טיפול רגשי והדרכה הורית למתבגרים בהוד השרון

תקופת גיל ההתבגרות היא תקופה מאתגרת הן עבור בני הנוער והן עבור משפחותיהם, כאשר הם מנווטים את המעבר המורכב ולעיתים הסוער לבגרות.

כמטפלת בהוד השרון, לנוער ולמבוגרים, ראיתי ממקור ראשון את האתגרים הרבים של בריאות הנפש שיכולים לצמוח בשלב זה של החיים. 

אחת הבעיות השכיחות ביותר של בריאות הנפש עימן מתבגרים מתמודדים היא דיכאון, שעלול להופיע כרגשות של עצב, חוסר תקווה וחוסר אנרגיה או מוטיבציה.

חרדה היא בעיה רווחת נוספת, המאופיינת בדאכה מוגזמת, פחד וחוסר שקט. הפרעות קשב וריכוז (ADHD) והפרעות אישיות יכולות להוות גם כן אתגרים משמעותיים עבור בני נוער, כמו גם הפרעות מצב רוח, כגון הפרעה דו קוטבית. 

עם זאת, למרות השכיחות של בעיות נפשיות אלו בקרב בני נוער והלגיטימציה לטיפול, רבים מהססים עדיין לפנות לטיפול.

סטיגמה, פחד משיפוטיות וחוסר הבנה לגבי מה כרוך בטיפול יכולים לתרום לחוסר הרצון לפנות לעזרה.

במכון טמיר אנו מבינים את המורכבות והקשיים הסובייקטיביים הכרוכים בפנייה לטיפול, ואנו כאן כדי לעזור. הגישה שלנו מותאמת לצרכים ולחוויות הייחודיות של כל אדם במטרה לספק תמיכה, הכוונה וכלים יעילים להתגברות על אתגרי בריאות הנפש. 

אחד התחומים המרכזיים שבהם אנו מתמקדים בטיפול בבעיות נפשיות של בני נוער הוא שימוש בסמים ואלכוהול. שימוש בסמים יכול להיות מנגנון התמודדות עבור בני נוער הנאבקים בבעיות נפשיות, והתייחסות לנושא זה חיוני לבריאות הכללית. באמצעות טיפול, אנו מסייעים לבני נוער להבין את הסיבות העיקריות לשימוש בחומרים ומספקים דרכים חלופיות לנהל את הרגשות והלחץ שהם חווים. 

אתגר נפוץ נוסף לבני נוער הוא קונפליקטים עם ההורים ובית הספר. אתגרים אלו יכולים לגרום לתחושות של תסכול, כעס וחוסר תקווה, ויכולים להיות בעלי השפעה משמעותית על הבריאות הנפשית.

בטיפול, אנו עוזרים לבני נוער ובני משפחותיהם לנווט את הקונפליקטים הללו ולמצוא דרכים לתקשר ביעילות ולפתור את הבעיות שלהם.

הדרכת הורים

כדי להבין יותר טוב, ביקשנו מצליל עמוס סגל לקיים ראיון העל הדרכת הורים עם אפרת קלפר, עמיתת המכון מטפלת בנוער והורים בהוד השרון: 

כיצד ניתן לדעת באילו מקרים נדרשת הדרכת הורים או טיפול בילד/ה?

בכל פניה לטיפול עבור נער או נערה, הצעד הראשון הוא פגישה עם ההורים.

קודם כל מתוך כבוד למקומם הטבעי בחיי ילדם וגם מתוך רצון להבין את התמונה הרחבה.

מתוך המידע שעולה בפגישה קל יותר לדייק את המענה ולהבין האם יש צורך בהדרכת הורים בלבד, בטיפול בנער/ה או מענה משולב.

אפרת, ספרי במספר משפטים על החשיבות של השילוב בהדרכת הורים במקביל לטיפול בילדים ובבני נוער? אנא תקני דוגמא מהקליניקה

כיוון שבני הנוער חיים עדיין בבית ההורים, נמצאים בסמכותם ומושפעים מהם, יש חשיבות גדולה לשילוב הנ"ל.

לדוגמא, הורים שפנו עבור בתם המתבגרת שסבלה מקושי חברתי משמעותי, במהלך השיחה הראשונה איתם הבנתי עד כמה הם מגוננים עליה מגיל צעיר ובעצם לא מאפשרים לה להתמודד בעצמה מול החברה ולפתח חוסן.

כך שעם המורה עבדתי על הביטחון העצמי שלב ועל העלאת הערך ובמקביל הדרכתי את ההורים כיצד לשחרר מעט ולסייע לה לבנות בה חוסן פנימי. 

כיצד ניתן להתמודד עם מצבים בהם הילד/ה מתנגדים להשתלבות בטיפול? 

במקרה שהילד מתנגד, נתמקד קודם כל בעבודה עם ההורים, נעזור להם לחזק את הקשר עם ילדם ומתוך כך לגייס אותו לטיפול.

בנוסף, תמיד אציע פגישה אחת עם הילד ללא התחייבות מצדו להמשך, בתקוה שמתוך ההכרות ויצירת הקשר הראשוני יוסרו חלק מההתנגדויות ותיווצר מוטיבציה להמשיך.

כיצד הדרכת הורים יכולה לסייע להורים ומתבגרים הנמצאים בקונפליקט? 

ההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו של הילד ויש להם השפעה מכרעת על אופן התפתחותו.

כל עוד הנער בחזקתם יש להם הזכות והחובה לפעול לטובת שיפור היחסים.

אני מאמינה שכאשר ההורים עושים שינוי, באופן טבעי זה משפיע ישירות על היחסים עם ילדם ועל האוירה המשפחתית. 

נסיגה אקדמית וחברתית היא סימפטום נוסף השכח בקרב בני נוער. במכון טמיר, אנו עובדים עם בני נוער כדי לעזור להם לשוב ולהתחבר לפעילויות בית ספריות וחברתיותת, תוך מתן אסטרטגיות ותמיכה להתגברות על תחושות של חרדה וחוסר תקווה. 

חשוב לזכור שהטיפול הוא תהליך, וייתכן שיקח זמן לראות שינויים משמעותיים. עם זאת, עם התמיכה וההכוונה הנכונה בני נוער יכולים ללמוד לנהל את הבעיות הנפשיות שלהם, להתגבר על מכשולים ולבנות חיים מספקים ומשמעותיים יותר. 

לסיכום, אם אתה או אדם אהוב נאבקים עם בעיות נפשיות טיפוסיות של בני נוער, כמו דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז או הפרעות מצב רוח אל תהססו לפנות לעזרה.

אנחנו כאן כדי לספק את התמיכה וההכוונה הדרושה כדי להתגבר על האתגרים הללו ולחזור לדרך המלך. 

הורים יקרים,

התקשרו אלינו עוד היום כדי לקבוע פגישת ייעוץ ולעזור למתבגר שלכם להתקדם לעבר שיפור המצב. 

יחד, נוכל לעזור לכם לנווט בתהליך המורכב ולעיתים הקשה של פנייה לטיפול.

נמצא יחד את הפתרונות הדרושים כדי להתגבר על אתגרים נפשיים ולבנות עבורו עתיד מבטיח יותר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

שרית, דיילת בת 27 באל-על, נאבקת בתחושות של חוסר התאמה ודימוי עצמי נמוך.

היא מאמינה שהעבודה הקשה שלה לא מורגשת ולא מוערכת על ידי עמיתיה לעבודה ומנהליה. כל אלו הובילו לתחושות של חרדה ודיכאון, המשפיעים על איכות חייה וביצועי העבודה שלה.

