הצגת פריטית לפי טגיות מילון מונחים בטיפול פסיכולוגי

מה זה אגו?

האגו הוא אוסף תפקודים מווסתים השומרים על האימפולסים תחת שליטה. האגו פועל על פי עקרון המציאות, ובאמצעות תהליכי חשיבה משניים כלומר, הגיון, שיפוט, שיקול דעת, זיכרון, למידה, תפיסה. הוא מפעיל בוחן מציאות- אבחנה בין דמיון ומציאות, בין מחשבות ועובדות, וכדומה, ומגדיר גבולות בין אני ללא אני. התפקודים שלו: עכבה, סובלימציה, ויסות, הגנות, סינתזה, ותיווך - הקטנת פערים בין האיד ובין הסופר אגו.

אצל האדם הבוגר, חוזק של אגו יבוא לידי ביטוי בתפקודים יעילים, מנגנוני הגנה תואמים, כישורים קוגניטיביים, יכולת ורבלית, וחסמים בפני הצפה והתפרקות.

חולשת אגו תבוא לידי ביטוי באימפולסיביות, מנגנוני הגנה פרימיטיביים, והיעדר וויסות רגשי.

האגו לפי זיגמונד פרויד

אגו הינו מושג אותו טבע לראשונה פרויד, הוגה התורה של טיפול פסיכולוגי, נגזרת של ניסוח המודל הסטרוקטוראלי.

מודל זה מתאר את שלוש הרשויות הפסיכולוגיות (איד אגו וסופר אגו), אשר נמצאות בקשר מתמיד זה עם זה, כשלכל אחת מהן תפקיד מיוחד.

האגו, מתואר כחזית של האיד, השכבה החיצונית שלו, אשר מתווך בין האיד, הסופר אגו והמציאות.

האיד פועל על פי עקרון העונג ומונע מאנרגיה דחפית. הוא מתואר כמבנה מפוצל, בו הדחפים השונים בו נצמדים למטרותיהם מבלי להתחשב זה בזה.

לעומתו, האגו הינו ארגון המאופיין בשאיפה לסינתזה. פעילותו של האגו מתפרסת לשני כיוונים. מצד אחד הוא מתבונן על העולם באמצעות התודעה, ומחפש את האופן המתאים לסיפוק דחפי מותאם למציאות. מצד שני, הוא משפיע ומרסן את האיד, ולעיתים גורם לו לערוך שינויים במטרות הדחפים או לוותר עליהם תמורת פיצוי (סימפטום). לפי פרויד, מקור האגו והאיד מאותה מטריצה. האגו, לפי תפיסה זו מתפתח מתוך האיד סביב גיל שנה, על מנת לאפשר סיפוק דחפי מותאם יותר למציאות ולמעשה לאפשר את קיום המין האנושי.

האגו לפי פסיכולוגיית האני

בהשוואה לפרויד, בפסיכולוגיית האגו ה"אגו" קיים כבר מן הלידה, לא כישות אשר תכליתה סיפוק דחפי, אלא כגורם המנתב את הדחף, מתוך צורך התפתחותי אינהרנטי.

אנה פרויד, יצאה מנקודת המוצא של אביה, אך חקרה את האגו על ידי מעקב אחר פעולותיו ההגנתיות. הדגש של אנה פרויד מושם על תפקודי האגו בטיפול פסיכולוגי, החל בסימפטומים ספציפיים ועד התמזגותן של פעולותיו ההגנתיות (אשר חלקן נותרות מחוץ למודע) לתפקוד האישיות כולה. לפי גישה זו, מנגנוני ההגנה נבחנים מזווית התפתחותית, כלומר, סימפטום מסוים מעיד על אופן ההתמודדות של האגו באותו שלב.

רנה ספיץ ומרגרט מהלר מזרם פסיכולוגיי

ת האגו, מתייחסים לתרומתם של היבטים סביבתיים להתפתחות האגו. בעוד פרויד הדגיש את החסך כתובע פשרה המחייבת פניה אל המציאות ומהווה בכך גירוי להתפתחות האגו, ספיץ הציע כי סביבה שאינה מתאימה, כלומר זו בה אין בנמצא דמות אוהבת ומטפלת, תהיה הרסנית ולא תאפשר התפתחות תקינה של האגו. הוא הוסיף למטרותיו הליבידניאיות של האיד מערכת אינהרנטית של יכולות שמקורן באגו והן מקבילות לחיפושו של הליבידו אחר עונג, אלה מאפשרות יצירת התקשרות אישית ובררנית עם אדם אחר (אובייקט ליבידינאלי), התקשרות שמוגדרת כצורך בפני עצמו, ולא רק אמצעי לסיפוק דחפי. בשלבים הראשוניים האם מתפקדת כאגו תומך, מווסתת את הגירויים ומרגיעה עד שהאגו יכול לווסת גירויים בפני עצמו, ולערוך אבחנה וליצור את אותו קשר ספציפי לנוכחותה או העדרה של דמות מטפלת. מרגרט מהלר המשיכה את התפיסה של ספיץ, בהדגישה אף היא את תרומתה של הסביבה להתפתחות האגו, כאשר היא מתארת קשר אינהרנטי בין הצרכים המשתנים של הילד והתגובתיות של הסביבה לשינויים אלה.

״נוכחות הזר מתריעה בפני התינוק על היעדרותה של אמו.

עבור ספיץ, תגובה התנהגותית זו מסמלת

את השגת היכולות הפסיכולוגיות

שהופכות התקשרות סינגולרית

אישית לאפשרית. ׳אין אהבה לפני שהאהוב

יכול להיות מובחן מאחרים׳ (1965).״

- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו

מהלר ראתה את ההתפתחות כנעה על ציר הספרציה-אינדיבידואציה, והגדירה תהליך התפתחותי תלת שלבי: התינוק עובר מהשלב האוטיסטי, בו הוא מתעלם מקיומם של אובייקטים מעבר לעצמו; דרך שלב סימביוטי, בו קיימת הכרה באובייקטים אנושיים, אך הם נתפסים כמאוחדים עם העצמי; ועד לשלב הספרציה – אינדיבידואציה, המחולק למס' תתי שלבים. בתהליך ספרציה אינדוידואציה התפתחותן והתבגרותן של יכולות האגו של התינוק, מאפשרות מובחנות פסיכולוגית מהאם. שני התהליכים המרכזיים אשר התפתחותם ההדרגתית אמורה להגיע לשלמות בשלב הנוכחי, הם הפנמה ואינטגרציה של ייצוגי עצמי וייצוגי אובייקט.

תהליך זה מסתיים בקביעות האובייקט הרגשית ובגיבוש האינדיבידואליות, כאשר עד גיל 3 ישנה התארגנות כללית של האישיות.

האגו לפי מלאני קליין

גם גישתה של מלאני קליין לטיפול פסיכולוגי מציעה כי האגו קיים כבר בלידה.

הדימוי שלה הינו אגו לא יציב ולא אינטגרטיבי, אשר הבסיס העיקרי להתפתחותו הינו יחסים ולא דחפים.

באופן ספציפי יותר, במקום דחפים, קליין תיארה מערכות יחסים פנטזמטיות טיפוסיות בין הדחפים והאובייקטים המובנים בתוכם. היא מתארת שתי עמדות התפתחותיות, אשר מסמלות עמדה כלפי עצמי וכלפי האובייקט. העמדה הראשונית הינה העמדה הפרנואידית סכיזואידית, אשר מאופיינת בתפיסה מפוצלת של העצמי והזולת.

בעמדה זו האגו הפרימיטיבי משליך דחפים אל מחוץ לגבולות העצמי (שד הרע), ומפנים חוויות מספקות פנימה (שד טוב).

צעדים חשובים לקראת אינטגרציה של האגו טמונים בעמדה השנייה- העמדה הדפרסיבית. בפוזיציה זו, אובייקטים, אשר פוצלו לטוב ולרע, נחווים יותר כשלמים ובלתי ניתנים להחלפה.

נלווים לכך אשמה, כאב ורצון לתקן. עמדה זו מאופיינת ביכולת ליצור הסמלה, אשר קשורה בפיתוח תחושת סובייקטיביות, ומאפשרת לתינוק לכונן יחסי אובייקט שלמים, בהם גם הוא וגם האובייקט נחווים כרציפים והמשכיים. על-פי קליין, הניסיון לקרב ולמזג בין שנאה ואהבה, הרס תיקון, ובין המרכיבים השונים של האגו ושל האובייקט, הוא תמציתה של ההתפתחות הנפשית וגיבוש האגו. 

