פסיכותרפיה פמיניסטית
מאיה לוי, תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית, המרכז האקדמי רופין,
בוגרת התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח
בדגש על לימודי פסיכואנליזה, נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב
מהי פסיכותרפיה פמיניסטית?
פסיכותרפיה פמיניסטית, או טיפול פמיניסטי, הינה גישה טיפולית השוזרת עקרונות פמיניסטיים במסגרת המרחב הטיפולי.
הטיפול הפמיניסטי מהווה חלק מתפיסה אידיאולוגית, המבקשת להנכיח ולהכיל רעיונות העומדים בבסיס הגישה הפמיניסטית כמו מודעות ליחסי כוח, הכרה בחוסר שוויון חברתי והשאיפה ליצירת מרחב רגיש תרבותית.
מתוך כך, טיפול זה רואה את המטופלת ואת קשייה כמתהווים ונובעים משני מוקדים - גורמים "פנימיים", הנובעים מאישיותה הייחודית של המטופלת, וגורמים חיצוניים, הנובעים מהשפעות החברה והתרבות.
על כן, גישה זו מתמקדת בבחינת הסיפור האישי והקשיים של כל מטופלת במסגרת ההקשר החברתי-תרבותי שבו היא חיה.
נדון כאן על הגישה ועל תרומתה הייחודית לעולם הפסיכותרפיה.
הכתיבה בלשון נקבה, אך מכוונת לכלל הקוראים והקוראות.
היסטוריה וטיפול פמיניסטי כיום
העמדה הטיפולית הפמיניסטית התפתחה במהלך הגל השני של הפמיניזם בארה"ב בשנות ה-60 של המאה ה-20, והיוותה במובנים רבים תנועת נגד המבקשת לאתגר את עקרונות הטיפול המסורתי, אשר ראה בפתולוגיות נפשיות של נשים תוצר של גורמים פנימיים בלבד תוך התעלמות מההקשר החברתי-תרבותי-פוליטי.
תנועה זו התהוותה על רקע ביקורות הולכות וגוברות על תיאוריות פסיכואנליטיות רווחות באותה העת.
דוגמה בולטת לכך הייתה המודל הפסיכואנליטי של פרויד, שהיווה אבן יסוד בהבנת ההתפתחות הפסיכולוגית של נשים וגברים כאחד.
מודלים אלו ביססו תפיסה הרואה בגבר כייצוג לנורמה, ובאישה כחריגה ממנה.
מתוך כך, מאז ועד היום הגישה הפמיניסטית שואפת לאתגר תפיסות סטריאוטיפיות, ולעתים שוביניסטיות וסקסיסטיות, אשר אפיינו רבות מהתיאוריות הפסיכולוגיות שהיו מקובלות בקרב הקהילה הטיפולית באותה העת.
כיום, לצד ההתפתחויות שחלו בתיאוריות הפמיניסטיות ובעולם הטיפול, הגישה הטיפולית הפמיניסטית מבקשת להכיר בהצטלבויות ובמורכבויות שכל אישה חווה באופן ייחודי.
במילים פשוטות, הטיפול מכיר בכך שחוויתה וקשייה של אישה חרדית שונה מהותית מאלו של אישה חילונית, של אישה לבנה משל אישה שחורה, של אישה לסבית משל אישה סטרייטית וכן הלאה.
ניתן לומר שהגישה הפמיניסטית נובעת משתי הנחות מנוגדות לכאורה, אשר משלימות זו את זו -
-
הטיפול בגישה זו מכיר בכך שנשים אכן שונות מגברים, וחוויתן בעולם שונה ומצריכה מרחב טיפולי מותאם.
-
מנגד גישה זו מדגישה גם את קווי הדמיון בין המינים וגורסת כי ההבדלים בין גברים לנשים אינם אוניברסליים או קבועים כפי שסברו בעבר וכי קיים פוטנציאל מימוש עצמי זהה.
שתי ההנחות הללו מתקיימות בחדר הטיפולים בעת ובעונה אחת ומהוות את נקודת המוצא לפסיכותרפיה פמיניסטית.
מאפייני הטיפול הפמיניסטי
קידום תקשורת אסרטיבית
במסגרת טיפול פמיניסטי בנשים נראה לא פעם שילוב של רכישת מיוימנויות אסרטיביות, המשולבת במסגרת העבודה הקלינית שנעשית.
צעד זה נועד לתת למטופלת עזרה יותר ממוקדת ומעשית, תוך הקניית כלים קונקרטיים באמצעותן תלמד להביע את הרצונות והצרכים שלה במרחבים השונים בחייה- מערכות היחסים שלה, משפחתה, העבודה שלה ועוד.