שרית מתחילה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עם המטפל שלה, דניאל.

במהלך הפגישות שלהם, הם עובדים על זיהוי ומסגור מחדש של דפוסי חשיבה שליליים באמצעות טכניקה הנקראת הבנייה קוגניטיבית.

באחד הפגישות חולקת שרית עם דניאל את מחשבתה החוזרת "לא מעריכים אותי בעבודה". דניאל מבקש משרית להביא ראיות בעד ונגד מחשבה זו. שרית מתקשה בתחילה לספק ראיות נגד, אך בהדרכתו של דניאל היא מצליחה לזהות מקרים שבהם כן זכתה להכרה ולשבחים מעמיתיה ומההנהלה.

לאחר מכן דניאל מבקש משרית לשקול דרכים חלופיות לחשיבה על המצב. שרית מציעה "אולי הם מעריכים אותי, אבל הם פשוט לא מראים את זה". דניאל מעודד אותה לשקול מחשבות מאוזנות עוד יותר, כמו "שמים לב לעבודה הקשה שלי והיא ומוערכת, גם אם היא לא תמיד באה לידי ביטוי במפורש".

לאחר מכן, דניאל מנחה את שרית לחשוב מחדש על המחשבה "לא מעריכים אותי בעבודה", לאור העדויות החדשות ונקודות המבט החלופיות. שרית מבינה שהמחשבה שלה הייתה שלילית מדי ולא לגמרי מדויקת.

לבסוף, דניאל עוזר לשרית ליצור תכנית כיצד תוכל להחליף את המחשבה השלילית למחשבה מאוזנת וחיובית יותר בכל פעם שהיא תתעורר בעתיד.

שרית מרגישה מועצמת ובטוחה יותר לגבי היכולות והערך שלה כתוצאה משימוש בטכניקה של הבנייה קוגנטיבית.

דו שיח:

דניאל: את יכולה לספר לי על המחשבה החוזרת שלך, "לא מעריכים אותי בעבודה?"

שרית: כן, אני פשוט מרגישה שכל העבודה הקשה שלי לא מורגשת ולא מוערכת.

דניאל: אתה יכול לספק כמה הוכחות למחשבה הזו?

שרית: ובכן, לאחרונה לא קיבלתי הטבות או בונוסים.

דניאל: האם את יכולה לחשוב על מקרים שבהם כן קיבלת הכרה או שבחים מהקולגות או המנהלים שלך?

שרית: עכשיו כשאתה מציין את זה, המנהל שלי כן החמיא לשירות שלי בטיסה האחרונה. וחבר לעבודה הודה לי על שעזרתי עם נוסע קשה.

דניאל: מצוין, אז יש ראיות התומכות הן במחשבה "לא מעריכים אותי בעבודה", והן במחשבה האלטרנטיבית, "העבודה הקשה שלי נראית ומוערכת". האם את יכולה למצוא דרכים חלופיות לחשוב על המצב?

שרית: אולי הם מעריכים אותי, אבל הם פשוט לא מראים את זה.

דניאל: זו התחלה טובה. האם את יכולה לחשוב על דרך נוספת שתהיה מאוזנת יותר?

שרית: העבודה הקשה שלי מוערכת ומוערכת, גם אם היא לא תמיד באה לידי ביטוי במפורש.

דניאל: מצוין, עכשיו בואי נחשוב מחדש על המחשבה, "לא מעריכים אותי בעבודה", לאור הראיות החדשות הללו ונקודות המבט חלופיות. מה דעתך עליה?

שרית: אני רואה שהמחשבה שלי הייתה שלילית מדי ולא לגמרי מדויקת.

דניאל: נפלא, בואי נעבוד על יצירת תוכנית כך שתוכלי להחליף את המחשבה השלילית למחשבה מאוזנת וחיובית יותר בכל פעם שהיא תתעורר בעתיד. באילו אסטרטגיות את יכולה להשתמש כדי לעשות זאת?

שרית: אני יכולה להזכיר לעצמי את המחמאות וההכרה שקיבלתי, ולהתמקד בצדדים החיוביים של העבודה שלי ובערך שאני מביאה לצוות.

באמצעות תהליך זה של הבנייה קוגניטיבית, שרית מסוגלת לראות את מצבה באור חדש ולהרגיש בטוחה יותר ביכולותיה.

בחלקים ממאמר זה נעשה שימוש בתכנת בינה מלאכותית.

מהי סייסמופוביה?

סייסמופוביה היא פחד מוגזם, מתמשך ובלתי נשלט מרעידות אדמה.

פחד זה לעיתים עלול להפריע לאדם, להשפיע על פעילותו, החלטותיו ואף הדרך בה הוא מכווין את חייו ואת חיי משפחתו. ה

התנהגויות שעלולות להעיד על סייסמופוביה

פחד מרעידות אדמה הוא טבעי, שכן הוא מופיע בשל יצר ההישרדות; עם זאת, יש כמה התנהגויות שאנשים מאמצים ביחס לאירוע זה שיכולות לתת אינדיקציות לסייסמופוביה. למשל:

• פחד מתמשך למרות שחלפו מספר שבועות

• בידוד עקב חשש מרעידות אדמה ורצון מועט להתרועע

• שינוי תוכניות או פעילויות עקב חוסר ביטחון

• מחשבות חוזרות ונשנות על האירוע

• בין היתר התנהגויות שיכולות להימשך מספר חודשים.

המלצות להתמודדות עם סייסמופוביה

• לדבר עם אדם קרוב על הפחד שאת/ה מרגיש/ה.

• זיהוי המחשבות השליליות במטרה למזער אותן.

• שימוש בטכניקת הרפיה/נשימה.

• פנייה לטיפול פסיכולוגי עם מטפל/ת CBT.

פנייה לטיפול מקצועי רלוונטית כאשר הפחד מוגזם ומתחיל להשפיע על היבטים נוספים בחייו של אדם, כך שהוא מאבד הזדמנויות או מגביל את ההתפתחות האישית והן המקצועית שלו.

הבעיה העיקרית של כל הפוביות היא נטייה להמנעות. למשל, ילד יימנע מהשתתפות בחוג ספורט שהוא אוהב כיוון שאולם האימונים ממוקם בבניין קומות גבוה. הוא מתמודד עם חרדה מפני אירוע סיסמי, ובמצב זה עבודה עם  מומחה CBT לילדים יכולה לעזור לשפר את המצב.

אודי, ילד בן 9, גר בתל אביב עם שני אחיו הקטנים. לאחרונה אודי מתמודד עם חשש מפני רעידות אדמה.

הכל החל אחרי ששמע בחדשות וב״דיבור של הגדולים״ על רעידות האדמה שהתרחשו בטורקיה וחשש מאוד שמא תתרחש רעידה כזו בתל אביב, העיר בה הוא מתגורר.

הוריו של אודי היו מודאגים מהפחד של בנם והחליטו לפנות לעזרה ממטפלת. הם נפגשו עם אוראל, מטפלת המתמחה בטיפול בפוביות בילדים.

במהלך הפגישה הראשונה למדה אוראל על הפחד של אודי מרעידות אדמה והשפעתה על חיי היומיום שלו. אודי פחד ללכת לבית הספר, לישון לבד, ואפילו לצאת החוצה. במקביל אוראל שוחחה עם הוריו של אודי כדי להבין את חששותיהם ותמיכתם בסיוע לאודי להתגבר על הפחד. יחד, הם הגיעו להבנה שיש צורך בתוכנית טיפול שתכלל טיפול בחשיפה וכן טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). המטרה הייתה לעזור לאודי להתמודד בהדרגה עם הפחד בסביבה מבוקרת ובטוחה.

