גזלייטינג בעבודה | זיהוי תסמינים, השלכות, והתמודדות

גזלייטינג, מונח שנשמע המון לאחרונה, מתאר מצב בינאישי בו אדם אחד מערער את תחושת המסוגלות של אדם אחר, ערעור שמגיע עד לרמה בה האדם מתחיל לפקפק בשפיות דעתו או ביכולותיו המנטליות. 

מהם התסמינים של גזלייטינג בחיי העבודה?

גזלייטינג בעבודה הוא מצב בו עובד - בדרך כלל עמית/ים או מנהל - מבטל את מה שהעובד המותקף יודע שהוא נכון, ומאלץ אותו לתהות לגבי תוקף העובדות הידועות לו.

התוקפים מעוותים מידע, מילים והתנהגות, בשוגג או במכוון,  כדי לגרום לעובד המותקף להרגיש מבולבל, מעורער ומבוטל.

בסופו של דבר התהליך ההרסני הזה מונע ממנו. להאמין בעצמו וביכולתו לעשות את העבודה. 

במקרים רבים גזלייטינג היא סוג של התעמרות בעבודה המתבטאת בהטרדה נפשית מתמשכת.  

עבודה עם בוס גזלייטר אינה מתבטאת רק בלחץ ובשחיקה. יש לה מחירים בריאותיים.

מחקרים רבים מלמדים על ההשפעות הרגשיות, הפסיכולוגיות והגופניות המזיקות של עבודה עם מנהל רעיל (Schat & Frone, 2011).

אנשים שעובדים תחת מנהלים רעילים מצויים בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, שבץ, סוכרת ומצבים מסכני חיים אחרים.

גזלייטינג של פקידים כלפי אזרחים

גזלייטינג יכול להתבטא גם בדרכים בירוקרטיות מעוותות ומיתממות, בהן פקידים עזי מצח מעכבים, מתעלמים, מעלימים, דוחים עד הודעה חדשה ומביאים את אזרחים הזקוקים לשירותיהם - בד״כ בעלי עסק או יזמים - לתחושה חשדנית עד פרנואידית, שאין דרך להפריכה או לאוששה. זאת כיוון שאין ביכולתו של האזרח לדעת האם הרגשתו מציאותית או שהתפתחה כפרי בשל בדמיונו נטול הסבלנות. 

הפקיד הגזלייטר יידע תמיד להתל ולשטוח בפירוט את גרסתו לגבי מידת העומס המוטלת עליו ותנאי העבודה המלחיצים שכפה עליו הבוסים בירושלים.

מצג זה יכול לעיתים ליצור מראית עין כי אין מדובר כלל בעבודה מחייבת בשכר, אלא בתרומה של אדגם פטריוט למען מדינתו, בתנאים לא תנאים בהם הוא מצליח לתפקד למרות הכל. 

ויש גם תכנית מגירה:

אם חש הפקיד התוקפן את קרבתו המופרזת של מבקר המדינה או של עיתונאי סקרן, יהפוך הוא באחת את עורו ויצטייר מייד כקורבן ולא כמקרבן. 

איך מונעים גזלייטנג בעבודה?

בבסיס כל תהליך של גזלייטינג מוחדר לתודעת הקורבן ספק עצמי,.

לכן חשוב כל כך שמנהלים יטו אוזן כאשר עובד מגייס די אומץ כדי לפנות ולשתף בחוויותיו האישיות,

תחילתה של המניעה היא בהקשבה פעילה ללא שיפוט ופקפוק בדברים. 

ניהול זה אכן תפקיד מאתגר. חשטב לא לצמצם, להתכחש או לבטל את משמעות דבריהם של עובדים שרוצים לחלוק, גם כאשר המנהל לא מסכים. 

יותר מזה, מנהל טוב יכיר תודה (בכנות) על על כך שהעובדבוטח בו מספיק כדי לחלוק איתו מה שעובר עליו 

אחרי ההקשבה והקבלה חשוב שהמנהל יבדוק אם ואכיצד יוכל לתמוך בעובד.  

למרות שמנהלים לא תמיד חשופים ומודעים לתהליכי גזלייטינג בארגון, חשוב שיחפשו סימנים, גם אם מינוריים.

