הפעלה התנהגותית  (Behavioral Activation) היא שיטת טיפול פסיכולוגי מובנית וקצרה שמיועדת בעיקר לטיפול בדיכאון.

המטרה של גישה זו היא לעודד את המטופל להגביר את מעורבותו בפעילויות חיוביות שמביאות לתחושת סיפוק והנאה, ולהפחית את המעורבות בפעילויות שמחזקות את הדיכאון או מגבירות את הסיכון לחיזוקו.

כמו כן, הגישה עוזרת לפתור בעיות שמגבילות את הגישה לתגמולים חיוביים או כאלה המובילות לשליטה שלילית בחיים.

הרעיון המרכזי הוא לעזור לאנשים עם תסמינים דיכאוניים להתמודד עם נקודת הראות השלילית בה הם מצויים, ולפתח מודעות חיובית באמצעות קביעת מטרות אישיות לטווח קצר, בינוני וארוך. 

בפועל, הטיפול מתמקד בשינוי ההתנהגות היומיומית של המטופל, בין אם על ידי תכנון פעילויות מהנות, פיתוח מיומנויות חברתיות, או מעקב אחר הרגשות, הערכים והפעולות שלו.

תפקיד הערכים 

ערכים תופסים מקום מרכזי וחשוב בטיפולי הגל השלישי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ביניהם טיפול בהפעלה התנהגותית.

המטרה של המטפל באקטיבציה התנהגותית היא לשפר את מצב הרוח והתחושות על ידי עידוד המטופל לפעול בהתאם לערכים האישיים שלו, ולא להמתין עד שירגיש מוכן לפעול.

הערכים מתפקדים כמו מצפן, שמנחה אותנו לכיוון שאנו רוצים ללכת אליו בחיים. הם מייצגים את הדברים המשמעותיים ביותר עבורנו, כמו בריאות פיזית, קשרים משפחתיים, חברות, התפתחות אישית ועוד.

במהלך התהליך הטיפולי של אקטיבציה התנהגותית, המטופל והמטפל מזהים את הערכים החשובים למטופל ומגדירים מטרות הנמצאות בהלימה עם אותם ערכים.

לאחר מכן, השניים מתכננים יחד פעילויות שיתאימו לערכים הללו, במטרה להעלות את הרגשות החיוביים ולהגביר את תחושת השליטה העצמית והסיפוק.

הטיפול מבוסס על ההבנה שפעולה קודמת לרגשות.

כלומר, במקום להמתין למוטיבציה שתגיע, המטופל נוקט בפעולה שתואמת את הערכים שלו, מה שמביא לשיפור המצב הרגשי בעקבות הפעולה. לדוגמה, אם אדם מעריך את בריאותו הפיזית, הוא יתחיל לעסוק בפעילות גופנית בהתאם לערך הזה, גם אם הוא לא מרגיש לגמרי מוכן. בהמשך, הפעולה עצמה עשויה להביא לשיפור במצב הרוח.

יתרון נוסף הוא שהערכים מאפשרים הוא להמשיג מטרות ברות-השגה, ממוקדות במה שחשוב באמת למטופל, ולא רק בניסיון להפחית תסמיני דיכאון. כך, במקום שהטיפול יתמקד רק בצמצום תחושות שליליות, הוא מכוון לחיים מלאים, עשירים ומספקים יותר. 

בסופו של דבר, הבנת הערכים האישיים והפעלת התנהגות בהתאם להם, מאפשרים למטופל לפעול בצורה שמקדמת את המטרות החשובות לו, ומשפרים את האיכות הכללית של חייו.

תרגילים לזיהוי והבנת ערכים

דמיין שמספרים את הסיפור שלך בחדשות

נסה לדמיין שכתב חדשות ידוע עושה כתבה על החיים שלך. איך היית רוצה שיתארו אותך? איך יספרו על הדרך שבה העברת את הזמן שלך? איך היית ביחסים עם אחרים? מה היה הכי חשוב לך? מהם החוזקות שלך כאדם? כתוב לעצמך סיפור קצר על מה שהם יגידו.

דמיין שאתה יכול לקרוא מחשבות של אדם חשוב בחייך

 תחשוב על אדם חשוב בחייך שיש לך איתו קשר טוב. דמיין שאתה יכול לקרוא את המחשבות שלו והוא חושב על התכונות שלך, על מה שאתה מייצג, על החוזקות שלך, על מה שאתה אומר בשבילו, ועל התפקיד שאתה ממלא בחייו. איך היית רוצה שהוא יחשוב עליך?

חשוב על הגיבורים שלך

 הגיבורים האלה יכולים להיות אנשים מהחיים שלך, או דמויות אחרות שאתה מעריך, אפילו דמויות בדיוניות. מהן התכונות שלהם? מה אתה מעריך בהם? אילו ערכים הם מייצגים עבורך?

כתוב את הסיפור האישי

 דמיין שאתה מנסח את האוטוביוגרפיה שלך, חייך עד כה. תאר איך היית רוצה לחיות את החיים שלך, אם לא היו לך מגבלות. מה הם הדברים שהכי חשובים לך בתסריט הזה? מהו הנרטיב? מאחורי אילו ערכים היית רוצה לעמוד? איך נכון לך לבלות את הזמן בחיים אלה?

דמיין את ההספד שלך

דוגמה שצריך לשקול, כדי שחלילה לא תהיה חרב פיפיות עבור דיכאוניים. הרעיון הוא לחשוב על מישהו שמספר על האדם שאתה בהלוויה. איך היית רוצה שיספרו חייך, על החוזקות, על הערכים, על ההישגים שלך. מה היית רוצה שישמעו עליך?

ניסוי בערכים

אם קשה לך להחליט על כיוון בחיים, נסה להתחייב לערך מסוים למשך שבוע אחד בלבד. אחרי שבחרת ערך, תכנן לשים לב לתגובות שעולות בך כלפי המאמץ לעמוד בערך הזה. 

עשה רשימה של התנהגויות שיכולות להתאים לערך הנבחר ונסה אחת מהן. שים לב למחשבות שלך לגבי הבחירה, ואז תכנן לבצע את ההתנהגות המקדמת את הערך. עשה את ההתנהגות הזו מבלי לספר על כך לאף אחד ועקוב אחרי מה שקורה. התחייב לעמוד בהתנהגות הזו פעם ביום למשך שבוע. רשום ביומן את התגובות שלך להתנהגות זו ואת התגובות של אחרים אליך. בסוף השבוע, שוחח על הניסוי עם מישהו אחר, כמו מטפל או מנהיג קבוצה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 20 דקות, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Hayes, S. C., & Hofmann, S. G. (2017). The third wave of cognitive behavioral therapy and the rise of process-based care. World psychiatry : official journal of the World Psychiatric Association (WPA), 16(3), 245–246. https://doi.org/10.1002/wps.20442

שאלון צריכת פורנוגרפיה בעייתית

שאלון זה נועד להעריך (באופן לא קליני) את מידת ההתמכרות למין ולפורנוגרפיה:

קרא את ההיגדים הבאים וסמן כמה פעמים או באיזו מידה הם רלוונטיים עבורך בששת החודשים האחרונים:

המידע בשאלון זה נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או טיפול.

שאלון צריכת פורנוגרפיה בעייתית והדיונים הקשורים אליו מבוססים על מחקרים ונועדו לספק תובנות על דפוסי שימוש בפורנוגרפיה.

עם זאת, השאלון אינו תחליף להערכה או התערבות מקצועית.

אם אתם מודאגים מהשימוש שלכם בפורנוגרפיה או מרגישים שהוא משפיע על בריאותכם הנפשית או חיי היומיום שלכם, פנו אלינו: 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 20 דקות, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

מה זה MASTERY? 

המונח "Mastery" (שליטה)  מתייחס לפעילויות שמטרתן לפתח מיומנויות וכישורים אשר מאפשרים לאדם לחוש תחושת שליטה, יכולת והשפעה על סביבתו. פעילויות אלו קשורות לרוב לעבודה, ספורט או תחביבים הדורשים השקעת מאמץ והתמדה, שבסופו של דבר מובילים להשגת מטרות ולשיפור מיומנות מסוימת. תחושת השליטה המתקבלת מפעילויות אלה חשובה מאוד לשיפור הרגשות החיוביים להעלאת הערך העצמי.

תחת המטריה של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ובעיקר אקטיבציה התנהגותית (Behavioral Activation), שליטה היא חלק מרכזי בהתמודדות עם דיכאון.

דיכאון מאופיין לעיתים קרובות בתחושות של חוסר אונים נלמד וירידה במוטיבציה, לכן פעילויות של שליטה מסייעות לאנשים לחוש שוב שליטה בחייהם ולראות את עצמם כבעלי יכולת.

בעזרת עיסוק בפעילויות אלו, אנשים יכולים לשבור את המעגלים השליליים של הדיכאון ולהתחיל לבנות "ספירלות" חיוביות שמובילות לשיפור במצב הרוח וההרגשה הכללית.

איך שליטה חשובה בהפחתת דיכאון?

העיסוק בפעילויות של שליטה הוא קריטי בטיפול בדיכאון משום שהוא מאפשר לאדם לחוש מחדש תחושת שליטה על חייו. הדיכאון פעמים רבות "גונב" מאיתנו את התחושה הזו, וגורם לנו להרגיש חסרי אונים ונטולי השפעה. על ידי השתתפות פעילה בפעילויות שמספקות שליטה, אדם יכול להתחיל לשבור את מעגלי הדיכאון השליליים ולהתחיל לבנות מחדש את תחושת הערך העצמי, מוטיבציה וההנאה בחיים.

חשוב לאזן בין פעילויות שמספקות שליטה לבין אלו שמספקות הנאה וערכים, ולהבין שהאיזון הזה הוא ייחודי לכל אדם ואדם.

באמצעות האקטיבציה ההתנהגותית, ניתן להשתמש בשליטה ככלי לשיפור איכות החיים ולהתמודדות עם הדיכאון בצורה אפקטיבית.

דוגמאות  לפעילויות של שליטה

עבודה או פעילות יומית משמעותית

עבודה או פעילות יומית יכולה לכלול מגוון של היבטים שתורמים לתחושת שליטה.

יש חשיבות רבה ליכולת לבצע משימות אלה בהצלחה. ביצוע פעולה יומיומית יכולה להביא לפיתוח מיומנויות חדשות.

לדוגמא אם האדם כבר נמצא בארגון כלשהו, לקיחת תחומי אחריות נוספים על עצמו יכולה לחזק את תחושת המסוגלות והשליטה בסביבה המקצועית ולהשפיע על זו האישית. 

פעילויות מבוססות מיומנויות

דוגמאות לפעילויות המבוססות על מיומנויות כוללות ספורט, נגינה, שיפוץ בית, עבודות עץ, אמנות חזותית כמו ציור, פיסול או סריגה. פעילויות אלו דורשות התמדה ושיפור מתמיד במיומנות, וככל שמשתפרים בהן, כך גם גדלה תחושת השליטה וההישגיות.

הן יכולות להתבטא גם למידה של תחומי עניין שונים כמו היסטוריה, פוליטיקה, אוכל, שפה ותרבות.

מעורבות בלמידה זו יכולה להוביל לא רק להרחבת הידע, אלא גם לתחושת שליטה וביטחון עצמי גבוה יותר בכל הנוגע ליכולות האישיות להבנה והשפעה על הסביבה.

שיפור עצמי והתפתחות אישית

ישנה חשיבות להגדרת מטרות, הבנת הערכים האישיים של האדם ותרגום הערכים הללו לפעולות מוחשיות.

לדוגמה, אם ערך מסוים עבורך הוא לחיות חיים בריאים ולדאוג לגוף, ניתן להציב מטרה שהיא לבצע פעילות גופנית באופן קבוע.

השגת מטרה זו תוביל לתחושת שליטה גדולה יותר על הבריאות שלך ועל חייך בכלל.

תחביבים ומשחקים

פעילויות כמו קריאת ספרים, משחקי קופסה, ספורט או צפייה בסרטים, הן דוגמאות לפעילויות שניתן לשלב אותן כחלק מאיזון בריא בין שליטה להנאה.

גם כאן, ככל שתשקיע יותר בפעילות מסוימת, כך תתחזק תחושת השליטה שלך בה.

דוגמה נוספת היא פעילות יצירתית כמו צילום, גינון או בישול, שיכולות לספק תחושת הישג וסיפוק, במיוחד כשמדובר בפיתוח ושיפור מיומנויות לאורך זמן.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 20 דקות, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

בעולם הטיפול וחיי הנפש, המושג הפרעת אישיות גבולית מצית דימויים של תסמינים עוצמתיים, התמודדויות אישיות אינטנסיביות, וקשרי גומלין סבוכים בין המטופל למטפל.

אבל בעשורים האחרונים עולה המודעות לתופעה של "הפרעת אישיות גבולית תת-קלינית":

מדובר במצב שבו אדם מציג חלק מהתסמינים של הפרעת אישיות גבולית, אך לא במספר או בעוצמה המספיקים לאבחנה מלאה.

הפרעת אישיות גבולית תת-קלינית מוגדרת כמצב שבו אדם מציג תסמינים חלקיים או מתונים של הפרעת אישיות גבולית, שאינם עומדים בקריטריונים המלאים לאבחנה לפי ה-DSM או ה-ICD.

זהו מצב בו הסימנים והתסמינים אינם חדים או חמורים דיים כדי להיחשב כהפרעה מלאה, אך עדיין יש להם פוטנציאל להשפיע על חיי היום-יום של הפרט.

המושג תת-קליני מתייחס להפרעת BPD בה הסימפטומים אינם ברורים או חמורים מספיק כדי להצדיק אבחנה רשמית, ויש המכנים את התופעה הפרעת אישיות גבולית שקטה. 

במאמר זה נכיר את הסוגיה ובעיקר נבחן אילו שיטות טיפול עשויות להיות יעילות המיוחד עבור מצבים גבוליים תת-קליניים, ואילו אתגרים הן מציבות בפני המטפלים.

המורכבות של מצב תת-קליני זה מעוררת שאלות לגבי האופן שבו יש לגשת אליו מבחינה טיפולית.

בעוד שהמחקר המסורתי מתמקד בטיפול בהפרעה המלאה, כאן נדרש לחשוב מחדש על אפשרויות הטיפול, לבחון את יעילותן, ולקבוע כיצד ניתן לסייע לאנשים הנמצאים בסיכון אך עדיין לא פיתחו את מלוא ההפרעה.

הטיפול הופך אפוא למסע אישי וגמיש של גילוי והתאמה, שבו המטפל והמטופל יוצאים יחד לדרך משותפת, מחפשים את השיטה הייחודית שתתאים לצרכים המדויקים של המטופל, תוך התחשבות בעוצמת התסמינים, הרקע האישי והמטרות הטיפוליות.

תסמינים

התסמינים של הפרעת אישיות גבולית תת-אבחונית עשויים לכלול קשיים מתונים בוויסות רגשי, יחסים בינאישיים לא יציבים, קשיי זהות, או תחושות של ריקנות, אך בעוצמה פחותה מאשר בהפרעה המלאה

הפרעת אישיות גבולית תת-קלינית יכולה להשפיע על איכות החיים והתפקוד היום-יומי, אך בעוצמה פחותה מההפרעה המלאה.

התסמינים עשויים לגרום לקשיים בתפקוד בעבודה, בלימודים וביחסים אישיים, אך לא יובילו לשיבושים משמעותיים כמו בהפרעה המלאה.

עם זאת, היא יכולה להיות מקור למצוקה מתמשכת ולהשפיע לרעה על רווחתו הנפשית של האדם.

אתגר אבחוני

מצב סאב-קליני של בורדרליין אינו מוכר רשמית כאבחנה נפרדת ב-DSM או ה-ICD, אלא נחשב כמצב ביניים או מצב סיכון, שיכול להתפתח להפרעה מלאה במידה ולא יזוהה ויטופל מוקדם.

היעדר הכרה רשמית במצבים אלו מקשה על אבחונם, אך עם זאת, מטפלים נדרשים להיות מודעים להשלכות הפוטנציאליות של מצבי ביניים כמו זה.

קיים אתגר אבחוני הגדול בהבחנה בין מצב תת-קליני של BPD לבין תנודות רגשיות נורמטיביות, בעיקר בגיל ההתבגרות ובתחילת הבגרות.

זהו שלב שבו שינויים רגשיים הם חלק נורמטיבי מההתפתחות, ולכן קשה לעיתים להבחין מתי מדובר במצב פתולוגי הדורש טיפול, ומתי מדובר בשינויים טבעיים שיחלפו עם הזמן.

טיפול

כיצד ניתן ללוות את המטופלים באופן שמותאם לאתגרים הייחודיים של הפרעת אישיות גבולית תת-קלינית?

אנשים במצב זה עשויים להפיק תועלת מהתערבות מוקדמת או טיפול, למרות שאין להם אבחנה מלאה.

מתמודדים.ות במצב תת-קליני של הפרעת אישיות גבולית יכולים להפיק תועלת רבה מטיפולים מותאמים כמו DBT, CBT, סכמה תרפיה או MBT, שנמצאו יעילים בהפחתת תסמינים ושיפור תפקוד כללי.

כאשר בוחנים את התאמת הטיפולים למצבים תת-קליניים של הפרעת אישיות גבולית, מגלים שיש מגוון רחב של אפשרויות טיפול.

כל טיפול מציע גישה ייחודית לאתגרים העדינים של המצבים הללו. לדוגמה, הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT) והטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מספקים כלים מעשיים לניהול התסמינים. לעומתם, הטיפול מבוסס המנטליזציה (MBT) וטיפול הסכמה מתמקדים בעבודה מעמיקה יותר על תפיסות העצמי והאחרים. 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

טיפול DBT הוא גישה טיפולית שמטרתה לעזור למטופלים ללמוד לנהל את הרגשות וההתנהגויות שלהם בצורה יעילה יותר.

DBT יעיל במיוחד בהפחתת תסמינים של הפרעת אישיות גבולית, כולל במצבים תת-קליניים, כמו גם בהפחתת התנהגות אובדנית.

השיטה משלבת בין טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות שמטרתן שינוי התנהגויות לא רצויות, לבין מרכיבים של קבלה עצמית.

יתרון מרכזי של DBT הוא במתן כלים מעשיים לניהול רגשות עוצמתיים, מה שעוזר למטופלים להתמודד עם מצבי לחץ ולהפחית את עוצמת התסמינים.

יתרה מזו, DBT מתמקד גם בבניית מיומנויות בינאישיות, שמאפשרות למטופלים לשפר את מערכות היחסים שלהם ולשמור על יציבות רגשית לאורך זמן.

סכמה תרפיה

סכמה תרפיה (Schema Therapy) היא שיטת טיפול שמדגישה את שינוי דפוסי חשיבה ורגש עמוקים שמובילים להתנהגות בעייתית, רגשות עוצמתיים, וקשיים במערכות יחסים.

אחד היתרונות המרכזיים של סכמה תרפיה הוא ההשפעה הממושכת שלה בהפחתת תסמיני BPD, כולל במקרים תת-קליניים.

הטיפול מתמקד בזיהוי ושינוי אותם דפוסים פנימיים (סכמות), ובכך מסייע לשנות את התגובות האוטומטיות המובילות למצוקה. הטיפול אינו מסתפק בהפחתת תסמינים בטווח הקצר, אלא גם בשיפור שמחזיק מעמד לאורך זמן. משך השיפור חשוב במיוחד עבור הסובלים מ- BPD, שמתקשים לעיתים קרובות עם תסמינים כרוניים ומתמשכים.

בנוסף, בטיפול סכמה משלבים טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות עם אלמנטים של טיפול פסיכודינמי, מה שמאפשר לשיטה להיות יעילה במיוחד בטיפול במורכבות של BPD.

הדגש על שינוי חשיבתי ורגשי עוזר למטופלים לפתח דרכי התמודדות בריאות יותר ולהשיג תחושת עצמי יציבה יותר.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול CBT הוא שיטת טיפול ממוקדת שמטרתה לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שמובילים למצוקה רגשית.

טיפול CBT יכול להיות יעיל בטיפול בתסמינים של BPD, במיוחד במצבים תת-קליניים. הוא מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והתגובות הלא בריאות שהן גורמות, ולאחר מכן בשינוי שלהן לדפוסים חיוביים יותר.

יתרון משמעותי של CBT הוא הגישה המעשית שלו, שמספקת למטופלים כלים ברורים לניהול התסמינים שלהם ולהפחתת המצוקה הרגשית. הטיפול עוזר למטופלים לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות, מה שמוביל לשיפור בתפקוד היומיומי ולהפחתת התסמינים בטווח הקצר והארוך.

טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT)

טיפול MBT הוא גישה טיפולית שמטרתה לשפר את היכולת של המטופל להבין את המחשבות, הרגשות והכוונות של עצמו ושל אחרים.

MBT יעיל במיוחד בטיפול במטופלים עם BPD, כולל במצבים תת-קליניים, בכך שהוא עוזר להם להבין טוב יותר את עצמם ואת מערכות היחסים שלהם.

יתרון מרכזי של MBT הוא היכולת שלו לטפל בבעיות בינאישיות, שהן לעיתים קרובות מקור למצוקה אצל אנשים עם BPD.

הטיפול עוזר למטופלים ללמוד לזהות ולהבין את הכוונות והרגשות שעומדים מאחורי התנהגויות בעייתיות, ובכך לשפר את יכולת התקשורת והבנת הזולת.

MBT מתמקד ביצירת תחושת יציבות וביטחון עצמי, מה שמוביל לשיפור בתפקוד הרגשי והבינאישי לאורך זמן.

טיפול דינמי

טיפול פסיכודינמי יכול להיות יעיל במידה מסוימת עבור מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית תת-קלינית, במיוחד במקרים שבהם יש צורך להעמיק בהבנה של קונפליקטים פנימיים והשפעתם על התפקוד הבין-אישי והרגשי.

עם זאת, יעילותו של הטיפול תלויה בהתאמה לצרכים הספציפיים של המטופל, ושבמקרים של מצב תת-קליני, הטיפול הפסיכודינמי עלול להיות אינטנסיבי מדי עבור חלק מהמטופלים.

איזה טיפול הכי יעיל לטיפול ב-BPD תת-קליני?

מחקר שמציג סקירה שיטתית ומטה-אנליזה בחן את היעילות והמקובלות של סוגי פסיכותרפיה שונים בטיפול במבוגרים עם הפרעת אישיות גבולית תת-קלינית (Setkowski et al, 2023).

המחקר נערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי ופורסם בכתב העת Psychological Medicine ונבדקו סוגי הטיפולים הפסיכולוגיים השונים כדי להבין איזה מהם מצליח להפחית את תסמיני ההפרעה בצורה הטובה ביותר, להוריד את הסיכון להתנהגות אובדנית, תוך בחינת שיעורי הנשירה מכל סוג טיפול.

המחקר מצא שטיפול דיאלקטי-התנהגותי נחשב לטיפול הכי יעיל בהפחתת התסמינים ובהפחתת התנהגות אובדנית בקרב מי שסובלים מהפרעת אישיות גבולית תת-קלינית.

עם זאת, החוקרים לא מצאו טיפול אחד שהוא הכי טוב אבסולוטית, הכל התאמה אישית.

גם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול מבוסס סכמה וטיפול מבוסס מנטליזציה הראו תוצאות מצוינות במקרים מסוימים.

המסר העיקרי כאן הוא שאין "טיפול אחד שמתאים לכולם": 

הבחירה של טיפול פסיכולוגי היא תהליך אישי ומורכב שבו המטפל והמטופל עובדים יחד כדי למצוא את השיטה הכי טובה עבור המטופל, בהתאם לצרכים, לרקע האישי ולמטרות הטיפוליות שלו.

לסיכום, בחירת הטיפול הנכון היא מסע אישי שבו המטפל והמטופל משתפים פעולה, חוקרים יחד את האפשרויות השונות ומתאימים את הטיפול לצרכים הייחודיים של המטופל, תוך התחשבות בעוצמת התסמינים, ברקע האישי ובמטרות הטיפוליות.

מחקר מעניין בהובלת (Gabriella D'Alicandro (2024 בחן כיצד תסמינים תת-קליניים של הפרעת אישיות גבולית משפיעים על התמיכה החברתית שהמתמודדים עמה מקבלים במצבים שונים, כמו לחצים חברתיים, רומנטיים ומקצועיים. הוא גם השווה את איכות והיקף התמיכה לה הם זוכים.

נמצא כי אצל אנשים עם תסמינים תת-קליניים של ההפרעה קיימת תמיכה רגשית וחברתית קרובה מופחתת, כמו חום ודאגה מצד הסביבה. במילים אחרות, הם מקבלים פחות תמיכה רגשית עמוקה.

מאידך, נמצא שהסביבה נותנת להם יותר תמיכה בצורה של חיזוק תחושת הערך העצמי שלהם (Reassurance of Worth) והכוונה מעשית (Guidance), כלומר, הם מקבלים יותר עידוד והדרכה איך לפעול, אבל פחות חום ותמיכה רגשית.

המחקר מדגיש הבדל בין סוגי התמיכה שניתנים במצבי לחץ רומנטיים לעומת מצבי לחץ בעבודה.

במצבים רומנטיים, אנשים מקבלים יותר תמיכה כללית ולא מכוונת (Nondirective Support), כלומר, יותר הקשבה והבנה ופחות עצות. לעומת זאת, במצבי לחץ בעבודה, התמיכה יותר מבוססת על קשרים אמינים ויציבים (Reliable Alliance), כלומר, אנשים יכולים לסמוך על חברים לעבודה שיתמכו בהם באופן עקבי.

לגבי מחקרי הערכה של יעילות טיפולים, חשוב לכלול נבדקים עם מצב תת-קליני של הפרעת אישיות גבולית, כי זה מאפשר להבין איך הטיפולים פועלים גם בשלבים מוקדמים או קלים יותר של ההפרעה, מה שיכול לעזור למנוע את התפתחותה לכדי מצב חמור יותר.

מניעה 

התערבות מוקדמת עשויה לסייע במניעת התפתחות התסמינים למצב קליני מלא, ולהפחית את הסיכון להחמרת ההפרעה.

במובן זה, טיפול במצב תת-קליני עשוי לסייע במניעת התפתחות ההפרעה המלאה. אחד הדגשים במאמר הוא שעל ידי טיפול מוקדם באנשים עם תסמינים תת-קליניים, ניתן למנוע את התפתחות ההפרעה המלאה. טיפול מניעתי זה יכול לכלול תהליכי תמיכה וטיפול פסיכולוגי, שמטרתם להקטין את הסיכון להחמרת התסמינים ולהוביל לשיפור כולל באיכות החיים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 20 דקות, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

D'Alicandro, G. (2024). Examining the relationship between subclinical borderline personality disorder and social support networks [Honors thesis, Bucknell University]. Bucknell Digital Commons. https://digitalcommons.bucknell.edu/honors_theses/698

Setkowski, K., Palantza, C., van Ballegooijen, W., Gilissen, R., Oud, M., Cristea, I. A., Noma, H., Furukawa, T. A., Arntz, A., van Balkom, A. J. L. M., & Cuijpers, P. (2023). Which psychotherapy is most effective and acceptable in the treatment of adults with a (sub)clinical borderline personality disorder? A systematic review and network meta-analysis. Psychological Medicine, 53(13), 3261-3280. https://doi.org/10.1017/S0033291723000685

Zimmerman, M., & Balling, C. (2021). Screening for borderline personality disorder with the McLean Screening Instrument: a review and critique of the literature. Journal of Personality Disorders, 35(2), 288-298

מה גורם לבן אדם לשמור על עיתונים ישנים, בקבוקים ריקים ובגדים שלא ילבש אף פעם?

מה מניע אנשים להחזיק כל פרט, אפילו אם הוא חסר ערך מוחשי, ולא להשליך אותו לפח?

עבור מרבית האנשים, התשובה ברורה – הם יזרקו את החפצים הללו כלאחר יד.

אך עבור מי שסובלים מהפרעת אגרנות כפייתית, הדברים אינם פשוטים כל כך.

מהי אגרנות כפייתית?

אגרנות כפייתית היא תופעה פסיכולוגית שבה האדם מרגיש צורך בלתי נשלט לשמור על חפצים, גם כאשר אין להם ערך ממשי.

הצורך הזה חורג הרבה מעבר להרגלים רגילים של שמירת חפצים – הוא הופך לחסם משמעותי בתפקוד היומיומי.

אלא שמעבר לצורך הפיזי בשמירה על חפצים, מסתתרת בעיה עמוקה יותר – קושי בסיסי בקבלת החלטות.

האתגר בקבלת החלטות

החלטות שאנו מקבלים ביום-יום מעצבות לנו את החיים.

הן יכולות להיראות פשוטות, אך עבור אדם הסובל מאגרנות, כל בחירה קטנה עלולה להפוך לתהליך משתק, מקפיא, מעורר חרדה.

המחשבה על להיפרד מחפץ יכולה להעלות אצל אגרנים תחושות קשות של חרדה, פחד מאובדן וחשש מטעויות בלתי הפיכות.

גם חפצים שנתפסים על פי רוב כחסרי ערך בעיני רוב האנשים, נתפסים עבורו כבעלי משמעות סנטימנטלית עמוקה.

אולי יזדקקו לדבר הזה בעתיד, אולי המציאות תטפח על פניהם ואז יהיה כבר מאוחר להתחרט.

הקשר בין אגרנות ל-OCD

לאורך השנים נמצא קשר מעניין בין אגרנות להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD).

שתי ההפרעות חולקות מכנה משותף: פחד מאובדן ושליטה לקויה בקבלת החלטות. ב-OCD, אנשים מתמודדים עם מחשבות טורדניות ועם פעולות כפייתיות שנועדו להרגיע את החרדה. אצל אגרנים, הצורך לשמור על חפצים הוא לעיתים קרובות חלק ממערכת כפייתית שנועדה להגן מפני חרדות דומות – חשש מאובדן, חרדה מפני חרטה, והצורך לשלוט בסביבה הפיזית.

במובן מסוים, הימנעות מלזרוק חפץ הופכת לפעולה כפייתית שמטרתה להגן על האדם מחרדה.

כל חפץ שמוחזק בידו הוא עדות ליכולתו לשלוט במצב, להחזיק משהו ולא לשחרר אותו.

כך, החלטות קטנות עלולות להפוך לחסמים גדולים, שמונעים מהאדם לנהל חיים תקינים.

אגרנות כפייתית משפיעה לא רק על החפצים עצמם, אלא על כל היבט בחיי היומיום. בתים של אגרנים עשויים להיות מלאים עד אפס מקום, מה שמקשה עליהם לתפקד בצורה בסיסית.

פעולות כמו ניקיון, הכנת ארוחה, או אפילו הליכה פשוטה בבית עלולות להפוך למשימות בלתי אפשריות.

אצל מבוגרים, האגרנות הופכת למכשול משמעותי במיוחד. הקושי להיפרד מחפצים מוביל לצבירתם עד לאובדן שליטה מוחלט על סביבת המגורים.

הבית, שהיה אמור להיות מקום מבטחים, הופך לסביבה מסוכנת שבה נפילות, שריפות וזיהומים הופכים לשגרה.

ואף על פי כן, בוא נראה אתכם נפטרים שם ממשהו בלי רשות. גם אם באתם לעזור, אתם פוגשים ב-7 עיניים סורקות ובוחנות.

הכחשה ותובנה

אחד האתגרים הגדולים ביותר באגרנות הוא ההכחשה וחוסר התובנה לגבי חומרת המצב.

אגרנים רבים אינם מזהים את הבעייתיות במעשיהם, לא קולטים עד הסוף את ההשלכות ההרסניות של האגרנות על חייהם.

הכחשה זו מונעת מהם לקבל החלטות נכונות בנוגע לטיפול עצמי, כולל קבלת עזרה מקצועית נחוצה, ובפרט לפנות לסיוע בפינוי הבית.

אבל אפילו לפני הצעדים הפרגמטיים, לעיתים קרוובות אין הסכמה לגבי קיומה של בעיה. 

הקשר בין מקסום לאגרנות

מחקר מעניין מצביע על כך שהנטייה למקסום בקבלת החלטות – כלומר, תהליך שבו אדם בוחן את כל האפשרויות הקיימות לפני קבלת החלטה כדי לבחור באפשרות הטובה ביותר – קשורה בצורה משמעותית לאגרנות.

בעוד שאנשים רבים מסתפקים בהחלטות טובות דיין ואינם  מתעקשים על בחירה מושלמת, אגרנים נוטים להיתקע בתהליך קבלת ההחלטות, חיים בקביעות בצומת בה הם מנסים למצוא את הפתרון המושלם.

מקסום בקבלת החלטות עשוי להסביר מדוע אגרנים מתקשים להיפרד מחפצים:

הם רוצים להיות בטוחים שאין אפשרות עתידית שבה החפץ יהיה שימושי או בעל ערך.

הרצון לשלוט על כל פרט ופרט ולהבטיח שלא יתחרטו על החלטתם מוביל לכך שהם אינם מסוגלים להיפרד מחפצים, גם כשהם יודעים רציונלית שאין בהם כל צורך.

אתגר הטיפול: כיצד לעזור לאגרנים?

הקשר בין מקסום לאגרנות מציב אתגר טיפולי ייחודי. אם מקסום הוא חלק בלתי נפרד מהבעיה, הרי שטיפול באגרנות צריך לכלול לא רק התמקדות בהפחתת הצורך לשמור על חפצים, אלא גם בטיפול בנטייה למקסם את קבלת ההחלטות.

מטפלים צריכים להיות מודעים לכך שהנטייה למקסום עשויה להיות הגורם המניע מאחורי הקשיים של האגרנים. בעבודה עם מטופלים אלו, ייתכן שיהיה צורך לשלב טכניקות התנהגותיות שמיועדות לשנות את דפוסי המחשבה המובילים למקסום, ולאפשר להם לקבל החלטות מבלי לחשוש מהתוצאה המושלמת.

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

מקורות:  

Kim, H., & Dutta, R. (2024, August 23). Evaluating dispositional capacity in patients with late-life hoarding disorder. Psychiatric Times. https://www.psychiatrictimes.com/view/evaluating-dispositional-capacity-in-patients-with-late-life-hoarding-disorder

Wheaton, M. G., & Topilow, K. (2020). Maximizing decision-making style and hoarding disorder symptoms. Comprehensive Psychiatry, 101, 152187. https://doi.org/10.1016/j.comppsych.2020.152187

איך מאבחנים התמכרות לקניות?

הקריטריונים המוצעים לאבחון הפרעת קנייה כפייתית כוללים מחשבות והתנהגויות הקשורות לקניות חוזרות או מתמשכות:

קנייה כפייתית או התמכרות לקניות כמצב קליני המאופיין על ידי דחפים בלתי נשלטים לקנייה, חוסר שליטה על הרגלי הרכישה, וכתוצאה מכך נזקים משמעותיים בתחומים שונים בחיים כמו חיי חברה, עבודה, וכלכלה -  

• עיסוק בקניות (דחף שאי אפשר לעמוד בפניו לקנות מוצר).

• שליטה מופחתת על התנהגויות קנייה (בזבזות יותר זמן/כסף בקנייה ממה שנועד).

• קונים מוצרים אך לא משתמשים בהם למטרות שהם נועדו לשרת.

• שימוש בקניות כדי לווסת את מצב הרוח (כדי לחוות "שיא" או כדי להפחית מתח ושעמום).

• כתוצאה מקנייה כפייתית, עולים רגשות שליליים, כמו אשמה, חרטה ובושה.

• מצב רוח שלילי ותסמינים קוגניטיביים כאשר מנסים לסגת מההרגל הבעייתי - חרדה, חוסר שקט, כעס, דאגנות ורומינציות.

• למרות ההשלכות השליליות, ממשיכים לעסוק בהתנהגות קניות לא מתפקדת.

אבחנה מבדלת

כאשר מאבחנים קנייה כפייתית, חשוב להבדיל אותה מהפרעה דו-קוטבית (ביפולרית), בה התנהגות הקנייה בעת התקף מאניה או היפומאניה נובעת מתחושת אופוריה או תחושת גדלות.

בנוסף, חשוב להבחין בין התמכרות לקניות לבין סכיזופרניה,שבה התנהגות הקנייה נוטה להיות מוזרה יותר וקשורה להלוצינציות או מחשבות לא מציאותיות.

11 סימנים המעידים על התמכרות לקניות

באתר מרפאת קליבלנד מוצעת רשימה של דגלים אדומים: 

• קניות הן הפעילות המועדפת עליך: כשיש לך זמן פנוי או אירוע חברתי, את/ה ישר חושב/ת על לצאת לקניות. 

• את/ה קונה דברים שאת/ה לא באמת צריך/ה או משתמש/ת בהם: יש לך הרבה מוצרים שהתווית עדיין עליהם? זה עשוי להצביע על צורך בריגוש מהקניות, פחות מצורך אמיתי.

• את/ה נוטה להחזיר/ה מוצרים: האם את/ה מחזיר/ה לחנויות הרבה מהדברים שאת/ה קונה? אולי החזרת המוצרים היא רק תירוץ לצאת לקניות שוב.

• את/ה קונה כדי לברוח מרגשות שליליים: אם את/ה קונה אחרי ריב או בתקופות לחץ בעבודה, ייתכן שאת/ה משתמש/ת בקניות כדרך להתמודד עם מצבים רגשיים קשים.

• קיים גורם ספציפי שהוביל להגברת הקניות: ייתכן שהתחלת לקנות בצורה כפייתית בעקבות שינוי גדול בחיים, כמו אובדן של מישהו קרוב או ארוע טראומטי.

