מכון טמיר לפסיכותרפיה
פחד מג׳וקים / חרקים
גורמים, טיפול פסיכולוגי,
מחקרים והמלצות
כתיבה:
מור צח מוכתר, MA,
בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית
מה זה פוביה מג׳וקים?
פוביה מג'וקים, או Katsaridaphobia, פוביה מחרקים, Entomophobia, היא בעיה נפשית שעלולה לחבל במידות חומרה משתנות באיכות החיים של הסובלים ממנה בצורה מהותית.
מדובר בפחד משתק ובלתי רציונאלי, שמשתלט על האדם ומביא לתגובות קיצוניות ולא פרופורציונאליות למראה פרוקי רגליים, תיקנים, נמלים, עכבישים, פרפרים, מקקים ועוד.
צפו בסרטון קצרצר ודי מקסים על פחד מג׳וקים, בהפקת ״כאן מסבירים״ -
למה אנחנו כל כך מפחדים דווקא מג'וקים?:
אז יש כאלה שיברחו למראה הג׳וק, יש מי שיעסוק בניקוי הבית באופן אובססיבי מתוך רצון להרחיק את הג׳וקים, במקרים כאלה שום עצה מעשית או הדברה מקצועית לא תעזור. מדובר בפוביה עמוקה שמצריכה טיפול פסיכולוגי ספציפי לטיפול בפוביות.
אף אחד לא סובל ג'וקים - חיה מגעילה לכל הדעות...
אבל כאשר אדם שסובל מפוביה מג'וקים או מחרקים פוגש בקרבתו את היצור הזה, עם המיחושים הארוכים והרגליים השעירות הוא נתפס חרדה ופחד, שאין להם דבר וחצי דבר עם חלקים אחרים באישיותם.
הבשורה הטובה היא שטיפול התנהגותי קוגניטיבי עוזר, ומהר - גם במפגש אישי עם פסיכולוג וגם בשיחות CBT מרחוק.
מה גורם לפוביה מחרקים?
אמנם לא ידועה סיבה מדויקת וחד משמעתית לפוביה מחרקים, אבל כן ברור שהסיבה העיקרית לפיתוח חשש ופחד מוגזם מפני חרקים מערב בדרך כלל מפגש שלילי בעבר.
יש עוד השערות. הנה מספר סיבות אפשריות לשאלה - ״למה דווקא לאנשים מסוימים יש פוביה מג'וקים?״ -
-
ישנם חוקרים הטוענים כי מדובר בפחד אבולוציוני שלפיו החרדה מג׳וקים נובעת מהרצון שלנו להימנע מנשאי מחלות (קשר קוגניטיבי שעושה המוח למקום המחיה של הג׳וקים: הביוב).
-
הסבר אבולוציוני אחר הוא שפוביה מבעלי חיים נוצרת מתוך מנגנון שמטרתו להגן עלינו מפני מגוון יצורים, כמו זוחלים שעלולים לסכן אותנו, למשל נחשים ועקרבים ואפילו כלבים, וכחלק מהזיכרון התורשתי שלנו נשמר אצלנו הפחד מאורגניזמים בעלי מאפיינים כלליים מאיימים, כמו ריבוי רגליים או מבנה גוף מוארך.
-
בנוסף, הפוביה יכולה לנבוע מהתניה קלאסית או התניה פבלוביאנית: התנסות חוויה טראומטית, שיתכן ואף אינה קשורה למקקים, אך עירבה נוכחות של תיקן באירוע הטראומטי, מה שגרם ליצירת אסוציאציה עמידה בין רגש הפחד באירוע לבין נוכחותם של ג׳וקים.
-
כמו כן, הפוביה עשויה לבטא התנהגות נלמדת של חיקוי תגובת פחד אצל אדם אחר, כמו הורה, או חבר, או אפילו דרך צפייה בסצינה מפחידה בסרט (בהמשך תקראו על טיפול בפוביה מחרקים באמצעות סרטים על חרקים...). במחקרים שנעשו קיימות ראיות חזקות לכך שמדובר דווקא במנגנון התניה, כלומר מצב שבו אנו מחקים את התנהגות ההורים שלנו או את סביבתנו.
