חרדת נטישה בזוגיות | תסמינים וטיפול בחרדת נטישה אצל מבוגרים

 

חרדת נטישה בזוגיות -

אבחון וטיפול חרדת נטישה

אצל מבוגרים:

סוגים, סיבות וטיפולים

 

   

מהי חרדת נטישה אצל מבוגרים? 

 

חרדת נטישה אצל מבוגרים מאופיינת ברמת חרדה גבוהה לאחר פרידה מאדם או ממקום שהעניקו תחושת ביטחון.

חרדה זו עשויה להתבטא אצל מבוגרים גם בסימפטומים של פאניקה והתקפי חרדה.

ההערכה היא כי -7% מהגברים והנשים סובלים ממנה בשלב מסוים בחייהם. 

.

 

פחד מנטישה הוא בבסיסו סיגנל בריא:

משהו פנימי מאותת לנו שעלולים לעזוב אותנו ואנחנו נתפסים בחרדה ודריכות לקראת שינוי אפשרי והדרישות שיציב בפנינו.

יתירה מכך, העדר חרדת נטישה עשוי אפילו להעיד על בעייתיות התפתחותית אצל פעוטות וילדים בגיל הרך. 

 

חרדת נטישה ניכרת בדרך כלל כמצב נפשי האופייני לתקופת הילדות, אבל המציאות מלמדת כי חרדת נטישה מתרחשת בכל גיל, ודאי בשנות ההתבגרות וגם בבגרות ובעיקר כקונפליקט ביחסים זוגיים.  

מבוגרים עם חרדת נטישה / פרידה חווים ​​פחד קיצוני מפני דברים רעים שייקרו אם יאבדו קשר עם אנשים חשובים בחייהם, כמו בני זוג, ילדים והורים.

 

דפוסים של חרדה ביחסים בינאישיים כוללים ביטויים שונים של פחד מדחייה, כמו למשל היצמדות לאחר תוך חיפוש אחר הרגעה, אישור ועידוד, ביטויי אשמה כגון האשמת האחר או הימנעות מאשמה.

 

בנוסף, חרדה ביחסים כוללת ביטויים של קונפליקטים סביב עצמאות, כמו למשל תחושה של מחנק בקשר, טביעה או לחילופין עיכוב ההתקרבות לאחר, ותנודתיות בין משיכת אחרים קרוב לבין הדיפתם לאחור.

 

 

 

 

בין דחייה לנטישה

 

דחיה היא הרגשה קרובה לנטישה, סוג של קרובת משפחה.

בעוד שנטישה מתייחסת לחווית אובדן, דחייה מתבטאת בהתעלמות.

דחיה מגיעה עם אווירה של ביקורתיות ושיפוטיות, לצד הנחה שהיא מתקיימת לא בגלל ההתנהגות שלך, אלא בגלל מי שאתה.

 

מאמר זה מתמקד בחרדת נטישה אצל מבוגרים, אשר מתבטאת בעיקר במערכות יחסים זוגיות:

 

• מהם מקורותיה?

• כיצד מתבטאת חרדת נטישה בזוגיות?

• מהם הסוגים של חרדת נטישה במבנים אישיותיים שונים?

• איך מטפלים בחרדות נטישה אצל מבוגרים?

 

 

 

איך מתבטאת חרדת נטישה אצל מבוגרים?

 

לחרדת נטישה בזוגיות יש עוצמה משתקת.

 

יש לה ממשק ישיר לגרעינים הכי פגועים של הנפש, שאין להם מילים ובוודאי שאין בהם יחסים ברורים של סיבה ותוצאה.

חרדת נטישה, וזה בולט דווקא אצל מבוגרים, חוצה כל הגיון בריא.