האגו לפי הארי גאנטריפ

את המושג אגו רגרסיבי שטווה הפסיכולוג הבריטי הארי גאנטריפ, כדי לתאר תהליך הגנתי של האישיות הסכיזואידית.  האדם הסכיזואידי מרגיש בנקודה העמוקה ביותר של חווייתו מוצף מהעולם החיצוני ולכן הוא נסוג ממנו פנימה ואחורה. 

רגרסיה כלפי פנים משמעותה נסיגה להסתמכות על חוויה ראשונית של הכלה עצמית, אשר איננה מושקעת באובייקט, לעיתים בעלת אופי אוטיסטי.

רגרסיה לאחור היא תופעה ייחודית לסכיזואיד אשר במאמץ להימנע מהרס על ידי מציאות חיצונית מאיימת, הוא נסוג באופן מטאפורי לביטחון שברחם.

הרגרסיה לרחם מייצגת עבורו פנטזיה לסגת למקום של ביטחון מוחלט.

האגו לפי דונלד ויניקוט

גם דונלד ויניקוט, אשר מגיע מזרם יחסי – אובייקט, מדבר על בנייה של האגו דרך התקשרות בינאישיות, אך בשונה מקליין אשר מדברת על יחסים הנמצאים ראשית בפנטזיה של התינוק, הוא מתייחס לאובייקטים באינטראקציות אמיתיות עם דמויות מטפלות קונקרטיות.

ויניקוט טוען שבתחילה האגו חלש ולא מפותח ואינו יכול להתפתח ללא טיפול אימהי ( holding), אשר נמצא מעבר לסיפוק הצרכים של האיד. כמו קליין הוא טוען שבתחילה האגו אינו אינטגרטיבי, ולתפיסתו, בתחילה האגו של התינוק אינו מובחן מהאגו של האם. האם לוקחת על עצמה את האחריות שהתינוק יחווה חוויות שלא מפריעות לחוויה של אומניפוטנטיות הילדית. עם זאת, על מנת שההתפתחות תהיה אופטימאלית, הטיפול האימהי צריך להיות "טוב דיו", כלומר משובץ בתסכול הדרגתי ומותאם ליכולות האגו של הילד. תסכול מתוזמן זה יוצר סדקים בתחושת האומניפוטנטיות, ומאפשר פיתוח מודעות לקיום אובייקטים חיצוניים, בלעדיו, אין אפשרות לפתח מודעות, ולא מתאפשרת למעשה הלידה הפסיכולוגית של הילד.

קראו על אגו ליבידינלי ואגו אנטי-ליבידינלי >

כתיבה:

ורד רוגל, MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית

רשימת מקורות והמלצות:

אוגדן, ת (2001). הקצה הפרימיטיבי של החוויה. תל אביב. עם עובד. פרק 2: מבנה החוויה , עמ' 38-58.

בריטון, ר. (1992). הסיטואציה האדיפלית והעמדה הדפרסיבית. אצל ר. אנדרסון ( עורך) .(1992) מאמרים קליניים על קליין וביון. מודן. עמ' 67-83.

דורבן, י. (2002ב). מסקנות תיאורטיות אחדות על אודות חייו הרגשיים של התינוק. בתוך י. דורבן (עורך), מלאני קליין- כתבים נבחרים (עמ' 204-240). הוצאת תולעת ספרים.

ויניקוט, ד. ו. (1995). משחק ומציאות, הוצאת עם עובד.

ענר, נ. (1998) הגישה הקלייניאנית כיום. שיחות יב' 2, 88-93

פרויד, ז. (1926) , עכבה סימפטום וחרדה. הוצאת רסלינג, פרק 9

Robert Ehrlich (2009). Guntrip's Concept of the Regressed Ego. The Journal of the American Academy of Psychoanalysis and Dynamic Psychiatry: Vol. 37, No. 4, pp. 605-625

Mahler M.S , Pine, F, and Bergman, A ( 1975). The Psychological Birth of thr human infant. NY : Basic Books. Chapter 3-6, pp. 40-108

אלקסיתימיה

Alexithymia

מהי אלקסיתימיה (Alexithymia)?

אלקסיתמיה היא מבנה אישיותי המאופיין בחוסר יכולת לזהות, לשיים ולתאר רגשות בחווית העצמי או האחר.

מאפייני הליבה של אלקסיתמיה כוללים תפקוד לקוי במודעות רגשית, בהתקשרות חברתית ובהתייחסות בין-אישית. 

אלקסיתימיה מתבטאת גם בעולם פנימי דל בדימיון ובפנטזיה, לצד תסמינים פסיכוסומטיים מגוונים. 

המושג הוגדר לראשונה על ידי הפסיכיאטר פיטר סיפנאוס (Sifneos, 1973), כאשר ניסה להתחקות אחר הלך החשיבה של מטופלים שהתקשו להתקדם בפסיכותרפיה, תוך שהם מתקשים לזהות רגש ולתקשר אותו, לצד תסמינים פסיכוסומטיים. 

הפסיכואנליטיקאית קארן הורני תיארה מאפיינים דומים לאלקסיתימיה, דרך המסע שלה שלה לזיהוי מקורות הנוירוזה. 

הטיפוס האלקסיתימי של הורני סובל מחוסר מודעות לחוויות פנימיות, שהביאו לתחושת ריקנות. אותה ריקנות הייתה המקור לחרדות תגובתיות שהובילו להתנהגויות נוירוטיות.

האדם שהיא מתארת מבין שהוא מתמודד עם חרדה רק כאשר יחווה רעד בשפתיים או פיק ברכיים, מה שניתחה כמעבר מהוויה רגשית למופע גופני (Shift from being to appearing).

מהם התסמינים של אלקסיתימיה?

אלקסיתימיה כוללת כמה תסמינים מרכזיים:

• קושי באינטרוספקציה (התבוננות פנימה) שמקשה על פנטזיה ודימיון מעבר לרובד הקונקרטי, הן מחשבתית והן רגשית. 

• היכולת להרגיש, לשיים רגשות, לזהות לתקשר אותם נמוכה משמעותית ביחס לנורמה.

• בהיעדר הנחיה פנימית, חיפוש סיגנלים חיצוניים כמצפן לבחירת התנהגויות מתאימות. 

• קושי להבין רגשות של אחרים ואמפתיה מופחתת. קיימות אף עדויות מחקריות לגבי קושי בזיהוי רגשות בהבעות פנים.

• יחסים בין-אישיים רדודים וחלולים. 

• נטייה לפתח סימפטומים פסיכוסומטיים. 

• אחרים מתקשים להבין אותם, מה שיוצר קצר בתקשורת, אשר מוביל להפניית כעס ולגלוג כלפיהם.

• בדידות, חריגות, אדישות  ותחושת שוני בעקבות הקשיים הבין-אישיים.

• סיכון מוגבר למצוקות נפשיות נילוות כגון הפרעות חרדה (וחרדה חברתית בפרט), דיכאון, הפרעות אכילה ועוד.

• שימוש בפעולות כאמצעי לביטוי רגשות.

מה הקשר בין אלקסיתימיה לפסיכוסומטיות? 

לפי סיפנאוס, המוגבלות בביטוי רגשות מוביל למופע של תסמינים ומכאובים גופניים, עד כדי התפרצות של מחלות כאב כרוניות.

אולם כיום קיימת אי-הסכמה בקרב חוקרים, סביב הקשר בין אלקסיתימיה לבין מחלה פסיכוסומטית, בה מחלות גופניות פורצות ומשתמרות בגלל מצב נפשי.

למשל, מחקר שבחן את את הקשר בין אלקסיתימיה לבין פריצת מחלות גופניות ופסיכוסומטיות, העלה כי התופעה הנפשית אינה מהווה אינדיקטור לחולי גופני.

על פי מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות לא בטוח שקיים קשר בין אלקסיתימיה לביטוי גופני הנובע ממקור נפשי.

מה ההבדלים בין אלקסיתימיה לאספרגר?

נקודות דימיון בין אלקסיתימיה לבין תסמונת אספרגר

• הפרעה בשם Pensee Operatoire (חשיבה אופרטיבית), שתוארה ע״י מרטי ודה מ'וזאן (1963), מתבטאת בסגנון חשיבה תועלתני שקיים הן באלקסיטימיה והן בהפרעת אספרגר.

• יש דימיון ניכר בין תיאור האטיולוגיה והטיפול של אלקסיתימיה ושל תסמונת אספרגר.

• בשתי ההפרעות קיים קושי בתקשורת בלתי-מילולית, בעיקר בזיהוי רגשות מתוך הבעות פנים. 

• שתי ההפרעות מתאפיינות בקשיים חברתיים בגלל יכולת אמפתיה פגועה. 