אם כן, הסיבה העיקרית לפחד הלא רציונלי הזה היא ככל הנראה סביבתית ביסודה, אך ייתכן שחדר אליה גם קורטוב של יסודות אבולוציוניים, כמו הפחד מהשונה והימנעות ממחלות.
כתבה ב-MAKO על טיפול CBT בפוביה מדבורים במכון טמיר <
איך מטפלים בפוביה מג'וקים?
בדומה לפוביות וחרדות אחרות, אחד הטיפולים המומלצים לפוביה מפני חרקים הוא CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
CBT מומלץ ומתאים כי הוא טיפול ממוקד וקצר מועד המתייחס הן לאמונות ולמחשבות של האדם בנוגע למושא הפחד והן לפן ההתנהגותי של התמודדות עם מושא הפחד ושבירת מעגל ההימנעות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו בעל שיעור הצלחה גבוה המתמקד במתן כלים המאפשרים למטופל להתמודד עם פחדיו בהצלחה ולכבוש אותם.
חשוב לציין שלעתים פוביה מג'וקים (שהחלו לעופף גבוה ברחובות תל אביב) מתלווה לקשיים פסיכולוגיים נוספים, כמו חרדה כללית (GAD) פוביות אחרות, או שהיא נוכחת על רקע קשיים רגשיים מעמיקים יותר.
במקרים כאלו יש לשקול טיפול דינמי ארוך טווח עם פסיכולוג קליני / מטפל דינמי מומלץ.
טיפול בחשיפה
טיפול בחשיפה הוא אסטרטגיה פסיכותרפויטית מרכזית בטיפול בפוביות, ובכלל בהפרעות חרדה, כמו גם בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וטראומה או הפרעות הקשורות ללחץ נפשי.
חשיפה יכולה להתרחש בכמה צורות, בחשיפה in vivo, כלומר מגע ממשי ומציאותי בזמן אמת עם גירוי או סיטואציה (למשל כשמטופל עם פוביה מחרקים צופה בסרטון יוטיוב על סוגי חיפושיות ומעופפים, או מאפשר לנמלה לזחול על זרועו...).
אפשרות נוספת היא חשיפה בדימיון, כאשר לא אפשרי ליצור סיטואציה ממשית המעוררת פחד (למשל פחד מדם). בחשיפה כזו המטופל מדמיין השלכות מהן הוא חרד בעקבות חוויה מנטלית של גירוי או מצב. הוא בונה וסוקר נרטיבים חדים ובהירים המבוססות על דאגות מהעתיד או טראומות מהעבר.
בחשיפה אינטרוספטיבית נעשה שימוש במקרה של מטופלים חרדייעם מתסמיני החרדה עצמם (למשל הפרעת פאניקה וחרדת בריאות) והיא כוללת העלאה מכוונת בזמן אמת של הסימפטומים הללו ע״י ביצוע הפעולה המאיימת בסביבה מבוקרת.
מחקר חדש ומקורי, שבוצע באוניברסיטאות בר אילן ואריאל, מלמד כי צפייה בקטעים קצרצרים מתוך סרטי מארוול (ספיידרמן, למשל), עשויה לתרום להפחתה משמעותית בתסמינים של פחד מחרקים, בעיקר פחד מנמלים ופחד מעכבישים.
במערך המחקר, צפו מעל 400 נבדקים שמתמודדים עם פחד מעכבישים ופחד מנמלים בקטע של 7 שניות מתוך הסרטים, ודיווחו לאחר מכן על הפחתה של 20% בסימפטומים של הפוביות (הייתה גם השוואה לקבוצות ביקורת).
הממצאים הללו נופלים בקנה אחד עם הרציונל הפסיכולוגי המוכר והמוכח של הטיפול ההתנהגותי:
ניתן לטפל בפוביות באמצעות חשיפה לגורם שמעורר את החרדה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
14 בדצמבר 2023
מקורות:
Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications
Hoffman, Y.S. et al (in press) "Spidey can": Preliminary evidence showing arachnophobia symptom reduction due to Marvel superheroes movies exposure
McCabe, Randi E. (2015). Milosevic, Irena; McCabe, Randi E. (eds.). Phobias: The Psychology of Irrational Fear: The Psychology of Irrational Fear . pp. 125–27
קראו על עוד כמה פוביות שאנחנו פוגשים ויודעים לנצח:
