הפסיכולוגיה של שמחה לאיד | הגדרה, סוגים, גורמים ומחקרים

 

שמחה לאיד

 

 

מהי שמחה לאיד?

 

שִׂמְחָה לְאֵיד היא רגש אנושי, בו אנו חווים שמחה נוכח כשלונו של אדם אחר.

שמחה לאיד יכולה להיות ביטוי של קנאה וצרות עין (envy), על רקע תחרותי, תוקפני או בין-קבוצתי.

רבים מאיתנו מגנים אותה ומקשרים אותה עם רוע.

 

 

הגנות מול שמחה לאיד

 

לכולנו קשה כנראה לקחת בעלות ולהכיר בשמחתנו האישית לאידו של האחר, למרות שהרגש מוכר, במידה זו או אחרת, לכל אדם שמודע לעצמו. 

לאורך השנים אימצנו כמה מנגנוני הגנה במטרה לנהל את רגשות האשם שמתעוררים בנו כשאנחנו פוגשים את העינוג הפנימי בנפול האחר.

 

הנה שניים מהם: 

 

 

הומור

 

קל לנו יותר, וגם לגיטימי, להגחיך אחרים כשאנחנו צופים בסרטוני פספוסים. 

פשוט לנו יותר לשתף פוסט מלבין פנים שמציג פדיחות של ידוענים. 

אנחנו מחווטים מראש לצקצק נוכח עליבותו של הומר סימפסון, שמפטיר בעונה ה-900 נחירת בוז כלפי נד פלנדרס, שכנו, שמנסה להצליח ומועד שוב ושוב. 

 

 

מוסריות ומוסרנות

 

אנחנו שומרים על נפשנו מהלקאה עצמית על שמחה לאיד בעזרת הגנה פסיכולוגית מוסרית (שנקראת מורליזציה): 

למשל, כמעט אף פעם לא נחווה שמחה לאיד בעקבות אירועים שקשורים לאובדנים, טראומות, התאבדויות וטרגדיות אנושיות אחרות.

במצבים דרמטיים וכואבים כאלו מתעורר הסופר-אגו, אותו קול מצפוני פנימי שמזכיר לנו היכן נחצה הגבול בין רשעות אנושית לבין טאבו מוסרי.  

 

חשוב להבחין בין שמחה לאיד לבין סאדיזם: 

בניגוד לאכזריות הסאדיסטית, שכרוכה בהסבת כאב לאדם אחר, באופן אקטיבי ומכוון, השמח לאיד פסיבי כמעט לגמרי, והנאתו נובעת מכישלון הזולת מבלי שתהיה לו השפעה על השתלשלות האירועים שהובילו לכשלון. 

 

 

קינאה וצרות עין לפי מלאני קליין

 

מלאני קליין, פסיכואנליטיקאית מרכזית שתרמה חלק מאבני היסוד של הטיפול הפסיכואנליטי, מתייחסת לשלושה סוגים של קינאה, בהם ניתן לזהות גם את השמחה לאיד:

 

• צרות עין (ENVY) -   רצון להרוס את האחר, בעיקר את הטוב שיש לו. החרדות העיקריות שחווה צר העין מתמקדות בחרדת כיליון, רגשות נקם וחרדת איון. צרות עין מפעילה מנגנוני הגנה פרימיטיביים, של פיצול, דיסוציאציה והזדהות השלכתית. כאן מצויה השמחה לאיד. 

• חמדנות (GREED) -  זללנות שאינה יודעת שובע, צורך לבלוע, אידאליזציה מטורפת, התאהבות. אנשים חמדנים, לפי קליין, "בולעים וזוללים את הקשר הטיפולי". בחמדנות קיים גרעין של אמונה שניתן לקבל משהו מהאחר. במונחים הקליניים של קליין, המטרה היא "לרוקן את השד". החרדות הדומיננטיות הן מפני הבלעות וענישה על ידי האחר. ההגנות המרכזיות כאן הן השלכה והכחשה, מה שמעיד על הימצאות בעמדה הסכיזו-פרנואידית.

