מהי מיומנות STOP ב-DBT?

מיומנות STOP היא רשימה התנהגותית בת ארבעה שלבים, שעוזרת להיות קשובים ללא שיפוטיות לרגע הנוכחי ולהימנע מהתנהגות שעלולה לדרדר משבר רגשי. 

ראשי התיבות STOP מבטאים את 4 הפעולות העוקבות הבאות:

• עצור -  הצעד הראשון הוא להפסיק מייד כל התנהגות. נציין כי ב-DBT ״התנהגות״ כוללת גם מחשבות, לא רק פעולות.

• קח צעד לאחור- כאן הרעיון הוא לקחת צעד אחורה

• התבונן - בשלב השלישי המטרה היא לבחון עם עצמך (מחשבות, תחושות ורגשות) ולתאר איך מצב מסוים משפיע בהווה.

• המשך באופן קשוב - לבסוף מחזל״שים, ממשיכים מה שעשינו לפני, אבל עם קשב ער ובלתי שיפוטי למה שקורה אצלנו בפנים.

stop היא מיומנות אחת מתוך סט מיומנויות עמידות במצוקה בטיפול DBT.

יחד עם זאת היא נלמדת גם בגרסאות העדכניות של פרוטוקול MBSR, טכניקת מיינדפולנס שנמצאה יעילה בהפחתת סטרס.

מיומנויות כאלה מלמדות מודעות שיכולות להועיל לבריאות רגשי ופיזי.

מוזמנים.ות למפגשי מיומנויות DBT בזום - ללא עלות

במיומנות STOP ניתן להשתמש בכל עת, אבל היא מועילה במיוחד כשאנחנו מתמודדים עם סערה רגשית ברמה כזו או אחרת.

הרעיון הוא להימנע באופן יזום מהתנהגות מכוונת פתרון, שבמצבים כאלה עלולה לסבך את המצב מעבר להסתבכות שנוצרה עד כה.

כמו במיומנויות DBT אחרות, למשל קבלה רדיקלית, המיקוד הוא על קשיבות המאפשרת חזרה הדרגתית של ויסות רגשי והתנהגותי.  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כתיבה:

איתן טמיר, MA, מטפל DBT,

עם מומחי מכון טמיר

breadcrumbing פירורי יחס ותשומת לב במערכות יחסים

breadcrumbing (יצירת שביל פירורי לחם) הינו מושג המתאר תופעה של מניפולציה שמתרחשת בעולם ההיכרויות, לאור עליית ההיכרויות באפליקציות וברשתות החברתיות.

ההגדרה של ברדקראמבינג היא פעילות של שליחת מסרים קצרים ולא רציפים, כמו הודעות טקסט קצרות, פוסטים בפייסבוק או לייקים באינסטגרם, המעידים על כך שאתה כביכול עדיין מחבב מישהו כאשר במציאות לא סביר שתיפגש איתו אי פעם שוב, שלא לדבר על המשך מערכת יחסים מלאה.

המונח לפעמים מכונה "הנזל וגרטלינג" (באנגלית זה תמיד נשמע יותר טוב), בהשראת סיפור הילדים שהשאירו אחריהם שובל של פירורי לחם.

גזלייטינג  breadcrumbing VS 

למרות שהמושג מזכיר מאוד את תופעת הגזלייטינג ושניהם מדברים על צורות של מניפולציה במערכות יחסים, מדובר בשני מושגים שונים.

עם זאת, אותם טיפוסי אישיות יכולים לבצע את שניהם. בעוד שbreadcrumbing היא בעצם, "להשאיר על אש קטנה", גזלייטינג היא הניסיון המכוון לטשטש את תפיסת המציאות של מישהו, מה שגורם לקורבן להטיל ספק בשיפוט ובתחושות שלו.

breadcrumbing עלול להוביל לכאב רגשי וללילות ללא שינה אך לא מדובר במניפולטיביות בצורה ישירה כמו גזלייטינג, שמרחיקה את הקורבן מחברים ומעצמם מתוך כוונה לשלוט.

breadcrumbing וגזלייטינג דומים בכך שהם גורמים לקורבן לפקפק ולהטיל ספק בפרספקטיבה שלו ובכוונותיו של האדם האחר. הן כוללות שימוש במידע רלוונטי רגשית נגד האחר ונעשות בכדי להפעיל כוח ושליטה במערכות יחסים.

ב-breadcrumbing יש היצע מצומצם אך לא עקבי של עניין שגורם למישהו להרגיש כאילו יש פוטנציאל לעוד והוא גורם למישהו לתהות אם לאדם באמת אכפת ממנו.

בגזלייטינג יש אדם שמנסה לגרום לאדם אחר לפקפק בתפיסת המציאות שלו. מטרתו היא לשכנע אדם שמחשבותיו שגויות ולגרום לשחיקת הביטחון ביכולת השיפוט העצמית שלו

סימנים של breadcrumbing 

למרות שלא כל אלו מתרחשים בבת אחת, breadcrumbing מופיע בדרך כלל משילוב כלשהו של הפעולות הללו:

• חוסר יכולת לתכנן או להתחייב לתוכניות- זוהי דוגמה קלאסית ל-breadcrumbing. במקרה זה, הפוגע יציע את הרעיון להיפגש לדייט כגון סרט, ארוחת ערב או סתם בילוי משותף, אך לעולם לא יקבע תאריך מדויק לעשות זאת. עם זאת, לעתים קרובות הוא יעמיד פנים בהתלהבות כשיציע תאריך מאוחר יותר - לדוגמה, "זה נשמע כיף! אולי בשבוע הבא!" יתר על כן, אם התוכניות לבילוי ייפלו, שימו לב שהפוגע יהיה מעורפל בכל הנוגע לתיאם מחדש.

• מיקרו-תקשורת- ממנה תופעת הbreadcrumbing  קיבלה את שמה. המיקרו-תקשורת היא לא חוסר תקשורת מוחלט וגם לא התעלמות ממישהו. מיקרו-תקשורת מתייחסת להשארת פיסות תקשורת או אזכורים קטנים, דיגיטליים בלבד, כמו הערות עם אימוג'ים בפוסטים או בסטוריז באינסטגרם. בעצם, מדובר במינימום כדי לשמור על מראית עין של מערכת יחסים מבלי להשקיע הרבה זמן או מאמץ.

• גלי חום וקור- כל העניין בbreadcrumbing  הוא לא רק התקשורת הספורדית, פיסות התקשורת הקטנטנות והקשר המצומצם, נותנים לנמען תקוות שווא לקשר פוטנציאלי או מחויבות גדולה יותר. לעתים קרובות אלה יכולים להתבטא ברגעים של חיבור קצר שבהם האדם מרגיש שרואים אותו ושהוא מוערך, ואחריהם באופן בלתי נמנע תקופות שבהן האדם ירגיש התעלמות מוחלטת ממנו.