לאורך הטיפול, אודי ואוראל עבדו יחד כדי לזהות ולאתגר את המחשבות והאמונות השליליות שהעצימו את הפחד של אודי מרעידות אדמה. הם תרגלו טכניקות הרפיה ותרגילי הדמיה כדי לעזור לאודי להרגיש יותר שליטה ולהפחית את החרדה שלו. כמו כן, אודי השתתף במפגשי טיפול בחשיפה בהם נחשף בהדרגה לסימולציות של רעידות אדמה, החל מקלות והולכות וגדלות בעוצמתן. המפגשים הללו נועדו לעזור לאודי להתעמת עם הפחד שלו ולפתח הן תחושת שליטה והן שליטה במצב.

לאורך כל הטיפול, הוריו של אודי היו מעורבים ותמכו בהתקדמות בנם. הם למדו על האסטרטגיות והטכניקות שאודי תירגל בטיפול והמשיכו לחזק אותן גם בבית.

לאחר מספר שבועות של טיפול, החשש של אודי מרעידות אדמה פחת משמעותית. הוא היה מסוגל ללכת לבית הספר, לישון לבד, ואף לצאת החוצה מבלי להרגיש מוצף מפחד. אודי ואוראל המשיכו לעבוד יחד במשך כמה פגישות נוספות כדי לגבש את ההתקדמות שלו ולהבטיח שלאודי את יהיו הכלים והאסטרטגיות המתאימים כדי להמשיך לנהל את הפחד שלו.

לסיכום, מקרה הפחד של אודי מרעידות אדמה היה מצב מורכב, אך בעזרתם של אוראל, המטפלת שלו והוריו התומכים, הצליח אודי להתגבר על הפחד ולהשיב לעצמו את חייו. משך הטיפול היה בטווח ה-10-12 מפגשים וכלל שילוב של טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטכניקות הרפיה. באמצעות עבודה משותפת, הם הצליחו לעזור לאודי לפתח תחושת שליטה ושליטה בפחד שלו, ולאפשר לו לחיות חיים שלווים ומספקים יותר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

חרדה יכולה להיות חוויה מתישה עבור מבוגרים רבים, ולגרום לתחושות של דאגה, פחד וחוסר ודאות שיכולים להשפיע על חיי היומיום.

נדבר כאן על הדרכים בהן יכולים המטפלים במכון טמיר בהוד השרון, לעזור לך להתגבר על החרדה ולנהל חיים מספקים יותר.

הפרעות חרדה הן חלק מהמצבים הנפשיים השכיחים ביותר.

כמה הפרעות חרדה נפוצות כוללות:

• הפרעת חרדה כללית.

• הפרעת פאניקה.

• חרדה חברתית.

• פוביות ספציפיות.

בלי קשר להפרעה הספציפית, חרדה יכולה להיות חוויה מעיקה שמקשה מאוד על החיים.

אנו מבינים במכון טמיר את ההשלכות של חרדה על החיים ואנו אתך כאן כדי לעזור.

המטפלים שלנו עברו הכשרה במגוון שיטות פסיכותרפיה, כולל טיפול פסיכודינמי, וטיפול CBT, שניהם נמצאו יעילים כטיפול בחרדה.

 רויטל זילברמינץ, MA, פסיכותרפיה למבוגרים, מכון טמיר בהוד השרון

איך טיפול פסיכודינמי ממוקד עוזר להתמודד עם חרדה?

טיפול פסיכודינמי הוא צורת פסיכותרפיה המתמקדת בחקר הלא מודע והתפקיד שהוא ממלא בעיצוב המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו.

ככלל, חרדה נתפסת בגישה זו כרבת-משקל, והיא יכולה לנבוע ממגוון קונפליקטים פנימיים שמחייבים הבנה.

שירה ברקאי, MSW, מטפלת בחרדות. אצל ילדים ונוער

מכון טמיר בהוד השרון

מטרת הטיפול הפסיכודינמי היא לעזור לאנשים להבין את הרגשות והחוויות שלהם, וכיצד חוויות אלו עשויות להשפיע על החיים בהווה. 

לאחר מכן ניתן להשתמש בהבנה זו כדי לעבוד ולפתור את הקונפליקטים הרגשיים המצויים בבסיס החרדה.

בטיפול פסיכודינמי, תעבוד עם מטפל כדי לחקור מחשבות, רגשות וחלומות בסביבה בטוחה ותומכת.

המטפל שלך יעזור לך להבין את הקשרים בין חוויות העבר וההווה, וכיצד הם עשויים להשפיע על עוצמת החרדה.

הם גם יעזרו לך לפתח כישורי התמודדות ואסטרטגיות לניהול החרדה בעתיד.

אחד היתרונות המרכזיים של טיפול פסיכודינמי הוא שהוא עוזר לך לקבל הבנה עמוקה יותר של עצמך.

מודעות כזו יכולה לעזור ולקדם שינויים חיוביים בחייך ולשפר את איכותם.

בנוסף, טיפול פסיכודינמי הוא תהליך בינאישי, בו אתה והמטפל עובדים יחד כדי לזהות דפוסים ולמצוא פתרונות מתאימים עבורך.

תהליך הטיפול הפסיכודינמי כולל בדרך כלל מספר שלבים.

במהלך השלב הראשוני, תיפגש עם המטפל שלך כדי לדון בסימפטומים, באירועי חיים ובמקרים מסוימים בזכרונות ילדות.

המטפל ינסה להבין יחד אתך את הזיקה בין חוויות העבר וההווה, ולפתח תקווה לגבי העתיד.

לאורך הדרך תחקרו את העולם הנפשי כדי למפות את הקונפליקטים הרגשיים הבסיסיים העומדים בבסיס החרדה.

לבסוף, בשלב מאוחר יותר של הטיפול, תעבדו על פיתוח מיומנויות התמודדות ואסטרטגיות לניהול המצב בעתיד, שכן מטרת הטיפול היא שינוי עמיד.

מיכל שני, מטפלת בחרדות בכפר סבא, מכון טמיר

איך טיפול CBT עוזר להתמודד עם חרדה?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא סוג של פסיכותרפיה המסייעת למטופלים, ילדים, נוער ומבוגרים, לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות התורמות לפיתוח ולהנצחה של החרדה.

המטפל מזהה עם המטופל אמונות לא רציונליות ועוד איתו על ערעור עליהן.

בנוסף מטפל Cה-BT מלמד אסטרטגיות התמודדות ומעודד חשיפה לגירויים מפחידים בסביבה מבוקרת ובטוחה.

CBT עוזר לאנשים להבין את הקשר בין המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלהם ומלמד אותם כיצד לשנות את המעגל הזה כדי להפחית את החרדה שלהם.

המפגשים מתקיימים אחת לשבוע.

נטשה זסלבסקי, מטפלת CBT בהוד השרון, מכון טמיר

לסיכום, המטפלים שלנו במכון טמיר בהוד השרון מנוסים בהקניית דרכים להתגבר על החרדה.

אנו מאמינים שלכולם מגיעה גישה לטיפול נפשי איכותי, ואנו מחויבים לספק סביבה בטוחה, תומכת ודיסקרטית בדרך להקלה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

הכנסו לדף שלנו על טיפול בחרדות בצורן וקדימה <

ההשפעות המנטליות של קנאביס יכולות להיות מבלבלות למדי.

