מהו משבר הקן הריק? 

הקן המתרוקן מתאר שלב בחיי הורים, ובכל משפחה מתבגרת, בו אחרון הילדים עוזב את הבית ומשאיר את הוריו ב"קן ריק", מצב מטאפורי המתאר את החיים לאחר עזיבת הילדים.

עבור רבים, מדובר בתקופה מאתגרת, המפגישה את האדם עם המון כאב:

• ההורים חשים כי סיימו את תפקידם כהורים, ילדיהם יצאו לחיים עצמאיים ועתה- אינם זקוקים להם עוד.

• הילדים, שמילאו את הבית בחיות, הותירו אותו ריק לאחר עזיבתם. ההורים חוזרים יום יום לביתם (ולעיתים כבר יצאו לפנסיה, כך שהם בביתם רוב שעות היום) ומוצאים אותו ריק ולעיתים מחוסר משמעות. אין למי לבשל, למי לכבס, תחושת אובדן משמעות גדולה. ההורים, אשר עד כה עסקו רבות בילדיהם, נשארים לבד ללא העיסוק הגדול הזה ומתקשים למלא את הזמן שנותר. הם משועממים ומרגישים חסרי תועלת.

• במקרים רבים, שלב זה משאיר את זוג ההורים, בפעם הראשונה מזה שנים, להתמקד זה בזה. כמובן שמדובר בהזדמנות עצומה לפריחה זוגית, אך זוגות רבים מתקשים מאוד להתמודד עם בן זוגם, עתה כשרק שניהם בבית, והתקופה הופכת לתקופה קשה ביותר לזוגיות.

לכאורה, היינו מצפים שלהורה יהיה את כל הזמן שבעולם לעצמו, ובפעם הראשונה מזה שנים- יוכל לממש את חלומותיו ואושרו.

עם זאת, נראה כי ההפך הוא הנכון -

ההורים (בעיקר אמהות) מתקשים להתמודד עם החלל שנפער בבית ובלC, ולעיתים האלטרנטיבות לא מספיקות למלא אותו.

גם זוגיות אינה מספקת דיה ובמקרים רבים בני הזוג שכחו כבר איך לנצל את כל הזמן הזה בצורה מעצימה וחווייתית.

מחירים נפשיים של סינדרום הקן הריק

בני ובנות הגיל השלישי מתמודדים עם שלל קשיים פסיכולוגיים, כמו דיכאון, תסמינים התנהגותיים ופגיעה קוגניטיבית.

כאשר מדובר בהורים המתמודדים עם קן מתרוקן, נראה שהפגיעות הגבוהה ביותר היא לדיכאון.

למשל, מחקר שבחן את גורמי הסיכון לדיכאון אצל הורים עם תסמונת הקן הריק העריך את תסמיני הדיכאון באמצעות סולם דיכאון שסקר מאפיינים דמוגרפיים, מחלות רקע, התנהגויות ואורח חיים, חוויות שליליות, תמיכה חברתית, יכולת לטיפול עצמי ועוד (Yao et al, 2019).

גורמי סיכון נוספים לדיכאון במשבר הקו הריק כוללים:

• מצבים בריאותיים כרוניים, כמו עודף משקל/השמנת יתר.

• חוויות חיים שליליות, כמו מוות של אדם אהוב או משבר כלכלי.

• קושי לבצע טיפול עצמי.

דרכי התמודדות

חשוב לזכור כי במרבית המקרים, יציאת הילדים מהבית אינה מסמלת עצמאות מלאה.

כמו במשבר גיל ההתבגרות, הם עדיין יזדקקו לסיוע כלכלי, עצה טובה מבעלי ניסיון ועוד.

כלומר, אובדן המשמעות שחשים הורים כלפי הגוזלים העוזבים את הקן אינו מוצדק באופן מלא, כיוון שהתפקידים ההוריים עדיין חיוניים עבור ילדים בוגרים (גם בהמשך כשילדים יהפכו בעצמם להורים).

חשוב לתכנן את החיים שלאחר עזיבת הילד את הבית. למשל, לתכנן פעילויות זוגיות או אישיות חדשות, לפתח תחביבים, לטייל.

חלל הזמן שנפער לפתע עלול להותיר את האדם מבולבל וחסר מעש, ובכך לחוות את הכאב בעוצמה גבוהה יותר.

חשוב לזכור, שעזיבת הילדים את הבית, הינה לרוב הישג חיובי עבור ההורים.

הילדים, שגדלו והתבגרו כהלכה, מרגישים עצמאיים מספיק להיות אדונים לעצמם.

מדובר בחלומו של כל הורה ובהישג אדיר עבורם, אישור לכך שנתנו לילדם חוויית הורות תקינה.

חשוב לנסות למסד עם הילד שעזב שגרת מפגשים, נניח אחת לשבוע-שבועיים, כמה שמתאפשר.

מומלץ לבסס גם שגרה של שיחות טלפון או זום.

יש ילדים שירצו לדבר מדי יום, ואחרים מדי שבוע, העיקר שהקשר יישמר ויתהווה בצורתו החדשה.

לבסוף, חשוב לתת מקום גם לכאב, לזמן שטס ולא ישוב.

כמו תמיד, תהיו שם כדי לתמוך בבן/ת הזוג אם קשה לו במיוחד, להבין את כאבו ולהזדהות עימו.

על אף שמרבית זוגות ההורים מצליחים להתמודד עם השינוי הדרסטי שבעזיבת הילדים את הבית באופן אדפטיבי שאינו פוגע באושרם, יש הרבה הורים שמתקשים לעבור הלאה. 

לעיתים יופיע מצב רוח ירוד ובמקרים נדירים יותר גם תחושת דכדוך עמוקה או תחושת אובדן משמעות. 

"ילדים זה שמחה"

הילד שגר בבית גרם להורה להתגייס ולשמור על מצב רוח מרומם עבור הילד, מה שיצר אווירה בריאה וחיובית בבית. עכשיו כשהילד איננו, נהיה עצוב, קצת ריק. 

בנוסף לכך, לעיתים כל הורה כשלעצמו מצליח להתמודד, אך עזיבת הילד מייצרת קושי דווקא סביב הזוגיות. זוגות רבים מגלים את המשקעים והפערים ביניהם דווקא כשהילדים עוזבים, ומתקשים מאוד להתמודד זה עם זה. גם בני הזוג, שלעיתים גייסו עצמם ליד ילדיהם, עתה נשארו לבדם וצריכים להיפגש עם הקשיים הזוגיים שצברו במהלך השנים.

לעיתים, קשיים אלה לא עוברים מעצמם לאחר תקופת מה, ומייצרים סבל רב עבור אחד ההורים, או בני הזוג.