• זמני התקשורת- אחת הדרכים לזהות breadcrumbing  היא לשים לב מתי מישהו יוצר קשר. לדוגמה, אם מישהו שולח הודעות טקסט מאוחרות בלילה כשהוא מרגיש בודד וזקוק לקשר לא מחייב.

• העמדת פנים של התחשבות- טקטיקה נפוצה המשמשת כדי להשאיר אנשים תלויים באוויר. הפוגע למשל, יבדוק מה נשמע או ישאל לגבי משהו ספציפי. לאחר מכן, ברגע שהנמען יגיב, ייתכן שהוא לא יחזיר לו הודעה במשך ימים, או שיגיב בתשובה קצרה ושטחית.

• אין מאמץ להסביר את עצמם- גם לאחר היעדרות, הפוגע בדרך כלל לא יתאמץ להסביר את עצמו או להתחשב ברגשותיו של הנמען.

הפסיכיאטרית ד״ר רמאני, מצליחה להמשיג מצוין

את מגוון התופעות השונות של דפוסי יחסים נרקיסיסטיים:

למה אנשים פועלים באופן זה?

למרבה הצער, אין הסבר חד-משמעי להתנהגות של breadcrumbing. הסיבות היסודיות לכל מקרה משתנות בהתאם ליחסים שבהם הם מתרחשים. עם זאת, ישנם תחושות מסויימות שאנשים המתנהלים באופן זה כנראה מחפשים:

• הערכה עצמית- למרבה הצער של הנפגעים, ייתכן שהפוגעים נמצאים עימם בקשר רק כדי לגרום לעצמם להרגיש טוב יותר. הם עושים זאת דרך קשר עם מישהו שמתעניין בהם ככלי "להרים" אותם כשהם מרגישים במצב רוח ירוד.

• תיקוף- הפוגעים יכולים להשתמש בתשומת הלב של הקורבנות שלהם כבעלי ערך בשוק ההיכרויות. הידיעה שמישהו מתעניין בהם, גם אם הם לא חשים משהו דומה, יכולה לעזור רבות בחיזוק הביטחון העצמי.

• חוסר בגרות- ייתכן שהפוגע לא מוכן להתמסד ולהתחייב לאדם אחד. אם זה המקרה, הם עלולים ליהנות מהרגשות הנובעים מהפוטנציאל האמיתי למערכת יחסים, אבל נאבקים ברעיון של התחייבות ממשית לקשר כזה. לכן, הם שומרים לעצמם את האפשרות זמינה, אך לעולם לא פועלים לשם כך בצורה משמעותית. לכן, לרוב יתקשו להגיב לגבי זמינותם וכוונותיהם באופן כנה וישיר, מחשש שיחמיצו אופציות אחרות.

• אי נוחות רגשית-אנשים מסוג זה לעתים קרובות שונאי קונפליקטים ועימותים ונוטים להימנע מאינטראקציות שליליות או מלחיצות הכוללות שיתוף והבעת עניין רגשי באדם אחר. חשוב לזכור שלרוב מקרים אלו נובעים מפחדים מופנמים כמו פחד מדחייה או ממחוייבות.

• שמירה על קשר- זו אולי הדוגמה הקשה ביותר לזיהוי של  breadcrumbing, שכן היא מתרחשת לעתים קרובות לאחר פרידה. במקרה זה, הפוגעים עצמם עשויים אפילו להאמין שהם רק בודקים מה שלום בן הזוג לשעבר. אך למעשה, הם מנצלים את מערכת היחסים לטובתם ומעכבים את בן זוגם לשעבר להמשיך הלאה.

• נרקיסיזם- נמצא שדפוס האישיות של אנשים שמבצעים  breadcrumbing קשורה לרמות גבוהות של נרקיסיזם. ייתכן ואנשים הפועלים באופן זה יפגינו מעט מאוד התייחסות לרגשותיהם של הסובבים אותם, ולא יביעו חרטה על מעשיהם. זה נכון גם אם הם (ולפעמים הם לא) מודעים לכך שהם עושים מניפולציות על אנשים למען רווח אישי, זמני ושטחי.

השפעת breadcrumbing

אחד ההיבטים האפלים ביותר של התופעה הוא שהיא לרוב תופעל על אנשים שהפוגעים יודעים שהם בעלי רגשות עזים כלפיהם.

לעתים קרובות זה גורם לכך שהאדם האחר מדכא את צרכיו שלו על מנת לשמר את ההתקשרות שלו לפוגע.

כמו כן עם הזמן, תופעה זו עשויה לגרום להנמכת הסטנדרטים של הנפגעים במערכות יחסים והפנמה שהם ראויים למינונים מינימליים בלבד של אהבה או תשומת לב מאחרים.

מחקר שיטתי מצא כי בקרב סובלים מברדקראמבינג קיים סיכון מוגבר לחוות פחות סיפוק מהחיים וליותר תחושות של בדידות וחוסר אונים (Navarro et al, 2020).

כיצד להתמודד עם תופעת ה-breadcrumbing?

• חשבו על האלטרנטיבה- התמקדו במה ניתן להרוויח מאי עיסוק באדם הזה ובכמות האנרגיה שתיחסך מכך שלא תצטרכו לתהות איך באמת מרגישים כלפיכם. במקום זאת, נתבו את האנרגיה למציאת מישהו שגורם לכם להרגיש בטוח.

• היו ישירים- תנו לאדם לדעת איך סגנון התקשורת שלו ופעולותיו גורמים לכם להרגיש. תנו להם לדעת את ההשפעה של ההתנהגויות שלהם ובקשו מה שאתם רוצים: שיתייחסו אליכם כאדם שהם מעריכים אשר נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם.

• אל תחזקו התנהגות רעה- זה בסדר לא להגיב אם הפוגע שולח לכם טקסטים שטחיים רק בשעת לילה מאוחרת. למעשה, אם תמשיכו להגיב, זה רק יחזק את ההתנהגות שלהם.

• למדו אחרים כיצד להתייחס אליכם- קבעו עם עצמכם מהם הגבולות שלכם. חשבו מה אתם מוכנים להכיל ומה נחשב כלא מקובל עליכם. אל תתפשרו על פחות.

• זכרו  את הערך שלכם- הזכירו לעצמכם שאתם לא צריך להתחנן לשאריות או פירורים של תשומת לב. מגיע לכם לקבל את מלוא תשומת הלב והאכפתיות בתוך מערכת יחסים. כשתתחילו להגיד 'לא' לפוגע ותנהגו כלפי עצמכם בכבוד ואכפתיות, אתם תמשכו אחרים שיתייחסו אליך באופן דומה.

עדכון אחרון:

4 ביוני 2023

מקורות:

Loggins, B. (2022, October 19). What Is Breadcrumbing? Verywell Mind. https://www.verywellmind.com/what-is-breadcrumbing-4175430

Navarro R, Larrañaga E, Yubero S, Víllora B. Psychological Correlates of Ghosting and Breadcrumbing Experiences: A Preliminary Study among Adults. Int J Environ Res Public Health. 2020 Feb 10;17(3):1116. doi: 10.3390/ijerph17031116. PMID: 32050561; PMCID: PMC7037474.

