הגורמים הפסיכולוגיים מאחורי הפרעת התמכרות לקניות

קניות הן חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של כולנו, החל מכרטיס רב-קו ועד לנכס נדל״ן.

אלא שעבור חלק מבני האדם, צרכנות אינה רק פעולה פונקציונלית, אלא גם חוויה מרגשת ונכספת שהופכת להתמכרות של ממש. 

בפראפרזה על אכילה, הם חיים בשביל לקנות ולא קונים כדי לחיות.

הפרעת התמכרות לקניות (Buying-shopping disorder) מוגדרת כהתעסקות בלתי ניתנת לשליטה בקניות, המתבטאת בהשקעת זמן מרובה בתכנון ורכישת מוצרים, ובאובדן שליטה על ההתנהגות.

תוצאה של מצב זה היא השפעה שלילית על התפקוד החברתי והכלכלי של הקונה.

למרות שהתנהגות זו אינה מופיעה במדריך האבחנות של ההפרעות הנפשיות (DSM-5-TR), רוב המומחים רואים בה התמכרות התנהגותית. יש גם מי שמסווגים אותה כהפרעת שליטה בדחפים, בהתאם לסיווג של ארגון הבריאות העולמי (ICD-11), המגדיר אותה כהפרעה הנמצאת על הספקטרום של הפרעות אימפולסיביות.

שופוהוליק הוא מונח לא רשמי שהחל להיות נפוץ בסביבות שנות ה-40 של המאה הקודמת. המילה נוצרה כשילוב של "shop" (חנות) ו-"aholic", אשר מבוסס על המילה "אלכוהוליסט", ומציינת אדם שיש לו התמכרות או אובססיה לפעילות מסוימת. במקרה זה, מדובר באובססיה או התמכרות לקניות, כאשר האדם מרגיש דחף בלתי נשלט לרכוש מוצרים, גם אם אין לו צורך אמיתי בהם.

מהם הגורמים הפסיכולוגיים שיכולים להניע את ההתמכרות לקניות?

מחקרים שבחנו לעומק את הסיבתיות מאחורי התמכרות זו, זיהו כמה גורמים נפשיים מעניינים:

אימפולסיביות: חוסר שליטה ודחפים פתאומיים

אחד הגורמים המרכזיים בהתמכרות לקניות הוא אימפולסיביות.

האימפולסיביות מתבטאת בשלושה היבטים עיקריים:

אימפולסיביות קוגניטיבית, המתבטאת בקבלת החלטות מהירה וללא מחשבה מעמיקה; אימפולסיביות מוטורית, המתבטאת בפעולות פזיזות וללא שיקול דעת; ואימפולסיביות לא מתוכננת, הכוללת ביצוע פעולות ללא תכנון לעתיד.

אנשים עם רמות גבוהות של אימפולסיביות עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח התמכרות לקניות.

פיתוח קשר רגשי למוצרים

Müller ועמיתיו (2021) הראו כי בני אדם הסובלים מהתמכרות פתולוגית לקניות נוטים להשתמש בחפצים החדשים כמענה פסיכולוגי עמוק וחשוב:

• התקשרות רגשית לחפצים: מכורים לקניות מפתחים קשרים רגשיים חזקים לחפצים שהם רוכשים, והחפצים עצמם מקבלים משמעות רגשית מעבר לערכם הפיזי. הם עשויים לראות בחפצים אלה מקור לתמיכה רגשית או אפילו כסמלים לזהותם האישית.

• תחושת ערך עצמי נמוך: אנשים עם התמכרות קניות סובלים לעיתים קרובות מתחושת ערך עצמי נמוך, מה שיכול להוביל אותם לחפש אישור ותוקף חיצוני דרך רכישת חפצים. החפצים הופכים לאמצעי להרגיש טוב יותר עם עצמם, אפילו אם ההשפעה זמנית בלבד.

• קשרים חברתיים חלשים: מכורים לקניות חווים קשרים חברתיים חלשים יחסית לצד תחושת בדידות, מה שכנראה מוביל אותם לראות בחפצים תחליף לחיבורים חברתיים. כמו בהתמכרויות התנהגותיות אחרות, הם משתמשים בקניות ובחפצים כדי למלא את החלל הרגשי שנוצר מהיעדר קשרים משמעותיים.

• חיפוש אחרי זהות: עבור חלק מהאנשים, רכישת חפצים יכולה להיות דרך לחפש ולבנות זהות אישית. החפצים שנרכשים משקפים את התדמית שהם רוצים להציג לעולם או את הדימוי העצמי שהם שואפים להשיג. ניתן לראות זאת לעיתים קרובות אצל רוכשי מותגים יוקרתיים. 

הקניות והבעלות על החפצים הנרכשים מספקות למכור תחושת ביטחון ואישור, אך במקביל עלולות להוביל לבעיות חמורות של עומס חפצים, אגרנות, חובות כלכליים והחמרת המצוקה הנפשית.