• את/ה מרגיש/ה חסר שליטה: את/ה מרגיש/ה שאת/ה לא מסוגל/ת להפסיק לקנות, גם אם את/ה לא באמת רוצה. 

• הקניות משפיעות על תחומים אחרים בחיים שלך: אם את/ה עוזב/ת עבודה מוקדם או מבטל/ת תוכניות חשובות כדי לקנות, זה סימן שהקניות הפכו לבעיה.

• את/ה מרגיש/ה חרטה או אשמה אחרי קניות: תחושת אשמה או בושה אחרי רכישות מעידה על כך שאולי את/ה קונה בצורה כפייתית.

• את/ה משקר/ת לגבי הקניות: אם את/ה מחביא/ה מוצרים, משקר/ת לגבי המחירים או מנסה "לעגל פינות" כדי להסתיר את ההוצאות.

• הקניות גורמות לבעיות כלכליות: אם את/ה לא מצליח/ה לשלם חשבונות בגלל הקניות, או אפילו חי בגללן במינוס מתמיד, זה סימן שיש לך מערכת יחסים לא בריאה עם כרטיס האשראי.

• את/ה עוסק/ת בפעילות לא חוקית: גניבה, זיוף צ'קים או פעילות עבריינית אחרת כדי להשיג כסף לקניות. זה יכול להיות סימן טוב לכך שהמצב יצא משליטה.

סיווג אבחוני של התמכרות לקניות

הסיווג של ההפרעה הזו שנוי במחלוקת:

יש אמנם הסכמה כי מדובר בהפרעה פסיכולוגית נפרדת, אך המומחים עדיין חלוקים האם נכון יותר לסווג אותה כהתמכרות התנהגותית או כהפרעת שליטה בדחפים.

המדריך הפסיכיאטרי DSM-5 אינו מכיר נכון להיום בהפרעת קניות כפייתית כהפרעה נפרדת, אלא מתייחס אליה כסימפטום אפשרי בהקשרים אחרים, כמו הפרעת אישיות גבולית או מצבי מאניה.

מצד שני, ה-ICD-11 כולל את ההפרעה תחת הקטגוריה של "הפרעות אחרות של שליטה בדחפים".

ישנו ויכוח ער בקהילה המקצועית לגבי האופן הנכון ביותר לסווג את ההפרעה. כאמור, יש המציעים שהיא למעשה חלק מהתנהגויות ממכרות ואחרים רואים בה כהפרעת שליטה בדחף .

למרות ההשקעה והישיבה על המדוכה, סוגיות אבחוניות רבות נותרו לא פתורות, כולל הדיון לגבי סיווג ההפרעה, והצורך בהגדרת קריטריונים מדויקים יותר לאבחון וטיפול.

הבנה מעמיקה יותר של מנגנוני ההפרעה עשויה לתרום לפיתוח כלים טיפוליים יעילים יותר בעתיד.

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

מקורות:  

Albers, S. (2024, July 30). How to tell if you’re addicted to shopping: Signs you’re a compulsive spender include lying about purchases, buying things you don’t use and treating shopping like a hobby. Cleveland Clinic. https://health.clevelandclinic.org/shopping-addiction

CS Andreassen, MD Griffiths, S Pallesen, RM Bilder, T Torsheim, E Aboujaoude. The Bergen Shopping Addiction Scale: reliability and validity of a brief screening test. 17(6): Front Psychol 1374 (2015).

Black D.W. (2007). “A review of compulsive buying disorder”. World Psychiatry. 6(1): 14-18.

Granero, R., Fernández-Aranda, F., Mestre-Bach, G., Steward, T., Baño, M., del Pino-Gutierrez, A., Moragas, L., Aymamí, N., Mallorquí-Bagué, N., & Menchón, J. M. (2017). Cognitive behavioral therapy for compulsive buying behavior: Predictors of treatment outcome. European Psychiatry, 39, 57-65. https://doi.org/10.1016/j.eurpsy.2016.06.004

Müller A, Laskowski NM, Trotzke P, Ali K, Fassnacht DB, de Zwaan M, Brand M, Häder M, Kyrios M. Proposed diagnostic criteria for compulsive buying-shopping disorder: A Delphi expert consensus study. J Behav Addict. 2021 Apr 13;10(2):208-222. doi: 10.1556/2006.2021.00013. PMID: 33852420; PMCID: PMC8996806.

הרבה מטפלים שעובדים עם התמכרויות רואים הפרעת קנייה כפייתית כתופעה נפשית מורכבת ומאתגרת, גם בהשוואה להתמכרויות אחרות:

יש בה שילוב בין אלמנטים חיוביים כמו ריגוש, התחדשות, תקווה,  לצד לפיתה רבת-עוצמה של דחף בלתי נשלט לקנות.

הסיפור הזה מתגלגל פעמים רבות להשלכות כלכליות קשות, לקונפליקטים, לקושי של המכור לסמוך על עצמו ולתחושות חוסר אונים ואשמה מתמשכות.

כמו בהתמכרויות התנהגותיות מקבילות, גם בהתמכרות לקניות טיפול הבחירה הוא פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT). 

הטיפול ב-CBT מתמקד בזיהוי ושינוי דפוסי המחשבה וההתנהגות המזינים את ההתמכרות. מדובר בגישה שמבינה את ההתמכרות כתוצאה של תהליכי למידה וחיזוק, ולפיכך מאפשרת להם ללמוד כלים חדשים לניהול דחפים ולהתמודד נכון עם טריגרים פסיכולוגיים.

צוות המומחים להתמכרויות במכון טמיר

מטפלים מומלצים לטיפול בהתמכרות לקניות

 

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

חקר התשתית הקונגטיבית של ההתמכרות

חשוב להכיר ולהבין את המנגנונים הפסיכולוגיים העומדים בבסיס ההפרעה.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מוצלח דורש התייחסות ממוקדת לכל אחד מהם. 

אחד המנגנונים המרכזיים של התמכרות לקניות הוא הקשר בין מצבים רגשיים שליליים לבין ההתנהגות הכפייתית של קנייה.

המשמעות היא שאנשים משתמשים בקניות כאמצעי לוויסות רגשי, במיוחד במצבים נפשיים של לחץ, חרדה או דיכאון.

בנוסף, קיימים היבטים הקוגניטיביים המאפיינים את ההתמכרות, כמו הטיית קשב ותשוקה בלתי נשלטת (craving) שמובילות לחוסר יכולת לעמוד בפני הקנייה. 

גם חוסר שליטה עצמית (diminished inhibitory control) תורם לתחזוק ההתנהגות הכפייתית ולהנצחתה על אף התוצאות השליליות הברורות שהיא גורמת.

טכניקות וכלים יישומיים ל-CBT עבור מכורים לקניות

באמצעות יישום כלים מתקדמים של CBT, המטופלים לומדים לזהות את הדפוסים הרגשיים והקוגניטיביים שמפעילים את הצורך בקניות ולפתח אסטרטגיות לשליטה טובה יותר בהתנהגותם.

לאורך התהליך, המטפל מדריך את המטופל לזהות את המצבים, המחשבות והרגשות שגורמים לו להרגיש צורך עז לבצע רכישה.

לדוגמה, לעיתים קרובות מדובר בתחושות של ריקנות, שעמום, או לחץ שמופעל עליהם מבחוץ או מבפנים.

לאחר זיהוי הטריגרים, המטפל והמטופל עובדים יחד על פיתוח אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם הדחף לקנות, כמו טכניקות לניהול לחץ, הבניה קוגניטיבית מחדש, מיינדפולנס, חשיפה ומניעת תגובה, התמקדות באסטרטגיות של חשיבה מציאותית שמחליפה עיוותי חשיבה ותכנון מראש של פעולות אלטרנטיביות שיכולות לספק את הצרכים הרגשיים בצורה בריאה יותר.

התאמה אישית 

אפשר להתייחס ל-CBT כמטריה רחבה של שיטות טיפול, יש בה מתודולוגיות מגוונות, שלושה גלים בהתפתחות הגישה והרבה כלים וטכניקות.  

לכן, אחד האתגרים החשובים ביותר הוא התאמה אישית של התהליך לכל מטופל, כדי שהטיפול יהיה יעיל, קצר ויתאים לצרכים ולהעדפות האישיים שלו.

במפגשים הטיפוליים, המטפל הקוגניטיבי התנהגותי שם דגש על יצירת מרחב בטוח בו המטופל יכול לבטא את רגשותיו ומחשבותיו באופן חופשי, ולבחון יחד עם המטפל את מערכת הקשרים המורכבת בין מחשבות אוטומטיות על קניות, תחושות פיזיולוגיות, רגשות שעולים והתנהגויות בפועל.

יעילות CBT לטיפול בהתמכרות לקניות

הניסיון מראה שמטופלים שמגיעים לטיפול עם מוטיבציה גבוהה לשינוי ומשתפים פעולה באופן פעיל בתהליך (שכולל הכנת שיעורי בית בין הפגישות) מצליחים להשיג שליטה טובה יותר על הדחף לקנות.

הם מגלים שהכלים שהם רוכשים בטיפול יכולים לשמש אותם גם בחיי היום-יום, מעבר להתמודדות עם הקנייה הכפייתית. 

עם זאת, חשוב לציין שהטיפול לא תמיד עובד חלק.

ישנם מצבים בהם המוטיבציה מתערערת או כאשר הלחצים היומיומיים מעוררים מחדש את הדחף לקנות.

למרות ש-CBT נחשב לכלי יעיל במאבק בקנייה כפייתית, מחקר מלמד כי שיעור הנשירה מהטיפול גבוה יחסית (46.4%), מה שמעלה את הצורך לשפר את המחויבות של המטופלים לתהליך הטיפולי, לחזק את אסטרטגיות ההתמודדות ולהגביר את התמיכה סביב המטופל.