הבדלים בין אלקסיתימיה לבין תסמונת אספרגר

• אלקסיתימיים יודעים ליצור לעיתים קרובות קשרים חברתיים קרובים, יכולת שאינה מאפיינת רבים מהמתמודדים עם אספרגר.

• בעיות פסיכוסומטיות מאפיינות יותר אלקסיתימיה, פחות אספרגר. 

אבחון אלקסיתימיה

מבחינה מחקרית ודיאגנוסטית, השאלון המקובל לאבחון אלקסיתמיה הוא TAS-20, שאלון טורונטו לאבחון ההפרעה.

בשאלון זה ניתן לראות את הרמה שנחשבת "אליקסיתמית" ולקבל מידע על הפקטורים השונים שידוע שהם חלק מהתכונה.

מבחן נוסף הוא ה-MMPI-2, שכולל סולם הבוחן את דומיננטיות התכונה אצל הנבחן.

קומורבידיות

מלבד אספרגר, ניתן לראות מאפיינים אלקסיתימיים בקרב מתמודדים עם מגוון רחב של הפרעות רפואיות ופסיכיאטריות, למשל:

• קשר עם מיגרנות וכאבי ראש אצל מבוגרים (גם בקרב מתבגרים וילדים, אבל פחות).

• קשר עם הפרעת אישיות גבולית.

• קשר עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית.

• קשר להפרעת אישיות סכיזואידית ועם הפרעות אישיות מאשכול C.

• קשר עם מידת החומרה של טנטון.

מהם גורמי הסיכון לאלקסיתמיה? 

• יתכן והאדם עבר טראומה וכתוצאה מניסיון להתמודד איתה הוא עבר ניתוק רגשי שהפך לאלקסיתימיה.

• מקור פיזיולוגי (פגיעת ראש), או תורשתי (גן פגום שהאדם נולד איתו).

• מחקרי מוח מלמדים על בעיית קישוריות ותפקודיות בין איברים מתווכי-רגש בין המערכת הלימבית לבין הקורטקס הקדמי.

• קיים קשר בין דפוסי תקשורת משפחתיים לבין אלקסיתימיה בקרב מתבגרים המתמודדים עם הפרעות נפשיות.

• נמצא קשר הדוק בין טיפול אימהי לקוי בילדות לבין התפתחות אלקסיתימיה.

אלקסיתימיה ואגרסיביות

אלקסיתימיה, אמרנו, היא יכולת נמוכה להרגיש, לזהות ולהביע רגשות.

היא אינה מוגדרת כהפרעה נפשית וכ- 10% מהאוכלוסיה סובלת ממנה, בעיקר גברים (תופעה שתוארה כאלקסיתימיה נורמטיבית).

מה עומד בבסיס ההתנהגות האגרסיבית?

• מודעות רגשית נמוכה.

• קושי בוויסות רגשי. מחקר מעניין מ-2023 תומך בחיבור בין אלקסיתימיה לוויסות רגשי. 

• התנהגות אימפולסיבית

אז מה הקשר לאלקסיתימיה?

אדם הסובל מאלקסיתימיה יתאפיין בקושי בזיהוי והבעה של רגש.

ההתנהגות הזו מתפרשת כמרוחקת ומקשה על יצירת קשרים ושימור חברויות.

במקום זאת הוא יפרש לעיתים את תחושות הגוף באופן מוטעה כלחץ או כעס.

קל לראות אם כך מדוע קושי בזיהוי והבעה של רגש יכול להשפיע על איכות הקשר החברתי עבור כל אדם.

אדם המתקשה להבין את הרגש האישי שלו ומתקשה להבין את רגשות האחר לא יצליח בקלות להביע אמפתיה וחמלה. אם נוסיף לכך אימפולסיביות ושליטה בדחפים זה כבר מתכון בטוח לאגרסיביות.

מנגנון הריסון, שכולל אמפתיה ומנטליזציה, עובד פחות טוב אצל אנשים עם אלקסיתימיה.  

חוקרים מאיטליה בדקו טענה זו ומצאו מתאם גבוה יותר בין אנשים אגרסיביים עם אלקסיתימיה ואימפולסיביות, בייחוד בקבוצת הנבדקים שאובחנו קלינית.

איך עובד טיפול נפשי באלקסתימיה? 

בטיפול פסיכולוגי עם מטופלים המאופיינים באלקסיתימיה, ההתמקדות היא בהעלאת מודעות סביב תחום הרגש – גם ברגשות של האדם עצמו וגם ברגשות של אחרים בסביבתו.

חלק מהפסיכולוגים סבורים כי טיפול בגישה אנליטית או פסיכודינמית אינו מתאים למטופלים אלו.

הפסיכולוג הנרי קריסטל אף טבע את המונח אנטי-אנליטיים, כלומר מטופלים שלא ניתן לעבוד איתם בגישה טיפולית דינמית וסימבולית.

עם זאת, באופן מפתיע נמצא כי טיפול בגישת Ego Psychology עשוי להיות יעיל במיוחד, לצד טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

המטרה הטיפולית, בכל גישה פסיכותרפויטית כמעט, היא לחזק ולהגביר את היכולות לזהות ולהבין רגשות.

בטיפול נפשי ממוקד וקצר מועד, יקבלו המתמודדים/ות עם אלקסיתימיה כלים להתמודדות עם הקשיים בהבנת הרגש וילמדו לעבד ולהבין רגשות בצורה עמוקה.

כחלק מהטיפול יתכן ויומלץ לכתוב יומן אישי כאמצעי עזר ללמידה ותרגול של זיהוי רגשות, או קריאת רומנים שידועים כספרים המתארים חוויות רגשיות מעמיקות ורגשיות.

אילו רגשות מעוררים אלקסיתימיים אצל מטפלים?

סוגיה חשובה, שהרי טיפול מוצלח הוא סוג של אמנות בין-אישית, ריקוד משותף המתבסס על ברית טיפולית חזקה בין עוזר לנעזר.

במחקר מ-2008 נותחו נתונים של 107 מטופלי חוץ פסיכיאטריים שהשתתפו בניסוי אקראי מבוקר ובו שתי צורות של טיפול קבוצתי לאבל מורכב.

מידת האלקסיתימיה של המשתתפים הוערכה לפי שאלון טורונטו.

הבעת הרגש של המטופל הוערכה דרך דירוגים סוציומטרים שסיפקו חברי קבוצה אחרים

תגובות המטפל למטופל הוערכו באמצעות דירוג המטפל של כל חבר בקבוצה.

הממצאים הצביעו על כך שככל שרמת האלקסיתימיה הייתה גבוהה יותר - קושי לתקשר רגש ונטייה חזקה יותר לעסוק בחשיבה מכוונת כלפי חוץ -  כך נמצאו פחות הבעות רגש חיובי על ידי המטופל ותגובות המטפל כלפי המטופל היו יותר שליליות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

21 בדצמבר 2023 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

אפטר, י. (2016). התערבות פסיכו-דידקטית בטיפול בגברים הסובלים מאלקסיתימיה-נורמטיבית. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 16/6/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3392

סגל-קינר, ש. (2009). הקשר בין התקשרות, אלקסיתימיה, מנגנוני הגנה ותפיסת המחלה, לאופן ההתמודדות והבריאות הנפשית של חולי ספחת. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 16/6/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2056

Bagby R. M., Parker J. D. A., & Taylor G. J (1994). The Twenty-Item Toronto Alexithymia Scale-I. Item Selection and Cross-Validation of the Factor Structure, Journal of Psychosomatic Research, Vol 38, No. 1 pp-23-32

Coolidge FL, Estey AJ, Segal DL, Marle PD. Are alexithymia and schizoid personality disorder synonymous diagnoses? Compr Psychiatry. 2013 Feb;54(2):141-8. doi: 10.1016/j.comppsych.2012.07.005. Epub 2012 Sep 27. PMID: 23021894.

Greenberg RP, Dattore PJ. (1983). Do alexithymic traits predict illness? J Nerv Ment Dis. 171(5):276-9

Krystal H. Alexithymia and the effectiveness of psychoanalytic treatment. Int J Psychoanal Psychother. 1982-1983;9:353-78. PMID: 6185448.

Lesser IM. (1981). A review of the alexithymia concept. Psychosom Med. 1981 Dec;43(6):531-43

Levant, R.F. (1998). Desperately seeking language: Understanding, assessing, and treating normative male alexithymia. In Pollack, W. S. (Ed); Levant, R.F. (Ed) New psychotherapy for men., (pp. 35-56). Hoboken, NJ, US: John Wiley & Sons

Ogrodniczuk JS, Piper WE, Joyce AS. Alexithymia and therapist reactions to the patient: expression of positive emotion as a mediator. Psychiatry. 2008 Fall;71(3):257-65. doi: 10.1521/psyc.2008.71.3.257. PMID: 18834276.

