הפרעות שליטה בדחפים | תסמינים, טיפול, מטפלים והמלצות (2024)

  

מהן הפרעות שליטה בדחפים? 

 

מאז ומתמיד אלון נמשך לאש. כילד הוא היה מוקסם מהלהבות, מהריח והמראה.

הוא נהנה להצית ניירות בחדרו ולצפות באש מכלה אותם. הסכנה לא עניינה אותו.

אחרי הניירות הוא עבר להצית דברים גדולים יותר ולפני כמה חודשים נעצר בחשד שהצית מכונית נטושה.

הוא יודע כמה זה מסוכן, הוא יודע שהוא מסתבך, אבל הוא פשוט חייב להמשיך.

 

אבי מרגיש מאוד עצבני. כל הזמן.

הוא בעיקר עצבני על אשתו, כל משפט שהיא אומרת מפוצץ אותו.

הזעם עולה תוך שניות והוא לא רואה בעיניים. גם בעבודה זה קורה. הוא כבר פוטר משלושה מקומות עבודה בשנה האחרונה, אחרי שהתפרץ בצעקות וקללות על הבוסים שלו, ובמקום אחד אפילו ניפץ את מסך המחשב. הוא רואה שאשתו מפחדת ממנו, מאז שהתחיל לזרוק חפצים מהחלון בהתקפי הזעם שלו. הוא כל-כך מצטער על ההתנהגות שלו. 

 

שני חיה בבית גדול, יש לה ולבעלה שתי מכוניות, הם טסים שלוש פעמים בשנה לחו"ל, הילדים לומדים בבית ספר פרטי. לא חסר לה שום דבר. ובכל זאת, אחד הדברים שהיא הכי אוהבת לעשות זה ללכת לסופר-פארם, להסתובב בין הדוכנים ואז, כשאף אחד לא רואה – להגניב בקבוק בושם לתוך התיק. היא מתה מפחד שיתפסו אותה, אבל פשוט לא מסוגלת להפסיק!

 

אלון, אבי ושני – כולם סובלים מהפרעה דומה: הפרעת שליטה בדחפים.

 

הפרעות שליטה בדחפים מוגדרות כחוסר יכולת לעמוד בפני דחף או פיתוי לבצע התנהגות שעלולה לפגוע באדם עצמו או באחרים.

 

שלושתם יודעים שמעשיהם פוגעים בהם ובאנשים אחרים והם אחוזי חרטה ואשמה, אבל שוב ושוב נופלים לאותה מלכודת ומתקשים להפסיק.

 

הקושי לשלוט בדחף הוא חוויה אנושית המוכרת לכל אדם:

לאכול עוד פרוסת עוגה, לצפות בפרק נוסף בנטפליקס, עוד שלב במשחק המחשב.

הפרעות נפשיות רבות כוללות קושי בוויסות רגשי או התנהגותי, אך הפרעת שליטה בדחפים ייחודית בכך שהיא כוללת פגיעה באחרים (אלימות, פגיעה ברכוש) או בכך שגורמת לקונפליקט בין האדם לבין נורמות חברתיות או אף רשויות החוק. 

 

(כל הדוגמאות דימיוניות - למטרות המחשה בלבד)

 

כולנו נכנעים ליצרינו ולדחפים אחת לכמה זמן, ולעיתים גם בתכיפות גבוהה יותר. מדובר בנטיה אנושית מוכרת ולגיטימית, אשר אינה הופכת אותנו בהכרח לאימפולסיביים.

 

עם זאת, אנשים לא מעטים פיתחו בילדותם הרגל בו הם מגיבים לפני שהם חושבים ושוקלים - עבורם הכניעה ליצרים היא דרך חיים אותה אימצו לאורך שנים רבות. 

 

 

הפרעות שליטה בדחפים - מאפיינים ושלבים

 

• דחף לעשייה.

• תחושת מתח הולכת וגוברת.

• עשיית המעשה ותחושת הנאה.

• תחושת הקלה.

• אשמה שלאחר מעשה (לעיתים אינה מופיעה).

• קושי רציני לשמור סוד. הם נוטים לעשות ספוילרים, כמו להרוס מסיבת הפתעה, פשוט כי החזקת הסוד בתוכם היא אתגר קשה מנשוא.  

 

האתגר הטיפולי של שליטה בדחפים הוא הפעלת תהליך מחשבתי לפני ביצוע הפעולה.

 

 

סוגי הפרעות של שליטה בדחפים

 

קיימים מספר סוגים של הפרעות בשליטה על דחפים, לכולם משותף הקושי להימנע מהדחף על אף המחירים הכבדים שגובה ההיענות ההתנהגותית לדחף הפנימי. 

 

אלה הסיווגים הפסיכיאטריים המרכזיים של הפרעת השליטה בדחפים, נכון לשנת 2023: 

 

 

קלפטומניה – גניבה כפייתית

 

קלפטומניה מתאפיינת בתחושת דחף חזקה לגנוב ובקושי חוזר ונשנה לעמוד בפני הדחף. קלפטומניה נפוצה יותר בקרב נשים, מופיעה לרוב בגיל ההתבגרות ונמשכת אל תוך הבגרות.

 

כולנו מכירים, במידה זו או אחרת, את התשוקה לקחת משהו שאינו שלנו. זה הכי אנושי שיש.

 

לעיתים רואים זאת במשרדים, עטים שנעלמים בזה אחר זה, או מציתים אצל מעשנים שהולכים ישר לכיס. אפשר להניח שהתנהגויות מינוריות כאלה משקפות כעס מתון, פאסיבי-אגרסיבי , יותר מאשר דחף בלתי נשלט לגנוב. אצל הקלפטומן מתעוררת מלחמה פנימית של ממש, מאבק בין אימפולס רב עוצמה לבין מחשבה רציונלית מפוכחת. 

 

הקלפטומן מודע היטב לכך שגניבה היא עבירה על החוק. מודע וסובל, שכן לא מדובר בעבריינים או אנשים עם נטיה לאישיות אנטי סוציאלית. 

יתירה מכך, הוא אינו זקוק לחפץ אותו הוא גונב, ובמקרים רבים יש לו מספיק כסף כדי לאפשר לעצמו לרכוש אותו.

 

הגניבה מתבצעת  מתוך הריגוש שגלום בה, כמו גם להקלת המתח שמתלווה לדחף. פעמים רבות, לאחר הגניבה, תעלינה רגשות אשמה, בושה וחרטה עמוקה. החפץ הגנוב יעורר דחייה, מה שיביא את הקלפטומן לזרוק אותו או למסור אותו לאדם אחר.

המתמודדים עם ההפרעה מפתחים לעצמם אסטרטגיות עצמיות להתמודדות - התנהגויות כאלה ואחרות שמטרתן למנוע מעצמם לגנוב: הימנעות מביקור בקניון או מרכז קניות, או יציאה לקניות אך ורק בליווי של אדם נוסף.

 

במקרים קיצוניים, מתעוררת הימנעות מלאה מקניות עד כדי צמצום אינטראקציות חברתיות בכדי לא להיחשף לסיטואציה שעלולה להוות טריגר לעליית הדחף. 

קלפטומניה מאובחנת בדרך כלל על ידי רופא או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. מכיוון שקלפטומניה בדרך כלל מתרחשת יחד עם מצבים אחרים כגון הפרעות אכילה, שימוש בסמים ואלכוהול והפרעות חרדה היא מאובחנת לעיתים קרובות כאשר אנשים מופנים לרופא בשל תסמינים נפשיים נלווים. 

 

 

התנהגות מינית קומפולסיבית 

 

מחקר מלמד כי כמעט 9% מהאמריקאים מתמודדים עם מצוקה נפשית על רקע קושי לשלוט ברגשות, בתחושות, בהתנהגויות ובדחפים המיניים שלהם.

 

כמו בכל בעיה נפשית, גם הקושי להתמודד עם דחפים מיניים מצוי על גבי ספקטרום - בקצה האחד מחשבות חולפות ובקצה השני קושי לשלוט בפריצה אימפולסיבית של התנהגות מינית. אם אתם קרובים לקצה השני, פנו לטיפול מקצועי. 

 

הפרעת התנהגות מינית קומפולסיבית (CSB) הוגדרה זה מכבר כהפרעה נפרדת ב-ICD-11, ספר המחלות של ארגון הבריאות העולמי. 

כהפרעה חדשה, היא מעלה סימני שאלה לגבי ההבדל בינה לבין היפרסקסואליות והתמכרות למין.

 

 

פירומניה – דחף להצית אש

 

פירומניה היא דחף בלתי-נשלט להצית אש, מבלי שתהיה להצתה עילה אחרת, כמו רווח כלכלי או הסתרת ראיות לפשע.

פירומניה נפוצה יותר אצל גברים מנשים.

 

המשיכה לאש מאפיינת ילדים מגיל צעיר, היא נורמלית ומהווה חלק מההתפתחות התקינה של האישיות, אך כאשר משיכה זו הולכת איתנו לגילאים מאוחרים יותר וכאשר היא מביאה להצתות בפועל תוך התעלמות מסיכון אפשרי – מדובר על הפרעת שליטה בדחפים.

 

חשוב לציין את ההבדל בין הפרעות שליטה בדחפים לבין פרפיליות, סטיות מיניות שבהן האדם מתמודד עם דחף מיני לסיפוק לא קונבציונלי.

 

קראו, למשל, על פרוורסיה, אורופיליה ואקסיביציוניזם

 

מהי דחיית סיפוקים

(Delay of gratification)?

 

היכולת לדחות סיפוקים מתייחסת לשליטה,

עיכוב ואיפוק של תגמולים זמינים ומיידיים. 

פעולת ההתנגדות לדחף מונעת לרוב על ידי

התקווה להשגת תגמול מוערך יותר בעתיד.

היכולת לעכב סיפוקים חיונית לוויסות ולשליטה עצמיים

 

 

התפרצויות זעם אימפולסיבי

 

התפרצות זעם מאופיינת במקרים תכופים של התנהגות אימפולסיבית תוקפנית שגורמת לפגיעה באדם אחר (רגשית או פיזית), או בפגיעה ברכוש.

עוצמת התוקפנות במקרים אלו אינה פרופורציונלית לטריגר שהפעיל אותה.  ההתקפים הם לרוב תכופים (מספר פעמים בחודש) ונמשכים פחות מחצי שעה.

ב-DSM-5 מוגדרת הפרעת התפרצות לסירוגין (Intermittent explosive disorder) . 

 

 

הפרעה דחפית של התפרצויות זעם כופה על המתמודד מידה רבה של חוסר יציבות  - תעסוקתית, משפחתית, זוגית וחברתית. כמו כן, ישנה נטיה גבוהה להסתבכויות חוזרות ונשנות עם רשויות החוק ולפציעות גופניות.

 

הסובל מהפרעה זו תופס את התנהגותו כבעייתית ביותר, אך אינו מצליח לשלוט בה. ברגע ההתקף, הוא חש שאינו יכול לכבוש את הדחף לפעול בתוקפנות, הדחף חזק יותר מכל מחשבה על הסיטואציה או על השלכות אפשריות של התנהגותו.

 

תחושת הזעם מתלווה בתחושות גופניות חזקות: רעד, לחץ בראש או בחזה, דופק מהיר. לאחר ההתקף, עולה עייפות רבה וירידה חזקה בתחושת המתח הרגשי.

 

 

חשוב לא להקהות ולהשטיח רגשות. 

כאשר אתה חרד, הדחף הוא לרוב להימנע או ליסוג.

כאשר אתה חש בושה, הדחף הוא להתגונן או להתחבא.

כאשר אתה עצוב, אתה חש את הצורך להתכנס ולהפסיק כל פעילות.

כאשר אתה כועס, הדחף הוא  להילחם או לתקוף.

רבים מהרגשות המכאיבים מלווים גם כן בדחף להימנע או לחסום כל כאב.

 

שימוש בסמים, התנהגויות פגיעה עצמית, אכילה כפייתית ואסטרטגיות הרגעה נוספות כולן מונעות ע"י הדחף לפעולה להפסיק כל רגש, לא משנה כיצד.

בעיה אחת עם דחפים לפעולה היא שהם משפיעים באופן שלילי על מערכות יחסים, על היכולת לעבוד בצורה יעילה ובכלל על רווחה נפשית.

קושי נוסף הוא שהם לרוב קורים אוטומטית- כאילו אתה חייב לעשות כל מה שהרגש שלך מורה עליך לעשות.

 

אבל זה לא נכון.

 

בעוד שלרוב אין לך שליטה על סוג הרגש שיופיע, כן יש לך את היכולת לבחור כיצד תגיב לו. לכן התנהגותך היא תחת שליטתך.

על דף נייר, כתוב את דחפי הפעולה שמכניסים אותך לסיטואציה בעייתית-

דברים שמרחיקים אחרים או שמערערים את איכות חייך.

אתה יכול לארגן את הרשימה ע״י התבוננות על רגשות מפתח, כמו כעס, עצבות, בושה, אשמה, פחד או חרדה, ואז להכין רשימה של התנהגויות בעייתיות שאתה עושה בתגובה.