רבים פונים דווקא בשלב זה של חייהם לטיפול נפשי אישי פרטני או לטיפול זוגי, כיוון ובפעם הראשונה נפתח להם חלון זמן כה רחב להתמודד עם עצמם.

הטיפול הנפשי בסובלים מתופעת הקן המתרוקן או מהקשיים הנלווים לתופעה, מסייע לבני הזוג לשקם את המשקעים והפערים שביניהם, לשמור על זוגיות יציבה גם ללא נוכחותם של הילדים ולעבור את התקופה הקשה ביחד.

הטיפול הפרטני, מסייע לאדם למצוא דרך חדשה ללכת בה, לקבל תחושת משמעות ממקורות אחרים, לקבל את המציאות המשתנה ואת השנים שחלפו, ולחיות עם כל אלה בשלווה.

יש מגוון שיטות מטפלים ואנשי מקצוע מתחום הבריאות יכולים להשתמש בטיפול ACT (תרפיה בקבלה ומחויבות) להתערבויות הקשורות לבריאותם הנפשית של מבוגרים המתמודדים עם תסמונת הקן הריק. לפי מחקר הערכה, טיפול ACT מצליח לשפר גמישות קוגניטיבית וויסות עצמי רגשי באוכלוסיה זו (Mahmoudpour et al, 2023).

ברגע שבן/בת הזוג או ילדיו של המבוגר, ובמידת האפשר- ברגע שהמבוגר עצמו, מזהים סבל רגשי כלשהו, קושי או מכשול נפשי המפריעים לאדם בחייו התקינים, חשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע לייעוץ נפשי ובמקרה הצורך גם לטיפול.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות: 

Bougea, A., Despoti, A., & Vasilopoulos, E. (2019). Empty-nest-related psychosocial stress: Conceptual issues, future directions in economic crisis. Psychiatrike = Psychiatriki, 30(4), 329–338. https://doi.org/10.22365/jpsych.2019.304.329

Budhia, M., Neogi, R., & Rathi, M. (2022). Empty nest syndrome: its prevalence and predictors in middle aged adults in Eastern India: Category: Oral Paper Presentation. Indian Journal of Psychiatry, 64(Suppl 3), S577. https://doi.org/10.4103/0019-5545.341672

Mahmoudpour, A., Ferdousi Kejani, K., Karami, M., Toosi, M., & Ahmadboukani, S. (2023). Cognitive flexibility and emotional self-regulation of the elderly with Empty nest syndrome: Benefits of acceptance and commitment therapy. Health science reports, 6(7), e1397. https://doi.org/10.1002/hsr2.1397https://doi.org/10.1002/hsr2.1397

Yao, Y., Ding, G., Wang, L., Jin, Y., Lin, J., Zhai, Y., Zhang, T., He, F., & Fan, W. (2019). Risk Factors for Depression in Empty Nesters: A Cross-Sectional Study in a Coastal City of Zhejiang Province and China. International journal of environmental research and public health, 16(21), 4106. https://doi.org/10.3390/ijerph16214106https://doi.org/10.3390/ijerph16214106

מהן התנהגויות ביטחון (Safety behaviors)? 

התנהגויות ביטחון הן ניסיונות למנוע מפחדים להתגשם ולהרגיש יותר בנוח במצבים מעוררי חרדה.

התנהגות הביטחון יכולה להיות גלויה או סמויה,  שנועדו למנוע תוצאה מעוררת חרדה או למזער את השלכותיה.

מנגנון הגנתי זה מופיע בהפרעות חרדה רבות, כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת פאניקה והפרעת חרדה חברתית.

בואו נראה התנהגויות ביטחון, כפי שהן באות לידי ביטוי בהפרעות נפשיות שונות:

התנהגויות ביטחון בחרדה חברתית

הסובלים מהפרעת חרדה חברתית נוקטים ב״התנהגויות ביטחון״ במצבי חרדה או לקראתם.

התנהגויות אלו נועדו להפחית מבוכה ולהרגיש נוח יותר בסיטואציה, לפחות בטווח הקצר.

למשל, התנהגות ביטחון היא התנדבות לדבר ראשון בסבב היכרות קבוצתי, כדי ״לגמור עם זה מהר״.

התנהגויות הביטחון עוזרות להשיב תחושת שליטה, אבל בטווח הארוך התנהגויות אלו רק מקבעות את הפחד ותורמות להנצחתו. כשנוקטים בסיטואציה באמצעי זהירות, הגוף מפרש אותה כמסוכנת. כך יוצא שיש יותר ביטחון זמני, אבל פחות התנסות בחשיפה למציאות. 

עוד דוגמאות להתנהגויות ביטחון אצל אנשים עם חרדה חברתית: 

• לדבר בקול חלש.

• לכסות את הפה עם היד.

• לעשות עם עצמך חזרות על מה שהולכים להגיד.

• להימנע מקשר עין.

• להסתיר את הידיים בגלל שהן רועדות.

• לחלום בהקיץ בכוונה כדי להתנתק מהשיחה.

• לשאול הרבה שאלות כדי לשים את הזרקור על מישהו אחר.

• לשבת בפינה רחוקה של החדר.

ויש אנשים שאפילו ינסו לא לצאת מהבית כשיש סיכוי שייפגשו שכן בדרך לחדר האשפה.

התנהגויות ביטחון באות להסתיר את החרדה ולהפחית אותה זמנית, אבל בעצם הן רק פלסטר על בעיה הרבה יותר נרחבת שצריך לטפל בה. 

עוד בעיה היא שאנשים עם הפרעת חרדה חברתית נוטים לשתות אלכוהול (סם נוגד חרדה) או להשתמש בחומרים כדי להתמודד עם הסיטואציה, אבל עם הזמן המנהג הזה עלול לקבל צורה של אלכוהוליזם אמיתי וממכר. אולי אתם מכירים מישהו שהתחיל בכמה כוסות ועכשיו קופץ לפיצוציה לבדו לקנות בקבוק וודקה ופחית רד-בול. 

מחקר מ-2023 התמקד בקשר בין חרדה חברתית לבין שתיית אלכוהול מופרזת. הוא מצא כי אצל מי שסובלים מחרדה חברתית גבוהה זוהה קשר מעניין:

ככל שהסביבה החברתית שלהם הייתה פחות מוכרת כך הם שתו יותר אלכוהול. קשר זה לא נמצא מובהק בקרב מי שאינם סובלים מחרדה חברתית (ֿCaumiant et al, 2023).

אז לא רק שהתנהגויות ביטחון מנציחות ומקבעות את הבעיה, הן גם עלולות להוביל לתוצאות שליליות ביותר. 

