הגיל השלישי | קשיים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה בגיל הזהב

 

מצוקה נפשית, אובדן, דיכאון,

טיפול פסיכולוגי

ועזרה נפשית לקשישים

 

 

 

קשיים פסיכולוגיים בגיל הזיקנה

 

החיים בגיל הזהב זו מביאים עימם קושי רגשי רב, מאתגר ומשמעותי, לצד חוויות נפלאות בתקופת החיים הזו.

 

כן, אולי זה יפתיע, אבל קיימים מחקרים המלמדים אותנו כי בתור קבוצה, קשישים וקשישות מדווחים על ציונים גבוהים במדדי אושר בהשוואה למבוגרים בגיל העמידה, זאת למרות האובדנים המגוונים שכופה הגיל. 

 

אדם בעל נפש בריאה מסוגל להשלים עם המציאות המשתנה, לקבל את העובדה שהחיים מתקרבים לסיומם. ובכל זאת, רובנו כבני אדם מתקשים בכך מאוד.

הפוטנציאל, כמו בכל גיל, הוא עצום, אבל כמו בכל תקופה עלינו להתמודד עם אתגרים נפשיים, קוגניטיביים, רגשיים וגופניים שלא הכרנו לפני כן, ובראשם דיכאון. 

קשישים רבים מצליחים להפיק את המיטב:

מחקר מעניין מעיד שקשישים חווים את עצמם בתקופת חיים זו כהרבה יותר אותנטיים מאי פעם - עבור רבים זו הזדמנות ראשונה לפגוש ולבטא, הכי מדויק שיש, את העצמיות האמיתית שלהם. 

  

 

כוחות וחוסן

 

אנשים בכל גיל מתמודדים בתקופות קשות, למשל מלחמת חרבות ברזל בעזה, עם תחושת בדידות וחרדה. 

 

הרוב המקרים ש לקשישים נקודות חוזק חשובות וחוסן פסיכולוגי שניתן למנף, כי ביחס לצעירים יותר הם כבר ראו המון.

 

מתוקף הגיל והניסיון, אנשים מבוגרים יכולים לעתים קרובות לקבל שינויים דרמטיים בשוויון נפש גבוה יותר בהשוואה לצעירים. יתרה מזאת, קשישים למדו להעריך קשרים קרובים עם קומץ אנשים חשובים באמת בחייהם על פני הרבה מערכות יחסים שטחיות. 

 

האתגר של כולנו הוא לשמור על אוכלוסיית הקשישים, לזהות מתי כדאי שייפנו לעזרה ולעזור למי שצריך להתיידד עם כלים דיגיטליים לתקשורת ייעוצית.

 

 

שגית אליאס, MSW, פסיכותרפיסטית,

מנוסה בטיפול עם אוכלוסיית הגיל השלישי, מכון טמיר בפ"ת

 

 

נתונים ומספרים על קשיים נפשיים בגיל הזיקנה

 

ההערכות הן כי עד שנת 2030 יגיע שיעור הקשישים בישראל ל-15% מהאוכלוסיה.

קשיים רגשיים המאפיינים במיוחד גברים ונשים בגיל השלישי, הם בעיקר חרדה ודיכאון על רקע של בדידות כואבת. זקנים רבים חווים את עצמם פחות חדים כשהיו בעבר, לעיתים הם נוטים להיבהל מאנשים זרים, מחשש להונאה או פגיעה, פחד שלצערנו אינו מנותק כלל מהמציאות וגורר חשדנות רבה, בלבול וניכור.

 

סליחה על השאלה | זקנים

 מתוך ערוץ היוטיוב של כאן 11:

 

 

קשישים סובלים מאוד מהמצב אליהם הגיעו מבחינה פיזית ומתקשים לקבל את התלות הבלתי נסבלת באחר, את חוסר האונים, או, למשל, את ההתמודדות עם התאלמנות. אין זה פלא כי רבים שוקעים בדיכאון , סובלים ממצבי רוח ירודים, נוטים להסתגרות ולהתבודדות, לישנוניות ולעייפות מופרזת במהלך שעות היום (שנמצאה קשורה להתפתחות של אלצהיימר) לחוסר חשק ולפסימיות קיצונית. 