טיפול זוגי בהרצליה

אם אתם בקשר, נשואים או בני זוג, ושוקלים להתחיל טיפול זוגי בהרצליה, אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לשיחת הכוונה אישית בטלפון כדי להתאים עבורכם את המטפל/ת הזוגי הנכון. 

משתנה מרכזי בהצלחת התהליך הוא זיהוי הצורך, בחירת השיטה והפניה למטפל שיידע להוביל אתכם לעבר הגשמת המטרות.

ראיון עם סמדר שטינברג, מטפלת זוגית ועמיתת מכון טמיר בעיר, על דברים שחשוב לדעת לפני שמתחילים טיפול בזוג.

 סמדר שטינברג, MA,  מטפלת זוגית, מכון טמיר בהרצליה

מראיינת: 

מאיה לוי, תלמידת תואר שני לפסיכולוגיה קלינית,

מנהלת תיאום הטיפול במכון

איך מטפל זוגי יכול לסייע לזוג הנמצא בקונפליקט? אשמח אם תוכלי לתת דוגמא מהקליניקה

הקונפליקטים הזוגיים "יושבים" הרבה פעמים על הנושא שאפשר לקרוא לו בפשטות הפכים משלימים, אך הוא מהווה אחד המקומות המורכבים ביותר בקשר-

כשאנחנו פוגשים את השונות של בן הזוג ונאבקים בה.

חלק גדול מהטיפול הזוגי הוא הכרה באיכות של השונות הזו, באופן מאד ספציפי לזוג הזה ול"ריקוד הזוגי" שלו.

למשל אצל זוג הורים, הגבר יותר נוקשה ומקפיד על גבולות בבית ומשמעת עם הילדים, והאשה מחזיקה יותר את המקומות של הנאה זוגית ומשפחתית ומרשה לעצמה וגם לאחרים "מתיחת גבולות".

הם מוצאים עצמם בויכוחים אינסופיים על ההורות ובטיפול נעבוד על איך להפסיק לנסות לשנות אחד את השני (שהרי זה נידון לכשלון) ולהתחיל לראות את היתרונות שבשונות, למה מלכתחילה התחברו על בסיס השונות הזו ואיך להגיע לתקשורת טובה ומקרבת גם כשיש קונפליקט.

באילו שיטות וטכניקות את משתמשת במסגרת טיפול זוגי?

אני עובדת בעיקר עם ה"כאן ועכשיו" של התקשורת הזוגית, סביב קונפליקטים שעולים בחדר ובין הפגישות, אך תמיד מתבוננת גם ממשקפיים דינמיות- על משפחות המוצא וההשפעות הבינדוריות על בני הזוג. לעתים משתמשת בטכניקות מתחום האימגו, שיטה שעובדת על שיפור ההקשבה העמוקה בין בני הזוג, וכן על הבנות ומושגים מעולם ה-EFT (תרפיה מבוססת רגש).

איך ניתן "לתפור" טיפול מותאם אישית עבור זוג?

אפשר לומר שרוב הזוגות רבים על אותם נושאים ובראשם מטלות הבית, כסף, מיניות, גישות שונות בהורות והמשפחות המורחבות. ועם זאת, כל זוג רב באופן אחר לגמרי, ומתוך מניעים רגשיים אחרים. אני אנסה להבין מתוך אילו מניעים רגשיים כל אחד מבני הזוג פועל, ואיך זה מפעיל את בן הזוג השני (על אילו "כפתורים" זה לוחץ). כשאני עוזרת לבני הזוג לתמלל את התחושות שלהם- ובעיקר תחושות של עלבון, פגיעות או חרדה- במקום את הטענות כלפי בן הזוג האחר, נוצרת תקשורת קרובה ופתוחה יותר שמעודדת הבנה  ומאפשרת לדבר ולריב אחרת.

איך את מתמודדת עם מצבים שבהם אחד מבני הזוג מתנגד לטיפול או שמרגיש ש"מכריחים אותו" להגיע?

פעמים רבות יש התנגדות ראשונית לבוא לטיפול מתוך חוויות טיפול לא מוצלחות בעבר, או אפילו תפיסות שגויות לגבי מהו טיפול- שמעולם לא נבדקו. בדרך כלל המפגשים הראשונים הם מפגשים להיכרות ובניית אמון, ושם נוצר הקשר הראשוני ביני לבין שני בני הזוג. אם שניהם מרגישים שמקשיבים להם, שלא שופטים אותם ושאולי הם אפילו יכולים לומר דברים שישבו על ליבם ועד כה לא העזו לבטא- יש בד"כ תחושה טובה ואפילו הקלה. 

מלבד זאת מהמפגש הראשון אני מתקשרת עם שני בני הזוג יחד, ולא עם אחד מהם בהתכתבויות או שיחות נפרדות, ומבקשת משני בני הזוג מחויבות ראשונית לטיפול. אחת לכמה זמן אני מבררת איך מרגישים בטיפול ומוודאת שעדיין רוצים להמשיך.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

אביבה שקד, MA, מטפלת זוגית בהרצליה, מכון טמיר 

שיר מוספיר

הי, שמי שיר, אני בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, פסיכותרפיסטית בגישה קוגניטיבית התנהגותית ומטפלת כעמיתת מכון טמיר בגבעתיים.

השכלה מקצועית

• תואר ראשון בעבודה סוציאלית בהצטיינות, אוניברסיטת בר אילן.

• תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית בהצטיינות, אוניברסיטת בר אילן.

• הכשרה ב-DBT - מכון מפרשים.

• הכשרה בטיפול באובדן ואבל - מכון מפרשים.

• הכשרה ב-CBT - אוניברסיטת חיפה.

ניסיון תעסוקתי

טיפול נפשי במתמודדי נפש ושילוב בקהילה - עמותת "אנוש" – ליווי, סנגור, טיפול נפשי, טיפול החזקתי והדרכה.

עבודה במרפאה לבריאות הנפש בקופת חולים כללית – ריכוז נושא סל שיקום, טיפול נפשי באמצעות CBT, PE וגישות דינמיות באנשים בוגרים.

אני מאמינה

אני מאמינה באמפתיה, אנושיות וחוסר שיפוטיות בטיפול. מתוך המפגש הזה המטפל והמטופל יוצאים יחד למסע שהוא הטיפול, מסע לעבר תחושת עצמי שלמה ושלווה יותר.

אני מאמינה שטיפול נפשי אמור להיות מרחב בטוח, מאפשר ומכיל. המרחב הזה מאפשר לאדם לחוות חוויות מיטיבות, ללמוד על עצמו, לעבד טראומות ולשנות דפוסי התנהגות ומחשבה שמעכבים אותו. טיפול נועד להקל על סבל ומהווה תקווה לשינוי.

ההקלה על סבל מאפשרת פעמים רבות שיפור בתפקוד הנפשי ובתפקוד בעולם. בעיניי, טיפול יכול לעזור לאדם לעשות בחירות בהתאם לרצונות ולערכים שלו כדי לחיות חיים ששווה לחיותם.