מצד אחד יש לצמח הזה סגולות ייחודיות. הרבה אנשים סוגרים את היום עם ג׳וינט ומרגישים שהראש שלהם מתנקה סוף סוף ממחשבות מטרידות ומאי-שקט.

אבל בצד השני יש מי שחווים חרדה, מחשבות תבוסתניות ואפילו פרנואידיות. 

מה יכול להסביר את השונות הזו?

אז בקצרה ובצורה פשטנית, הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס, שנקרא Δ9-THC, נקשר עם רצפטורים ספציפיים במוח שנקראים קולטני קנבינואידים CB1.

הקולטנים הטבעיים הללו משפיעים על זיכרון ולמידה כמו גם על תחושת ההנאה ותגמול. כאשר Δ9-THC מתחבר אליהם זה יכול לעורר שלל תופעות, החל מתחושת נינוחות ואופוריה ועד לעיסוק חסר שקט בזיכרון ובעיבוד חושי.

העניין האו שהמוח של כל אחד מאיתנו עובד אחרת, עם התפלגות שונה של קולטני CB1 והשלכות חוויותיות שונות. 

זאת ועוד, המערכת הקנאבינואידית במוח היא רגולטורית, מה שאומר שההשפעה הנפשית של קנאביס אינה לינארית - אם נצרוך יותר חומר נשנה את האפקט הפסיכואקטיבי, אבל לא בהכרח נחזק אותו. 

באלכוהול ובחומרים אחרים חשים בבהירות את הקשר בין הכמות הנצרכת לבין ההשפעה הפסיכולוגית, אבל עם קנאביס (כמו עם ריטלין) העקומה אינה ישרה, היא נראית יותר כמו עקומת U. 

גורמים נוספים שמשחקים תפקיד הם זן הקנאביס, הכמות הנצרכת, ריכוז החומר הפעיל, הפיזיולוגיה האישית של המשתמש והתנסויות העבר שחווה עם החומר.

לכן, בעוד שאדם אחד ירגיש קליל ורגוע אחרי שימוש בקנאביס, אדם אחר עלול להידרך אחרי כמה פופים, לחוות חרדה או חשדנות.

הת'ר בכחוס מספרת על בנה רנדי, שהחל להשתמש במריחואנה בגיל 15 ופיתח הפרעת תלות בקנאביס אחרי שנה של עישון.

לאחר שלא הצליח להתנקות בתהליך גמילה, הוא עבר לקולורדו והפך למשתמש קבוע. כשהגיע לגיל 21, צריכת המריחואנה שלו עלתה מדרגה והובילה לאפיזודות של דלוזיות וחשיבה פרנואידית, שלאחריהן הגיעה התמוטטות פסיכוטית מלאה בחודשים שקדמו למותו הטרגי ביולי 2021.

ל-Fox news היא אומרת שרנדי סבר שהמריחואנה מסייעת לו להתמודד עם חרדה ודיכאון, מצבים נפשיים שמעולם לא נאלץ להתמודד עמם אף פעם לפני תחילת השימוש.

הוא חשד ששותפיו לדירה זוממים נגדו והאמין שגם עמיתיו לעבודה עושים עליו קומבינה, מה שהביא אותו להתפטר בפתאומיות ממקומות עבודה.

הוא גם החל לשמוע ״דברים שלא קיימים״ והאמין שאנשים עוקבים אחריו טכנולוגית.

נקודת השיא הייתה התאבדותו הטראגית של רנדי. 

זה מקרה קיצון, אבל הנתונים מחקר עדכני מציג ממצאים מטרידים לגבי בני סיכון לערעור השפיות אצל בני נוער המשתמשים בקנאביס. החוקרים ניתחו נתונים של למעלה מ-11,000 צעירים מאונטריו, קנדה, ומצאו כי לבני נוער שהשתמשו בקנאביס בשנה שחלפה היה סיכוי גבוה פי 11 לקבל אבחנה של הפרעה פסיכוטית בהשוואה למתבגרים שלא השתמשו בקנאביס (McDonald et al, 2024).

המשמעות של המחקר אינה שכל מתבגר שיצרוך קנאביס יפתחו הפרעה פסיכוטית, אבל כן לרוב בני הנוער שכן מתמודדים עם פריצת פסיכוזה יש היסטוריה של שימוש בקנאביס.  מעניין שהסיכון המוגבר הזה חולף אחרי שנות העשרה ואינו נוכח עוד בקרב בוגרים צעירים בגילאי 20 עד 24, מה שמחזק את ההנחה שהמוח של מתבגרים עשוי להיות פגיע במיוחד להשפעות של וויד.

החוקרים סבורים שזה יכול להיות בגלל ששימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות עלול לפגוע בהתפתחות מוחית תקינה, ולהגביר את הסיכון לבעיות נפשיות חמורות בהמשך החיים. הם גם גילו שרוב בני הנוער שאושפזו או הגיעו למיון עקב משבר פסיכוטי דיווחו בעבר על שימוש בקנאביס.

מה הקשר בין שימוש בקנאביס וסכיזופרניה?

מחקרים אחרונים הראו מתאם בין שימוש בקנאביס לסיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה.

כתוצאה מכך, חשוב להבין את הקשר בין השניים ואת ההשלכות האפשריות עבור אנשים המשתמשים בקנאביס.

נתחיל מהסוף:

אם אתם מתמודדים עם קושי להשתחרר מעישון קנאביס עדיף לעצור שעה אחת קודם, להפסיק לעשן או לטפל מקצועית (באמצעות שיחות).

ההמלצה הזו חשובה כפליים במידה ויש לכם רקע של הפרעות נפשיות קשות במשפחה. 

סכיזופרניה

סכיזופרניה היא מחלת נפש קשה וכרונית המשפיעה על יכולתו של האדם לחשוב, להרגיש ולהתנהג בצורה ברורה.

ההערכה היא כי אחוז מתושבי העולם מתמודדים עמה. נכון להיום היא נטולת מרפא ובמקרים מסוימים כרוכה בהידרדרות קבועה ופרוגרסיבית.

התסמינים של סכיזופרניה כוללים בין היתר דלוזיות, הלוצינציות, הפרעות בחשיבה והתנהגויות חריגות.

בעוד שהגורם המדויק לסכיזופרניה אינו ידוע, אבל יש הסכמה על שילוב בין גורמים גנטיים, סביבתיים וכימיים במוח.

הקשר בין שימוש בקנאביס לסכיזופרניה

מחקרים הראו באופן עקבי קשר בין שימוש בקנאביס והתפתחות סכיזופרניה (Torrey, 2023).

ההערכה היא שלאנשים המשתמשים בקנאביס יש סיכוי גבוה פי שניים עד ארבעה לפתח סכיזופרניה בהשוואה לאלו שאינם משתמשים בסם.

מחקר שפורסם לאחרונה מתקף את הקשר החזק בין שימוש בקנאביס וסכיזופרניה, אך מחדד הבדל מגדרי חשוב:

ביחס לנשים, לגברים צעירים יש רגישות במיוחד לפריצת סכיזופרניה כתוצאה משימוש לרעה בקנאביס (Hjorthøj et al, 2023).

מתכתב עם המקרה של רנדי בתחילת המאמר.

המנגנונים המדויקים שבהם שימוש בקנאביס מעלה את הסיכון לסכיזופרניה אינם מובנים במלואם.

עם זאת, מחקרים מראים כי השימוש בזנים בעלי עוצמה גבוהה של קנאביס, כמו גם גיל תחילת השימוש, עשויים למלא תפקיד בהגברת הסיכון לפתח את המצב.