מחקר עדכני  אף מעיד על נטייה חזקה אצל קשישים בארה"ב להתמכר למשככי כאבים ולתרופות נגד חרדה .

מחקרים וסקרים אחרים מתארים תופעה מטרידה ונפוצה של ניצול והזנחת קשישים, הן על ידי בני משפחה וילדים (שבמקרים מסוימים מתבטאת בתסמונת הניכור ההורי) והן על ידי זרים. 

 

 

מהי הפרעת החרדה הנפוצה ביותר בקרב קשישים?

 

הפרעת חרדה כללית (GAD) היא הפרעת החרדה הנפוצה ביותר בקרב מבוגרים, אם כי הפרעות חרדה באוכלוסיה זו קשורות לעיתים קרובות לאירועים טראומטיים כמו נפילה ופציעה או מחלה כרונית. 

  

  

האם חרדה היא סימן מוקדם של דמנציה?

 

מחקר שפורסם בכתב העת האמריקני לפסיכיאטריה מצא כי התגברות בתסמיני חרדה אצל מבוגרים עשויה, למעשה, להיות סממן מוקדם של מחלת אלצהיימר.

המחקר מצא שככל שתסמיני החרדה עלו, כך עלו במקביל גם רמות החלבון בטא-עמילואיד, סימן ההיכר האופייני לאלצהיימר.

 

קראו עוד על תהליכים פסיכולוגיים במחלת אלצהיימר.  

 

 

נשים, ילדים ו׳נורמלים׳ תחילה

 

מחקר שפורסם באוקטובר 2020 בכתב העת Lancet Psychiatry, ע״י צוות חוקרים מאוניברסיטת קולג' בלונדון, מדווח כי למעלה ממחצית מחולי הקורונה שמאושפזים במרכזים לבריאות הנפש סבלו גם מדמנציה.

היה זה המחקר הראשון עד כה שבחן את השפעות המגיפה על הסובלים מדמנציה, בתקופת שיא המשבר בלונדון. עוד עולה במאמר כי למחלקות בבתי חולים פסיכיאטריים הועברו משאבים מאוחר יותר בהשוואה לבתי חולים כלליים. החוקרים מציעים כי זה הוביל לרמות גבוהות יותר של סיבוכים, זיהום ותמותה מאוחרת יותר בקהילה. הנתונים נאספו מחמישה בתי חולים בלונדון, מתחילת מרץ עד סוף אפריל 2020.

 

 

פסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית

 

הפסיכולוגיה הקלינית, בפיגור ניכר אחרי העבודה הסוציאלית, החלה להתמקד בשנים האחרונות בזיהוי הקשיים הקליניים ובפיתוח מענים טיפוליים ייחודיים עבור אוכלוסיית הגיל השלישי. בישראל אף נפתחה תכנית לימודים ייעודית בפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית, המתקיימת במכללת רופין, ובמכון טמיר תל אביב עובדת מטפלת פסיכולוגית מתמחה לטיפול פסיכולוגי בקשישים, בוגרת המגמה החדשה.

תנופה מחקרית ומעשית ניכרת גם ברפואה פסיכיאטרית גרונטלוגית, תחום זנוח יחסית שמתאים עצמו לרוח התקופה. 

 

עם זאת, לפי תת-הוועדה של משרד הבריאות, שפירסמה ביולי 2019 מסמך נוקב בנושא התקדמות הרפורמה לבריאות הנפש בישראל, מצב הטיפול הנפשי בקשישים הוא בכי רע:

 

״תת-הוועדה נפגשה עם דייר ארי לאודן, נציג איגוד הפסיכיאטריה של הזקנה ודנה בנושאי הפערים בטיפול המרפאתי באוכלוסיית הגיל השלישי.