לאחר מכן, הקף את דחפי הפעולה הספציפיים שהיית הכי רוצה לשנות.

 

אילו אנשים ומצבים נוטים לעורר אותם? רשום אותם ליד הדחפים המוקפים.

מהן הסיטואציות שאתה צריך לבחון, וכאשר אתה ניצב מולם, עליך להתנגד לדחפים שנלווים אליהם?

 

 

טריכוטילומניה (דחף לתלישת שיער) וחיטוט כפייתי בעור

 

טריכוטילומניה היא הפרעה נפשית שמתבטאת בחוסר יכולת לשלוט בדחף לתלוש שיער.

 

הפרעת חיטוט בעור (דרמטילומניה) היא הפרעה אימפולסיבית וקומפולסיבית שמתאפיינת בגירוד שמביא לפציעה ופגיעה ברקמות העור. שתי ההפרעות הועברו במהדורה המעודכנת של ה-DSM לסיווג של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

 

הסימפטומים של טריכוטילומניה כוללים דחף לתלישת שיער מהקרקפת, תלישת ריסים, תלישת שיער מהגבות, ואם יש- גם מהזקן. שיטת הטיפול המוכחת והיעילה להתמודדות עם תלישת שיער היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT.

 

הסובלים מהפרעה זו מתקשים מאוד להימנע מתלישת השיער גם כאשר מתחילים להיווצר אזורים שלמים של שיער תלוש המהווים פגיעה אסתטית ובעקבותיה גם עלולות לעלות מצוקה רגשית רבה, בעיקר מבוכה ובושה, רתיעה חברתית ודחייה בין-אישית.

 

לעיתים ירגישו הסובלים מההפרעה מתח לפני פעולת התלישה ולעיתים ירגישו הקלה לאחריה, בדומה לתחושות המלוות קלפטומניה, אך אין זה הכרחי. כמו כן לא נמצא קשר בין תלישת השיער לבעיות עור כלשהן וגם לא לבעיות פיזיות אחרות.

 

 

התמכרות לאינטרנט

 

התמכרות לאינטרנט מאופיינת בקושי לשלוט בכמות הזמן המושקע לגלישה וצריכה באינטרנט או שימוש כללי במחשב.

 

כאשר אינו זמין לשימוש במחשב או אינטרנט, הוא נמצא בסערת רגשות, עצבנות ולחץ.

 

כמות הזמן הנצרכת עולה ככל שההפרעה נמשכת וכתוצאה מכך, המתמודד מזניח לעיתים קרובות את מערכות היחסים עם בני משפחה או חברים, ולעיתים נוהג בחוסר הגינות וחוסר כנות.

תפקודו בעבודה או בלימודים נפגע, הוא מוותר על שינה או אכילה בכדי לא לוותר על זמן עיסוק במחשב.

לעיתים ההתמכרות מביא לעלייה או לירידה במשקל, לכאבי ראש ולדלקות בעצבי שורש כף היד עקב שימוש מופרז בעכבר המחשב. ההפרעה עלולה להיות מלווה בתחושות אשמה, בושה, חרדה או דיכאון. 

 

 

הפרעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים:

 

• התמכרות לפורנו - צפייה בתכנים פורנוגרפיים, צ'טים, אתרים של משחקי תפקידים או פנטזיה, עד כדי השפעה שלילית על יחסים אינטימיים במציאות. 

• התמכרות למערכות יחסים אינטרנטיות - רשתות חברתיות, צ'טים, הודעות טקסט, מיילים. ההתמכרות מגיעה לנקודה בה מערכות יחסים וירטואליות הופכות להיות משמעותיות יותר מקשרים עם בני משפחה וחברים.

• שימוש מוגזם באתרים הקשורים להוצאות כספיות - הימורים כפייתיים ברשת (גם בבורסה) , או התמכרות לקניות. קניות מוגזמות ותכופות באתרים שונים ובדיקה תכופה של מבצעים באתרי מכירות פומביות. האדם מתקשה לשלוט בסכומי הכסף שמוציא ומתקשה להגביל את כמות הזמן שמקדיש לכך.

• הצפת ידע – גלישה כפייתית בחיפוש אחר מידע בתחומים שונים.

• התמכרות למחשב – שימוש אינטנסיבי במחשב, לאו דווקא באינטרנט, במשחק, בתכנות ובתיקון בעיות.

