סינדרום ילד הזהב הוא תופעה דינמית מורכבת שמשפיעה על דינמיקות משפחתיות.

היא מתרחשת כאשר הורים מעניקים העדפה קיצונית לאחד הילדים, תוך יצירת מערכת של ציפיות וזכויות-יתר סביבו.

תופעה זו נפוצה במיוחד במשפחות עם הורה/ים בעל נטיות נרקיסיסטיות.

אם אתה "ילד הזהב", אתה מקבל יחס מיוחד. למשל, תמיד תקבל את החלק הגדול ביותר מהעוגה, או שלא יענישו אותך על דברים שהאחים שלך נענשים עליהם. זה נשמע טוב, נכון? אבל יש לזה מחיר.

אתה מרגיש לחץ גדול להצליח בכל דבר. זה כאילו אתה חי על במה וכולם מסתכלים עליך כל הזמן. אתה עלול להפוך למישהו שרוצה להיות מושלם בכל דבר ולא מסוגל ליהנות מהדרך. למשל, אתה יכול להרגיש שציון 92 הוא כישלון, או שאתה לא יכול ליהנות ממשחק פיפא כי אתה חייב תמיד לנצח.

הילד המוזהב מתבגר, ועם השנים יכול לחיות עם רגשות אשם ומרחק כלפי האחים שלך. בילדות הם הפכו לפעמים ל"שעירים לעזאזל" במשפחה - אלה שתמיד מאשימים אותם כשמשהו לא בסדר. 

אחד הדברים הקשים ביותר הוא למצוא מי אתה באמת. קשה לך להבדיל בין מה שאתה רוצה לבין מה שההורים שלך רוצים ממך. למשל, אתה עלול לשאול את עצמך: "האם בחרתי ללמוד רפואה כי אני באמת רוצה, או כי ההורים שלי רצו את זה?"

כשאתה גדל, אתה עלול להתמודד עם בעיות כמו חרדה, דיכאון, וקושי ביצירת קשרים טובים עם אנשים. לפעמים, אתה אפילו עלול להתנהג כמו ההורה הנרקיסיסט שלך.

גם אם נמשחת בלי בחירה ילד הזהב, יש דרכים להשתנות ולחתור אל האמצע.

טיפול פסיכולוגי יכול לעזור, הוא נותן מרחב בטוח להבין את המשפחה שלך ואת מה שקרה בה.

בטיפול ניתן ללמוד למשל:

1. להכיר את עצמך טוב יותר.

2. ללמוד להציב גבולות בריאים.

3. לבנות זהות נפרדת משלך.

למרות הקשיים, הרבה אנשים מצליחים לצמוח מהתפקיד הזה.

הם לומדים להכיר את עצמם באמת, ליצור קשרים עמוקים עם אחרים, ולמצוא איזון בין מה שאחרים רוצים לבין מה שהם רוצים בעצמם.

כמו תמיד, הצעד הראשון הוא להבין שיש דבר כזה "סינדרום ילד הזהב" ולהיות מודע לתופעה.

אם אתה מתחיל להתווכח עם נרקיסיסט, אתה נגרר לעולם הרעיל שלו.

אבל אם לא תגיד כלום, אתה הולך ומאבד גובה.

אז מה עושים? יש טכניקה שנקראת "סלע אפור" שעוזרת לנטרל נרקיסיסטים.

תחשוב על זה ככה:

איך היית מתנהג בדינמיקה עם מישהו מעצבן בעבודה כשאתה רוצה להישאר ב-zone שלך? 

אתה לא נכנס לזה רגשית, נשאר רגוע ולעניין, ולא נגרר לויכוח מתלהם.

רוב הנרקיסיסטים זקוקים לתגובה רגשית, זה מזין את הצורך שלהם בדרמה ומנפח תחושת כוח.

כשאתה לא מאפשר להם את התגובה הרגשית הזו, הם מאבדים בסוף עניין והולכים לחפש מישהו אחר להציק לו.

ניתוק רגשי והסלע האפור

טכניקת הסלע האפור דומה במידה רבה לטכניקת הניתוק הרגשי.

בשתי הטכניקות, המטרה היא לשמור על תגובות מינימליות ולא רגשיות כלפי האדם התוקף. הניתוק הרגשי כולל שמירה על גבולות ברורים, הימנעות מהבעת רגשות חזקים או תגובות שמעודדות את המניפולטור. בכך, הקורבן מקשה על התוקף להשיג שליטה והשפעה עליו, ומקטין את ההזדמנויות למניפולציה רגשית.

שתי הטכניקות מסייעות להגן על הבריאות הנפשית והרגשית של הקורבן, ומאפשרות לו לשמור על תחושת שליטה עצמית ביחסים.

חשוב לציין ששימוש בטכניקות אלו מחייב מודעות ויכולת לשמור על עקביות רגשית והתנהגותית, אבל המסר עובר היטב בסופו של תהליך.

במאמץ היחלצות ממערכת יחסים עם נרקיסיסט, חשוב להבין שההתנתקות הרגשית היא תהליך אישי ואין פתרון אחיד לכולם.

השלב הראשון והחשוב ביותר הוא להכיר בכך שאתה נמצא במערכת יחסים רעילה ושהגיע הזמן לצאת ממנה. ההבנה הזו היא קריטית לתנועה קדימה. אחריה, חשוב להתרחק פיזית מהנרקיסיסט כדי למזער את ההשפעה השלילית שלו, וזה כולל חסימה ברשתות החברתיות.

מציאת תמיכה מחברים, בני משפחה או אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולה לעזור להתמודד עם הרגשות הכואבים שיכולים להופיע במקביל להקלה.

בנוסף, חשוב להתמקד בטיפול עצמי ולהשקיע בבריאות הנפשית והפיזית, באמצעות פעילות גופנית, תזונה נכונה ומדיטציה.

הגדרת גבולות ברורים עם האדם הנרקיסיסט ואל תאפשר לו לחדור לחייך היא גם חלק חשוב מהתהליך.

תיעוד אירועים חשובים במערכת היחסים יכול למנוע מניפולציות ועיוות המציאות מצד הנרקיסיסט, בהווה ובעתיד.

כמו כן, חשוב להבטיח עצמאות כלכלית במידת הצורך כדי למנוע שליטה כלכלית מצד הנרקיסיסט.

חיזוק הביטחון העצמי והערך העצמי שלך הוא שלב נוסף, כמו גם פתיחת עצמך לקשרים בריאים וחיוביים.

חשוב ללמוד מהניסיון - היה זהיר ובחר בקפידה את האנשים שאתה מכניס לחיים.

נרקיסיזם הוא תכונה אישיותית שמתארת אדם המתמקד בצורה מוגזמת בעצמו, ושואף לצרוך אהבה והערכה מהסביבה בכמות גדולה.

אנשים בעלי נטייה נרקיסיסטית מפתחים לעיתים קרובות תחושת ערך עצמי מנופחת ומחפשים כל הזמן תשומת לב, אישור והכרה מאחרים.

נרקיסיזם עשוי להביא אנשים אלה להראות ביטחון עצמי מופרז, אך מתחת לפני השטח, לעיתים קרובות מסתתרת תחושת חוסר ביטחון עמוק.

מאפיין מרכזי נוסף של נרקיסיזם הוא חוסר אמפתיה כלפי הזולת – כלומר, קושי להרגיש את רגשותיהם של אחרים או להבין את נקודת מבטם.

הנרקיסיסט מרגיש צורך מתמיד להיות במרכז תשומת הלב, וכאשר אינו זוכה אישור לו הוא מצפה מהסביבה, הוא עלול להגיב בזעם, תסכול ותוקפנות סמויה.

פרופיל אישיותי זה אינו מוגבל לצורה אחת – ישנם אנשים שיכולים להראות מאפיינים נרקיסיסטיים ברמות שונות ובאופנים שונים. לדוגמה, חלק מהאנשים יפגינו את הנרקיסיזם בצורה גלויה ובוטה, בעוד שאחרים יביעו זאת בצורה יותר סמויה ועדינה.

עם זאת, לא משנה איך הנרקיסיזם מופיע, הוא משפיע לרעה על מערכות יחסים, מצית קונפליקטים ופוגע ביכולת של המתמודד לתפקד בצורה בריאה ומיטיבה במערכות יחסים חברתיות, מקצועיות ואינטימיות.

כאשר מדובר בנרקיסיזם קיצוני, המאפיינים יכולים להפוך לפתולוגיים ולהתפתח לכדי הפרעת אישיות נרקיסיסטית, שהיא מצב קליני שבו התנהגויות נרקיסיסטיות הופכות לבעיה חמורה יותר המשפיעה על התפקוד היומיומי של האדם.

כאשר מאבחנים נרקיסיזם, משתמשים בשאלונים ומבחנים פסיכולוגיים בתהליך אבחון פסיכודיאנוסטי מתמשך, שנועדו להעריך את רמת הנרקיסיזם ותכונות אישיות רבות אחרות.

אחת הדרכים הנפוצות למדוד נרקיסיזם היא באמצעות סולם חד-פריט שנקרא SINS, או Single-Item Narcissism Scale. 

מהו שאלון נרקיסיזם עם פריט יחיד (SINS)?

שאלון SINS נועד להעריך נרקיסיזם כתכונה כוללת והוא מתמקד בעיקר בהיבטים השליליים של התכונה.

בניגוד לכלים אבחוניים אחרים, סולם זה לא מבחין בין סוגי נרקיסיזם שונים, כמו נרקיסיזם גרנדיוזי (גלוי) ונרקיסיזם פגיע (סמוי).

תכונות שנמדדות על ידי סולם SINS

מצב רגשי חיובי ושלילי

אנשים עם ציונים גבוהים בסולם SINS נוטים לחוות גם רגשות חיוביים כמו אקסטרוברסיה (מוחצנות), אך גם רגשות שליליים כמו כעס, בושה, אשמה ופחד.

רמות אמפתיה

ציונים גבוהים בסולם SINS קשורים לרמות נמוכות יותר של אמפתיה, הן מבחינה רגשית והן מבחינה קוגניטיבית.

התנהגות חברתית

אנשים בעלי ציונים גבוהים בסולם SINS מפגינים לרוב התנהגות פחות פרו-חברתית (כלומר, עזרה לזולת) כאשר תחושת הערך העצמי שלהם מאוימת. הם נוטים גם לקחת סיכונים גדולים יותר ולהפגין תוקפנות.

הערכה עצמית

הקשר בין נרקיסיזם להערכה עצמית אינו חד-משמעי. בעוד שחלק מהמחקרים מראים קשר חיובי, מחקרים אחרים לא מוצאים קשר ברור או מוצאים קשר שלילי.

למרות זאת, חשוב לזכור כי סולם SINS מודד נרקיסיזם בצורה כללית ולא נותן תשובות מעמיקות על כל סוגי הנרקיסיזם, לכן במקרים מסוימים מומלץ לשלב כלים נוספים לצורך הערכה מקיפה יותר.

השאלון נועד להיות כלי פשוט ומהיר להערכת נרקיסיזם, במיוחד במצבים בהם אין אפשרות להשתמש בכלים מורכבים יותר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Konrath, S., Meier, B. P., & Bushman, B. J. (2014). Development and validation of the Single Item Narcissism Scale (SINS). PloS one, 9(8), e103469. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0103469

דיכאון הוא מצב נפשי מורכב המשפיע על מגוון היבטים בחיי האדם, כולל הרגשה כללית, מצב רוח ותפקוד יומיומי. אחד מהתסמינים המרכזיים של דיכאון הוא אנהדוניה – קושי לחוות הנאה מפעילויות שבעבר הסבו שמחה, כולל אכילה.

מחקרים מצביעים על כך שדיכאון יכול להשפיע על חוש הטעם שלנו ולגרום לכך שהאוכל לא ירגיש טעים כמו בעבר.

איך דיכאון משפיע על תחושת הטעם?

במחקר משנת 2018 נמצא כי אנשים הסובלים מדיכאון עשויים לחוות שינוי בתפיסת הטעם. לפי המחקר, אנהדוניה עלולה להיות אחד הגורמים המרכזיים לכך – אנשים שמאבדים את היכולת להרגיש הנאה עשויים להרגיש שהאוכל פחות טעים, שכן הדיכאון פוגע במרכז ההנאה במוח. במחקר נוסף שנעשה בקרב אוכלוסייה מבוגרת, נמצא כי שכיחות השינוי בחוש הטעם בקרב אנשים הסובלים מדיכאון הייתה גבוהה כמעט פי שניים מאשר באוכלוסייה הכללית.

שינויים בתיאבון

דיכאון משפיע גם על התיאבון שלנו. לפי מחקר מ-2020, כמעט מחצית מהאנשים עם דיכאון סובלים מירידה בתיאבון, ובשליש מהמקרים הירידה כל כך חמורה שהיא גורמת לירידה במשקל. מצד שני, ישנם גם אנשים שחווים עלייה בתיאבון ודווחו על עלייה במשקל. ההבדלים הללו קשורים לשינויים ברמות הורמוני הלחץ (כמו קורטיזול), בתגובתיות למזון במוח, וכן למערכות החיסון והמטבוליזם.