איגוד הפסיכיאטריה של הזקנה הציג דוח שעסק בתחום הטיפול במערך ברהי״ן באוכלוסייה זו והוצג בפני המועצה הלאומית לבריאות הנפש במרץ 2018.

ישנם פערים חמורים ביחס לטיפול באוכלוסייה זו, המוחלשת הן על רקע גילה והן על רקע ההתמודדות הנפשית, ובכלל זה- העדר שירותים בפריסה ארצית, חוסר הנגשה של שירותים, העדר בעלי ידע וניסיון בטיפול באוכלוסייה זו״.

 

 

דפוסי חיפוש עזרה נפשית אצל קשישים

 

לרוע המזל,  קשישים הסובלים מהפרעות פסיכולוגיות שונות לא תמיד מקבלים טיפול מועיל כמו אנשים צעירים יותר:

• הם פונים פחות לעזרה

• לא תמיד הם זוכים לטיפול הנפשי המתאים והמדויק ביותר עבורם

• הם נוטים להיעזר יותר בטיפול תרופתי ופחות בטיפול באמצעות שיחות 

• קשישים שמתמודדים עם פגיעה עצמית אינם מופנים לשירותי בריאות הנפש, כך על פי מסקנות מחקר שנערך בבריטניה

 

 

כל אלו מעידים על הצורך בפיתוח הבנה טובה יותר של הקשיים הנפשיים השונים מהם סובלים קשישים, בהכשרה קלינית ייעודית ובפעילויות אקטיביסטיות שיוכלו לקדם את צרכי בריאות הנפש של המתמודדים בגיל הזיקנה. 

 

טלי טנר, MSW, פסיכותרפיסטית לגיל השלישי בצפון ת״א, מכון טמיר

 

 

 

לילך כוכבי, MSW, מטפלת באוכלוסיית הגיל השלישי בגדרה

 

PTSD אצל קשישים

קשישים וקשישות מתמודדים עם ההשלכות הקשות של טראומות נפשיות, לא פחות מההתמודדות שמאפיינים שלבים מוקדמים יותר במעגל החיים. קיים הבדל בין השכיחות של PTSD אצל קשישים לעומת מבוגרים צעירים יותר; נראה שקשישים חווים שיעור גבוה יותר של PTSD, לצד סיכון של הופעת ההפרעה הפוסט טראומטית בתחלואה נלווית עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות. 

 

יחד עם זאת, מבוגרים רבים בני הגיל השלישי אינם מודים ואינם מכירים מספיק במשקל הרב של ההשפעות הנפשיות והבריאותיות המזיקות של חשיפה לאירועים טראומטיים, ולעיתים הם אף בוחרים להסתיר אותם במהלך התקשורת הטיפולית עם אנשי מקצוע.  במקביל למטופלים, גם רופאים ואנשי מקצוע פרא-רפואיים עלולים שלא לזהות PTSD אצל מבוגרים, או שהם מקלים ראש בהערכה של השפעתה הנפשית.

 

ניתן אולי לשער כי תופעה זו נובעת מההבדלים בין איכות החיים לפני עשרות שנים לבין ההדגשה על רווחתו הנפשית של הפרט בימינו. למשל, בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, כשישראל הייתה מדינת מהגרים ופליטים ומוכי טראומה, התייחסו לאובדנים טראומטיים כאל רוח התקופה, מציאויות אישיות שנטמעו בתוך פסיפס קולקטיבי שאינו נותן מקום לסובייקטיביות הנפשית שמתהוהה בסביבה טראומטית.

חשוב להבהיר לקשישים, וגם לאנשי מקצוע, כי טראומות שנתפסו טריוויאליות בעבר, ראויות ודורשות כיום טיפול נפשי מתאים.

 

השפעת הגיל הסובייקטיבי

אחד הנושאים המרתקים שנבחנים במחקרים הוא ההשפעה של תפיסת הגיל הסובייקטיבי על מצבים בריאותיים ונפשיים אצל בני ובנות גיל הזהב.