מחקרים הראו שהתנהגויות כאלה בעצם פוגעות ביכולת של המתמודד להתגבר על החרדה בסיטואציה, והרבה פעמים הוא לא מרגיש בהקלה המיוחלת אפילו כאשר הוא נחשף לעוד ועוד סיטואציות חברתיות.

כך שההתנהגויות האלה לא מספקת שליטה אמיתית במצב. הדרך הנכונה לשלוט בסיטואציה היא להיחשף שוב ושוב למצבים מעוררי חרדה, ללא שימוש בהתנהגויות הביטחון. 

למעשה, מחקר מ-1998 הראה שאנשים שמבצעים התנהגויות ביטחון רק נראים יותר חריגים וככה הם בעצם מגיעים בדיוק למקום שהם הכי פוחדים ממנו: הערכה שלילית של אחרים.

מעגל… 

איך מטפלים?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מציע דרך מצוינת להפחתת הצורך בהתנהגויות ביטחון. 

יש מגוון טכניקות התנהגותיות בטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי שמטרתן לטפל בהפרעות חרדה, כאשר הטיפול בחשיפה הוא העיקרי ביניהן.

טכניקה זו מתבססת על העקרונות של תיאוריית הלמידה שמסבירים מדוע הפחד שמתעורר אינו פוחת עם הזמן.

בעצם, כאשר אנשים חווים חרדה או פחד, הם מנסים להימנע ממצבים, מחשבות או אירועים שהם מקשרים לאסונות אפשריים.

ההימנעות הזו מחזקת ומקבעת את החרדה לאורך זמן. 

הטיפול בחשיפה, שמתבסס על העקרונות של למידת הכחדה, מניע את המטופלים להתמודד עם הפחדים ללא הימנעות או כל התנהגוות אחרת שנועדה להקל על הלחץ.

המקור לתחושת הביטחון עבור שינוי:  התחושה הקודמת נוצרת ע"י התנהגויות ביטחון, אך התחושה החדשה שנלמדת מבוססת על התמודדות מחודשת עם הפחד.

למשל, מטופל עם פוביה מגובה לומד להתעמת בהדרגה עם הסיטואציה המאיימת, מבלי שיפעיל התנהגויות ביטחון (כמו סגירת עיניים כדי להימנע מלראות את הנפילה הצפויה),

טכניקות טיפול קוגניטיביות עובדות בשילוב מצוי עם תרגילי החשיפה, מה שמספק שילוב מנצח בדרך לנצח הפרעות חרדה.

למשל, יחד עם הטכניקה הקוגניטיבית של ניסויים התנהגותיים, בה המטופל מאתגר את מידת התקפות של מחשבה לא רציונלית, כך משימות החשיפה מאפשרות לו להתמודד ישירות עם הפחד ממנו התחמקו.

 איך זה עובד?

במסגרת פרוצדורה מובנית של טיפול בחשיפה, המטופל מתעמת באופן יזום, הדרגתי ומתוכנן עם הטריגרים והמצבים מעוררי החרדה מבלי להזדקק להתנהגויות הביטחון ההגנתיות. 

גישה כזאת נשמעת מאיימת למדי, אבל בעזרת מטפל CBT מיומן ובסביבה בטוחה, המטופל יוצר היררכיה של המצבים הגורמים לחרדה ואח"כ מדרג אותם לפי מידת הקושי שהם מעוררים - מהמצב הכי פחות מאיים עד למצב הכי קשה. 

עם התקדמות תהליך החשיפה המטופל והמטפל פוסעים צעד אחר צעד לעבר המצבים הקשים יותר, מה שמאתגר יותר ויותר את התנהגויות הביטחון שהמטופל מורגל בהן, תוך חיווט מחדש של התגובה המוחית. 

התוצאות מרשימות וכמעט תמיד רואים שיפור.

הרציונל הטיפולי של טיפול בחשיפה הוא שבעוד שהתנהגויות ביטחון מספקות הקלה בטווח הקצר, הן גורמות לקושי ניכר בטווח הארוך.

לעומת זאת, טיפול בחשיפה חותר לרווחה נפשית ארוכת טווח במחיר של התמודדות עם קושי בטווח הקצר.

הפחתת התנהגויות ביטחון בחרדה חברתית

בטיפול בחשיפה בחרדה חברתית מתחילים באופן הדרגתי מסיטואציות בהן מותר להשתמש בכמה התנהגויות ביטחון, אבל עם הזמן המטפל מבקש מהמטופל להפחית את ההתנהגויות האלה יותר ויותר. 

כשהמטופל מתחיל להרגיש שהוא מצליח, המטפל יבקש ממנו להגיב בהתנהגות הפוכה מזו שמעוררת הציפייה לחרדה. למשל, ללבוש בגדים בצבעים למפגש חברתי כדי למשוך תשומת לב. במעשים האלה המטופל בעצם לומד שאין ממה לפחד ושהוא יכול להתמודד בעצמו, לא משנה הסיטואציה. 

עם הזמן התוצאות מתבהרות - המטופל מפנים שהוא יכול לצלוח סיטואציות המעוררות חרדות חברתיות גם בלי התנהגויות ביטחון, שרק גורמות לו לאחרים לפספס את מי החוויה ורק מחמירות ומנציחות את הבעיה.

מניעת התנהגויות ביטחון לא מבטיחה הפחתת חרדה 

מחקר שפורסם לא מזמן מלמד כי הפחתת התנהגויות ביטחון אינה מובילה בהכרח להפחתת חרדה, במיוחד במצבים שאינם קליניים.

למעשה, התנהגויות ביטחון יכולות להיות בתנאים מסוימים מגנות ובתנאים אחרים בעייתיות.

מחקרי עבר מצאו כי ירידה בהתנהגויות הביטחון מובילה לתוצאות טיפול טובות יותר בהפרעות חרדה שונות. לכן, החוקרים בחנו האם התערבות מניעתית יכולה להיות יעילה באותה מידה, כלומר אם לא תהיינה התנהגויות ביטחון לא תהיה חרדה.

החוקרים ביקשו מסטודנטים בקבוצת הניסוי לתרגל חוברת עבודה שנועדה לסייע בהפחתת התנהגויות הביטחון. סטודנטים בקבוצת הביקורת השתמשו בחוברת עבודה אחרת שהתמקדה במיומנויות אקדמיות. לאחר מכן, הם בדקו באיזו תדירות התלמידים השתמשו בהתנהגויות ביטחון ועד כמה הם חשים חרדה.
באופן מפתיע, חוברת העבודה על הפחתת התנהגויות ביטחון לא ממש עזרה לסטודנטים להפחית את השימוש בהתנהגויות אלו או להרגיש פחות חרדה בהשוואה לקבוצה השנייה. למעשה, במקרים מסוימים, הניסיון לעזור לאנשים שאינם סובלים מחרדה לשנות את התנהגויות הביטחון שלהם עלולה להחמיר אצלם את החרדה.