 

עודד הוא בחור כארז. בן 32, חכם, חברותי, בעל תואר ראשון במנהל עסקים, שפרש לאחרונה מתפקידו כמאבטח באל על. בעבודה זו הכיר את דנית (בת 29), דיילת אוויר. שניהם פיתחו קשר רומנטי ולפני חודשיים קיבלו החלטה משותפת לעבור לגור יחד במרכז תל אביב. בשיחת ההכוונה לקראת טיפול פסיכולוגי הוא מגדיר עצמו כ״בן אדם שלא מאמין בפסיכולוגים״, כלומר, זה לא שאין לו בעיות בחיים, תמיד יש משהו, אבל עודד פתר את המצוקות הללו עד כה עם עצמו, עם חבריו הקרובים ולעיתים עם בני משפחתו. הפעם, לדבריו, הוא ״לא מצליח להפסיק לאבסס על השאלה האם דנית אוהבת אותו במידה שווה״. הוא מרגיש תקוע בתוך לופ. היא עדיין טסה והוא יודע שהיא אוהבת לבלות ולהשתולל בערים בהם היא שוהה מספר ימים עד הטיסה ארצה. למעשה, המפגש הזוגי הראשון ביניהם היה סטוץ במסיבת סילבסטר בהונג-קונג, בה השתתף רוב צוות הטיסה. עודד מרגיש שהוא הולך ונהיה קנאי, כעסן וחשדן. לעיתים הוא מרוחק ומנותק ממנה. היא ממש מנסה לברר למה. אבל הוא מתקשה לשתף אותה בחרדה העמוקה שרוחשת בקרבו, שדנית תמצא אהבה אחרת והוא יישאר נטוש. למעשה, הניכור שלו מופיע כ״פעולה הפוכה״ מול העוצמות הפנימיות שלו לפעול, לדרוש, לתבוע את מחויבותה. הוא מנסה להיראות עצמאי, אבל זה יוצא לו מזויף מדי, דנית מכירה אותו היטב ויודעת שהוא סוער בפנים. בשלב מסוים שיתף אותה ומאז התפתחה הסלמה: היא עושה כל מאמץ על מנת להרגיע אותו והוא נע בין גינוי עצמי ובושה עמוקה לבין החרפת החשד והעמקת הספק. עודד רוצה, אבל לא מוצא דרך להירגע. דנית מתחילה להרגיש חנוקה, מצומצמת, מתוסכלת מכך שאינה מצליחה לשכנע אותו באהבתה ובנאמנותה. אחרי המריבה האחרונה שלהם, עודד קיבל החלטה ופנה לראשונה לעזרה מקצועית.

 

כשהאישיות מאורגנת סביב פחד מנטישה כל ארוע חברתי נשפט לאור השאלה – "האם עומדים לנטוש אותי?" כשהפחד הזה מנהל אותנו היכולת לחשיבה רציונלית נמוכה למדי. 

למשל, אם מישהו לא התקשר אלי ב-20:00 למרות שקבענו, תתעורר פרשנות לגבי נטישה ונוצרות מחשבות שתומכות ברגש.

אנחנו יכולים לנסות לחשוב על הדברים, אבל עם ההטיה המוקדמת שלנו, החשיבה היא אשלייתית, כי זו חשיבה שתומכת ברגש – "לא רוצים לאהוב אותי, לא רוצים להיות אתי..."

במקרים מסוימים, באירוניה עצומה, היא תופיע אצל אדם שיזם בעצמו ערב לפני כן פרידה ממערכת יחסים.

 

 

מחקר שפורסם בסוף 2021 בחן את המאפיינים האישיותיים של נשים המתמודדות עם חרדת נטישה.

 

החוקרים אספו נתונים פעם בשלוש שנים לאורך תקופה של 9 שנים, תוך שהם מתבססים על דיווחי אמהות בארה"ב, מ-609 משפחות.

האמהות דיווחו על תסמינים של חרדת פרידה אצל מבוגרים (למשל, חרדה מהסיכוי להיפרד מאדם אהוב, או חשש שלאותו אדם יקרה משהו רע), לצד הערכות מצב רוח ומאפייני אישיות.

 

החוקרים השתמשו בשאלון האישיות הרב-ממדית (MPQ), שהעריך תכונות כמו רגשנות שלילית, רגשנות חיובית ואילוץ (תכונה המבטאת שליטה והימנעות מפגיעה).

השאלון העריך גם תכונה מעניינת שנקראת הספגה (absorption). מי שמדורגת גבוה בהספגה נוטה להיות ׳עטופה׳ בדימויים המנטליים שלה.

 

החוקרים זיהו קשרים חיוביים ומובהקים בין תסמינים של חרדת פרידה אצל מבוגרים לבין רגשנות שלילית - ובמיוחד בלט ציון גבוה בתת-הסולם שנקרא "תגובת לחץ".