תסמינים גופניים של דיכאון

לדיכאון יש תסמינים גופניים, הוא לא משפיע רק על המצב הנפשי אלא גם מתבטא בגוף.

בין התסמינים הגופניים השכיחים: עייפות, כאבי ראש, בעיות עיכול, ירידה באנרגיה, חוסר שקט וקושי בשינה. אלו יכולים להשפיע גם על חוויית האכילה והתיאבון.

איך להתמודד עם ירידה בתיאבון ובחוש הטעם?

כדי להתמודד עם ירידה בתיאבון ודיכוי חוש הטעם, ישנן מספר דרכים מומלצות:

• שינוי בהרגלי האכילה: במקום לאכול שלוש ארוחות גדולות ביום, אפשר לנסות לאכול מספר ארוחות קטנות או נשנושים.

• פעילות גופנית: פעילות גופנית יכולה לעורר את התיאבון, גם אם מדובר בהליכה קצרה לפני הארוחה.

• הימנעות מעישון ואלכוהול: עישון ושתיית אלכוהול עשויים להחמיר את פגיעת חוש הטעם, ולכן מומלץ לנסות להפחית את השימוש בהם.

• שימוש בתבלינים: כדי להוסיף טעם לאוכל, כדאי להשתמש בתבלינים, חומץ או מיץ לימון.

מתי לפנות לייעוץ מקצועי?

אם אתם חווים ירידה משמעותית בתיאבון או ירידה במשקל, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי. טיפול מוקדם יכול לסייע להקל על התסמינים ולהחזיר את חוויית האכילה למצב תקין. דיכאון הוא מצב בר-טיפול, וככל שמתחילים בטיפול מוקדם יותר, כך הסיכוי להצלחה גבוה יותר.

דיכאון משפיע על כל היבט בחיי האדם, כולל על חוויות בסיסיות כמו אכילה. הבנה של ההשפעות הללו יכולה לעזור להתמודד עם התסמינים ולמצוא דרכים לשיפור איכות החיים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

West, M. (2022, November 14). How depression affects taste and appetite. Medical News Today.  https://www.medicalnewstoday.com/articles/depression-food-doesnt-taste-good

טיפול בהעלאת זיכרונות הוא שיטה טיפולית המיועדת לשיפור רווחתם הנפשית של אנשים באמצעות העלאת זיכרונות מעברם, במטרה לעבד אותם ולחזק תחושות חיוביות.

טיפול זה מצוי בשימוש נרחב בקרב אוכלוסיות שונות, ובייחוד בקרב קשישים, כחלק מתהליך של קבלת הזקנה ושיפור איכות החיים.

הטיפול מתמקד בעיבוד החוויות האישיות של המטופל ויכול להתבצע במסגרת פרטנית או קבוצתית, וכולל שימוש בחפצים יומיומיים, צלילים, תמונות שצולמו לאורך החיים, מקומות מוכרים ופריטים נוסטלגיים המסייעים לאדם עם דמנציה לזכור את שאירע בימים עברו. 

שלושה סוגים של טיפול בהעלאת זיכרונות

העלאת זיכרונות אינפורמטיבית (INFORMATION REMINISCENCE)

סוג טיפול זה מתמקד בהיזכרות ושיתוף של זיכרונות הקשורים לאירועים משמעותיים מהעבר, במטרה לשפר את האושר, ההערכה העצמית והאינטראקציות החברתיות. המטופלים משתפים חוויות שעושות להם טוב, וההתמקדות היא בהנאה ובחיזוק תחושות חיוביות. סוג זה מתאים לאנשים המחפשים חיבור מחודש לערכים חיוביים בחייהם, מבלי לבצע עיבוד רגשי מעמיק של הזיכרונות.

העלאת זיכרונות מעריכה (EVALUATIVE REMINISCENCE)

זהו סוג מרכזי בטיפול בהעלאת זיכרונות, המבוסס על גישת "סקירת החיים" (Life Review) של ד"ר רוברט באטלר. במסגרת זו, המטופלים מעלים זיכרונות מכל שלבי חייהם, חולקים אותם עם אחרים ומבצעים תהליך של הערכה והבנה מחודשת של אירועים משמעותיים. המטרה כאן היא לא רק לספר את הזיכרונות, אלא לעבד אותם מבחינה רגשית ולהגיע לתובנות חדשות שמסייעות להשלים עם אירועים מהעבר ולהגיע לשלום פנימי. טיפול זה יכול להיות מועיל במיוחד בטיפול קבוצתי, שבו המשתתפים יכולים לשתף ולהזדהות עם סיפורי אחרים.

העלאת זיכרונות טיפולית (OBSESSIVE REMINISCENCE)

הסוג השלישי עוסק בזיכרונות שמעוררים מתח, כאב או אשמה אצל המטופל. בטיפול זה המטרה היא לעבד את הרגשות השליליים הקשורים לזיכרונות אלו, לעזור לאדם להשתחרר מהם ולהשיג תחושת רוגע. זהו טיפול ממוקד בפתרון הקונפליקטים הרגשיים שנשארו פתוחים בעבר, ומאפשר למטופל להתפייס עם זיכרונות כואבים ולצמצם את המתח הנפשי.

טיפולים נוספים שקיימים תחת הכותרת הרחבה של העלאת זיכרונות כוללים גישות אינטגרטיביות או אינסטרומנטליות, אך הם מתמקדים בגישות טיפוליות כלליות יותר ולא בהעלאת זיכרונות כשלעצמה.

השפעת הטיפול על איכות חיים

הטיפול בהעלאת זיכרונות הוא שיטה גמישה שניתן ליישם במצבים שונים של המטופלים. בעוד חלק מהקשישים עשויים להזדקק לתמיכה בעיבוד רגשי של חוויות קשות, אחרים עשויים לחפש דרך לחזק תחושות חיוביות מהעבר. בזכות הגמישות שלו, הטיפול מתאים הן לאנשים בריאים מבחינה קוגניטיבית והן לאלו הסובלים מבעיות בריאותיות כמו דמנציה.

מעבר לעיבוד הזיכרונות עצמם, הטיפול בהעלאת זיכרונות נמצא כתורם משמעותית לשיפור איכות החיים של המטופלים, ובייחוד של הקשישים. שיפור זה נובע מהיכולת להיזכר ברגעים חיוביים בעבר ולחבר אותם להווה, מה שמוביל להעלאת שביעות הרצון הכללית מהחיים. זיכרונות מחוויות חיוביות מחזקים את תחושת הערך העצמי ומפחיתים תחושות של דיכאון או חוסר סיפוק.

