טיפול חשיפה בכתיבה (WET) להתמודדות עם פוסט-טראומה

 

 

מהו טיפול חשיפה בכתיבה?

 

טיפול חשיפה בכתיבה, או Written Exposure Therapy) WET), הוא טיפול פסיכותרפי המורכב מפרוטוקול טיפולי פשוט וקצר. 

המטופלים/ות, שמתמודדים עם טראומה נפשית, מתבקשים לכתוב ברציפות על האירוע הטראומטי, לאורך 30 דקות, במהלך חמישה מפגשים טיפוליים בסך הכל. 

אורך כל מפגש עם המטפל הוא 40 עד 60 דקות ובניגוד לטיפול CBT בטראומה, המטופלים אינם נדרשים להכין שיעורי בית במהלך השבוע.

 

מספר מצטבר והולך של מחקרים מצביע על כך שטיפול חשיפה בכתיבה יעיל ל-PTSD, גם כאשר מדובר במקרים מורכבים, בהם קיים ריבוי סימפטומים ונוכחת תחלואה נלווית ֿ(Marx et al, 2021; Thompson-Hollands et al, 2018)

 

בהשוואה לטיפולים אחרים ממוקדי טראומה, כמו טיפול בחשיפה ממושכת, שיעור הנשירה במהלך טיפול WET נמוך יותר, לעיתים פחות מ-10%.

 

 

המודל התיאורטי

 

פרוטוקול הטיפול ב-WET פותח באמצעות סדרה של מחקרים שיטתיים, תוך השענות על המודלים הקליניים של הכחדת פחד, עיבוד רגשי וטיפול בחשיפה.

מחקרים אלו בחנו את המידה בה אנשים שחוו אירוע טראומטי וסבלו מתסמיני PTSD חוו הקלה סימפטומטית לאחר כתיבה על האירוע הטראומטי אליו נחשפו.

 

 

כמה כתיבה נדרשת להנעת שינוי?

 

מפתחי גישת WET בחנו את היקף הכתיבה הנדרש כדי להביא לשינוי משמעותי קלינית (Sloan & Marx, 2019).

 

הם מצאו כי 5 מפגשי כתיבה של 30 דקות כל אחד הביאו להפחתה בפחד הטראומטי ולשיפור בתסמיני ה- PTSD מהם סבלו.

 

במסגרת מפגשים אלו התבקשו המטופלים לכתוב בפירוט על החוויה הטראומטית, תוך מתן דגש למחשבותיהם ולרגשותיהם בעת התרחשות האירוע. 

 

 

דרך הכתיבה החוזרת ונשנית על החוויה הטראומטית שלו, המטופל לומד כי:

 

• זיכרון הטראומה אינו מסוכן וניתן לחוות אותו ללא מצוקה משמעותית.

• המצוקה הקשורה לזיכרון הטראומה היא מצוקה חולפת.

• קשיים רגשיים פוחתים בהדרגה עם הזמן, ספונטנית, גם מבלי לעשות דבר.

• תגובות פיזיולוגיות, כמו דופק מהיר והזעה, אינן מסוכנות.

• ניתן לשאת רגש שלילי עוצמתי.

• ניתן לפתח דרכים חדשות לבהנת הטראומה.

 

טיפול WET אינו דורש חשיפה במציאות, כלומר מפגשים המתקיימים בחוץ, מעבר לסשנים המטפל בקליניקה. יחד עם זאת, מחקר מצא כי התמודדות עם אנשים, מצבים ומקומות שנמנעו בעבר, הקשורים לטראומה מתרחשת באופן ספונטני תוך כדי התהליך בגישה זו (Sloan et al, 2012).

 

על אף שהראיות תומכות בהשערה שהכחדת הפחד היא מנגנון בסיסי של WET, סביר שקיימים מנגנונים מנטליים נוספים המתקשרים להפחתה הניכרת בסימפטומים, ומתנהלים כיום מאמצים לזהותם.

 

 

יעילות WET

 

שני מחקרים מבוקרים מצאו כי טיפול WET נמצא יעיל, כאשר בכל אחד מהמחקרים נמצא שיפור בתסמיני PTSD אצל המשתתפים (Sloan et al, 2012;.Sloan et al, 2018).

 

יתרה מכך, לאחר סיום הטיפול, מרבית המטופלים לא עמדו עוד בקריטריונים של אבחנת PTSD וההטבה נותרה עקבית ויציבה גם שנה לאחר סיום הטיפול.

