טיפול בהפרעות אכילה באמצעות מציאות מדומה (VR)

אצל רובנו מתעוררים קשיים בתקופות של חוסר ודאות, אבל אצל מתמודדים עם הפרעות אכילה, שנוטים להיות יותר נוקשים ופחות גמישים, הקושי אפילו יותר גדול.

בזמנים של מתח, כמו במלחמת חרבות ברזל, אנשים נוטים אוטומטית לחזור לאסטרטגיות התמודדות לא יעילות שלהם מהעבר, ואצל מי שיש לו הפרעות אכילה האסטרטגיות האלה הרבה פעמים כוללות התנהגויות לא בריאות שקשורות באכילה.

בשביל אדם כזה אפילו קניות בסופר יכולות להיות חוויה מציפה, ובשילוב עם תורים ארוכים והתנהגות מטורפת של אנשים שממלאים את העגלה ואוגרים מזון, זה אפילו עוד יותר טעון.

מאגרי אוכל בסופר יכולים לגרום לחרדה רצינית אצל מי שחווה מניעת מזון בצורת דיאטה חריפה וזה יכול להיות טריגר לדחף לזלילה או לאגירת מזון.

טיפול פסיכולוגי במציאות מדומה מוכר כבר מאז שנות ה-90 נעשה בה שימוש לאיתגור בעיות נפשיות, ובכלל זה הפרעות אכילה.

עם הזמן מפותחות סביבות וירטואליות המותאמות לצרכים הספציפיים ולקצב האישי של כל מטופל.

למשל, עבור מתמודדים עם OCD הקשור לזיהום, נבנו סצנות של מטבח וירטואלי עם רמות שונות של לכלוך. המטופלים נחשפים בהדרגה לסיטואציות מאתגרות יותר, תוך מעקב אחר רמות החרדה והגועל שלהם.

בווראציה מושקעת של הטיפול צולמו סרטוני 360 מעולמו הפרטי של המטופל, מה שאפשר חשיפה מציאותית במיוחד.

עבור פוביה מעכבישים, פותחו תרחישים שונים כמו חיפוש וירטואלי והתקרבות הדרגתית לעכביש.

מחקר עכשווי על טיפול VR בהפרעות אכילה חקר את פוטנציאל השימוש בטכנולוגיית המציאות המדומה בפסיכותרפיה, באופן הבא:

החוקרים השתמשו בהערכת דימוי גוף אונליין של 130 נשים צעירות, לאיתור כאלה העשויות להיות בסיכון להפרעות אכילה.

14 מתוכן אותרו ככאלה, ונקראו לחדר נפרד, בו חבשו קסדות מציאות מדומה והונחו על ידי מטפלים שנכחו במקום. תחילה, הן התבקשו ליצור אווטאר (תמונה אישית המייצגת משתמש) של עצמן, במידותיהן, שתסייע להן לראות תמונה מדויקת של שלהן. לאחר מכן, המטפלים השתמשו במערך הווירטואלי לשם טיפול בחשיפה, שבאמצעותו סייעו לנבדקות לפתח קבלה עצמית גדולה יותר.

בתרגיל אחד, למשל, האווטאר פשט עוד ועוד בגדים, עד שנותר בתחתוניו בלבד, תוך כדי הדרכה של הנשים בנוגע למחשבותיהן ולתחושותיהן.

טיפול בחשיפה בהקשר של VR

טיפול בחשיפה עוזר לסובלים מתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), פוביות והפרעות חרדה להתייצב בסביבה תומכת ובטוחה מול האלמנטים שמפחידים אותם.

הטיפול כולל התמודדות עם רגשות ולמידת טכניקות לקרקוע והרפיה.

הטיפול רלוונטי גם להפרעות אכילה, משום שסימן היכר שלהן הוא התעסקות מייצרת-חרדה בנוגע למראה ולמשקל. טיפול בחשיפה למראה, כמו זה שנעשה באמצעות המציאות המדומה, יכול לסייע להתמודד עם הרגשות שליליים שצצים כשהמטופל ניצב מול גופו.

