פחד מדם | איך מטפלים נכון, מוכח ויעיל בפוביה מדם?

 

האם כשאתם רואים דם אתם

חווים ירידה בלחץ הדם,

סחרחורות או בחילות?

 

האם אתם מתעלפים, או מרגישים

שאתם עומדים להתעלף?

 

האם אתם מתקשים

להמשיך לתפקד

כשאתם נחשפים לדם, גם כשאינו שלכם?

 

אם התשובות לשאלות אלה, או לחלקן, חיובית-

ייתכן שאתם סובלים מפוביה מדם

 

 

 

מהי פוביה מדם (המופוביה)?

פחד מדם, או בשמו הפסיכולוגי, המופוביה / המטופוביה, היא פוביה שכיחה שמופיעה ב-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי.

 

מדובר בפחד קיצוני ובלתי פרופורציונלי ממראה דם, שגורם לעיתים קרובות לירידה פתאומית בלחץ הדם ובקצב הלב ובמקרים קיצוניים להתעלפות, אובדן הכרה זמנית כתוצאה מהתגובה הגופנית החזקה לחרדה. 

 

 

מה התסמינים של פחד מדם?

הסובלים מפוביה מדם נרתעים מעצם המחשבה על דם, מחשיפה ממשית לדם בתמונות, בסרטים וכמובן במציאות, ומתקשים מאוד לתפקד כשהם נחשפים לדם.

 

בבדיקת דם, למשל, הם נוטים לאבד עשתונות, תוך שהם מפגינים חרדה קשה, לא רציונלית, או מוגזמת, לצד רצון חזק להימנעות ממצבים ספציפיים שעלולים לעורר את הפחד. 

ההפרעה עלולה להיות מסוכנת, לאור העובדה שהמתמודדים עמה מפתחים הימנעות גורפת מכל בדיקה רפואית שעלולה להיות כרוכה בחשיפה לדם, קל וחומר בדיקות פולשניות או ניתוחים. 

 

קשה להגזים בתיאור המגבלות הרבות עמן מתמודדים אנשים עם חרדה מדם: 

 

למשל, לטיפול פסיכולוגי מגיעים גברים שממש רוצים להיות נוכחים בלידה אך נבהלים אפילו לחשוב על הסיטואציה. 

לצדם, פונות לטיפול אמהות שמתקשות לשים פלסטר או תחבושת לילדם שנפצע קלות, אנשים מבוגרים שנמנעים בקביעות מטיולים בטבע או פעילויות ספורטיביות מתוך החשש מפציעה, מתנדבים שרוצים לתרום דם וכמובן הורים טריים, שחווים חרדה עצומה לקראת ברית מילה לרך הנולד.

 

 

איך מאבחנים פוביה מדם?

כמה מילים על תחלואה נלווית ואבחנה מבדלת:

 

פוביה מדם קשורה מבחינה אבחונית לפוביות אחרות שקשורות אליה אינטואיטיבית, כמו פחד מזריקות וממחטים (טריפנופוביה), פחד מטיפולי שיניים (חרדה דנטלית), חרדה מפני ניתוחים ופחד מרופאים. 

 

מבחינת האבחון, ניתן לזהות חפיפה בין פחד מדם לבין תסמינים של היפוכודריה וחרדת בריאות. 

 

פחד מדם והתעלפות

העילפון כתוצאה מחשיפה לדם נגרמת כתוצאה מתהליך פיזיולוגי שנקרא סינקופה ואזו-ואגאלית - מדובר בפעילות אוטונומית, אוטומטית, "כיבוי השאלטר" שמתרחש בעקבות ירידה חדה ופתאומית בדופק ובלחץ הדם.

אלה גורמים לאיבוד הכרה רגעי ומיידי שלאחריו התאוששות מהירה.

 

סינקופה היא תופעה שכיחה למדי בהקשרים פסיכולוגיים ורפואיים אחרים והיא נחשבת לאחת הסיבות הנפוצות לפנייה לחדר מיון. 

מחקרים שמתחקים אחר המהלך הפיזיולוגי שחווים מטופלים הסובלים מפחד מדם מלמדים שתהליך העילפון מורכב משני שלבים:

 

• תחילה נצפית עליה דרמטית בקצב הלב ובלחץ הדם 

• לאחר מכן מופיעה ירידה תלולה בשני המשתנים

 

נכון להיום לא ידוע על טיפול תרופתי שיכול למנוע עילפון. 

 

 

מה הגורמים לפוביה מדם?

למרבית היונקים, לא רק לנו ההולכים על שניים, יש רתיעה מדם. כמונו, גם הם נבהלים למראה בן-מינם שותת דם.

לחוקרים ולפסיכולוגים שחוקרים את ההפרעה יש השערה לגבי התהליך הפיזיולוגי המשותף לכל היונקים במצבים מפתיעים בהם הם נחשפים לנוזל האדום: ירידה קיצונית בלחץ הדם.

 

בנוסף, קיים גם קשר משפחתי, שמקורותיו עשויים להעיד על קשר גנטי: לרוב המתמודדים עם פוביה מדם יש בני משפחה מקרבה ראשונה שמתמודדים אף הם עם פוביה דומה, בשיעור גבוה בהרבה בהשוואה לסוגים אחרים של פוביות ספציפיות. 