העצמה ויחסים שוויוניים בחדר הטיפולים
בניגוד למצב הרווח בחברה בו אנו נתקלים על בסיס יום יומי ביחסים היררכיים (לדוגמא בין גבר לאישה, בין רופא למטופל, בין מרצה לתלמיד), הטיפול הפמיניסטי פועל לצמצום והשטחת ההיררכיה תוך חיזוק התפיסה שלמטופלת יש ידע וניסיון בעלי משמעות וערך לתהליך הטיפולי לא פחות מאשר למטפלת.
מתוך כך, המטפלת מייצרת שיח שקוף ובגובה העיניים, בו המטופלת מוזמנת להביא תכנים ולעצב את השיח כרצונה.
במקרים רבים המטפלת תדאג להסביר למטופלת פרטים על התהליך המחשבתי שלה, על הפרשנויות שהיא נותנת, על התובנות שעולות לה במהלך הפגישה ועל שיטת הטיפול עצמה, כל אלו חוברים יחדיו במטרה לקדם תהליך טיפולי משותף.
אתגור הנחות יסוד מגדריות
הטיפול הפמיניסטי מבקש לאתגר קריטריונים של בריאות נפשית שהיו, ולעתים עודם, מבוססים על הנחות, מחקרים וערכים מגדריים סטריאוטיפיים.
במקום זאת, המטפלת מבקשת להתבונן בסימפטומים שהמטופלת מציגה בהקשר של תמונה רחבה יותר, הכוללת בין היתר השפעות חברתיות-תרבותיות.
כך למשל, מטופלת הסובלת מחרדה סביב ביצועים בעבודה, עשויה לגלות שחרדה זו הינה נגזרת של נורמות פטריארכליות בחברה.
מתוך נקודת מוצא זו ניתן לבחון תחומים רבים אליהן נשים וגברים "מוסללים" כבר מילדות - בחירות קריירה, שאיפות מקצועיות, תכונות אופי ואישיות, מערכות יחסים, חלוקת תפקידים מגדריים במשפחה ועוד.
על כן, במסגרת הגישה הפמיניסטית פתולוגיות נפשיות רבות נבחנות מחדש מנקודת מבט רחבה ומורכבת יותר.
בתהליך זה המטופלת לומדת להפחית הסתכלות ביקורתית על עצמה ולבחון את רגשותיה וחוויות חייה במסגרת המציאות החברתית-תרבותית בה חיה.
טיפול פמיניסטי לכולם.ן
בהמשך למהפכת הגל השלישי בפמיניזם, שהדגיש את החוויה האישית והייחודית של כל אדם, גם הטיפול הפמיניסטי התפתח במהלך השנים האחרונות והפך למודל אינטגרטיבי פוסט-מודרני.
מודל זה שם דגש על הבנת קשיי האדם המגיע לטיפול גם בהקשר מגדרי, אך גם בהקשר של מיקום חברתי, של תרבות, מוצא אתני, יחסי כוחות, מעמד סוציו-אקונומי ועוד.
למשל, עבודותיה של הפסיכותרפיסטית הפמיניסטית מריה רוט, שפיתחה את הרעיון של טראומה ערמומית (Insidious trauma).
ההיבט הפמיניסטי במושג זה מתבטא בהתייחסות להשפלה המצטברת המופנית כלפי אנשים שהזהות שלהם, כמו מגדר, צבע עור ומעמד, שונה ממה שמוערך על ידי בעלי הכוח.
ההשפעות הללו לא חייבות להיות בוטות או אלימות, שכן מעצם היותן הן מאיימות על הרווחה הבסיסית של האדם הסובל מהן.
ההמשגה של רוט מספקת מסגרת שימושית להבנת ההשלכות ארוכות הטווח של סקסיזם, גזענות ואפליה מעמדית ממוסדת, שפוגעות באופן שיטתי בערך העצמי של הזולת ומביא אותו להיות שקוף וחסר קול.
אם כך, עמדה זו נכונה ורלוונטית לטיפול בגברים ובנשים כאחד, וכן לאוכלוסיות רבות נוספות.
באופן זה טיפול פמיניסטי יכול לסייע גם לגברים הפונים לטיפול, תוך ביסוס מרחב בו ניתן לבחון את האופנים בהם תפקידים וציפיות מגדריות משפיעה עליהם, מקבעת, מצמצמת ומשתיקה חלקים בעצמם.
על כן טיפול זה אינו מיועד לנשים בלבד, זוהי פרקטיקת התערבות שיכולה להתאים עבור אנשים בכל זהות מגדרית ומינית, וכן לזוגות, ילדים ומשפחות.
הגישה הפמיניסטית כפרקטיקה טיפולית
התרפיה הפמיניסטית הינה השקפה או גישה טיפולית ולא מהווה שיטה.
גישה זו מרחיבה גישות ושיטות טיפול קיימות (דוגמת הטיפול הדינמי) ומאופיינת במודעות גבוהה להשפעות הסביבתיות, החברתיות והתרבותיות, על ההתפתחות הרגשית והאישית של בני אדם - נשים וגברים כאחד.