הקשר בין טיפול קבוצתי להצלחה הטיפולית

הטיפול בהעלאת זיכרונות יכול להתבצע הן במסגרת פרטנית והן במסגרת קבוצתית, אך נראה כי טיפול קבוצתי נוטה להניב תוצאות חיוביות יותר.

במסגרת קבוצתית, המשתתפים לא רק משתפים זיכרונות משלהם, אלא גם נחשפים לסיפורים של אחרים, מה שיוצר תחושת שייכות ותמיכה הדדית.

הזדהות עם חוויות אחרות בקבוצה יכולה להעמיק את תהליך העיבוד הרגשי ולסייע בהשלמה עם אירועים מהעבר.

מחקרים הראו כי טיפול בהעלאת זיכרונות לא רק משפיע על הרווחה הנפשית של הקשישים, אלא גם תורם לשיפור במצבם הקוגניטיבי.

הטיפול מעודד זיכרון ותשומת לב, ובכך עוזר לשמור על תפקודים מנטליים תקינים.

הוא מתאים גם לקשישים בריאים קוגניטיבית וגם לאלו המתמודדים עם בעיות כמו דמנציה, כאשר לכל קבוצה מותאם סוג טיפול אחר.

מעבר להשפעתו על הרווחה הרגשית, הטיפול בהעלאת זיכרונות נחשב ככלי חשוב במניעת הידרדרות קוגניטיבית. הוא מעודד הפעלת תפקודי זיכרון, מה שעשוי לעכב הופעת סימפטומים של דמנציה.

על כן, הטיפול נחשב לשיטה לא-תרופתית שיכולה לתרום להזדקנות בריאה ולשמירה על איכות חיים טובה יותר בקרב קשישים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Davison, T. E., Bhar, S., Wells, Y., Owen, P. J., You, E., Doyle, C., Bowe, S. J., & Flicker, L. (2024). Psychological therapies for depression in older adults residing in long-term care settings. The Cochrane database of systematic reviews, 3(3), CD013059. https://doi.org/10.1002/14651858.CD013059.pub2

Shin, E., Kim, M., Kim, S., & Sok, S. (2023). Effects of reminiscence therapy on quality of life and life satisfaction of the elderly in the community: a systematic review. BMC geriatrics, 23(1), 420. https://doi.org/10.1186/s12877-023-04001-1

לראות את הילד שלך דבוק למסך זה מלא רגשות אשמה.

מצד שני, לפעמים השקט הזה נוח כשהילד מרותק למסך, שקט ומרוצה.

כולנו מבינים, מהתנסות אישית וממידע זמין, ששימוש מופרז במסכי טלוויזיה, טאבלט, או סמארטפון, יכולים לעורר מידה רבה של תלות.

בזמן שאנחנו עדים לעלייה משמעותית בשימוש בטכנולוגיה אצל ילדים, המחקר המדעי מתחיל להראות תמונה ברורה יותר:

זמן מסך מוגזם עלול להשפיע לרעה על ההתפתחות הרגשית, החברתית, והנפשית של הילדים ואף כרוכים במחיר של התמכרות למסכים אצל ילדים ונוער.

מעבר לכך, חווית הבדידות, בעיות חברתיות או רגשות תסכול עלולות להחמיר בעקבות חשיפה ממושכת למסכים. 

החדשות הטובות הן שזה לא מחייב שינוי דרסטי או גזירת גורל טכנולוגית קיצונית.

מחקר עדכני מראה שאפילו צמצום קצר וממוקד בזמן המסך יכול להביא לשיפור ניכר במצב הנפשי וההתנהגותי של הילד – וכאן גם נכנס לתמונה התפקיד שלנו כהורים.

איך הגבלת זמן המסך משפיע על בריאות הנפש של ילדים?

המחקר נערך בדנמרק וגיה כי תוך שבועיים בלבד של צמצום זמן המסך, חלה ירידה משמעותית בסימפטומים רגשיים ובהתנהגות בעייתית אצל ילדים.

המשפחות שהשתתפו בניסוי צמצמו את השימוש במסכים של ילדיהם לפחות משלוש שעות בשבוע, ולאחר שבועיים בלבד נרשם שיפור משמעותי במצבים הרגשיים והחברתיים של הילדים, במיוחד בכל הנוגע להפחתת תסמינים רגשיים כמו בעיות בקשרים חברתיים והתנהגות פרו-חברתית מוגברת.

הפחתת זמן המסך והשפעתה המיידית

המשפחות שהשתתפו במחקר נדרשו למסור את הסמארטפונים והטאבלטים של הילדים למשך שבועיים ובמקומם קיבלו טלפון מקשים פשוט המאפשר רק שיחות והודעות טקסט.

כאמור, תוך זמן קצר, ההורים דיווחו על שינויים חיוביים בהתנהגות הילדים:

פחות בעיות התנהגות, שיפור ביכולת ליצור קשרים חברתיים, והפחתה במצבים רגשיים מתסכלים, כמו חוסר שקט ועצבנות.

המשמעות היא שהפחתת זמן המסך אינה דורשת חודשים של ניתוק מהטכנולוגיה. גם הפסקה ממוקדת של שבועיים יכולה לעשות עבודה.

שאלה מעניינת שנותרה פתותה היא עד כמה שינויים כאלה יכולים להחזיק מעמד לאורך זמן. 

הפחתת זמן המסך מציעה יתרונות מוחשיים שמורגשים במיוחד כשמדובר על איכות החיים היומיומית של המשפחה. ראשית, היא עשויה להפחית משמעותית את המריבות על תור מי לקבל עכשיו את השלט. כשרף הציפיות ברור והילדים מבינים שיש מגבלה, השיח סביב זמן המסך הופך לרגוע וברור הרבה יותר. 

שנית, כשמגבילים את זמן המסך, הילדים מפתחים מן רוגע פנימי ומשפרים את כישורי התקשורת החברתית דרך פעילויות מהנות בעולם האמיתי כמו משחקי קופסה משותפים וגם שיחות נפש שעושות את החיים למה שהם.

עצות מעשיות להורים שרוצים להגביל זמן מסך של הילדים

ד״ר ג׳ניפר קרוס מציעה 5 טיפים שעוזרים להורים לשמור על ״איזון מסכים בריא״ עבור הילדים:

שבו לצפות יחד עם הילד

אם הילד כבר יושב מול המסך, נצלו את ההזדמנות לצפות יחד איתו. דונו בתוכן, שאלו שאלות על מה שקורה, ואם מישהו בתכנית שר שיר – הצטרפו לשירה.