גם ההבחנה המוכרת בין THC ל-CBD מניבה תוצאות מסקרנות: 

טיפול באמצעות CBD מפחית גלוטמט, נוירוטרנסמיטור שקשור בפריצת סכיזופרניה (Davies et al, 2023).

CBD הוא הרכיב נטול ההשפעה הפסיכואקטיבית בצמח 

הסיכונים של שימוש בקנאביס עבור בעלי היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה

אנשים עם היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה עשויים להיות בסיכון גבוה עוד יותר לפתח את המצב אם הם משתמשים בקנאביס.

מחקרים הראו שאלו עם היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה המשתמשים בקנאביס נוטים יותר לחוות תסמינים מוקדם יותר ובחומרה רבה יותר בהשוואה לאלה ללא היסטוריה משפחתית.

לכן, חשוב לאנשים עם היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה להיות מודעים לסיכון ולא להתעלם מהסטטיסטיקה, שאינה לטובתם. 

מודעות כזו יכולה לעזור בתכנון, כמו הימנעות או צמצום השימוש בגראס (הכי מומלץ).

לחלופין, ניתן התערבות מוקדמת, או התערבות דחופה במצבים בהם ניכרת גלישה פסיכוטית.

בגדול, גילוי מוקדם וטיפול בסכיזופרניה יכולים לעשות הבדל משמעותי בתוצאה ובאיכות החיים הכוללת.

החשיבות של התערבות מוקדמת

התערבות מוקדמת היא חיונית עבור מתמודדים/ות עם סכיזופרניה.

כאשר הטיפול מתחיל מוקדם, אנשים נוטים יותר לחוות תוצאות טובות יותר, כולל תסמינים משופרים, תפקוד מוגבר ואיכות חיים טובה יותר.

טיפול שמתחיל מוקדם יכול לעזור לנהל את הסימפטומים של סכיזופרניה, לצמצם את התקדמות המצב ולהפחית את הסיכון להישנות.

בנוסף, התערבות מוקדמת יכולה לעזור למתמודדים עם המחלה לזהות ולטפל בכל מצב בריאותי נפשי שעומד בבסיס הסכיזופרניה ותורם להתפתחותה. מצבים כאלה יכולים לכלול דיכאון, חרדה או התמכרויות, כולם בעלי פוטנליאל להחמיר את הסימפטומים של סכיזופרניה.

לסיכום, יש קשר ברור בין שימוש בקנאביס לסיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה.

בעלי/ות היסטוריה משפחתית עם סכיזופרניה מצויים סיכון גבוה אף יותר.

חשוב לאנשים להיות מודעים להשלכות האפשריות של שימוש בקנאביס ולחפש התערבות מוקדמת אם הם חווים תסמינים כלשהם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Davies, C., Bossong, M. G., Martins, D., Wilson, R., Appiah-Kusi, E., Blest-Hopley, G., Allen, P., Zelaya, F., Lythgoe, D. J., Brammer, M., & Perez, J. (2023). Hippocampal Glutamate, Resting Perfusion and the Effects of Cannabidiol in Psychosis Risk. medRxiv. https://doi.org/10.1101/2023.03.02.23286709

Hjorthøj, C., Compton, W., Starzer, M., Nordholm, D., Einstein, E., Erlangsen, A., . . . Han, B. (2023). Association between cannabis use disorder and schizophrenia stronger in young males than in females. Psychological Medicine, 1-7. doi:10.1017/S0033291723000880

Lencki, M. (2023, May 20). Mother who lost son to suicide believes marijuana use contributed to his mental breakdown. Fox News. https://www.foxnews.com/media/mother-lost-son-suicide-marijuana-use-contributed-mental-breakdown

Lupica, C. R., Riegel, A. C., & Hoffman, A. F. (2004). Marijuana and cannabinoid regulation of brain reward circuits. British journal of pharmacology, 143(2), 227–234. https://doi.org/10.1038/sj.bjp.0705931

McDonald, A. J., Kurdyak, P., Rehm, J., Roerecke, M., & Bondy, S. J. (2024). Age-dependent association of cannabis use with risk of psychotic disorder. Psychological Medicine, 1-11. https://doi.org/10.1017/S0033291724000990

Torrey, E. F. (2022, January 5). Is cannabis use increasing schizophrenia? Psychiatric Times. https://www.psychiatrictimes.com/view/is-cannabis-use-increasing-schizophrenia

טכניקות הסחה הן כלי שכיח להפניית המודעות מהתחושות והדאגות המטרידות.

מטרתן לסייע בהסחת הדעת ממחשבות ורגשות שליליים.

לפני שנביא דוגמאות, נתייחס לדילמה חיה בעולם הטיפול:

האם הסחה (distraction) היא טכניקה יעילה לויסות רגשי?

בדיון על יעילותן של טכניקות הסחה בטיפול – בעיקר במסגרת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי – עולה שאלה מהותית: האם הסחת דעת היא כלי טיפולי אפקטיבי המסייע בהתמודדות, או שמא מדובר במנגנון הימנעות המתחפש לפתרון זמני?  

מצד אחד, גישות מסוימות טוענות כי הפניית הקשב מרגשות עזים עלולה להעמיק את הפיצול הפנימי ולהפוך למנגנון הגנה המזין הימנעות כרונית. במקום להתמודד עם הכאב ולפענח את מקורותיו, המטופל עלול לפתח הרגל של הדחקה והכחשה. בגישות אלו, ההסחה נתפסת ככלי משני וחסר ערך, שמחליף את התסכול בהתעלמות רגעית ומשבש את יכולת המטופל לפתח וויסות רגשי יציב ובר-קיימא.

הדעה המקצועית הרווחת כיום רואה בטכניקות הסחה כלי מועיל, כאשר הן משתלבות בתהליך של קבלה אקטיבית. בתהליך זה, המטופל לומד לזהות את רגשותיו, להכיר בהם ולגשת אליהם בצורה מבוקרת, תוך שימוש בהסחה כהפוגה זמנית לחידוש המשאבים הנפשיים. הסחה כזו אינה משמשת לבריחה, אלא למתן מרחב שמאפשר למטופל לאגור כוחות ולשוב להתמודדות בצורה מאוזנת יותר.

המפתח כאן הוא איזון: לא להימנע מרגשות, אלא לנהל אותם בחוכמה. במצבי משבר או בעומס רגשי כבד, הסחת הדעת יכולה לשמש גשר מרגעי הצפה אל רגיעה. לאחר מכן, המטופל יכול לשוב לעיבוד רגשותיו ממקום יציב יותר. 

מצד שני, קיימת גישה רדיקלית הרואה בהסחת דעת כלי אפקטיבי להתמודדות עם עומסים רגשיים, בתנאי שהיא מתבצעת מתוך מודעות ובהקשר טיפולי מתאים. גישה זו מדגישה שהסחה מודעת יכולה לאפשר למטופל הפוגה זמנית ולסייע לו לנהל את רגשותיו בצורה יעילה, במקום לשקוע בהצפה רגשית שעלולה לשבש את תפקודו.

עם זאת, הביקורת על השימוש בהסחה כמנגנון בלעדי או בלתי-מודע מציבה אזהרה ברורה: כאשר ההסחה הופכת לברירת מחדל, היא עלולה לעודד הימנעות ממושכת ולמנוע עיבוד רגשי מעמיק. במקום להתמודד עם הרגשות, המטופל עלול לפתח דפוס של נתק רגשי וריחוק ממקור הבעיה. במצבים כאלה, קיים חשש שהטיפול יאבד את יעילותו המהותית, ויהפוך למערכת שמספקת הקלה רגעית בלבד, מבלי להוביל להתמודדות ולצמיחה נפשית אמיתית. 