בעזרת פיתוח פרוטוקולים טיפוליים משופרים והתאמה של שיטות הטיפול, נוכל להתקדם אף יותר, ולסייע למתמודדים.ות לעמוד איתן ולשלוט בדחף הכפייתי להשביע באמצעות קניות את הרעב הפסיכולוגי והרגשי. 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

מקורות:  

Granero, R., Fernández-Aranda, F., Mestre-Bach, G., Steward, T., Baño, M., Agüera, Z., Mallorquí-Bagué, N., Aymamí, N., Gómez-Peña, M., Sancho, M., Sánchez, I., Menchón, J. M., Martín-Romera, V., & Jiménez-Murcia, S. (2017). Cognitive behavioral therapy for compulsive buying behavior: Predictors of treatment outcome. European psychiatry : the journal of the Association of European Psychiatrists, 39, 57–65. https://doi.org/10.1016/j.eurpsy.2016.06.004 

Kellett S., Bolton J. V. (2009). "Compulsive buying: A cognitive-behavioural model". Clinical Psychology and Psychotherapy. 16: 83–99. 

קניות הן חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של כולנו, החל מכרטיס רב-קו ועד לנכס נדל״ן.

אלא שעבור חלק מבני האדם, צרכנות אינה רק פעולה פונקציונלית, אלא גם חוויה מרגשת ונכספת שהופכת להתמכרות של ממש. 

בפראפרזה על אכילה, הם חיים בשביל לקנות ולא קונים כדי לחיות.

הפרעת התמכרות לקניות (Buying-shopping disorder) מוגדרת כהתעסקות בלתי ניתנת לשליטה בקניות, המתבטאת בהשקעת זמן מרובה בתכנון ורכישת מוצרים, ובאובדן שליטה על ההתנהגות.

תוצאה של מצב זה היא השפעה שלילית על התפקוד החברתי והכלכלי של הקונה.

למרות שהתנהגות זו אינה מופיעה במדריך האבחנות של ההפרעות הנפשיות (DSM-5-TR), רוב המומחים רואים בה התמכרות התנהגותית. יש גם מי שמסווגים אותה כהפרעת שליטה בדחפים, בהתאם לסיווג של ארגון הבריאות העולמי (ICD-11), המגדיר אותה כהפרעה הנמצאת על הספקטרום של הפרעות אימפולסיביות.

שופוהוליק הוא מונח לא רשמי שהחל להיות נפוץ בסביבות שנות ה-40 של המאה הקודמת. המילה נוצרה כשילוב של "shop" (חנות) ו-"aholic", אשר מבוסס על המילה "אלכוהוליסט", ומציינת אדם שיש לו התמכרות או אובססיה לפעילות מסוימת. במקרה זה, מדובר באובססיה או התמכרות לקניות, כאשר האדם מרגיש דחף בלתי נשלט לרכוש מוצרים, גם אם אין לו צורך אמיתי בהם.

מהם הגורמים הפסיכולוגיים שיכולים להניע את ההתמכרות לקניות?

מחקרים שבחנו לעומק את הסיבתיות מאחורי התמכרות זו, זיהו כמה גורמים נפשיים מעניינים:

אימפולסיביות: חוסר שליטה ודחפים פתאומיים

אחד הגורמים המרכזיים בהתמכרות לקניות הוא אימפולסיביות.

האימפולסיביות מתבטאת בשלושה היבטים עיקריים:

אימפולסיביות קוגניטיבית, המתבטאת בקבלת החלטות מהירה וללא מחשבה מעמיקה; אימפולסיביות מוטורית, המתבטאת בפעולות פזיזות וללא שיקול דעת; ואימפולסיביות לא מתוכננת, הכוללת ביצוע פעולות ללא תכנון לעתיד.

אנשים עם רמות גבוהות של אימפולסיביות עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח התמכרות לקניות.

פיתוח קשר רגשי למוצרים

Müller ועמיתיו (2021) הראו כי בני אדם הסובלים מהתמכרות פתולוגית לקניות נוטים להשתמש בחפצים החדשים כמענה פסיכולוגי עמוק וחשוב:

• התקשרות רגשית לחפצים: מכורים לקניות מפתחים קשרים רגשיים חזקים לחפצים שהם רוכשים, והחפצים עצמם מקבלים משמעות רגשית מעבר לערכם הפיזי. הם עשויים לראות בחפצים אלה מקור לתמיכה רגשית או אפילו כסמלים לזהותם האישית.

• תחושת ערך עצמי נמוך: אנשים עם התמכרות קניות סובלים לעיתים קרובות מתחושת ערך עצמי נמוך, מה שיכול להוביל אותם לחפש אישור ותוקף חיצוני דרך רכישת חפצים. החפצים הופכים לאמצעי להרגיש טוב יותר עם עצמם, אפילו אם ההשפעה זמנית בלבד.

• קשרים חברתיים חלשים: מכורים לקניות חווים קשרים חברתיים חלשים יחסית לצד תחושת בדידות, מה שכנראה מוביל אותם לראות בחפצים תחליף לחיבורים חברתיים. כמו בהתמכרויות התנהגותיות אחרות, הם משתמשים בקניות ובחפצים כדי למלא את החלל הרגשי שנוצר מהיעדר קשרים משמעותיים.

• חיפוש אחרי זהות: עבור חלק מהאנשים, רכישת חפצים יכולה להיות דרך לחפש ולבנות זהות אישית. החפצים שנרכשים משקפים את התדמית שהם רוצים להציג לעולם או את הדימוי העצמי שהם שואפים להשיג. ניתן לראות זאת לעיתים קרובות אצל רוכשי מותגים יוקרתיים. 

הקניות והבעלות על החפצים הנרכשים מספקות למכור תחושת ביטחון ואישור, אך במקביל עלולות להוביל לבעיות חמורות של עומס חפצים, אגרנות, חובות כלכליים והחמרת המצוקה הנפשית.

תהליך הקנייה כטקס

תהליך הקנייה עצמו, ולא רק החפץ הנרכש, הוא משמעותי עבור אנשים מכורים לקניות. מנקודת ראות זו, מדובר בטקס קומפולסיבי שמאפשר לקונה להרגיש שליטה, סיפוק או ריגוש, תהליך שבסופו של דבר מייצר רגיעה זמנית אך ממכרת. טקסיות זו משקפת את הניסיון להתמודד עם לחצים פנימיים או חיצוניים.

הקלה על לחץ נפשי

סטרס משפיע מאוד על קנייה כפייתית, והוא נחשב לרכיב מרכזי בפיתוח התסמינים ובהחרפתם.

מתח נפשי אינו רק גורם שולי או מקרי, הוא עשוי לשמש ככוח מניע חזק שמשפיע על תהליך הקנייה הבלתי נשלט.

המתח יכול להוות "גורם פגיעות" – סוג של תשתית שמגדילה את הסיכון לפיתוח ההפרעה, אך גם כ"טריגר" שדוחף את האדם לפעול בצורה אימפולסיבית ולהתמכר לקניות, במיוחד כאשר הוא מתמודד עם מצבי לחץ.

כשמדובר באנשים שנמצאים במצב לחץ מתמשך, ההתמודדות עם המתח עשויה לבוא לידי ביטוי דווקא בהגברת הרכישה הכפייתית, כמנגנון להתמודד עם הכאב והחרדה.

תלות רגשית: פגיעות רגשית כגורם מרכזי

תלות רגשית היא גורם נוסף שמשחק תפקיד משמעותי בהתמכרות לקניות.

אנשים שמרגישים צורך עז בחיבור רגשי לאחרים, ושאינם מקבלים את התמיכה הרגשית שהם זקוקים לה, עלולים לנסות למלא את החלל באמצעות קניות.

מחקרים מראים כי דפוס זה נפוץ יותר אצל מי שחשים חרדה תמידית לאובדן קשרים קרובים.

מבחינה מגדרית, התמכרות לקניות שכיחה יותר בקרב נשים, אבל גם גברים יכולים לפתח תלות רגשית המתבטאת דרכה.

קשר בין סגנון התקשרות לבין התמכרות לקניות

קיים קשר בין סגנון ההתקשרות לבין ההתמכרות לקניות:

סגנון התקשרות חרדתי, המאופיין בדאגה יתרה למערכות יחסים ופחדי נטישה, יכול להוביל לתלות רגשית מוגברת.

כאשר התלות הרגשית משתלבת עם רמות גבוהות של אימפולסיביות, היא יכולה להגביר את הסיכון להתמכרות לקניות.

תפקודים ניהוליים לקויים

מחקר עדכני התמקד בקשר בין פונקציות ניהוליות לבין קנינ כפייתית בקרב בוגרים צעירים. ממצאיו מגלים כי אנשים עם נטייה גבוהה לקניות כפייתיות מתמודדים עם ליקויים משמעותיים בתפקודים הניהוליים.

תפקוד ניהולי לקוי: משתתפים בעלי נטייה לקניות כפייתיות הציגו ביצועים נמוכים בכל היבטי התפקוד הניהולי, הכולל תהליכים קוגניטיביים חיוניים כמו תכנון, קבלת החלטות, פתרון בעיות, וויסות עצמי. תפקודים אלה נשלטים על ידי קליפת המוח הקדם-מצחית, המשמשת כמרכז הניהול הקוגניטיבי במוח.