זה נכון במיוחד כאשר צצים אינדיקטורים שמעידים על קיום תהליכים כאלה והמנהל מתחקה אחר הסיבה להם (למשל, ירידה חדה במוטיבציה אצל עובד טוב).

תיאור מקרה של גזלייטינג בעבודה

מירי מעולם לא חשבה שהיא תהיה קורבן לגזלייטינג במיוחד לא במקום עבודתה. היא אהבה את עבודתה כמורה לאנגלית בתיכון הממלכתי בתל אביב, ותמיד הסתדרה עם עמיתיה לעבודה וצוות ההנהלה. עם זאת, כאשר הוחלף מנהל בית הספר, המצב השתנה לרעה.

נראה היה שרחלי, הבוסית החדשה של מירי, סימנה אותה מההתחלה. היא הייתה עוקבת ובודקת כל דבר קטן שמירי עשתה, חיפשה שגיאות במערכי השיעור ובמתן הציונים שלה. היא הייתה מעירה הערות נבזיות ומזלזלת במירי מול חברי הצוות. מירי ניסתה להתעלם מכך בהתחלה, אבל ככל שחלפו החודשים, התנהגותה של רחלי הפכה יותר ויותר אינטנסיבית.

רחלי הייתה מכחישה שיחות שניהלו או הסכמים שעשו. היא הייתה מעוותת את דבריה של מירי וגרמה לה לפקפק בזיכרונה ובתפיסת האירועים שלה. מירי הרגישה שהיא משתגעת. היא הריצה את השיחות שוב ושוב בראשה, וניסתה להבין מה השתבש. היא אפילו התחילה לפקפק בשפיות שלה, ותהתה אם היא מאבדת את אחיזתה במציאות.

מירי הרגישה שאין לה לאן לפנות. היא סיפרה לבן זוגה ולכמה חברים קרובים, אבל נראה שהם לא הבינו עד הסוף את חומרת המצב. היא הרגישה לבד ובודדה, כיוון שאף אחד לא האמין לה או הבין מה עובר עליה, והחליטה לפנות לטיפול. היא מצאה מטפלת בשם נופר שהתמחתה בטראומה והתעללות. בתחילה מירי חששה להיפתח בפני אדם זר ולשתף את שעובר עליה, אבל נופר הייתה אדיבה ומבינה, ומירי הרגישה שהיא יכולה לסמוך עליה.

בפגישה הראשונה שלה עם נופר תיארה מירי את מה שחוותה בעבודה. נופר הקשיבה היטב ותיקפה את רגשותיה של מירי. היא הסבירה שמה שמירי חווה הוא סוג של התעללות רגשית שנקראת גזלייטינג, טקטיקה מניפולטיבית בה משתמש הפוגע כדי לגרום לקורבנותיו לפקפק במציאות שלהם. מירי חשה הקלה שסוף סוף יש שם למה שחוותה.

נופר עבדה עם מירי על אסטרטגיות להתמודדות עם הגזלייטינג של רחלי. הם דנו בדרכים שבהן תוכל מירי להגן על עצמה מפני המניפולציות של רחלי וכיצד תוכל לבנות את הביטחון העצמי שלה ואת האמון בתפיסותיה שלה.

ככל שהטיפול התקדם, מירי התחילה להרגיש יותר מועצמת ופחות לבד. היא הצליחה לזהות מתי רחלי משתמשת בטקטיקה של גזלייטינג והיו לה את הכלים להתמודד עם המצבים האלה. מירי גם התחילה לשים לב כיצד התנהגותה של רחלי משפיעה על תחושת הערך העצמי שלה והחלה לעבוד על בנייה מחדש של ההערכה העצמית שלה.

זה היה תהליך לא קל, והיו גם מעידות בדרך. מירי לפעמים פקפקה בעצמה או חזרה לדפוסי התנהגות ישנים, אבל בעזרתה של נופר היא הצליחה להמשיך להתקדם.