מחקר חדש מלמד כי אינטיליגנציה גבוהה בשנות הנעורים קשורה בתפיסת גיל סובייקטיבי צעיר יותר בעיני קשישים, מה שקשור בפחות קשיים גופניים ופסיכולוגיים. 

 

 

"הכל מתחיל בבית, כשאנו מזדקנים

העולם נעשה מוזר יותר

והרקמה של החיים והמתים סבוכה יותר.

לא הרגע הלוהט, המבודד, בלי לפני ואחרי,

אלא החיים שלמים הבוערים בכל רגע"

 

ט.ס. אליוט, המוטו לספרו של

דונלד ויניקוט, "הכל מתחיל בבית"

 

 

 

כמנחה קבוצות, פגשתי בני אדם בשכבות גיל שונות, ועקבתי בסקרנות אחר תמות השיח שבחרו המשתתפים בסבבי היכרות ראשוניים שמתקיימים בכל קבוצה:

בני נוער משוחחים על הגיוס המתקרב ועל ריגושים אסורים; מבוגרים צעירים עסוקים בבחירת קריירה, בבניית משפחה, בביסוס של זוגיות ובהורות המתקרבת; קבוצות של גברים ונשים בגיל המעבר מתמקדות במה שעוד לא קרה וביצירת הזדמנויות למה שעוד רצוי שיקרה; בני הגיל השלישי המאוחר דנים בבריאות ובחולי, מקלסים את הפרופסור ההוא ואת התרופה החדשה הזאת.

ועל מה מדברות קבוצות קשישים בבתי אבות?

זכורה לי קבוצת קשישים בדיור מוגן בקריית שמונה או בחצור, בשלהי מלחמת לבנון השניה.

השיח המרכזי בסבב ההיכרות שלהם לא עסק ברפלקציה על שנות העבודה, לא על הזוגיות שהייתה ולא על חיי המדינה. הם מדברים על הילדים, מפארים את הצלחותיהם עם עיניים נוצצות ומסכמים את תרומתם במבט על בני האדם שיצרו ובנו...

זו הייתה הבנה נוגעת ומרגשת עבורי. 

איתן טמיר, ראש המכון 

 

 

טיפול תרופתי פסיכיאטרי בקשישים

 

כשאנחנו מבקרים בבית המרקחת בקופת החולים, נראה המון קשישים וקשישות. למעשה, אחת הביקורות הנוקבות כלפי רופאי משפחה וגרונטולוגים, היא שימוש מפורז בטיפול תרופתי עבור קשיים נפשיים בגיל המבוגר.

אם ניקח למשל את השימוש בתרופות נוגדות חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים, נראה שהוא שכיח מאוד בקרב אוכלוסיית הקשישים.

עם זאת, נדמה כי חלק מהרופאים פיתחו נטיה בעייתית להתעלם מההנחיות באשר לסיכון שבטיפול זה, או לפרש את ההנחיות בדרכם.

הנחיות אלו ממליצות להיזהר ממתן מרשמים לטיפול כרוני בבנזודיאזפינים, ומגבילות במפורש לחשיבות של טיפול בנוגדי חרדה לקשישים לטווח קצר בלבד, עקב סכנת התמכרות קשה. אף על פי כן, נתונים מחקריים שפורסמו ב-2018 בכתב העת JAMA, מלמדים כי למעלה מרבע מהקשישים המטופלים בבנזודיאזפינים ממשיכים ליטול את התרופות לאורך פרק זמן ארוך ולעיתים כרוני. 

 

 

מה לגבי קנאביס רפואי?

 

יכולים בהחלט להיות יתרונות, אבל ידוע בוודאות שקיימים חסרונות. 