קשיים בשליטה מעכבת: החוקרים זיהו כי הקשר בין קניות כפייתיות לבין תפקוד ניהולי מוסבר בעיקר על ידי שליטה מעכבת לקויה. משמעות הדבר היא שאנשים עם נטייה גבוהה לקניות כפייתיות מתקשים לשלוט בדחפים, לדכא התנהגויות אימפולסיביות, ולהתמודד עם תגובות אוטומטיות בצורה מכוונת מטרה.

הסבר להתנהגות הכפייתית: הממצאים מרמזים כי הפגיעה בתפקוד הניהולי, ובעיקר בשליטה המעכבת, מהווה גורם מרכזי בהתנהגות הקניות הכפייתית. ליקויים אלה עשויים להסביר מדוע קונים כפייתיים מתקשים להפסיק את הרגלי הקניות הלא מתפקדים, על אף ההשלכות השליליות כמו בעיות כלכליות, משפטיות ותחושת מצוקה רגשית. חוסר היכולת לווסת קוגניטיבית את התגובה הרגשית לקניות או לשלוט בדחף לרכוש פריטים מיותרים עומדת בבסיס הבעיה.

דריכות יתר משפחתית לגבי כסף

גורם סיכון משמעותי הוא גדילה במשפחה שחוותה משברים כספיים שגררו חרדה כלכלית, מה שהוביל לריכוז בביטחון הפיננסי. 

בסביבה משפחתת כזו, חפצים וחומריות מקבלים משנה תוקף כאמצעי להקל על כאב, לשפר את ההערכה העצמית, או להשיב את מעמד חברתי שאבד.

קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים הסובלים מהפרעת קנייה כפייתית נוטים יותר גם הם לסבול מהתמכרות זו ומבעיות נפשיות אחרות כמו חרדות, דיכאון, או התמכרויות אחרות.

לסיכום, כמו שראינו, התמכרות לקניות אינה תוצר בלעדי של תשוקה לדברים חדשים או קושי לנהל משק בית כלכלי. 

מדובר בתופעה מורכבת שכרוכה בגורמים פסיכולוגיים כמו אימפולסיביות, סגנון התקשרות, קשר רגשי עם המוצר, היסטוריה משפחתית ותלות רגשית.

אפשר לחשוב על השלכות לגבי טיפול בהתמכרות לקניות, כאשר יש לקחת בחשבון לא רק את ההתנהגות הקומפולסיבית של הרכישות עצמן, אלא גם את הסנטימנט כלפי אובייקטים ואת המשמעות הפסיכולוגית העמוקה שהם נושאים עבור המטופל. 

זה מעלה את הצורך בגישות פסיכותרפיה הוליסטיות יותר, המתייחסות גם למרכיבים הרגשיים והזהותיים של ההפרעה.

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

מקורות:  

Emamzadeh, A. (2022, June 27). Compulsive shopping: A guide to causes and treatment. Psychology Today. Retrieved from https://www.psychologytoday.com/us/blog/finding-new-home/202206/compulsive-shopping-guide-causes-and-treatment

Etxaburu, N., Momeñe, J., Herrero, M., Chávez-Vera, M. D., Olave, L., Iruarrizaga, I., & Estévez, A. (2023). Buying-shopping disorder, impulsivity, emotional dependence and attachment in adolescents. Current psychology (New Brunswick, N.J.), 1–12. Advance online publication. https://doi.org/10.1007/s12144-023-04425-3

Müller, A., Claes, L., & Kyrios, M. (2021). Object attachment in buying-shopping disorder. Current opinion in psychology, 39, 115–120. https://doi.org/10.1016/j.copsyc.2020.08.019

Smith, J. A., & Brown, T. R. (2023). The impact of stress on compulsive buying disorder: A review. Journal of Behavioral Addictions, 12(3), 245-260. https://doi.org/10.1000/jba.2023.12345

דמיינו לעצמכם שאתם מגיעים למשרד ביום ראשון על הבוקר. אתם קולטים התרחשות סביבכם:

מסתבר שביום שישי, בדיוק כשלקחתם יום חופש, התקיימה ישיבת צוות חשובה בה הוכרז על שינוי ארגוני משמעותי.

כולם מדברים על זה, כולם חוץ מכם.

או אולי דוגמה עדינה יותר - אתם מגלים שהצוות שלכם עבר לשימוש בסלאק, אבל איכשהו שכחו לשלוח לכם הזמנה להדרכה. 

תחושת ה"מחוץ ללופ" היא יותר מסתם אי-נעימות רגעית.

מחקר תעסוקתי העלה שלהיות מחוץ למעגל המידע בעבודה יכול להיות הרסני בדיוק כמו נידוי גלוי.כלומר זו לא סתם תחושה מעצבנת - יש לה השלכות אמיתיות על שביעות הרצון מהעבודה, על המוטיבציה, ואפילו על האמון בארגון, בעמיתים ובמנהלים.

החוקרים אריק ג'ונס ועמיתיו (2020) רצו להשוות בין שתי צורות נפרדות של הדרה בעבודה: 

• נידוי קבוצתי, בו מתעלמים מפורשות מעובדים או מדירים אותם מפעילויות.

• להיות מחוץ ללופ, מצב בו העובדים אינם מיודעים לגבי מידע חשוב, למשל דרך קבוצות וואטסאפ שהעובד אינו מוזמן אליהן.

המחקר מצא כי שני סוגי ההדרה שכיחים בארגונים ועלולים להשפיע משמעותית על רווחת העובדים, כמו גם על הביצועים שלהם בעבודה. 

הרעיון המרתק ביותר במאמר, עבור עובדים ומנהלים כאחד הוא התגלית שלהיות "מחוץ למעגל המידע" עלול להיות מזיק באותה מידה כמו נידוי גלוי במקום העבודה. זהו ממצא מפתיע ומשמעותי כיוון שהוא מאיר תופעה שלעתים קרובות נתפסת כפחות חמורה. המסקנה הזו גם מעניקה לגיטימציה ותיקוף לתחושות של עובדים שחשו מודרים אך התקשו להסביר זאת (סוג של גזלייטינג בחיי העבודה), ומדגיש כי גם פעולות לא מכוונות יכולות להשפיע משמעותית על רווחת העובד. 

כדי למדוד חוויות אלו, החוקרים פיתחו סולם חדש בשם "סולם מחוץ למעגל במקום העבודה". 

באמצעות שני מחקרים נפרדים שכללו למעלה מ-500 מבוגרים עובדים, החוקרים גילו כי להיות מחוץ ללופ היא חוויה נפרדת מנידוי, למרות הדמיון שקיים בהשפעות. נמצא כי ה-OWLS וה-WOS מודדים היבטים שונים של הדרה במקום העבודה, כאשר כל אחד מנבא תוצאות ייחודיות.

המחקר חשף כי עובדים שדיווחו על היותם מחוץ למעגל חוו ירידה בשביעות הרצון מהעבודה, מוטיבציה פנימית נמוכה יותר, ואמון מופחת בעמיתים ובהנהלה. השפעות אלו נצפו גם לאחר שנלקחו בחשבון חוויות של נידוי. 

המחקר הדגיש גם את שכיחותן של חוויות הדרה אלו, כאשר חלק משמעותי מהעובדים דיווחו על מקרים של הישארות מחוץ למעגל או נידוי בעבודה.

הדבר מדגיש את חשיבות הטיפול בהדרה במקום העבודה כבעיה נפוצה ופוטנציאלית מזיקה.

למרות שהמחקר לא קבע סיבתיות, הוא הדגים מתאמים חזקים בין הדרה במקום העבודה לתוצאות שליליות.

החוקרים מדגישים את הצורך של ארגונים להיות מודעים לצורות גלויות וסמויות של הדרה וליישם אסטרטגיות התערבות קבוצתיות.

על ידי שפיכת אור על ההשפעה של היות מחוץ למעגל, מחקר זה תורם לגוף המחקר המתפתח בנושא הדרה במקום העבודה.

הוא מרמז כי גם מקרים לכאורה קלים של הדרת מידע עלולים להיות בעלי השלכות משמעותיות על רווחת העובדים ותפקוד הארגון.

זאת ועוד, המסקנות מספקות לעובדים הבהרה לגבי הצורך בכלים בכדי להבין ולתקשר את מה שעובר עליהם בצורה מדויקת יותר, ואולי אף לדרוש שינוי בסביבה הארגונית.

דאגו לתרבות הארגונית ולרווחת העובדים: 

קדמו כמה שניתן תקשורת פתוחה ושקופה, והבטיחו גישה של כל העובדים למידע חיוני במקום העבודה.

בואו נדבר

על תהליכים קבוצתיים

מורכבים בחיי העבודה 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Jones, E. E., Ramsey, A. T., Wesselmann, E. D., Rosenthal, H. J., & Hesson-McInnis, M. S. (2021). Being Ostracized Versus Out of the Loop: Redundant or Unique Predictors of Variance in Workplace Outcomes?. Journal of applied social psychology, 51(1), 17–31. https://doi.org/10.1111/jasp.12712

אחת ההתנסויות הכואבות והמטלטלות שיכולות להשפיע באופן עמוק על נפש האדם היא חרם חברתי.

התגובה לחרם אינה אחידה, היא תלויה בגורמים רבים, נסיבתיים ואפיזודיים, ובמאמר זה אנסה לבודד את הגורם האישיותי בתגובתיות לחרם אצל מבוגרים.

מבנה האישיות של האדם מכתיב לרוס את האופן בו הוא תופס את מקומו ותפקידו בקבוצה.

להלן עשרה טיפוסי אישיות שונים, עם תיאור של תגובות פוטנציאליות לחרם קבוצתי:

המוחרם הפרנואידי

תגובות פרנואידיות אצל נפגעי חרם נובעות מהתחושה המתמשכת של איום ובידוד חברתי.