Peter E. Sifneos Short-term Anxiety-provoking Psychotherapy: A Treatment Manual First Edition, 1st Printing Edition

Parker, J. D., Taylor, G. J., & Bagby, R. M. (1993). Alexithymia and the recognition of facial expressions of emotion. Psychotherapy and Psychosomatics, 59(3-4), 197-202

Poquérusse, J., Pastore, L., Dellantonio, S., & Esposito, G. (2018). Alexithymia and Autism Spectrum Disorder: A Complex Relationship. Frontiers in psychology, 9, 1196.https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.01196

Preece DA, Mehta A, Petrova K, Sikka P, Bjureberg J, Becerra R, Gross JJ. Alexithymia and emotion regulation. J Affect Disord. 2023 Mar 1;324:232-238. doi: 10.1016/j.jad.2022.12.065. Epub 2022 Dec 23. PMID: 36566943.

Sifneos P.E. (1973). The prevalence of 'alexithymic' characteristics in psychosomatic patients. Psychotherapy Psychosomatics 1973;22(2):255-62.

Taylor GJ: Alexithymia: concept, measurement, and implications for treatment. Am J Psychiatry 1984; 141:725–732

Velotti, Patrizia et al. (2016). Alexithymia, emotion dysregulation, impulsivity and aggression: A multiple mediation model Psychiatry Research , Volume 237 , 296 - 303

מהי מגלומניה?

מגלומניה, או שיגעון גדלות, היא מצב פסיכופתולוגי שמאופיין בדפוס ארוך טווח של פנטזיות הזויות על עושר,  דלוזיות גרדניוזיות, או כל-יכולות (אומניפוטנציה).

היא מבטאת רכיב חשוב בהפרעת אישיות נרקיסיסטית ומתבטאת כאובססיה לצורך בהערצה ובהתנהגויות גרנדיוזיות או בזבזניות, אולם לעיתים יכולה להגיע גם למצבים פסיכוטיים, כחלק מהפרעות נפשיות, כמו הפרעת ביפולרית.

מגלומנים הם אנשים עם דימוי עצמי מופרז שחושבים שהם עוצמתיים וחשובים, אך מתחת לפני השטח רובץ מבנה פסיכולוגי רעוע ושברירי. 

בד״כ הם משוכנעים שכל דבר שהם חושבים או אומרים הוא הברקה ובמקביל הם מזלזלים קשות באחרים מתוך אמונה שהם נחותים יותר.

מגלומניה היא מצב פסיכולוגי שלפי ה-DSM-5-TR, כלול בסימפטומים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אבל כדי לקבוע אם אדם מגלומני כחלק מהפרעת אישיות, הפסיכולוג / הפסיכיאטר חייב לבחון האם קיימות אצלו פנטזיות של עוצמה וכל-יכולות, בעטיין הוא משוכנע בערך הכי טוב שיש ויכול להיות.

בניגוד לאגומניה, שמתאפיינת בגאוותנות, חשיבות עצמית ויהירות יתרה, מגלומניה היא מצב פסיכופתולוגי של ממש. 

מגלומניה ומנהיגות

הרבה פעמים מייחסים תכונות נרקיסיסטיות לדמויות היסטוריות כמו נפוליאון (שיש אפילו תסמונת מגלומנית על שמו - תסביך נפוליאון), בניטו מוסליני, אדולף היטלר וג׳וזף סטאלין.

המזרח התיכון הוא כר פורה למנהיגים מגולמנים: כאשר סדאם חוסיין משאיר לכולם אבק, אבל גם אנואר סאדאת, למשל, התייחס לעצמו בשלהי חייו כנצר לשושלת הפרעונים.

במאה ה-21 מייחסים רבים (ובהם אנשי מקצוע) תכונות מגלומניות לנשיא ארה״ב לשעבר, דונלד טראמפ. 

גם אצלנו, נדמה שיש מי ששוגה מדי פעם בייחוס אומניפוטנציה אלמותית למנהיגים פוליטיים בשר ודם:

״יש אחד בורא עולם

ויש אחד שקוראים לו יאיר לפיד״

חה״כ אורנה ברביבאי 

ברמת המנהיגות הגלובלית, התכונות הללו הן תמיד רוח גבית עבור מנהיגים השואפים ׳להשתלט על העולם׳ (במפורש או כדימוי). 

כשבוחנים היטב את התנהגותם מוצאים רציונליזציה משותפת מעניינת:

כל אחד מהם מאמין באמת ובתמים שהוא היחיד שיכול להציל את מולדתו וכי עלייתו כמנהיג הכרחית עבורה. 

אמונה זו חיזקה את החיפוש האינסופי אחר תדלוק של תחושת כוח ומסוגלות, למרות המחירים הכבדים שהם ומונהגיהם משלמים. 

ככלל, מגלומנים שטוענים באימפולסיביות שהם הכובשים הכי גדולים, מתוך אמונה שיש בידיהם כוח אבסולוטי, חווים תסמינים פתולוגיים יותר, שהם במידה רבה טראגיים, כי הם חותרים תמיד להשיג את מה שאף פעם לא יושג.  

ההיסטוריה מראה שוב ושוב כי בהינתן התנאים הגאו-פוליטיים המתאימים, מנהיגים מגלומנים מסוכנים ביותר מצליחים לרכוש את אהדת עמם ומוכנים להוביל תהליכים הרסניים ביותר בדרכם להשיג ולשמר כוח פוליטי.

מגלומן לא רק יאמין שהוא מסוגל לעשות מה שאיש אינו יכול לעשות.

בגלל תחושת אחריות מופרזת הוא גם יטה להאשים את עצמו על תוצאות מעשיו.

מגלומנים מנסים לקבל אישור מהחברה על הדימוי העצמי המוגזם שלהם, כי מבחינתם האישור יתקף את היותם בעמדת כוח.

למרות שהם מחצינים ביטחון עצמי עצום, חסרה להם חיבה ובתוך תוכם הם מרגישים תחושת ריקנות ורגשות נחיתות. 

תכונות אישיות של מגלומנים

שחצנות ויהירות

מגלומנים מסתובבים עם האף למעלה, מאמינים שהם חיוניים יותר בהשוואה לאחרים בסביבה, בעיקר מתחרים פוטנאצאליים.

יש להם אמונה עמוקה ומושרשת שאי אפשר להרוס אותם: מבחינת המגלומן, הוא מסוגל לפתור כל בעיה, תוך שימוש באמצעים מניפולטיביים שמאפשרים להם להגיע לעמדת כוח.

תחושת כל-יכולות

הרבה פעמים הם בוחנים אנשים אחרים כדי להשוות אותם לעצמם, מדברים על עצמם בגוף שלישי ומתאמצים להראות לכולם שהם יותר טובים. 

קושי להודות בטעויות 

מאפיין זה ממש מקשה על המגלומן לקחת אחריות, ללמוד מניסיון ולהפיק לקחים להמשך.

מגלומנים כן מפנימים היכן כדאי להיזהר, אולם למידה כזו מתרחשת לרוב בגלל פגיעה נרקיסיסטית ניכרת.

המציאות סותרת לבסוף את אשליית אי-הפגיעות שמאפיינת של המגלומן וההתנסות טופחת על פניו,

האדרה מול ביטול האחר

אמרנו כבר שמגלומניות היא אחד המאפיינים של אישיות נרקיסיסטית.

אחד המנגנונים המופעלים כאן הוא תנועה תנודתית בין אידיאליזציה לדימוי העצמי ודוואלואציה לאחר.

מודעות חזקה לתגובות מהסביבה

זוכרים את הנאומים בעצרות הבחירות של טראמפ?

בהנחה שהוא סובל ממידה מסוימת של מגלומניה, חשוב לראות כיצד הוא נעצר מדי פעם ומתייחס תגובות שנזרקות מהקהל או כיצד הוא נוזף בעיתונאים ששאלו Nasty question, כלומר שאלה שמכוונת אותו להתייחס למגרעה אישית או לטעות מנהיגותית. 

כמו כולנו, מגלומנים לא אוהבים דחייה, אלא שהם בטוחים שהדוחים הם הבעיה, לא הם עצמם.

יוהרה

מגלומנים נשענים על אגו מנופח שגדל כתוצאה מתחושת העליונות. הם מסרבים להכיר בכך שבתוך תוכם קיימים חלקים חרדים ומפוחדים, שמחפשים וזקוקים להכרה ולאהבה, ובגלל זה הם מעליבים ומשתמשים באומניפוטנציה הבדויה שלהם כמנגנון הגנה.  