הטיפול צריך להיות מותאם לאדם, באם מדובר בטיפול CBT, טיפול דינמי או טיפול אינטגרטיבי (משולב). כל מטופל עובר את המסע האישי שלו, ואני אתכם יחד במסע הזה.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

ייעוץ פסיכולוגי לעיצוב קריירה 

להלן תיאור המקרה של שוקי, שעבר תהליך של ייעוץ תעסוקתי במכון טמיר בתל אביב. 

כל הפרטים מטושטשים היטב: 

שוקי (שם בדוי), גבר בן 28, הגיע לטיפול תעסוקתי בגלל שהוא מרגיש ייאוש וחוסר תכלית.

בהיותו בן יחיד לאב כלכלן מצליח מאוד ולאם שהייתה בעבר מלכת יופי, הוא סומן לגדולות כבר מגיל צעיר.

אבל שוקי לא עמד בציפיות ההורים.

הצלחתו של אביו בפיננסים ומעורבותה של אמו בפעילויות פילנטרופיות יצרו דווקא סטרס מוגבר על שוקי, שהרגיש כי עיניי הוריו תלויות בו, בציפייה שיגיע לגדולה בזכות עצמו.

למרות הציפיות שוקי התאמץ תמיד למצוא ולעצב את הדרך האינדיבידואלית שלו.

הוא לא הלך בדרכו של אביו בעולם העסקים, אלא העדיף יצירה ואמנות. למשל, הוא ניסה את כוחו בכתיבת רומנים ותסריטים, אבל גם בעיסוקים האלה לא ממש הצליח לפרוץ.

גם חיי האהבה שלו לוקים בחסר, ולעתים קרובות הוא מרגיש שהוא מתחבר רק לנשים שמבטאות אמביוולנטיות ולא סגורות עליו.

כיום, שוקי עובד בתפקיד אדמיניסטרטיבי בגלריה לאמנות בדרום ת״א. הוא בקושי מצליח להסתדר, ואביו מעביר כסף כל חודש כדי לכסות את שכר הדירה שלו. עם זאת, יש מחירים לתמיכה הכספית הזו. היא כרוכה בכך ששוקי נאלץ לבקר במשרד של אבא מדי חודש ולספק הוכחה שניצל את הכסף לתשלום שכר דירה.

בטיפול, שוקי מתחיל להבין שהתמיכה הכלכלית של אביו נעוצה בעצם בתחושת תחרותיות. הנדיבות של אבא אינה חסרת גבולות, שכן היא משמשת לחיזוק עמדתו הכפופה של שוקי. שוקי גם מבין שהתנהגותו של אביו נעוצה בתחושת חוסר הביטחון והשבריריות שלו.

אמו של שוקי מעודדת אותו להתמקד בעיסוקיו האמנותיים. היא התייחסה אליו מגיל צעיר כ״גאון״ ודאגה תמיד לאתגר אותו עם ספרות לקריאה. את התשובות השליליות ומכתבי הדחייה ששוקי קיבל, היא קיבלה קשה יותר מאשר שוקי עצמו. היא תמיד מאיצה בו להמשיך בכתיבה, אבל שוקי ויתר על המשך כתיבת הרומן שלו והוא פוחד מהיום בו יצטרך להודות בכך בפני אמו.

דרך הטיפול, שוקי החל להבין את מקורות ההתנהגות של הוריו ואת הלחץ שהפעילו עליו להצליח. הוא פיתח אמפתיה לחוסר הביטחון של אביו ולתחושות הפספוס של אמו.

במקביל, שוקי והפסיכולוגית חקרו דרכים שונות לעיבוד רגשות האובדן והאכזבה שלו סביב אי עמידה בציפיות ההורים. 

הפסיכולוגית עודדה את שוקי לבטא את רגשותיו ומחשבותיו הקשורים לאובדן סימבולי זה ולחקור אמונות או הנחות יסוד שתורמות למצוקה. הם עבדו גם על פיתוח אסטרטגיות התמודדות כדי לעזור לשוקי לנהל את רגשותיו ולמצוא דרכים להתקדם בצורה שתרגיש לו אותנטית.

החלק המאתגר ביותר בטיפול עשוי היה לעזור לשוקי להתעמת ולעבד את רגשות הבושה והאכזבה שלו הנובעים מהכישלון הנתפס שלו בעמידה בציפיות הוריו.

האתגר הזה דרש הרבה זמן ומאמץ בטיפול, בין היתר כי שוקי פיתח יחסי העברה חזקים כלפי הפסיכולוגית, אשר התבטאו בכעס כלפיה. 

שוקי עבד קשה כדי מסלול קריירה משלו ולקבל את עצמו כפי שהוא, במקום לשאוף להצלחה האולטימטיבית שהוריו ציפו ממנו לחתור אליה.

מה ניתן להבין מהתהליך?

המקרה של שוקי מעלה כמה סוגיות שורשיות הקשורות לקריירה, לחיי העבודה שלו ולתחושה של צורך בהישג. 

נראה שהרקע המשפחתי של שוקי יצר ציפיות גבוהות להצלחתו בקריירה. יתכן שהמאבק הפנימי מול ענייני הקריירה מתבטא בבחירתו לעבוד בתפקיד אדמיניסטרטיבי פשוט בגלריה לאמנות, במשרה שאינה מכסה את הוצאות המחיה שלו. מצב זה עשוי להוסיף מצוקה, לתרום לתחושת הכישלון וחוסר המטרה ולהוביל אותו להטיל ספק בבחירות הקריירה שלו.

הפסיכולוגית ניסתה לעזור לשוקי, במסגרת של טיפול תעסוקתי ,לזהות את ערכיו, תחומי העניין והחוזקות שלו כדי לפתח מסלול קריירה מספק יותר.

דרך מבחנים פסיכולוגיים ממוחשבים הפסיכולוגית סקרה את תחומי העניין, היכולות והמוטיבציה של שוקי בעבר, במטרה לזהות מסלולי קריירה פוטנציאליים שמתיישרים עם ערכיו ורצונותיו. 

ברמה הקוגניטיבית, חקר האמונות המגבילות ודפוסי החשיבה השליליים של שוקי עזר לו להתגבר על תחושות של חוסר התאמה ולפתח דימוי עצמי חיובי יותר. עבודה על פיתוח הביטחון העצמי שלו סייעה לשוקי להתחיל לחפש הזדמנויות חדשות ולקחת סיכונים בקריירה שלו.

לבסוף, הפסיכולוגית בחנה יחד עם שוקי מסלולים חלופיים להצלחה, לצד זיהוי אסטרטגיות לניהול ציפיות משפחתיות.

בחלקים ממאמר זה נעשה שימוש בתכנת בינה מלאכותית.

אורן (שם בדוי) הוא גבר בן 27 המתגורר בתל אביב.

הוא עובד כקופירייטר פרילאנסר וחולק דירה עם שותף.