 

 

בקרב מתמודדים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית נמצא כי WET יעילה במידה דומה לטיפול CPT - טיפול בעיבוד קוגניטיבי (Thompson-Hollands et al, 2018), למרות שפרוטוקול טיפול WET דורש כמחצית ממספר המפגשים בהשוואה ל-CPT.

 

בנוסף, נמצא כי פחות משתתפים נשרו מקבוצת ה-WET לעומת ה-CPT בחמש הפגישות הראשונות. מבדיקה ראשונית של משתנים ממתנים אפשריים (למשל, חומרת PTSD, הפרעות פסיכיאטריות נלוות, גזע, מין) לא נמצאו משתנים ממתנים המשפיעים על השינוי הסימפטומטי של PTSD בטיפול (Marx et al, 2021).

 

המחקר הקיים בתחום בוצע ברובו על ידי מפתחי הטיפול.

זה מקשה בינתיים על יכולת ההכללה והתוקף, אבל קבוצות חוקרים נפרדות מקיימות כיום מאמץ מקביל לבחון את היעילות של WET.

 

 

מחקר על אנשי צבא וחיילים משוחררים

 

במחקר פיילוט ביקשו החוקרים לבחון את ההיתכנות והקבילות של פרוטוקול ה-WET בקרב יוצאי צבא עם PTSD כרוני ולהשיג כמה ממצאי פיילוט (Sloan et al, 2013).

 

חמישה מתוך שבעה יוצאי הצבא שהשתתפו בפיילוט דיווחו על הפחתה משמעותית בתסמיני ה-PTSD בעקבות הטיפול ושיפור זה נשאר יציב בבדיקה שהתקיימה שלושה חודשים לאחר מכן. 

בנוסף, כל המשתתפים שדיווחו על שיפור סימפטומטי לא עמדו עוד בקריטריונים לאבחנה של PTSD.

דירוגי שביעות הרצון מהטיפול היו גבוהים ורק משתתף אחד נשר מהטיפול.

 

מחקר מבוקר אחר, שפורסם לאחרונה, שילב בין משתתפים אזרחים לבין חיילים משוחררים (Sloan et al, 2022).

המחקר מצא כי המשתתפים הראו ירידה משמעותית בחומרת הסימפטומים של PTSD והנשירה מהטיפול הייתה נמוכה, 6% בלבד. 

 

 

מחקר על תחלואה נלווית ואוכלוסיות מיוחדות

 

ממצאים שפורסמו עד כה מצביעים על כך ש-WET יעילה עבור מתמודדים עם תסמיני PTSD חמורים וכרוניים, שלצידם נוכחת תחלואה פסיכיאטרית נלווית, כמו דיכאון (Marx et al, 2021).

 

 

דגשים, המלצות והכשרה

 

כפי שתואר קודם, ישנם מספר מחקרים אשר מתקיימים כעת הבוחנים את יעילותה של WET כשיטת פסיכותרפיה ל-PTSD עבור אוכלוסיות מגוונת - יוצאי צבא ושירות בטחוני, חדרי מיון ומחלקות פסיכיאטריות.

 

WET  מועברת גם בפלטפורמות וירטואליות, כמו זום, כאשר הנרטיבים נאספים דיגיטלית, דרך הודעות טקסט ומייל.

 

נכון לעכשיו לא מומלץ להעביר טיפול WET באופן טלפוני בלבד.

קיים צורך בבניית הכשרה מותאמת להעברת טיפול WET בעזרת שיחות וידאו, ובכלל נדרשת בחינה של הכשרות מטפלים ליישום המדריך הטיפולי (LoSavio at al, 2021).

 

 

טיפול WET במבנה אינטנסיבי

 

על אף שהפרוטוקול הטיפולי דורש בדרך כלל 5 מפגשים שבועיים באורך 50 דקות, ישנם מחקרים שתומכים בהעברה אינטנסיבית יותר של הטיפול (למשל, לאורך מספר ימים עוקבים).

 

אחד המחקרים שמתקיימים כעת בוחן את היעילות של WET המועבר באינטנסיביות גבוהה (9) ואחר בוחן גרסה של הפרוטוקול שתתאים יותר לטיפול פסיכולוגי ממוקד, בן 6 פגישות, כל מפגש חצי שעה.

