

כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י):

"וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ".

וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד):

"וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה". וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס,

תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה,

שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת,

שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'".

-- אגרת הרמב״ן