תרפיה במפגש אחד (SST - Single-Session Therapy), או התערבות במפגש אחד (SSI - single-session intervention), מציע פורמט של יעוץ פסיכולוגי ממוקד וחד פעמי. 

המפגש היחיד נחשב ליחידה פסיכותרפית עצמאית, העומדת בפני עצמה, שיש לה התחלה, אמצע וסוף.

בגישה זו, המטפל מאמץ נקודת ראות של מפגש אחד, הכוללת הימנעות מתכנון לגבי המשך בפגישות עתידיות עם המטופל, מגבלה מובנית שמחייבת שימוש אינטנסיבי וממוקד במשאבים כדי להניע את הפונה לזהות, להגדיר ולגבש "תוצר טיפולי" לכיוון מטרתו.

הלך רוח כזה יוצר ציפייה, הן עבור המטופל והן עבור המטפל, ששינוי, גם אם חלקי, אפשרי בפגישה אחת. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

אחרי שנתייחס לחלק מהיתרונות הפוטנציאליים הבולטים של יעוץ נפשי במפגש אחד, ניגש להערכת היעילות של מפגש פסיכותרפי בודד על השגת מטרות פסיכולוגיות. 

אז מה היתרונות האפשריים?

הקלה מיידית

שיחה חד-פעמית מציעה הקלה מיידית, רגשית, קוגניטיבית וגופנית, עבור פונים המתמודדים עם מצבי לחץ חריגים.

אלה יכולים לכלול, למשל, התערבות חד-פעמית אחרי חשיפה לארוע טראומטי, או משבר אובדני של האדם אם של אדם קרוב.

נגישות

התערבות בפגישה אחת מספקת מענה לאנשים עם מעט זמן פנוי, מחסור במשאבים או מוטיבציה להשתתף בתהליך טיפולי מתמשך.

חיסכון

טיפול במפגש בודד יכול להיות יותר זול מאשר טיפול ארוך.

יעילות

יש רבים שעבורם מפגש בודד יכול להיות מספק ומדויק, בעיקר במצבים של צורך בקבלת החלטה, או תובנה לגבי בעיה מסוימת.

גמישות

ההתערבות יכולה להתאים למגוון פורמטים, מפגש פרטני פנים אל פנים, מפגש אונליין או עבודה בקבוצה. 

העצמה

ישנם אנשים שימצאו את המפגש הבודד כאמצעי להגביר את תחושת השליטה והאוטונומיה שלהם.

הפחתת סטיגמה

ההתחייבות למפגש בודד עשויה להיות פחות מאיימת ולכן יותר מקובלת לאנשים המהססים לפנות לטיפול.

זיהוי צרכים הערכת מצב

מטפל עם ניסיון ומיומנויות מתאימות יכול לבצע הערכה ראשונית לגבי שאלת הצורך בהמשך הטיפול.

אם מתבקש המשך, המטפל יוכל להכווין לשיטה ולמטפל המתאימים. 

מרכוז

דווקא דחיסות הזמן עשויה לתרום לשיחה מרוכזת, משימתית ויעילה יותר. 

הפחתת נשירה

ארבים שפונים לטיפול בוחרים לא להמשיך אחרי המפגש הראשון.

הפגישה הבודדת מאפשרת ערך מרבי במסגרת המגבלות הנתונות.

מתן משוב מיידי

הייעוץ עובד או לא עובד?

מטפלים מספיק אמיתים זוכים בהזדמנות מצוינת לקבל פידבק מיידי לגבי המיומנויות וושיטת העבודה שלו.

חשוב לזכור שייעוץ במפגש בודד אינו מתאים לכל אחד או לכל מצב.

בעיות פסיכולוגיות מורכבות, מתמשכות או חמורות, דורשות לעיתים קרובות התערבות ארוכה יותר.

שאלות ותשובות על ייעוץ פסיכולוגי חד פעמי

שלי גור, מתאמת הטיפול שלנו, הכינה כמה שאלות ותשובות לגבי ייעוץ במפגש אחד:

מהו התהליך בייעוץ הפסיכולוגי החד-פעמי וכיצד הוא יכול לעזור לי?

ייעוץ פסיכולוגי חד-פעמי, או טיפול ממוקד של שעה וחצי, הוא מפגש אחד עם מטפל מומחה שנועד לספק לך כלים להתמודדות עם נושא או קושי ספציפי שאתה חווה.

המטרה העיקרית של מפגש כזה היא לאפשר לך לקבל תובנות חדשות, נקודות מבט שונות, וכלים פרקטיים שיעזרו לך להתמודד עם המצב בצורה יעילה יותר

אילו סוגי נושאים ניתן לדון בהם בהתערבות חד-פעמית?

פגישה חד-פעמית עם פסיכולוג יכולה להיות נקודת מפנה חשובה בהתמודדות עם מגוון רחב של נושאים.

הנה כמה דוגמאות לנושאים שניתן לטפל בהם במפגש לדוגמא:

• קשיים בזוגיות: תקשורת לקויה, בגידות, משברים בזוגיותו קנאה.

• חרדה ומתח: חרדה חברתית, חרדה ספציפית, התקפי חרדה, מתח יומיומי.

• קושי בהתמודדות עם אירוע חיים משמעותי:  אובדן, מחלה, מעבר ופרידה.

• קבלת החלטות קשות: בחירת קריירה, החלטות רפואיות, החלטות אישיות. 

האם ניתן לקבל כלים ומיומנויות להתמודדות עם בעיות ספציפיות בייעוץ חד-פעמי?

בהחלט כן. ייעוץ פסיכולוגי חד-פעמי יכול לספק לך כלים ומיומנויות יקרות ערך להתמודדות עם בעיות ספציפיות, גם אם מדובר במפגש אחד בלבד. במהלך המפגש ננסה לזהות את הבעיה, להבין את המקור שלה, ונחשוב על כלים מעשיים. 

איך ייעוץ חד-פעמי יכול לסייע במצבים של משבר פתאומי או דילמה מורכבת?

יעוץ פסיכולוגי חד-פעמי יכול להיות קרש הצלה אמיתי במצבים של משבר פתאומי או דילמה מורכבת. המפגש האחד על אחד עם מטפל מנוסה יכול לספק לך את התמיכה וההכוונה הדרושים כדי להתמודד עם המצב בצורה יעילה יותר. בעזרת קבלת פרספקטיבה חדשה, לפעמים, כאשר אנחנו נמצאים בלב המשבר, קשה לנו לראות את התמונה הגדולה. מטפל יכול לסייע לך לקבל פרספקטיבה רחבה יותר על המצב, ולהבין את הדינמיקות הפועלות בו. משברים מלווים לעתים קרובות במגוון רחב של רגשות עזים, כגון כעס, עצב, בלבול או חרדה. המטפל יכול לספק לך מקום בטוח לשתף את הרגשות שלך ולעזור לך להבין אותם טוב יותר.

מהן הציפיות הריאליות מתהליך ייעוץ חד-פעמי?

ייעוץ פסיכולוגי חד-פעמי יכול להיות נקודת מפנה חשובה, אך חשוב להבין את הציפיות הריאליות ממנו.

מה כן אפשר לצפות?

תמיכה רגשית: המפגש יכול לספק לך אוזן קשבת ומקום בטוח לשתף את הרגשות והמחשבות שלך.

פרספקטיבה חדשה: המטפל יכול להציע לך נקודות מבט שונות על המצב, לעזור לך להבין אותו טוב יותר ולמצוא פתרונות יצירתיים.

כלים מעשיים: תוכל לקבל כלים להתמודדות עם המצב הנוכחי.

הקלה: לעתים, כבר במהלך המפגש או מיד לאחריו, תרגיש הקלה מסוימת.

מה פחות סביר לצפות?

פתרון קסמים: ייעוץ חד-פעמי אינו פתרון קסמים. בעיות מורכבות דורשות לעתים קרובות טיפול מעמיק יותר. שינוי יסודי באישיות: שינוי אישיות הוא תהליך ארוך ומורכב, ואינו מושג במפגש אחד.

פתרון כל הבעיות: ייעוץ חד-פעמי מתמקד בדרך כלל בבעיה ספציפית אחת. היעדר צורך בטיפול נוסף: אם אתה חווה קשיים מתמשכים, ייתכן שתזדקק לטיפול פסיכולוגי ארוך טווח.

האם הייעוץ הפסיכולוגי החד-פעמי מתאים גם למבוגרים וגם לנוער?

ודאי.

ייעוץ פסיכולוגי חד-פעמי יכול להיות כלי יעיל מאוד הן למבוגרים והן לנוער. בעזרת המטפלים המומחים שלנו נוכל למצוא את המטפל המתאים עם הניסיון המתאים לכל טווח הגילאים.

כיצד ניתן לדעת אם ייעוץ חד-פעמי הוא הבחירה הנכונה עבורי לעומת טיפול פסיכולוגי מתמשך?

לפני שנתאם סשן של שעה וחצי נקיים מפגש מקדים של 20 דקות כדי לחשוב יחד האם הסשן הוא המענה המתאים לכם.  נתאם ציפיות, ואם נחשוב שזה לא הכי מדויק עבורך, נדאג לחבר בדיוק לאן שצריך, במקורות קליניים בישראל אחרים, ציבוריים ופרטיים.  