 

 

כתיבה:

 

 

גלי יפה, תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית

 

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

16 ביוני 2023 

 

 

מקורות:

 

Sloan, D. M. & Marx, B. P. (2019). Written Exposure Therapy for PTSD: A brief treatment approach for mental health professionals. American Psychological Press. http://dx.doi.org/10.1037/0000139-001

 

Marx, B. P., Thompson-Hollands, J., Lee., D. J., Resick, P. A., & Sloan, D. M. (2021). Estimated intelligence moderates Cognitive Processing Therapy outcome for posttraumatic stress symptoms. Behavior Therapy, 52, 162-169. http://dx.doi.org/10.1016/j.beth.2020.03.008

 

Thompson-Hollands, J., Marx, B. P., Lee, D. J., Resick, P. A., & Sloan, D. S. (2018). Long-term treatment gains of a brief exposure-based treatment for PTSD. Depression and Anxiety, 3(10), 985-991. https://doi.org/10.1002/da.22825

 

Sloan, D. M., Marx, B. P., Bovin, M. J., Feinstein, B. A., & Gallagher, M. W. (2012). Written exposure as an intervention for PTSD: A randomized controlled trial with motor vehicle accident survivors. Behaviour Research and Therapy, 50(10), 627-635. https://doi.org/10.1016/j.brat.2012.07.001

 

Sloan, D. M., Marx, B. P., Lee, D. J., & Resick, P. A. (2018). A brief exposure based treatment for PTSD versus Cognitive Processing Therapy: A randomized non-inferiority clinical trial. JAMA Psychiatry, 75(3), 233-239. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2017.4249

 

Hamblen, J. L., Norman, S. B., Sonis, J. H., Phelps, A. J., Bisson, J. I., Nunes, V. D., Megnin-Viggars, O., Forbes, D., Riggs, D. S., & Schnurr. P. P. (2019). A guide to guidelines for the treatment of posttraumatic stress disorder in adults: An update. Psychotherapy, 56(3), 359-373. https://doi.org/10.1037/pst0000231

 

Sloan, D. M., Lee, D., Litwack, S., Sawyer, A. T., & Marx, B. P. (2013). Written Exposure Therapy for Veterans diagnosed with PTSD: A pilot study. Journal of Traumatic Stress, 26(6), 776-779. https://doi.org/10.1002/jts.21858

 

Sloan, D. M., Marx, B. P., Resick, P. A., Young-McCaughan, S., Dondaville, K. A., Straud, C. L., Mintz, J., Litz, B., & Peterson, A. L., for the STRONG STAR Consortium (2022). Effect of Written Exposure Therapy versus Cognitive Processing Therapy on increasing treatment efficiency among military Service members: A randomized noninferiority trial. JAMA Network Open, 5(1), e2140911. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2021.40911

 

Marx, B. P., Fina, B. A., Sloan, D. M., Bryan, C. S., Young-McCaughan, S., Dondanville, K. A., Tyler, H. C., Blankenship, A. E., Schrader, C. C., Kaplan, A. M., Bryan, C. J., Hale, W.J., Mintz, J., & Peterson, A. L. for the STRONG STAR Consortium (2020). Written Exposure Therapy for posttraumatic stress symptoms and suicide risk: Design and methodology of a randomized controlled trial with patients on a military psychiatric inpatient unit. Contemporary Clinical Trials, 110, 106564. https://doi.org/10.1016/j.cct.2021.106564

 

Sloan, D. M., Marx, B. P., Acierno, R., Messina, M. & Cole, T. A. (2021). Comparing Written Exposure Therapy to Prolonged Exposure for the treatment of PTSD in a Veteran sample: A non-inferiority randomized design. Contemporary Clinical Trials Communications, 22, 100764. https://doi.org/10.1016/j.conctc.2021.100764

 

LoSavio, S. T., Worley, C. B., Aajmain, S., Rosen, C., Stirman, S. W., & Sloan, D. M. (2021). Effectiveness of Written Exposure Therapy for posttraumatic stress disorder in the Department of Veterans Affairs Healthcare System. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy. Advance online publication. https://dx.doi.org/10.1037/tra0001148

 

Thompson-Hollands, J., Marx, B. P., Lee, D. J., Resick, P. A., & Sloan, D. M. (2018). Long-term treatment gains of a brief exposure-based treatment for PTSD. Depression and Anxiety, 35(10), 985-991. https://doi.org/10.1002/da.22825