דוגמא טובה היא מחקר המלמד כי לגליזציה של קנאביס בטורונטו נקשרה בעלייה משמעותית בביקורים בחדר מיון בעקבות הרעלת קנאביס בקרב מבוגרים וקשישים (Stall et al, 2024). עלייה זו מיוחסת לגורמים כמו בליעה מקרית של קנאביס אכיל, גישה קלה יותר והיעדר הנחיות למינון ספציפי לגיל. בנוסף, מבוגרים מתמודדים עם סיכונים גבוהים יותר עקב שינויים פיזיולוגיים הקשורים לגיל ואינטראקציות אפשריות עם תרופות אחרות. 

 

מחקר אחר שבחן השפעות קנאביס רפואי על מצבים טיפוליים אצל מבוגרים דווח על בעיות נפשיות תכופות יותר, התמכרויוית וצרכים רפואיים דחופים (Wolfe et al, 2023).

קיימות גם עדויות על תופעות לוואי של סחרחורות, ישנוניות ועייפות עקב שימוש בקנאביס אצל מבוגרים. 

 

 

טיפול פסיכולוגי אונליין בגיל השלישי

 

עבור קשישים רבים, פנייה לקבלת טיפול מאנשי מקצוע מצטמצמת לטיפול בתחלואים גופניים. עבור רבים מהם עזרה נפשית במרפאה, במטרה להתחיל טיפול פסיכולוג עם איש מקצוע, היא ממש מותרה. הסיבה לכך היא מגוון של מוגבלויות פיזיות וירידה קוגניטיבית, שפוגעים בניידות ומקשים על ההגעה הפיזית למפגשים טיפוליים. 

 

מסיבה זו, ניכרת מגמה מקצועית בה יותר ויותר פסיכותרפיסטים מאמצים גישת outreach חדשה שנועדה לפתור את בעיית הנגישות אצל מטופלים מבוגרים: פסיכותרפיה באינטרנט.

בניגוד לדיעה הרווחת, קשישים מתחברים מאוד לאמצעים טכנולוגיים, עוברים בהצלחה את אתגרי ה״טכנופוביה״ ומצליחים להפיק רווחים פסיכולוגיים משיחות ייעוץ בווידאו עם מטפלים.  

לפי דיווחים מחקריים, מרבית הקשישות והקשישים מביעים נכונות ללמוד כיצד להשתמש במכשור אינטרנטי בטיפול פסיכולוגי מרחוק, גם אם חלקם מדווחים על תחושת חוסר ביטחון או על קושי עם תפעול ההנחיות הטכניות. 

 

 מחקר חדש מלמד שאם אדם מבוגר כבר קיבל החלטה לפנות בטיפול פסיכולוגי, שירותי בריאות הנפש נוטים להפלות אותו על בסיס גיל: 

 

 

גילנות (Ageism) בפסיכותרפיה

 

מטופלים בגיל מבוגר יותר עם בעיות נפשיות נפוצות מופנים פחות לטיפול נפשי, אף על פי שקיימות אינדיקציות חותכות המעידות כי זקנים הם מפיקים ממנו הרבה יותר בהשוואה למטופלים צעירים.

מחקר חדש שפורסם ב British Journal of General Practice בחן את שיעורי ההפניה של יותר מ 80,000 מטופלים בקבוצות גיל שונות באנגליה. החוקרים מציינים כי העדויות מראות שמטופלים מבוגרים מופנים הרבה פחות לייעוץ פסיכולוגי וסוגים אחרים של פסיכותרפיה.

החוקרים מצאו כי שיעור המטופלים המזוהים עם בעיות נפשיות מגיע לשיא בקרב מטופלים בגילאי 20 עד 24, כאשר 23% מהם מופנים לפסיכותרפיה. לעומת זאת, על פי המחקר, בקרב מטופלים בגילאים 70 עד 74 רק 6% הופנו לטיפול פסיכותרפי!

תוצאות אלו מראות כי מטופלים מבוגרים יותר בעלי קשיים נפשיים נפוצים, מופנים פחות לתרפיה בדיבור.

אבל זה לא הכל:

המחקר העלה שכאשר בני ובנות האוכלוסיה מהגיל השלישי אכן מופנית לטיפול, הם מפיקים ממנו יותר, נוטים להגיע לפגישות בתדירות גבוהה יותר ולהחמיץ פחות מפגשים בהשוואה למטופלים צעירים יותר.