מצד שני, בגלל הפחד העצום מרגשי נחיתות, הם עושים צחוק ובזים לכל מי שהם מרגישים שמאיים להם על האגו, ישירות או בעקיפין. 

מאחורי המסכה הפסאודו-בטוחה מסתתר אדם חסר ביטחון באופן קיצוני שמרגיש בדיוק את ההיפך ממה שהוא נאבק לשדר לעולם. בהגזמה ובהפגנה פומוזית של היכולות וההישגים שלהם, המגלומנים מראים, בלי ערנות לכך, דימוי עצמי חלש ויכולת דלה להתמודד עם תסכול. 

היהירות שלהם יכולה לגרום להם לבדידות כי אנשים פשוט בורחים מהם. לפעמים הם מבודדים את עצמם ותחושות העליונות שלהם יכולות לגרום להם להרגיש ״אנשים רגילים״, כמו כולם. הבדידות הזו, בתורה, מובילה לרגשות של ריקנות שיכולים לפגוע בהם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מה זה בדיוק סנטימנט?

סנטימנט, למי ששם לב, היא מילה שנכנסת יותר ויותר לשיח ב-2020 - באינטרנט, בסקרי דעת קהל, בניתוח ביג דאטה ובמחקר סוציולוגי אקדמי. 

הנוכחות של המילה האופנתית ניכרת בעיקר במדיה החברתית, בעיקר לאור הבחירות הכפולות שנחתו עלינו, אבל גם הפסיכולוגיה משתמשת בה בתדירות גבוהה.

מה זה סנטימנט? 

מילון קיימבריג׳ מציע הגדרה של סנטימנט:

שילוב של מחשבה, דעה או רעיון, שמתבססים על רגש כלפי סיטואציה מסוימת.

בהגדרה כללית יותר, ניתן להתייחס לסנטימנט גם כדרך חשיבה סובייקטיבית לגבי משהו או מישהו ספציפיים.

כאשר אנחנו מתארים אדם כסנטימנטלי, אנו מייחסים לו לרוב שיפוט שטחי על חשבון שיקול דעת הגיוני, אבל זה כבר ייחוס מתקדם יותר כלפי המושג. 

במאמר קצר זה נגדיר מהו סנטימנט, נבחין בינו לבין רגש, נתייחס ל-4 הבדלים בין השניים, נראה איך סנטימנטים ניתנים ניהול ולויסות רגשי ונתייחס לדרך בה מבינים סנטימנט חיובי או שלילי בטקסט.

להקת כוורת, בשיר ״את כל כך יפה״,

היו נותנים למאהבת האחת ״שק של סנטימנטים״...

הכי טוב לשמוע: 

נפלא, אבל מה זה בדיוק סנטימנט?

כאשר אנחנו הופכים מודעים לרגש, חושבים עליו, קוראים לו בשם ומחליטים איך להגיב לו, הוא הפך לסנטימנט.

פירוש הדבר הוא שבסנטימנט מעורבים גם תגובה פיזיולוגית וגם רכיב קוגניטיבי סובייקטיבי.

סנטימנטים נוטים להתקיים פרק זמן ארוך יותר מרגשות, והם ״יחיו״ כל עוד אנו שומרים אותם במוחנו, אך רגש הוא תנאי הכרחי לסנטימנט: אין סנטימנט ללא רגש שקדם לו. 

למשל, אהבה, כאב, קנאה, סבל, צער, טינה וחמלה יכולים להיות דוגמאות לסנטימנטים, וככל שנפתח את המסוגלות האמפתית שלנו, כך ניטיב להבין סנטימנטים של אחרים.

קווים להבחנה בין רגש לסנטימנט

• רגשות הם מצב חולף בעוד שסנטימנטים נשארים במערכת האנושית, לפחות כל זמן שאנו חושבים עליהם ומציבים אותם במודעות.

• רגשות אינם מודעים הם עשויים לצוץ ולהיעלם במהרה, בעוד שסנטימנטים נולדים כאשר התודעה שלנו מתערבת ואנחנו מבינים משהו לגבי מה שאנחנו חשים. בנוסף, לסנטימנטים לוקח זמן והתנסות כדי להתהוות מתוך רגשות, הם יותר יציבים ופחות עזים מרגש.

• כאמור, רגש תמיד יקדם לסנטימנט, ומכיוון שרגשות נובעים ממקורות מוחיים פרימיטיביים יותר מסנטימנטים (כלומר, נמוכים יותר ביחס לקורטקס, קליפת המוח), הרי שרגש עשוי לעורר סנטימנט שונה לגמרי אצל אותו אדם, למשל - רגש של הנאה עשוי ליצור סנטימנטים של אהבה, של תשוקה או של שניהם גם יחד. .

• בעוד שרגשות הם תגובות פסיכופיזיולוגיות אוטומטיות וספונטניות, הרי שסנטימנטים הם כבר הפרשנויות האישיות כלפי הרגשות. כאשר מדובר בפרשנות, מעורבת כבר המערכת הקוגניטיבית שלנו, מה שאומר שיש ביכולתנו לווסת את הרגש, לשלוט בו, או פשוט לתת לו לחלוף כחוויה ארעית. כאשר אנו מודעים לסנטימנטים זה גם אומר שאנחנו יכולים לנהל ולווסת אותם. רגשות, מאידך, קשים יותר לניהול, משום שאינם זמינים לשליטתנו (יחד עם זאת, ניתן בהחלט להתבונן, לשיים, להכיר ו״להיות בדיאלוג״ עם העולם הרגשי שלנו).

איך מנתחים סנטימנט?

ניתוח סנטימנט (Sentiment analysis) הוא התהליך באמצעותו ניתן להעריך האם טקסט הוא בעל נימה רגשית חיובית, שלילית או ניטרלית.

ניתוח סנטימנט נועד לעזור למנהלים ולאנליסטים בארגונים גדולים לאמוד דעת קהל, לזהות ניואנסים בסקרי  שוק, לעקוב אחר על מוניטין של מותג ולהבין את חוויות הלקוחות. 

רבים מהתהליכים לניתוח סנטימנטים מתבצעים כיום אוטומטית, על ידי מערכות בינה מלאכותית, כמו יישומי API בעיבוד שפה טבעית (NLP) בגוגל, או האלגוריתם לניתוח סנטימנט של Avenga.

אבל באופן מסורתי, ניתוח סנטימנט מתבצע כבר שנים רבות במחקר, על ידי קידוד אנושי של תמליל הטקסט.

למשל, ככה מחשבים סנטימנט חיובי או שלילי:

המקודד סופר את מספר המופעים של מילים חיוביות ושליליות בכל טקסט  כדי לקבוע את ציון הסנטימנט של המסמך.

כדי לחשב ציון סנטימנט של טקסט, כל מילה חיובית מסומנת כ- 1+ וכל מילה שלילית כ- 1-.  

בסוף סוכמים והנה יש לנו תמונה. 

מקורות:

Olena Amanska (2020). Sentiment analysis. Google Natural Language Processing vs Custom Algorithm. https://www.avenga.com/magazine/sentiment-analysis/

  https://dictionary.cambridge.org/dictionary/english/sentiment

רוב האנשים יודעים מהן תחושות של ריקנות ושל חוסר משמעות או מטרה.

זה חלק מהחיים. 

לריקנות יכולות להיות הרבה סיבות, כמו שינוי ברמות הורמונליות, אבטלה ואפילו שעמום, אבל תחושות כרוניות של ריקנות יכולות להעיד על קיומן של בעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון, אנהדוניה (חוסר יכולת לחוות הנאה) ואפילו סכיזופרניה. 

רוחניות, אמונה וריקנות

המושג ״ריקנות״ קשור למגוון מסורות פילוסופיות ורוחניות.

בכל אחד מההקשרים הללו, מתואר פשרה של הריקנות באופן קצת שונה.

יש הגדרות אינספור לרוחניות, אבל זו שעשויה לשרת אותנו בהקשר של ריקנות היא דווקא הנחה קיומית הנעדרת ממנה: 

אנשים רוחניים אינם מקבלים את ההנחה לפיה התפתחות כלי ההסבר המדעיים צופנת בחובה תשובות למופלא מאיתנו. 

את מקומה של הנחה זו ממלאות תפיסות אמוניות, דתיות ברובן, אשר מציעות הסברים תיאולוגיים למהות החיים. המשותף להסברים אלו הוא היותם בלתי ניתנים להוכחה או להפרכה.