אנשים עם ציון גבוה בתגובת לחץ נוטים לתאר עצמם כמתוחים, עצבניים יותר ונוטים לדאגנות.

 

בנוסף, אמהות עם ציוני חרדת הנטישה הגבוהים יותר במדגם נטו לדווח על תחושות חזקות יותר של פגיעות.

ממצא זה נמצא בהלימה עם הפרעת חרדת פרידה בילדים, שמעריכים יתר על המידה את הסיכון שבהשארתם לבד, וממעיטים ביכולתם לתפקד באופן עצמאי.

 

לבסוף, התוצאות זיהו קשר מטריד בין חרדת נטישה אצל מבוגרים לבין נטייה לתוקפנות.

הקשר הזה יכול להיות מוסבר על רקע כישלון במאמץ לשמור על דמות ההתקשרות קרובה, מה שמעורר ייאוש. 

יש מומחים המציעים כי סוג זה של תוקפנות יכול להיות קשור למקרים מסוימים של אלימות במשפחה.

  

 

חרדת נטישה בקשר זוגי

 

חרדת נטישה/ פרידה מופיעה בילדות, ברמה זו או אחרת, והיא מוכרת לכולנו באופן טבעי, רק שהיא לא מסתיימת שם: 

 

מבוגרים רבים מתארים חרדת נטישה עמוקה ביחסים זוגיים, בעיקר בקשר רומנטי עם בני זוג שאינם מקנים ביטחון ועקביות ביחסים הזוגיים ובקשרים זוגיים של אהבה-שינאה. 

 

ניתן לומר שכאשר אנחנו אוהבים בקשר זוגי ונותנים את המיטב שלנו לבן או לבת הזוג, מאיימת חרדת הנטישה ברמות כאלה ואחרות על כל אחד ואחד מאיתנו.

 

יש כאלה שמרגישים בטוחים ומוגנים יותר פסיכולוגית, הן בשל ארגון מבנה האישיות שלהם והן עקב תחושת הביטחון המועברת ביחסים, אבל בקצה השני של הרצף,

 

ניתן לראות גברים ונשים שמתמודדים עם חרדת נטישה בכל מערכת יחסים אינטימית שהם קושרים עם אדם אחר. 

 

   

לא מעט אנשים ממש אומרים את זה בפגישה הראשונה שלהם בפסיכותרפיה ובטיפול פסיכולוגי:

 

"אני חושב שיש לי חרדת נטישה".  

 

במילים אחרות, רמת המודעות הגבוהה שלהם מאפשרת  להם להבחין ולתאר דפוס-בין אישי קשה, כואב והרסני שחוזר על עצמו, ובו מתהווה כניסה תקינה ונורמטיבית ליחסים רומנטיים, אך במהלכם צפה ועולה חרדת נטישה משתקת.

 

חרדת נטישה זו כרוכה ישירות במחשבות טורדניות ובחרדה לגבי אובדן הקשר הזוגי עם הפרטנר.

 

הדברים מורכבים אף יותר, שכן אנשים המועדים לחרדת נטישה בזוגיות נוטים לפעמים לבחור לעצמם בני זוג מתעתעים, אמביוולנטיים ומתלבטים, או אפילו כאלה שאינם נאמנים. 

 

ויש גם אפקט בומרנג:

נשים וגברים החרדים מנטישה עם צורך מופרז באישור נוטים להשתמש לאורך זמן בטקטיקות מניפולטיביות כדי לשמור על בן הזוג הרומנטי במערכת היחסים. אבל דווקא מי שמאמץ טקטיקות כאלה מוצא את עצמו בסופו של דבר מתמודד עם חרדה גבוהה יותר ועם פחות ביטחון לגבי מערכת היחסים (Barbaro et al, 2021). 

 

 

חרדת נטישה אצל מבוגרים והפרעות אישיות

 

חרדת נטישה אצל מבוגרים מופיעה כדפוס אופי עקבי בהפרעות אישיות שונות.