מהן השאלות או הנושאים שכדאי להכין לקראת פגישה חד-פעמית עם פסיכולוג?

כדאי להגיע לפגישה לפני ששאלתם את עצמכם שאלות כמו:

מה מטריד אותך כרגע?

מתי התחילו הקשיים?

כיצד הקשיים משפיעים על חיי היומיום שלך?

מה היית רוצה שישתנה? 

איך מעריכים את הבעיה ומנסחים פתרונות בפגישה אחת?

הערכה והצעת פתרונות במסגרת פגישה חד-פעמית הן תהליכים מהירים וממוקדים, אך יעילים מאוד.

ע"י יצירת קשר ובניית אמון והקשבה עמוקה לחוויה של המשתתף. ננסה להבין את הבעיה ולזהות את הדאגות המרכזיות והשפעתן על חיי היומיום. כך נוכל להציע כיווני חשיבה נוספים.

האם ניתן לקבל הפניה להמשך טיפול או המלצות מקצועיות בעקבות ייעוץ חד-פעמי?

כן.

התערבות מקצועית חד-פעמית, בייחוד בתחום בריאות הנפש, אינה מסתכמת בהענקת כלים מיידיים להתמודדות, אלא גם להעריך את הצורך בטיפול מעמיק יותר ולהציע כיוונים להמשך.

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 מקורות:

Bisson J. I. (2003). Single-session early psychological interventions following traumatic events. Clinical psychology review, 23(3), 481–499. https://doi.org/10.1016/s0272-7358(03)00034-5

Harris-Lane, L. M., Keeler-Villa, N. R., Bol, A., Burke, K., Churchill, A., Cornish, P., Fitzgerald, S. F., Goguen, B., Gordon, K., Jaouich, A., Lang, R., Michaud, M., Mahon, K. N., & Rash, J. A. (2023). Implementing One-at-a-Time Therapy in community addiction and mental health centres: a retrospective exploration of the implementation process and initial outcomes. BMC health services research, 23(1), 982. https://doi.org/10.1186/s12913-023-09923-5

 Loades, M. E., & Schleider, J. L. (2023). Technology Matters: Online, self-help single session interventions could expand current provision, improving early access to help for young people with depression symptoms, including minority groups. Child and adolescent mental health, 10.1111/camh.12659. Advance online publication. https://doi.org/10.1111/camh.12659

Talmon, M. (1990). Single-Session Therapy: Maximizing the Effect of the First (and Often Only) Therapeutic Encounter. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

אחת מגישות הפסיכותרפיה המבטיחות ביותר כיום היא סכמה תרפיה (Schema Therapy).

גישה זו פותחה על ידי ד"ר ג'פרי יאנג, כהרחבה של טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים מסורתיים.

היא משלב אלמנטים מטיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, גישת יחסי אובייקט וטיפול בגישת גשטלט.

בחרנו מונחים מרכזיים בטיפול מבוסס סכמה, עם תיאור קצר לכל אחד: 

סכמה

סכמה היא דפוס חשיבה, ה"עדשה" דרכה אנו רואים את העולם.

מדובר במערכת של אמונות שורשיות המתפתחות בשלב מוקדם בחיים מתוך התנסויות עם משפחה, בני גיל ואחרים משמעותיים.

סכמות משפיעות על ההתנהגות, הרגשות והמחשבות של האדם, לעיתים בדרכים שאינן מסתגלות.

סכמה מוקדמת בלתי מסתגלת

סכמה לא מסתגלת מוקדמת Early Maladaptive Schema (EMS) מבוססת על דפוסי חשיבה, תחושה והתנהגות לא יעילים שהתפתחו בשלב מוקדם בחיים ומשתחזרים במהלכם.

סכמה זו נובעת מצרכים רגשיים שלא נענו בילדות. מטאפורית ניתן לראות בה מוקשים שמובילות אותנו לחשוב, להרגיש ולהתנהג שוב ושוב בדרכים תבוסתניות והרסניות.

סכמות אלו מורכבות מתמות לא אדפטיביות של תפיסת העצמי ומערכות היחסים עם אחרים. הן מתפתחות במהלך הילדות ומשתכללות במהלך החיים.

מוד (Mode) סכמה

מודים בסכמה תרפיה הם מצבים מנטליים זמניים המייצגים חלקים בעצמי.

אנו מחליפים מודים מרגע לרגע. לדוגמה, אפשר לעבור מ"מוד של ילד פגיע" (להרגיש עצוב ונטוש) ל"מוד מתגונן מנותק" (ניתוק מרגשות).

מודים ילדיים

מודים ילדיים מייצגים את החלקים בנו שמרגישים, זקוקים ומתנהגים באופנים הקשורים ישירות לחוויות ילדות.

אלה כוללים את הילד הפגיע (שמרגיש עצוב ובודד), את הילד הכועס (מתוסכל עקב צרכים שלא נענו), או את הילד האימפולסיבי (הפועל בלי חשבון לגבי השלכות עתידיות).

מודים הוריים

המודים ההוריים הם קולות מופנמים מהמטפלים העיקריים שלנו בילדות, לרוב ההורים.

הקולות הללו יכולים להיות ביקורתיים או מגוננים יתר על המידה.

מוד ההורה המעניש הוא אותו מבקר פנימי ששופט ורודה, בעוד ההורה התובעני חותר לסמן הישגים בכל מחיר.

במודים כאלה אנחנו חווים מחדש קולות ודרישות ששמענו אי שם בכור מחצבתנו.

מוד הבוגר הבריא

הבוגר הבריא מייצג את דרך החשיבה, ההרגשה וההתנהגות הבריאה ביותר.

מוד בוגר בריא הוא מצב מאוזן ומסתגל. הוא מתקף את הצרכים של המודים הילדיים ובאותה מידה מציב גבולות איתנים מול מודים הוריים תובעניים.

האדם מחויב להתנהגות שקולה ואחראית וניתן לומר שהמטרה בטיפול היא לחזק מוד זה.

מודים של התמודדות לא מסתגלת

מודים של התמודדות לא אדפטיבית אלה מתבססים על אסטרטגיות שמספקות הקלה לטווח קצר אך מנציחות את הסכמה בטווח הארוך.

למשל, אסטרטגיה של הימנעות (התחמקות ממצבים המפעילים סכמות), כניעה (פעולה בדרכים המתאימות את עצמן לסכמה) או פיצוי יתר (פעולה שמתנגדת לסכמה, למשל בעמדה פרפקציוניסטית). 

הפעלת סכמה

אקטיבציה של סכמה מתארת תהליך בו אירוע בהווה מפעיל סכמה מהעבר.

אדם עם סכימת נטישה, נניח, עלול להיות מוצף כעס אם בת הזוג שלו מאחרת לדייט, זאת על אף שבמציאות קיימת סיבה הגיונית.

האירוע הנוכחי, האיחור של הפרטנרית לדייט, מפעיל את הפחד הישן נושן מפני נטישה והופך אותו לחווית הווה.

תחומי סכמה (Schema Domains)

תחומי הסכמה הם קטגוריות המקבצות סכמות לאשכולות בהתאם לתכנים קרובים.

לדוגמה, בידוד, שליטה, דחייה חברתית, פרידה, ערך עצמי פגוע ודריכות-יתר.

כרטיסיות סכמה

קלפים המתארים את המהות של סכמה לשימוש בטיפול.

הם יכולים להיות בכרטיסים ויזואליים, אבל גם באודיו או וידאו. 

כרטיסים אלו יכולים להיות כלי יעיל עבור מטופלים, שמסייע לזהות, לתקף ולהבין במהירות את הסכמות שלהם בעת הפעלתן.

הכרטיסים מכילים תיאור קצר של סכמה מסוימת, מקורה וסגנונות ההתמודדות המאפיינים אותה.

צפו בהסבר על Schema Flashcards: 

יומן סכמה

חוברת עבודה המאפשרת למטופל לתעד את התקדמותו בין הפגישות, ולתעד את המפגש עם המושגים התיאורטיים בסכמה תרפיה "בחיים האמיתיים".

למשל, הוא מתבקש לעקוב מתי וכיצד מופעלות סכמות או מודים ספציפיים.

טכניקות ממוקדות רגש

טכניקות המשמשות לגישה ולעיבוד זיכרונות טראומטיים הקשורים להיווצרות סכמה.

שבירת דפוסי התנהגות 

התערבויות שמטרתן לשנות דפוסי התנהגות המנציחים סכמות.

הורות חלקית מתקנת (Limited Reparenting)

המטפל מספק את התמיכה, הטיפוח וההדרכה שהיו נעדרים בילדותו של המטופל.

הורות חלקית מתקנת כרוכה בהגעה מרגיעה למוד הילד הפגיע, תיקוף או הצבת גבולות על אופני ההימנעות ופיצוי היתר או סגנונות התמודדות החוסמים את הגישה למודים הילדיים הפגיעים.