אורן סובל מהפרעת אישיות נמנעת, המתבטאת בדפוס דיפוזי של עיכוב חברתי, תחושות של חוסר מותאמות ורגישות יתר להערכה שלילית.

בואו נסתכל על המסע של אורן בטיפול וכיצד הוא והמטפלת שלו, מור, עבדו יחד כדי לפרק ולהרכיב מחדש את ה״אני החברתי״. 

המקרה של אורן ממחיש את האתגרים המורכבים ואת תהליך הטיפול בהפרעת אישיות נמנעת.

באמצעות שילוב של טכניקות טיפול, ברית טיפולית חזקה, תמיכה תרופתית ממוקדת ותמיכה מאחרים משמעותיים, נראה כיצד הוא הצליח להפחית את תסמיני ההמנעות ולשפר דרמטית את איכות חייו.

ההימנעות של אורן: אתגר מורכב

בתחילת הטיפול, אורן היסס להיפתח בפני מור- כמו בכל האינטראקציות החברתיות החדשות, הוא פחד שמור תשפוט אותו או שיובן לא נכון.

אל הפגישה הראשונה הגיע אורן באיחור של 25 דקות, ״בגלל פקקים״.

בפגישות הבאות הוא ביטל וקבע מחדש פגישות, מה שהקשה על מור לבסס תוכנית טיפול עקבית.

מור הבינה שהימנעות היא סימפטום היכר של ההפרעה, והיא עבדה עם אורן כדי לעזור לו להרגיש נוח יותר בטיפול: 

"אני יודע שקשה לדבר על הרגשות שלך, אורן, אבל אני רוצה שתדע שאני כאן כדי לתמוך בך, לא לשפוט אותך. אנחנו יכולים לקחת דברים בקצב שלך, ואנחנו יכולים לעבוד יחד כדי לעזור לך להרגיש יותר בנוח."

מור ידעה שבניית ברית טיפולית חזקה היא חיונית בטיפול בבעיה.

לכן היא התמקדה ביצירת סביבה בטוחה ותומכת בה אורן יוכל להרגיש שהוא נשמע ומקבל תיקוף.

.

תהליך הטיפול: צעדים קטנים נצחונות גדולים

בפגישות הראשונות התאמץ אורן לבטא את רגשותיו ומחשבותיו.

מור הציגה טכניקות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שנועדו לעזור לאורן לזהות ולאתגר את מחשבותיו השליליות.

שניהם עמלו על זיהוי המחשבות השליליות האוטומטיות של אורן ואח״כ על החלפתן במחשבות מאוזנות וחיוביות יותר.

במקביל, מור עודדה את אורן לעסוק בפעילות חברתית, כמו הצטרפות למועדון חברתי או התנדבות.

בהתחלה אורן התנגד להצעות הללו, אך בסופו של דבר הסכים לעזור באירוע חברתי שנערך על ידי ארגון התנדבותי שחילק סופגניות לקשישים. 

אורן הופתע לגלות שהוא נהנה מהחוויה וחש יותר ביטחון בסביבה חברתית.

"לא הבנתי עד כמה אני נמנע מסיטואציות חברתיות, אבל ללכת לפעילות הזאת עזר לי לראות שאני יכול גם לעשות דברים שלא הכי נוחים לי. תכלס זה לא כל כך נורא כמו שחשבתי שזה יהיה".

מור ואורן המשיכו לעבוד על טיפול בחשיפה.

הרעיון היה שאורן ייחשף בהדרגה למצבים חברתיים מאתגרים יותר ויותר.

הם גם התמקדו בבניית ההערכה העצמית על ידי בחינה וניטור של החוזקות, הקשיים וההישגים של אורן.

אתגרים בטיפול: עקשנותה של הימנעות

למרות ההתקדמות שעשה אורן בטיפול, עדיין היו מקרים שבהם היה מבטל פגישות או נמנע מלדון בנושאים מסוימים.

מור ידעה כמה חשוב להתייחס חזיתית להתנהגויות הנמנעות הללו.

אורן הסביר כי הוא חש מוצף בעבודה וחשש לדון בכך בטיפול. מור עבדv עם אורן על זיהוי טריגרים של עומס בעבודה ועודדה אותו להיות קשוב יותר לניהול הזמן.

התנועה לעבר שינוי הייתה קשה.

בהמלצת מור, אורן גם נעזר לפרק זמן קצר לאורך תהליך הטיפול בתרופות נוגדות חרדה, זאת כדי לסייע לו להתגייס לטיפול השיחתי.

הטיפול ניתן ע״י  פסיכיאטר, שרשם לאורן מינון נמוך של תרופה נגד חרדה לתקופה קצרה.

בעוד שתרופות יכולות להועיל לאנשים מסוימים עם הפרעת אישיות נמנעת, היא לא מרפאת ויש להשתמש בה בשילוב עם טיפול ואסטרטגיות טיפול עצמי אחרות.

ואכן, אורן גילה שהתרופה סיפקה הקלה מסוימת, אך בסופו של דבר עבודתו בטיפול הפסיכותרפי היא שעזרה לו להתקדם הכי הרבה.

אחרים משמעותיים: תמיכה ועידוד

השותף לדירה של אורן היה מקור משמעותי לתמיכה ועידוד לאורך כל מסע הטיפול שלו.

גם חברתו הקרובה של אורן, מאיה, מילאה תפקיד חשוב במסע הטיפולי שלו.

היא הקשיבה קשב רב להתמודדויות של אורן והציעה לו אוזן קשבת בכל פעם שנזקק לה.

העידוד והתיקוף שלה עזרו לאורן לבנות מחדש את הביטחון וההערכה העצמית שלו.

מאיה גם ליוותה את אורן לאירועים חברתיים, מה שעזר לו להתעמת עם החששות החברתיים שלו ולהרחיב את אזור הנוחות שלו.

מאישיות נמנעת לחרדה חברתית קלה

המסע של אורן בטיפול לא היה קל, אבל בעזרת מור ובנחישות שלו הוא הצליח להתקדם משמעותית בניהול תסמיני ההפרעה.

באמצעות טיפול בחשיפה, טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות וברית טיפולית חזקה, למד אורן לאתגר את מחשבותיו השליליות ולהתמודד עם פחדיו.

הוא עדיין מעת לעת תסמינים של חרדה חברתית, אך היום היא הרבה יותר מתונה וניתנת לניהול מבעבר.

אורן למד לאתגר את המחשבות השליליות שלו ולהשתמש באסטרטגיות התנהגותיות שמפחיתות את החרדה שלו (כמו נשימה סרעפתית, תרגול PMR ותרגילי הסחה).

הוא גם נעשה נינוח וספונטני יותר במצבים חברתיים והרחיב את המעגל החברתי.

למרות שהוא מכיר בכך שתהיינה עליות ומורדות, אורן מרגיש בטוח יותר מאי פעם.

הימנעות הייתה מכשול משמעותי שגם אורן וגם מור היו צריכים לעבוד יחד כדי להתגבר עליו.