ביקורת זו מעוררת את הצורך לאזן בין השימוש בהסחה לבין כלים טיפוליים אחרים, כמו קבלה ומודעות, על מנת לשמר את המגע הישיר עם הרגשות ולקדם שינוי בר קיימא.

הוויכוח הזה משקף דילמה מרכזית בתהליכים טיפוליים: האם נכון יותר להיחשף לכאב באופן ישיר, ללא חיץ, או שמא מוטב להשתמש במנגנון ביניים – מעין "תחנת עצירה" נפשית – שמעניקה מרחב נשימה עד שהמטופל יהיה מוכן להתמודד עם רגשותיו באופן ישיר? שאלות אלו ממשיכות להעסיק אנשי מקצוע ולהתברר במחקר ובפרקטיקה הקלינית.

כפי שנראה בהמשך, המחקרים האחרונים מצביעים על כך שהתשובה היא ״תלוי״.

הסחת דעת, כאשר היא מתבצעת ללא ליווי של מודעות וקבלה, עלולה לתפקד כמנגנון הימנעות ולחזק ריחוק רגשי. עם זאת, כאשר ההסחה נבנית כחלק מתהליך טיפולי משולב, הכולל כלים של קבלה אקטיבית ומודעות, היא עשויה לשמש חלק חשוב ואפקטיבי בוויסות רגשי. במצב כזה, היא אינה בריחה, אלא אסטרטגיה זמנית המאפשרת למטופל לשוב אל רגשותיו ממקום חזק ויציב יותר. 

מכאן עולה המסקנה שאין פתרון אחיד או "נוסחת קסם". לכל מטופל יש צורך בהתאמה אישית של הטכניקה, תוך שילוב כלים טיפוליים נוספים. יעילות ההסחה תלויה לא רק בשיטה עצמה, אלא גם בתהליך התומך סביב השימוש בה – תהליך המאפשר למטופל להסיח את דעתו באופן מבוקר אך גם לשוב ולעבד את רגשותיו, ולהגיע להבנה עמוקה יותר של עצמו.

מחקר מעניין בחן את השפעתן של טכניקות הסחה על שתי אוכלוסיות – כללית וקלינית – תוך מדידת מידת הוויסות הרגשי והרווחה הנפשית (well-being) שלהן. הנבדקים סווגו לאשכולות על בסיס דפוסי השימוש שלהם בהסחה, כאשר בלטו שני אשכולות מרכזיים. 

שני האשכולות הציגו שימוש דומה בהסחת דעת, אך נבדלו באופן משמעותי בגורמים אחרים:  

1. הסחת דעת בשילוב קבלה – נבדקים אלו גילו נכונות לשוב ולהתמודד עם הרגש מעורר המצוקה לאחר הפוגה קצרה.  

2. הסחת דעת בשילוב הימנעות – כאן נעדרה הנכונות להתמודדות עתידית עם מקור המצוקה.

התוצאות הראו כי הנבדקים שהשתמשו בהסחה לצד קבלה חוו רווחה נפשית גבוהה יותר. מדדים כמו רגשות חיוביים, רגשות שליליים נמוכים ואיכות חיים טובה העידו על ההשפעה החיובית של השילוב בין הסחה וקבלה. לעומתם, אלו ששילבו הסחה עם הימנעות סבלו יותר מקשיים רגשיים ואיכות חיים נמוכה.

עוד נמצא כי באוכלוסייה הקלינית היה תת-ייצוג של האשכול הראשון וייצוג-יתר של האשכול השני. ממצא זה רומז על כך ששימוש בהסחת דעת ללא נכונות להתמודדות עתידית עלול לתרום לתחלואה נפשית או לחוסר שביעות רצון מהחיים.

המסקנה המרכזית מהממצאים היא שטכניקות הסחה יכולות לסייע בהתמודדות רגשית כאשר הן מאפשרות הפוגה זמנית בלבד – פרק זמן שנועד לשפר את המשאבים הרגשיים לקראת עיבוד מחודש של הרגש המציף. לעומת זאת, הסחה המשמשת ככלי להימנעות ממושכת עלולה לפגוע ברווחה הנפשית וביכולת ההתמודדות בטווח הארוך.

 להלן מספר מיומנויות הסחה שתוכלו ליישם:

איך מסיחים את הדעת כדי לעצור מחשבה טורדנית?

ברסקי וארן (2004) מציעים 12 דוגמאות להסחת דעת:

הסחת דעת יכולה להסיט את המודעות מתחושות מטרידות ודאגות חוזרות ונשנות.

בסופו של יום, כולנו עסוקים בעשרות אלפי מחשבות, איש אינו חסין מפניהן (אלא אם אתם נזירים בודהיסטים אדוקים: תרגול מדיטציה מצמצם גרויים חיצוניים).

מתוארות להלן מספר טכניקות, אך כל פעילות שעשויה לסייע ומעוררת עניין עבורכם היא בחירה טובה.

• עברו על האלפבית, תנו שמות של זני מרק. לדוג': א = אספרגוס, ב = בטטה, ג = גזר. 

• בצעו משימה פשוטה כמו שטיפת כלים, השקיית צמחים, תיקון של משהו. תנו לפעילות את מלוא תשומת הלב.

• הקדישו זמן לפרויקט יצירה מהנה: סריגה, תפירה, עבודה בעץ, השחלת חרוזים.

• כתבו יומן, ציירו, שרבטו או צבעו.

• התמקדו בעולם שבחוץ. עמדו ליד חלון וספרו את המכוניות שעוברות. תארו את השינויים שאתם מבחינים בהם בגינה או בסביבת ביתכם מאז השבוע שעבר.

• חיזרו לרגע מאושר בעברכם כאילו אתם צופים בו כעת בסרט. השתמשו בכל החושים שלכם כדי להחיות את הסצנה, כלומר, נסו לדמיין את הטמפרטורה, את הקולות סביבכם, את איכות האור,

• משב הרוח וכו'.

• פעילויות מקצב: שירו יחד עם הרדיו, תופפו באצבעות, דקלמו שירה או לטפו את חיית המחמד שלכם.

• התרכזו בתכנון פעילות שאתה מצפים לה.

• משחקים הם הסחת דעת נהדרת: משחקי מחשב, קלפים, תשבצים, משחקי מילים.

• הרימו טלפון למישהו שיש לו חוש הומור טוב. הימנעו בכוונה מלדבר על תסמינים או בריאות.

• אמבטיה או מקלחת חמה. התמקדו בניחוח הסבון, בנוחות של מגבת רכה. הפכו זאת לחוויה מהנה ומענגת.

• בצעו אימון גופני או צאו לטיול.

• עסו את הפנים/צוואר/ידיים/כתפיים/רגליים עם קרם בניחוח נעים ואהוב.

מיומנויות נוספות להסחת דעת מכוונת

פעילויות ביתיות ויומיומיות

- בצעו פעילות ביתית פשוטה כמו תיקון צמחים, השקיית כלים או שטיפה.

- התמקדו בגינה או בחצר הבית, שימו לב לשינויים שהתרחשו במהלך השבוע האחרון.

יצירה ואמנות:

- הקדישו זמן לפעילות יצירה מהנה כמו רקמה, צביעה, שרבוט, ציור, עבודה בעץ, השחלת חרוזים או קולאז'.