כך, האמונה שלכל אדם יש ייעוד או שליחות, או שעליו לתקן משהו שדורש תיקון בחייו הנוכחיים מעניקה הסבר קיומי שממלא כל ריק וחלל קיומי.

אצלנו ביהדות, למשל, מי שמקבל עליו עול תורה ומצוות אינו מוטרד מהסבל שגורמת הריקנות. החיים עדיין קשים ומאתגרים, בייחוד ביהדות ושפע תביעותיה, אבל מעבר לכל הקשיים קיים קשר מבוסס עם כוחות גבוהים יותר.

בבודהיזם, המושג של ריקנות (או יותר נכון ריקות – שונייטא (Śūnyatā) קשור לוויתור על האגו והחשק בכדי להגיע לפתיחות, למרחב פנימי, לקְלִיטוּת ובסופו של דבר להארה. הסוג הזה של ריקנות הוא דרך לתפוס חוויה בלי החיבור של אגו או אני והוא מטרה עבור מי שמתרגל מיינדפולנס, קל וחומר עבור מי שבקיא יותר בבודהיזם.

לסיכום עניין זה, האמונה מעניקה מילוי לריקנות, לפחות לחלק ממנה. לא מפתיע אפוא שרוב בני האדם מאמינים באל (81% מהאמריקאים, לפי סקר גאלופ מ-2022). 

אקזיסטנציאליזם וריקנות

אקזיסטנציאליזם מזהה חוסר משמעות עם מציאות החיים, כמו מוות.

כשהפסיכיאטר היהודי ויקטור פרנקל היה אסיר במחנה הריכוז אושוויץ, הוא זיהה צורך אנושי במציאת משמעות בחיים, אפילו בזמנים הכי קשים.

בעקבות התקופה הזו הוא פיתח סוג של פסיכותרפיה שעוזרת לאנשים למצוא משמעות בכל חלק של החיים.

הוא קרא לה לוגותרפיה, מהמילה היוונית למשמעות – לוגוס.

הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית רואה בני אדם כיצורים המסוגלים למצוא משמעות בחייהם. כך, הלוגותרפיה שפיתח פרנקל או פסיכותרפיה הומניסטית שפיתחו פסיכולוגים הומניסטיים, יכולות לעזור לנו להתחבר לחוכמה פנימית,  לשאול שאלות קיומיות ולהפיק מהן תחושה של משמעות.

ריקנות בתהליך אבל

ריקנות יכולה להיות גם חלק משכול.

מי שחווה תחושות חמורות ומתמשכות של ריקנות יכול לפנות לעזרה של מטפל, בעיקר אם הוא כבר לא יכול להתרכז בצדדים אחרים של החיים.

יש כל מיני סיבות לתחושה של ריקנות, למשל אם מאבדים מישהו שאהבנו בגלל מוות או פרידה.

במצב כזה יכולה להישאר תחושה ריקה בגלל שאותו אדם סיפק תחושה של משמעות או מבנה בחיים.

גם שינוי פתאומי בחיים יכול לעורר תחושה של ריקנות.

ריקנות כפסיכופתולוגיה

מבחינת אבחון, יש כל מיני הפרעות נפשיות שריקנות היא סימפטום ישיר או עדיף שלהן, ויש כאלה שריקנות היא קריטריון של ממש לאבחנתן.

ריקנות יכולה לגרום לנו להרגיש חוסר תחושה מבחינה רגשית, ייאוש, בדידות וחרדה, ויש כאלה שמתארים את התחושה כמו הרגשה ריקה בחזה.

אנשים מנסים למלא את החלל הריק בכל מיני דרכים, למשל בפעילויות שבסופו של דבר לא ממלאות אותם, כמו וורקוהוליזם או קניות כפייתיות, אכילת יתר או שימוש לרעה בחומרים ממכרים.

התרבות הצרכנית שלנו נוטה לעודד רגשות ריקנות, ולפזר הבטחות על מילוי החלל על ידי מוצרי צריכה.

לעומת זאת,  רבים מנסים להילחם בתחושת הריקנות ולהעניק משמעות לחיים על ידי התנדבות, מערכות יחסים הדדיות, חיית מחמד או פעילות רוחנית, שיכולים באמת להיות יותר ממלאים רגשית. 

דיכאון

בדיכאון קיימת תחושה של ריקנות שקשורה לחוסר תקווה, אובדן הנאה, ערך עצמי נמוך ומוטיבציה נמוכה. 

הפרעת אישיות גבולית (BPD)

בהפרעת בורדרליין, רגשות כרוניים של ריקנות שקשורים לאימפולסיביות, תחושת עצמי לא יציבה, חוסר תקווה, בדידות ומחשבות אובדניות.

ב-BPD ריקנות פחות קשורה לשעמום. 

בטיפול DBT מלמדים את המתמודדים כי לא ניתן למלא את תחושת הריקנות הפנימית על ידי גורמים חיצוניים.

על כן, יש לנסות ולהבין בצורה לא שיפוטית מהי תחושת ריקנות ולחקור אותה:

• כמה היא נוראית והאם ניתן להתגבר עליה?

• האם היא נמשכת זמן רב?

• האם היא גורמת לעצבות ובדידות?

המטרה היא ליצור אקטיביות אצל המטופל בכדי שיוכל לשאת את תחושת הריקנות ואת הכאב המתלווה אליה, מבלי לעבור גם סבל המתלווה לכאב.

כמו כן, המטופל לומד שהחיים כוללים התנסויות בכישלון, מפח נפש והתגברות.

הגעה להישגים כרוכה בעבודה ובמאמץ, וההתקדמות נעשית צעד אחר צעד בצורה הדרגתית.

לבסוף, המטופל מפתח יכולת להיות לבד עם רגשותיו ו"לסבול" את הזמן הדומם, הוא אפילו מתחיל לאהוב את זה.

הוא לומד להרגיע את עצמו באמצעות מיומנויות ויסות רגשי. 

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (STPD)

בהפרעות אישיות קשות, כמו הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, רגשות ריקנות נובעים מתחושה שאין לחיים משמעות וגורמים לפיצוי על התחושה בהתנהגות אימפולסיבית. 

התמכרות לסמים ואלכוהול

אחת הדרכים השכיחות להקהות רגשות ריקנות היא שימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים.

הרעיון הוא ששינוי זמני של המצב התודעתי מסיט את הקשב מהכאב הנפשי שמעוררת הריקנות, מה שמאפשר הפוגה מהסבל.

סוטול יכול באמת לעבוד בטווח הקצר אבל לא ניתן לבנות עליו כמהלך קבוע לחיות חיים ראויים.

כשאתה ממלא חלל נפשי באמצעות חומרים חיצוניים אתה מסתכן בהתמכרות פיזית ונפשית, בפגיעה מיידית וכרונית בבריאות ובירידה בתפקוד ובמימוש העצמי.

לא פחות חשוב - לכל שינוי במודעות שאנחנו יוצרים באמצעות חומרים יש אפקט ריבאונד, כלומר כבר שהסוטול יורד חוזרת תחושת הריקנות, הפעם בעוצמה גבוהה יותר מהעוצמה המקורית (תשאלו משתמשים בקוקאין על הבוקר שאחרי).

ריקנות בזוגיות

כפי שאתם יודעים, גם במערכת יחסים אינטימית אפשר להרגיש בדידות וגם ריקנות.

לריקנות הזו יכולות להיות כל מיני סיבות והיא יכולה להופיע גם ביחסים קצרים וגם בארוכים. לפעמים תקופות של תחושת ריקנות או ניתוק במערכות יחסים ארוכות או נישואים יכולות להיות נורמליות, אבל אם הן נמשכות זה סימן לבעיות שצריכות טיפול. 

לא חסרות סיבות לתחושת ריקנות במערכות יחסים:

• תלות מוגזמת בבן-זוג בכל הצרכים הרגשיים.

• צרכים רגשיים שאינם מקבלים תיקוף או מענה.

• ניתוק רגשי בזמן איכות או בקשר פיזי.

• שעמום.

• מתח או לחץ במערכת היחסים בגלל נסיבות חיצונית, למשל עבודה חדשה או מעורבות בני המשפחה של אחד הצדדים.

• בעיות בתקשורת.

• חוסר נאמנות.

• בעיות נפשיות של בן/בת הזוג.

לא תמיד ריקנות היא סיבה לסיים יחסים, אבל כשרגשות של ריקנות מבטאים חוסר התאמה או התעללות כרונית, כדאי להמשיך הלאה.

מצד שני, כשריקנות היא תוצר של קצר בתקשורת או אי הבנה, מטפל זוגי יכול לעזור לבני הזוג ללמוד מיומנויות תקשורת ולגלות עוד על הצרכים של הצד השני. 

גם טיפול פסיכולוגי יכול לכל אחד מבני הזוג בנפרד לנהל את הריקנות שמפריעה במערכת יחסים, בעיקר כשרגשות אלו צומחים מתוך מצוקה נפשית שטרם נפתרה, אבל לא מעובד או הפרעה לא מאובחנת. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

D'Agostino A, Pepi R, Rossi Monti M, Starcevic V. The Feeling of Emptiness: A Review of a Complex Subjective Experience. Harv Rev Psychiatry. 2020 Sep/Oct;28(5):287-295. doi: 10.1097/HRP.0000000000000269. PMID: 32773487.

Miller, C.E., Townsend, M.L. & Grenyer, B.F.S. Understanding chronic feelings of emptiness in borderline personality disorder: a qualitative study. bord personal disord emot dysregul 8, 24 (2021). https://doi.org/10.1186/s40479-021-00164-8

Ramos BRM, Sousa AE, Osório ESL, Guerra CSPS. From depression to śūnyatā perspectives on the concept of emptiness. Int J Soc Psychiatry. 2022 Apr 12:207640221089532. doi: 10.1177/00207640221089532. Epub ahead of print. PMID: 35411808.

פסיכולוגיה הפוכה

יתרונותיה

של פסיכולוגיה הפוכה

בפסיכותרפיה

כתיבה:

דפנה שלם, MA, מטפלת קבוצתית,

ביבליותרפיסטית ומטפלת בגישה יונגיאנית

מהי פסיכולוגיה הפוכה?

פסיכולוגיה הפוכה היא טכניקה שכרוכה בקביעת אמונה או התנהגות שמנוגדים לזו הרצויה, מתוך ציפייה שגישה כזו תעודד את האוביקט המשתכנע לעשות את מה שרצוי בפועל.

טכניקה זו נשענת על התופעה הפסיכולוגית של תגובתיות (Reactance), בה לאדם יש תגובה רגשית שלילית לניסיון השכנוע, מה שמוביל אותו לבחור לבסוף אפשרות מנוגדת לזו בה דוגל המשכנע. 

טכניקת הפסיכולוגיה ההפוכה עשויה לעבוד במיוחד על אנשים מתריסים יותר מטבעם, ואילו בקשות ישירות עובדות בצורה הטובה ביותר עבור אנשים עם נטיה גבוהה להיענות לאחר.

היום אני הולכת לגלות לכם סוד מקצועי. לא סוד סוד אלא סודון.

מדובר בטכניקה שפיתחתי ברגע של הברקה ושהוכיחה את עצמה שוב ושוב. יכול להיות שעוד אנשים המציאו את אותה המצאה. זה קורה לא אחת שכמה אנשים ממציאים את אותה ההמצאה. אז אני לא לוקחת קרדיט אלא מספרת לכם על משהו שאולי הוא לא רק שלי אלא שגם אחרים פיתחו. אז אחרי שהרמתי את הציפיות, מקווה שלא תתאכזבו. לטכניקה הטיפולית קוראים "תעשה את ההיפך".

יכול להיות שהפופולריות שלה בקרב מטופלים נובעת בכלל מהעובדה שהוראות ההפעלה שלה הן מאד פשוטות והן כוללות את ההנחיה לעשות את ההיפך.

איך זה עובד? מטופל מספר על הקושי המרכזי שלו. אנחנו מדברים על הנושא כמה חודשים. בינתיים נרקם ביננו קשר, מתפתח אמון. יש כבר הכרה קוגניטיבית באזורים בהם כדאי לעשות שינוי, אבל קשה לעשות את השינוי. ואז אני מציעה למטופל לעשות את ההיפך ממה שמתחשק לו, הפוך מהאוטומט שלו.

רוצים דוגמא?

הנה:

מטופלת בת ארבעים. מאד מוצלחת בהתפתחות הקריירה, בעלת משפחה וסובלת מקשיים בתחום החברתי. יש לה כלב. כל בוקר היא יורדת אתו למטה ועושה סיבוב. אנשים באים מולה. זה מלחיץ אותה. היא מנסה להתחבא מאחורי עץ, להפנות מבט לצד שני. היא לא יכולה לשאת את מפגש העיניים עם האדם הבא מולה. יש לה חברות, אבל היא נמנעת מאינטראקציות חברתיות בהן היא בדרך  כלל לא מרגישה נוח. היא תימנע מללכת למסיבות, מפגישה עם אנשים לא מוכרים, מיציאה משותפת עם זוגות אחרים. בסיטואציות כאלו, שמהן היא לא הצליחה להתחמק היא מרגישה מאד נבוכה, לא יודעת על מה לדבר ורוצה רק לברוח.

לאחר כמה חודשים של טיפול ואיתור שורשי התחושות שלה בילדות, אני מציעה לה את שיטת "לעשות ההיפך".

המטופלת - שאוהבת אתגרים אינטלקטואליים והמשחקיות שלה מתעוררת בהדרגה ככל שהטיפול מתמשך - מתלהבת.

"מה זה אומר?" היא שואלת.

אני אומרת לה שננסה לקחת את הטיול היומי עם הכלב ולעשות את ההיפך.

"מה את עושה כשבא מולך אדם כשאת מטיילת עם הכלב?" אני שואלת.

"מה זאת אומרת? קודם כל מורידה את העיניים" היא עונה.

"אוקיי," אני אומרת. "המשימה לשבוע הבא היא שבכל פעם שמתחשק לך להוריד את העיניים את עושה את ההיפך ומישירה מבט לתוך עיניו של האדם הבא מולך"

המטופלת מבטיחה לנסות.

עובר שבוע ועוד שבוע והיא לא מנסה. הטיפול ממשיך כסדרו. אנחנו לא מתעכבות על הנושא.

עד שמגיעה הפגישה שבה היא נכנסת קורנת  ומספרת שהבוקר הישירה עיניים עם מי שבא מולה.

עכשיו שתינו קורנות. חודש עובר והיא נהיית מומחית בלהישיר מבט.

"מוכנה לשלב הבא?" אני שואלת.

המטופלת מוכנה. נראה לי שהיא בכלל תוהה למה כל כך התמהמהתי בהמשך המשחק.

"עכשיו", אני אומרת לה "את מישירה מבט. הרי בזה את ממש מומחית כבר, אבל את מוסיפה גם חיוך קטן. הרי את המטיילים הקבועים בבוקר את מכירה. זה רק טבעי שתחייכי אליהם."

הפעם עוברים שבועיים בלבד ולפי הנמרצות שלה בכניסה לקליניקה אני מבינה שעברנו שלב.

היא נלהבת, "טוב, אז חייכתי לשלושה שעברו על פני ואת יודעת מה קרה ברביעי? הוא עצר ואמר לי "שלום. אני רואה אותך כל בוקר והכלב שלך חמוד ביותר" בשבוע שלאחר מכן היא נכנסה לשיחה כבר עם שני מטיילים נוספים.

לעשות את ההיפך (או בקיצור ל.א.ה) הופך למוטו של הטיפול. בהדרגה היא מנסה בכל תחום מהחיים שלה איך עובד הל.א.ה שלו. חמש שנים מאוחר יותר מסתיים הטיפול.

היא אומרת לי בפגישת הסיום  - "את יודעת שהחלטתי שאני מסיימת את הטיפול. השגתי כמעט כל יעד אפשרי. אני יודעת שזה נכון בשבילי; אז אולי נעשה ההיפך ונמשיך בטיפול?"

"אז זהו, שהפעם לא" אני אומרת, למרות שמה זה מתחשק לי להגיד ההיפך...

מה זה טיפול פרדוקסלי? <

ומה יונג היה אומר על זה?

והפעם יונג מפתיע עם סיפור על רבי -

"סיפור ישן יפה מספר על תלמיד שבא לרבי ואמר:

"בימים קדומים היו אנשים שראו את פני האלוהים. מדוע בימינו אינם עוד כאלה?"

ענה לו הרבי:

"מפני שבימינו אין מי שיודע להתכופף כל כך נמוך..."

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

לבלוג של דפנה שלם <

להירדם בלילה לפני מבחן - טיפ של פסיכולוגיה הפוכה <

​​מתכתב לכם עם טכניקות של טיפול התנהגותי?

קראו על הקהיה שיטתית 

אקסצנטריות היא התנהגות חריגה, תמהונית או מוזרה. 

היא נמצאת על הציר בין התנהגות נורמלית לבין התנהגות אבנורמלית וכשלעצמה אינה מהווה הפרעה נפשית או סינדרום פסיכיאטרי. 