על ידי התייחסות להתנהגויות ההימנעות של אורן ויצירת סביבה בטוחה ותומכת, הצליחה מור לעזור לאורן להרגיש יותר בנוח בטיפול ולהתקדם לעבר מטרותיו.

בעזרת מאמצים הדדיים הצליחו אורן ומור להתעמת עם ולהתגבר על תחושות הייאוש וחוסר התקווה של אורן.

על ידי התמקדות באפשרויות לשינוי וצמיחה ועל ידי פיתוח אסטרטגיות מעשיות למסמוס ההימנעות, הצליח אורן להתקדם ולהרגיש את ההנאה החברתית שניאלץ להימנע ממנה עד כה.

ככל שהטיפול התקדם, אורן נעשה יותר פתוח ונכונות לדון במחשבותיו וברגשותיו.

הוא למד לנהל את החרדה והפחדים החברתיים שלו, מה שאפשר לו להשתתף בפעילויות חברתיות ולבנות מערכות יחסים משמעותיות יותר.

המסע הטיפולי של אורן נמשך מספר חודשים.

עם הכלים והאסטרטגיות שלמד בטיפול הוא מרגיש מוכן יותר להתמודד עם אתגרי החיים ועם מלחמה על המטרות שהציב לעצמו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

סזורה היא מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי וילפרד ביון, כדי לתאר הפסקה או הפרעה בזרימת המחשבה או התקשורת במהלך פגישה בטיפול פסיכואנליטי.

ככלל, ההמשגות של ביון מעלות צורך מהותי לפיו המטפל האנליטי אמור להתמקד במה שאינו ידוע למטפל ולמטופל ולהשתמש באינטואיציה, בחוויות הרגשיות, ברשמים וברגשות שעולים במטפל.

הכיוון הזה מייצג שינוי מהמסלול המסורתי על תהליכי פענוח פסיכואנליטיים של  יצירת ייצוגים ("מחשבות"). 

בעצם ביון משאיר בצד את המושגים הקלאסיים המוכרים באופן מסורתי בפסיכואנליזה, כמו סופר אגו, איד ואגו, למרות שהוא עדיין מתייחס למבנים המנטליים האלה כשהוא מתאר את התפקידים שלהם. 

חזרה לסיזורה -

הפרעה כזו בזרימת המחשבות עשויה להתרחש אצל המטפל או אצל המטופל, והיא יכולה להיחווה כרגע של מתח או אי נוחות.

סזורה יכולה ללבוש צורות רבות, כמו שתיקה ארוכה, שינוי בטון הדיבור או שינוי פתאומי בנושא.

הן עשוית להיחוות אחרת על ידי המטפל והמטופל, מה שיכול לעורר רגשות חרדה, תסכול או סקרנות.

ביון האמין כי סזורות יכולות להיות חלק חשוב מהתהליך הפסיכואנליטי, שכן הן עשויות לספק הזדמנות למטפל ולמטופל להרהר ולהפוך שנאמר (או עבר במחשבותיו), זאת במטרה לחקור את המשמעות מאחורי ההפרעה.

הוא סבר כי סזורות יכולות לספק הזדמנות למטפל ולמטופל לחקור את האסוציאציות הלא-מודעות שייתכן שהובילו להפרעה ולהעמיק הבנה פסיכודינמית באשר לבסיס של קונפליקטים רגשיים.

במובן מסוים, ניתן לראות בסזורה רגע של השעיה, שבו כללי התקשורת הרגילים מונחים באופן זמני בצד, וכך מתאפשרת רמה עמוקה יותר של חקר והבנה.

מושג הסזורה של ביון רלוונטי לא רק לטיפול פסיכואנליטי אלא גם לצורות אחרות של תקשורת ודיאלוג.

הוא מדגיש את החשיבות של קשב לרגעים כאלה ושל שימוש בהם כהזדמנויות לשיקוף והבנה מעמיקה יותר בטיפול הנפשי.

הכירו את אור (שם בדוי), סטודנט לכלכלה, בן 22 המתגורר בתל אביב.

אור מתמודד כבר מספר שנים עם מצב הנקרא HOCD, הידוע גם כהפרעה טורדנית-קומפולסיבית לגבי נטייה מינית. 

הוא חווה מחשבות פולשניות לא רצויות ופחדים שהוא הומו, למרות שבעבר לא הייתה לו משיכה לגברים.

אור תמיד היה בעל ראש פתוח ומקבל כלפי הומוסקסואליות, כל אחד שיחיה בדרכו.

אבל האפשרות שהוא עצמו הומו היא כבר סיפור אחר. היא מפחידה אותו, בלתי נסבלת ממש. 

אור פוחד לאבד את החברים ואפילו את בני משפחתו, והוא חש בושה, חרדה וסלידה מהמחשבות הללו.

הוא עושה כל דבר כדי להימנע ממצבים המעוררים את האובססיות והקומפולסיות שלו, כמו להיות בנוכחות גברים הומוסקסואלים בלימודים או לצפות בסרטים וסדרות עם תכנים הומוסקסואליים.

ה-HOCD של אור החל להשפיע על חייו יותר ויותר ובזמן האחרון הוא התחיל להרגיש חסר אונים ואבוד. 

הוא החליט לפנות לעזרה ויצר קשר עם המכון. 

את התהליך הטיפולי החל עם אורית, מטפלת אינטגרטיבית המתמחה בשילוב בין טיפול פסיכודינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וגישות טיפול נוספות.

בשלבים הראשונים של הטיפול, אורית עבדה עם אור על בניית קשר טיפולי חזק המבוסס על אמון, אמפתיה והבנה. היא עודדה אותו לחקור (Explore) את הרגשות, המחשבות וההתנהגויות במוקד הבעיה. 

אורית זיהתה שלאור יש פחד חזק מדחייה מצד משפחתו וחבריו. עם כל הפתיחות הוא גדל בסביבה מסורתית בה הומוסקסואליות הייתה פחות מקובלת.

אורית עזרה לאור לחבר את הנקודות בין תסמיני ה-OCD שלו לבין הפחד שלו מדחייה, שמקורו בחוויות העבר שלו.

באמצעות עבודה פסיכודינמית, אורית עזרה לאור להבין שהמחשבות והפחדים החודרניים שלו קשורים לקונפליקטים ולחרדות הלא מודעים שלו. דניאלה עודדה את אור לבטא את רגשותיו ורגשותיו בסביבה בטוחה ותומכת, ועזרה לו לפתח תובנה לגבי המניעים והקונפליקטים הלא מודעים שלו.

ככל שאור התקדם בטיפול, הוא התחיל להרגיש יותר בנוח לשתף. הוא השיג הבנה עמוקה יותר של עצמו ושל המיניות שלו, מה שעזר לו ללמוד להתנהל יותר טוב עם התסמינים המנציחים את ה-HOCD.