בקיצור, אם אתם לא סובלים מחרדות, אין הוכחה שכדאי לנסות להפחית התנהגויות ביטחון, עם מטפל או בלעדיו.

התייעצות לגבי מצבי חרדה 

אם אתם סובלים מחרדה, אל תאפשרו להגביר את השליטה עליכם.

אם תפעלו באופן אקטיבי, תשיבו לעצמכם את הכוח לשלוט בחייך שוב.

מטפל CBT מיומן ממכון טמיר ידריך אתכם כיצד להתמודד עם החרדות באופן יעיל.

לאורך כל הדרך, תהיו בהדרכה של איש/ת מקצוע שמבין מה שאתם חווים ויודע ללוות אתכם לעבר השיפור שאתם חותרים אליו.

מעבר לכך, פסיכותרפיה להפחתת חרדות היא לא רק דרך להפחית תסמינים, היא מספקת גם הזדמנות להתחזק ולפתח כלים שישרתו אתכם במגוון תחומים לאורך החיים.

הכוח האמיתי הוא לא להילחם בחרדה, אלא לדעת איך להתמודד איתה כאשר היא מגיעה.

אתם לא לבד, והכלים לסיוע קיימים: 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 מקורות:

Caumiant, E. P., Fairbairn, C. E., Bresin, K., Gary Rosen, I., Luczak, S. E., & Kang, D. (2023). Social anxiety and alcohol consumption: The role of social context. Addictive behaviors, 143, 107672. https://doi.org/10.1016/j.addbeh.2023.107672

Curtiss, J. E., Levine, D. S., Ander, I., & Baker, A. W. (2021). Cognitive-Behavioral Treatments for Anxiety and Stress-Related Disorders. Focus (American Psychiatric Publishing), 19(2), 184–189. https://doi.org/10.1176/appi.focus.20200045

Ellen L. Gorman, Jason T. Goodson & Gerald J. Haeffel (2023) Reducing safety behaviors to prevent anxious symptoms: a pre-registered prevention intervention study, Cognitive Behaviour Therapy, DOI: 10.1080/16506073.2023.2237671

Gray, E., Beierl, E. T., & Clark, D. M. (2019). Sub-types of safety behaviours and their effects on social anxiety disorder. PloS one, 14(10), e0223165. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0223165

Rassaby, M., Smith, T., & Taylor, C. T. (2023). Examining Safety Behavior Subtypes Across Distinct Social Contexts in Social Anxiety Disorder and Major Depression. Behavior therapy, 54(3), 572–583. https://doi.org/10.1016/j.beth.2022.12.009

עיוותים בחווית הזמן הם מרכזיים בחוויות דיסוציאטיביות, רובן ככולן בהקשר של טראומה נפשית.  

כאשר אדם חווה אירוע טראומטי, קיימים מצבים בהם הוא עשוי לתפוס את הזמן כאיטי יותר או או לגמרי עוצר.

עיוות תפיסתי זה נקרא דיס-אינטגרציה טמפורלית והוא מתבטא בהתמקדות רק ברגע ההווה עם מעט מודעות לעבר ולעתיד.

 לאורך השנים היא נקשרה להסתגלות פסיכולוגית ארוכת טווח בעקבות חשיפה לאסונות.

התנסות בדיס-אינטגרציה טמפורלית משבשת את זרימת הזמן הליניארית ועלולה לפגוע בשזירה של סיפור חיינו והזהות האישית. 

היא עלולה לגרום לאנשים להישאר מקובעים באירועים שליליים מהעבר, מה שמוביל לירידה ברווחה הנפשית ולמצוקה מוגברת לאורך זמן.

מקורות:

Grisham, E. L., Jones, N. M., Silver, R. C., & Holman, E. A. (2022). Do Past Events Sow Future Fears? Temporal Disintegration, Distress, and Fear of the Future Following Collective Trauma. Clinical Psychological Science, 0(0). https://doi.org/10.1177/21677026221119477

מה הקשר בין חרדה למתן שתן?

יש אנשים שמתקשים לשלוט בשתן שלהם, בעוד אחרים עשויים להרגיש שהם צריכים ללכת לשירותים לעתים קרובות.

ישנן סיבות ביולוגיות לכך שאדם אינו יכול לשלוט בשתן בזמן חרדה, אולם בכל מה שקשור להיבטים פסיכולוגיים ניתן לראות קשר בין הטלת שתן לבין פעילות חירום (מערכת flight or fight) האחראית לתסמיני חרדה.

ישנם תסמינים גופניים של חרדה שבעצמם גורמים למצוקה גבוהה אשר מובילים בסופו של דבר לעוצמה ניכרת של חרדה בעתיד. 

בעיות במתן שתן הן דוגמה לתסמינים מסוג זה. 

חרדה קיצונית ומתן שתן

בעיות במתן שתן אינן מסוג התסמינים שרוב האנשים חושבים עליהם כאשר הם מתמודדים עם חרדה.

זו כנראה הסיבה שפעולה פשוטה כמו מתן שתן יכולה בעצמה לגרום לחרדה.

אך למעשה, חרדה באמת גורמת לבעיות במתן שתן ובעיות אלה עשויות להיות דומות למצבים הבריאותיים שאתם דואגים מהם.

הדאגה הגדולה ביותר שיש לאנשים וזו שגורמת ליותר מצוקה היא חוסר היכולת להחזיק את שלפוחית השתן (או במילים פשוטות יותר, להתאפק) לאחר פחד קיצוני.

תגובה זו אינה נפוצה כל כך, והיא לרוב תופיע לאחר אימה מוחלטת שהציפה את המוח שלנו.

הסיבה שזה קורה היא כי רק המוח יכול להתמודד עם כל כך הרבה תהליכים בכל זמן נתון. חרדה היא ההפעלה של תגובת הילחם או ברח, שהיא מערכת שהגוף שלנו משתמש בו כדי להישאר בטוח מפגיעה.

אין שום סיבה אבולוציונית לדאגה ממתן שתן (מכיוון שהאדם הקדמון לא חווה רגשות בושה), לכן כשאנחנו נמצאים בפחד קיצוני, הגוף שלנו בעצם מכבה את החלק במוח שאחראי על שמירת השתן בשלפוחית השתן כיוון שהוא פחות חשוב לעומת החלקים במוח הדרושים לתפקוד מערכת הילחם או ברח.