 

נתייחס כאן לשלוש מהן:

  

 

חרדת נטישה בהפרעת אישיות תלותית

 

אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית סובלים מתלות מוגזמת באחרים במטרה להרגיע חרדות קשות שנובעות מסיום של מערכות יחסים. הגורמים להפרעה לא ידועים, אך ידוע שמתפתחת בילדות המוקדמת, שהיא בין ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר ושהיא מופיעה באופן שווה בנשים ובגברים. המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית מתקשים לסמוך על עצמם בקבלת החלטות והם מתמודדים עם חרדה חזקה בעקבות פרידה או אובדן.

 

במקרים קיצוניים, הם יעדיפו להישאר בקשר רע ולסבול התעללות, ולו רק שלא ייאלצו להתמודד עם סיום מערכת היחסים. הסימפטומים של ההפרעה כוללים את הפחד מלהיות לבד; חרדה בקבלת החלטות ללא ייעוץ של אחרים; הימנעות כמעט מלאה ממחויבות; עיסוק מוגבר בחרדה מנטישה; רגישות גבוהה לביקורת; פאסיביות ביחסים בין-אישיים וקושי לבטא חילוקי דיעות. 

 

 

חרדת נטישה בהפרעת אישיות גבולית

 

הסימפטומים של הפרעת אישיות גבולית (הנקראת גם בורדרליין) כוללים תחושות של כעס, אימפולסיביות והתנהגות אגרסיבית והרסנית, בין אם בכסף, אוכל, שימוש בסמים או ביחסים מיניים; הם אף סובלים מבעיות בזהות ובדימוי העצמי; הם מסתכלים על אחרים באופן דיכוטומי, כלומר כטובים או כרעים; הם חווים תחושה עמוקה של ריקנות ושעמום מעורבים לעיתים בהתנהגות פוגענית, כמו פגיעה וחיתוך עצמי .

לבסוף, הם מתקשים לעיתים לקחת אחריות ונוטים לראות את עצמם כקורבנות של המצב.

חרדת נטישה היא מאפיין מרכזי באישיות הגבולית, מוקד של כאב עמוק ולעיתים בלתי נסבל, אימה וטרור נפשיים שמקשים על המתמודדים לווסת את רגשותיהם בעת פרידה. הקושי המרכזי הוא לייצר דימוי פנימי של הפרטנר כאשר הוא נעדר פיזית. 

 

 

חרדת נטישה בהפרעת אישיות סכיזואידית

 

הפרעת אישיות סכיזואידית שונה מהותית משתי הקודמות.

אצל סכיזואידים מתבטאת החרדה מנטישה דווקא בהימנעות מיחסים מחייבים ואינטימיים.

בראיה פסיכואנליטית, הסכיזואיד מתמודד עם דילמה עמוקה ולא מודעת בהתייחסותו לקשר קרוב - הוא נקרע בין חרדה מהיבלעות בתוך מערכת יחסים זוגית לבין תחושה עמוקה שהאהבה שלו עלולה להיות הרסנית ופוגענית. 

אנשים בעלי מבנה אישיות סכיזואידי יחוו לעיתים קרובות את חרדת הנטישה דרך תסמינים פסיכוסומטיים, כמו כאבי בטן, כאבי ראש וקשיי שינה.   

 

 

טיפול בחרדת נטישה

 

פסיכותרפיה או טיפול פסיכולוגי דינמי ממוקד יחתור להבנה ולחקירה (exploration) של הקונפליקטים הפנימיים שחיים מחדש בתוך היחסים הרומנטיים.

 

בדרך כלל יש כאן שחזור של יחסים מורכבים וחלקיים עם דמויות הוריות מוקדמות, ומשאלה לא מודעת לפתור ולהתיר אותם בהווה. 

 

בטיפול דינמי ממוקד, המטפל מאוד אקטיבי, מעורב ובונה יחסי צוות שמטרתם להגיע לתוצאות מהירות ועמידות לאורך זמן.

 

 

מה גורם לחרדת נטישה?

 

המפגש עם חרדת נטישה בשנות הבגרות, בעיקר במהלך קשר זוגי, לא אומר שהיא התחילה שם.

 

מומחים מתקשים להסכים לגבי הסבר ספציפי גורם להפרעה זו אצל מבוגרים, אך ידוע כי היא נוכחת לעתים קרובות לצד מצבים אחרים הקשורים לחרדה, כמו הפרעת פאניקה, אגורפוביה והפרעת חרדה כללית.

 

התמונה מורכבת.