ריפוי סכמה

המטרה של סכמה תרפיה היא לרפא סכמות, כלומר להחליש סכמות לא יעילות  וסגנונות התמודדות שהתפתחו בתגובה לחוויות חיים מוקדמות. במקביל, הטיפול חותר לבסס את הצד הבריא של המטופל.

צרכי ליבה

צרכים רגשיים בסיסיים שכאשר אינם נענים בילדות, מובילים להיווצרותן של סכמות.

שכתוב בדמיון (Imagery Rescripting)

טכניקה טיפולית בה זיכרונות טראומטיים "נכתבים מחדש" במטרה לחתור לחוויה רגשית מתקנת.

טכניקה זו משמשת בסכמה תרפיה כדי להתמודד עם דימויים חוזרים שמטרידים את התודעה ומשחקים תפקיד בשימור קשיים נפשיים.

דימויים כאלה יכולים להיות זיכרונות מהעבר, סיוטים או דמיונות לגבי העתיד.

עבודת כיסאות

עבודת כיסאות היא טכניקה שבה המטופל נע בין כיסאות כדי לייצג מצבי סכמה שונים או חלקים של העצמי. הפעלת מצבי סכמה שונים בדיאלוג בין מודים.

דיאלוג כזה מתקיים כאשר המטופל מדמיין שהוא מדבר עם המודים השונים בתוכו, ומנסה להבין את דרכי החשיבה והרגש של כל מוד בנפרד.

במהלך הדיאלוג, המטפל מדריך את המטופל כיצד להתמודד עם הקונפליקטים ומגוון התחושות שהמודים מעוררים.

מלאי מודים (Mode Inventory)

מלאי המודים, או בשמו המלא Schema Mode Inventory (SMI), הוא כלי הערכה המשמש לזיהוי והערכת המודים השונים בהם פועל המטופל, זאת במטרה להתמקד בהם בתהליך.

טכניקות חוויתיות

טכניקות חוויתיות בטיפול מבוסס סכמה מעניקות איזון לטכניקות הקוגניטיביות וההתנהגותיות.

הן מגבשות את החוויה הרגשית של המטופל, תוך עימות ישיר עם רגשות וסכמות שהם אבני היסוד של פגיעות ילדיות.

למשל, שכתוב בדמיון הוא אחת הטכניקות החווייתיות המרכזיות, במסגרתה המטופל מתחבר לזיכרון כואב, אבל משנה אותו באמצעות הדימיון.

טכניקות אלו עוזרות למימוש והטמעת השינוי, כך שהמטופל לא רק "יודע" מהו השינוי אלא גם "מרגיש" אותו, מה שמגביר את יעילות הטיפול.

עימות אמפתי

עימות אמפתי הוא התערבות טיפולית בסכמה תרפיה, שהיא חלק מעמדה טיפולית הורות חלקית מתקנת ובו בזמן אסטרטגיית שינוי מוד בפני עצמה.

התערבות זו מאפשרת למטפל להעביר למטופל מסר לגבי התמודדות עם מציאות או התנהלות מסוימת, תוך שמירה על הקשר האמפתי והביטחון המאפיינים את מערכת היחסים הטיפולית.

הרעיון הוא להביא את המטופל להתבונן על עצמו או על התנהגותו באופן ביקורתי, אך ללא תחושת דחייה או מתקפה.

הצהרות של הורות מתקנת

הצהרות הורות מתקנת היא טכניקה בסכמה תרפיה המשמשת לתרגול השינוי ההתנהגותי, זאת במטרה להחליף מחשבות אוטומטיות מזיקות בהיגדים התומכים בשינוי הרצוי.

הטכניקה של הצהרות הורות מתקנת מחייבת אמנם התמודדות ותרגול מתמשכים, אבל עם הזמן היא הופכת לחלק אינטגרלי ואוטומטי מתגובות המטופל.

דמיון מודרך

דמיון מודרך היא שיטה פרקטית להערכה והתערבות בסכמה תרפיה.

טכניקה זו מאפשרת למטופל להבין את מקורות הבעיות הרגשיות ודפוסי ההתנהגות הדיספונקציונליים בהם הוא נתון.

בעת התרגול, המטפל יכול לגשת לחוויות ילדות אך גם להתמקד במצבים נוכחיים ועתידיים ולהחליף רגשות שליליים בחיוביים.

במהלך דמיון מודרך, הסכמות והמודים מופעלים דרך העמקה ברגשות קיימים ובזיכרונות הביוגרפיים שבבסיסם. כך, הטראומה משוכתבת ומדומיינת מחדש, בהתאם לצרכי הילד הנזקק.

חוויה רגשית מתקנת

חוויה בטיפול העומדת בניגוד מוחלט לחוויות העבר השליליות, הטראומטיות.

ניסויים התנהגותיים

פעילויות שנועדו לאתגר ולשנות התנהגויות המונעות על ידי סכמות לא מותאמות.

כימיה של סכמה

הרעיון שאנו נמשכים לאנשים שיעוררו לחיים, כל פעם מחדש, את דפוסי החיים המוקדמים שלנו.

הצבת גבולות

טכניקות המסייעות למטופלים לבסס גבולות בריאים יותר כדי להגן על עצמם מפני מצבים מזיקים או אנשים.

תיקוף

אישור והכרה ברגשות וחוויות של המטופל.

תחום ניתוק ודחייה

תחום סכימה המתמקד בציפייה שהצרכים של האדם לביטחון, בטיחות, יציבות, טיפוח, אמפתיה ושיתוף לא ייענו.

תחום פגיעה באוטונומיה וביצועים

ציפיות לגבי עצמך וסביבתו המפריעות ליכולת של האדם להיפרד, לתפקד באופן עצמאי או לבצע בהצלחה.

תחום גבולות לקויים

גבולות פנימיות לא מספיק חזקים, אחריות כלפי אחרים או אוריינטציה של מטרה ארוכת טווח.

תחום מכוונות לאחר

התמקדות מוגזמת ברצונות, רגשות ותגובות של אחרים, על חשבון הצרכים של האדם עצמו.

תחום דריכות יתר ועיכוב

דגש מופרז על דיכוי רגשות ספונטניים או על עמידה בכללים נוקשים ומופנמים.

המשגה של מודים

מיפוי של היחסים בין המודים בסכמה של אדם כדי להבין את עולמו הפסיכולוגי.

שינוי טרנספורמטיבי

המטרה של סכמה תרפיה, לפיה סכמות מוקדמות לא מסתגלות עוברות שינוי משמעותי המוביל לדרך בריאה יותר בה מטופל מתייחס אל עצמו ואל העולם.

מקורות:

Jacob, G.A., Arntz, A. (2012). Emotion-Focused Techniques in Schema Therapy and the Role of Exposure Techniques. In: Neudeck, P., Wittchen, HU. (eds) Exposure Therapy. Springer, New York, NY. https://doi.org/10.1007/978-1-4614-3342-2_10

Sutton, J. (2021, January 27). Schema Therapy in Practice: 12 Worksheets & Techniques. PositivePsychology.com. https://positivepsychology.com/schema-therapy-worksheets/

Vogel, F., & Reiss, N. (2017, February 10-11). Empathic confrontation. Presented at the International Society of Schema Therapy event, Oslo, Norway. https://schematherapysociety.org/event-2388811

Young, J. E. (1995). Cognitive therapy for personality disorders: A schema-focused approach. Sarasota: Professional Resource Exchange.

הפרעת דיכאון עקב מצב רפואי אחר מסווגת כהפרעת מצב רוח.

כמו סוגים אחרים של דיכאון, ההפרעה מתאפיינת בתקופה מתמשכת של מצב רוח מדוכא או ירידה ניכרת בעניין או בהנאה, אך היא נחשבת קשורה להשפעות פיזיולוגיות ישירות של מצב רפואי מסוים.

הקשר בין מחלה לדיכאוניות 

מצב בריאותי בעייתי, או מחלה כרונית או פרוגרסיבית, מביאים עמם שינויים פיזיולוגיים שעלולים להיות טריגר לפיתוח דיכאון.

ככל שהמצב הגופני שלך משתפר, הדיכאון בדרך כלל פוחת, אבל אם הבריאות אינה משתפרת, הדיכאון עלול להימשך.

בין המחלות שמגבירות את הסיכון לתגובה דיכאונית הן פרקינסון, שבץ מוחי, טרשת נפוצה, הנטינגטון, תת-פעילות בלוטת התריס, מחלת קושינג, פגיעת ראש טראומטית ועוד.

הפרוגנוזה של ההפרעה תלויה במצב הרפואי שגרם לפריצת הדיכאון ולמשתנים נוספים.
 

אבחנה מבדלת

דיכאון בגלל טיפול תרופתי

יש מצבים רפואיים המטופלים בתרופות (כמו סטרואידים או אינטרפרון) שיכולות לגרום לתסמינים דיכאוניים או מאניים.

במקרים מורכבים כאלה, שיקול דעת קליני של מומחה הדרך הטובה ביותר לבצע את האבחנה.