כיום, מטפלים רבים מאמינים שהתמודדות עם הפרעת אכילה דורשת טיפול הוליסטי ורב-מקצועי שנותן מענה למצבו המנטלי של המטופל, לשינוי התנהגות ולתזונה נכונה.

טיפול באמנות, למשל, עוזר להבין את היחסים בין פרפקציוניזם, דימוי גוף וערך עצמי. למשל באמצעות ציור חופשי (בלי למחוק), המטופל לומד לקבל טעויות ולבטא את עצמו מבלי להתרכז בכך שהתוצאה ״תראי טוב״ או תהיי ״מושלמת״.

במקרה של מציאות מדומה, הטיפול יכול להיות אפקטיבי להפרעות אכילה ולדימוי גוף שלילי, ככזה המטפח תפיסה עצמית מדויקת יותר.

יחד עם זאת, טיפול במציאות מדומה עדיין אינו מספיק מבוסס כטיפול עצמי בלבד. הוא חייב להיות מגובה בטיפולים מוכחים (שמצטברים) ולהיעשות בתמיכה ובהכוונה של מטפל מקצועי.

לעתים קרובות עיוותים בדימוי הגוף משחקים תפקיד ברצונם של אנשים הסובלים מהפרעות אכילה לרדת במשקל, ובפחד שלהם לעלות במשקל. הדבר עלול לגרום להתנהגות של ״בדיקות גוף״ תכופות, דיאטה קיצונית ו/או התעמלות מוגזמת.

העיוותים הללו יכולים להתקיים גם ללא הפרעת אכילה, או להיות סימפטום של הפרעת גוף דיסמורפית (BDD), ולא רק שהם עלולים להחמיר/להוביל לסימפטומים של הפרעות אכילה ו-BDD, אלא שהם יכולים, לאור המתח שהם יוצרים, להיות גורמים מעכבים גם במערכות יחסים, בעבודה ובפעילויות חברתיות.

לא קל להילחם בעיוותים התפיסתיים הללו, שטבועים במטופלים עמוקות. הטיפול בשינוי דימוי הגוף כולל עבודה על קבלה עצמית, הבנה של המחשבות והרגשות שלנו, הבנה של היחסים בין המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו, וניסיון לחשוב בדרכים חדשות.

מחקרים הראו שיש טיפולים אפקטיביים להפרעות אכילה ולבעיות בדימוי גוף, בהם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) וטיפול בקבלה ומחויבות (ACT).

למעשה, לצד המציאות המדומה, המחקר הנ״ל, שתוצאותיו היו אופטימיות, עשה שימוש הן בטיפול בחשיפה והן ב-ACT בהנחיית מטפלים, ואולי זוהי הסיבה לאפקטיביות שהדגים. בטיפול בהפרעות בדימוי גוף, לא משנה באיזו שיטה משתמשים - חשוב שהמטפל יהיה מומחה בעיוותי חשיבה. עוד חשוב לזכור שהתהליך אינו ליניארי, ושגם אם חוזרים אחורה - אפשר בכל רגע לבחור לנסות שוב, ללא שיפוט עצמי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

16 ביולי 2024

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Ferraioli, F., Culicetto, L., Cecchetti, L., Falzone, A., Tomaiuolo, F., Quartarone, A., & Vicario, C. M. (2024). Virtual Reality Exposure Therapy for Treating Fear of Contamination Disorders: A Systematic Review of Healthy and Clinical Populations. Brain sciences, 14(5), 510. https://doi.org/10.3390/brainsci14050510

Matsangidou M, Otkhmezuri B, Ang CS, et al. “Now i can see me” designing a multi-user virtual reality remote psychotherapy for body weight and shape concerns. Hum Comput Interact. 2020;1-27. doi:10.1080/07370024.2020.1788945