זה עוזר לחזק את הקשר עם הילד ומעודד למידה פעילה של התכנים.

בחרו תוכן חכם

בדקו אילו אפליקציות, משחקים ותכניות מתאימות לגיל הילד.

כך תוודאו שאתם בוחרים את המדיה הנכונה והמתאימה ביותר להתפתחותו.

שמרו על חללים בלי מסכים בבית

בזמן הארוחות, לפני השינה ובזמן משפחתי – השאירו את המסכים מחוץ לתמונה. אפשר גם להחליט על "עוצר מסכים" בשעה מסוימת בערב, שבה כל בני המשפחה מכבים את המכשירים. כך שומרים על איזון בין זמן אונליין לזמן עם המשפחה.

הגבלות גם להורים

חשוב לזכור שהילדים מחקים אתכם, ולכן חיוני שתגבילו גם אתם את השימוש במסכים.

אם הילד רואה שאתם כל הזמן מול המסך, הוא יחשוב שזה נורמלי ורצוי. תראו לו דוגמה לאיך נראה איזון בריא.

דגש על שינה, תזונה בריאה ופעילות גופנית

אלה שלושת המרכיבים החשובים ביותר להתפתחות בריאה של המוח והגוף. זמן מסך מוגזם פוגע בשלושתם. ילדים שיושבים מול מסכים יותר זמן נוטים לאכול יותר אוכל מהיר, לישון פחות ולעשות פחות פעילות גופנית. לכן, חשוב לא רק להגביל את זמן המסך, אלא גם לשלב אורח חיים בריא כחלק משגרת היום.

לסיכום, צמצום זמן המסך – אפילו לזמן מוגבל – יכול להוביל לשיפור משמעותי בהתנהגות, בבריאות הנפשית וביכולות החברתיות של ילדים.

זהו כלי פשוט, ודאי ביחס לתועלת הגבוהה - התקדמות בווקטור של שינוי, דחיית סיפוקים, וזיווד הילדים בכישורים שאין להם תחליף, אפילו לא בעולם של AI.

כהורים, יש לנו את הכוח להוביל שינוי מהותי בחייהם של ילדינו, אפילו ששנות הקורונה כירסמו לנו בסמכות ההורית המווסתת זמן מסך.

חשוב לזכור שהגבלת צפייה אינה עונש, להיפך, בטווח הארוך היא סוג של מתנה, כזו המאפשרת להם לעמוד בהמשך החיים מול הרבה צמתי החלטה של עיסוק חשוב בטכנולוגיה או אינטראקציה אנושית, שאינה פחות חשובה.

אם אתם רוצים ללמוד איך ליישם את ההמלצות הללו בצורה מותאמת לצרכים האישיים של המשפחה שלכם, מוזמנים לשיחת ייעוץ אישית עם איתן טמיר, ראש המכון.

בשיחה זו, תוכלו לקבל הכוונה מדויקת להדרכה מקצועית וכלים יישומיים בניהול נכון של החיבור בין הילד למסך.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Cross, J. F. (2023, August 24). What does too much screen time do to children’s brains? NewYork-Presbyterian Health Matters. https://healthmatters.nyp.org/what-does-too-much-screen-time-do-to-childrens-brains/ 

Schmidt-Persson, J., Rasmussen, M. G. B., Sørensen, S. O., Mortensen, S. R., Olesen, L. G., Brage, S., Kristensen, P. L., Bilenberg, N., & Grøntved, A. (2024). Screen media use and mental health of children and adolescents: A secondary analysis of a randomized clinical trial. JAMA Network Open, 7(7), e2419881. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2024.19881

אחת לתקופה מגיעה לה סופה, סערה פנימית, מצב בו החרדה משתלטת והדיכאון משכנע את הנפש שהוא צודק. 

התחושות האלו מתישות ומשתקות, אבל מה אם נוכל לנווט את הרגשות שלנו כך שישפיעו אחרת על החרדה והדיכאון שאנחנו חווים? 

מחקר חדש מראה שאולי יש דרך אחרת לחשוב על זה. במקום לראות את העולם הרגשי כמרחב כאוטי וחסר שליטה, אפשר אולי להבין את הקשר בין האסטרטגיות ההתנהגותיות בהן אנו משתמשים לוויסות רגשי לבין תסמיני חרדה ודיכאון.

המאמר בחן מספר אסטרטגיות ויסות רגשי, וניתח את השפעתן על סימפטומים של חרדה ודיכאון: 

• רומינציה (Rumination): תהליך מחשבתי חוזר ונשנה המתמקד בחוויות שליליות או בעיות, ונמצא כקשור לעלייה ברמת החרדה והדיכאון.

• הדחקה (Suppression): אסטרטגיה בה האדם מנסה להימנע מהבעה של רגשות, בדרך כלל מובילה להחמרת התסמינים.

• שליטה על עוררות (Arousal Control): שיטה המתמקדת בניהול התגובה הפיזיולוגית לרגשות שליליים, עם השפעה משתנה בהתאם לשאר האסטרטגיות.

• הסחת דעת (Distraction): משיכת תשומת הלב מגורמים מעוררי חרדה או דיכאון, עם השפעה מתונה על התסמינים.

• מעורבות (Engagement): שילוב של תגובות קוגניטיביות והתנהגותיות לניהול רגשות, שיכול להיות יעיל בתלות באסטרטגיות האחרות שמשתמשים בהן.

• הערכה מחודשת (Reappraisal): אסטרטגיה יעילה במיוחד, שבה האדם משנה את הפרשנות של המצב כדי להפחית את ההשפעה השלילית. אסטרטגיה זו נמצאה כיעילה להפחתת חרדה ודיכאון.

החוקרים מצאו שלא כל אסטרטגיה מתאימה לכל מצב, ושחלק מהשיטות שאנחנו משתמשים בהן, כמו הדחקה או רומינציה (התעסקות מחשבתית חוזרת), עשויות דווקא להגביר את התסמינים שאנחנו מנסים להימנע מהם. עם זאת, שיטות אחרות, כמו שינוי דרך החשיבה (reappraisal), יכולות לעזור להפחית את העוצמה של הרגשות השליליים. הבנה זו יכולה להוות צעד חשוב לקראת שליטה טובה יותר בחיינו הרגשיים ולסייע לנו להתמודד עם תחושות קשות בצורה יעילה יותר.

