אבחון פסיכודידקטי לילדים ונוער | מתי? היכן? איך? המלצות ומחירים

 

על המאמר הזה ישבנו הרבה, ערכנו, שינינו, התלבטנו,

בעיקר כדי לתת לכם, ההורים, את המידע העדכני והמדויק ביותר

לגבי על אבחון דידקטי לילד או לילדה שלכם.

אם גיליתם שגיאה או מצאתם עדכון - שלחו אלינו!

 

נכון להיום אנחנו לא מקיימים במכון טמיר

אבחונים פסיכודידקטיים, אלא פסיכודיאגנוסטיים,

אבל תהנו מהקריאה.

 

אתם מוזמנים לפנות אלינו למכון טמיר, טלפונית,

ולהיפגש לייעוץ

 

 

 

ענת שועה אברהמי,

פסיכולוגית חינוכית מומחית,

מכון טמיר תל אביב

  

 

יוצאים לדרך -

 

מהו אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי הוא תהליך אבחוני שמתאים לילדים בגילאי הגן המאוחר ועד התיכון.

החלק הראשון, האבחון הדידקטי נערך ע״י מאבחנת דידקטית מוסמכת. החלק הדידקטי בודק את היכולת הלימודית והשכלית של הילד, נותן תמונה ברורה לגבי מצבו, הקשיים עימם הוא מתמודד והצעות לגבי טיפול. לרוב, המורה, הגננת או היועצת החינוכית של בית הספר הן המפנות את הילד לאבחון, אך גם ההורים יכולים לקחת את הילד לאבחון עפ"י שיקול לדעתם.

החלק השני ממנו בנוי האבחון, הפסיכו של הפסיכודידקטי, מוסיף מידע פסיכולוגי חיוני ומתבצע על ידי פסיכולוגית חינוכית.

 הרכיב הדידקטי נעשה לרוב ע"י מאבחנת דידקטית מוסמכת, והרכיב הפסיכולוגי עושה פסיכולוגית חינוכית.

האבחון הדידקטי בודק קשת רחבה של יכולות תפיסה שונות, ביניהן תפיסה חזותית, כמותית, רצף, זמן, תפיסה מרחבית, שמיעתית ונוספת. הוא מגלה את הנקודות החלשות של הילד, איפה יוכל להסתייע בעזרה ואיזה סוג עזרה צריך.

האבחון הפסיכודידקטי מוסיף את הפן הפסיכולוגי לאבחון, וכן את מנת המשכל של הילד, בוחן את יכולותיו והתמודדותו הרגשית של הילד.

 

מאבחנת דידקטית מוסמכת לבחון רק את ההיבטים הלימודיים והקוגניטיביים, אך לא אינטילגנציה, לא את הפן הרגשי ולא הפרעות קשב וריכוז.

 

 

כמה זמן נמשך האבחון? 

אבחון פסיכודידקטי אורך לרוב 3 פגישות, עם איש/ת מקצוע מוסמך המעביר את האבחון:

הפגישה הראשונה מוקדשת להיכרות עם ההורים ולקבלת מידע נרחב על הילד.

שתי הפגישות הנוספות הן עם הילד, כאשר בסוף הפגישה השלישית מתקיים סיכום של האבחון.

לעיתים קיים צורך בפגישות נוספות, אך בכל מקרה מדובר בתהליך קצר טווח, שלא ייארך מעל 5 פגישות. 

 

 

כמה עולה אבחון פסיכודידקטי?

העלות משתנה לפי המקום בו בוחרים ההורים לקיים את האבחון:

השירות הציבורי, מכון פרטי, בשפ"ח או במרכז פסיכו-חינוכי אחר.

טווח המחירים נע בין 2,000 ל-4,000 ש״ח.  

 

בקופת חולים כללית, דרך התפתחות הילד, ובעמותת ניצן ניתן לפנות לקבל מחיר קהילתי. 

אם החלטתם לפנות לאבחון פסיכודידקטי פרטי, אנא, כמו בכל דבר אחר שקשור בילדים, אל תתפשרו על האיכות המקצועית.

עלות אבחון מקיף במכון טמיר היא 3,800 ש"ח והוא כולל שיחה טלפונית ראשונית עם פסיכולוגית, מפגש אינטיק עם ההורים, אבחון עם הילד (קוגניטיבי, רגשי קשבי ולימודי) ושיחת משוב אינטגרטיבית. 

 

כשמדובר בילדים אשר נמצאים בתחילת דרכם הלימודית, קשה לעיתים לדעת אילו קשיים הם בתחום הנורמה.