 

יש אנשים שאצלם הדבר נגרם בבירור מטריגר ממוקד ומובחן בחיים, בעוד שאצל אחרים מדובר בשילוב של גורמים. למשל: 

 

• חוויות נטישה בעבר, בעיקר של דמויות משמעותיות - מבוגרים חרדים מנטישה בגלל שחוו כזו בילדות מצד הורה, סב/סבתא או מטפל עיקרי אחר.

• הזנחה או התעללות – יחס גרוע ממטפל עיקרי והתנהגויות שהפחידו את הילד יכולים להיות טראומטיים או לגרום לחרדה, מה שמקשה על יצירת התקשרויות בריאות בהמשך החיים. 

• חוסר יציבות משפחתית – היעדר עקביות של מטפל עיקרי - באופן מכון או באקראי - יכולים לנטוע חרדה אצל הילד לגבי מידת הביטחון בקשרים עתידיים.

 

אגב, הטריגר ממש לא חייב להיות בהקשר פסיכולוגי של חוויית נטישה -

מחקר בדק ומצא כי בני זוג או מטפלים עיקריים של מבוגרים הסובלים מהתקפים אפילפטיים יחוו רמות גבוהות יותר של חרדה, דיכאון וחרדת נטישה (Yavlal & Cetin, 2023).

 

 

מדוע חרדת נטישה מופיעה אצל ילדים?

 

הסבר קוגניטיבי

 

מצב בלתי נודע. העדר סכימות: העדר סכמות לגבי הזר או לגבי מה קורה כשהאם נעלמת ולכן מעורר בו את החרדה.

 

ג'רום קגן, פסיכולוג התפתחותי וחוקר באוניברסיטת הרווארד, טען שההסבר מדוע התופעות מתחילות בגיל שנה וחצי קשורות להיעדר סכמות, כלומר כאשר התינוק מסתכל על אדם זר, נועץ מבט בו, הוא עושה זאת על מנת: לבדוק את התכונות הפיזיולוגית של הדמות, אל מול הסכמות שיש לו- אין לו סכמה של הדמות הזאת, היא דמות זרה (אין לו ייצוגיות מנטאלית שלו). חוסר ההיעדר של ייצוגיות, מביא את הפחד. התינוק מפתח סכמות ספציפיות לדמויות, בהדרגה הוא יפתח סכמות מורכבות יותר.  כרגע הביטחון שלו נוצר על ידי כך שהוא מסתמך על דמות שנמצאת בסכמה שלו.

 

לדוגמא, חרדת נטישה אינה מופיעה כאשר האם נמצאת בבית שכן לתינוק יש  סכמה/ייצוגיות, למקומות שהיא יכולה לשהות בהם. אין לו בעיה שהיא תהיה בחדר נפרד - לדוגמא - סכמה של האם במטבח. אין לתינוק סכמה של מה האם עושה מחוץ לבית, ולכן מצב בו נעדרת סכמה מעורר בו חרדה.

 

במחקר מעבדה בו השתתפו תינוקות בגיל שנה ואמהות, נעזרו החוקרים בשלושה חדרים: תחילה, האם והתינוק שיחקו בחדר המרכזי. מתוך החדר המרכזי, משני צידיו, ניתן להיכנס דרך פתחים לשני החדרים האחרים. האם התבקשה לקום וללכת לחדר א', בהתחלה, התינוק הראה סימני מצוקה. היא הלכה לחדר א' מספר פעמים- כעת נוצרה אצלו סכמה היכן נמצאת אמא כאשר היא לא איתו ולכן הוא לא הראה עוד סימני מצוקה. עם זאת, כאשר האם הלכה לחדר ב' התעוררו שוב סימני המצוקה - לא הייתה לתינוק סכמה של חדר ב'. ולמרות שהתגבשה כבר סכמה של אמא בחדר א', היא לא הייתה שם.  

 

לסיכום, עד שהסכמות הללו מתעצבות, היעדרן מעורר חרדת נטישה אצל התינוק.

