פחד מנהיגה | תסמינים, המלצות וטיפול פסיכולוגי בחרדת נהיגה

 

חרדת נהיגה

איך מתמודדים עם חרדה מנהיגה?

טיפול קצר להתמודדות עם פחד מנהיגה

שיעזור לך לחזור סוף סוף לנהוג !

 

 

כתיבה:

 

אפרת גרדי,

MSW, מטפלת CBT 

 

מיכל איסט אלון,

MA בלימודי משפחה

 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

מהי חרדת נהיגה?

 

פחד מנהיגה (Vehophobia) מוגדר כהתנהגות נהיגה מסוכנת כתוצאה מהגברה של התנהגות, הפחתתה או ארגון התנהגותי לקוי, שנובע מחרדה, במהלך הפעלת רכב ממונע (Clapp et al, 2011).

 

פוביה מנהיגה מתבטאת לרוב באחת משלוש תופעות התנהגותיות:

 

• זהירות מופרזת בעת נהיגה בכביש - מתאפיינת, למשל, בשמירת מרחק מוגזמת, בנהיגה איטית שמפריעה לתנועה או בהפחתת מהירות לפני כניסה לצומת. במקרים קיצוניים תתאפיין החרדה בהימנעות מלאה מנהיגה ואפילו מעליה לרכב כנוסע שאינו נהג (זהירות-יתר זו משמשת אסטרטגיה קצרת-טווח להפחתת חרדה, אך בטווח הארוך היא מחזקת את הבעיה ולא מאפשרת הקהיה ספונטנית של הפחד). 

 

• שגיאות ביצועיות מסוכנות במהלך הנהיגה  - טעויות שנובעות ישירות ובעקיפין מהחרדה שמולידה אותן. למשל, נסיעה בנתיב השמאלי לקראת פניה צפויה שמאלה בעוד מספר קילומטרים, או בלבול, היעדר תחושת שליטה ברכב ודיס-אוריינטציה על הכביש, שנוצרים כולם תוך כדי מאמץ עמוס סטרס לנתח מספר אירועים שמתרחשים במקביל.

 

• נהיגה תוקפנית ועוינת  - שמסכנת את הנהג והנוסעים עמו, כמו גם נהגים אחרים (Road Rage). באופן מפתיע, דווקא למתמודדים עם פחדי נהיגה יש נטיה הרסנית למדי להגיב על הכביש בהתנהגויות אלימות ואגרסיביות, בעיקר בתנאי לחץ. הם מתקשים לשלוט בכעס ונוטים לצפור, לקלל, לעשות תנועות מגונות ולחתוך בגסות נהגים אחרים. ואכן, מחקרים מלמדים שהם מעורבים בשיעור גבוה יותר של תאונות דרכים בהשוואה לנהגים שאינם חרדים. 

 

חשוב לדעת: פחד נהיגה, או חרדת נהיגה היא תופעה פסיכולוגית מוכרת ושכיחה, פוביה ביצועית, המתווכת על ידי פחד, שמופיעה ברמות שונות אצל אנשים שונים.

פחד מנהיגה מופיע לעיתים לאחר אירוע טראומטי אבל לעיתים ללא סיבה ברורה.

  

 

אבחון פוביה מנהיגה

 

חרדת נהיגה אינה מזוהה כהפרעה רשמית ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות), אך לאדם יכולה להיות פוביה שקשורה לחרדת נהיגה. 

אמקסופוביה (Amaxophobia) היא פחד להיות בכלי רכב, כנוסע או כנהג, ו-והופוביה (vehophobia) היא פחד מנהיגה.

מלבד זאת, מומחה עשוי לאבחן הפרעת חרדה כללית (GAD) או בעיה נפשית אחרת אם הסימפטומים מפריעים לפעילויות היומיום.

 

 

התקף חרדה בנהיגה

 

חרדה אינטנסיבית בנהיגה יכולה להיראות לנהג כמו התקף פאניקה.