להבדיל משיטות טיפול אחרות בהן המטפל עשוי לתפוס עמדה יותר הדרכתית ולהוביל את התהליך, אחד מעקרונות הליבה של הטיפול הפמיניסטי הוא יצירת מערכת יחסים שוויונית בין המטפלת למטופלת.
בנוסף, התפיסה העומדת בבסיס הטיפול היא שהמטופלת היא המומחית לחייה ולא המטפלת ולכן "האמת" אודות חווייתה של המטופלת מצויה בידיה ולא אמורה להתגלות על ידי המטפלת.
על כן, בדומה לשיטות טיפול נוספות, דוגמת הטיפול ההתייחסותי, הטיפול ההומניסטי וגישתו של סאליבן לטיפול בין אישי, במסגרת טיפול זה המטפלת תבצע צעדים במטרה לבסס תהליך ומרחב טיפולי משותפים, בו מתאפשר למטפלת ולמטופלת לחקור יחדיו את צמתי הזהויות של המטופלת, ולראות כיצד אלו באים לידי ביטוי במרחבים השונים בחייה - מערכות היחסים שלה, הבחירות שלה, השאיפות שלה, הקשיים שלה וכן הלאה.
השלכות מגדריות של מלחמת חרבות ברזל
איתן טמיר
תחום המגדר והפסיכולוגיה החברתית תופסים מלחמה כ"זמן גברים":
מה שראינו, לפחות עד התקופה האחרונה, זה שתפיסות מגדריות מסורתיות מתחדדות, כאשר גברים מוצגים כלוחמים ונשים כאחראיות על הבית והמרחב הפרטי.
תמונה כזו חיזקה את החלוקה המגדרית המסורתית של "החוץ" כשדה הגברים ו"הפנים" כשדה הנשים והרחיקה סוגיות חברתיות ופוליטיות, ובכלל זה נושאי שוויון מגדרי.
מסורתית, תקופות מלחמה הובילו לדחיקת נשים לשוליים, הן במרחב הפוליטי והן במרחב הציבורי והתקשורתי, מה שהקשה עוד יותר על השגת שוויון מגדרי והעמיק את פערי השכר וההזדמנויות בין גברים לנשים.
אבל נראה שהמלחמה בעזה והצפון דווקא פותחת אפשרויות לשינוי חיובי. זה כולל הגברת המודעות לאלימות נגד נשים, פרידה סופית מהתפיסה הפטריאכלית המיושנת לגבי המוגבלות של תפקוד נשים כלוחמות, הדגשת חשיבות השוויון המגדרי בעבודות השקופות ובתמיכה בנשים שבני זוגן משרתים בצבא וקידום שוויון מגדרי בצורה רחבה יותר בחברה.
עדכון אחרון:
10 בפברואר 2024
מקורות:
ג'נט באומגולד לנד, הילרי מילגרום, ד"ר דינה וישוגורד, מבוא לתרפיה פמיניסטית, בתוך: פסיכו-אקטואליה, רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, ינואר 2007, עמ' 48-53.
Wolf, J. (2017).The importance of psychotherapists’ feminist identification. Psychotherapy Bulletin, 52(2), 34-38.
לקריאה נוספת:
קרומר נבו, מ. וקומם, מ. (2012). הצטלבות מיקומי שוליים: מסגרת מושגית לפרקטיקה של עבודה סוציאלית פמיניסטית עם נערות. חברה ורווחה, רבעון לעבודה סוציאלית, לב (3), 347-374
Brown, L. S. (2010). Feminist therapy. Washington, DC, US: American Psychological Association.
Enns, C. Z., Williams, E. N., & Fassinger, R. E. (2013). Feminist multicultural psychology: Evolution, change, and challenge. In C. Z. Enns & E. N. Williams (Eds.), The Oxford handbook of feminist multicultural counseling psychology (pp. 3-26). New York, NY, US: Oxford University Press.
Enns, Carolyn Zerbe (1997). Feminist theories and feminist psychotherapies. New York: Haworth Press.
Hare-Mustin, Rachel, and Maracek, Jeanne (1988). The meaning of difference: Gender theory, postmodernism, and psychology. American Psychologist, June
Liss, M., Hoffner, C., & Crawford, M. (2000). What do feminists believe? Psychology of Women Quarterly, 24(4), 279-284.
Root, M. P. (1992). Reconstructing the impact of trauma on personality. In Brown, L. S., Ballou, M. (Eds.), Personality and psychopathology: Feminist reappraisals (pp. 229-265). New York: Guilford.
Williams, E. N., & Barber, J. S. (2004). Power and responsibility in therapy: Integrating feminism and multiculturalism. Journal of Multicultural Counseling and Development, 32, 390-401.
Lerner, Harriet Goldhor (1988). Women in therapy. New York: Jason Aronson Inc.