הפרעת הסתגלות 

מצב רפואי הוא גורם לחץ רב-משקל בחיים מה שעלול לגרום להפרעת הסתגלות או לאפיזודה של דיכאון מג'ורי, זאת בניגוד לפתופיזיולוגיה הבסיסית של המצב הרפואי עצמו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Cosci, F., Fava, G. A., & Sonino, N. (2015). Mood and Anxiety Disorders as Early Manifestations of Medical Illness: A Systematic Review. Psychother Psychosom, 84(1), 22–29. https://doi.org/10.1159/000367913

PsychDB. (n.d.). Depressive Disorder Due to Another Medical Condition. https://www.psychdb.com/mood/z-depressive-medical

הפרעות התנהגות חוזרות ממוקדות גוף (BFRB) משפיעות על כ-5% מאוכלוסיית העולם. זה נשמע כמו מספר יבש, אבל מאחוריו מסתתרים אנשים אמיתיים שמתמודדים יום-יום עם דחפים שקשה לשלוט בהם. בין אם זו טריכוטילומניה (תלישת שיער), דרמטילומניה (קילוף עור) או כסיסת ציפורניים - הסבל מציאותי ומגביל, ולפעמים התוצאות פוגעניות.

למרות השכיחות הגבוהה של התופעה, ופשטותה לכאורה, האתגרים בטיפול רבים.

ראשית, מעט מדי מטפלים מתמחים בהפרעות אלו, ורבים אפילו לא מודעים לשיטות הטיפול היעילות. שנית, רבים מהסובלים חשים בושה או מבוכה ונמנעים מלבקש עזרה.

מחקר פורץ דרך חדש מציע פתרון מפתיע בפשטותו, שהוא בעצם טכניקה לעזרה עצמית:  

כוחו המפתיע של המגע העדין מציע תקווה חדשה למתמודדים עם הפרעות התנהגותיות. 

המהפכה השקטה: מגע במקום מאבק

מחקר חדשני שפורסם ב-JAMA Dermatology מציע גישה שונה לחלוטין.

במקום להילחם בדחפים או לנסות להעלים אותם, החוקרים הציעו משהו פשוט:

להחליף את ההתנהגות המזיקה במגע עדין ומרגיע.

"זה כמו ללמד את הגוף שפה חדשה," מסביר פרופ' סטפן מוריץ, החוקר הראשי מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי המבורג-אפנדורף. "במקום לפגוע בעצמנו, אנחנו מציעים לגוף דרך חדשה להתמודד עם מתח - ליטוף עדין של כף היד או האצבעות".

איך זה עובד בפועל?

השיטה, המכונה "החלפת הרגלים", פשוטה להפליא:

• במקום לתלוש או לכסוס, מתרגלים ליטוף עדין של קצות האצבעות או כף היד.

• מתרגלים את התנועה לפחות פעמיים ביום.

• מדגישים את העדינות: הלחץ צריך להיות מינימלי.

• אפשר לתרגל בכל מקום ובכל זמן, גם ברגעי לחץ.

המחקר, שעקב אחרי 268 משתתפים, הציג תוצאות מרשימות:

• יותר מחצי מהמשתתפים (53%) חוו שיפור משמעותי.

• 4 מתוך 5 משתתפים היו מרוצים מהטיפול.

• כמעט 90% אמרו שימליצו על השיטה לחברים.

מעניין - אנשים שסבלו מכסיסת ציפורניים הראו את השיפור הדרמטי ביותר

מאחורי המספרים יש סיפורי הצלחה אמיתיים - 

משתתפים דיווחו על תחושת שליטה מחדש בחיים שלהם, על ירידה בחרדה הקשורה בהתנהגות הכפייתית, ועל שיפור באיכות החיים.

למה הסיפור הזה עובד?

החוקרים משערים שהצלחת השיטה נובעת מכמה גורמים:

• היא מספקת את אותו סיפוק רגשי, אבל בדרך בריאה.

• קל ליישם אותה בכל מקום ובכל זמן.

• אין בה שיפוטיות או מאבק - זה לא עניין של כוח רצון, רק קבלה והכוונה מחדש של האנרגיה.

לסיכום, אם אתם מתמודדים עם BFRB, השיטה הזו יכולה להיות כלי נוסף בארגז הכלים שלכם. היא יכולה לעבוד לצד טיפולים אחרים או לשמש כצעד ראשון בדרך להחלמה. 

זכרו: אתם לא צריכים להתמודד לבד. 

אם אתם מחפשים פתרון עשיתם כבר צעד חשוב בכיוון הנכון. 

מוזמנים להתייעץ!

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מהי שחיקה הורית?

מתח ושחיקה הם חלק מחייו של כל הורה מתפקד.

למרות שהסוגיה מוכרת היטב, רק בתחילת שנות ה-80 טבעו שתי פסיכולוגיות בלגיות את המונח "שחיקה הורית". 

התופעה כוללת לפחות שלושה ממדים:

• תחושת שחיקה ותשישות הקשורה לאחריות ולתפקיד של להיות הורה.

• ניתוק רגשי של ההורה מילדיו.

• תפיסה של חוסר מותאמות ביכולות הוריות, המובילה לאי ודאות לגבי הורות יעילה.

שחיקה הורית רלוונטית הרבה יותר כאשר נוכח ברקע קונפליקט משפחה-קריירה.

למשל, שני שליש מההורים העובדים מדווחים על תחושת שחיקה מתמשכת. 

מה מאפיין הורים שחוקים?

הורים, בעיקר הורים חדשים, יודעים שהאתגרים ההוריים לוקחים אותנו עד הקצה.

נקודות של עייפות, הצפה רגשית וכעס הם חלק מוכר בחייו העמוסים של כל אמא ואבא.  

עם זאת, כאשר הורים מוצאים את עצמם בלי הזדמנות למצוא פינה כדי לנוח ולהתחדש, עלולה להתרחש הסלמה ממצב של מתח למצב של שחיקה.

סימנים לשחיקה הורית

• תחושת מלכוד שמציפה מחשבות על בריחה ואף על פגיעה עצמית.

• הגברה של התמכרויות והתנהגויות מתמכרות.

• לאות גופנית ועייפות פסיכולוגית תמידית, עם הרגשה שאתם כל הזמן סחוטים ועייפים.

• פגיעות מוגברת לחרדה ודיכאון.

• דיסוציאטיביות, כלומר ניתוק רגשי מאחרים ומהעולם בכלל.

• עצבנות ותסכול מוגברים.

• הפרעות שינה ודאגות בריאותיות, כולל תסמינים של חרדה גופנית, כמו כאבי ראש ומתח שרירים.

• החמרה בתדירות ובעוצמה של קונפליקטים בין ההורים.

• הרגשה מחלחלת שאתם לא הורים מספיק טובים, ולצידה הפחתה בתחושת ההישג הקשורה ב"להיות הורה".

• אנהדוניה - התלהבות הולכת ופוחתת וירידה בהתעניינות בפעילויות עם הילדים שפעם היו מהנות. תחושה שחיי המשפחה הם רשימה ארוכה של משימות לביצוע. 

איך שחיקה הורית משפיעה על הילדים?

שחיקה הורית מקשה על ההורים, אבל לא רק עליהם.

ברור שהורים הם רק בני אדם, לא מציאותי לצפות מהם להיות מושלמים.

להיפך, ההורה המושלם הוא טוב דיו, בהמשך למושג ה- Good enough mother של דונלד ויניקוט. 

אז מצד אחד חשוב לא להיכנס לסרטים עמוסי אשמה אם אתם מדי פעם חווים עייפות או חוסר זמינות רגשית כלפי הילדים.

עם זאת, חושב לא לתת לשחיקה להימשך, שכן ההשלכות על כל בני המשפחה יכולות להיות משמעותיות.

למשל, מחקר שנערך באוניברסיטת אוהיו סטייט מצביע על קשר חיובי בין שחיקה הורית לבין סבירות מוגברת להזנחה הורית ולתוקפנות של הורים המכוונת כלפי הילדים (Mikolajczak et al, 2019).

החוקרים מצאו כי הורים שדיווחו על היותם שחוקים היו מועדים יותר לנקוט עלבונות, ביקורת והרמת קול בעת אינטראקציה עם ילדיהם. הם גם דיווחו ילדיהם הפגינו אומללות, דאגנות תכופות ונטיות להקשות על עצמם.

יש גם מחירים שקטים -

חשוב לזכור כי גם במצבים בהם הורים שחוקים אינם מפגינים התנהגויות אלימות או ענישה, יש מצב שההתנתקות הרגשית שהם שרויים בה תגרום לכך שהילדים יתפסו את ההתנהגות ההורית כחסרה באהבה ובחום. 

אמפתיה של ההורה מפחיתה שחיקה הורית

אמפתיה היא היכולת להבין ולשתף ברגשות, מחשבות ונקודות מבט של אנשים אחרים.

היא מובילה לעתים קרובות לתחושת חיבור רגשי ונחשבת למיומנות בינאישית מהותית בהבנת העולם החברתי סביבנו.

אמפתיה כרוכה בהתאמה למצב הרגשי של מישהו אחר, יחד עם חמלה ותמיכה, גם כאשר האדם האמפתי לא חווה בהכרח את אותם רגשות. 

