אגרנות יתר והקושי לקבל החלטות | להחליט לזרוק לפח

מה גורם לבן אדם לשמור על עיתונים ישנים, בקבוקים ריקים ובגדים שלא ילבש אף פעם?

מה מניע אנשים להחזיק כל פרט, אפילו אם הוא חסר ערך מוחשי, ולא להשליך אותו לפח?

עבור מרבית האנשים, התשובה ברורה – הם יזרקו את החפצים הללו כלאחר יד.

אך עבור מי שסובלים מהפרעת אגרנות כפייתית, הדברים אינם פשוטים כל כך.

מהי אגרנות כפייתית?

אגרנות כפייתית היא תופעה פסיכולוגית שבה האדם מרגיש צורך בלתי נשלט לשמור על חפצים, גם כאשר אין להם ערך ממשי.

הצורך הזה חורג הרבה מעבר להרגלים רגילים של שמירת חפצים – הוא הופך לחסם משמעותי בתפקוד היומיומי.

אלא שמעבר לצורך הפיזי בשמירה על חפצים, מסתתרת בעיה עמוקה יותר – קושי בסיסי בקבלת החלטות.

האתגר בקבלת החלטות

החלטות שאנו מקבלים ביום-יום מעצבות לנו את החיים.

הן יכולות להיראות פשוטות, אך עבור אדם הסובל מאגרנות, כל בחירה קטנה עלולה להפוך לתהליך משתק, מקפיא, מעורר חרדה.

המחשבה על להיפרד מחפץ יכולה להעלות אצל אגרנים תחושות קשות של חרדה, פחד מאובדן וחשש מטעויות בלתי הפיכות.

גם חפצים שנתפסים על פי רוב כחסרי ערך בעיני רוב האנשים, נתפסים עבורו כבעלי משמעות סנטימנטלית עמוקה.

אולי יזדקקו לדבר הזה בעתיד, אולי המציאות תטפח על פניהם ואז יהיה כבר מאוחר להתחרט.

הקשר בין אגרנות ל-OCD

לאורך השנים נמצא קשר מעניין בין אגרנות להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD).

שתי ההפרעות חולקות מכנה משותף: פחד מאובדן ושליטה לקויה בקבלת החלטות. ב-OCD, אנשים מתמודדים עם מחשבות טורדניות ועם פעולות כפייתיות שנועדו להרגיע את החרדה. אצל אגרנים, הצורך לשמור על חפצים הוא לעיתים קרובות חלק ממערכת כפייתית שנועדה להגן מפני חרדות דומות – חשש מאובדן, חרדה מפני חרטה, והצורך לשלוט בסביבה הפיזית.

במובן מסוים, הימנעות מלזרוק חפץ הופכת לפעולה כפייתית שמטרתה להגן על האדם מחרדה.

כל חפץ שמוחזק בידו הוא עדות ליכולתו לשלוט במצב, להחזיק משהו ולא לשחרר אותו.

כך, החלטות קטנות עלולות להפוך לחסמים גדולים, שמונעים מהאדם לנהל חיים תקינים.

אגרנות כפייתית משפיעה לא רק על החפצים עצמם, אלא על כל היבט בחיי היומיום. בתים של אגרנים עשויים להיות מלאים עד אפס מקום, מה שמקשה עליהם לתפקד בצורה בסיסית.

פעולות כמו ניקיון, הכנת ארוחה, או אפילו הליכה פשוטה בבית עלולות להפוך למשימות בלתי אפשריות.

אצל מבוגרים, האגרנות הופכת למכשול משמעותי במיוחד. הקושי להיפרד מחפצים מוביל לצבירתם עד לאובדן שליטה מוחלט על סביבת המגורים.

הבית, שהיה אמור להיות מקום מבטחים, הופך לסביבה מסוכנת שבה נפילות, שריפות וזיהומים הופכים לשגרה.

ואף על פי כן, בוא נראה אתכם נפטרים שם ממשהו בלי רשות. גם אם באתם לעזור, אתם פוגשים ב-7 עיניים סורקות ובוחנות.

הכחשה ותובנה

אחד האתגרים הגדולים ביותר באגרנות הוא ההכחשה וחוסר התובנה לגבי חומרת המצב.

אגרנים רבים אינם מזהים את הבעייתיות במעשיהם, לא קולטים עד הסוף את ההשלכות ההרסניות של האגרנות על חייהם.

הכחשה זו מונעת מהם לקבל החלטות נכונות בנוגע לטיפול עצמי, כולל קבלת עזרה מקצועית נחוצה, ובפרט לפנות לסיוע בפינוי הבית.

אבל אפילו לפני הצעדים הפרגמטיים, לעיתים קרוובות אין הסכמה לגבי קיומה של בעיה. 

הקשר בין מקסום לאגרנות

מחקר מעניין מצביע על כך שהנטייה למקסום בקבלת החלטות – כלומר, תהליך שבו אדם בוחן את כל האפשרויות הקיימות לפני קבלת החלטה כדי לבחור באפשרות הטובה ביותר – קשורה בצורה משמעותית לאגרנות.

בעוד שאנשים רבים מסתפקים בהחלטות טובות דיין ואינם  מתעקשים על בחירה מושלמת, אגרנים נוטים להיתקע בתהליך קבלת ההחלטות, חיים בקביעות בצומת בה הם מנסים למצוא את הפתרון המושלם.

מקסום בקבלת החלטות עשוי להסביר מדוע אגרנים מתקשים להיפרד מחפצים:

הם רוצים להיות בטוחים שאין אפשרות עתידית שבה החפץ יהיה שימושי או בעל ערך.

הרצון לשלוט על כל פרט ופרט ולהבטיח שלא יתחרטו על החלטתם מוביל לכך שהם אינם מסוגלים להיפרד מחפצים, גם כשהם יודעים רציונלית שאין בהם כל צורך.

אתגר הטיפול: כיצד לעזור לאגרנים?

הקשר בין מקסום לאגרנות מציב אתגר טיפולי ייחודי. אם מקסום הוא חלק בלתי נפרד מהבעיה, הרי שטיפול באגרנות צריך לכלול לא רק התמקדות בהפחתת הצורך לשמור על חפצים, אלא גם בטיפול בנטייה למקסם את קבלת ההחלטות.

מטפלים צריכים להיות מודעים לכך שהנטייה למקסום עשויה להיות הגורם המניע מאחורי הקשיים של האגרנים. בעבודה עם מטופלים אלו, ייתכן שיהיה צורך לשלב טכניקות התנהגותיות שמיועדות לשנות את דפוסי המחשבה המובילים למקסום, ולאפשר להם לקבל החלטות מבלי לחשוש מהתוצאה המושלמת.

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

מקורות:  

Kim, H., & Dutta, R. (2024, August 23). Evaluating dispositional capacity in patients with late-life hoarding disorder. Psychiatric Times. https://www.psychiatrictimes.com/view/evaluating-dispositional-capacity-in-patients-with-late-life-hoarding-disorder

Wheaton, M. G., & Topilow, K. (2020). Maximizing decision-making style and hoarding disorder symptoms. Comprehensive Psychiatry, 101, 152187. https://doi.org/10.1016/j.comppsych.2020.152187