• קנאה (JELOUSY)  - קינאה זו שייכת כבר לעמדה הדפרסיבית של קליין. היא מתבטאת בהכרה הכואבת בכך ש"יש לאחר משהו שאין לי". בקינאה זו בולטים יצרי חיים ואין רצון להרוס למישהו אחר. קיימת הבנה שגם לי יכול להיות טוב. החרדות המרכזיות שקיימות ב-JELOUSY הן מפני אובדן האובייקט הטוב ואהבתו. הפחד הוא לאבד את האהבה שקיימת עבורי במסגרת מערכת היחסים ולא 'לאבד את העצמי'. מנגנוני ההגנה ב-JELOUSY הן גבוהות יותר: רציונליזציה, אינטלקטואליזציה והתקה.

 

 

שמחה לאיד ופסיכולוגיה בין-תרבותית

 

ניטשה כתב ש"אדם נהנה לראות אחרים סובלים. זהו משפט קשה, אבל עיקרון אנושי, אנושי מדי".

 

למרות שאנחנו ממש רוצים לראות את עצמנו כבני אדם טובים ומפרגנים, קשה לנו להימנע לפעמים מהעונג הרגעי שמתרפק על מפלת האחרים, בעיקר אם הם מספיק רחוקים, אבל עדיין מוכרים. למשל, מפורסמים, פוליטיקאים, משתתפי תכניות ריאליטי.

 

הפילוסוף היווני הידוע, אריסטו, גינה את השמחה לאיד ומיתג אותה כ"רגש זדוני".

ליפנים יש משפט עממי אכזרי במיוחד: "לאסון של אחרים יש טעם של דבש".

 

לצרפתים יש את ה- joie maligne  - שמשמעו, תענוג שטני מסבלם של אחרים. הסאטריקן הצרפתי פרנסואה דה לה רושפוקו הוסיף בחן ש"לכולנו יש די כוח לשאת את צרותיהם של אחרים". 

באנגלית, שפה עשירה ודינמית עד מאוד, בחרו דווקא לאמץ את המונח המקורי מהשפה הגרמנית, Schadenfreude, במקום להמציא מילה חדשה. 

יכול להיות שגם ללשונאים האנגלים לא היה נוח להסתבך עם הרגש הידוע לשמצה?  (נסו לבטא Schadenfreude - גם באנגלית זה לא בא טוב). 

 

בסך הכל, בכל תרבות, נוכל להסכים ששמחה לאיד אינה נוחה לעיכול. 

קשה לחשוב על עצמנו חוככים ומחממים כפיים נוכח שריפת בית השכן.

 

 

שמחה לאיד והטריאדה האפילה

 

הטריאדה האפילה, שכונתה בגירסה קודמת שלישיית מקדונלד (The MacDonald Triad) מתארת אישיות המורכבת משלוש תכונות לא משהו:

 

• נרקיסיזם.

• פסיכופתיות.

• מקיאווליזם (וגם קצת סדיזם).

 

 

מחקרים קודמים מצאו שהטריאדה האפילה קשורה סטטיסטית בכמה הפרעות ילדות, שהופעתן יחדיו עלולה לנבא התפתחות של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית בבגרות:

 

• התאכזרות כלפי בעלי חיים

• פירומניה - קושי לשלוט בדחף להצית אש ושריפות

• הפרעת הרטבה (רק כאשר  היא מופיעה מעל גיל  5).

 

 

לפי מחקר חדש, אנשים שמקבלים ציון גבוה יחסית במדדים של "השלישייה האפלה", נוטים לשמוח לאיד יותר מאחרים. 

 

החוקרים, שעלו על הממצא המעניין הזה, טוענים כי שלושת יסודות האישיות הללו חולקים ראיית עולם משותפת שמתאפיינת בדה-הומאניזציה: 

תפיסת אחרים, או קבוצות שלמות, כחסרים בתכונות הכרחיות שמגדירות אותנו כבני אנוש.

 

מחקר מ-2021, שהתחקה אחר הליבה האישיותיות של המשולש האפל, מלמד כי נכונות לפגוע באחרים במטרה להתקדם היא התכונה הדומיננטית המאפיינת בני אדם בעלי רמות גבוהות של תכונות הטריאדה האפלה.