תוצאות אלו מעלות את נושא אפליית הגיל בקרב מטופלים קשישים שפונים לעזרה עקב קשיים נפשיים נפוצים כמו חרדה ודיכאון.

בעוד מאמר זה מצביע על אפליה ברורה של מטופלים מבוגרים יותר בהקשר של תרפיה בשיחות, יש לזכור כי מטופלים קשישים מתמודדים עם מחסומים נוספים המעמידים אותם בחיסרון יחסי בתחומים שונים כגון קשיי נגישות, מחסור בביקורי בית, קשיי ניידות לפגישות ותורים, קושי להשתמש באינטרנט יחד עם הגישה המאופקת והלא תובענית של בני הדור המבוגר.

 

מעצבן!

 

 

קשיי שינה אצל קשישים

 

נדודי שינה והפרעות שינה שכיחים מאוד בקרב בני ובנות הגיל השלישי.

בין הגורמים הנפוצים לאינסומניה ולבעיות שינה אצל קשישים ניתן למצוא הרגלי שינה לקויים או סביבה שאינה תומכת בשינה, כמו שעות שינה לא רגילות, צריכת אלכוהול לפני השינה, הירדמות מול הטלוויזיה ועוד. 

הפרעות שינה קשורות גם לתסמונת הרגליים חסרות המנוחה, לנחירות, לדום נשימתי ולהפרעות נשימתיות אחרות בשינה שנפוצות יותר בגילאים מבוגרים, 

גם מחסור באור שמש מחמיר את בעיות השינה: אור שמש בהיר עוזר לווסת את המלטונין ואת מחזורי השינה-ערות. מומלץ להשאיר תריסים פתוחים במהלך היום. 

ישנה תמיכה מחקרית בכך שפעילות אירובית מביאה לשיפור הדרסטי ביותר באיכות ובמשך השינה לאנשים בגיל העמידה וקשישים שאובחנו כלוקים באינסומניה.

אלמנט חשוב נוסף באיכות השינה הוא הפחתת מתח נפשי. חשוב ללמוד כיצד להרפות ממחשבות ודאגות כשמגיעה השעה לישון. ניתן לכתוב יומן שבו יירשמו לפני השינה כל דאגות היום, לנהל רשימת משימות שבה יימחק כל מה שהושג באותו היום ויירשמו המטלות למחר, על מנת ״לנקות את הראש״ מהן, אפשר גם להאזין למוזיקה מרגיעה, לקרוא ספר מרגיע, לקבל עיסוי מחבר או בן זוג, לתרגל טכניקות הרפיה ולדבר במהלך היום עם חבר על מה שמטריד ומציק.

 

ככלל, חשוב לדאוג לסביבה חשוכה, שקטה ונוחה לשינה. 

 

גורם נוסף הוא כאב או מצב רפואי, כמו צורך תכוף להטיל שתן, דלקת מפרקים שגרונית, סוכרת, אוסטאופורוזיס. במקרים כאלה יש להתייעץ עם רופא.  

 

על פי ממצאי מחקר שנערך בקרב מבוגרים בקבוצת הגיל השלישי נראה, שפעילות אירובית סדירה עשויה להפחית במידה ניכרת נוכחותם של התסמינים לנדודי שינה. שכיחות התלונות על תסמינים של נדודי שינה עולה עם הגיל והחל מגיל העמידה למעלה ממחצית האנשים המדווחים על סימפטומים של נדודי-שינה . 

במחקר שנערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, בארה"ב, השתתפו 23 נבדקים בגילאי העמידה או מבוגרים יותר שדיווחו על תסמינים מתמשכים להפרעת אינסומניה.