 

 

מהי טכניקת הטיפול Applied Tension?

 

טיפול הבחירה (כלומר, הטיפול המועדף, הנחקר והמותאם ביותר להפרעה) בפוביות מדם הוא CBT, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

 

באופן ספציפי, מטפלי CBT משתמשים בטכניקה התנהגותית וגופנית פשוטה לביצוע שנקראת Applied Tension - טכניקה ייעודית שפותחה במיוחד במטרה לסייע נקודתית למטופלים המתמודדים עם פוביה מדם.

 

רכישת הטכניקה ממוקדת וקצרה להפליא - 5 מפגשים - שבמהלכם תלמד ותתרגל מיומנות התמודדות מוכחת ויישומית שמשפיעה מיידית על הירידה בלחץ הדם ומניעת התעלפות. 

 

שיטת Applied Tension יעילה במיוחד: היא מפחיתה סימפטומים באופן משמעותי ו-90% מהמטופלים שלומדים אותה מצליחים להפחית את התסמינים של חרדה מדם. 

 

 

איך זה עובד?

טכניקת Applied Tension מאוד דומה לטיפולי CBT בפוביות, רק שהיא עובדת הפוך:

במקום להרפות את שרירי הגוף כדי להירגע, מותחים את השרירים כדי למנוע התעלפות. 

 

הרציונל מתבסס על אימון בתגובה מתחרה, אם אנחנו מרגישים שאנחנו עוד רגע מתעלפים, נלמד לעשות מייד את הפעולה הגופנית המנוגדת - נגביר את המתח השרירי ונעכב בתהליך הדו-שלבי את אובדן ההכרה (הרפיה גופנית, דרך מצוינת לטיפול בחרדות, תקדם את ההתעלפות). התרגול מלמד את המטופל לשמור על מתח שרירי לא אפסי (כדי לא להגיע לצניחה במתח שריר). כלומר, טיפונת לכווץ את השרירים כאשר נחשפים לדם. 

 

 המטופל לומד לתרגל את הטכניקה הפשוטה כאשר הוא נחשף בטיפול ובבית לגירוי המאיים. בדיוק כמו ברציונל היישומי של טיפול CBT בחשיפה, התהליך התרפויטי מתנהל בקצב אישי, צעד אחר צעד, כאשר המטפל מכוונן את המשימות. ככל שפוחת הפחד כך מתקדמים לגרויים מאיימים יותר בהיררכיית החשיפה ומאפשר למטופל להתמודד היטב בסיטואציות מחרידות. 

 

תרגול מתיחת שרירים

 

• שב/י בנוחות על כיסא

• מתח את שרירי הידיים והרגליים במשך כ-15 שניות.

• החזק את המתח עד שתרגיש תחושה חמימה בראש.

• שחרר קצת את הגוף למשך חצי דקה (אל תרפה לגמרי, פשוט חזור למצב הרגיל).

• תרגל שוב ב-4 סטים. 

  

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

14 בדצמבר 2023

 

 

קראו המלצות 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

  

 

 

 

 

מקורות:

 

Aydin, M. A., Salukhe, T. V., Wilke, I., & Willems, S. (2010). Management and therapy of vasovagal syncope: A review. World Journal of Cardiology, 2(10), 308–315

 

Hood HK, Antony MM. Davis TEI, Ollendick TH, Öst L-G, editors. Evidence-based assessment and treatment of specific phobias in adults. Intensive One-Session Treatment of Specific Phobias. New York, NY: Springer; 2012:19–42

 

Lars-Göran et al (1984). Physiological responses in blood phobics. Behaviour Research and Therapy. Volume 22, Issue 2, 1984, Pages 109-117

 

Lillecreutz C., Josefsson A., Sydsjö G. An open trial with cognitive behavioral therapy for blood and injection phobia in pregnant women – A group intervention program. Archives of Women’s Mental Health. 2010;13:259–265

 

Marks, I. M. (1987). Fears, phobias, and rituals. New York: Oxford University Press

 

Marks I. Blood-injury phobia: a review. Am J Psychiatry. 1988;145:1213

 

Neale MC, Walters EE, Eaves LJ, et al. Genetics of blood-injury fears and phobias: a population-based twin study. Am J Med Genet. 1994;54:326–334

 

Öst, L.-G., & Sterner, U. (1987). Applied tension: A specific behavioral method for treatment of blood phobia. Behaviour Research and Therapy, 25(1), 25-29

 

Pitkin, M. R., & Malouff, J. M. (2014). Self-arranged exposure for overcoming blood-injection-injury Phobia: a case study. Health Psychology and Behavioral Medicine, 2(1), 665–669

 

Thyer BA, Himle J, Curtis GC. Blood-injury-illness phobia: a review. J Clin Psych. 1985;41:451–459

 

Willemsen H, Chowdhury U, Briscall L. Needle phobia in children: a discussion of aetiology and treatment options. Clin Child Psychol Psychiatry. 2002;7:609–619

 

Vogele C, Coles J, Wardle J, Steptoe A. Psychophysiologic effects of applied tension on the emotional fainting response to blood and injury. Behav Res Ther. 2003;41:139–155

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94

 

https://www.anxietybc.com/sites/default/files/AppliedTension.pdf

 

https://martinantony.com/wp-content/uploads/Overcoming-Medical-Phobias1.pdf

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Blood_phobia