 

התקפי חרדה, או תקופות קצרות של פחד קיצוני, יכולים להיות מעוררי אימה בכל מצב, אבל הם בעייתיים במיוחד בנהיגה. למרות שבד״כ חווים התקפי חרדה בתדירות יותר גבוהה כשיש הפרעת חרדה או הפרדת פאניקה, הם יכולים לקרות גם למי שאין להם את ההפרעות האלה.

 

לשמחתנו, כפי שנראה בהמשך, יש מענה מתאים:

אפשר לטפל בהתקפי חרדה ויש צעדים התנהגותיים שאפשר לנקוט בהם כדי להקל עליהם גם תוך כדי נהיגה. 

 

להתקף חרדה יש בדרך כלל תסמינים גופניים כתחושה פתאומית של פחד קיצוני, דפיקות לב חזקות או מהירות מאוד, עקצוצים או סחרחורת, תחושה שעומדים להתעלף, בעיות בנשימה או הרגשה של חנק, בחילה, הזעה או גל קור, כאבי ראש, חזה או בטן, ותחושה שעומדים לאבד שליטה או שעומדים למות.

אבל חרדה יכולה להתפתח בצורה יותר איטית ולכלול גם סימפטומים רגשיים, כמו דאגה, עצבנות או מצוקה כללית. היא גם יכולה להימשך יותר זמן מהתקף חרדה, ולעתים קרובות לגרום למצוקה, אבל היא לא תמיד מציפה לגמרי. התקף חרדה אחד יכול לגרום לדאגה שיהיו עוד כאלה, במיוחד בסיטואציות שיסכנו אתכם ואחרים, וזה לא נדיר שנהיים מוטרדים מהתקף פאניקה נוסף עד כדי כך שמשנים את השגרה היומית כדי למנוע אותם.

 

כשנוהגים, אפשר לקבל התקף חרדה מהרבה סיבות. לפעמים התקפי חרדה יכולים לצוץ בלי סיבה נראית לעין, אבל יש כמה פקטורים שיכולים להפוך את ההתקפים האלה ליותר סבירים, כמו היסטוריה משפחתית של הפרעת פאניקה, מתח משמעותי או שינויים בחיים או תאונה/טראומה טריות, גם אם הן לא קשורות לנהיגה.

 

חופית ויצמן בבאי, מטפלת CBT בחרדות בר״ג, עמיתת מכון טמיר

 

 

מה הטריגרים להתקף חרדה בנהיגה?

 

התקפי חרדה קשורים בפחד לאבד שליטה, אבל דווקא הדאגה הזו יכולה להגביר את הסיכון שזה יקרה, מה שנקרא הפחד מהפחד:

תחושה של חרדה, היסטריה או מתח בלי סיבה במהלך נהיגה היא לא בהכרח התקף פאניקה, אבל הגורמים האלה בהחלט יכולים להפוך את ההתרחשות הזאת ליותר סבירה.

התקפי חרדה בנהיגה יכולים גם לקרות כתגובה לפחד או בחשיפה לטריגר, כמו אירוע, מראה, קול או הרגשה שמזכירים לנו משהו שאנחנו פוחדים מפניו, או אירוע שהקדים התקף חרדה. 

לפעמים הציפייה לפגוש גרוי מאיים בדרך, כמו גשרים, מנהרות, דבורים או חרקים שנכנסים למכונית ועוד.

מי שנמנע מנהיגה בגלל פחד מפני התקף חרדה ימצא את עצמו/ה מתקשה לשוב לנהוג בעתיד. הפחד מהפחד לוקח מקום שאינו פרופורציונלי, אולם קשה להכחיד אותו ללא טיפול. 

נסו לנהוג למרחקים קצרים או בדרכים שקטות כדי שתוכלו לתרגל בבטחה נשימות עמוקות או טכניקות הרפיה, כמו שיטת PMR, למקרה שתרגישו פתאום תסמיני חרדה. מה שעוד יכול לעזור זה שיישב לידכם חבר קרוב או בן משפחה בזמן שאתם נוהגים.

 

 

טיפול פסיכולוגי בפחד מנהיגה

 

אפרת גרדי

 

 

איך מטפלים בחרדת נהיגה? 