מצב זה נוטה להתרחש רק כאשר הגוף חווה פחד עמוק, כמו תגובה לפוביה, תאונת דרכים וכו'. יחד עם זאת הוא יכול גם להופיע לצד התקפי פאניקה והפרעת דחק פוסט טראומטית, שמעוררים תגובות חרדה חזקות.

חרדה ותכיפות במתן שתן

תסמין נפוץ יותר של חרדה הוא הטלת שתן תכופה, מצב שמביא אנשים הנוטים לחרדה לתעות בתודעתם ולגלוש לעבר מחלות כרוניות או מסכנות חיים (סרטן הערמונית למשל).

כמה הסברים אפשריים שיכולות לשפוך אור על התופעה:

• מוח טרוד - סביר להניח שאותה סיבה אשר בעקבותיה מתרחשת בריחת שתן (מוח מוצף) משפיעה גם על אלו שמתמודדים עם חרדה בינונית ומתונה, רק במידה פחותה. למוח שלנו עשויה להיות פשוט פחות אנרגיה עבור החזקת שתן, ולכן יגרום לנו לצורך להשתין לעתים קרובות יותר.

• אבולוציה - תיאוריה אבולוציונית נוספת היא שאם אנחנו מתקרבים למצב מסוכן (ובכך גורמים לחרדה קלה עד בינונית), ייתכן שיהיה עלינו להילחם או לברוח בכל רגע. מתן שתן עשוי לעזור לנו להוריד משקל עודף, כך שיהיה לנו קל יותר לברוח. זכרו, חרדה היא ההפעלה של אותה מערכת בדיוק, אז זו עשויה להיות אחת הסיבות לכך שהחרדה גורמת לתחושה צורך להשתין לעתים קרובות.

• מתח שרירים תיאוריה נוספת היא הרבה יותר פשטנית - מתח שרירים. חרדה גורמת למתח שרירים ניכר בכל הגוף, והיא לא מוגבלת רק לשרירים שאנחנו יכולים לראות ולהרגיש. ייתכן שהחרדה מותחת את השרירים סביב שלפוחית השתן, וגורמת לדחיפות במתן שתן.

• שתיית מים -  אמנם זו סיבה מפתיעה, אך ללחץ ומתח יש כמה השפעות חריגות על הגוף שלנו. במצבים כאלו ייתכן שהגוף מעבד נוזלים מהר יותר, ואולי ידרוש מאיתנו להשתין לעתים קרובות יותר כדי לפטור את עצמנו מעודפי המים.

• תשומת לב ממוקדת -  אפשרות נוספת היא שלמעשה אנחנו לא צריכים להשתין יותר מהרגיל בכלל, אך נבחין בצורך להשתין לעתים קרובות יותר בגלל החרדה שלנו. חרדה גורמת לרגישות יתר, שגורמת למוח להתמקד ישירות על האופן שבו הגוף שלנו מרגיש כמעט באופן מיידי, כאשר הוא חווה כל סוג של שינוי. ייתכן שלא תצטרכו להטיל שתן באופן מוגבר, אך ייתכן שתרגישו מיד כל צורך במתן שתן, ובכך תגרמו לתחושה חזקה מהרגיל שתוביל בסופו של דבר להליכה לשירותים.

אלו הן רק חלק מהסיבות לכך שחרדה עשויה להוביל לצורך במתן שתן בתדירות גבוהה יותר, ורוב הסיכויים שכולן ממלאות תפקיד כלשהו בדרך זו או אחרת.

תסמונת שלפוחית ביישנית (parauresis)

לבסוף, ישנו סוג של חרדה חברתית המאופיינת בחוסר יכולת להשתין ליד אחרים.

שלפוחית ביישנית היא מצב בו אדם מתקשה להטיל שתן כשיש תחושה כאילו אחרים צופים.

לעתים קרובות התופעה תתחיל בילדות אבל היא גם יכולה להתפתח אצל מבוגרים. סוג זה של פחד חברתי יכול להיות כל כך קיצוני עד שחלק מהאנשים לא יכולים אפילו להשתין אם מישהו נמצא באותו בניין.

במובן מסוים, זוהי חרדה נפרדת משל עצמה, והיא אינה בהכרח סימפטום של חרדה. אך בכל זאת מדובר בבעיה במתן שתן שעלולה לגרום להפרעה משמעותית בחייו של האדם.

שליטה בבעיות מתן שתן מתוך חרדה

אם נתקלתם בבעיות במתן שתן כתוצאה מחרדה, הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא להפחית את החרדה. הפחתה בשתיית המים היא לא הכיוון, ועשויה למעשה להחמיר את בעיות החרדה שלנו מכיוון שהתייבשות עלולה לגרום לחרדה בפני עצמה.

חשוב מאוד שלא תניחו שבעיות השתן שלכם הן תוצאה של משהו רציני, כמו סוכרת, שהיא אולי אחד הפחדים השכיחים ביותר שיש לאנשים כאשר יש להם חרדה. ראשית, לסוכרת לוקח בדרך כלל שנים להתפתח. שנית, מדובר במחלה שהיא קלה מאד לבדיקה, כך שאם אתם באמת מודאגים, תוכלו לבצע בדיקת דם מהירה ולמדוד את רמת הסוכר בדם באופן מיידי. סוכרת היא תמיד בעיה בריאותית שכדאי לשים אליה לב, אבל ההנחה שבעיות השתן שלכם הן תוצאה של סוכרת לא מאובחנת רק יחמיר את החרדה שלכם.

אם אתם מוצאים את עצמכם מרגישים צורך במתן שתן תכוף, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא פשוט ללמוד להירגע. לקום ולהסתובב יכול להיות עזרה גדולה. לעתים קרובות ישיבה ממושכת יוצרת יותר שתן בכל מקרה, כך שתרגישו צורך כל הזמן ללכת להתפנות במיוחד כשאתם עומדים. 

ישנן גם מספר אסטרטגיות הרפיה שיכולות לעזור מאוד, כגון:

• הרפיית שרירים מתקדמת (PMR).

• נשימה עמוקה.

• דימיון מודרך.

תרגילי הרפיה מסוג זה אמורים להפחית מעט את החרדה, ובכך, בסופו של דבר, להפחית את הצורך במתן שתן.

למרות זאת, תידרש עבודה על החרדה שלנו באופן יותר יסודי אם אנחנו באמת רוצים לראות הבדל משמעותי בסימפטומים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מהו טיפול פסיכודינמי?

פסיכותרפיה פסיכודינמית, או טיפול דינמי, מהווים את התשתית של טיפול פסיכולוגי, ובכלל כל טיפול בשיחות.