שני מחקרים על אמהות וילדיהן, שהתקיימו בארץ, העלו כי אמפתיה רגשית מצד האם משרתת כחייץ מגן שיכול לשמור על ההורים מפני שחיקה רגשית (Kadosh-Laor et al, 2023).

הממצא הזה זה נכון במיוחד עבור אמהות המועדות יותר לחוות רגשות שליליים עקב התנהגות הילדים.

יש דרכים טובות להתמודד עם שחיקה הורית ולהפחית אותה. למשל, ניתן להצטרף לקבוצת הורים, או לתת לעצמכם הפסקות יזומות לנוח, ליצור גבולות ברורים יותר אם אתם הורים לבני נוער.

במקרים מסוימים יש צורך בתמיכה מקצועית להורה, לילד או לשניהם גם יחד:

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Deater-Deckard K. (2008). Parenting stress. New Haven, CT: Yale University Press.

Kadosh-Laor, T., Israeli-Ran, L., Shalev, I., & Uzefovsky, F. (2023). Empathy and parenthood: The moderating role of maternal trait empathy on parental burnout. British Journal of Psychology, 00, 1–14. https://doi.org/10.1111/bjop.12640

Mikolajczak, M., Gross, J. J., & Roskam, I. (2019). Parental Burnout: What Is It, and Why Does It Matter? Clinical Psychological Science, 7(6), 1319–1329. https://doi.org/10.1177/2167702619858430

Wang, W., Chen, S., Wang, S., Shan, G., & Li, Y. (2023). Parental Burnout and Adolescents' Development: Family Environment, Academic Performance, and Social Adaptation. International journal of environmental research and public health, 20(4), 2774. https://doi.org/10.3390/ijerph20042774

Newport Academy. (2022, August 18). Identifying Signs and Symptoms of Parental Burnout. Retrieved from https://www.newportacademy.com/resources/restoring-families/parental-burnout/

קשיים והתמודדויות שחוות נשים בעולם העבודה

בעשורים האחרונים מעמד האישה בכלל וכניסתה לעולם העבודה בפרט התפתחו בצורה משמעותית. למרות ההתקדמות בנושא, נשים מתמודדות עם אתגרים שונים בחיי העבודה, שחלקם עלולים להשפיע על הצמיחה והקידום המקצועיים שלהן. אתגרים אלה, הנטועים עמוק בגורמים היסטוריים, תרבותיים ומוסדיים, תורמים לשימור של פערים מגדריים במקום העבודה. 

הטיה מגדרית וסטריאוטיפים

הטיה מגדרית וסטריאוטיפים ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב חוויותיהן של נשים במקום העבודה. מחקרים הראו שנשים מתמודדות לעיתים קרובות עם הטיות המשפיעות על החלטות גיוס, הערכות ביצועים וסיכויי קידום (Eagly, 2007 & Carli). הטיות אלו מנציחות נורמות מגדריות, מטילות ספק בכשירות ובמחויבות של נשים לקריירה שלהן, ובכך מגבילות את הגישה שלהן לתפקידי מנהיגות (Rudman, 2001 & Glick). כמו כן, גם תרבויות במקום עבודה שאינן מכילות ואינן מצליחות לערער על נורמות מגדר מסורתיות עשויות לבסס יחס לא שוויוני ולחזק פערים מגדריים.

פער שכר בין המינים

פערי השכר המתמשכים בין המינים נותרו אתגר משמעותי עבור נשים ברחבי העולם. נשים מרוויחות לעתים קרובות פחות מעמיתיהן הגברים על ביצוע אותה עבודה, מה שהגורם לפערים כלכליים ופוגע בעצמאות כלכלית. מחקר של Blau and Kahn (2017) מדגיש כי גם לאחר בקרה על גורמים כמו השכלה וניסיון, חלק ניכר מפערי השכר נותר בלתי מוסבר, דבר המעיד על הטיות מבניות המקפחות נשים. שכר לא שוויוני מנציח את אי השוויון הפיננסי ומשפיע על הרווחה הכלכלית הכוללת של נשים.

חוסר ייצוג במנהיגות

תת ייצוג של נשים בעמדות מנהיגות הוא נושא שעוסקים בו רבות (Eagly, 2002 & Karau). נשים, במיוחד בתעשיות מסוימות, עשויות למצוא את עצמן ללא ייצוג מגדרי בעמדות הבכירות בהנהלה ובעמדות המפתח. חוסר ייצוג זה יוצר מחסור במודלים לחיקוי ובמנטוריות נשיות, ומגביל את ההזדמנויות לחניכה ולנטוורקינג שהן חיוניות לקידום הקריירה (Ibarra, 1993). מחסור בדמויות נשיות עלול לעכב את התקדמות הקריירה ולהשפיע על הביטחון העצמי ועל התפיסה שנשים פחות מתאימות לתפקידי מנהיגות.

חוסר איזון בין קריירה למשפחה

איזון בין עבודה מקצועית לבין אחריות משפחתית הוא מאבק מתמשך עבור נשים רבות. ציפיות חברתיות ותפקידים מגדריים מסורתיים פעמים רבות יוצרים לחץ נוסף על נשים לנהל את חיי הקריירה והמשפחה ביעילות. מחקר של Bianchi et al. (2000) מגלה שנשים ממשיכות לשאת בחלק בלתי פרופורציונלי מחובות משק הבית והטיפול, מה שמשפיע על יכולתן לעסוק באופן מלא בקריירה שלהן. תרבויות עבודה לא גמישות ומדיניות חופשה משפחתית לא מספקת מחמירים את האתגר הזה, ומובילים לתחושת תקיעות בקריירה או להתפשרות על מקום העבודה.

קושי בתקופות של לידה והורות

אף על פי שניתן לראות ניצנים של שינוי במקומות עבודה מסויימים, שמאפשרים הגמשת שעות העבודה לאמהות ומעין מודל של "משרת אם", חלק גדול מהנשים מתמודדות עם אפליה או הטיה בראיונות עבודה או במקום עבודה קיים כשהן נכנסות להריון או יוצאות לחופשת לידה. גם לאחר החזרה מחופשת הלידה, נשים רבות עלולות להתקשות במציאת מקום עבודה חדש בטענה "שכנראה בקרוב יהיה תינוק נוסף". 

אפליה והטרדה

למרבה הצער, חלק מהנשים עדיין חוות הטרדה ואפליה במקום העבודה. סביבה עוינת זו לא רק משפיעה על שביעות הרצון שלהם בעבודה, אלא גם יכולה לעכב את צמיחת הקריירה ואת הרווחה הכללית. מחקרים של וויליאמס ודמפסי (2014) מדגישים כיצד אפליה על בסיס מגדר ומידה קלה של אגרסיביות יוצרות סביבות עבודה עוינות, המשפיעות לרעה על בריאותן הנפשית של נשים, שביעות הרצון בעבודה והרווחה הכללית. החשש מ"נקמה" יכול להרתיע נשים מלדווח על מקרים כאלה, ולהנציח את המעגל.

האתגרים העומדים בפני נשים בעולם העבודה הם רב-ממדיים ומושרשים עמוקות. הטיה מגדרית, פערי שכר, ייצוג מוגבל במנהיגות, מאבקי איזון בין עבודה לחיים, ואפליה תורמים יחד לנוף מורכב המעכב את הצמיחה המקצועית של נשים. התמודדות עם אתגרים אלו דורשת מאמצים מקיפים של קובעי מדיניות, ארגונים והחברה בכללותה. קידום שוויון מגדרי, יישום מדיניות הוגנת, טיפוח סביבות עבודה מכילות ושבירת הסטריאוטיפים הם צעדים חיוניים ליצירת עולם עבודה שוויוני יותר לנשים. כאשר נשים מועצמות ומספקות הזדמנויות שוות, הן יכולות לתרום את כישוריהן וכישרונותיהן לכוח העבודה, מה שמוביל לחדשנות, לפריון וצמיחה כלכלית רבה יותר.

כתיבה:

עומר ביגי אמויאלביגיעומר ביגי אמויאל, MA, פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית

מקורות:

Bianchi, S. M., Milkie, M. A., Sayer, L. C., & Robinson, J. P. (2000). Is anyone doing the housework? Trends in the gender division of household labor. Social Forces, 79(1), 191-228.

Blau, F. D., & Kahn, L. M. (2017). The gender wage gap: Extent, trends, and explanations. Journal of Economic Literature, 55(3), 789-865.

Eagly, A. H., & Karau, S. J. (2002). Role congruity theory of prejudice toward female leaders. Psychological Review, 109(3), 573-598.

Eagly, A. H., & Carli, L. L. (2007). Women and the labyrinth of leadership. Harvard Business Review, 85(9), 62-71.

Ibarra, H. (1993). Network centrality, power, and innovation involvement: Determinants of technical and administrative roles. Academy of Management Journal, 36(3), 471-501.

Rudman, L. A., & Glick, P. (2001). Prescriptive gender stereotypes and backlash toward agentic women. Journal of Social Issues, 57(4), 743-762.

Williams, J. C., & Dempsey, R. (2014). What works for women at work: Four patterns working  women need to know. New York, NY: New York University Press.

מהו הרעיון של טיפול decoupling?