ואכן, האסטרטגיה שנמצאה יעילה ביותר נקראת הערכה מחודשת (reappraisal), והיא עשויה להיות בדיוק הכלי הנכון כדי לשנות את הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם המצבים הללו. מחקרים מראים שזו אחת מהאסטרטגיות היעילות ביותר לוויסות רגשי, במיוחד כשמדובר בהפחתת תסמינים של דיכאון וחרדה.

איך הערכה מחודשת עובדת? 

במקום להילחם ברגשות אחרי שכבר צפו, כמו שקורה כשאנחנו מדחיקים או מתעלמים מהם, הערכה מחודשת מתמקדת בשלב מוקדם יותר – היא מאפשרת לנו לשנות את הדרך בה אנחנו מפרשים את המצב עוד לפני שהרגש הופך לבלתי נסבל. 

במקום לחשוב "זה נורא, אני לא יכול להתמודד", אפשר להעריך את המצב מחדש ולומר לעצמנו: "אולי זה לא כל כך נורא כמו שחשבתי, ואני מסוגל להתמודד עם זה."

השימוש בהערכה מחודשת מביא עמו יתרונות רבים, ובראשם הפחתת העוררות הפיזיולוגית – כמו דופק מהיר, הזעה או תחושת מחנק שמלווים לעיתים קרובות רגשות שליליים. 

בנוסף, אנשים שמתרגלים את הטכניקה הזו מדווחים על שיפור במערכות היחסים שלהם, מכיוון שהם מצליחים להתמודד עם קונפליקטים בצורה רגועה יותר. מחקרים מראים גם שאנשים שמשתמשים בהערכה מחודשת באופן עקבי חווים פחות תסמיני חרדה ודיכאון.

עם זאת, כמו כל מיומנות, גם הערכה מחודשת דורשת תרגול ולמידה. היא יעילה במיוחד כאשר משתמשים בה בצורה מושכלת, וללא תלות יתר באסטרטגיות אחרות שעלולות לפגוע ביעילותה, כמו הדחקה או רומינציה.

מגבלות

למרות שהערכה מחודשת היא אחת האסטרטגיות המובילות בוויסות רגשי, ישנן כמה מגבלות שחשוב לקחת בחשבון.

לפעמים, מה שלמדנו בסביבה טיפולית מבוקרת, לא מצליח לחלחל נכון לחיי היומיום שלנו.

למשל, כשאנחנו עומדים מול סיטואציות לא צפויות או מורכבות, כמו מריבה עם אדם קרוב או התמודדות עם לחץ בעבודה, קשה לנו להפעיל את הכלים שרכשנו בצורה אוטומטית. הסיבה לכך היא שלפעמים יש פער בין מה שאנחנו לומדים לבין היכולת ליישם זאת בפועל בעולם האמיתי. קשה גם לזכור את השליפה בזמן אמת.

בנוסף, לא לכל אחד קל להשתמש בהערכה מחודשת – יש אנשים שמתקשים באופן טבעי לשנות את הפרשנות שלהם למצבים מסוימים. אז אפשר לנסות להעריך מחדש אבל ההערכה הקודמת דומיננטית מדי. למשל, אם אתה נמצא בסיטואציה שמעלה תחושות חזקות של פחד או כעס, לא תמיד קל "לשכנע" את עצמך בזמן אמת שהדברים לא כל כך נוראיים. הסיטואציה עצמה יכולה להיות כל כך אינטנסיבית, שהשינוי הקוגניטיבי לא מצליח לחדור את המחסום הרגשי.

בעיה נוספת היא שהערכה מחודשת לא תמיד נוגעת בשורש הבעיה. היא אולי משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על הסיטואציה, אבל אם יש צרכים רגשיים בסיסיים שלא נענו, כמו תחושת שייכות או ביטחון, ייתכן שהיא לא תספיק כדי להקל באמת על הרגשות הקשים.

אנשים רבים גם מתקשים ליישם את הערכה מחודשת לבד. בלי תמיכה או הדרכה, יש מי שלא מצליחים להבין איך לתרגל את זה בחיי היומיום. ואולי חשוב מכך – אם לא עושים זאת נכון, יש סיכוי שהשיטה תוביל לחיזוק של דפוסי חשיבה שליליים. לדוגמה, אדם שממשיך להיתקל בגירויים שמעוררים אצלו זיכרונות או תחושות שליליות, עלול להיתקע באותן סכמות שליליות, במקום לפרוץ את מעגל המחשבות המוכר.

לעבודה

מה הפתרון?

ההבנה הזו, שישנן אסטרטגיות יעילות יותר מאחרות לניהול רגשי, יכולה להיות תחילת השינוי עבור כל מי שמתמודד עם חרדה ודיכאון. אם אנחנו לומדים לשנות את הדרך בה אנו מפרשים את העולם סביבנו, אנו גם לומדים לשנות את ההשפעה הרגשית שהוא מייצר עלינו. כל זה נשמע אולי פשוט, אך בפועל, מדובר בתהליך שדורש למידה, תרגול והדרכה נכונה.

כאן בדיוק נכנס הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שמתמקד בלימוד מיומנויות כמו הערכה מחודשת, יחד עם כלים מעשיים נוספים שיעזרו לכם להתמודד עם הרגשות השליליים בצורה יעילה.

ב-CBT תלמדו איך לזהות את דפוסי החשיבה השליליים שגורמים לכם תחושות קשות, ואיך לשנות אותם כדי לשפר את איכות החיים שלכם.

אם אתם מרגישים שאתם זקוקים להכוונה מקצועית כדי להתחיל בתהליך הזה, כדאי לשקול שיחת ייעוץ עם איתן טמיר, ראש המכון.

במהלך השיחה תוכלו להבין יחד איזו דרך מתאימה לכם, ולקבל את הכלים הנכונים להניע שינוי.

זה צעד קטן שיכול להוביל לשינוי גדול בחיים – במטרה לחיות בצורה מאוזנת ומלאת תקווה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Rodrigues, A. R., Castro, D., Cardoso, J., Ferreira, F., Serrão, C., Coelho, C. M., Meira, L., & Ferreira, T. B. (2024). A network approach to emotion regulation and symptom activation in depression and anxiety. Frontiers in Public Health, 12, 1362148. https://doi.org/10.3389/fpubh.2024.1362148

Wang, Y. X., & Yin, B. (2023). A new understanding of the cognitive reappraisal technique: an extension based on the schema theory. Frontiers in behavioral neuroscience, 17, 1174585. https://doi.org/10.3389/fnbeh.2023.1174585

במכון טמיר אנו מאמינים שהצלחת הטיפול מתחילה היא לא רק להרגיש יותר טוב, אלא לחולל שינוי פסיכולוגי עמיד בחיי המטופל.