 

 

מחקרים על הפרעות שליטה בדחפים

 

קשר בין סימפטומים של הפרעות נפשיות להתמכרות למשחקי מחשב ומדיה חברתית

 

במחקר מעניין השתתפו 23,533 מבוגרים (בגילאים 16 עד 88) שהתבקשו לענות על סקר. הסקר בחן האם משתנים דמוגרפיים, סימפטומים של ADHD, OCD, חרדה ודיכאון יכולים להסביר שימוש קומפולסיבי במדיה חברתית ובמשחקי מחשב.

 

החוקרים מצאו קשר חיובי ומשמעותי בין סימפטומים של התמכרות לשימוש בטכנולוגיה וסימפטומים של הפרעה נפשית, במיוחד אצל צעירים. נמצא שלגברים יש נטייה יותר להתמכר למשחקי מחשב, בעוד לנשים יש נטייה להתמכר לשימוש במדיה חברתית. באופן כללי נראה שגברים נוטים יותר להתמכר למשחקים און ליין, הימורים ולפורנוגרפיה, בעוד נשים נוטות להתמכר לשימוש ברשתות חברתיות, שליחת הודעות וקניות באינטרנט.

 

על התמכרות למסכים ולשימוש בסמארטפון <

 

 

תרופות עם דופמין לא משפיעות על הפרעות שליטה בדחפים

 

אגוניסטים דופמינרגיים משמשים כתרופה המרכזית לטיפול במחלת הפרקינסון.

 

השערה מעניינת שהועלתה בשנים האחרונות מתייחסת לתסמיני הגמילה של תרופות דופמינרגיות אצל חולי פרקינסון. התסמינים הללו דומים לתסמיני גמילה מקוקאין וכוללים התקפי חרדה, דיכאון, הזעה, בחילות, כאבים, עייפות, סחרחורות ותשוקה עזה לתרופה. סימפטומים אלה עשויים להיות חריפים ואינם מתמתנים על ידי שימוש בתרופות אחרות לפרקינסון.

האם יתכן שחולי פרקינסון הם יותר דחפיים עקב השלכות הגמילה מהתרופות האלה?

 

ובכן מחקר מ-2023 מלמד שלא.

מתמודדים/ות עם מחלת פרקינסון, המטופלים ב-DAA סלקטיבי D 2 במינון נמוך אינם עומדים בפני סיכון מוגבר להפרעות שליטה בדחף, במיוחד כאשר הם נבדקים בקפידה לאיתור בעיות פסיכיאטריות כלשהן, שיכולות לבטא אימפולסיביות.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

  

 

 

 

 

  

כתיבה:  

 

אפרת גרדי,  MSW,

מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית

 עם מומחי מכון טמיר

   

 

 

 

 

מקורות:

 

The Dialectical Behavior Therapy Skills Workbook for Anger - Using DBT Mindfulness and Emotion Regulation Skills to Manage Anger By: Alexander L. Chapman PhD, RPsych, Kim L. Gratz PhD, Marsha M. Linehan PhD, ABPP, 2015. New Harbinger Publications

 

Dickenson JA, Gleason N, Coleman E, Miner MH. Prevalence of Distress Associated With Difficulty Controlling Sexual Urges, Feelings, and Behaviors in the United States. JAMA Netw Open. 2018;1(7):e184468. doi:10.1001/jamanetworkopen.2018.4468

  

Grant J. E., Levine L., Kim D. & Potenza M. N. (2005). Impulse control disorders in adult psychiatric inpatients. The American Journal of Psychiatry, 162(11), 2184–2188

  

Mestre, T. A., Strafella, A. P., Thomsen, T., Voon, V., & Miyasaki, J. (2013). Diagnosis and treatment of impulse control disorders in patients with movement disorders. Therapeutic Advances in Neurological Disorders, 6(3), 175–188

 

Ozdeniz Varan E, Gurvit H. Effect of Dopaminergic Therapy on Impulse Control Disorders in Patients With a Prolactinoma. Cogn Behav Neurol. 2023 Mar 1;36(1):1-8. doi: 10.1097/WNN.0000000000000320. PMID: 36149404.

  

Schou Andreassen C, Billieux J, Griffiths MD, et al. The relationship between addictive use of social media and video games and symptoms of psychiatric disorders: a large-scale cross-sectional study. Psychol Addict Behav. 2016;30:252-262

 

Schreiber, L., Odlaug, B. L., & Grant, J. E. (2011). Impulse Control Disorders: Updated Review of Clinical Characteristics and Pharmacological Management. Frontiers in Psychiatry, 2, 1