 

 

הסבר בגישת ההתקשרות

 

ג'ון בולבי, אבי גישת ההתקשרות, ייחס את חרדת הנטישה של התינוק לתכונות הישרדותיות: במצבים שהתינוק נחשף לאנשים שהוא לא מכיר, או שהדמות ההתקשרות נעלמת או עוזבת, התינוק מראה סימנים של מצוקה: הוא יחפש את הדמות וירצה להיצמד אליה. בולבי מתייחס לחרדות אוניברסאליות שאמורות להופיע אצל כל תינוק.  הן מגיעות לשיאן בגיל שנה ובהדרגה יורדות במהלך השנתיים הראשונות לחיים. גישה זו מסבירה את העוררות של החרדות כהסבר שקשור לצורך ההישרדותי שלנו. 

 

מערכת ההתקשרות תתעורר בעוצמה חלשה יותר כשמערכת החקירה מעוררת. כשתינוק רוצה לחקור את סביבתו וללמוד אותה גם אז צריך לדאוג שמישהו ישמור עליו כשהוא לוקח סיכונים ואתגרים. שני מצבים אלו מעוררים את מערכת ההתקשרות. וכשהיא מתעוררת גם מערכת הטיפול מגיבה- של האם.

 

ההסבר של בולבי הוא הסתגלותי והישרדותי  - ככל שהתינוק יותר עצמאי, כך הוא לומד יותר את סביבתו, יותר חשוף למצבים וכך פועלת המערכת ההתקשרותית לצורך ההגנה, ההישרדות וההסתגלות שלו.  

על פי גישת ההתקשרות, דפוס ההתקשרות שנוצר בינקות נותר קבוע גם בילדות המאוחרת ובבגרות. פרידה ממשית או חוויה של פרידה מפעילה דפוסי התקשרות כפי שנלמדו בינקות. ניתן לראות את ההבדלים בין דפוסי ההתקשרות השונים גם מבחינה מוחית, כפי שנראה במחקר עדכני (Schoett et al, 2023). 

 

אם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתייעץ, תרימו טלפון ונתאם מפגש עם פסיכולוג לשיחה פרטנית, מטפלת זוגית מומלצת בתל אביב, בטיפול זוגי באינטרנט, או עם המטפלים שלנו בכל הארץ. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

 

  

כתיבה:

 

אופיר ברגמן, MA,

עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

18 בדצמבר 2023  

 

 

 

מקורות:

 

Barbaro, N., Weidmann, R., Burriss, R. P., PhD, Wünsche, J., Buehler, J. L., Shackelford, T. K., & Grob, A. (2020, October 31). The (Bidirectional) Associations Between Romantic Attachment Orientations and Mate Retention Behavior in Male-Female Romantic Couples. https://doi.org/10.31234/osf.io/tskc4 

 

Bowlby J (1988). A Secure Base: Parent-Child Attachment and Healthy Human Development. Tavistock professional book. London: Routledge

 

Finsaas, M. C., & Klein, D. N. (2021). Adult separation anxiety: Personality characteristics of a neglected clinical syndrome. Journal of Abnormal Psychology, 130(6), 620–626. https://doi.org/10.1037/abn0000682

 

Kagan, J. (2003). "Biology, Context, and Developmental Inquiry" (pdf). Annual Review of Psychology. 54: 1–23.

 

Shear K, Jin R, Ruscio AM, Walters EE, Kessler RC. Prevalence and correlates of estimated DSM-IV child and adult separation anxiety disorder in the National Comorbidity Survey Replication. Am J Psychiatry. 2006 Jun;163(6):1074-83. doi: 10.1176/ajp.2006.163.6.1074. PMID: 16741209; PMCID: PMC1924723. 

 

Schoett MJS, Basten U, Deichmann R, Fiebach CJ, Fischmann T. Brain responses to social cues of attachment in mid-childhood. Attach Hum Dev. 2023 Feb;25(1):35-49. doi: 10.1080/14616734.2020.1840791. Epub 2021 Jan 19. PMID: 33464174.

 

Silove, D. M., Marnane, C. L., Wagner, R., Manicavasagar, V. L., & Rees, S. (2010). The prevalence and correlates of adult separation anxiety disorder in an anxiety clinic. BMC psychiatry, 10, 21. https://doi.org/10.1186/1471-244X-10-21

 

Yavlal, F., & Cetin, A. (2023). Separation anxiety and depression in caregivers of epileptic patients. Eur Rev Med Pharmacol Sci, 27(3), 859-866. doi: 10.26355/eurrev_202302_31178