בתקופת הניסוי, שנמשכה על פני 16 שבועות, משתתפי קבוצת הניסוי ביצעה פעילות אירובית מתונה בתדירות של ארבעה פעמים בשבוע. משתתפי קבוצת הביקורת, לעומתם, השתתפו למשך זמן ובתדירות דומה, בפעילויות פנאי והעשרה. לשתי הקבוצות הועברה הדרכה לגיבוש הרגלי הגיינת-שינה מיטיבה.

המחקר מלמד כי התעמלות שיפרה באופן משמעותי את איכות השינה המדווחת של המשתתפים. בנוסף, בהשוואה לקבוצת הביקורת, המשתתפים שביצעו פעילות אירובית דיווחו פחות על סימפטומים של דיכאון ועל תחושת עייפות במהלך היום, וחשו נמרצים הרבה יותר. לאור ההשלכות השליליות המיוחסות לשימוש ממושך בתרופות מרשם לשינה, תוצאות המחקר הנוכחי עשויות לספק התוויה חלופית ומומלצת יותר לטיפול בתסמינים של נדודי-שינה.

מחקר התנהגותי שפורסם בכתב העת JAMA נוירולוגיה, מלמד כי הדרכת מבוגרים (האוכלוסיה שנבחנה היא קשישים שחורים בארה"ב) המתמודדים עם פגיעה קוגניטיבית קלה (MCI) עשויה לעזור בהאטת תהליכי הנמכה קוגניטיבית. לפי תוצאות מחקר אחר, כשליש מהקשישים ומהקשישות המצויים בתהליך של התדרדרות קוגניטיבית, מאובחנים כסובלים מדיכאון. 

התכנית שנבדקה במחקר סייעה לקשישים להגדיר יעדים ומטרות ולפתח סדר יום להגברת תרגול קוגניטיבי, אימון גופני ומעורבות חברתית.

בישראל קיימים כמעט 170 מרכזי יום לקשיש הפזורים בכל רחבי הארץ, מועדוני מופ"ת המופקדים על מעקב אחר צרכים תזונתיים וכלכליים מיידיים ולצידם מועדונים חברתיים המציעים פעילויות חברתיות מגוונות. 

לסיכום, ההזדקנות בפני עצמה אינה מגבירה את הסיכון להפרעות פסיכולוגיות וחשוב לדעת שמרבית הקשישים הם בעלי מסוגלות וחיים בטוב, אך כאשר ישנן הפרעות כאלה הן פעמים רבות לא מאותרות ולכן הקשישים לא זוכים לטיפול שיכול להיטיב איתם ולשפר את איכות חייהם.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

מהו טיפול פליאטיבי? <

 

רק לעת זיקנה כשהמוות

ממשמש ובא יכול אדם

להתוודע לאמת ולהשתחרר מהעדר.

למוות אין עיניים, למוות אין אוזניים,

לא צריך למצוא חן בעיניו.

רק לפני המוות יכול אדם לעשות

ולומר כל שעולה על רוחו.

 

- לב טולסטוי

 

  

 

כתיבה:   

 

סמדר שטינברג, בעלת תואר שני בטיפול באמצעות ביביליותרפיה

אביגיל וינר , פסיכולוגית; ,מתמחה בפסיכולוגיה קלינית

אופיר ברגמן , בעלת תואר שני בחינוך, מאבחנת לקויות למידה

לירון שניר, פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית קלינית

 

 

 

מקורות:

 

דו"ח מסכם: תת הוועדה בנושא הפערים בשירותים הקהילתיים ברפורמה לבריאות הנפש, יולי 2019, משרד הבריאות: https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/mental/Documents/22072019.pdf

 

אייל, נ. (2007). נפלאות הזיכרון ותעתועי השיכחה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1086

 

ליאורה בר טור (2019). האתגר שבהזדקנות : בריאות נפשית הערכה וטיפול. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3858

 

וורגפט נורית (2020). סיבת המוות: דיכאון. מתוך הארץ, מדור זקנה במסדרון: https://www.haaretz.co.il/news/nurit/.premium-1.9299526

 

פורת עמוס, ע. (2020). חזקים בסיכון: יתרונותיהם של בני תקופת החיים החדשה בימי הקורונה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3957

 

שרון, א. (2020). טיפול רגשי במבוגרים וקשישים בהסגר/בידוד חברתי. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3971

 

Agronin, M. E. (2021, March 26). The age of cannabis has arrived: Issues for older adults. Psychiatric Times, 38(3). Retrieved from https://www.psychiatrictimes.com/view/age-cannabis-has-arrived-issues-older-adults

  

Burns, A., Dening, T., & Baldwin, R. (2001). Mental health problems. BMJ: British Medical Journal, 322(7289), 789–791.