 

תהליך של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, התערבות מבוססת ראיות, בחרדת נהיגה יכלול הגדרה של המטרה האישית על פי הבעיה האינדיבידואלית של המטופל ולאחר מכן בניית שלבים היררכיים להשגת המטרה, צעד אחר צעד.

 

הצעדים יכללו לרוב שיעורי בית שעל המטופל להשלים בין המפגשים, כאשר הוא מתבקש לחזור על כל צעד עד שירגיש מוכן לעבור אל השלב הבא.

 

למשל, מטופל שחווה חרדה מנהיגה בכביש המהיר יכול להתחיל מנהיגה רק עד היציאה הראשונה בכביש המהיר, וכאשר רמות החרדה יפחתו - יתקדם אל היציאה השנייה וכן הלאה, עד שיגיע למטרה הנכספת – לנהוג בכביש המהיר ללא פחד. 

 

 

תיאור מקרה של טיפול בחרדת נהיגה

 

אורית היא אם לשתי בנות צעירות, עובדת בחברת ביטוח גדולה, נשואה באושר. לכאורה, הכל טוב בחיים שלה.

אך אורית פנתה לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי במצוקה קשה משום שאינה נוהגת. לפני שנתיים, זמן קצר לאחר שנולדה בתה השניה, אורית היתה מעורבת בתאונת דרכים.

 

התאונה היתה קלה: מכונית שעקפה אותה התקרבה אליה יותר מדי, שרטה את דלת הנהג ושברה את המראה.

לא נגרם נזק לאיש.

 

ובכל זאת, אורית התחילה לפחד מנהיגה.

בתחילה היתה לה תחושה לא נעימה כשהתיישבה ליד ההגה, חוסר שקט או עצבנות.

 

היא העדיפה שמישהו אחר ינהג, או ללכת ברגל במקום לנסוע. מכיוון שאורית מעולם לא נהנתה מנהיגה, אף אחד לא חשב שיש בעיה, אבל עם הזמן, חוסר השקט הפך לחרדה של ממש ואורית מצאה את עצמה נמנעת מנהיגה באופן מוחלט.

 

כאשר הבוס של אורית הודיע לה כי המשרד בו עובדת יעבור לאיזור מרוחק יותר, ההימנעות הפכה לבעיה של ממש, ואורית החליטה לטפל בה. הבחירה המובילה לטיפול יעיל בחרדת נהיגה היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שנקרא גם CBT. 

טיפול פסיכולוגי בגישת סיביטי מכוון לזהות ולשנות דפוסי מחשבה מזיקים המהווים את הבסיס לחרדות.

 

המטפל בשיטה מקווה להגביל את המחשבה המעוותת ולשנות את האופן שבו המטופל מגיב לדברים ולמצבים המעוררים אצלו את החרדה.

למשל, על מנת לטפל בהתקפי חרדה, המטפל ינסה לחזק את העובדה שהתקף פאניקה אינו באמת התקף לב.

חשיפה לפחדים ולגורמים שעומדים מאחוריהם עשויה להיות חלק מהטיפול, והיא מעודדת את המטופל להתמודד עם הפחדים ולהפחית את הרגישות שמעצימה את הקושי.

 

בשלב הראשון בטיפול, אורית למדה לזהות מה קורה לה כשהיא בחרדה:

 

• אילו מחשבות עוברות בראשה?

• מהו הדבר ממנו היא חוששת?

• איך הגוף שלה מגיב בזמן חרדה?

• ומה היא בוחרת לעשות או לא לעשות?

 

אורית פוחדת מכך שתהיה מעורבת בתאונה, שהיא תיפגע או תפגע באחרים או שיושבי המכונית, בעיקר שני ילדיה, ייפגעו. הא חוששת כי החרדה שלה תפגע ביכולת הנהיגה שלה ותגרום לה לעשות תאונה. בכדי להגן על עצמה ועל אחרים, היא נמנעת מנהיגה ככל האפשר ובמקרים בהם ההימנעות אינה אפשרית, היא נוהגת רק בשעות היום, באיטיות רבה ותוך בדיקות חוזרות ונשנות, דואגת שיהיה בקבוק מים לצידה ומקפידה שישתרר שקט גמור במכונית.