ילדים רבים מגלים קשיים שונים, קושי להתרכז, קושי לשבת בשיעור, קושי במוטוריקה העדינה של הכתיבה, קושי בתפיסת פעולות החשבון הבסיסיות וקשיים רבים נוספים.

כאשר ההורים או אנשי המקצוע הבאים במגע עם הילד רואים שהילד סובל מקושי גלוי לעין, שלא נפתר לאורך מספר חודשים ויש חשש לכך שהילד סובל מלקות למידה מסוימת, חשוב לפנות לאבחון דידקטי.

האבחון מברר את הסיבות, ממקד את הקשיים וממליץ כיצד נכון לסייע לילד לשפר את יכולותיו.

 

הורים ומתבגרים רבים משתמשים באבחונים הפסיכודידקטיים לקבלת הקלות שונות מבית הספר, הקראה במבחנים, תוספת זמן, נוסח מבחן שונה ונוספות.

מדובר בעיקר בתלמידי תיכון, כאשר ההתאמות רלוונטיות לבחינות הבגרות.

עם זאת, חשוב שלא לזלזל בתוצאות האבחון הדידקטי, לא להסתפק בהקלות כיוון והן אינן פותרות את הבעיה ממנה סובל הילד, אשר תישאר עימו לא רק לאורך המסגרת הלימודית אלא גם לאחריה.

לכן, שיש צורך לעזור לילד להתמודד עם הקשיים.

האבחון מציע לא רק הקלות, אלא גם דרכים ליצירת תהליכי שינוי ושיפור בהרגלי הלמידה וביכולות הלמידה של הילד.

 

מטרת האבחון לאתר את החוזקות ואת הקשיים של הילד ולבנות תכנית עבודה על מנת לשפר את תנאי הלמידה במסגרות החינוכיות. 

 

האבחון אורך כחמש שעות וניתן לעשותו כבר בכיתה ב', ולעיתים נדירות גם בכיתה א' (על מנת לאבחן לקויות למידה, נדרש פרק זמן מספק על מנת לבחון את התפקודים).

 

האבחון מורכב מסוללת מבחנים שמטרתה הערכה יסודית ומקיפה של יכולות החשיבה, זיכרון ועיבוד מידע של הנבדק, תפקודים ניהוליים וממדים אישיותיים כמו מבנה אישיות, רמת חרדות, משאבים נפשיים, יחסים בין-אישיים, כישורים חברתיים והזיקה בין כל הגורמים הללו.

 

 

אילו מבחנים כולל האבחון הפסיכודידקטי? 

• מבחני אינטליגנציה- המבחנים כוללים חטיבות שונות הבוחנות נושאים שונים כגון תפיסה חזותית, תפיסה כמותית, תפיסה שמיעתית, מבחן זיכרון, יכולות מילוליות, תיאום עין יד, שליפה, יכולת שפתית ועוד. 

• מבחני אישיות השלכתיים- באמצעות תמונות, רורשאך, בנדר ועוד.

• מבחני זיכרון, מבחני לבדיקת קשב וריכוז וחלקים לימודיים שבודקים הבנת הנקרא, קריאה, כתיבה, אנגלית וחשבון. 

 

 

מתי מומלץ לפנות לאבחון פסיכודידקטי? 

• כאשר ילדיכם סובל מקושי בתפקוד הלימודי או שחלה הידרדרות משמעותית בהישגים.

• כאשר הילד מפגין קושי במילוי משימות לימודיות.

• כאשר יש פער בין היכולות הקוגניטיביות לבין ההישגים בפועל.

• כאשר יש קושי בהנעה/ מוטיבציה הפוגע בתפקוד.

• כאשר יש צורך להחליף מסגרת לימודית לילד.

• בטרם התחלת טיפול פסיכולוגי (בעת הצורך, כאשר הבעיה כרוכה בקשיים לימודיים).

• עם הופעת התנהגות חריגה ו/או הרסנית.

 

מאוד קשה לתת רשימת "נורות אדומות", רשימה המאפיינת ילדים עם לקויות למידה.

מדובר בתחום כה רחב, אשר מותאם באופן שונה לכל גיל והיכולות המצופות ממנו. לרוב ילד המתקשה ברכישת יכולת הכתיבה בחודשים הראשונים של כיתה א' אינו זקוק לאבחון, לעומת ילד המתקשה ברכישת יכולת הכתיבה בכיתה ג', ואז הוא בוודאי זקוק לאבחון.

ילדים שסובלים מלקויות למידה שאינן מטופלות כראוי לא מבשילים התפתחותית מהר כמו ילדים אחרים, סובלים מפערים הולכים וגדלים בחומר הלימודי וביכולות הלימודיות, חווים תסכול הולך ומתעצם, דימוי עצמי אשר הולך ונחלש.

תחושת הכישלון המתמדת, ההישגים הנמוכים, גורמים לילד לחוסר מוטיבציה להשקיע.

 

בנוסף לכך, ילדים הסובלים מלקויות למידה מתאפיינים תמיד ביכולות קוגניטיביות גבוהות יותר מאלה הנראות בפועל, לא מצליחים להוציא לכדי ביצוע את מה שביכולתם לעשות. יש פער בין היכולת לביצוע התקין שלה, ועל הפער הזה צריך לעבוד.

חשוב מאוד לדעת כי לקויות למידה יוצרות פערים הולכים וגדלים אצל ילדים שאינם מאובחנים, שאינם מקבלים טיפול והתייחסות מתאימה למצבם.

הזנחת מצבו של הילד תגרום לכך שמלכתחילה יגיע מנקודת פתיחה טובה פחות ויתקשה לעמוד בקצב הכיתתי אשר הופך מהיר יותר עם השנים.

לכן, כשבעלי המקצוע במסגרת החינוכית ממליצים, או כשההורים מזהים קושי או פער שאינם מרגישים להם אופייניים, חשוב מאוד לפעול ללא דחיינות, לאבחן את הילד ולפעול בהתאם לתוצאות האבחון.

במקרים של לקויות למידה, הקושי לרוב אינו עובר מעצמו כי אם מתגבר (כתוצאה מתסכול הולך וגובר, קצב הלמידה שהופך מהיר יותר ויותר עם השנים), ולכן חשוב להתמודד עימו ברגע שמזהים אותו.

  

תוצאות האבחון

התוצאות מסייעות לזהות את הקשיים ונקודות החוזקה של הנבדק.

ניתנות המלצות בנוגע להמשך טיפול (תיכף נרחיב על זה).

 

 

מה ההבדל בין אבחון פסיכודידקטי לאבחון פסיכודיאגנוסטי ומה המטרה של אבחון פסיכודידקטי? 

 

אבחון פסיכודיאגנוסטי מתבצע ע"י פסיכולוג קליני או פסיכולוג חינוכי

אבחון פסיכודידקטי מתבצע על ידי פסיכולוג חינוכי.

אבחון פסיכודיאגנוסטי מטרתו לאבחן פסיכופתולוגיה, או הפרעות במבנה האישיות.  

מטרתו לעזור למטפל או לגורם הטיפולי המפנה להבין את המורכבות הפסיכודינמית של המטופל שגורמת לסבלו/ה או לבעיות ההתנהגות שלו/ה.  

למרות שלאבחון הפסיכודיאגנוסטי יש אלמנט שבוחן יכולות קוגניטיביות, המאבחן מפרש את תוצאות המבחן (וקסלר) בקונטקסט האישיותי של המטופל. ההמלצות שנובעות מתוצאות האבחון מתייחסות לטיפול פסיכולוגי מתאים למטופל , לאור הפרופיל האישיותי-פסיכולוגי.   

אבחון פסיכודיאגנוסטי בארץ הוא פסיכודינאמי / השלכתי במהותו, אך השנים האחרונות משתלבים בו יותר ויותר מבחנים אובייקטיבים, כמו MMPI-2 ואחרים. האבחון המסורתי כולל את סוללת המבחנים הבאה. אפשר להיכנס ולקרוא על כל אחד: 

• מבחן TAT או Thematic Apperception Test

• מבחן ציורי בית/עץ/אדם HTP

• מבחן וקסלר (שבודק אינטיליגנציה, יכולות קוגניטיביות ולעיתים גם היבטים רגשיים)

• מבחן רורשאך 

• מבחן MMPI

 

ההפניה לאבחון פסיכודיאגנוסטי נעשה לעיתים באמצעות מטפל/פסיכולוג במרכז לבריאות הנפש שמנסה להבין מדוע הוא/היא ״תקועים״ בטיפול עם מטופל מורכב.

לעומתו,  המטרה של אבחון פסיכודידקטי היא בעיקר לאתר ולאבחן קשיים קוגניטיביים או לקויות למידה שתורמים לקושי לימודי.  

ההפניה לאבחון נעשית לרוב ע״י אנשי חינוך וטיפול והוריו של התלמיד, שמנסים להבין את מקור הקושי הפדגוגי.  

המלצות האבחון הפסיכודידקטי מורות על דרכי התאמות בזמן הלימוד ו/או בזמן ההבחנות, ולעיתים מתייחסות לדרכי למידה והוראה מתקנת.  

באבחון הפסיכודידקטי יש גם חלקים שבודקים את התפקוד הרגשי, אם כי בניגוד לאבחון הפסיכודיאגנוסטי הדגש על החלק הרגשי מינורי למדי (לפעמים שלוש פסקאות בודדות).  

 

המלצה על טיפול רגשי שנובעת מתוצאות האבחון הפסיכודידקטי היא לרוב כללית (לדוגמא, טיפול רגשי או פסיכולוגי), אם כי ניתן גם להפנות לנוירולוג/פסיכיאטר בהתבסס על תוצאות אבחון זה.

 

 

מהו ה״פסיכו״ ומהו ה״דידקטי״ באבחון פסיכודידקטי? 

האבחון הפסיכודידקטי מורכב משני חלקים: 

1. החלק הפסיכולוגי בודק את מנת המשכל / IQ של הנבחן, גרפו-מוטוריקה ואת התפקוד הרגשי שלו/ה (החלק הרגשי הוא לעיתים קצר ומתומצת).

2. החלק הדידקטי בודק את ערוצי למידה שונים, לרבות שיום, שליפה, שטף שפתי, זיכרון, פונולוגיה, ויסודות הקריאה/חשבון.

כאשר מנת המשכל של הילד גבוהה, אך אותרו קשיים ספציפיים בערוצי הלמידה, ניתן לומר שהפוטנציאל הלימודי של הנבחן לא בא לידי ביטוי (יש לך פוטנציאל... זוכרים?) וייתכן כי מדובר על לקות למידה (לדוגמא, דיסלקציה).

לפעמים, ניתן לראות הנמכה בתפקודי הלמידה עקב קשיים רגשיים, ואז ניתן להפנות להערכה פסיכוסוציאלית או, לחלופין, להפנות לאבחון פסיכודיאגנוסטי.

 

 

באילו כלים ומבחנים משתמש הפסיכולוג באבחון פסיכודידקטי? 

הכלים, השאלונים והמבחנים הפסיכולוגיים בהם משתמשים המאבחנים הפסיכודידקטיים מגוונים, כאשר כל אחד מהם נועד להעריך מיומנות בתחום שונה:

• תפקוד גרפו-מוטורי: נבדק על ידי מבחן הבנדר

• זיכרון: מבחן ריי חזותי/מילולי, ומבחן בנדר, שבוחן זיכרון מיידי בלבד

• קשב: Trail Making Test, מבחן ביטול ספרות ו- Cancellation Test 

בארץ, כיום, רבים משתמשים בערכת אסתר טובלי או מבחן א-ת על מנת לאבחן חלק מהתפקודים הדידקטיים שצויינו לעיל, אם כי ערכת ה Woodcock Johnson להערכה קוגניטיבית, שמתורגמת לעברית, עשויה להוות תחליף. 

 

 

מה הסיבות לפניה לאבחון פסיכודידקטי?

 בדרך כלל מגיעים לאבחון פסיכודידקטי על רקע של קשיי למידה. 

לאחר שצוות בית הספר הבחין שלילד יש קשיים לימודיים שמובילים לפער לימודי משמעותי בינו לבין רמת כיתתו, במקצועות רבי המלל, שפה, או בחשבון ומתמטיקה. 

לקות למידה מאובחנת כאשר האינטיליגנציה של הילד תקינה/נורמלית, אך התפקודים הלימודיים/דידקטיים לקויים- כך, שניתן לומר שהפוטנציאל של הילד לא בא לידי מימוש. 

במידה ונמצאה לקות למידה, המאבחנים חייבים להתייחס לסוג וחומרת הלקות על מנת לקבוע התאמות בדרכי הלמידה וההבחנות.  ככל שהלקות יותר משמעותית, כך ההמלצות להתאמות בדרכי ההוראה/הבחנות יהיו יותר מהותיות. 

לדוגמא, תלמיד קשיים גרפו-מוטוריים שמשפיעים על איכות כתב היד (כתב לא קריא) עלול לקבל תוספת זמן בבחינה (של עשרים אחוז) והכתבת המבחן- כלומר, לאחר שהיא/הוא סיימו לכתוב את המבחן, הנבחן/ת תקריא את תשובותיו/ה הכתובות לבוחן נייטרלי.  לעומת זאת, במקרה של קושי ויזו-גרפו-מוטורי שמשפיע על זירות הכתיבה, או דיסגרפיה, אשר מנמיכה את איכות תשובותיו של הנבחן (במידה ויש פער משמעותי בין מתן התשובות בעל פה למתן התשובות בכתב לשאלות שבוחנות הבנת הנקרא) יתכן והנבחן יהיה זכאי למתן תשובות הבחינה בעל פה ישירות לבוחן הניטרלי. 

לעומת זאת, מי שמאובחן עם דיסלקציה, ייתכן מאוד ויקבל מבחן מותאם.  זאת התאמה ברמה שלוש-כאן השאלות במבחן  מותאמות, וזאת לאחר שהבוחן הקריא לנבחן את שאלות המבחן. זה ממש על קצה המזלג  של דוגמאות לקביעת התאמות.  

יש לציין שההמלצות של הבוחן הפסיכודידקטי אינן מספיקות לקבלת ההטבות/הקלות. יש לקבל את אישור הועדה הפדגוגית של בית הספר, ושל הועדה המקצועית של משרד החינוך לקראת בחינות הבגרות- משרד החינוך מרבה לדחות המלצות פסיכולוג כאשר אילו אינן מוצדקות ע"פ תוצאות הבחינה ו/או התרשמות מקצועית של צוות בית הספר.

 

 

מאיזה גיל עושים אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי נערך עבור תלמידים בכיתה ב' ומעלה.  

הנחת היסוד היא שמצופה מהילד לרכוש את בסיס הקריאה והכתיבה בשלוש השנים הראשונות של בית הספר.  

אחרת, ניתן לשער שיש קושי לימודי, שייתכן ונובע מלקות למידה, אשר משפיע על רכישת יסודות הלמידה הנ״ל ואותו האבחון יודע לאתר.

 

 

אילו הקלות מאפשר אבחון פסיכודידקטי לילד?

 במידה ונמצאה לקות, ההמלצות כוללות:

• הארכת זמן - עד 25% מזמן המבחן

•  הכתבת המבחן לבוחן ניטרלי

• בחינה בעל פה - להקריא את התשובות ישירות לבוחן, בלי לכתוב קודם את התשובות.  התאמה זאת ניתנת לרוב עקב קושי מהותי בכתיבה, כמו קשיים גרפו-מוטוריים

• מבחנים מותאמים - התאמה זו ניתנת במידה ויש לקות קשה במיוחד, כמו דיסלקציה

• שימוש במילונית / מחשבון 

• היתר שימוש בדף נוסחאות מורחב במתמטיקה (בעיות קשב וריכוז ו/או זיכרון)

• שימוש במחשב - לענות על תשובות המבחן 

• ההקלות הן בהתאם לסוג וחומרת הלקות

 

המלצות האבחון לרוב גם כוללות הדרכה לבית הספר כיצד להתמודד עם קשייו של התלמיד.  כמו כן, (וזה צריך להדגיש), בתקופת היסודי, המלצות האבחון הפסיכודידקטי כוללות המלצה להוראה מתקנת במסגרת בית הספר (שעות מתי"א או שילוב).  

 

אם הקושי הלימודי מתקשר לקושי רגשי, התלמיד/ה עלול/ה להיות זכאי/ת לתרפיה באמנות או תרפיה בהבעה במסגרת שעות מתי"א/שילוב של בית הספר. 

 

אסור לפסיכולוגים להמליץ על טיפול תרופתי באבחון.  

יחד עם זאת, לפי התרשמות הפסיכולוג, ניתן להפנות להערכה נוירולוגית או פסיכיאטרית.  

הפסיכיאטר/ית או הנוירולוג/ית יחליטו אם יש להמליץ על טיפול תרופתי.

 

 

האם ניתן לאבחן הפרעת קשב באבחון פסיכודידקטי?

באמצעות הכלים המתאימים באבחון הפסיכודידקטי, פסיכולוג חינוכי רשאי לתת אבחנה פורמלית של הפרעת קשב.

במידה וזוהתה בעיית קשב וריכוז, מופנים הנבחן והוריו לפסיכיאטר/ית או נוירולוג/ית, ורק הם יכולים לטפל תרופתית בבעיה.

 

אבחון הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים ובני נוער <

 

 

מהי דיסלקציה?

מבחינה התפתחותית, ככל שהקורא הופך מיומן יותר, כך מצטמצמת (באופן טבעי וספונטני) מעורבותם של אזורים טמפורליים ימניים במוח ומתעצבת רשת של אזורים בהמיספרה השמאלית (*אצל ימניים) שכוללת אזורים פרונטאליים, טמפורליים-פריאטליים ואוקסיפיטליים-טמפורליים.

בהקשר זה חשוב לציין שעל אף שהרשת בהמיספרה השמאלית מהווה את תשתית הקריאה השוטפת, שתי ההמיספרות פעילות בתהליכי קריאה, והאסימטריה מתבטאת באלמנטים בסיסיים בלבד כגון מודעות פונולוגית וזיהוי אותיות.

בדיסלקציה לא מתרחש שינוי כזה, ולא מתעצבת רשת של אזורים בהמיספרה השמאלית (אמנם בזמן קריאה ישנה פעילות באזורים פרונטליים שמאליים הקשורים למאמץ קוגניטיבי, אך לא בשאר האזורים המזוהים עם קריאה). עם זאת, במחקרים נמצא שהתערבות אינטנסיבית שמאמנת מיומנויות פונולוגיות והמרה של אותיות לצלילים אצל דיסלקטים, מניבה שיפור משמעותי בפעילות באזורים טמפורליים ופריאטליים בהמיספרה השמאלית, המאפיינים קוראים רגילים.

 

 

מה זה מבחן BRC?

חברת BRC, מביאה בשורה חדשה לאנשי מקצוע העושים שימוש במבחני קשב, זיכרון ואינטליגנציה מסוג ריי, וקסלר ודומיהם.

החידוש הפשוט הוא, שקיימות גרסאות רבות של אותו מבחן, בעלות תוקף ומהימנות, שמבטלות את אפקט האימון הבעייתי של המבחנים המסורתיים.

חידוש משמעותי נוסף הוא השימוש הבלעדי בממשק ממוחשב, שמאפשר את ריבוי הגרסאות ומהווה סביבה טבעית יותר עבור מרבית הנבדקים שנכון לעת הזו, רובם מבלים את מרבית שעות היום מול מסך מסוג זה או אחר.

 

 

מה זה מבחן MOXO?

בכדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז במבוגרים, פותחה גרסה ייחודית של מבחן המוקסו (Moxo) שלו מספר יתרונות על פני דרכי אבחון אחרות.

ראשית, מערכת הקשב של הנבדק, נבדקת בסביבות שונות. שנית, המבחן נערך על פני זמן רב יחסית.

יתרון חשוב נוסף הוא יתרון הנגישות: המבחן מבוצע במחשב ביתי באמצעות האינטרנט, מה שמקל באופן משמעותי על תהליך מתן הציונים וההשוואה לנורמות תקניות. 

חברת נוירוטק, שפיתחה את מבחן ה-MOXO, הודיעה בקיץ 2018, על השקתו של Axon , סקר ממוחשב שמאפשר להעריך ADHD אצל תלמידים ותלמידות, בדיקה ראשונית ואובייקטיבית, שאינה מוטה על ידי חוות דעת והטיות שכיחות של הורים ומורים. 

 

 

מוזמנים/ת להמשיך את הקריאה:

קראו עוד על נוירופסיכולוגיה <

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לילדים ולבני נוער <

 

 

 מקווים שעזרנו!

  

 

 

מקורות:

 

 

בר, א. (2019). אבחון פסיכודידקטי – לאן נעלמה הנפש? הצעה לכתיבה אינטגרטיבית של הפרק הרגשי. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3825

  

גלי וינרב, אבחון הפרעות קשב לכולם - בקרוב בבית הספר הקרוב לביתכם. גלובס, אוגוסט 2018. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001248910

 

אבחון פסיכודידקטי - ויקיפדיה

 

Al-Lamki, L. (2012). Dyslexia: Its impact on the Individual, Parents and Society. Sultan Qaboos University Medical Journal, 12(3), 269–272

 

 

Gualtieri, C. T., & Johnson, L. G. (2005). ADHD: Is Objective Diagnosis Possible? Psychiatry (Edgmont), 2(11), 44–53

 

 

Schulte-Körne, G. (2010). The Prevention, Diagnosis, and Treatment of Dyslexia. Deutsches Ärzteblatt International, 107(41), 718–727

 

 

Siegel, L. S. (2006). Perspectives on dyslexia. Paediatrics & Child Health, 11(9), 581–587

 

 

Stegemann, K. J. C. (2014). Confessions of an educational psychologist. Frontiers in Psychology, 5, 892