ביחס לשיטות של טיפול נפשי, התהליך הפסיכודינמי ממושך יחסית ונחשב יסודי ומעמיק.

הוא מתמקד בהבנה ופרשנות של תהליכים נפשיים מודעים ולא מודעים, זאת בניגוד לגישות המתמקדות בהתנהגות ובחשיבה (כמו טיפול CBT).

מטפלים פסיכודינמיים מנסים לעזור למטופלים לזהות ולאפיין דפוסים פנימיים המתבטאים ברגשות, מחשבות ואמונות, כל זה בדרך לתובנה ושינוי חיובי. 

תפקידי המטפל הדינמי

המטרה העיקרית של המטפל הפסיכודינמי היא לחבר את המטופל ולעזור לו להבין את הקשר בין חוויות העבר והמשגות שלהן לבין האתגרים הנוכחיים שלו בחיים, תוך כדי חיזוק ומתן משאבים להתמודדות.

בטיפול פסיכודינמי עכשווי, המטפל עובד עם המטופל על חשיפת הגורמים הבסיסיים לתסמינים שלו.

כדי למלא תפקיד זה, המטפל מעודד את המטופל באופן פעיל לדון בגלוי ברגשותיו ומסייע לו בזיהוי דפוסים חוזרים במחשבות, בחלומות, ביחסים הטיפוליים עצמם, ברגשות ובפעולות.

היבט מכריע בתפקידו של המטפל כרוך בהתעמקות ממוקדת בעברו של המטופל.

נכנסים כאן לחוויות ילדות, לזכרונות ולחיים המוקדמים של המטופל, שכן גישה זו מייחסת לחוויות אלו השפעה ניכרת על הקשיים הנוכחיים, על קונפליקטים פנימיים ועל היכולת להתיר אותם.

המטפל מתבונן בקפידה על הקשר הטיפולי, בעיקר כביטוי של קשרים עם דמויות מתחילת החיים ועם דמויות משמעותיות מההווה. 

המטפל מסייע למטופל להבין את המשמעות של דפוסים אלו וחותר לסייע לו להבין את השפעתם. 

על פי התיאוריה הפסיכודינמית, התנהגות המטופל ב״כאן ועכשיו״, כלומר ביחסי המטפל והמטופל, עשויה לשפוך אור על התנהגותו בהקשרים התייחסותיים אחרים, למשל עם הורה, ילד, מנהל, בת זוג ועוד.

למשל, קשיים עכשוויים במערכות יחסים עם עמיתים לעבודה, יכולים למצוא פענוח בקשר מורכב עם אחים במשפחת המקור. 

מטפלים דינמיים (טיפול דינמי) בתל אביב

מה שאנחנו עושים במכון טמיר זה התאמה בין מטפל למטופל. האתגר הזה תמיד חשוב, אבל בטיפול פסיכולוגי מתמשך ומעמיק יש לו חשיבות יתירה. 

שיחה טלפונית עם מתאמת טיפול במכון תאפשר לכם לזהות את הצורך, לשקול יחד את הגישה הטיפולית המתאימה ולבחור את איש/ת המקצוע שתצאו אתו לדרך. 

בהקשר שלנו זה פסיכולוג / פסיכותרפיסט טוב בתל אביב.

נציין, אנחנו לא ״אינדקס מטפלים״ אינטרנטי, אלא תחנה פסיכולוגית חיה ונושמת, עם הרבה חשיבת עומק רב-מקצועית. 

מה לגבי מקצועיות המטפל הדינמי והאם ניתן לקבל חוות דעת?

מכון טמירמהווה כתובת מקצועית ואבן שואבת עבור מאות מטפלים ומטופלים, זה למעלה מעשור. 

המכון מוסמך על ידי מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות כמוסד שמסמיך, מכשיר ובוחן פסיכולוגים קליניים ותעסוקתיים. בתחום בריאות הנפש בישראל, זו עדות רבת-משקל באשר לאיכות המקצועית שנבחנה בקפידה ולעומק.

שנית

כצוות, אנו מצויים בתהליכים שוטפים של התפתחות מקצועית ולמידה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

שיעור הדיכאון מצוי בעלייה מתמדת.

למעשה, על פי דו"ח של גאלופ משנת 2023, 29% מהמבוגרים בארה"ב דיווחו  שקיבלו אבחנה של דיכאון בשלב זה או אחר בחייהם.

המספר המבעית הזה עלה ביותר מ-10% מאז 2015.

להיות מדוכא זה לא רק להיות עצוב.

יש אמנם קווי דימיון אבל בעוד עצבות היא מצב רגשי מוכר ונורמטיבי, דיכאון מצוי בקצה השחור של הספקטרום.

הוא מתאר חוויה של מוות נפשי, בו העתיד, העולם ו״העצמי״ נתפסים כולם באור שלילי. הייאוש גובר, התפקוד נפגע, התשוקה לחיות וליצור מדרדרת. בסוף הסקאלה הדיכאונית קיימת סכנה מוחשית לתסכול אולטימטיבי שמוביל להתנהגות אובדנית.

אנחנו כן יודעים שניתן לטפל בדיכאון. יש מגוון אפשרויות, שהעיקריות בהן הן טיפול בדיכאון בשיחות (פסיכותרפיה) וטיפול תרופתי שמתמקד בוויסות ביוכימי שיצא מאיזון. 

בדף זה ננסה לעזור לכם למצוא מטפל/ת ולהתחיל טיפול פסיכולוגי, עבורכם או עבור אדם יקר לכם.

המטפלים של מכון טמיר במודיעין מכבים רעות, הם אנשי המקצוע הרלוונטיים ביותר להתמודד בהצלחה עם דיכאון, אצל ילדים, נוער ומבוגרים, בגישות התנהגותיות, קוגניטיביות ורגשיות. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

איך מטפלים בדיכאון?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

בדיכאון, דפוסי חשיבה שליליים כגון ספק עצמי ורגשות אשמה מחמירים את הבעיה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נועד לשבור את הדפוסים הללו טיפין טיפין, כדי שאנשים ירגישו טוב יותר עם עצמם.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי משלב שתי גישות טיפול:

• טיפול קוגניטיבי: טיפול קוגניטיבי מבוסס על הרעיון שלעתים קרובות בעיות נגרמות פחות על ידי דברים ומצבים עצמם, אלא על ידי החשיבות שאנשים מייחסים להם. אז שינוי הדרך בה אנשים רואים דברים יכול להיות צעד חשוב.

• טיפול התנהגותי: טיפול התנהגותי מבוסס על ההנחה שהתנהגות נלמדת וניתן גם לבטלה. מטרת הטיפול ההתנהגותי היא לזהות דפוסי התנהגות הרסניים, ואז לעבוד עליהם ולשנות אותם.