 

עצם המחשבה על נהיגה, גורמת לבטן שלה להתכווץ, לתחושת מחנק, להזעה ולרעד. היא שמה לב שבזמן האחרון, התחושות האלו מגיעות גם כאשר היא יושבת לצד בעלה, כאשר הוא נוהג. ככל שאורית נמנעה, כך הנהיגה הפכה ליותר ויותר מפחידה ומסוכנת. אורית מנעה מעצמה את האפשרות להתרגל מחדש לנהיגה, להיווכח שרוב הסיכויים שהכל יעבור בשלום ולסגל לעצמה דרכי התמודדות יעילות יותר לנהיגה נכונה.

 

בשלב השני, אורית למדה טכניקות להרגעה עצמית. הטכניקה היעילה ביותר עבורה כללה נשימות נכונות וכיווץ והרפייה של קבוצות שרירים שונות. התחושה הנעימה שהתלוותה להרפיית השרירים לאחר מאמץ, היתה מרגיעה מאוד. לאחר תרגול יומיומי, אורית היתה מסוגלת להרגיע את עצמה על-ידי כיווץ והרפיה של אצבעות הרגליים והידיים ונשימות נכונות.  

 

בשלב הבא, אורית למדה לאתגר את המחשבות שלה. היא הבינה שהיא מתייחסת לנהיגה כאל קטסטרופה, בוחנת את כישורי הנהיגה שלה לחומרה ומכלילה מהתאונה שהתרחשה לכל נסיעה במכונית. אמנם הכביש הוא מסוכן ותאונות דרכים אכן מתרחשות, אך שמירה על כללי בטיחות מצמצמת את הסיכויים לכך, בעוד שנהיגה תחת חרדה מעלה אותם.

 

כמו כן, היא הבינה מה משמעות התחושות הגופניות שהתלוו לחרדה. היא למדה שהמוח שלה מפרש, באופן מוגזם, את הנהיגה כמסוכנת ומכין את הגוף לקראת סכנה. להכנה זו ישנם ביטויי גופניים, שאורית פירשה, בטעות, כמסוכנים. אורית הבינה מה משמעות הסימפטומים הגופניים וכיצד הפרשנות שלה את הסיטואציה משפיעה עליהם.

 

לאחר שפחתו עיוותי החשיבה של אורית - קטסטרופיזציה, הכללה וביקורתיות-יתר  - היא ניגשה לשלב הבא: החשיפה. בשלב זה, אורית נחשפה באופן הדרגתי לכל מה שמפחיד אותה בקשר לנהיגה. בתחילה, היא נהגה ברחוב בו נמצא ביתה, הלוך וחזור, כאשר המטפל לצידה, עד שרמת החרדה פחתה. לאחר מכן, היא נהגה לבדה באותו רחוב. בהמשך, היא נהגה ברחוב ראשי יותר, עם המטפל לצידה ואחר-כך בלעדיו. בהדרגה, היא בצעה את כל הפעולות שהפחידו אותה בנהיגה, עד שהגיעה לכך שהיא נוהגת, עם ילדיה, בכביש הראשי, ללא מבוגר נוסף במכונית.

 

החשיפה נעשתה באופן הדרגתי, והמעבר משלב לשלב במדרג החשיפה נעשה רק לאחר שרמת החרדה פחתה, תוך כדי החשיפה. בתחילה נעזרה אורית בטכניקת ההרגעה, אך עם ההתקדמות בשלבים, היא לא נזקקה לה יותר והביטחון שלה בנהיגה שלה.

 

 

אורית נוהגת!

 

הטיפול באורית היה קצר ויעיל, מאחר והבעיה היתה ממוקדת בחרדה סביב נהיגה בלבד. כמו כן, לאורית יש יכולות גבוהות בהתמודדות עם קשיים והמוטיבציה שלה לשינוי היתה גבוהה, עקב המחיר הרב שיצרה ההימנעות מנהיגה.