כדי ליישם מטרה זו אנו מקיימים שיחת ייעוץ אישית עם ראש המכון לפני שמתחילים את התהליך הטיפולי.

שיחה זו מאפשרת לנו להבין לעומק את הצרכים והאתגרים הייחודיים שלכם, ולבחון את ההתאמה המדויקת בין צרכי המטופל לגישה הטיפולית, ובכלל זה אפיון התאמה של אישיות המטופל למטפל.

כתובת ההכוונה יכולה להיות מטפלי המכון או מקורות מקצועיים אחרים שאנו מכירים, לפי הצורך שנמצא לנכון. 

שיחת הייעוץ יוצרת גם מרחב של הכנה המייצר תחושת ביטחון ואמון, כולל הזדמנות לשאול שאלות ולהבהיר ספקות לפני שיוצאים לדרך. 

למה חשובה התאמה אישית של טיפול ומטפל?

בהתבסס על מחקר שהתפרסם לאחרונה ב-JAMA Psychiatry ניתן להבין טוב יותר את החשיבות של התאמת המטפל למטופל בצורה מדויקת ואישית. 

המחקר בחן את ההשפעה של התאמת מטפלים למטופלים על פי יכולות טיפוליות ספציפיות, והשווה זאת לשיטה הרגילה של הקצאת מטפל ללא התאמה מותאמת אישית.

המחקר גילה כי התאמת מטפלים למטופלים על פי ביצועיהם בתחומים טיפוליים מסוימים מובילה לשיפורים משמעותיים בתוצאות הטיפוליות. המטופלים שהותאמו למטפלים המתאימים לפי יכולותיהם חוו ירידה משמעותית בתסמינים, במצוקה הכללית ובפגיעה הפונקציונלית, בהשוואה לקבוצת הטיפול הרגילה (CAU). יתר על כן, לא נמצאו תופעות לוואי שליליות כתוצאה מההתאמה המבוססת, מה שמצביע על בטיחות ויעילות השיטה.

עוד נמצא כיההתאמה האישית בין מטפל למטופל לא משפיעה רק על תוצאות הטיפול אלא גם משפרת את ההרגשה הכללית של המטופל במהלך הטיפול. המטופלים שעברו הכוונה והתאמה אישית למטפלים דיווחו על תחושת ביטחון ונוחות גבוהה יותר, מה שמגביר את המחויבות שלהם לתהליך הטיפולי ומוביל להמשך טיפול מוצלח יותר. בנוסף, המחקר מראה כי ההתאמה המבוססת על חוזקות המטפל מאפשרת טיפול ממוקד ויעיל יותר, תוך התמקדות בצרכים הספציפיים של המטופל ובשיפור תחומים מרכזיים בחייו.

זיהוי חוזקות וחולשות של מטפלים

נקודה רגישה. 

החוקרים השקיעו בתהליך הערכת ביצועים של מטפלים בשלב טרום הניסוי על מנת לקבוע את התאמתם למטופלים. 

התהליך כלל מספר שלבים: 

המטפלים נדרשו לספק נתוני טיפול היסטוריים מ-15 מקרים לפחות. 

הערכת הביצועים התבססה על נתונים שנאספו באמצעות כלי הערכת תוצאות טיפול סטנדרטי (TOP), שכלל 12 תחומים של סימפטומים ותפקוד. 

בכל תחום, המטפלים סווגו כיעילים, ניטרליים או לא יעילים. 

המטפל היעיל הוא זה שמטופליו הראו שיפור משמעותי ויציב לאורך זמן בתחום מסוים, מעבר לצפוי על פי נתוני הנורמה. 

מטפל ניטרלי הוא זה שמטופליו הראו שיפור ממוצע התואם את הצפי.

מטפל לא יעיל הוא זה שמטופליו הראו החמרה או היעדר שיפור משמעותי בתחום מסוים. 

תהליך סיווג זה מאפשר זיהוי מדויק של חוזקות וחולשות של מטפלים בתחומים שונים, ומסייע בבחירת ההתאמה הטובה ביותר בין מטפל למטופל.

למה אנחנו לא ממליצים על מספר מטפלים?

בהתבסס על ממצאי המחקר, אנו מאמינים שההתאמה האישית והמדויקת בין מטפל למטופל היא קריטית להצלחת הטיפול. במקום להציע מספר אפשרויות למטופל לבחור מתוך, אנו מעדיפים לערוך התאמה שמבוססת על משתנים ספציפיים יותר, כמו אופי המטפל והמטופל, צרכים נקודתיים והעדפות אישיות (כגון העדפת מטפל גבר או מטפלת אישה).

התאמה אישית זה כימיה

המחקר מראה כי התאמה מדויקת מביאה לתוצאות טיפוליות טובות יותר. כאשר אנו מציעים מספר אפשרויות, זה עלול לפגוע בתחושת האינטימיות והייחודיות של הטיפול, כפי שהמחקר מדגים בכך שההתאמה המבוססת מביאה ליעילות גבוהה יותר. מעבר לכך, התאמה אישית מאפשרת לנו להתחשב בגורמים נוספים שמשפיעים על הצלחת הטיפול, כמו הכימיה האישית בין המטפל למטופל והיכולת של המטפל להתמודד עם הצרכים הספציפיים של המטופל.

אנו יודעים שפנייה לטיפול היא צעד אישי מאוד ודורשת תחושת ביטחון ונוחות. התאמה אישית מבטיחה שהמטופל ירגיש שמטפלו מבינים אותו בצורה עמוקה ומוכנים לתת מענה מותאם לצרכיו הייחודיים. המחקר תומך בגישתנו בכך שהוא מראה שהשקעה בהתאמה אישית מביאה לשיפור בתוצאות הטיפוליות, מה שמחזק את ההחלטה שלנו לא להציע מספר מטפלים אלא להתמקד בהתאמה המדויקת ביותר.

המחקר מספק תמיכה אמפירית לגישתנו הממוקדת בהתאמה אישית בין מטפל למטופל. על ידי התמקדות במשתנים ספציפיים ואישיים יותר, אנו יכולים להבטיח טיפול יעיל ואינטימי יותר, התואם בצורה מיטבית את צרכי המטופל ומוביל לתוצאות טיפוליות משופרות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקור:

Constantino, M. J., Boswell, J. F., Coyne, A. E., Swales, T. P., & Kraus, D. R. (2021). Effect of Matching Therapists to Patients vs Assignment as Usual on Adult Psychotherapy Outcomes: A Randomized Clinical Trial. JAMA psychiatry, 78(9), 960–969. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2021.1221

"העצמי השני" של המטפל, מושג שטבע רוי שפר, אינו אישיות נפרדת אלא אופן פעולה ייחודי בתוך הסטינג האנליטי. 