טיפול decoupling כרוך בניתוק או הפרדה של מרכיבים שונים בהתנהגות בלתי רצויה והחלפתם באסוציאציות אלטרנטיביות.

 גישה זו דומה לטיפול בתגובה מתחרה, כחלק מאימון להיפוך הרגלים, כאשר אנשים מבצעים פעולות הנוגדות את ההתנהגות הלא רצויה, כמו הנחת ידיים בכיסים או שימוש בצעצוע בכדי להילחם בדחפים של תלישת שיער.

עם זאת, טיפול ב decoupling שונה על ידי הצבת אתגר בו המטופל מגיע להפסקה מוחלטת של ההתנהגות הבעייתית, בייחוד כאשר היא מערבת מיקומי גוף ספציפיים, כמו הקרקפת וקצות האצבעות.

מורכבות זו מקשה על החלפת משיכת שיער בפעולה חדשה לגמרי. לכן, התנהגות ההחלפה צריכה לשאת דמיון מסוים לתלישת שיער.

איך עובד הטיפול?

בטיפול decoupling, המטופלים מחקים את התנועות המדויקות של משיכת השיער, ומפנים את הפעולה הסופית לחלופה לא מזיקה.

לדוגמה, אדם עשוי להתחיל בתנועה של משיכת שיערו אך להסיט את ידו בפתאומיות בתנועה מכוונת כמו מתיחה מעל הראש, משיכת אוזן או עיסוי הצוואר. טכניקה זו עוזרת להקל על הדחף לתחושות הקשורות לקצות האצבעות בצורה לא הרסנית.

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון, עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Moritz, S., Penney, D., Bruhns, A., Weidinger, S., & Schmotz, S. (2023). Habit Reversal Training and Variants of Decoupling for Use in Body-Focused Repetitive Behaviors. A Randomized Controlled Trial. Cognitive therapy and research, 47(1), 109–122. https://doi.org/10.1007/s10608-022-10334-9

תרופות נגד דיכאון בשילוב אלכוהול

אנחנו חיים בעידן של ריבוי חומרים פסיכואקטיביים והשאלה של קוקטיל ביניהם מעוררת תמיד עניין.

ערבוב אלכוהול עם תרופות נוגדות דיכאון הוא פעולה לא מומלצת, שכן הוא עלול להגביר את ֿהסימפטומים של ההפרעה ואף להוביל למצבי בריאות מסוכנים.

עם זאת, למרות ששתיית אלכוהול שקולה יכולה לתרום למצב הרוח ולשמש להוצאת קיטור בחיי היומיום, יש מצבים שאסור בשום פנים ואופן לערב אלכוהול בתמונה, ולא מדובר רק בתורנות נהיגה.

איך שתיית אלכוהול משפיעה על דיכאון?

שתייה מחריפה דיכאון. אנשים מדוכאים ששותים אלכוהול חווים אפיזודות דיכאוניות תכופות וחמורות יותר ונוטים יותר למחשבות אובדניות. כפי שנראה מייד, צריכת אלכוהול משמעותית מפחיתה גם את היעילות של תרופות נוגדות דיכאון.

אלכוהול הוא חומר פסיכואקטיבי מדכא: צריכתו בכל כמות ׳מורידה׳ את מצב הרוח ואף עלולה לגרום נזק מוחי שיתרום לדיכאון. בנוסף, שתייה מופרזת מציבה את האדם בסבירות גבוהה יותר לבצע החלטות לא מוצלחות ולפעול באופן אימפולסיבי, למשל לעשות קנייה מיותרת, לאבד את מקום העבודה בגלל מריבה עם הבוס או להרוס מערכות יחסים זוגית. כך שבנוסף להשפעה הישירה של האלכוהול, סביר שכל אחד מהגורמים בדוגמאות לעיל יפגע כשלעצמו במצב הרוח, בעיקר אצל מי שמוחו מחווט לדיכאון.

 מה הבעיה לערבב תרופות נוגדות דיכאון עם אלכוהול

הגברת הדיכאון והחרדה

שתייה עלולה לנגוד את הסיבה שלשמה התחלתם ליטול נוגדי-דיכאון מלכתחילה, כלומר היא עלולה להגביר את הסימפטומים ולגרום לאדם לחוש שהוא אינו יכול להתמודד עימם.

אלכוהול מגביר תופעות לוואי של התרופות

זה בעייתי במיוחד אם נוטלים תרופות נוספות כגון כדורי שינה, כדורים נגד כאבים וכדומה.

ישנם כדורים נוגדי דיכאון שבשילוב עם אלכוהול עלולים להקפיץ את לחץ הדם, לכן כדאי להימנע מלערבב ביניהם ולקרוא היטב את עלון התרופה.

פגיעה קוגניטיבית

אלכוהול עלול לפגום בחדות החשיבה או בשיקול הדעת, כאשר משלבים אותו עם נוגדי דיכאון.

כתוצאה מהערבוב בין החומרים היכולות המוטוריות, הקואורדינציה וזמן התגובה נפגעים ופעילויות שגרתיות כמו נהיגה, עלולות להוות סכנה. * לבסוף, השילוב בין נוגדי דיכאון לאלכוהול עלול לגרום לתחושות עייפות ונמנום מוגברות.

מה עושים?

אל תפסיקו את נטילת הכדורים נוגדי הדיכאון רק בשביל שתוכלו לשתות.

רוב נוגדי הדיכאון צריכים להילקח על בסיס יומיומי והפסקתם לזמן קצר ונטילתם שוב לאחר השתייה עלולים להחמיר את רמת ההפרעה.

כך שבעוד שמומלץ לא לשתות כלל, אם אתם ממש רוצים לצרוך אלכוהול, היוועצו עם הרופא המטפל.

הוא יוכל להגיד לכם מהן הדרכים הבטוחות ביותר לצרוך אלכוהול ובאילו מינונים. כמו כן, אל תשכחו שכסובלים מדיכאון אתם בסיכון מוגבר לפתח תלות באלכוהול, שכן שימוש בחומרים משני תודעה קוסמים מאוד לאלה שחשים קושי להתמודד עם בעיותיהם בחיים, או לחילופין סובלים מנדודי שינה וחושבים שאלכוהול יעזור להם להירדם. במקרה הזה, אם אתם מרגישים שאתם צורכים יותר מדי אלכוהול, פנו לרופא המשפחה ותתמודדו עם המצב בטרם הוא יחמיר. אל תשכחו לעדכן את הרופא לגבי כל התרופות שאתם צורכים. כך למשל, תרופות נוזליות מסוימות כמו סירופ לשיעול, יכולות להכיל אלכוהול במינון נמוך; כמו כן, עם הגיל, הגוף מעכל תרופות בצורה שונה ורמת התרופות בדם צריכה לעבור בדיקה ולעתים תיקון מינון; לבסוף, שימוש בתרופה חדשה יכול לשנות את רמת שאר התרופות בדם והאופן שבו הוא מגיב לאלכוהול. לסיכום, כמו שלא שותים כשנוהגים, כך אין לשתות אם סובלים מדיכאון שמצריך שימוש בתרופות. אם אתם מרגישים שמאוד מתחשק לכם כוסית או שתיים, היוועצו עם הרופא כדי ללמוד כיצד לעשות זאת נכונה ובאופן בריא.

אל תפסיקו את נטילת הכדורים נוגדי הדיכאון רק בשביל לשתות.

רוב נוגדי הדיכאון צריכים להילקח על בסיס יומיומי והפסקתם לזמן קצר ונטילתם שוב לאחר השתייה עלולים להחמיר את רמת ההפרעה. כך שבעוד שמומלץ לא לשתות כלל, אם אתם ממש רוצים לצרוך אלכוהול, היוועצו עם הרופא שלכם. הוא יוכל להגיד לכם מהן הדרכים הבטוחות ביותר לצרוך אלכוהול ובאילו מינונים.

בכל מקרה, נדרש ייעוץ מקצועי עם פסיכיאטר. 

עדכון אחרון:

2 בספטמבר 2023

דמנציה (שיטיון)

קשישים וקשישות רבים מוצאים עצמם מתמודדים בשלב זה או אחר על ליקויים נוירולוגיים, שהשכיח והקשה ביותר הוא דמנציה (שיטיון / דמנטיה). אבחנה של שיטיון מאתגרת מאוד עבור המטופל ומשפחתו. 

מחקר שפורסם ב-2021 בכתב העת JAMA Psychiatry מלמד כי מבוגרים שאובחנו לאחרונה כסובלים מליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה נוטים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לנסות להתאבד בהשוואה לאלו שלא קיבלו אף אחת משתי מהאבחנות.

מניעה

קיימות דרכים טבעיות למניעה ודחיה של התפתחות דמנציה, ביניהן תזונה נכונה.

למשל, מחקר חדש מלמד כי צריכה קבועה וארוכת טווח של פירות וירקות קשורה לסיכון נמוך יותר של אובדן זיכרון אצל גברים. 

אבל לא רק תזונה, יש גם התנהגויות והרגלים שעוזרים בהפחתת הסבירות ללקות בדמנציה, למשל, שימוש במידה הנכונה באינטרנט.  