 

לעיתים, החרדה מנהיגה היא חלק מהפרעת חרדה נרחבת יותר, מחרדה כללית (GAD), מפחד מסיטואציות של חוסר שליטה או חוסר אפשרות לקבל עזרה (אגורפוביה) או מהפרעה פוסט-טראומטית.

 

בטיפול, חשוב לאבחן את סוג הבעיה, כדי לתת מענה מתאים לכל היבטי החרדה: במקרה שרמת החרדה גבוהה מאוד ומשפיעה על יכולת הנהיגה ברמה שמסכנת את הנהג או אחרים, כדאי לקחת מספר שיעורי נהיגה, לצד הטיפול. שיעורים אלו לכשעצמם מהווים חשיפה מוגנת, עם מורה מוסמך, שיכול לתקן שגיאות נהיגה במקרה הצורך.

 

לסיכום, חרדת נהיגה עלולה לפגוע באיכות החיים במידה קשה מאחר וגורמת להימנעויות רבות. כמו כן, אם אינה מטופלת, החרדה עלולה להתפשט ולצוץ גם כאשר מישהו אחר נוהג, או לתחומי חיים נוספים. ניתן לטפל בחרדה כזו, כמו גם בחרדות אחרות, בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי ביעילות רבה ותוך פרק זמן קצר.

 

 

טיפול במציאות מדומה

 

מחקר שבחן את היעילות של טיפול בחשיפה מבוססת מציאות מדומה הראה תוצאות יפות (Kaussner et al, 2020).

 

ההתערבות הטיפולית כללה:

 

• שני מפגשי הכנה עם מטפל. 

• מספר מפגשי חשיפה עם מציאות מדומה.

• מבחן הימנעות התנהגותית מסכם בתנועה אמיתית של כלי רכב.

• מפגש מסכם.

• שתי הערכות מעקב טלפוניות לאחר 6 ו-12 חודשים.

 

החוקרים מצאו שכל המשתתפים שלטו במיומנויות הנהיגה מהן נמנעו לפי כן, ו-כ70% הפגינו התנהגות נהיגה מותאמת, בהערכה של מורה נהיגה.

 

 

מה גורם לחרדת נהיגה?

 

יש אנשים שאצלם חרדת הנהיגה היא תוצאה של תאונת דרכים או עדות לתאונה קשה.

עם זאת, מרבית המתמודדים/ות עם חרדת נהיגה לא לקו בה בגלל חוויה ישירה.

 

להלן כמה פחדים וגורמים נפוצים לחרדת נהיגה:

 

 

חוויות עבר שליליות

 

אדם עשוי לזכור חוויות עבר שליליות שהיו לו בכלי רכב ולחשוש מפני הישנות של תסריט דומה, למשל נהיגה בתנאי מזג אוויר קשים (סופה, שלג או ערפל, למשל), תקיפה על ידי אדם שחווה זעם בכביש, התקף פאניקה במהלך נהיגה והליכה לאיבוד.

 

 

הפרעות חרדה קיימות

 

אנשים עם הפרעות חרדה עשויים לחוות תסמינים במהלך נהיגה. למשל, GAD עלולה לגרום לקושי להתרכז או לבצע החלטות בנהיגה, דבר שיכול להוביל אדם לאבד את הביטחון ביכולתו לנהוג. זאת ועוד, אדם שחווה בהווה מתח משמעותי או שינויים בחיים עשוי לגלות נטייה לחרדת נהיגה.

 

 

נהיגה לבד למקום לא מוכר

 

יש אנשים שמפחדים ללכת לאיבוד בעת נהיגה, להתמודד עם תקלה שלא ניתן לתקן עצמאית ברכב או להיתקע בלי דלק.

הם נוטים לדאוג שלא תהיה להם קליטה בטלפון הניד, כך שלא יוכלו להתקשר לחילוץ. 