המטרה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא להיות מודעים יותר למחשבות, לעמדות ולציפיות שלך. זה מאפשר לזהות אמונות שגויות ומציקות, ולאחר מכן לשנות אותן.

איך מוצאים מטפלים בדיכאון במודיעין והאזור?

פשוט - מדברים איתנו ומקבלים הכוונה טלפונית אישית למטפל המתאים, ללא עלות.

מכון טמיר פעיל בכל הארץ ומציע טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפי עם פסיכולוגים ומטפלים במודיעין מכבים ורעות.

יש אמנם שפע אינדקסים בגוגל, עם רשימות של מטפלים, אנשי מקצוע עם תעודה, תמונה ולפעמים גם המלצה.

זו דרך טובה דיה לבחירת מטפל בדיכאון ומרבית הסיכויים שהבחירה שלך תהיה טובה. 

ואולם, רבים מאיתנו מוצאים צורך להתאמה אישית של מטפל/ת, באמצעות מישהו שמכיר אותנו, את הצרכים והמטרות שלנו וגם את המטפלים הפוטנציאליים.

ובכן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים במכון טמיר, לא רק לגבי דיכאון ולא רק בתקופת הקורונה.

זו המומחיות שלנו - חוליה קצת רופפת בעולם הטיפול הנפשי - התאמה אישית בין מטופל למטפל.

החיבור הזה מתקיים בשיחה טלפונית אישית שניתן לקיים עוד היום, כדי להתחיל טיפול בהקדם האפשרי.

איה דודאי, MA, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר במודיעין 

ד״ר קארן שוחט, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בדיכאון, מכון טמיר במודיעין 

איילת רגב כוכבא, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר במודיעין

בני כהן, MA, מטפל קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בירושלים ובמודיעין

 

חגית ברנר, MSW, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר במודיעין

 

 

יעלה דגן, MA, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר במודיעין וברחובות

 

 

מטפלים בדיכאון ביישובים נוספים

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

חיפה

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

טיפול בחרדות

בכפר סבא והאיזור

שמחים שאתם כאן.

לפי ה-DSM-5-TR, הפרעות החרדה כוללות חרדת פרידה, אילמות סלקטיבית, פוביות ספציפיות, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה, אגורפוביה, הפרעת חרדה מוכללת והפרעה פוסט טראומטית.

בנוסף, לצדן קיימות ההפרעות האובססיביות-קומפולסיביות  - הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעת גוף דיסמורפית, הפרעת אגרנות, טריכוטילומניה והפרעת חיטוט בעור.

בדף זה ננסה לעזור לכם, להכווין, למצוא ולהתאים את המטפל/ת שלכם בכפר סבא והאזור, בכדי להפחית ולנהל חרדות.

טיפול בהפרעות חרדה

כשמדברים על טיפול בחרדה מתכוונים למונח גג שמתאר מגוון טיפולים פסיכותרפיים שונים להפרעות חרדה, באמצעות ייעוץ באינטרנט או טיפול אישי במפגשים פנים אל פנים.

שיטות שונות של טיפול פסיכולוגי התפתחו עם השנים ונמצאו יעילות להקלת תסמיני חרדה תוך פרק זמן קצר וסביר, בתנאי שהמטופל משקיע ונותן את חלקו בהשגת המטרות. 

הימנעות רק מעצימה את הפחדים.

סוגי הטיפול החדשים ביותר, בין אם הם ניתנים אחד-על-אחד ובין אם בקבוצה, מתמקדים בחשיבה שלילית ובהימנעות, ומטרתם לסייע למטופל ללמוד כיצד להתגבר על פחדיו ולהרגיע את תגובותיו הרגשיות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול CBT הוא טיפול הקו הראשון כיום להפרעות חרדה.

זה אומר שזו הדרך היעילה ביותר לטפל בחרדה, כך לפי מחקרים מבוססי ראיות שנערמו עם השנים.

המטרה המרכזית של טיפול CBT היא להפחית את תסמיני החרדה ולשפר את התפקוד על ידי שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות.

כדי לעזור להשיג מטרה זו, טיפול כזה יתמקד לעתים קרובות בזיהוי דפוסים שתורמים לחרדה ומנציחים אותה, וגם למצוא דרכים לעצור את הדפוסים הללו לפני שהם הופכים לבעייתיים.

למטפלי CBT יש מגוון כלים וטכניקות להתמודדות עת חרדה.

למשל טיפול בחשיפה, שהוא רכיב מוכר ובסיסי בכל טיפול CBT בחרדות. 

אבל יש עוד.

בואו נתייחס רגע למעקב אחר דפוס התנהגותי ושינוי של מטופל המתמודד עם חרדות:

מעקב אחר דפוסי חרדה ב-CBT כולל שימוש ביומנים טיפוליים, בהם המטופל מתבקש לתעד מה עובר עליו בין פגישה לפגישה:

• מחשבות במהלך היום, ביייחוד בזמנים בהם קיימת עלייה במתח או בחרדה (למשל, רצף מחשבות של ״מה יקרה אם״, שמגבירות את החרדה).

• ניטור רגשות שנחווים בעוצמה וניטור שלהם על רצף (למשל, החל העצבנות קלה ועד התקף חרדה).

• חיזוקים מודעים ולא מודעים הנקשרים להתנהגויות ותגובות המופיעות במצבי חרדה. הימנעות, למשל, מקלה על חרדה ומספקת שקט בטווח הקצר אבל מגבירה חרדה בטווח הארוך.

• נסיבות חיצוניות או פנימיות הגורמות למחשבות, תגובות ורגשות ספציפיים (כמו חרדה שמופעלת רק במצבים חברתיים ייחודיים או בנוכחות אנשים מסוימים).

טיפול מטא-קוגניטיבי 

אחת השיטות המוצלחות ביותר לטיפול בהפרעות חרדה, ובעיקר הפרעת חרדה מוכללת, הוא טיפול מטא-קוגניטיבי.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מהי אימפינג׳מנט בעולם הפסיכולוגיה?

הפסיכואנליטיקאי ורופא הילדים הבריטי דונלד ויניקוט טבע את המונח אימפינג׳מנט, כהתנסות בסביבה האימהית אותה התינוק חווה כמטרידה.

התנסויות כאלה תורמות להתפתחות של עצמיות כוזבת כיוון שהתינוק מפתח עם הזמן תגובות הגנתיות מגוונות במקום להיות מודע ולהצמיח מתוכו תגובות המבטאות את יכולותיו ונטיותיו האותנטיות. התהליך הטבעי של פיתוח עצמיות אמיתית מתרחש כאשר התינוק מגלה את הסביבה בתנאיו שלו.