- שחקו משחק מילים כמו למצוא מילה המתחילה באות מסוימת עבור כל מרכיב במרק.

התמקדות בחושים:

- התמקדו בעולם החיצוני, ספרו את המכוניות החולפות או תארו את מה שאתם רואים ליד החלון.

- נסו להחיות רגע שמח מהעבר, דמיינו את הטמפרטורה, הרעשים, האור והרוח שהיו באותו רגע.

- צרו קצב, תופפו עם האצבעות או דקלמו שיר.

- התמקדו בניחוח של הסבון, במגבת או בטמפרטורה החמה של המקלחת.

תכנון וציפייה:

- התרכזו בתכנון אירוע או פעילות שאתם מצפים לה.

משחקים ובידור:

- שחקו משחקי קלפים, משחקי מחשב, תשבצים או משחקים בסמארטפון.

- צפו בטלוויזיה, האזינו לרדיו או צפו במופעי סטנדאפ.

- לכו לקולנוע, תיאטרון או למשחקי ספורט.

מיומנויות נוספות:

- המנעו מלשוחח על הבריאות או התסמינים שאתם חשים.

- התקשרו למישהו שיש לו חוש הומור.

- עשו אמבטיה או מקלחת חמה.

- צאו להליכה או התעמלו.

- עשו לעצמכם עיסוי בצוואר, בפנים, בידיים, בכתפיים או בכפות הרגליים.

- החזיקו קוביית קרח עד שהתחושה הופכת למאלחשת.

- שרטטו את המקום שברצונכם לפגוע בו בעט אדום ולאחר מכן ציירו תפרים בעט שחור.

- קשרו גומייה על פרק כף היד ושחררו אותה בעת הצורך.

- ציירו פרצופים על בלונים ופוצצו אותם.

- כתבו מכתבים לאנשים שפגעו בכם, ולאחר מכן זרקו אותם או שמרו אותם.

- זרקו כריות או גרביים מגולגלות על הקיר.

- צעקו לתוך כרית.

- אפשרו לעצמכם לבכות.

- דברו עם חבר בטלפון, קבעו פגישה או שלחו הודעות לחברים.

- ארגנו מסיבה.

- צאו להליכה ארוכה או ריצה.

- שחקו סנוקר, באולינג או כדורסל.

- סעו בתחבורה ציבורית או ברכב.

- תכננו טיול למקום חדש.

- תעשו נומה -  שינה קלה.

- אכלו שוקולד או מאכל אהוב.

- שחקו עם הכלב - הוא תמיד ישמח.

- הביטו בכוכבים.

- הכינו רשימה של סרטונים וסרטים מצחיקים.

- האזינו למוזיקה אהובה.

- שירו או רקדו בחדר.

- צלמו תמונות או סרטונים.

- שתלו פרחים או צמחים בגינה.

- תרגלו סריגה או אריגה.

- שנו תספורת או צבע לשיער.

- הכינו אמבטיה חמה.

- תקנו את האופניים או המכונית.

- הירשמו לקורס מקוון על AI.

- כתבו מכתב לחבר או בן משפחה.

- כתבו ביומן.

- כתבו את הדברים שאתם אוהבים בעצמכם על גבי תמונה שלכם.

- כתבו לעצמכם מכתב מעודד שתוכלו לעיין בו בזמנים קשים.

- כתבו מכתב לאדם שעזר לכם.

- הכינו רשימה של אנשים שאתם מעריצים.

- הכינו רשימה של 10 דברים שאתם רוצים לעשות.

- הכינו רשימה של 10 סלבס שברצונכם לפגוש.

- התבוננו לרגע בהבעות של אנשים, דמיינו מה הם חושבים.

- התקשרו למוקד תמיכה, כמו ער״ן.

- הכינו רשימה משלכם של פעילויות מהנות.

טכניקות נוספות להסחה - מתוך גישת DBT

- דמיון (Imagery): דמיינו מקום מרגיע ובטוח, בו שום דבר לא יכול לפגוע בכם.

- משמעות (Meaning): נסו למצוא משמעות או שיעור בחיים גם בזמנים קשים.

- תפילה (Prayer): פתחו את הלב לכוח עליון או לאלוהים.

- פעולות מרגיעות (Relaxing actions): תרגלו יוגה, נשימות עמוקות או התבוננו בשקיעה.

- דבר אחד ברגע (One thing in the moment): התמקדו בפעולה אחת בלבד ברגע הנוכחי.

- חופשה (Vacation): צאו לחופשה, אפילו אם זה רק לכמה שעות.

- עידוד עצמי וחשיבה מחודשת (Self-encouragement and rethinking): תנו לעצמכם חיזוקים ונסו לחשוב אחרת על המצב.

חשוב לזכור כי פעילות גופנית חשובה לבריאות הפיזית והמנטלית ומומלץ לבצע אותה על בסיס יומי. אין צורך לחכות עד שתרגישו כאב כדי לבצע פעילויות מהנות, אלא תעשו אותן כדי להסיח את דעתכם ולשפר את מצב הרוח.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות:

Barsky, A. J., & Ahern, D. K. (2004). Cognitive behavior therapy for hypochondriasis: a randomized controlled trial. JAMA, 291(12), 1464–1470. https://doi.org/10.1001/jama.291.12.1464

Medvedev, S. V., Boytsova, J. A., Bubeev, Y. A., Kaplan, A. Y., Kokurina, E. V., Olsen, A., Smoleevskiy, A. E., Syrov, N. V., Yakovlev, L. V., Zhironkina, Y. S., Rinpoche, T. T., Chhonden, T., Dorje, Y., Lhakpa, S., Lobsang, T., Lhundup, K., Norbu, N., Phuntsok, L., Sangpo, L., Sherap, T., … Wangchuk, T. (2022). Traditional Buddhist meditations reduce mismatch negativity in experienced monk- practitioners. International journal of psychophysiology : official journal of the International Organization of Psychophysiology, 181, 112–124. https://doi.org/10.1016/j.ijpsycho.2022.08.011

Wolgast, M., & Lundh, L. G. (2017). Is distraction an adaptive or maladaptive strategy for emotion regulation? A person-oriented approach. Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, 39(1), 117–127. https://doi.org/10.1007/s10862-016-9570-x

מי היה אויגן בלוילר ומה הייתה תרומתו לעולם הפסיכותרפיה?

פול יוגן בלוילר היה פסיכיאטר שוויצרי שעבודתו הניחה את התשתית לרבים מהמושגים והתאוריות שרלוונטיים עד ימינו, בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה, בעיקר בהבנה ובטיפול בסכיזופרניה.

הוא נולד ב-30 באפריל 1857 בז'ליקון, כפר קטן ליד ציריך, שוויץ.  

חיים אישיים

חייו האישיים של בלוילר, אף שאינם מתועדים היטב כמו הישגיו המקצועיים, נותנים מעט רקע על האיש שעומד מאחורי העמדה האמפטית להבנה וטיפול בהפרעות נפשיות.

הוא למד רפואה בציריך ולאחר מכן התמחה בפסיכיאטריה. למרות ההתמקדות המקצועית שלו, יש מעט מידע מפורט זמין לציבור על מערכות היחסים האישיות שלו, תחביביו או חיי היום-יום שלו.

עם זאת, ידוע שהתחתן והקים משפחה. בנו, מנפרד בלולר, הפך גם הוא לפסיכיאטר בולט. 