תהליך הקנייה כטקס

תהליך הקנייה עצמו, ולא רק החפץ הנרכש, הוא משמעותי עבור אנשים מכורים לקניות. מנקודת ראות זו, מדובר בטקס קומפולסיבי שמאפשר לקונה להרגיש שליטה, סיפוק או ריגוש, תהליך שבסופו של דבר מייצר רגיעה זמנית אך ממכרת. טקסיות זו משקפת את הניסיון להתמודד עם לחצים פנימיים או חיצוניים.

הקלה על לחץ נפשי

סטרס משפיע מאוד על קנייה כפייתית, והוא נחשב לרכיב מרכזי בפיתוח התסמינים ובהחרפתם.

מתח נפשי אינו רק גורם שולי או מקרי, הוא עשוי לשמש ככוח מניע חזק שמשפיע על תהליך הקנייה הבלתי נשלט.

המתח יכול להוות "גורם פגיעות" – סוג של תשתית שמגדילה את הסיכון לפיתוח ההפרעה, אך גם כ"טריגר" שדוחף את האדם לפעול בצורה אימפולסיבית ולהתמכר לקניות, במיוחד כאשר הוא מתמודד עם מצבי לחץ.

כשמדובר באנשים שנמצאים במצב לחץ מתמשך, ההתמודדות עם המתח עשויה לבוא לידי ביטוי דווקא בהגברת הרכישה הכפייתית, כמנגנון להתמודד עם הכאב והחרדה.

תלות רגשית: פגיעות רגשית כגורם מרכזי

תלות רגשית היא גורם נוסף שמשחק תפקיד משמעותי בהתמכרות לקניות.

אנשים שמרגישים צורך עז בחיבור רגשי לאחרים, ושאינם מקבלים את התמיכה הרגשית שהם זקוקים לה, עלולים לנסות למלא את החלל באמצעות קניות.

מחקרים מראים כי דפוס זה נפוץ יותר אצל מי שחשים חרדה תמידית לאובדן קשרים קרובים.

מבחינה מגדרית, התמכרות לקניות שכיחה יותר בקרב נשים, אבל גם גברים יכולים לפתח תלות רגשית המתבטאת דרכה.

קשר בין סגנון התקשרות לבין התמכרות לקניות

קיים קשר בין סגנון ההתקשרות לבין ההתמכרות לקניות:

סגנון התקשרות חרדתי, המאופיין בדאגה יתרה למערכות יחסים ופחדי נטישה, יכול להוביל לתלות רגשית מוגברת.

כאשר התלות הרגשית משתלבת עם רמות גבוהות של אימפולסיביות, היא יכולה להגביר את הסיכון להתמכרות לקניות.

דריכות יתר משפחתית לגבי כסף

גורם סיכון משמעותי הוא גדילה במשפחה שחוותה משברים כספיים שגררו חרדה כלכלית, מה שהוביל לריכוז בביטחון הפיננסי. 

בסביבה משפחתת כזו, חפצים וחומריות מקבלים משנה תוקף כאמצעי להקל על כאב, לשפר את ההערכה העצמית, או להשיב את מעמד חברתי שאבד.

קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים הסובלים מהפרעת קנייה כפייתית נוטים יותר גם הם לסבול מהתמכרות זו ומבעיות נפשיות אחרות כמו חרדות, דיכאון, או התמכרויות אחרות.

לסיכום, כמו שראינו, התמכרות לקניות אינה תוצר בלעדי של תשוקה לדברים חדשים או קושי לנהל משק בית כלכלי. 

מדובר בתופעה מורכבת שכרוכה בגורמים פסיכולוגיים כמו אימפולסיביות, סגנון התקשרות, קשר רגשי עם המוצר, היסטוריה משפחתית ותלות רגשית.

אפשר לחשוב על השלכות לגבי טיפול בהתמכרות לקניות, כאשר יש לקחת בחשבון לא רק את ההתנהגות הקומפולסיבית של הרכישות עצמן, אלא גם את הסנטימנט כלפי אובייקטים ואת המשמעות הפסיכולוגית העמוקה שהם נושאים עבור המטופל. 

זה מעלה את הצורך בגישות פסיכותרפיה הוליסטיות יותר, המתייחסות גם למרכיבים הרגשיים והזהותיים של ההפרעה.

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

מקורות:  

Emamzadeh, A. (2022, June 27). Compulsive shopping: A guide to causes and treatment. Psychology Today. Retrieved from https://www.psychologytoday.com/us/blog/finding-new-home/202206/compulsive-shopping-guide-causes-and-treatment

Etxaburu, N., Momeñe, J., Herrero, M., Chávez-Vera, M. D., Olave, L., Iruarrizaga, I., & Estévez, A. (2023). Buying-shopping disorder, impulsivity, emotional dependence and attachment in adolescents. Current psychology (New Brunswick, N.J.), 1–12. Advance online publication. https://doi.org/10.1007/s12144-023-04425-3

Müller, A., Claes, L., & Kyrios, M. (2021). Object attachment in buying-shopping disorder. Current opinion in psychology, 39, 115–120. https://doi.org/10.1016/j.copsyc.2020.08.019

Smith, J. A., & Brown, T. R. (2023). The impact of stress on compulsive buying disorder: A review. Journal of Behavioral Addictions, 12(3), 245-260. https://doi.org/10.1000/jba.2023.12345