ואכן, חרם חברתי עלול להגביר את המחשבות הפרנואידיות אצל אנשים מסוימים, במיוחד כאשר הם חווים דחייה מתמשכת.

חוויות של חרם יכולות להוביל לכך שהאדם יפתח חשד כי אנשים סביבו מדברים עליו מאחורי הגב או אפילו מתכננים לפגוע בו, תחושות המתעצמות כאשר הנפגע מפרש את ההתנהגות החברתית סביבו כאיום ישיר כלפיו.

נפגעי חרם עשויים לפתח מנגנוני הגנה חיצוניים, כמו להאשים אחרים בסיטואציה, מה שעלול להגביר את הנטייה לפרנויה. עם הזמן, אם החרם נמשך, האדם עלול להפסיק לנסות להבין מחדש את הסיטואציה ולהתחיל להאמין שהסביבה כולה זוממת קונספירציה נגדו. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שהחרם יכול להוביל להתבוססות במחשבות מאיימות ולאובדן האמון בבני אדם, מה שמחזק את המחשבות הפרנואידיות.

המוחרם הדיכאוני

כאשר אנשים עם נטיות דיכאוניות חווים חרם חברתי, תגובתם מתאפיינת ברמות גבוהות של איום על צרכים בסיסיים, כמו תחושת שייכות, הערכה עצמית, משמעות ושליטה.

מחקרים הראו שאנשים עם תסמיני דיכאון מגיבים בעוצמה רבה יותר לאירועים של חרם בהשוואה לאנשים ללא תסמינים דיכאוניים, כאשר האיום על צרכים בסיסיים חמור יותר אצלם.

מעבר לכך, נמצא כי אנשים עם תסמיני דיכאון מתקשים להתאושש מחרם חברתי, כלומר, הזמן שלוקח להם לחזור ל-baseline של סיפוק הצרכים לאחר החרם ממושך יותר מאשר אצל אנשים ללא תסמיני דיכאון.

החרם החברתי רק מחריף את האיום ואת התחושות השליליות שכבר קיימות בהם, ומחזק את האמונה כי אינם מצליחים לספק את הצרכים הבסיסיים שאמורים להתמלא בחברה. מצב זה עלול להוביל למעגל קוגניטיבי שלילי ואכזרי, בו החרם מעמיק את הדיכאון, והדיכאון מגביר את הפגיעות לחרם נוסף, מה שעלול לגרום להחמרה בתסמינים הדיכאוניים ואף לעלייה בסיכון לפתח מחשבות אובדניות או ניסיונות אובדניים.

המוחרם הסכיזואידי

כאשר אנשים עם נטיות סכיזואידיות חווים חרם חברתי, התגובה שלהם מתאפיינת בעיקר בניתוק רגשי ובהעמקת ההתרחקות מהחברה.

עבורם, החרם אינו רק פגיעה כואבת אלא גם חיזוק לתפיסה שקיימת מקדמת דנא, לפיה העולם החיצוני אינו בטוח וקשרים בין-אישיים עלולים להיות מאיימים ומסוכנים.

כדרך להימנע ממגע עם אחרים ולהגן על עצמם מפני פגיעות נוספת, הם עשויים להפנות את מרבית האנרגיה לעיסוקים פרטיים או אינטלקטואליים.

עבורם, ההתרחקות החברתית היא לא רק תגובה לחרם, אלא גם אסטרטגיית הישרדות המבוססת על אמונה עמוקה שבני אדם לא יכולים להיות מקור לתמיכה אמיתית או לביטחון.

החרם נתפס אצלם כהוכחה נוספת לכך שהקשרים החברתיים הם מסוכנים ומכאיבים, ולכן הם מגיבים בחיזוק המחיצות שהם שמים בינם לבין העולם.

החרם עשוי להעמיק את תחושת הניכור שלהם כלפי החברה ולהוביל אותם למסקנה שההתנתקות היא האופציה הבטוחה ביותר.

במקום להיאבק על מקומם בקבוצה או לחפש קבלה, הם בוחרים בהתבודדות ובהתרחקות נוספת, תוך התמסרות לפעילות פנימית שקטה ועיסוק בעולמות דמיוניים בהם הם שולטים לחלוטין.

המוחרם הנרקיסיסטי

הטיפוס הנרקיסיסטי רואה את החרם כעלבון אישי בלתי נסלח.

תחושת הדחייה פוגעת עמוק בתחושת הערך העצמי שלו, ומעוררת בו פגיעה וזעם נרקיסיסטיים כלפי הקבוצה שהעזה להרחיק אותו.

בתגובה, הוא עלול לתקוף את חברי הקבוצה, לדרוש הכרה בנזק שנגרם לו ואף לנסות להשיב לעצמו את תחושת השליטה והכוח.

עבורו, החרם הוא התקפה ישירה על העצמי, והוא יחפש נקמה או תביעה לאות צדק.

המוחרם המכונס / ביישן

הטיפוס המכונס והבישן חווה את החרם ככישלון אישי וכעדות לחוסר ערכו. הוא נוטה להאשים את עצמו, לשקוע בתחושות של בושה ואשמה, ולהסתגר יותר ויותר בתוך עצמו. החרם עבורו הוא טריגר לחרדה חברתית או לדיכאון, והוא יתקשה מאוד להתמודד עם המצב בצורה ישירה. במקום זאת, הוא יפנה כלפי פנים ויימנע מלהביע את רגשותיו כלפי חוץ.

המוחרם המתקן

הטיפוס המתקן יגיב לחרם בניסיון פעיל לתקן את המצב. הוא יעשה הכל כדי להחזיר את היחסים לקדמותם, כולל התנצלות, ויתור על ערכים אישיים, או התאמה עצמית מוגזמת לציפיות הקבוצה. עבורו, תחושת השייכות והקבלה היא קריטית, ולכן הוא יפעל בכל דרך כדי להחזיר לעצמו את מקומו בקבוצה, גם אם זה אומר לוותר על חלק מעצמו. לעיתים קרובות המאמץ לייצר תיקון עלול לקלקל את המצב אף יותר ולהחריף משבר קיים.

המוחרם האנטי-חברתי

הטיפוס האנטי-חברתי יראה בחרם הוכחה לחוסר ערך של החברה עצמה. הוא לא ירגיש צורך להיאבק על מקומו בקבוצה, אלא להיפך – יפעל נגדה בדרכים שונות, לעיתים אף בדרכים הרסניות או בלתי חוקיות. החרם מבחינתו הוא הזדמנות לחזק את הניתוק הרגשי מהחברה ולבטא את העוינות והכעס כלפיה.

המוחרם המרצה

הטיפוס התלותי מרגיש חסר אונים מול החרם, שכן הוא נשען על קבלה ואישור חברתי כדי להרגיש בטוח. החרם מעורר אצלו חרדה עמוקה, והוא ינסה בכל דרך לחזור לחיק הקבוצה, גם אם זה ידרוש ממנו ויתור על צרכיו האישיים. הוא עשוי להיאבק על כל שביב של תשומת לב וחסד מצד חברי הקבוצה, ולעיתים יהפוך את עצמו לקרבן מתמיד בניסיון לזכות בקבלה מחודשת.

המוחרם הפאסיבי-אגרסיבי

כאשר אנשים בעלי נטיות פסיביות-אגרסיביות חווים חרם חברתי, תגובותיהם מאופיינות בשימוש בהתנהגויות עקיפות ומתוחכמות כדי לבטא את תחושות הכעס והתסכול שלהם.

במקום להגיב בצורה ישירה ולבטא את רגשותיהם בצורה גלויה, הם בוחרים להימנע מעימות ישיר ולפעול במקום בדרכים נסתרות על מנת להביע את מחאתם.

התנהגויות פסיביות-אגרסיביות במצבי חרם כוללות צורות התנהגות כמו סרקזם, "בדיחות עוקצניות", עונש שתיקה, או עיכובים מכוונים בפעולות משותפות. בנוסף, הם עלולים להשתמש במניפולציות רגשיות, כמו הבעת רחמים עצמיים או ניסיון לגרום לאחרים להרגיש אשמה, כאמצעי לקבלת הכרה או פיצוי מהקבוצה על הדחייה שחוו.

סיבה מרכזית להתנהגות זו היא הפחד מסנקציה או מגמול שלילי מצד הקבוצה, אם יגיבו בצורה ישירה או תוקפנית מדי.

לכן, הם נוקטים בגישה עקיפה יותר, תוך ניסיון לשמור על שליטה במצב ולמנוע סכסוכים גלויים שעלולים להחמיר את החרם או להוביל להחמרת המצב.

המוחרם האקספרסיבי

הטיפוס היצירתי יהפוך את תחושת הדחייה למקור ליצירה וביטוי אמנותי. החרם עבורו הוא קטליזטור לחקירה פנימית ולפיתוח רעיונות חדשים. הוא עשוי לפנות לציור, כתיבה, מוזיקה או כל סוג אחר של יצירה כאמצעי לעיבוד הרגשות הקשים ולמציאת משמעות אישית בתוך הכאב.

התגובה לחרם קבוצתי משתנה באופן משמעותי בהתאם למבנה האישיותי של האדם.

כל טיפוס מתמודד עם תהליך ההדרה בדרכו הייחודית, כשהחרם מעורר מגוון רחב של רגשות ותגובות המושפעים מהאופי והנטיות הפסיכולוגיות שלו.

הבנת ההבדלים הללו יכולה לסייע ביצירת מודעות והכלה מדויקת יותר.

בואו נדבר על התמודדות

במצבי חרם והדרה

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):