אור פיתח תחושה חזקה יותר של מודעות וקבלה עצמית. הוא למד לשאת את החרדה ואי הנוחות שהתלוו למחשבות על נטיה מינית. במקביל, הרחיב את רשת התמיכה שלו, כולל משפחה, חברים ושתי אקסיות.

הוא למד לתקשר את רגשותיו ופחדיו וקיבל תמיכה וגילה בהנאה את התמיכה, הקבלה והאישור שהעניקו לו אנשים שאוהבים אותו בחיים.

שילוב CBT 

אורית הרחיבה את התהליך לעבודה ספציפית יותר על המחשבות ומניעתן.

חשיפה מניעת ותגובה (ERP) היא מרכיב חיוני של טיפול ב-OCD, כולל HOCD.

במקרה של אור, לאחר ביסוס מערכת יחסים טיפולית חזקה והשגת תובנה בהקשרים שונים, אורית הציגה את ה-ERP כטכניקה טיפולית שנועדה לעזור לאור להתגבר על תסמיני ה-OCD.

ERP הוא סוג של טיפול קוגניטיבי התנהגותי הכולל חשיפה הדרגתית של הפרט למחשבות, לתמונות ולמצבים המעוררים את תסמיני ה-OCD שלו.

מטרת ה-ERP היא לעזור לאדם ללמוד לסבול את החרדה ואי הנוחות שמגיעים עם טריגרים אלו מבלי לעסוק בהתנהגויות כפייתיות.

במקרה של אור, אורית עזרה לו לראשונה לזהות מצבים ספציפיים או גירויים שגרמו לאובססיות ה-HOCD.

לאחר מכן, הם עבדו יחד כדי לפתח היררכיה של משימות חשיפה, החל ממצבים פחות מעוררי חרדה והתקדמו בהדרגה למצבים מאתגרים יותר.

לדוגמה, אורית ביקשה מאור לקרוא ספר עם נושא הומוסקסואלי או לצפות בסרט הכולל קשר רומנטי בין שני גברים. הם עבדו על היכולת לשהות עם החרדה ואי הנוחות שהעניין עורר מבלי לעסוק בהתנהגויות כפייתיות כמו בדיקה, אישור או חיפוש ביטחון.

באמצעות חשיפה חוזרת למצבים אלו, אור למד לשבור את המעגל האובססיבי  מבלי לעסוק בקומפולסיות.

ERP יכול להיות מאתגר, במיוחד בהתחלה, והוא דורש מהמטופל נכונות, אומץ ומסירות.

עם זאת, עם ההדרכה והתמיכה של אורית, ERP שימש כרכיב ממש מכריע בטיפול.

באמצעות השילוב של טיפול פסיכודינמי ו-ERP, הצליח אור לבנות חיים מספקים ומספקים יותר, משוחררים מהמגבלות הטורדנות לגבי האוריינטציה המינית.

אחרי 5 חודשים של טיפול, אור דיווח שהוא ״מרגיש כמו אדם חדש״.

הוא השתחרר ולא היה שבוי יותר בכבלי המחשבות והפחדים.

נראה שהוא פתר בהצלחה מרשימה את ה-HOCD שלו.

מבט על המקרה

שילוב בין טיפול CBT לבין טיפול פסיכודינמי ממוקד יכול להיות יעיל עבור מתמודדים/ות עם HOCD.

באמצעות תהליך של חקר פחדים וחרדות, מודעים ולא מודעים, ניתן לפתח תובנה לגבי המניעים והקונפליקטים, מה שמוביל לניהול יעיל יותר של תסמיני ה-HOCD.

חשוב לציין שמטרת הטיפול ב-HOCD אינה לשנות את הנטייה המינית של המטופל אלא לעזור לו לנהל את תסמיני ה-OCD ולהשיג הבנה עמוקה יותר של עצמו.

במקרה של אור, המיקוד של הטיפול היה בהפחתת החרדה והאובססיביות הקשורות אצלו ל-HOCD, לצד מאמץ לעזור לו להשיג שליטה על מחשבותיו והתנהגויותיו.

ככל שאור התקדם בטיפול, הוא השיג תובנה לגבי הפחדים והחרדות, לצד הבנה מעמיקה יותר של המיניות, שהייתה חלק חשוב מתהליך הגילוי העצמי שלו.

הוא הבין טוב יותר את הנטייה המינית שלו כתוצאה מהטיפול.

התמונה התבהרה והעולם נהנה שקט וברור יותר.

עם זאת חשוב להדגיש ולזכור שנטייה מינית היא נזילה ויכולה להשתנות עם הזמן (מושג המוכר כיום כפלואידיות מגדרית).

אם אתה או מישהו שאתה מכיר מתמודד עם HOCD, זכרו שיש עזרה נפשית זמינה אפשרית.

אנחנו יודעים שלפעמים

קשה לך להחליט

במקום ללכת לאיבוד בסבך הספקות

הירשמו לשיחת ייעוץ ממוקדת

ותקבלו המלצה אחת מותאמת אישית.

השיחה עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

במכון טמיר בהוד השרון, אנו מציעים מגוון גישות טיפוליות המסייעות לילדים, בני נוער ומבוגרים להתמודד עם קשייהם ולשפר את איכות החיים שלהם.

בצוות המטפלים שלנו קלינאים מנוסים במגוון בעיות ואתגרים, בינהם:

• עבודה טיפולית עם מתמודדים/ות עם פגיעה מינית.

• טראומה נפשית - PTSD ו-CPTSD (טראומה מורכבת).

• הפרעות אישיות.

• הפרעות מצב רוח.

• ODD (הפרעת התנגדות מתריסה).

• ASD (הפרעות הספקטרום האוטיסטי).

• טוקופוביה.

• הפרעת קשב וריכוז.

• פוביות.

• OCD.

• חרדה.

• דיכאון.

• בעיות בזוגיות.

נשמח לעזור לכם למצוא את המענה שאתם צריכים.

המטפלים שלנו עובדים במגוון גישות, דינאמיות, התנהגותיות והבעתיות, כדי לענות על הצרכים הייחודיים של כל פונה ופונה.

טיפולים בהוד השרון 

להלן כמה מילים בקצרה על גישות הטיפול שאנו מציעים באזור:

טיפול פסיכודינמי מתבונן על רגשות וקונפליקטים לא מודעים המשפיעים על עיצוב האישיות וההתנהגות שלנו.

הטיפול מסייע לשפר את ההערכה העצמית, לפתח מערכות יחסים מספקות יותר ולהגשים מטרות באמצעות ״עבודת עומק״ המשלבת הווה ועבר, מודע ולא מודע, חלימה, אסוציאציות ועוד. 

מטפלים בגישת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT) עובדים בפורמט מובנה ומעשי שדורש מוטיבציה ומעורבות פעילה מצד המטופל.

הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות.

נטשה זסלבסקי, מטפלת CBT בהוד השרון, מכון טמיר

טיפול רגשי מתייחס למשפחה של שיטות טיפול שניתן לראותן כ״אקספרסיביות״. שיטות אלו שימושיות בכל גיל (כן כן, ממש לא רק ילדים, אלא גם נוער ומבוגרים) שמתמודדים עם אתגרים נפשיים, מצוקה נפשית או טראומה, ומתקשים לבטא את עצמם מילולית.