לאורך כל הטיפול נופר הייתה צריכה להתמודד עם האתגרים המורכבים של עבודה עם מטופלת שעברה התעללות רגשית. היא הייתה צריכה להיזהר שלא לבטל עוד יותר את החוויות של מירי או לגרום לה להרגיש שהיא משוגעת. נופר נאלצה לאזן בין אמפתיה ותיקוף לבין עזרה למירי לפתח אסטרטגיות התמודדות ונקיטת צעדים לקראת ריפוי.

לאחר מספר חודשים של טיפול, מירי הרגישה הרבה יותר ביטחון ושליטה בחייה. היא למדה לזהות טקטיקות של גזלייטינג ופיתחה אסטרטגיות להתמודדות איתן. מירי למדה גם על החשיבות של בניית רשת תמיכה. היא מצאה נחמה בשיחה עם מתמודדים אחרים של גזלייטינג והתעללות, והיא למדה לקבל תמיכה מאהוביה וחבריה הקרובים. בעוד שצלקות הגזלייטינג לעולם לא יגלידו לגמרי, מירי עשתה צעד חשוב לקראת החזרת תחושת העצמי שלה ומציאת דרך קדימה.

כמה מילים על המקרה:

גזלייטינג היא סוג של התעללות רגשית שלצערנו שכיחה למדי במקום העבודה. המקרה של מירי הוא דוגמה הממחישה היטב את ההשפעה השלילית שיכולה להיות לסוג כזה של התעללות על בריאותו הנפשית ורווחתו שלבנאדם.

גזלייטינג למעשה מתייחסת לניסיון של הפוגע לשלוט בתחושת המציאות של הקורבן ובתפיסת האירועים. במקרה של מירי, הבוסית החדשה שלה, רחלי, השתמשה בטקטיקה הזו כדי לערער את ביטחונה ולגרום לה לפקפק ביכולות שלה כמורה. הדבר הוביל להידרדרות במצבה הנפשי של מירי והותיר אותה בתחושת בדידות וספק לגבי שפיותה.

ההשפעות של גזלייטינג על בריאותו הנפשית של הקורבן עשויות להיות חמורות וממושכות ויכולות להוביל לחרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך ותחושת חוסר אונים. במקרה של מירי, חוויית הגזלייטינג הותירה אותה בחווית ניתוק מתחושת העצמי והערכים שלה. היא החלה להטיל ספק ביכולות שלה כמורה ובתפיסת המציאות שלה.

טיפול יכול להיות דרך יעילה לסייע לאנשים שחוו גזלייטינג להתאושש מההתעללות ולהחזיר להם את תחושת העצמי שלהם.

נופר, המטפלת של מירי עבדה איתה במספר דרכים:

היא עזרה לה להבין שגזלייטינג היא סוג של התעללות רגשית ותיקפה את חוויותיה והן פיתחו יחד אסטרטגיות פעולה כדי להתמודד עם הגזלייטינג ובנוסף להחזיר למירי את הערכתה העצמית.

לסיום, מעסיקים יקרים,

חשוב שתזהו סימני גזלייטינג ותנקטו צעדים למניעת התרחשותה במקום העבודה.

זה מתחיל מיצירת תרבות של כבוד ותמיכה, שבה העובדים מרגישים בטוחים לדווח על כל אירוע של התעללות רגשית ללא חשש מהתנקמות או טינה.

בנוסף, חשוב לספק משאבים ותמיכה לעובדים שחוו גזלייטינג כמו גישה לטיפול וייעוץ או קבוצות תמיכה ומקורות נוספים שיוכלו לסייע לעובדים להתאושש מההתעללות ולהחזיר לעצמם את תחושת העצמי.

כתיבה:

אוראל קורט, מתאמת טיפול במכון טמיר,

בוגרת תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

22 במרץ 2024

מקורות: 

Mita Mallick (2021).  How to Intervene When a Manager Is Gaslighting Their Employees. https://hbr.org/2021/09/how-to-intervene-when-a-manager-is-gaslighting-their-employees

ֿ

Schat, A., & Frone, M. R. (2011). Exposure to Psychological Aggression at Work and Job Performance: The Mediating Role of Job Attitudes and Personal Health. Work and stress, 25(1), 23–40. https://doi.org/10.1080/02678373.2011.563133