ריבוי של תגובות ל-impingements הוריים לאורך זמן כרוכה בפיצול מאולץ של הנפש, שכן רצף והמשכיות ההוויה מופרעת כל העת.

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

D. W. Winnicott, Creativity and its origins. In Playing and Reality. New York: Routledge, 1971, pp. 65-85.

פגיעה מינית והשלכותיה 

פגיעה מינית היא טראומה נפשית קשה שיכולה להיות גורם ל-PTSD.

ישנם כמה סימנים ותסמינים שנחשבים לאחר לאחר טראומה של פגיעה מינית, למשל:

• מחשבות חודרניות.

• סיוטים חוזרים.

• תחושה שהאירוע הטראומטי קורה שוב ושוב.

• הימנעות מכל דבר שמזכיר את האירוע.

• ערנות יתר, קופצנות מכל טריגר.

• חוסר עניין בפעילויות מהן הופקה הנאה בעבר.

• תחושת חוסר תקווה.

• קושי לחוות רגשות חיוביים.

כמכון לפסיכותרפיה שעובד עם מטופלים ומטופלים הסובלים מההשלכות הנפשיות של תקיפה מינית, חשוב שתדעו שיש תקווה - 

נפגעים אכן מתרפאים עם טיפול טוב וממשיכים לחיות חיים מלאים וראויים, תוך שהם נהנים ממערכות יחסים בריאות.

קיימים מספר טיפולים פסיכולוגיים יעילים.

כאן נתמקד בטיפול ACT (טיפול בקבלה ומחויבות) בפגיעה מינית.

ראיון עם רותם רפאל, על טיפול נפשי מתמודדות.ים עם פגיעות מיניות.

רותם רפאל, MA, מטפלת בגישת ACT, מכון טמיר בקריית אונו

מהי גישת ACT ומהם היעדים הטיפוליים בטיפול מסוג זה? 

גישת ACT, טיפול בקבלה ומחויבות, היא גישה המשלבת תיאוריות מעולמות המיינדפולנס והטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

הגישה שמה במרכז את החשיבות של גמישות פסיכולוגית-  יכולת ״להחזיק״ את המחשבות והרגשות הלא נעימים ולפעול בהתאם לערכים והמטרות ארוכי הטווח, לחזק את היכולת להישאר במגע עם הרגע הנוכחי תוך בחירת התנהגות המחוברת לערכים של האדם. לנסות להיות נוכחים בחוויה בסקרנות, מבלי לנסות לברוח ממנה ולהימנע.

לחיות את החיים באופן מלא ומשמעותי גם בנוכחות של כאב.

ACT הינו טיפול בקבלה ובמחויבות מהגל השלישי של CBT. מהו הגל השלישי של CBT? ומה הייחוד שלו ביחס לטיפול CBT? 

גישות הגל השלישי של CBT הן שיטות טיפול חדשניות ששמות דגש על החלקים הרגשייים והחוויתיים באופן שלא מקובל בגישות הקלאסיות ב-CBT המסורתי.

טיפולי הגל השלישי כוללים : ACT, DBT, MBCT ,CFT ועוד. 

טיפולים בגל השלישי מתמקדים לא רק בשינוי המחשבה, הרגש וההתנהגות אלא בשינוי ראיית העולם ובמבט של חמלה כלפי העצמי כדרך פעולה לעצב את התפיסה וההתנהגות.

כיצד טיפול בשיטת ACT יכול לסייע בטיפול בפגיעות מיניות? אנא תני דוגמה מהקליניקה 

בטיפול בנפגעי פגיעות מיניות עולה הימנעות ממגע עם זכרונות, מחשבות ורגשות כואבים.

הדרך להתמודדות לפי הגישה היא לשנות את העמדה כלפיי ההתמודדות עם כאב ופיתוח היכולת הרגשית להכיל מחשבות, רגשות, ותחושות בגוף.

ההבנה שאין אנו יכולים לשנות את מה שיש או מה שקרה אך ניתן לפתח את הקבלה לראות ולחיות עם מה שקיים. 

בקליניקה אני פוגשת מטופלים ומטופלות שמגיעים עם המנעוויות רבות בעקבות הפוסט טראומה - הימנעות לצאת מהבית, הימנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית ועוד.

אני פוגשת גם הימנעויות נפשיות ממגע עם זכרונות, מחשבות ורגשות - השימוש בכלים של ACT עוזר להבין שהמטרה היא לא להפטר מהתחושות הקשות שעולות לא איך להמשיך ולתפקד למרות הכאב והקושי.

אילו שיטות טיפול נוספות את משלבת במהלך טיפול המתמקד בפגיעה מינית? 

בטיפול אני משלבת את גישת הפסיכודרמה (אותה למדתי בתואר השני) המדגישה שימוש בספונטניות שהיא המפתח לבריאות נפשית ויציאה לפעולה מתוך התקיעות הרגשית והתפקודית הקיימת אצל חלק מנפגעי הפגיעות.

בפסיכודרמה יש כלים נוספים כמו חילוף תפקידים, שימוש בכסא הריק ויצירת מציאות עודפת שהם שימושיים מאד בטיפול בנפגעים.

בנוסף אני משלבת שימוש בכלים טיפוליים שונים כמו יצירה, מוזיקה, קלפים טיפוליים ומשחק לפי הצורך של המטופלים.

מהן המורכבויות בהן את נתקלת במהלך טיפול בפגיעה מינית וכיצד התמודדת עמן כמטפלת?

הטיפול בפגיעות מיניות מורכב מאד, חווית הטראומה כרוכה בניתוק מן הזולת ועל כן חלק משמעותי בטיפול הוא הקשר הטיפולי ויצירת תיקון באמצעות מערכת יחסים.

על כן בניסיון ליצירת הקשר הטיפולי הרבה פעמים יש חוויה בה המטופלים חוששים לסמוך ולשתף פעולה.

ההתמודדות שלי כמטפלת מתמקד במתן שליטה למטופלים לתת להם לבחור ולהוביל בתוך הקשר וההתערבויות ולא להיות ״בתפקיד של היודעת״.

אני שמה דגש על יצירת קשר שיש בו תחושת נוחות, יחס בגובה העיניים ותחושה נעימה בחדר.

עדכון אחרון:

10 במאי 2023

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Hughes, Katherine S., "Implementing Acceptance and Commitment Therapy to Improve the Sexual Well-Being of Female Survivors of Sexual Violence" (2019). Scripps Senior Theses. 1290.
https://scholarship.claremont.edu/scripps_theses/1290