המשגת סכיזופרניה

אחת התרומות המשמעותיות של בלוילר וזו שהותירה את חותמו ההיסטורי המשפיע ביותר, הייתה פיתוח המושג "סכיזופרניה", זאת לצד האתגור המעמת שהציב מול ההבנה המקצועית המקובלת בתקופתו לגבי הפרעות נפשיות.

לפני בלוילר, המונח Dementia praecox שימש לתיאור קבוצה של הפרעות נפשיות המאופיינות בסימפטומים כמו הזיות, דלוזיות וחשיבה לא קוהרנטית.

הוא זיהה שהפרעות אלו אינן סוג של דמנציה, אלא קבוצה מובחנת של הפרעות נפש אותן כינה "סכיזופרניה".

בלוילר פיתח גם את המושג "פיצול אישיות" או "פיצול האגו" כדי לתאר את הפיצול של העצמי הנראה לעיתים קרובות בסכיזופרניה.

הוא זיהה כי מתמודדים עם סכיזופרניה חווים לעיתים קרובות פיצול בין רגשות למחשבות, מה שעלול להוביל לפגיעה בתובנה ולנתק מהמציאות.

בלוילר תרם לתיאוריה הפסיכואנליטית, בעיקר בהדגשת הסובייקטיביות באבחון ובטיפול בסכיזופרניה.

הוא היה תומך נלהב בשימוש בפסיכואנליזה בטיפול פרטני וקבוצתי בסכיזופרניה ובדומה לרוח הפסיכואנליטית שפרחה בתקופתו, האמין שההפרעה מבטאת כישלון של האגו סאינטגרציה בין היבטים מפוצלים של האישיות.

מטרת הטיפול, לדידו, היא לעזור למטופל להשיג תחושת עצמי אינטגרטיבית יותר.

ז'אן מרטין שארקו היה פסיכיאטר ונוירולוג צרפתי חלוץ שתרם תרומה משמעותית לתחום הפסיכותרפיה והפסיכיאטריה.

לעבודתו הייתה השפעה משמעותית על התפתחות הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה החברתית.

למשל: 

• השימוש שעשה בהיפנוזה ככלי להבנה וטיפול בהפרעות נפשיות.

• מתן דגש על הבנת הלא מודע.

• השפעתם של גורמים חברתיים וכלכליים על עולם הנפש.

כל אלה הניחו את היסודות לרבים מהמושגים והתיאוריות שעדיין מצויים בשימוש בתחום כיום.

היפנוזה

אחת התרומות המשמעותיות ביותר של שארקו לפסיכותרפיה הייתה השימוש שלו בהיפנוזה ככלי להבנה וטיפול בהפרעות נפשיות.

שארקו היה אחד הפסיכיאטרים הראשונים שהשתמשו בהיפנוזה בטיפול בהיסטריה ובהפרעות נפשיות אחרות, והכיר בפוטנציאל של שיטה זו לגשת למחשבות ולרגשות לא מודעים.

הוא האמין שניתן להשתמש בהיפנוזה כדי לחשוף את הסיבות הבסיסיות להפרעה ולעזור לחולים להבין ולהתגבר על הסימפטומים שלהם.

פסיכואנליזה

לעבודתו של שארקו הייתה השפעה מהותית על התפתחות הפסיכואנליזה.

הוא היה המנטור של זיגמונד פרויד, שהושפע עמוקות מהשימוש של שארקו בהיפנוזה ומהדגש שלו על הבנת החלקים הלא מודעים בנפש.

עבודתו המאוחרת של פרויד על פסיכואנליזה הושפעה רבות מהתיאוריות של שארקו, ורבים מהמושגים והטכניקות המשמשים בפסיכואנליזה כיום מיוחסות ליצירתו החלוצית.

נוירולוגיה

שארקו תרם גם הוא תרומה משמעותית לחקר מערכת העצבים, ויש המתייחסים אליו כ״אבי הנוירולוגיה״.

הוא היה אחד הרופאים הראשונים שהשתמשו בצילום כדי לתעד ולחקור את הסימפטומים של הפרעות נוירולוגיות כמו היסטריה.

הוא גם פיתח את המושג "היסטרו-אפילפסיה", מתוך הכרה שהתסמינים של היסטריה ואפילפסיה קשורים קשר הדוק.

שארקו והפסיכיאטריה החברתית

בנוסף לתרומתו לפסיכותרפיה, תרם שארקו גם תרומה משמעותית לפסיכיאטריה החברתית, תחום שפחות מוכר לציבור הרחב, פשוט כי הוא מתחבר לכל מי שמחכה בימינו לפסיכיאטר דרך הקופה כמה חודשים או משלם 1500 ש״ח לפסיכיאטר פרטי.

שארקו הכיר בחשיבותם של גורמים חברתיים וכלכליים בהתפתחות הפרעות נפשיות והציע שטיפולי בריאות הנפש יתחשבו בסביבה החברתית והכלכלית של המטופל.

מהי תחושת זרימה ("FLOW")?

תחושת זרימה, המכונה גם "מצב זרימה" או "להיות ברגע הנוכחי", מתייחסת למצב של מיקוד, ריכוז והנאה מוגברים.

תחושת זרימה עשויה להתרחש כאשר אדם עוסק במשימה שנתפסת בעיניו כמתגמלת ושיש לו מוטיבציה פנימית גבוהה עבור משימה זו.

מצב זה מאופיין בתחושה חזקה של שליטה, בו האדם שקוע כולו במשימה העומדת על הפרק, וללא כל מאמץ. 

אנשים שחווים מצב זרימה לרוב מתארים זאת כתחושה של להיות "ברגע" ונוכח באופן מלא. כאשר אנשים שרויים במצב זה הם עשויים לחוש תחושה חזקה של הישג וסיפוק מהעבודה שלהם, וכמו כן להיות פרודוקטיביים ויעילים ביותר. 

זרימה יכולה להתרחש במגוון רחב של פעילויות, וביניהם עיסוקים אמנותיים, ספורט, עבודה, תחביבים ואפילו קניות: מחקר עדכני בחן את את הקשר בין מטריאליזם (נטייה לחומריות) לבין Flow בזמן קניות. התוצאות מראות שאצל אנשים חומרניים פחות זורמים כשהם קונים. 

זרימה מקושרת לעיתים קרובות לביצועים ויצירתיות מיטביים, מה שהפך אותה למסקרנת ומבוקשת על ידי מי שחותרים להגביר יעילות בעבודה ובכלל.

חוקרים שבחנו מצב תודעתי זה מצאו כמה יתרונות פוטנציאליים, כמו תחושת רווחה מוגברת, בריאות נפשית ופיזית משופרת, הגברת ביצועים ויצירתיות. 

למשל, מחקר מ-2022 מצא כי מוזיקאים המדווחים על פחות חרדה נוטים לחוות יותר מצבי זרימה בעת נגינה וכי אלו שחוו יותר זרימה השיגו ציון גבוה יותר באינטליגנציה רגשית.

עדכון אחרון:

10 במאי 2023

מקורות:

Isham, A., & Jackson, T. (2023). Flow Experiences in Shopping Activities: Testing Materialistic Goal Orientation as an Antecedent. Psychological Reports, 0(0). https://doi.org/10.1177/00332941231159615

Rakei A, Tan J, Bhattacharya J. Flow in contemporary musicians: Individual differences in flow proneness, anxiety, and emotional intelligence. PLoS One. 2022 Mar 25;17(3):e0265936. doi: 10.1371/journal.pone.0265936. PMID: 35333890; PMCID: PMC8956189.