יש גם אנשים שמרגישים לא בטוחים לנהוג לבד בלילה או פוחדים שלא יוכלו לראות מפגעים בכביש בחושך, כמו בעלי חיים חוצים. 

 

 

פחד למות בתאונה

 

חרדה היא קרקע פורה להעלאת התסריטים הגרועים ביותר לגבי מה שעלול לקרות, השמיים הם הגבול.

עיקר החרדה כאן נובעת מתחושת חוסר שליטה. 

 

 

פחד להרגיש לכוד בפקק או אחרי תאונה

 

אנשים שחרדים ממצב בו יהיו לכודים, למשל כאלה עם קלסטרופוביה, עלולים לחוש חרדה אפילו בתוך פקק מתארך.

ברמות היותר קשות עומדות לנגד עיניהם של המתמודדים תמונות של צוותי חילוץ המגיעים לחלץ לכודים ברכב בדרכים יצירתיות.

 

 

אובדן שליטה בכלי הרכב

 

תסמינים פיזיים של חרדה, למשל דפיקות לב מהירות והזעה, עלולים להוביל אדם להאמין שהוא יאבד שליטה ברכב ויגרום לתאונה.

הדבר יכול לגרום לו למתח וחוסר נוחות משמעותיים, להחזקה ההגה ולדאגה נוכח המשובים של נהגים אחרים.

 

 

אפשר לנצח את חרדת הנהיגה 

 

מיכל איסט-אלון

 

השבוע אני מסיימת יותר מ-20 ראיונות עם נשים שנסעתי לראיין בערים שונות בארץ למחקר שלי. בכל פעם שנסעתי לראיון או חזרתי ממנו, חשבתי רק על דבר אחד; מה היה קורה לולא התגברתי חרדת הנהיגה שלי...

 

מעטים האנשים הקרובים אלי שיודעים שכמעט עשור עבר מהיום בו הוצאתי רישיון נהיגה ועד שחזרתי לנהוג. יום אחד, בעקבות זוגיות חדשה (בחור שלא אהב את הרעיון של אשה תלויה למזלי) החלטתי לנסות להתמודד עם הפחד. הלכתי לטיפול ממוקד, לקחתי עוד שיעורי נהיגה ולבסוף כשהמורה אמר לי ״מיכל הכל בסדר איתך״ רכשתי לי רכב קטן וחדש (שלא יהיו תירוצים) ועליתי לכביש. אבל האמת שלא השתחררתי מהפחד עדיין.

 

כעבור חודש, בעודי מתנסה בגיחות קטנות לכאן ולשם נכנס בי רכב מאחור. נהג נחמד שהחליט לשלוח לאהובתו הודעה לא שם ליבו לעובדה שהרמזור התחלף... הרכב שלי לא הצליח אפילו להיגרר עד למדרכה והוגדר מיד כ״טוטאל לוס״ בדיוק כמו שהיה אפשר להגדיר את הנשמה שלי- אובדן מוחלט... כל הביטחון שחשבתי שהצלחתי לבנות בעבודה קשה הלך טוטאל-לוס.

 

פיסית יצאתי ללא פגע, אבל נפשית הייתי מרוסקת.

 

אלא שדווקא אז מהתחתית, מהחרדות הכי גדולות, מהפחדים הכי עמוקים, מהרעידות ברגליים וההזעה המוגברת בכל מחשבה על הכביש, דווקא משם קרה לי השינוי הכי גדול והכי אמיתי.

הוא קרה כי התחלתי לכעוס והכעס הזה הוביל להתנגדות, התנגדות שלפני כן לא היתה קיימת כי כל אותם שנים ברמה מסויימת של שכנוע עצמי השלמתי עם מצבי. נהגתי לומר לעצמי שזה לא נורא שאני לא נוהגת ושטויות אפשר להסתדר אלא שכן רציתי לנהוג וכן רציתי לא להיות תלויה וכן רציתי להפסיק לפחד וכן היה לי קשה להסתדר.

 

התחושה שלי היתה שהיקום סימן לי עם אותה תאונה- עכשיו תוכיחי באמת עד כמה את רוצה! עכשיו תתגברי על הפחד באמת!