שירה ברקאי, MSW, מטפלת רגשית לילדים ונוער, מכון טמיר בהוד השרון

טיפול בילדים כולל הדרכת הורים שעוזרת ללמוד מיומנויות תקשורת והורות אפקטיביות על מנת לשפר את ההתנהגות והבריאות הנפשית של ילדם.

במקרים מסויימים נמליץ על טיפול דיאדי, שהוא טיפול הורה-ילד המסייע להורים לילדים בגיל הרך המתמודדים עם בעיות התקשרות או קשיים התנהגותיים.

המענה שלנו גם כולל טיפול זוגי ומשפחתי.

טיפול זוגי מתמקד במערכת היחסים בין שני בני זוג, כשהמטרה העיקרית היא חיזוק הקשר והאינטימיות באמצעות טכניקות תקשורת משופרות ופתרון קונפליקטים.

טיפול משפחתי, נוגע בסוגיות בתוך המערכת המשפחתית הרחבה יותר, כאשר המטרה היא לשפר את התקשורת, להתייחס לדינמיקה המשפחתית ולהתמודד עם הקונפליקטים הקיימים.

עינת כהן, MSW, מטפלת במבוגרים וזוגות, מכון טמיר בהוד השרון 

אנו מבינים ומכירים את האתגר בחיפוש אחר מטפל מתאים בהתמודדות עם קושי נפשי או רגשי, לכן אנו שואפים להפוך את התהליך לקל ככל האפשר ומאמינים שלכולם מגיעה גישה לטיפול נפשי איכותי.

שיחות ההכוונה שלנו נועדו בדיוק לשם כך ואנו מחויבים לעזור לך למצוא את המטפל המתאים.

אם אתם מתמודדת עם קשיים במערכות יחסים, בדידות, ניהול חרדה, קשיי הסתגלות פוריות, דיכאון או כל בעיה נפשית אחרת, אנחנו כאן כדי לעזור.

אנו מציעים סביבה אנושית מושקעת ומסבירת פנים, בה תוכלו להרגיש ביטחון ותמיכה.

אל תתנו לבעיות נפשיות לנהל את חייכם.

צרו קשר עוד היום לקביעת שיחת הכוונה ועשו את הצעד הראשון לקראת שיפור הבריאות הנפשית ואיכות החיים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

תקיפה והתעללות מינית היא חוויה טראומטית שעלולה להשאיר צלקות פסיכולוגיות ארוכות טווח. השלכותיה של אלימות מינית עלולות להשפיע על כל היבטי חייו של אדם ולהקשות על ההתמודדות עם חיי היומיום. פנייה לטיפול יכולה להיות צעד מכריע לקראת ריפוי והחלמה, אך עבור נפגעים רבים, תהליך הפנייה לטיפול מלא במכשולים ואתגרים.

אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני נפגעי התעללות ותקיפה מינית הוא הסטיגמה שאופפת לעתים קרובות חוויות אלו. אנשים רבים שנפלו קורבן לאלימות מינית חשים בושה ומבוכה, אשר עשויים למנוע מהם לפנות לעזרה הדרושה להם. בנוסף, הפחד שיאשימו אותם או שלא יאמינו להם יכול להיות גם מחסום עיקרי בפנייה לטיפול.

אתגר נפוץ נוסף שעומד בפני הנפגעים הוא הפחד לחוות מחדש את החוויה הטראומטית. עבור רבים, רק המחשבה לדבר על ההתעללות מציפה מדי ויכולה לעורר תחושות של חרדה ופאניקה. פחד זה עלול גם למנוע מנפגעים לפנות לטיפול ולתמיכה שהם צריכים כדי להחלים.

הקשיים של פנייה לטיפול בקרב מתבגרים או בוגרים צעירים לרוב נובעים מחוסר גישה למשאבים וגורמי תמיכה. נפגעים צעירים עשויים להסס לפנות לטיפול כי הם מרגישים שאף אחד לא יבין מה עובר עליהם. ובנוסף לכך, עשויים גם לחוש בושה או מבוכה כלפי מה שעבר עליהם ואינם ששים לחלוק את הסיפור שלהם עם אדם זר.

למרות האתגרים הללו, פנייה לטיפול יכולה להיות צעד חשוב לקראת ריפוי והחלמה עבור נפגעי אלימות מינית. במכון טמיר לפסיכותרפיה אנו מבינים את האופי המורכב והרגיש של פניות המגיעות בעקבות התעללות ותקיפה מינית, ואנו מחויבים לספק סביבה בטוחה ותומכת למטופלינו.

אנו מתמחים בטיפול בטראומה מורכבת, לרבות התעללות מינית וגילוי עריות. המטפלים שלנו בעלי הכשרה מקצועית בהבנת הצרכים והחוויות הייחודיים של נפגעים, ומשתמשים במגוון גישות טיפוליות מבוססות ראיות כדי לסייע למטופלים להתגבר על הטראומה שלהם ולהחלים. טיפולים אלו יכולים לכלול בין היתר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול בחשיפה וטיפול ממוקד טראומה.

בטיפול, אנו עובדים עם המטופלים שלנו כדי לעזור להם להבין את החוויות שלהם ולפתח אסטרטגיות וכלים כדי להתמודד עם הסימפטומים שלהם. אנו גם עוזרים למטופלים שלנו לזהות ולטפל בכל דפוסי חשיבה או התנהגויות שליליות שעשויות למנוע מהם להתקדם בחייהם.

אחד המרכיבים המרכזיים בגישת הטיפול שלנו הוא הדגש שאנו שמים על טיפול פרטני. אנו מבינים שהחוויה של כל נפגע או נפגעת היא ייחודית, ואנו עובדים עם כל מטופל על מנת לפתח תכנית טיפול מותאמת אישית העונה על הצרכים והמטרות הספציפיות שלו. גישה מותאמת אישית זו עוזרת למטופלים שלנו להרגיש ששומעים ומבינים אותם, והיא מאפשרת להם להתקדם משמעותית במסע הריפוי שלהם.

לסיכום, פנייה לטיפול יכולה להיות תהליך מאתגר עבור נפגעי התעללות ותקיפה מינית, אך זהו צעד מכריע לקראת ריפוי והחלמה.

במכון טמיר בהוד השרון, אנו מחויבים לספק סביבה בטוחה ותומכת למטופלינו ולעזור להם להתגבר על האתגרים העומדים בפניהם בזמן שהם פועלים לריפוי הטראומה שלהם.

אם אתה או מישהו שיקר לך הוא נפגע של אלימות מינית, אנא אל תהססו לפנות אלינו. אנחנו כאן כדי לעזור.

אם אתם נכונים ומוכנים לעשות את הצעד הראשון לקראת ריפוי והחלמה, פנו עוד היום למכון טמיר בהוד השרון.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת 

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):