 

Carvalho, D. Z., St. Louis, E. K., Knopman, D. S., et al. (2018). Association of excessive daytime sleepiness with longitudinal β-amyloid accumulation in elderly persons without dementia. JAMA Neurology. Published online March 12, 2018.

 

Goldberg, S. E., Whittamore, K. H., Harwood, R. H., Bradshaw, L. E., Gladman, J. R. F., Jones, R. G., & on behalf of the Medical Crises in Older People Study Group. (2012). The prevalence of mental health problems among older adults admitted as an emergency to a general hospital. Age and Ageing, 41(1), 80–86.

 

Hardin, E., & Khan-Hudson, A. (2005). Elder abuse--“society’s dilemma”. Journal of the National Medical Association, 97(1), 91–94.

 

Leggett, A., & Zarit, S. H. (2014). Prevention of mental disorder in older adults: Recent innovations and future directions. Generations (San Francisco, Calif.), 8(3), 45–52.

 

Lynch, T. R., Morse, J. Q., Mendelson, T., & Robins, C. J. (2003). Dialectical behavior therapy for depressed older adults: A randomized pilot study. American Journal of Geriatric Psychiatry, 11(1), 33-45.

 

Parkar, S. R. (2015). Elderly mental health: Needs. Mens Sana Monographs, 13(1), 91–99.

 

Paul, M. (2010, September 15). Aerobic exercise relieves insomnia. Retrieved from https://www.northwestern.edu/newscenter/stories/2010/09/aerobic-exercise-relieves-insomnia.html

 

Sathyanarayana Rao, T. S., Praveena, B., & Jagannatha Rao, K. S. (2010). Geriatric mental health: Recent trends in molecular neuroscience. Indian Journal of Psychiatry, 52(1), 3–5.

 

Seto, E., & Schlegel, R. (2017). Becoming your true self: Perceptions of authenticity across the lifespan. Self and Identity, 1-17. https://doi.org/10.1080/15298868.2017.1322530

 

Span, P. (2018, March 16). A quiet drug problem among the elderly. The New York Times. Retrieved from https://www.nytimes.com/2018/03/16/health/elderly-drugs-addiction.html

 

Stall, N. M., Shi, S., Malikov, K., et al. (2024). Edible cannabis legalization and cannabis poisonings in older adults. JAMA Internal Medicine. Published online May 20, 2024. https://doi.org/10.1001/jamainternmed.2024.1331

 

Watson, W. K., & Stelle, C. (2011). Dating for older women: Experiences and meanings of dating in later life. Journal of Women & Aging, 23(3), 263–275

 

Wolfe, D., Corace, K., Butler, C., Rice, D., Skidmore, B., Patel, Y., et al. (2023). Impacts of medical and non-medical cannabis on the health of older adults: Findings from a scoping review of the literature. PLoS ONE, 18(2), e0281826. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0281826

  

ABCT FACT SHEETS - AGING: http://www.abct.org/Information/?m=mInformation&fa=fs_AGING

Age discrimination leaves older mental health patients under-referred for talking therapies. Retrieved from http://www.itv.com/news/2017-06-06/age-discrimination-leaves-older-mental-health-patients-under-referred-for-talking-therapies/

Depression in older adults. Retrieved from https://helpguide.org/articles/depression/depression-in-older-adults.htm

תנועת חכמת ההזדקנות - מיינדפולנס לבני ובנות הגיל השלישי <