תפקידו לתווך בין אישיותו של המטפל לבין הדרישות והמגבלות של העבודה האנליטית, וליצור מרחב טיפולי ייחודי יחד עם "העצמי השני" של המטופל.

שפר מתאר כיצד העצמי השני של המטפל מתפתח מתוך שילוב של אישיותו הייחודית עם הדרישות של העבודה האנליטית.  הוא מדגיש תכונות כמו משמעת, סובלימציה, סקרנות ופתיחות  כחיוניות לעבודת המטפל. יתרה מכך, העצמי השני של המטפל  מכיל בתוכו את הידע התיאורטי והניסיון הקליני שלו, ומשפיע על האופן שבו הוא מקשיב ומפרש את דברי המטופל.

המרחב הטיפולי הופך ל"מציאות שניה" - מפגש בין שני עצמיים שניים -  שבה המטפל והמטופל מעצבים זה את זה.  

מציאות שניה זו הינה דינמית ומשתנה תדיר, ומונעת מכוחות מודעים ובלתי מודעים.  

 היבטים מרכזיים בתפקיד "העצמי השני" של המטפל

שילוב בין סובייקטיביות למשמעת

"העצמי השני" מאפשר למטפל להיות קשוב לעולמו הפנימי ולרגשותיו (כגון רגשות העברה נגדית) מבלי לאבד את האובייקטיביות והריחוק הנדרשים. תפקידו לאפשר למטפל להכיל את רגשותיו ולנתב אותם לטובת התהליך הטיפולי, תוך שמירה על גבולות ברורים.

בניית נרטיב משותף

 "העצמי השני" של המטפל, יחד עם זה של המטופל, יוצרים "מציאות שניה" - מרחב שבו נבנה נרטיב משותף על חיי המטופל. 

המטפל, מתוך "העצמי השני" שלו, תורם לנרטיב זה את הידע התיאורטי והקליני שלו, ועוזר למטופל ליצור סיפור קוהרנטי ובעל משמעות מחוויותיו.

הכרה בחוסר קוהרנטיות

"העצמי השני" מאפשר למטפל להכיר בכך שלא תמיד ניתן לבנות נרטיב ליניארי וברור מחיי המטופל. במקרים בהם קיימת טראומה, דיסוציאציה או קושי ביצירת ייצוגים מנטליים,  תפקידו של המטפל הוא לאפשר מרחב  להתמודדות עם רגשות ותכנים קשים ולא מוכרים, גם אם אלו אינם משתלבים באופן מיידי בנרטיב קוהרנטי. 

 יצירת טרנספורמציה

האינטראקציה בין "העצמי השני" של המטפל לזה של המטופל  יוצרת מרחב טרנספורמטיבי עבור המטופל.  המטפל, מתוך  היכרות עם תיאוריות פסיכואנליטיות ועם עצמו,  מסוגל להציע פרשנויות חדשות,  לעורר מודעות לתהליכים לא מודעים  ולסייע למטופל לפתח דפוסי חשיבה והתנהגות  מותאמים יותר. 

גישות פסיכואנליטיות חדשות יותר העלו ביקורת על תפיסת "העצמי השני" של שפר, בכך שהן שמות דגש על חוויות כאוטיות, בהן "העצמי השני" של המטפל מתערער.  לפי גישות אלו, חשוב שהמטפל יהיה פתוח לחוויות רגשיות עוצמתיות ולתכנים לא מובנים, גם במחיר של אובדן זמני של  הריחוק  והאובייקטיביות. 

מקורות:

La Farge L. (2013). The second sphere and the story of no story. The Psychoanalytic quarterly, 82(1), 39–50. https://doi.org/10.1002/j.2167-4086.2013.00004.x

המונח "Decontextualization of Thoughts" מתאר מצב שבו מחשבות מאבדות את החיבור שלהן לסיטואציה (או הקונטקסט) שבה הן בדרך כלל מופיעות. 

בהקשר של OCD, המשמעות היא שאובססיות  – אותן מחשבות פולשניות שחוזרות שוב ושוב – מופיעות מבלי שיש טריגר ברור מבחוץ או מבפנים.

 האובססיות אינן תלויות במצב הרגשי, בסביבה או בזרם המחשבות של האדם באותו רגע.

ניתוק כזה הוא מאפיין מובהק שמבדיל בין אובססיות למחשבות טורדניות נורמטיביות.

בעוד שמחשבות טורדניות אצל אנשים שאין להם OCD לרוב קשורות למצב מסוים או לרגש מסוים, האובססיות ב-OCD מופיעות פעמים רבות בצורה אקראית, מה שהופך אותן למאיימות וקשות יותר לשליטה.

מחקר מלמד כי הניתוק מהסיטואציה מתגבר ככל שהזמן עובר -  ככל שה-OCD מתקדם, האובססיות נהיות אוטומטיות ומופיעות באופן עצמאי, בלי חיבור למציאות או לתחושות של האדם באותו רגע.

לבסוף, מידת הניתוק עשויה להשתנות לפי תוכן האובססיה. למשל, אובססיות שקשורות לסימטריה נוטות להיות יותר מחוברות ומובנות בהקשר הסביבתי בעוד אובססיות שקשורות לפגיעה באחרים הולכות ונהיות מנותקות ממנו.

דה-קונטקסטואליזציה של מחשבות היא גורם משמעותי בהתפתחות והחמרה של OCD. כשהאובססיות מופיעות ללא קשר לסיטואציה מסוימת, הן נחוות כמאיימות יותר, מה שמוביל לחרדה גוברת ולניסיונות לשלוט במחשבות, שמגבירים את הופעתן ויוצרים מעגל שלילי.

התמקדות בחיבור בין אובססיות לבין הסיטואציה עשויה לשמש בסיס לשיפור גישות טיפוליות ל-OCD. טיפולים שיתמקדו בשיפור המודעות לסיטואציה ובפיתוח כלים להתמודדות עם אובססיות בתוך ההקשר הנכון עשויים להיות יעילים יותר מאשר גישות שמנסות רק לדכא את המחשבות.

אנחנו יודעים שלפעמים

קשה לך להחליט

במקום ללכת לאיבוד בסבך הספקות

הירשמו לשיחת ייעוץ ממוקדת

ותקבלו המלצה אחת מותאמת אישית.

השיחה עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):