בהקשרים רבים, אקסצנטריות מקושרת לסגולות ייחודיות, כמו נטיה אמנותית יוצאת דופן, מחוננות אינטלקטואלית או יצירתיות שופעת.

האדם האקסצנטרי יכול להבין או לא להבין את הסטנדרטים והנורמות המקובלת להתנהגות נורמטיבית בתרבות בה הם חיים.

הענין המרכזי הוא שהם פשוט לא מוטרדים מהמבט החברתי הנוקב, שמעסיק את מרביתנו. 

אנשים אקסצנטריים עשויים להיות בעלי טעם ייחודי בביגוד, בתחביבים מיוחדים או באוספים נדירים בהם הם מושקעים מאוד. 

התנהגות אקסצנטרית של הפרט נתפסת כביטוי חיצוני לאינטליגנציה ייחודית או לדחף יצירתי אינדיבידואלי.  

למעשה, רבים מהמוחות המבריקים ביותר בהיסטוריה הפגינו התנהגויות אקסצנטריים והרגלים חריגים.

מצד שני, מאפיינים אישיותיים אקסצנטריים מיוחסים בטעות להפרעות נפשיות כרוניות ולא לחלק אינטגרלי מאופי נורמלי.

למשל, מחקר מצביע על הזהירות הנדרשת מצד אחיות. נתונות בפני הטיה לפירוש שגוי של התנהגות אקסצנטרית אצל קשישים כהפרעת אישיות. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Magoteaux AL, Bonnivier JF. Distinguishing between personality disorders, stereotypes, and eccentricities in older adults. J Psychosoc Nurs Ment Health Serv. 2009 Jul;47(7):19-24. doi: 10.3928/02793695-20090527-04. PMID: 19678475.

מה זה היקיקומורי?

Hikikomori היא צורה חמורה של נסיגה והסתגרות חברתית, שנצפתה כבר סוף שנות ה -90 בקרב בני נוער ובוגרים צעירים ביפן, אך שכיחה כיום בקרב צעירים ברחבי העולם כולו: 

מקרים של היקיקומורי דווחו בארה״ב, דרום קוריאה, הונג קונג, הודו, אוסטרליה ועוד מדינות באירו-אסיה.

התופעה הלכה והתפשטה עם התפתחות האינטרנט, כאשר צעירים כמו ״נעלמים״ מהעולם הבין-אישי המציאותי ומחוברים באינפוזיה לאינטרנט ולמשחקי מחשב בחדרם לעיתים לאורך יותר מ-12 שעות ביממה. 

באופן אירוני למדי, דווקא כלים טכנולוגיים שהאיצו ושיפרו תקשורת ויחסים בין בני אדם יוצרים השפעה הפוכה לחלוטין.

חוקרים ופסיכולוגים סבורים כיום כי היקיקומורי היא הפרעה הראויה להגדרה ייחודית, ברורה ועקבית, מה שיוביל לשיפור דרכי הטיפול ברחבי העולם.

צפו בסרטון על הסינדרום, מתוך כתבה ב״כאן 11״:

הגדרה פסיכיאטרית פשוטה ומוסכמת עשויה להגביר את ההכרה בהפרעה, את המחקר לגביה ואת תהליכי האבחון והסיווג.  

מחקר שפורסם ב-2019 על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת אקיטו ביפן, מלמד כי היקיקומורי קשור בקשיים ביחסים בין אישיים ובמקרים מסוימים בסיכון בהתאבדות. המתמודדים עם היקיקומורי נוטים להיות גברים, יש להם רקע של נשירה מלימודים והם בעלי היסטוריה קודמת של טיפול פסיכיאטרי. 

היקיקומורי שכיחה גם בגיל המעבר, ולא רק בבגרות הצעירה ובהתבגרות, ולפי הערכות שעולות מתוך סקר ממשלתי יפני, לא פחות מ-613,000 תושבים בגיל העמידה (40-64) ביפן מתמודדים עם התופעה. 

ההערכה הי כי אחוז מהאוכלוסיה ביפן לוקה בתסמונת. 

אבחון היקיקומורי

לתופעה הזאת יכולות להיות השלכות בריאותיות חמורות וצריכים קריטריונים חדשים כדי לאבחן אותה.

הצעד הראשון להתמודדות עם היקיקומורי הוא להבין את התופעה. במונח ״היקיקומורי״ משתמשים כדי לתאר גם את המצב וגם את האדם שיש לו אותו, והתופעה משפיעה בעיקר על בני 20-27 אבל יכולה לקרות גם אצל אנשים יותר מבוגרים.

החומרה של המצב מאובחנת לפי התדירות בה הנבדק יוצא מהבית:

למשל, מי שיוצא 1-3 פעמים בשבוע יאובחן עם היקיקומורי חמור, מתון או קל, ומי שיוצא 4 פעמים או יותר לא יאובחן עם הסינדרום.

הפרישות החברתית יכולה להימשך 3-6 חודשים ואפילו יותר.

אנשים במצב הזה לא באמת נמנעים מאינטראקציה חברתית כלשהי אבל אין להם הרבה כזו.

למרות שנסיגה חברתית קשורה בד״כ  לחרדה ומצוקה, אנשים עם היקיקומורי מרגישים דווקא שלווה בבידוד, לפחות בהתחלה, אבל אחרי כמה זמן הם מתחילים להרגיש בדידות ומצוקה.

כאמור, בד״כ המצב הזה יותר נפוץ אצל גברים מאשר נשים, ביחס של 4:1, והוא יותר נפוץ אצל בכורים במשפחות ברמה סוציואקונומית גבוהה יחסית.

רוב האנשים במצב הזה חיים עם משפחת המקור, ורק 11% מהמקרים מהם חיים לבד.

תחלואה נלווית

הרבה פעמים יש חפיפה בין היקיקומורי להפרעות נפשיות אחרות, או ששני המצבים קורים ביחד, למשל חרדה, דיכאון או הפרעת אישיות.

יש כמה גורמים שכנראה אחראיים לתפוצה המתרחבת של המצב הזה, כולל גלובליזציה, שימוש גובר במדיה החברתית והתפתחות הטכנולוגיה.

בניגוד לעבר, היום ילדים מבלים יותר זמן בתוך הבית, דבוקים למסכים, והרבה פעמים אין להם את המיומנויות שצריך לאינטראקציות חברתיות.

הרבה אנשים שחיים בבידוד אפילו לא מדברים הרבה עם אנשים במדיה החברתית או שיש להם קשרים פחות תובעניים.

מדענים גם גילו סימנים ספציפיים בדם שהם מאמינים שקיימים אצל כל האנשים עם היקיקומורי.

לגברים עם המצב הזה יש רמות יותר נמוכות של חומצת שתן ולנשים יש יותר כולסטרול ״טוב״ (HDL).

טיפול

כדי לעזור למישהו עם היקיקומורי אפשר להציע תמיכה משפחתית, כי בגלל שבהתחלה רוב האנשים במצב הזה רוצים להיות לבד, לא סביר שהם יחפשו תמיכה.

אם אתם רואים סימנים של ההפרעה אצל אדם קרוב, חשוב שתתערבו, אבל זה לא יהיה קל וצריך סבלנות.

יש אנשים, בעיקר בני נוער, שיהיו תוקפניים אם תנסו להוציא אותם מהבידוד.

• קראו יותר חומר מקצועי שמצטבר על היקיקומורי, חשוב לא לבלבל בין תופעה זו לבין הפרעות פסיכיאטריות אחרות.

• הקשיבו לבן אדם מבלי לשפוט אותו ועודדו אותו לקבל עזרה מקצועית.

• תמיכה אישית של פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים יכולה לעזור להתמודד עם המצב, וגם לקיים הערכה שוטפת של טריגרים דרך טיפול אישי ו/או קבוצתי.

• עוד אופציה היא טיפול באמצעות בעלי חיים, מגע בין-אישי ורגשי שעשוי להיות תחנה בדרך להרחבת הקשרים החברתיים.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

לא טוב היות האדם לבדו

"לא טוב היות האדם לבדו

אבל הוא לבדו בין כה וכה

והוא מחכה והוא לבדו

והוא מתמהמה והוא לבדו"

-- נתן זך ז״ל

מקורות:

Kato, T.A., Kanba, S. and Teo, A.R. (2019), Hikikomori : Multidimensional understanding, assessment, and future international perspectives. Psychiatry Clin. Neurosci., 73: 427-440 

Takahiro A. Kato, Shigenobu Kanba,  Alan R. Teo. Defining pathological social withdrawal: proposed diagnostic criteria for hikikomori. World Psychiatry, 2020; 19 (1): 116