 

אני משתפת בזה כי יש לי הרבה חברות שלא נוהגות, מכירה נשים שמפחדות להתגבר על הפחד והתלות המעייפת. אני פוגשת נשים בקליניקה שלא נוהגות, שנוהגות רק בסביבת מגוריהן... לא לוקחות עבודות שהן רוצות בגלל נסיעות, לא יוצאות לדייטים עם הבחורים שהן רוצות בגלל זה, לא שולחות את הילדים שלהן לחוגים שהם רוצים בגלל המגבלה הזו, מערערות את מערכת יחסי הכוח בזוגיות כי הן תלויות בבני הזוג שלהן להגיע מכאן לשם, תלות שלפעמים מייצרת אשמה וכניעות במקומות אחרים בקשר.

 

בטח שאפשר לחיות בלי רישיון או אפילו עם רישיון וללא נהיגה אמא שלי גידלה אותנו למופת ומעולם לא נהגה. אבל זה ויתור לצד מחיר. מי כמוני יודעת להשוות את חיי לפני ואחרי. כל כך הרבה דברים היו נמנעים ממני.

 

אני יודעת שאפשר וכדאי להתגבר על זה.

 

ביטחון עצום נבנה מהתגברות על קושי, מהשגת הדבר שאנחנו מודים שאנחנו רוצים אבל פוחדים להשיג.

והאמת שאם יש לי כאן חברות שמכירות את התחושה אני אשמח לעזור לכן :-)

 

  

אז בלי לייסר את עצמך!

את טובה, יכולה ואם תחליטי לעשות שינוי,

סביר מאוד שבטיפול CBT קצר

תוכלי לחזור אל ההגה, לנהוג ואפילו להנות!

  

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

  

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

14 בדצמבר 2023

 

 

קראו המלצות 

על טיפול במכון טמיר

   

טיפול CBT בחרדת נהיגה בתל אביב

טיפול CBT בחרדת נהיגה בחיפה

טיפול CBT בחרדת נהיגה בירושלים  

טיפול CBT בחרדת נהיגה במודיעין

טיפול CBT בחרדת נהיגה ברעננה וכפר סבא

טיפול CBT בחרדת נהיגה בבאר שבע

טיפול CBT בחרדת נהיגה בראשון לציון

טיפול CBT בחרדת נהיגה ברחובות

 

 

  

 

 

מקורות:

  

דיאנה בחור ניר, כלכליסט, 21.01.17 עו"ד מיה ליקוורניק בראיון פרישה: "גם גורילות יכולות להיות חיה נכחדת"

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3706032,00.html

 

Clapp, J. D., Olsen, S. A., Danoff-Burg, S., Hagewood, J. H., Hickling, E. J., Hwang, V. S., & Beck, J. G. (2011). Factors contributing to anxious driving behavior: The role of stress history and accident severity. Journal of Anxiety Disorders, 25(4), 592–598

 

Deffenbacher JL, Huff ME, Lynch RS, Oetting ER, Salvatore NF. Characteristics and treatment of high-anger drivers. Journal of Counseling Psychology. 2000;47:5–17

 

Kaussner, Y., Kuraszkiewicz, A. M., Schoch, S., Markel, P., Hoffmann, S., Baur-Streubel, R., Kenntner-Mabiala, R., & Pauli, P. (2020). Treating patients with driving phobia by virtual reality exposure therapy - a pilot study. PloS one, 15(1), e0226937. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0226937

 

Sansone, R. A., & Sansone, L. A. (2010). Road Rage: What’s Driving It? Psychiatry (Edgmont), 7(7), 14–18

 

Taylor, J. E., Deane, F. P., & Podd, J. V. (2000). Determining the focus of driving fears. Journal of Anxiety Disorders, 14(5), 453-470  

 

Joanne E. Taylor, Fiona Alpass, Christine Stephens, Andy Towers; Driving anxiety and fear in young older adults in New Zealand, Age and Ageing, Volume 40, Issue 1, 1 January 2011, Pages 62–66