 

כידוע, לרוב בכל רע יש גם טוב, אז מחקר שפורסם לאחרונה מציע מציע כי אנשים עם נרקיסיזם ופסיכופתיה גבוהים קשורים עם הערכה עצמית גבוהה יותר ופחות פחד בהקשרים מיניים.

 

 

סוגים של שמחה לאיד

 

החוקרים מחלקים את את השמחה לאיד לשלושה תתי סוגים:

 

 

שמחה לאיד תוקפנית

 

מקורה של שמחה לאיד מהסוג האגרסיבי בתחושת הזהות החברתית, אשר מתפתחת בשנות הינקות.

היא מתאפיינת בדינמיקה של "אנחנו והם", חלוקה פרימיטיבית בין קבוצת פנים לקבוצת חוץ, שלפי מחקרים כרוכה בהשלכה של התוקפנות, ורגשות קשים אחרים, כלפי "קבוצת האחרים".

 

 

שמחה לאיד תחרותית

 

מחקר גרמני מתחכם ויצירתי, מצא כי אוהדי כדורגל נטו לחייך במהירות רבה יותר ובחיוך רחב יותר כאשר שחקן הקבוצה היריבה הבקיע גול עצמי, בהשוואה לשער שהבקיע שחקן הקבוצה שהם אוהדים.

פשוט ככה-  אנחנו מתענגים על קריסת האחר ורק מסופקים מהצלחתנו שלנו.

השמחה לאיד התחרותית מושרשת ביצר התחרות האישית - מוטיבציה עמוקה להצליח יותר מהסובבים אותנו.

תחרותיות קשורה לצרות עין, שתי תכונות שמתבססות באישיות סביב גיל 7.

אלא שהפסיכולוגיה ההתפתחותית הולכת הרבה לאחור:

תחרותיות ושמחה לאיד מופיעות במשחק של פעוטות כבר בגיל שנתיים וחצי, כך לפי מחקר שנערך בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.

 

 

שמחה לאיד צדקנית

 

צדקנות היא חוש הצדק החדש. היא מושרשת בערכיות של הגינות, שמתפתחת כבר בשנות הילדות. 

פרופ' אהרון בן-זאב, חוקר רגש, כותב כי "מאפיין מרכזי של שמחה לאיד הוא האמונה שהזולת ראוי לצרה שבאה עליו".

הביטוי המושלם של שילוב בין צדקנות לשמחה לאיד מקבל תנופה עצומה בימי הדיגיטל, עם לייק ועם Share, בעיקר כאשר מדובר במפח נפש של אדם בפרופיל גבוה שנתפס בעדשת עיתונאי - בין מדובר בתחקיר רציני ובין אם ב"פייק ניוז" אופייני.

 

אבל חשוב לציין - הצדקנים השמחים לאידם של אחרים נמנעים ככל הניתן מאקטיביות, הם יסתפקו בטוקבק אנונימי.

 

על כותבי הטוקבקים הפוגעניים נכתב בתורה: ״אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר״ (דברים, כז כד).

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

 

  

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

22 ביוני 2022   

  

 

 

 

מקורות:

 

רנן נצר (2017). תולדות השמחה לאיד: למה אנשים נהנים לראות אחרים נופלים?. מתוך אתר גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001197813

 

Dinić, B.M., Wertag, A., Sokolovska, V. et al. The good, the bad, and the ugly: Revisiting the Dark Core. Curr Psychol (2021). https://doi.org/10.1007/s12144-021-01829-x

 

Steininger, B and Pietschnig, J. (2022). Evidence for the superordinate predictive ability of trait psychopathy: The Dark Triad and quality of sexual life. Personality and Individual Differences
Volume 193, July 2022, 111620. https://doi.org/10.1016/j.paid.2022.111620

 

 Tiffany Watt Smith (2018). The secret joys of schadenfreude. The Guardian:  https://www.theguardian.com/global/2018/oct/14/the-secret-joys-of-schadenfreude-why-it-shouldnt-be-a-guilty-pleasure

 

Wang, S, et al. (2018) Schadenfreude deconstructed and reconstructed: A tripartite motivational model. New Ideas in Psychology. Volume 52, January 2019, Pages 1-11.  https://doi.org/10.1016/j.newideapsych.2018.09.002