למבוגרים שגולשים בקביעות באינטרנט יש סיכון נמוך פי 2 לפתח דמנציה בהשוואה ללא משתמשים.

ההיקף האופטימלי של שימוש באינטרנט שקשור לסיכון הנמוך ביותר לדמנציה היא בין 6 דקות לשעתיים ביום, כאשר הסיכונים עולים עבור אלו שאינם משתמשים כלל באינטרנט ואלו המשתמשים בו יותר משעתיים כל יום.

תסמינים ואבחון דמנציה

דמנציה היא סינדרום של ליקוי קוגניטיבי מתמשך עם כמה תסמינים, שאבחונם מצוי בתחום המקצועי של נוירולוגיה ונוירופסיכולוגיה: 

• התדרדרות בזיכרון ותפקודים קוגניטיבים אחרים מרמה קודמת מסוימת

• חמור מספיק בכדי לפגוע בתפקוד יומיומי

•  אינו יכול להיות מוסבר כהזיה, או הפרעה נוירולוגית אחרת

מהלך הדמנציה

הצעד הראשון באבחון שיטיון כולל הערכה בסיסית של תפקודים גופניים, קוגנטיביים ורפואיים, שהופעתם כוללת ליקוי קוגניטיבי. 

בשלב הבא בוחר הפסיכולוג את המבחנים המתאימים להערכה של תהליכים קוגניטיביים רלוונטיים.

בדרך כלל נבחנות כמה יכולות מרכזיות, שנפגעות כתוצאה מהמחלה, כמו זיהוי של גירוי, התמצאות בסביבה, זיכרון לטווח קצר וארוך, שימוש בקונפיבולציות כדי להתמודד עם היעדר הזיכרון, תפקודים ניהוליים, יכולות חישה ויכולות מוטוריות ,קשב, מיומנויות שפה ועיבוד ויזואלי-מרחבי.

הצעד הבא הוא פענוח התוצאות וחיבורן למצב, הסימנים, הסימפטומים והיסטוריית המטופל. 

המבחנים הנוירופסיכולוגיים נותנים אינדיקציה קלינית תקפה, אך מוגבלים עדיין ביכולתם לחזות את ההשלכות של המחלה. הבדיקה הנוירופסיכולוגית היא גם הזדמנות לבניה וביסוס של קשר טיפולי מתמשך עם מטופלים, בני משפחותיהם והרופא המפנה ולעזור להם להבין ולהתמודד עם ההשלכות של התסמינים הקוגניטיביים וההתנהגותיים של שיטיון. 

פסיכוזה בקרב קשישים ודמנציה

סימנים לפסיכוזה בקרב קשישים כוללים אי שקט קשה, הלוצינציות, דיבור עמום, שינויים תכופים במצבי הרוח וקומץ תסמינים אחרים המאובחנים בטעות כדמנציה.

כתוצאה מכך, קשישים רבים הסובלים מדמנציה מצויים בסיכון גבוה יותר להתעלם מהדליריום עמו הם מתמודדים.

לכן מומלץ לפקח ולתעד באופן קבוע אחר התנהגות חריגה, מה שמאפשר לרופאים להבין טוב יותר את השינויים בהתנהגות ואת תדירות התרחשותם.

גורמי סיכון

קיימים גורמי סיכון רבים לדמנציה, חלקם נתונים להשפעה ואחרים מוכתבים מראש:

• גיל הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר הידוע לדמנציה. למרות שדימנציה אינה תוצאה בלתי נמנעת של הזדקנות, הסבירות לפתח אותה עולה ככל שמתבגרים: למשל, 5% מהמבוגרים מעל גיל 65 סובלים ממחלת אלצהיימר. מעל גיל 85 שיעור המתמודדים מאמיר ל-25%.

• לנשים יש סבירות גבוהה יותר לפתח מחלת אלצהיימר בהשוואה לגברים.  עבור סוגי דמנציה אחרים מלבד אלצהיימר, לגברים ולנשים יש רמות סיכון דומות.

• גנטיקה משחקת תפקיד בסיכון לפתח אלצהיימר. יש גנים הגורמים ישירות למחלה (2-5%), ומלבדם זוהו יותר מ-20 גנים אחרים שעשויים להגביר את הסיכון למחלת אלצהיימר. עם זאת, קיום גנים אלה אינו מבטיח את התפתחות המחלה; הם פשוט מעלים את ההסתברות להופעתה.

• למבוגרים עם ADHD יש סיכון מוגבר פי 2.77 לדמנציה בהשוואה לאנשים ללא ADHD.

• לחץ דם גבוה: לחץ דם גבוה בעקביות באמצע החיים (מגיל 45 עד 65) מגביר את הסבירות לפתח דמנציה, במיוחד דמנציה וסקולרית, בשל השפעתה על הלב, העורקים ומחזור הדם.

• למעשנים יש סיכון גבוה יותר לפתח דמנציה בהשוואה ללא מעשנים או מעשנים לשעבר. עם זאת, הפסקת עישון בכל שלב יכולה להפחית סיכון זה.

• אנשים עם סוכרת מסוג 2 באמצע החיים (מגיל 45 עד 65) נמצאים בסיכון מוגבר לדמנציה, במיוחד מחלת אלצהיימר.

•  השמנת יתר באותן שנים מגבירה את הסיכון לדמנציה ויכולה גם לתרום להתפתחות גורמי סיכון אחרים כמו סוכרת מסוג 2.

• בדידות ובידוד חברתי במהלך שנות הבגרות המאוחרת קשורים ל"גיל מוחי" מבוגר יותר (Lay-Yee et al, 2023).

• ניהול אורח חיים לא פעיל פיזית, כלומר חוסר בפעילות גופנית אחרי גיל 65 מעלה את הסיכון לפתח דמנציה.

• תזונה לא בריאה עשירה בשומן רווי, סוכר ומלח יכולה להגביר את הסיכון לדמנציה ומחלות לב וכלי דם.

• אנשים שאובחנו עם מחלת לב כלילית כמבוגרים, במיוחד כאשר לפני גיל 45, עלולים להתמודד עם סבירות מוגברת לפתח דמנציה ומחלת אלצהיימר ככל שהם מתבגרים.

• צריכת אלכוהול מופרזת (יותר מ-14 משקאות בשבוע לנשים ויותר מ-21 משקאות בשבוע לגברים) מעלה סיכון לדמנציה.

• רמות נמוכות של מעורבות קוגניטיבית: שמירה על פעילות המוח באופן פעיל באמצעות פעילויות קוגניטיביות יכולה להציע הגנה מפני נזק לתאי מוח הקשורים לדמנציה.

• חווית דיכאון באמצע החיים או מאוחר יותר קשורה לסיכון גבוה יותר לדמנציה, אם כי הקשר המדויק בין השניים אינו מובן במלואו.

• פגיעת ראש טראומטית: פגיעות ראש חמורות או חוזרות עלולות להעלות את הסיכון לדמנציה, במיוחד בענפי ספורט כגון אגרוף וכדורגל.

• ירידה בשמיעה, גם אם קלה, קשורה לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה, אולי בשל בידוד חברתי וקשיים בפעילות היומיומית.

• בידוד חברתי יכול להגביר את הסיכון.  שמירה על אינטראקציות חברתיות עשויה לעזור להפחית את הסיכון ולהאט את התקדמות המחלה.

• מגורים קרובים לכבישים סואנים עם חשיפה גבוהה יותר לפליטות של כלי רכב עלולים להעלות את הסיכון לדמנציה. גם רמות לא קיצוניות של זיהום אוויר מספיקות כדי להגביר את הסיכון לדמנציה.

• שריפות בר וריסוס חקלאי מגבירים אף הם את הסיכון לדמנציה, גם בהשוואה לזיהום אוויר ממקורות אחרים: חלקיקים זעירים שמסתובבים באוויר המזוהם חודרים בקלות לגוף, חוצים ישירות את מחסום הדם-מוח ומשפיעים על המוח בהתלקחות דלקתית.

• דלקת נקשרה זה מכבר לסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר וסוגים אחרים של דמנציה. מחקר עדכני מצביע על כך שהסיכון המוגבר עשוי להיות קשור ספציפית לדלקת מזיהום יותר מאשר דלקת מערכתית כללית כמו זו הנגרמת על ידי הפרעות אוטואימוניות.

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון, עם מומחי מכון טמיר

 מקורות:

Alzheimer Society Canada. (n.d.). Risk factors for dementia. Alzheimer Society Canada. Retrieved from https://alzheimer.ca/en/about-dementia/how-can-i-prevent-dementia/risk-factors-dementia

Cho, G., Betensky, R. A., & Chang, V. W. (2023). Internet usage and the prospective risk of dementia: A population-based cohort study. Journal of the American Geriatrics Society, 71(8), 2419-2429. https://doi.org/10.1111/jgs.18394

Cross, P. I. (2023, December 6). Coronary heart disease diagnosis before age 45 may increase dementia risk by 36%. Medical News Today. Retrieved from https://www.medicalnewstoday.com/articles/coronary-heart-disease-early-diagnosis-age-45-increase-dementia-risk

Günak, M. M., Barnes, D. E., Yaffe, K., Li, Y., & Byers, A. L. (2021). Risk of Suicide Attempt in Patients With Recent Diagnosis of Mild Cognitive Impairment or Dementia. JAMA Psychiatry, 78(6), 659–666. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.0150

Fuerst, M. L. (2018, December 7). Geriatric Psychiatry Research Update: December 2018. Psychiatric Times. Retrieved from https://www.psychiatrictimes.com/view/geriatric-psychiatry-research-update-december-2018

Janbek J, Laursen TM, Frimodt-Møller N, et al. (2023). Hospital-Diagnosed Infections, Autoimmune Diseases, and Subsequent Dementia Incidence. JAMA Netw Open, 6(9), e2332635. doi:10.1001/jamanetworkopen.2023.32635.

Lay-Yee, R., Hariri, A., Knodt, A., Barrett-Young, A., Matthews, T., & Milne, B. (2023). Social isolation from childhood to mid-adulthood: Is there an association with older brain age? Psychological Medicine, 1-9. doi:10.1017/S0033291723001964

Levine, S. Z., Rotstein, A., Kodesh, A., et al. (2023). Adult Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder and the Risk of Dementia. JAMA Netw Open, 6(10), e2338088. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2023.38088

Zhang, B., Weuve, J., Langa, K. M., et al. (2023). Comparison of Particulate Air Pollution From Different Emission Sources and Incident Dementia in the US. JAMA Internal Medicine. Advance online publication. https://doi.org/10.1001/jamainternmed.2023.3300

עובדים עם אוטיזם בעולם העבודה

אוטיזם היא אבחנה המתייחסת ללקות נוירו-התפתחותית מורכבת, שמקורה הוא שילוב בין גנטיקה ובעיות רפואיות. הלקות מאופיינת בשונות בשני תחומי תפקוד עיקריים:

1. ליקוי בתקשורת ובאינטראקציה חברתית, קושי בפיתוח ושימור יחסים חברתיים וקושי בהבנת תקשורת לא מילולית.
2. דפוסי התנהגות ותחומי עניין מצומצמים וחזרתיים, תגובתיות יתר סנסורית וחזרתיות בדיבור.

האבחנה מתארת שלוש רמות של תפקוד, מהגבוה לנמוך, עפ"י מידת הסיוע לה נדרש האדם:

רמה 1 – "זקוק לתמיכה", רמת התפקוד הגבוהה ביותר, רמה 2 – "זקוק לתמיכה ניכרת" ורמה 3 – "זקוק לתמיכה ניכרת במידה רבה", רמת התפקוד הנמוכה ביותר.

העובדים המשולבים במקומות עבודה בשוק העבודה החופשי מאופיינים לרוב ברמת תפקוד גבוהה – רמה 1. אע"פ שרוב האנשים ברמה זו בעלי אינטליגנציה ממוצע ומעלה, הם עדיין עלולים להציג קשיים בתחומי תפקוד שונים, כגון קושי בתפקודים קוגניטיביים גבוהים וקושי בתקשורת חברתית וגמישות. למרות עצמאותם היחסית ותפקודים הגבוה, הם זקוקים לתמיכה ולהתאמות גם בעבודה (APA, 2013; Hendricks, 2010).

בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בחשיבות התעסוקה בחייהם של אנשים עם אוטיזם. שילובם של בוגרים אלו בעולם העבודה הוא תנאי הכרחי ליצירתה של חברה הוגנת. אולם, מקומות עבודה רבים אינם מותאמים לצרכים של האנשים על הרצף האוטיסטי והם עלולים להתקל בקשיים רבים במקום העבודה.

קשיים שכיחים בסביבת עבודה

• קושי בתקשורת פורמלית ובלתי פורמלית במקום העבודה – לרוב נראה קושי במיומנויות תקשורת, בעיקר בלתי מילוליות, כגון: הפניית מבט, קושי בשמירה על קשר עין, שימוש במגוון הבעות פנים ושפת גוף שאינם תמיד מותאמות וחוסר הבנה של מאפיינים אלה אצל האחר. בנוסף, פעמים רבות בזמן ההפסקות העובדים משוחחים על דברים אישיים. עובד על הרצף עלול להתקשות להשתלב בשיחה ובעיקר בהבנת רמזים "בין השורות" כך שההתנהגות שלו לא תהיה בהכרח תואמת סיטואציה.

• חוסר ארגון של סביבת העבודה וגירויים אחרים – לרוב האנשים על הרצף יש רגישות יתר למגע, ולריח. לעיתים גם צורך חזק לסדר, המביאים להסחת דעת וללחץ כשהדבר משתבש מעט, עד כדי צורך אובססיבי לארגן או להתרחק מהאזור. אם משהו נמצא לא במקום הרגיל, ייתכן שהעובד יתקשה מאד להשלים עם עובדה זו.

• רעש ותאורה – רגישות יתר לרעשים מגוונים, לתאורה מרצדת או מסנוורת ולריח. אלו מביאים לתחושת לחץ ולחרדה עד כדי תחושת כאב, צורך להפסיקם או לברוח מהמקום.

• קושי בהבנת המבנה הארגוני – במקרים רבים ניכר קושי לזהות את ההיררכיה המנהלית, באופן שהעובד עלול שלא לדעת אל מי לפנות על מנת לקבל מידע, הנחיות או עזרה מתאימה, בייחוד אם יש יותר ממנהל אחד.

• שינויים צפויים ובלתי צפויים – שינויים מהווים עבורם גורם מלחיץ, ויש צורך בהיצמדות לשגרה קבועה ומוכרת. רוב העובדים עם אוטיזם נוטים לנוקשות וניכר צורך בשמירה על לוח זמנים קפדני.

• עמידה בזמנים ותכנון – ייתכן שהעובד יתקשה לתכנן ולנהל את המשימות בצורה מיטיבית. פעמים רבות נראה סרבול וקשיי התארגנות שמשפיעים על תכנון נכון של הזמן בעת ביצוע המשימות. כדאי שהגדרת המטלה ותכנון היעדים יהיו ברורים, זאת בנוסף להבניית לו"ז מתאים לביצוע המשימה.

לצד הקשיים שנראים לעיל, ככל שהידע וההעמקה לגבי הרצף האוטיסטי מתרחבים, החברה מכירה יותר ויותר ביכולות הייחודיות שאנשים עם אוטיזם מביאים לעולם העבודה. מעסיקים מגלים שגיוס ותמיכה בעובדים על הרצף האוטיסטי, יכולים להוביל לסביבת עבודה מכילה וחדשנית יותר והם מביאים איתם יתרונות רבים.

יתרונות בעולם העבודה לעובדים עם אוטיזם

רוב האנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוהה בעלי תשומת לב גבוהה לפרטים ויכולות גבוהות של עיבוד מידע חזותי רב. הם יבחינו בהבדלים דקים בין נוסחים שונים או ספרות שונות. תכונות אלו יכולות להיות מועילות במיוחד בתפקידים הדורשים דיוק, כגון ניתוח נתונים, בדיקות תוכנה או בקרת איכות. בנוסף, היכולת שלהם לחשוב מחוץ לקופסה ולגשת לבעיות מזוויות שונות יכולה להוביל לפתרונות יצירתיים בתחומים שונים. 

בנוסף, יכולת ההתמדה שלהם בביצוע פעולות חזרתיות מרשימה גם היא. כל אלו יכולים להתבצע על ידם מבלי להתייאש מהמונוטוניות באופי העבודה. השגרה טובה להם ומשימות ברורות וחזרתיות יכולה לסייע להם להצליח. כמו כן, נמצא כי עובדים עם אוטיזם הם בולטים בתכונות כמו הוגנות כלפי אחרים, ישירות ואותנטיות. הרגלי העבודה שלהם כגון הקפדה על איכות העבודה אינה נופלת מאלו של עובדים ללא מוגבלות (Katz et al., 2015). 

מעסיקים שפתוחים להעסיק אנשים עם אוטיזם יכולים לגלות שהם מהווים תוספת חשובה לצוות שלהם. על ידי יצירת מקום עבודה תומך ומכיל, מעסיקים יכולים לעזור לאנשים המאובחנים למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם ולתרום להצלחת הארגון שלהם.

כתיבה:

עומר עומר ביגי אמויאל אמויאל, MA, פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

American Psychiatric Association. (2013) Diagnostic and statistical manual of mental disorder (DSM-5) American Psychiatric pub. 

Hendricks, D. (2010). Employment and adults with autism spectrum disorders: Challenges and strategies for success. Journal of vocational rehabilitation, 32(2), 125.

‏

Katz, N., Dejak, I., & Gal, E. (2015). Work performance evaluation and QoL of adults with high functioning autism spectrum disorders (HFASD). Work, 51(4), 887-892.

‏

מיכל ויסמן ניצן, ד"ר לירון למאש, נריה כגן – אלגד (2019). חוברת למעסיקים: התאמת סביבת העבודה בשוק החופשי לאנשים עם אוטיזם, בהנחיית פרופ' עינת גל ופרופ' נעמי שרויאר, החוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת חיפה.